בלוג

אנחנו במשבצת הזאת ביום ראשון, אנחנו עוסקים בפרשת השבוע לאור החסידות. מה הכוונה? אנחנו לוקחים משהו מתוך פרשת השבוע ואיפה הוא מתחבר לנפש, איפה הוא מתחבר לחיים. פרשת השבוע עוסקת בדברים שהם לא קשורים אלינו בכלל לכאורה.

מכירת יוסף. האחים מוכרים את האח שלהם להיות עבד במצרים. איך זה קשור אלינו, איך זה קשור לחיים שלנו?
אבל קודם כל כדי להעמיק בזה, אז אנחנו צריכים להבין איך יכול להיות שהשבטים, 12 השבטים, או יותר נכון במקרה הזה, 10, או תשעה. למה אני אומר ככה? בנימין בטוח לא היה שותף במכירה של יוסף, נכון? הוא אח שלו מאמא והוא גם הכי קטן, הוא נשאר בבית.

אז 10. גם ראובן לא היה ממש שותף במכירת יוסף. יוסף ידע שיש לו אח מתי שהוא נמכר? ברור, כן. וכמה הוא היה גדול מבנימין?
אה, לא בהמון, אני חושב בשבע שנים, משהו כזה. יוסף היה בן 17 שנה, ככה כתוב בפרשה. אז בנימין היה בן 10.
למה אני אומר ככה? למה? הוא נזרק לבור בגיל 17? מה? הוא נזרק לבור בגיל 17? כן. כן, כתוב בראש בפרשה, כי. כן. 17 של פעם זה 17 של היום? כן.
למה אני אומר שבנימין היה בן 10? זה לא כתוב מפורש, אבל כתוב שיעקב עבד אצל לבן. ואז כשנולד יוסף, הוא אמר ללבן יאללה, אני רוצה ללכת לארץ ישראל, רוצה לחזור להורים. לבן אמר לו תשמע, ניחשתי ויברכני השם בגללך. בוא תישאר עוד תעבוד תמורת שכר. עד עכשיו הוא עבד תמורת למה הוא עבד? תמורת תמורת אישה. עבד באדמה? לא, הוא היה רועה צאן. בהתחלה הוא עבד שבע שנים בעד רחל, לא קיבל את רחל, קיבל את לאה. עבד עוד שבע שנים בעד רחל וקיבל את רחל. אז 14 שנה הוא עבד בשביל שתי נשיו. אחר כך הוא רצה ללכת, זהו. כבר נולד יוסף בסוף ה-14 שנה, והוא רצה ללכת. אומר לו לבן, תישאר, אני מרגיש שאתה מביא לי ברכה, ולכן הוא נשאר וכתוב שהוא עבד עוד שש שנים בעד צאן, כלומר, הוא רעה צאן והשכר שלו היה שהוא קיבל חלק מהכבשים. הוא התאשר מלבן הארמי? התאשר. כבשים, צאן, אחי, זה הרבה כסף, אחי. לא שיוסף נולד, הוא ישר קיבל כתוב במפורש בפרשה הקודמת שכאשר יוסף נולד אז הוא בא ללבן ואמר לו אני רוצה ללכת. לבן אמר לו, לא, לא, לא, ניחשתי ויברכני השם בגללך, תישאר. ואז הוא נשאר. אז הוא מתחיל לעבוד בעד צאן. אבל זה לא מסתדר עם הזמנים. למה? כי הוא רחל בסופו של דבר הייתה הוא רק התחתן איתם מתי אה, זה משהו שלפני. נכון. לא, בנימין צודק. בנימין צודק. הוא עבד שבע שנים, התחתן, קיבל את לאה. בבוקר הוא רואה שזה לא לאה. נכון. אומר ללבן, אני לא ברחל עבדתי עמך ולמה רימיתני? אומר לו לבן מלא שבוע זאת וניתנה לך גם את זאת בעבודה שתעבוד עמדי עוד שבע שנים אחרות. אז עכשיו הוא פירוש שנייה, שנייה, נכון, נכון. הוא אומר לו מלא שבוע זאת, שבוע זה שבוע, שבוע ימים. מה הכוונה? חתנת מאישה, יש שבע ברכות. לא נראה לי ברכו שם שבע ברכות, אבל כן היה מקובל שבעה ימי המשתה לכבוד החתונה, לכבוד החתן והכלה. אז תסיים את