בלוג

ערב טוב, רבותיי. אנחנו בפרשת יתרו, פרשה של עשרת הדיברות.
ממי שמענו את עשרת הדיברות?
ממי שמענו את עשרת הדיברות? מבורא עולם, נכון? אה, ממשה רבנו גם.
יש בדבר הזה מחלוקת. מצד אחד, עשרת הדיברות פותחות בפסוק וידבר אלוהים את כל הדברים האלה לאמור. אם כתוב את כל הדברים האלה, מה משמע? כל עשרת הדיברות נאמרו ישירות מפי אלוהים. וידבר אלוהים את כל הדברים האלה לאמור.
מצד שני, באמת לא עוד לפני מצד שני. למה אנחנו אומרים ממשה רבנו? מיד ש בהתחלה כתוב בתורה כך, וידבר אלוהים את כל הדברים האלה לאמור. ואז מופיעים כל עשרת הדיברות. לאחר שמסתיימת כל עשרת הדיברות, כתוב בתורה כך: שהעם מבקש ממשה, דבר אתה עמנו ונשמע. ואל ידבר עמנו אלוהים פן נמות.
יש מחלוקת. או, נכון, תכף נגיע למחלוקת. אבל לכאורה בצורה פשוטה כשאתה קורא את הפסוקים, מה אתה מבין? שהקדוש ברוך הוא אמר את כל עשרת הדיברות, ולאחר שהסתיימו עשרת הדיברות, באו עם ישראל למשה רבנו ואמרו לו: רבנו, אנחנו לא יכולים יותר. שמענו עשרת הדיברות מפי הקדוש ברוך הוא, יותר מזה איננו מסוגלים לעמוד. דבר אתה עמנו ונשמע.
ומעטה והלאה, אתה תעמוד בין השם ובינינו, ואת שאר התורה אתה תגיד לנו ולא במעמד כזה.
יש קושיה בדבר הזה. הרי לכאורה, מלכתחילה זאת הייתה התוכנית. הקדוש ברוך הוא לא התכוון להגיד להם את כל תרי"ג המצוות. הוא התכוון להגיד להם עשרת הדיברות, ואחר כך ישמעו ממשה. רגע, אז אם כך, למה צריך לבקש לא, אנחנו לא יכולים יותר? מעכשיו אנחנו רוצים אותך. גם ככה זה הייתה התוכנית. אז מה יש לבקש את זה?
אבל אתה אמרת שפרחה נשמתם. נכון, כך חז"ל אומרים שפרחה נשמתה. מה זה חז"ל לא סתם אומרים את זה. מבססים את זה על הפסוק, שהפסוק אומר, דבר אתה עמנו ונשמע, ואל ידבר עמנו אלוהים פן נמות. כלומר הם הרגישו שפורחת נשמתם.
אז אם כן, לכן הם מבקשים, מעתה והלאה, אל תדבר עמנו, אל ידבר עמנו השם, אלא רק דרכך. עכשיו שוב, מראש לכאורה זאת הייתה התוכנית, אבל אפשר להגיד שעם ישראל לא ידע שזה התוכנית. הם חשבו שככה, כמו עשרת הדיברות, כל תרי"ג מצוות יגיעו ככה. לא יכולים, ובבקשה תן לנו דרך משה.
אבל נחלקו בדבר רבי יהושע בן לוי ורבנן. זה מופיע במדרש שיר השירים רבה.
רבי יהושע בן לוי ורבנן נחלקו בדבר. רבי יהושע אומר, רק שתי דיברות שמעו ישראל מפי הקדוש ברוך הוא. אנוכי ולא יהיה לך. זהו שכתוב, ישקני מנשיקות פיהו.
נשיקות פיו של הקדוש ברוך הוא, זה דיברות קודשו, זה דברי התורה. הקדוש ברוך הוא מדבר אלינו, זה כמו נשיקות שהוא נושק אותנו.
