"ראית את אחורי ופני לא יראו" — שלושה פנים של אמת אחת
בפרשת כי תשא, לאחר חטא העגל, לאחר שמשה רבנו לחם ונאבק ולימד את עם ישראל לשוב בתשובה — מגיעה בקשה עמוקה ומסתורית. משה פונה אל הקדוש ברוך הוא ואומר: "הראני נא את כבודך."
בקשה מוזרה. הוא עצמו יודע — "לא יראני האדם וחי." הוא לא מבקש לראות את ה' כפשוטו. אז מה הוא מבקש?
ואם נמשיך לקרוא, התשובה שהקדוש ברוך הוא עונה גם היא מסתורית: "ראית את אחורי ופני לא יראו." אין לקדוש ברוך הוא גוף ואין לו דמות הגוף — אז מה "אחורי" ומה "פני"?
שלושה חכמים, שלושה דורות, שלושה פירושים — ויחד הם מצייריםתמונה שלמה.
פירוש ראשון — החתם סופר: אחרי שדברים קורים, אתה מבין
החתם סופר מפרש: "אחורי" מלשון אחרי, "פני" מלשון לפני. כלומר — הקדוש ברוך הוא אומר למשה: דרכיי ניתן להבין רק בדיעבד. לפני שדברים קורים — אין לך מושג לאן הם מובילים.
אנחנו רואים את זה כל הזמן. יוסף הצדיק נמכר לעבדות. מתוך שנאה, מתוך קנאה, מתוך כעס — האחים מוכרים אותו. ובאותה שעה, מי יכול היה לדעת שזה בדיוק מה שיציל את כולם בשנות הרעב? יוסף עצמו, רק בסוף, אומר לאחיו: "אתם חשבתם עלי רעה, ואלוהים חשבה לטובה."
זה "ראית את אחורי" — אתה מבין רק אחרי. לפני? "פני לא יראו."
פירוש שני — מי השילוח: קשר של תפילין הוא קשר של אהבה
חז"ל אומרים: "ראית את אחורי — מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא קשר של תפילין." הרב מרדכי יוסף מאיז'ביצה בספר "מי השילוח" מסביר: תפילין — המילה עצמה — פירושה קשר, חיבור. כמו שרחל אומרת "נפתולי אלוהים נפתלתי עם אחותי" — חיבורים, קשרים.
הקדוש ברוך הוא מראה למשה את הקשר העמוק שלו עם עם ישראל. "וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך" — ממש כמו שנאמר בשיר השירים: "שימני כחותם על ליבך, כחותם על זרועך, כי עזה כמות אהבה."
משה שואל "הראני נא את כבודך" — מה הכבוד האמיתי של הקדוש ברוך הוא בעולם? התשובה: עם ישראל. הקשר בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל — זהו כבודו בעולם. כשעם ישראל מתגלה בתפארתו, בגדולתו, בקדושתו — זה כבוד שמיים.
פירוש שלישי — הרב יעקב מידן: שליח הציבור עומד עם הפנים לירושלים
הרב מידן, ראש ישיבת הסדר בגוש עציון, מסב את תשומת הלב לרצף הפסוקים כולו. הקדוש ברוך הוא לא רק אומר "ראית את אחורי" — הוא קודם לכן אומר "אני אעביר כל טובי על פניך," ומיד לאחר מכן — ה' מגלה את שלוש עשרה מידות הרחמים. רבי יוחנן מסביר: "מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור והראה לו למשה סדר תפילה."
הקדוש ברוך הוא כביכול מתעטף בטלית, כשליח ציבור, ואומר למשה: הנה איך מתפללים.
שלושה דברים יש בדמות שליח הציבור:
ראשון — הוא שליח ציבור. הוא לא מתפלל רק בשביל עצמו. הגמרא אומרת: "לעולם ישתף אדם עצמו עם הציבור." בתפילת הדרך אומרים "תוליכנו, תדריכנו" — לשון רבים. כי התפילה היא כוחה בציבור, בהתחברות לכלל.
שני — הוא מתעטף. שם את הטלית על הראש. כלפי פנים — "בסתר כנפיך תסתירני", מרוכז, לא מסתכל ימינה ושמאלה. כלפי חוץ — זה כובד ראש, תחושת אחריות, ידיעה שאתה נושא על הראש את תפילת הרבים.