השבוע של ה וניתנה לך גם את זאת. אני אתן לך גם את רחל בעבודה שתעבוד עמדי עוד שבע שנים אחרות. זאת אומרת, לא, זה פשט פסוק. פשט פסוק. הוא מיד, כן. הוא מיד מקבל את רחל אחרי שבוע, הוא מתחתן עם רחל. אז למה כולם אומרים הוא עבד עוד שבע שנים וקיבל את רחל? הוא עבד עוד שבע שנים, אבל הוא קיבל את רחל לפני זה. מתי הוא אמר לו, קח אתה, עוד עכשיו תן לי שבע שנים. לפני זה אתה עבדת בשבילי וקיבלת בסוף, עכשיו תקבל בהתחלה. תקבל תעבוד, תעבוד עד הסוף. כן, ככה זה היה. ולכן הוא התחתן איתם בהפרש של שבוע. תחשוב, אתה רוצה להתחתן? תחשוב, תוך שבוע שתי חתונות. בכל אופן, אז הוא התחתן מותר? כמה לא, תתחתן באחת. לא, לפני יותר מ-1000 שנה, היה חי רבנו גרשום מאור הגולה. למה קראו לו מאור הגולה? כי למרות שהוא היה מאשכנז, הפסיקות שלו התפשטו בכל הגלויות, גם בגלויות ספרד. ורבנו גרשום לפני קצת יותר מ-1000 שנה, פסק, גזר גזירה שאסור להתחתן יותר מאישה אחת. זאת אומרת, מאיזה מקום זה בא? מאיזה מקום זה בא? מהרצון שהזוגיות תהיה יותר עמוקה. שלא לראות את האישה בתור יש לי כמה משרתות. אלא בתור שאתה זה באמת אהבה, זה משהו שהוא יותר פנימי, יותר קשר הדדי בין האיש לאישה. המקום היחיד, הקהילה היחידה שלא קיבלה את הגז את הגזירות שלו, הייתה קהילה שחיה רחוק מכולם, וזה היה קהילת יהודי תימן. יש תימנים בקהל? לא, לא כרגע. יש קמצנים. כן, קמצנים יש. אבל זה לא מיוחד לתימנים. אז אה אז יהודי תימן, הם חיו באמת ב מאוד רחוק, הם היו איכשהו קשורים למצרים. כשהרמב"ם למשל חי במצרים, אז הוא היה שולח אגרות לתימן. אבל אבל רוב הקהילות, הם היו די מנותקים מהם וגם כשברבנו גרשום אור גל תיקן את התקנות, איך הגיעו לתימן? איך הם הגיעו? גלות. איך הגיעו יהודים לכל קצוות תבל? זה לא יאומן. לא יאומן, אה? מאיפה שלא תלך, צריך ל אנטארקטיקה, גם תמצא שמה. יש בית חב"ד? בטוח, סתם לא. פינגווין יפתח בית חב"ד. אבל באלסקה יש. באלסקה יש? כן. יש חב"ד שמה יש את הכוכב הצפון, מכל המקומות האלה, כל ה לא, כוכב הצפון זה בשמיים, אבל כן. כן. זוהר הצפוני. נחזור לענייננו. יש שמה מקומות שיש שמה 20 שעות אור. נכון. לא, יש מקומות באלסקה, יש לך שלושה חודשים אור ושלושה חודשים חושך. יואו. שלושה חודשים חושך מוחלט? כן. וואלה, אני חייב ל יש שמה אנשים שמה איזה שנה בחיים. יש שמה, אין שמה המון אנשים. לחוות את זה. זה קשוח לגור שם. לא רק בגלל האור והחושך. זה זה קשוח גם בגלל המזג אוויר. תורים. אין, הם כן. אחי, אתה כל היום, כל החיים שלך במינוס 30 40 מעלות, לא? אבל אלסקה היא ענקית גם, יש אזורים כאילו שהם לא, אל תלכלך, בקיץ זה רק מינוס 16. אה, מינוס 16, סבבה. אתה יוצא וקופא לאט לאט, אתה לא קופא במכה. נחזור לענייננו. אז אם כן, יעקב מתחתן עם שתי הנשים בהפרש של שבוע. ואז במשך שש שנים, זה בסך הכל שש שנים שלה יולדת עוד בן ועוד בן ועוד בן ועוד