מה כתוב? ישקני מנשיקות פיהו. לא את כל הנשיקות, מנשיקות פיהו, מה משמע? חלק מנשיקות פיהו. לכן אומר רבי יהושע בן לוי, רק שתיים.
רק שתי הדיברות.
ורבנן אומרים, כל הדיברות שמעו ישראל מפי הקדוש ברוך הוא.
ומבאר המדרש, טעמן דרבנן, מה הטעם שלהם? שכתוב, ויאמרו אל משה, דבר אתה עמנו ונשמע. כלומר, מתי הם אמרו דבר אתה עמנו ונשמע? מתי זה מופיע? בפשטות, אחרי כל עשרת הדיברות.
מה עביד ליה רבי יהושע בן לוי? כלומר, איך יסביר רבי יהושע בן לוי את הפסוק? אז הוא אומר שאין מוקדם ומאוחר בתורה. כלומר, באמת מתי ביקשו לדעת רבי יהושע בן לוי? מתי ביקשו עם ישראל, דבר אתה עמנו ונשמע? אחרי שתי דיברות. למה זה מופיע בסוף? אין מוקדם ומאוחר בתורה. כשאומרים אין מוקדם ומאוחר בתורה, אין הכוונה שבכלל אין סדר וכל התורה מעורבבת, לא זאת הכוונה. הכוונה היא שלפעמים כאשר יש טעם בדבר, אז משהו שקרה לפני כן מוזכר רק לאחר מכן. פה הצורך הוא ברור, שהרי זה לא מתאים להפסיק, יש באמת עשרת הדיברות. נכון שבאמצע, לפי רבי יהושע בן לוי, באמצע הפסיקו עם ישראל ואמרו ריבונו של עולם, אנחנו לא מסוגלים, משה ידבר עמנו, דבר אתה עמנו ונשמע.
אבל זה לא מתאים להפסיק באמצע עשרת הדיברות ולתאר את זה. אז קודם מספרים לנו את כל עשרת הדיברות, ואז מספרים מה שקרה אחרי שתי הדיברות ש עם ישראל ביקשו שמשה הוא זה שידבר איתם.
אז אם כן, מחלוקת בדבר.
האם שתי הדיברות הראשונות בלבד נאמרו מית השם וכל השאר נאמרו על ידי משה, או שכל הדיברות על ידי הקדוש ברוך הוא?
אומר יבנ עזרא,
בואו בוא והוכח לך את שיטת רבי יהושע בן לוי.
שבאמת רק שתי דיברות נאמרו על ידי הקדוש ברוך הוא.
בוא תקשיב לדיברות עצמן.
הדיבר הראשון, אנוכי אדוני אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ומבית עבדים. מי אומר את הפסוק? הקדוש ברוך הוא. אם משה היה אומר את זה, איך הוא היה אומר? הוא לא היה אומר אנוכי השם אלוהיך. הוא היה אומר, השם הוא אלוהינו. כמו למשל, שאומר משה רבנו בספר דברים, שמע ישראל, אדוני אלוהינו, אדוני אחד.
לכן היה אומר משה שמע ישראל, השם הוא אלוהינו אשר הוציאנו מארץ מצרים. שכתוב אנוכי השם אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, זה פשוט שמי שאומר את זה זה הקדוש ברוך הוא. בוא נראה את הדיבר השני.
לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי. מי אומר את הפסוק? הקדוש ברוך הוא. אם זה היה משה, מה הוא היה אומר? לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניו, על פני השם.