שלישי — ו"ראית את אחורי ופני לא יראו." החזן עומד עם פניו לירושלים, לכיוון הקדוש ברוך הוא. הקהל רואה את אחוריו. זו לא הופעה. זה שליחות. הוא לא עומד מול הקהל כדי להרשים — הוא עומד לפני ה', שופך תחינתו, ולוקח עמו את כולם.
שלושת הפירושים יחד
כשמחברים את שלושת הפירושים, נוצרת תמונה שלמה של מה שמשה ביקש:
הוא ביקש להבין את דרכי ה' — ונאמר לו שהבנה אמיתית באה רק בדיעבד, מתוך אמונה ובטחון לאורך הדרך.
הוא ביקש לראות את כבוד ה' — ונאמר לו שהכבוד הוא הקשר בינו לבין עמו.
הוא ביקש לדעת איך לכפר על עם ישראל — ונאמר לו: צא ולמד איך מתפלל שליח ציבור. בכוונה, בענווה, בשליחות.
ומכאן — אל המנוחה
אנחנו מתכנסים לזכר לאה בת שרה, ביום שנה לפטירתה. אדם שחי את שלושת הפירושים הללו — מבין שהחיים מלאים פיתולים שרק אחר כך מבינים אותם, שהקשר עם משפחה ועם עם ישראל הוא הכבוד האמיתי, ושהתפילה האמיתית היא תפילה שנישאת בשם הרבים ולא רק עבור עצמך.
שתהא נשמתה צרורה בצרור החיים, וזכותה תגן עלינו. אמן.
תמלול השיעור
ערב טוב. יש פה מורי ורבותי, דברי תורה וברכות לעילוי נשמת לאה בת שרה, שהיום יום פקודת שנתה. אמן.
משה רבנו מבקש מהקדוש ברוך הוא: "הראני נא את כבודך". לא ברור בדיוק מה הוא מבקש, הרי "לא יראני האדם וחי". אי אפשר לראות את הקדוש ברוך הוא. והוא גם לא מבקש "אני רוצה לראות אותך". מה הוא מבקש? "הראני נא את כבודך", "הודיעני נא את דרכיך". אז זה בקשה שצריך להבין אותה, מה בדיוק הוא מבקש.
ומה הקדוש ברוך הוא עונה לו? בסופו של דבר הקדוש ברוך הוא אומר לו: "הנה מקום איתי וניצבת על הצור" וכולי, "וראית את אחורי ופני לא יראו". שזה דבר פלא בפני עצמו, שצריך להבין מה הכוונה. מה זה "וראית את אחורי"? הרי הקדוש ברוך הוא אי אפשר לראות אותו בכלל. אין לו גוף ואין לו דמות הגוף. אין מה לראות.
אה, אז חז"ל אומרים קשר של תפילין. צריך להבין אבל מה הכוונה. אמנם חז"ל אומרים שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין, אבל האם לקדוש ברוך הוא יש ראש כפשוטו כמשמעו, שהוא מניח עליו תפילין מעור של פרה? שבוודאי שלא. אז מה כן הכוונה, מה זה העניין הזה של "ראית את אחורי ופני לא יראו"?
אז נאמר שלושה פירושים בעניין הזה. פירוש ראשון אומר החתם סופר. חתם סופר מפרש, "אחורי" זה מלשון אחרי, "ופני לא יראו" מלשון לפני. כלומר, שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם. משה רבנו לא מבקש לראות את הקדוש ברוך הוא, הוא לא ילד בגן, הוא מבין שאי אפשר לראות, זה אין לו גוף ואין לו דמות הגוף, אין מה לראות. אלא מה? משה רבנו מבקש: "אני רוצה להבין את הדרכים שבהם הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם", כמו שהוא אומר "הודיעני נא את דרכיך". אותו דבר זה "הראני נא את כבודך" - תראה לי איך אתה מנהיג את העולם.
אומר לו הקדוש ברוך הוא, "וראית את אחורי ופני לא יראו". כלומר, הרבה פעמים דברים שהקדוש ברוך הוא מטיל בעולם אפשר להבין רק אחרי שזה קורה, לא לפני. הרבה דברים כשזה מתרחש, בזמן שזה מתרחש, אין לך מושג לאן זה יוביל את העולם.