בן. רחל לא יולדת. ואז שאחרי עוד שש שנים, עם הדלאים, היה משהו עם אחרי שבע שנים, סליחה. אחרי שבע שנים יולדת את יוסף. ואז הוא אומר ללבן, שלחני והלכה. ואז בעצם לבן אומר לו חכה, לא, אני רוצה שאתה תמשיך לעבוד. של יוסף, בעצם עבר שבע שנים. בדיוק. אז אז לכן הוא נשאר, כתוב מפורש, הוא נשאר עוד שש. ואז בדרך לארץ ישראל נולד בנימין ורחל מתה בדרך. כך כתוב יעקב ב פרשה, זה כתוב מפורש. שרחל מתה בדרך ולכן הוא קובר אותה בדרך, רתי בבית לחם. עכשיו הדרך גם לקחה, יש אומרים שנה, יש אומרים שנתיים, לכן שנייה, לכן בנימין היה צעיר מיוסף, כנראה בשבע שנים או בשמונה שנים. כי שנייה, שנייה. לא, זה יותר באזור סוריה. צפון סוריה. השנה לקח לו ללכת? תלך אתה ברגל עם מלא צאן ומלא ילדים, הוא גם עצר בדרך. זה יש עצירות ביניים. בכל מקרה, בכל מקרה, לכן אני אומר שבנימין צעיר מיוסף בשבע שמונה שנים. אז בנימין היה בבית. ראובן גם לא שיתף פעולה. וישמע ראובן ויצלהו מידם. הוא אמר להם לזרוק אותו לבור כדי שלא יהרגו אותו. הם רצו להרוג אותו מיד. לכה ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות. נשליך את הגופה שלו באחד הבורות. מי הם? לא כתוב. ויאמרו איש אל אחיו. מי השבטים? חז"ל אומרים כן, אבל חז"ל אומרים שמיוחד היה שמעון ולוי הובילו את העניין הזה. בשביל זה אין להם נחלה. נכון. עכשיו ה מי ילך לדינה? שמעון ולוי. שהם כאלה יש להם חמומי מוח, אבל לטובה ולרעה. זה מורכב. אבל כל זה הקדמה. השאלה, אולי השאלה הכי גדולה. בסוף אנחנו נדברים על השבטים, שמעון, לוי. יש לויים בקהל? יש כהנים בקהל? אין כרגע. אבל אולי יש שמעונים בקהל. יש יש יוסף. איך נדע? איך אתה יודע? אתה יוסף. אני יוסף. אבל אתה לא יודע אם אתה צאצא של יוסף. אולי אתה בכלל צאצא של שמעון. כאילו אנחנו קל לנו אני אז זרקתי את עצמי לבור. אבל אומרים שיש שבטים שנאבדו. איזה שבטים נאבדו? אנחנו יודעים כרגע שאנחנו היום בנימין, יהודה בעיקר בנימין ויהודה, נכון. נכון. אבל גם שמעון. מי זה כהן? כי שמעון לוי זה הכהנים והלויים. אבל בעיקרון, אתה צודק שיש שבטים שנאבדו. מכיוון שלמעשה, אשור יגלתה את עשרת השבטים ואת כל מלכות ישראל, נשארה רק מלכות יהודה. מלכות יהודה היה שם את יהודה, בתוך יהודה, היה גם את בנימין, בתוך יהודה היה גם את שמעון. כי שמעון הם היו גרים בנגב דרומית ליהודה והם התערבבו בתוך יהודה. חלקם אפילו התערבבו בתוך שאר השבטים בצפון. אז חלקם, חלקם בעצם נדדו וגלו יחד עם עשרת השבטים, וחלקם עוד בתוכנו. עכשיו, אנחנו לא יודעים. סביר להניח שאנחנו או מיהודה, או משמעון, זה רוב הסיכויים, או או מבנימין. אז בנימין באמת לא היה שותף במכירה, אבל יהודה, יהודה הוא זה שנתן את הרעיון הזה. מה בצע כי נהרוג אחינו ונכסינו את דמו, לכה ונמקרנו לישמעאלים. יהודה אמר את זה? כן. לא. למה לא השתמשו בשיטה של יצחק? מה? של יעקב, או יצחק, לא יודע