עכשיו גם בהמשך. לא תעשה לך פסל וכל תמונה, לא תשתחווה להם ולא תעובדם כי אנוכי אדוני אלוהיך אל קנא. פוקד עוון אבות על בנים על שלישים ועל רביעים לשונאיי ועושה חסד לאלפים לאוהביי ולשומרי מצוותיי. אם זה היה משה אומר, היה אומר, כי השם אלוהיך אל קנא. לא כי אנוכי השם אלוהיך. היה אומר לשונאיו, לאוהביו, לא לשונאיי ועושה חסד לאלפים לאוהביי. זה הקדוש ברוך הוא אומר. זה שתי הדיברות הראשונות. עכשיו בוא נראה את הדיבר השלישי. מה כתוב בדיבר השלישי? לא תשא את שם השם אלוהיך לשווא. כי לא ינקה השם את אשר ישא את שמו לשווא. מי אומר את זה? משה. אם הקדוש ברוך הוא היה אומר, מה היה אומר? לא תשא את שמי לשווא.
כי לא אנה את כל אשר ישא את שמי לשווא. וכך גם בדיברות הבאות. למשל, זכור את יום השבת לקדשו וכולי. ששת ימים תעבוד ותעשה כל מלאכתך ויום השביעי, שבת להשם אלוהיך. אם הקדוש ברוך הוא היה אומר את זה, היה אומר, יום השביעי שבת לי.
שבת לשמי. כי ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ וכולי. וינח ביום השביעי. על כן ברך השם את יום השבת ויקדשהו. אם הקדוש, אם הקדוש ברוך הוא היה אומר, היה אומר, כי ששת ימים עשיתי את השמיים ואת הארץ, ונחתי ביום השביעי. על כן ברכתי את יום השבת וכולי. אותו דבר בדיבר החמישי, כבד את אביך ואת אמך, למען יאריכון ימיך על האדמה אשר אדוני אלוהיך נותן לך.
אם זה היה הקדוש ברוך הוא אומר, אשר אנוכי נותן לך. וכן הלאה. ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו. אמן.
מה יעשו עם זה רבנן?
לפני שנגיד מה יעשו עם זה רבנן, הקושיה היא קושיה מאוד חזקה. לכאורה זו הוכחה ממש על הלשון מדויק מאוד שיטתו של רבי יהושע בן לוי. אבל לפני שנענה מה יגידו רבנן, נביא עוד הוכחה לטובת רבי יהושע בן לוי והפעם לא מעשרת הדיברות עצמן, אלא מספר תהילים.
מזמור בתהילים שהוא שיר של יום של היום. מזמור פ"א, שיר של יום חמישי.
ש כתוב שמה מפסוק ט' כתוב ככה: שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי. לא יהיה בך אל זר ולא תשתחווה לאל נכר, אנוכי אדוני אלוהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו. עכשיו תשימו לב, אנחנו אומרים, רגילים להגיד את הפסוקים האלה כל הזמן. אבל אם נשים לב מה בעצם נאמר פה? שמע עמי ואעידה בך, ישראל אם תשמע לי. תשמעו לי, אני הקדוש ברוך הוא מדבר איתכם. ומה אני אומר לכם? לא יהיה בך אל זר ולא תשתחווה לאל נכר. איזה דיבר זה? השני. לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי.
אנוכי השם אלוהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו. זה הדיבר הראשון. אנוכי השם אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. זה ממש כמעט מילה במילה. זאת אומרת, דוד המלך, משורר תהילים, אומר לנו
הקדוש ברוך הוא פנה אלינו ואמר לנו, שמע עמי ואעידה בך. יש פה עדות. זה גם מסביר לנו, לא במקרה קרה הדבר ששתי דיברות קיבלנו ישירות מפי הקדוש ברוך הוא.
מיוחדות שתי הדיברות האלה שהן העדות.
כי הן שתי דיברות שאומרות, אנחנו עובדים את הקדוש ברוך הוא ולא עובדים אלוהים אחרים. זו הברית, זוהי העדות בינינו לבין ריבונו של עולם. ולכן שמע עמי ואעידה בך.
בדיוק על שתי הדיברות האלה. אז שוב, זה עוד חיזוק לטובת רבי יהושע בן לוי. ועוד חיזוק אחרון
שמביא המדרש לדברי רבי יהושע בן לוי. כתיב, תורה ציווה לנו משה, מורשה קהילת יעקב.