למשל, מאוד בולט עכשיו אנחנו בתקופה של הקורונה. אז לאן זה מוביל את העולם? איזה שינויים יהיו בעולם כתוצאה ממגפת הקורונה? אנחנו עוד לא יודעים. דבר אחד שכבר אנחנו יודעים שקרה, שטראמפ ירד מהנשיאות בארצות הברית. חד משמעית קשור לקורונה. לא רק בגלל הקורונה, אבל זה היה גם הרבה... כל הסבל שהיה בארצות הברית וכל ההרוגים מאוד השפיע. הייתה תחושה, הוא מאוד זלזל בזה, הוא מאוד זלזל בזה, והייתה תחושה אצל הרבה אנשים שלא זלזלו בזה, אז הם ירדו בתמיכה. עכשיו, הוא היה קרוב, אתם יודעים שהפער לא היה גדול. מספיק שכמה אנשים בגלל הקורונה... טוב, אז זה שינה את גורלו של איש אחד בארצות הברית, וזה שינה... כן, איש אחד הזה משנה הרבה דברים, משנה את גורלם של האמריקאים, משנה את גורלם של האיראנים, לפעמים זה משפיע גם עלינו. יש לזה השפעה על כל העולם. אבל האם זה ההשפעה היחידה? אין לנו מושג. יכול להיות שבעקבות זה מדינת ישראל אולי תעלה מעלה מעלה. עכשיו מכל העולם עולים לרגל אלינו לראות איך עשינו את מבצע החיסונים. או שמא להפך... יכול להיות דברים נוספים, יכול להיות דברים אחרים, אין לנו מושג עדיין. המון דברים יכולים להשתנות, אבל היום אנחנו עוד לא יכולים לדעת. אנחנו יכולים לנחש, יכולים לדמיין דמיונות. לא יכולים לדעת מה בדיוק יקרה.
וזה בעצם המשמעות "וראית את אחורי". מה הכוונה "ראית את אחורי"? אחרי שדברים קורים, אתה יכול לפרש אותם. אתה יכול להגיד: "אה, עכשיו אני מבין למה הקדוש ברוך הוא גלגל את הדברים שיהיה ככה וככה".
למשל, ניתן דוגמה מספר בראשית. האחים מוכרים את יוסף למצרים. מה הסיבה שמוכרים אותו לעבד למצרים? קנאה, שנאה. "ויקנאו אותו", "וישנאו אותו אחיו", "ולא יכלו דברו לשלום". עד כדי כך שנאה כזאת גדולה שאי אפשר לדבר איתו. אז זה רמה אחת, זה הסיבה שהם עשו את זה. אבל מה הסיבה של הקדוש ברוך הוא? למה הקדוש ברוך הוא גלגל את הדברים כך שהאחים מוכרים את יוסף למצרים? שיהיה גלות. הקדוש ברוך הוא רוצה שעם ישראל ירדו לגלות. הוא הבטיח את זה כבר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם 400 שנה". אז מלכתחילה הכל מתוכנן. הקדוש ברוך הוא מתכנן שהאחים ימכרו את יוסף. עכשיו, זה בוודאי חטא, היה להם בחירה חופשית, יכלו לא למכור אותו, היה הולך למצרים בדרכים אחרות. אבל בכל מקרה הקדוש ברוך הוא גלגל את זה שירדו למצרים. אז זה רמה אחת, עם ישראל היה צריך לרדת לגלות, התגלגל בצורה כזאת.
דבר נוסף, אומר יוסף לאחים כאשר הוא מתגלה אליהם, אומר להם: "אל תיראו. אתם חשבתם עלי לרעה, ואלוהים חשבה לטובה, למען עשות היום הזה להחיות עם רב. למחיה שלחני אלוהים לפניכם". הרי יש רעב. אילו יוסף לא היה מתגלגל את כל הייסורים שהוא עבר, לא היה אוכל לעם ישראל, אי אפשר היה לפרנס אותם בשנות הרעב. אז כמובן הקדוש ברוך הוא יכול לפתור את הבעיה בדרך אחרת.
אבל זאת דרך הסתכלות שאומרת "וראית את אחורי". אחרי שדברים קורים, אומר יוסף לעצמו, "עכשיו אני מבין את כל הייסורים שעברתי ואת כל הסבל שעברתי, עכשיו אני מבין למה הקדוש ברוך הוא הביא את זה עלי. זה בעצם הכל לטובה". האם מיד רואים שהכל לטובה? בדרך כלל זה לא ככה. בדרך כלל לוקח זמן רב עד שרואים איך כל מיני ייסורים וכל מיני קשיים הם לטובה. וזה נקרא "וראית את אחורי ופני לא יראו" - אתה לא רואה את זה לפני, אבל אחרי שהדברים מתרחשים, אז אתה רואה כיצד הכל לטובה. זהו פירושו של החתם סופר.