מי, שהוא אמר לו לאליפז, תיקח לי את כל הרכוש, תהפוך אותי לעני, אני לא חשוב כמה ואז כאילו מבחינת הדין מגיע לו. זה כי אליפז זה כי אליפז לא באמת רצה להרוג את יעקב. הוא רצה לשקר. נכון, אז אז נתן לו, אז יעקב נתן לו. שהוא נתן את הרעיון הזה. כי יהודה, לא היה אכפת לו. יהודה חטא במכירת יוסף. אה, הוא גם רצה לא, לא היה אכפת לו מיוסף. לא היה לו מה לעשות. עכשיו תבינו, למכור אותו לעבד למצרים, משמעו רוב הסיכויים שהוא ימות שם. אבל למה הוא מת? שנייה, כי עבד במצרים הייתה תוחלת החיים שלו הייתה שנה, שנתיים, שלוש, זהו. וואו, מה הם מורידים לו שנים? היו היו א שוברים אותם בעבודת פרך, עבודה של שוברת את הגוף. זה דבר ראשון. דבר שני, היחס לעבדים במצרים היה יחס שאתה כמו רכוש. היי, יש פה פקק מיותר. זרוק אותו, תביא אחר. תימהר אותו, תשבור אותו, מי יגיד לך משהו? זה לא שלי במקרה הפקק הזה. אבל אם היה שלי, אני בא דורך עליו, מישהו יגיד לי משהו? אותו דבר עבד. מבחינת מצרים, עבד זה היה התחושה, זה היה התפיסה. עבד זה כמו רכוש. יש לך בגד, הוא נקרא, אתה קורע אותו לגזרים, עושה ממנו סמרטוט, מנקה איתו את הרצפה, או לחילופין זורק אותו למדורה כדי שירבה את האש. זה בכלל לא מעניין. ועכשיו תבינו שהוא שיהודה מוכר את יוסף למצרים, אז זה מאוד חמור. עכשיו, איך יכול להיות? זה מדובר בסופו של דבר על אנשים שהם אבות אבותינו, הם גם קדושי עליון. אנחנו אומרים שבטי יא, ככה נקראים השבטים. שבטי יא זה השבטים של הקדוש ברוך הוא. איך איך קורה דבר כזה? עכשיו, בסדר, יש מריבות בין אחים. יש לכם אחים, יצא לכם לריב עם האחים. יש לי אחות בארצות הברית שעדיין לא מדבר איתה. יוצא, קורה שרבים עם אחים. אדבר איתה אחרי זה. עכשיו תרים את הטלפון תתקשר אליה. איפה נראה לך? קיצר, חכו. עד עד פרסבו לא רוצה לנסוע עכשיו, הוא יתקשר לארצות הברית. קיצר, אנחנו יכולים לדבר איתו, אבל כאילו כן, אבל זה רחוק. אתה אומר היחסים לא טובים. יש לפעמים מריבות בין אחים. אבל לבוא ולעשות דבר כזה שלמכור את האח שלך לעבד למצרים, זה לא נתפס. איך קורה דבר כזה? אפילו זה איזה עניין של התעללות, כ אתה תהרוג אותו וזהו. במובן מסוים, אם אתה מתאר את זה ככה, אז תיתן לו כדור בראש ותסיים את זה עכשיו. זה אפילו יותר חמור מלהרוג אותו, זה התעללות. הוא ימות, אבל הוא ימות עם התעללות. נכון. אז מה האינטרס שלהם לד דווקא למכור אותו ולא להרוג אותו? לא יודע. כסף. אה, כסף? מה אומר יהודה? מה בצע כי נהרוג אחינו ונכסינו את דמו? מה יצא לנו מזה? מה הכסף? מה נרוויח מזה? זה לא, הם הרגו אותו. הם רק מכרו אותו. כן, אבל גם לפני זה ראובן אמר בוודאי כתוב שהשנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום. כתוב שנאה. אתה מבין, אז זהו, זה כבר בא משנאה. עכשיו, שנייה, אתה אומר לאותה להרוג אותו בידיים. זה מה שראובן אמר לפני כן. בהתחלה, לא הבנתי, הרב, הם