תורה בגימטריה כמה יוצא?
611. ת"ר זה 600, ת' זה 400, ר' זה 200. אז ת"ר, ו' ו-ה', תורה. ו' ו-ה' זה 6 ועוד 5, זה 11.
611 מצוות ציווה לנו משה. תורה ציווה לנו משה. אבל כמה מצוות יש בתורה? 613, לא 611.
אז למה כתוב תורה ציווה לנו משה? כי אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו.
כלומר, שתי הדיברות האלה שמענו אותם ישירות מפי ריבונו של עולם. אז הבאנו שלוש הוכחות לדברי רבי יהושע בן לוי. גם הלשון של גוף ראשון וגוף שלישי שאומר אומרות הדיברות עצמן, גם הפסוק בתהילים וגם הרמז, זה על דרך הרמז בגימטריה, תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב.
אז שאלה אחת, מה יגידו חכמים עם כל ההוכחות האלה?
ההוכחה היחידה של חכמים זה עצם זה שהדיברות, שהאמירה הזאת, דבר אתה עמנו ונשמע, מופיעה בסוף עשרת הדיברות. אבל
מעבר לשאלה מה יגידו חכמים, יש לנו שאלה אחרת, אז מה, מישהו פה טועה? הם מתווכחים מה היה בעבר. אנחנו בדרך כלל שואפים לומר שהתנאים הקדושים והאמוראים הקדושים, אף אחד לא טועה.
גם כאשר מתווכחים, מה אנחנו אומרים? אלו ואלו דברי אלוהים חיים.
איך אפשר להגיד פה אלו ואלו דברי אלוהים חיים? לכאורה, או ששמענו הכל מהקדוש ברוך הוא, או שרק שתיים שמענו מהקדוש ברוך הוא. איך אפשר להגיד אלו ואלו דברי אלוהים חיים?
אפשר לענות על זה על פי דברי רש"י. רש"י אומר על הפסוק הראשון, וידבר אלוהים את כל הדברים האלה לאמור.
אמרנו, מה הפשט? אם הוא וידבר אלוהים את כל הדברים האלה, זה חיזוק לדברי חכמים. הוא דיבר את כל הדברים האלה. אבל רש"י לא מביא את המחלוקת הזו כאן. אלא מה אומר רש"י? את כל הדברים האלה מלמד שאמר הקדוש ברוך הוא עשרת הדיברות בדיבור אחד.
מה שאי אפשר לאדם לומר כן.
אנחנו מכירים, שמור וזכור בדיבור אחד. ישמיענו אל המיוחד. אנחנו אומרים את זה בלחן דודי. כלומר, שבפרשת יתרו, פרשת השבוע שלנו, כתוב, זכור את יום השבת לקדשו. בספר דברים בפרשת ואתחנן כתוב, שמור את יום השבת לקדשו. ומה אומרים לנו חז"ל? זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו. כלומר, הקדוש ברוך הוא, לי יש רק פה אחד. אני יכול להגיד מילה אחת בו זמנית, אני לא יכול להגיד שתי מילים בבת אחת. אני יכול להגיד אחת אחרי השנייה. אבל אם יש שני בני אדם, אומרים במקהלה, אחד אומר זכור, אחד אומר שמור, יכולים להגיד את זה בדיוק בדיבור אחד. הקדוש ברוך הוא אין לו מגבלות. אז הוא יכול לומר זכור ושמור בדיבור אחד בבת אחת. אומר רש"י, נכון, כולם רואים את הקולות, לשון רבים.
אומר רש"י, לא רק זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו, כל עשרת הדיברות נאמרו בבת אחת.
כמו מקהלה של עשרה אנשים שאומרים בבת אחת את כל העשרת הדיברות. אפשר להבין בכלל מה אומרים?