פירוש שני על פי דברי חז"ל באמת. חז"ל אומרים: "ראית את אחורי - מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה קשר של תפילין". אבל מה הכוונה קשר של תפילין? הרי הקדוש ברוך הוא זה לא משהו פיזי שבאמת מניח תפילין. כותב על זה הרב מרדכי יוסף מאיז'ביצה בספר "מי השילוח".
אז הוא כותב כך: אומר מה זה תפילין? הקשר זה ביטוי של הקשר בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. גם תפילין, פירוש המילה תפילין זה קשר, זה חיבור. למשל, אומרת רחל כאשר נולד נפתלי, היא אומרת: "נפתולי אלוהים נפתלתי עם אחותי גם יכולתי". מה זה "נפתולי אלוהים נפתלתי"? אומר רש"י: חיבורים. "נפתולי אלוקים" - חיבורים אלוקים התחברתי עם אחותי. אז אנחנו היום רגילים להגיד שמבינים את זה מלשון פיתולים, פיתול בדרך. גם זה נכון, זה קשור למה שאמר החתם סופר, לפעמים יש פיתולים בדרך, אבל בסוף מה אתה מגלה? שכל הפיתולים, זה בסוף הדרך, זה הדרך הכי קצרה, דרך ארוכה שהיא קצרה. אבל הפשט של "נפתולי אלוקים" זה חיבור, חיבורים.
אז גם קשר של תפילין זה קשר של חיבור. מראה הקדוש ברוך הוא למשה את החיבור העמוק שיש לקדוש ברוך הוא עם עם ישראל. "וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך", זה בדיוק כמו שנאמר בשיר השירים: "שימני כחותם על ליבך כחותם על זרועך, כי עזה כמות אהבה". האהבה הזאת בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, זה התפילין של יד, זה "כחותם על ליבך, כחותם על זרועך", כי אתה שם אותם על הזרוע כנגד הלב. ולכן זה התפילין, "שימני כחותם על ליבך כחותם על זרועך, כי עזה כמות אהבה".
אגב זה קשור גם לציצית, כי הציצית גם יש בה קשרים, קשרים, ולא רק קשרים אלא יש בה גם פתילים. כן, "על ציצית הכנף פתיל תכלת". מה זה פתיל? שוב זה חיבור. אתה מחבר, אתה קושר. הקשר והחיבור בא לידי ביטוי גם בציצית שאנחנו לובשים וגם בתפילין שאנחנו מתעטרים בהם. אז זה בעצם מה שהקדוש ברוך הוא... הוא מבקש "הראני נא את כבודך", אתה רוצה לראות את כבודי? אתה יודע מה אני אראה לך? את הקשר של תפילין. כלומר מה אני מראה לך? את הקשר והחיבור של הקדוש ברוך הוא עם עם ישראל. זה כבודו של הקדוש ברוך הוא בעולם. שעם ישראל מתגלה בתפארתו, שעם ישראל מתגלה בגדולתו, זה כבודו של הקדוש ברוך הוא בעולם. זה פירוש שני.
פירוש שלישי שמעתי מהרב יעקב מידן, ייבדל לחיים ארוכים, הרבנים שהזכרנו קודם נפטרו כבר, החתם סופר היה לפני 200 שנה, מי השילוח היה לפני 100 שנה. הרב יעקב מידן חי היום בגוש עציון, באלון שבות, הוא ראש ישיבת הסדר בגוש עציון. והוא אומר ככה: צריך לראות את כל המהלך של הפסוקים. זאת אומרת, זה לא רק "הראני נא את כבודך", אלא יש פה מהלך יותר רחב. מכיוון שהקדוש ברוך הוא... יותר נכון משה אומר לקדוש ברוך הוא "הראני נא את כבודך", אומר לו הקדוש ברוך הוא דבר ראשון, "אני אעביר כל טובי על פניך, וקראתי בשם אדוני לפניך, וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם".
רק אחר כך הוא אומר לו "ראית את אחורי ופני לא יראו". אבל מה הוא אומר לו קודם כל? הוא מבקש "הראני נא את כבודך", הוא אומר לו "אני אעביר כל טובי על פניך". מה זה אומר? זה עונה לו תשובה חיובית? תשובה שלילית? מה הוא בעצם עונה לו בזה? ואז הוא ממשיך ואומר לו: "לא תוכל לראות את פני, כי לא יראני האדם וחי". ואז הוא אומר לו: "הנה מקום איתי וניצבת על הצור". ואז "וראית את אחורי ופני לא יראו". אז יש פה שלוש תשובות. זה לא רק התשובה של "ראית את אחורי ופני לא יראו". תשובה ראשונה: "אני אעביר כל טובי על פניך", שצריך להבין מה זה. תשובה שנייה: "לא תוכל לראות את פני". תשובה שלישית: "ראית את אחורי".