שמו אני אסביר הכל, אני אסביר הכל, אני אסביר. בהתחלה האחים רצו להרוג אותו. לכה ונהרגהו. נכה אותו נפש ונשליך את גופתו באחד הבורות. זה היה התוכנית המקורית. ראובן רצה להציל אותו. אז הוא אמר, ניסה לשכנע אותם זה לא יפה, מה אנחנו לא נכבד שאנחנו נכה את אחינו בידיים. לא ראוי. נשליך אותו באחד הבורות, וידינו אל תהי בו. כלומר, שהוא ימות לבד. עכשיו, זה גם התעללות. כי איך הוא ימות לבד בבור? מה לאכול? מרעב. כמה זמן לוקח למות מרעב? שבוע. שבוע, משהו כזה, של ייסורי תופת. אני לא מדבר על זה שבמדרש כתוב שבבור היה נחשים ועקרבים. אבל בסדר, נגיד הם לא ראו שיש נחשים ועקרבים. בעיקרון, אם כבר מישהו מת, עדיף למות מנחש מאשר למות מרעב. בטח, נחש זה מה זה? זה עניין של כמה שעות, אתה נכון, אתה יכול. קטלני זה כמה דקות. וזה ייסורים קשים או מוות ברעב. אבל זה ראובן אמר כי הוא רצה להציל אותו. אז הם הסכימו, אמרו יאללה, נזרוק אותו לבור, ידינו אל תאיי בו. זרקו אותו לבור. והוא צועק, מתחנן אליהם. לא מקשיבים. ואז יהודה אומר, רגע, מה אנחנו מרוויחים מזה? בואו נמשוך אותו מהבור, נמכור אותו לישמעאלים, שיקחו אותו למצרים. לפחות נרוויח כמה ג'ובות. עכשיו, זה נשמע מזעזע וזה באמת מזעזע. אבל אני רוצה רגע לחזור אחורה, מה גרם לדבר הזה? איך מגיעים לכזאת שנאה לאח שרוצים להרוג אותו? לא, מכירה, הרב. שמו אותו בבור, נכון? כן. הוציאו אותו מהבור ומכרו אותו לישמעאלים? כן. אולי זה מתחיל בכלל איך הוא מת בבור? הוא עוד לא מת. מה, הורידו אותו, הוא עוד לא מת בבור. הם עדיין שם, ליד. חמש דקות אחרי. למה שימות? מרעב. נחשים, עקרבים, הקדוש ברוך הוא הציל אותו. הרב, לא עבר שעה. באותו יום זה היה. יום של כמה דקות, מה? לא, לא, אותו יום. אולי זה אתה אומר זה קשור לעשיו? איך קשור לעשיו? כאילו, כי הם פחדו על הבכורה שלהם, או פחדו על ש כן. אני חושב שזה קשור, ואני ארחיב את זה. קודם כל בצורה פשוטה, כתוב בתורה למה הם שונאים אותו, כי הוא, א', היה מביא דיבתם רעה אל אביהם. הוא היה משטנקר לאבא שלהם, והיה מספר עליהם דברים לא טובים. הוא גם מאמא אחרת, לא? נכון. הם מלאה, לא מהמשפחות, והוא מרחל. אז הוא מאמא אחרת, הוא מספר עליהם דברים רעים, אבל זה לא רק זה, הוא גם חולם חלומות. חלום ראשון, הוא חולם, אנחנו מאלמים אלומים בשדה, כלומר, אנחנו אוספים חיטים. עלומה זה אהרי אגודת חיטים כזאת. אנחנו אוספים חיטים ו אלומתי אלומתי קמה וגם ניצבה, והאלומות שלכם משתחבות לאלומה שלי. מה בעצם החלום הזה מרמז? שאני אהיה המלך שלכם. אני המלך, אתם העבדים שלי. חלום שני, והנה השמש והירח ו-11 כוכבים משתחווים לי. 11 כוכבים זה 11 האחים שלו. למה הוא מספר את זה? רגע, והשמש והירח, מה? ילד, מה אתה רוצה? הוא רוצה לספר סיפורים. בן 17, הוא כבר לא כזה ילד. ומה זה השמש והירח? ההורים. ההורים גם משתחווים? כן, אם אם יוסף הוא המלך, בסוף