אי אפשר להבין כלום. תרי קא לא משתמעי. כאשר יש לנו שני קולות שאתה שומע ביחד, אתה לא מסוגל לשמוע את שני הקולות ביחד. על אחת כמה וכמה אתה לא יכול לשמוע עשר דיברות בדיבור אחד. אבל הקדוש ברוך הוא קודם כל אמר את כל עשרת הדיברות,
ולאחר מכן, אם כן, מה תלמוד לומר עוד אנוכי ולא יהיה לך? שחזר ופירש על כל דיבור ודיבור בפני עצמו. כלומר, אומר לנו רש"י, בתחילה הקדוש ברוך הוא אמר בבת אחת את כל עשרת הדיברות. בשביל מה? מה הערך בזה? הרי ממילא לא מבינים כלום. תשובה, זו אמירה מאוד מאוד עמוקה שאומרת כל עשרת הדיברות זה דבר אחד, זה מהות אחת. זה לא טוב, אני מתחבר למצווה הזאת ולא מתחבר למצווה הזאת. כל התורה היא שמו של הקדוש ברוך הוא, היא שם אחד. כל התורה היא מהות אחת. אי אפשר לנתק מצווה זו ממצווה זו. זה בא לידי ביטוי גם בכל התרי"ג, שהתרי"ג זה כנגד רמ"ח איברים ושס"ה גידים. כך יש לנו רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, כן 248 מצוות עשה, 365 מצוות לא תעשה, בסך הכל תרי"ג, 613. כי זה הכל כמו דמות אדם, זה אדם אחד. אתה לא מוותר על אחד מהאיברים.
כך התורה כולה היא מהות אחת. ולכן הקדוש ברוך הוא את כל עשרת הדיברות אומר בבת אחת, בדיבור אחד. אבל לאחר מכן, כדי שאפשר גם להבין, אז הוא גם אומר כל אחד בפני עצמה. וכאן אפשר להבין על פי המדרש הזה שמביא רש"י, אפשר להבין אלו ואלו דברי אלוהים חיים. צודקים חכמים שכל עשרת הדיברות נאמרו ישירות מפי הקדוש ברוך הוא, בדיבור אחד. וידבר אלוהים את כל הדברים האלה. אבל אחר כך הוא מתחיל לפרט. אמר אנוכי. אמר לא יהיה לך. עם ישראל זועקים, משה רבנו, תציל אותנו. דבר אתה עמנו ונשמע, ואל ידבר עמנו אלוהים פן נמות. ולכן שני הדברים אמת נכונים.
גם בתחילה כל הדיברות שמענו מפי הקדוש ברוך הוא, כל דיבר ודיבר, הכל זה ישירות דברי אלוהים חיים מפי עליון. אבל לאחר מכן, כאשר הוא מתחיל לפרט אותם, אז זה מופיע בתחילה מפי אלוהים, אנוכי, לא יהיה לך אלוהים על פניי וכולי. ואז הם מבקשים ואז משה רבנו באמת משמיע להם את שאר הדיברות. וכך יש שתי מדרגות. מדרגה אחת רוחנית אומרת כל התורה כולה ישירות מפי השם. וזה גם קרה בבת אחת, מה שאין האוזן יכולה לשמוע ואין הפה יכול לדבר.
מצד שני, גם כשאנחנו מחלקים את זה, אז שתי הדיברות הראשונות הן העדות, כמו שאמרנו, שמע עמי ואעידה בך. העדות הזו שאני אלוהיכם ואתם עמי ולא עובדים אלוהים אחרים, הברית הזאת, העדות הזאת, היא נאמרה באופן מיוחד מפי הקדוש ברוך הוא גם בפירוט המצוות. וזהו ישקני מנשיקות פיהו. לכן אלה נשיקות, כי נשיקה היא ביטוי לקרבה, לאהבה, לברית, כמו ברית נישואין בין איש לאישה, כך ברית נצחית בין הקדוש ברוך הוא לבין עמו ישראל. רבי חנניה בן עקשיה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך ירבה להם תורה ומצוות שנאמר, אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.