אז מה זה שלוש התשובות האלה? מסביר הרב יעקב מידן, קודם כל הפשט הוא שבהמשך מה נאמר מיד אחר כך? שהקדוש ברוך הוא לא סתם מתגלה אל משה, אלא מראה לו את שלוש עשרה העיקרים. הרי שם כתוב: "וירד השם בענן ויתייצב עמו שם ויקרא בשם אדוני. ויעבור אדוני על פניו ויקרא: אדוני, אדוני, אל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת", כל 13 מידות הרחמים שם התגלו. כלומר, כאשר הקדוש ברוך הוא אומר למשה... משה אומר לו "הראני נא את כבודך", אומר לו הקדוש ברוך הוא, "אני אעביר כל טובי על פניך". מה הכוונה "אני אעביר כל טובי על פניך"? אני אלמד אותך את מידת הרחמים של הקדוש ברוך הוא, את כל טובי, את כל הטוב, כל הטוב של הקדוש ברוך הוא, מידת הרחמים של הקדוש ברוך הוא, אני אלמד אותך.
ולכן אומרים חז"ל, מלמד... או יותר נכון אומר רבי יוחנן: "אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו. מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור והראה לו למשה סדר תפילה". כלומר מי אמר את כל הי"ג מידות? זה משה אמר, מאיפה הוא יודע? אומר רבי יוחנן זה הקדוש ברוך הוא אמר. הקדוש ברוך הוא כביכול נתעטף כשליח ציבור, כמו החזן בבית הכנסת, נתעטף בטלית. זה מראה לו סדר תפילה. אומר לו: "אתה רוצה לכפר על עם ישראל? הנה אני אלמד אותך איך. אתה עומד בתפילה, נתעטף ואומר י"ג מידות". אז זה קודם כל הגדולה של י"ג מידות, שזה מידת טובו וענוותנותו של הקדוש ברוך הוא, חסד גדול שהוא נותן לנו את הזכות הזאת לומר לפניו י"ג מידות.
אבל לא סתם, הגמרא אומרת, זה במסכת ראש השנה דף י"ז עמוד ב', שאומר רבי יוחנן שהקדוש ברוך הוא כאילו נתעטף כשליח ציבור. מה הכוונה? מה העניין פה? אז זה בדיוק הנקודה. הקדוש ברוך הוא מראה לו איך לעשות. איך לעשות? דבר ראשון אתה צריך להיות שליח ציבור. שליח ציבור זה אומר אתה לא מתפלל בשביל עצמך, אתה מתפלל בשביל כלל עם ישראל. אתה רוצה להתפלל, אתה רוצה שהתפילה תתקיים? זה לא רק בשביל עצמך, זה תפילת הציבור. לכן גם גדולת התפילה היא דווקא תפילה כשהיא בציבור, תפילה בבית הכנסת. כי דווקא כאשר אדם מחליל את עצמו בתוך כלל עם ישראל, בתוך כלל הציבור, אז התפילה שלו מתקיימת. אז זה דבר ראשון.
דבר שני, מתעטף. מה זה אומר להתעטף? כתוב שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור. אז מתעטף, בוודאי בתפילת שחרית, אשכנזים נוהגים גם במנחה וערבית, החזן מתעטף בטלית. עכשיו, מתעטף זה לא סתם, כל אחד מתעטף בטלית. אבל החזן יש מנהג כזה, שהחזן שם את הטלית מעל הראש. מה המשמעות של לשים את הטלית מעל הראש? מה זה אומר לנו לשים טלית מעל הראש? מה ההבדל בין לשים טלית על הכתפיים לבין לשים אותה על הראש? יש לכם רעיון? יראה, קדושה. רק בברכת כהנים, אבל כאשר אדם שם את הטלית... הכהנים בוודאי מתעטפים כולם בטלית מעל הראש.
אבל כאשר אדם שם את הטלית מעל הראש, אז א', הוא בעצם מתכנס כולו תחת כנפיו של הקדוש ברוך הוא. "בסתר כנפיך תסתירני". אנחנו מתכנסים מתחת לטלית, אנחנו בעצם אומרים אנחנו... אז אמרתם יראה, אמרתם קדושה, בוודאי זה דבר נכון. דבר שני, כאשר אדם שם על הראש, אז הוא בעצם לא מסתכל ימינה שמאלה. בתפילה אתה צריך להיות מרוכז בתפילה. אתה לא מתפלל ותוך כדי אתה מסתכל על ההוא, מסתכל על ההוא, מדבר עם ההוא. לא, אתה עכשיו אתה כולך עטוף, אתה רואה רק את הסידור. זה מה שאתה רואה, אתה מתרכז בזה.
דבר שלישי, כשאדם מתעטף, כשאדם מתעטף בטלית, אז הוא שם אותה על הראש, זה כובד ראש. אתה מרגיש את האחריות שיש לך על הראש. כי אתה בעצם, כמו שאמרנו, אתה גם שליח ציבור. אתה לא מתפלל רק בשביל עצמך, מתפלל בשביל כולם. גם כאשר אתה מתפלל על חולה, אתה אומר "בתוך כל שאר חולי ישראל". מה, אבל אני מה אכפת לי מכולם? אני מתפלל בשביל החולה שלי. לא, אין דבר כזה. אדם מתפלל על חולה חייב לכלול אותו בתוך כל שאר חולי ישראל.
אותו דבר בתפילת הדרך. כתוב בגמרא במסכת ברכות, לעולם ישתף אדם עצמו בהדי ציבורא. כלומר שהוא הולך בתפילת הדרך, הוא עכשיו נוסע, אז הוא אומר תפילת הדרך. מה הוא אומר? "שתוליכנו לשלום, תדריכנו לשלום". מה זה "תוליכנו"? את מי? אתה הולך לבד. מה זה "תוליכנו"? את כל הציבור. "תצילנו", נכון, הכל לשון רבים. למה? שתף את עצמך עם הציבור. זה כוחה של התפילה, שאדם הוא דווקא עם הציבור. נכון, נכון, שכולם מתפללים.
ולכן אומר הרב מידן, זה הכוונה גם ש"ראית את אחורי ופני לא יראו". מה הכוונה? החזן עומד לכיוון ירושלים. הציבור לא רואה את פניו. הציבור עומד מאחוריו, מסביבו, לא רואים את פניו. כך אומר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו, כך תתפלל. ואני מראה לך, מראה לך דוגמה איך החזן אמור להתפלל, איך שליח ציבור אמור להתפלל. "וראית את אחורי ופני לא יראו". זה לא הופעה. החזן לא עומד... החזן, תארו לכם, חזן היה עומד, דרך אגב להבדיל אלפי הבדלות אצל הרפורמים זה ככה, החזן עומד ליד ארון הקודש והוא מזמר מול הקהל. הופעה. הוא עומד עם הפנים לקהל. לא, מה פתאום. שליח ציבור עומד עם הפנים לירושלים. הוא לא עכשיו בהופעה מול הקהל, הוא שליח של הציבור.
ולכן אומר הקדוש ברוך הוא למשה שוב, זה הפירוש השלישי, מה הכוונה "ראית את אחורי"? הקדוש ברוך הוא מראה לו איך מתפלל שליח ציבור. שליח ציבור צריך להיות עם הפנים לירושלים, עם הפנים לקדוש ברוך הוא, לא עם הפנים לקהל. "וראית את אחורי ופני לא יראו".
אז שוב, ברור שהקדוש ברוך הוא אין לו גוף ולא דמות הגוף, לא רואים שום דבר פיזי. אבל בעצם ראינו פה שלוש משמעויות. משמעות אחת, בהבנת דרכיו של הקדוש ברוך הוא, אתה יכול להבין רק מה קרה בעבר, אתה לא יכול להבין את העתיד, זה הפירוש של החתם סופר. פירוש שני, קשר של תפילין זה מראה את הקשר והחיבור העמוק של הקדוש ברוך הוא עם עם ישראל. פירוש שלישי, כאשר אתה מתפלל ואתה עובר שליח ציבור לפני הקהל, אתה עם הפנים אל הקדוש ברוך הוא, אתה מתעטף באחריות, בקדושה, ביראת שמיים ופונה לקדוש ברוך הוא, ואז הציבור רואה את אחוריך, הוא לא רואה את פניך, אתה לא פה בהופעה לפני הציבור, אלא אתה שופך תחינתך או תפילתך לפני ריבונו של עולם.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר השם חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר. יתגדל ויתקדש...