זה יתגשם. יוסף היה משנה למלך מצרים. אבל לאה לא ירדה למצרים. לאה ירדה למצרים. כן? כן, היא במקרה לא האמא שלו. לאה היא האמא שלהם. אבל רחל לא ירדה למצרים, כי היא כבר מתה. אבל כן, יעקב אם הנשים שלו יורד למצרים. לא זרקו אותו לבור וגם הוא יתום מאמא. נכון. נכון. חוסר מזל. חוסר מזל. חוסר מזל רצו עוד להרוג אותו לפני, זה היה חוסר מזל אמיתי. תראה, הנקודה היא, זה הכל קודם כל אתה שואל אז למה הוא מספר? מה אתה טיפש? מה אתה בא לעצבן? איזה, זה ילד כפות. הוא מספר עליהם דברים רעים לאבא שלהם. הוא בא מספר להם חלום, מעצבן אותם. סיפר להם חלום אחד. והוא אתה ילד כמעט וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום. אז הוא חולם עוד חלום. עוד פעם הוא מספר להם. ויוסיפו עוד שנו אותו על חלומותיו ועל דבר. אתה רואה שסיפרת חלום כזה פעם אחת, שנו אותך, לא מדברים איתך יותר. אבל אתה בא מעצבן עוד פעם? אתה עכשיו אתה בן 15, יש לך אח בן 30, 40, אתה הולך אומר לו תשמע, אתה תהיה העבד שלי, לפי החלום. כן. אתה מבין, זה כאילו, אבל הוא לא היה כזה גדול. הוא לא חושב שאתה אומר, בואנה, חלמתי שאתם תהיו עבדים שלי, כולם. זה לא היה פער כזה גדול, כי בין שיוסף התחתן לבין שנולד יוסף, עברו שבע שנים. אז מקסימום גדול ממנו בשש שנים, שש וחצי שנים, זה מקסימום. אבל אה אבל עדיין, כן, הוא בן 17, אחיו הגדול בן 23. עכשיו, אבל יש לו כמה וכמה אחים גדולים. הוא כמעט הכי קטן. והוא מהאמא האהובה, זה זה קשור גם לזה שכל השנים אתה יודע שרחל אהובה יותר? ברור. מה, לא מרגישים את זה? אתה יודע שאין תורה. עוד אין, אין ספר תורה. אבל ברור שהיה יעקב אוהב את רחל וכתוב ויר השם כי שנאה לאה. אז זה לא שיעקב שנא את לאה, אבל היא הייתה אישה דחויה. עכשיו, כל הבנים שלה, כמה מה מרגישים? בדיוק. וזה גם כתוב. כתוב ויעקב אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו. ויעש לו קטונת פסים. הוא עושה לו גם בגד מיוחד. אבל בנימין לכאורה הוא הבן זקונים. בן זקונים בתורה זה לא דווקא הבן הכי קטן. יש כמה פירושים בחז"ל בעניין הזה. פירוש אחד שזה בן שנולד לו לעת זקנתו. נכון, גם בנימין נולד הכי קטן, אבל גם יוסף. אבל בגלל שזה קשה, כי בסוף זה לא באמת פערים גדולים בין האחים, ויוסף בנימין יותר קטן. אז חז"ל אומרים שבתורה זקן פירושו חכם. למשל, 70 הזקנים בסנהדרין. זה לא עניין של גיל. זקן זה חכמה. יכול להיות בדיוק, זקן זה זקן החכמה. יכול להיות שאדם הוא בן 40, אבל הוא תלמיד חכם עצום, אז הוא יהיה בסנהדרין, הוא יהיה אחד מ-70 הזקנים. כי זקן פירושו חכם. אז בן זקונים הכוונה היא, הוא בן חכמתו. כלומר, הוא לימד אותו את כל תורתו, את כל חכמתו של יעקב הוא נותן ליוסף. והוא בוחר בו, והוא אוהב אותו, והוא נותן לו כתונת פסים. מה מרגישים שאר האחים? קנאה. לא רק קנאה ולא רק כישלון. יש פה משהו הרבה יותר עמוק. הם חושבים שבעצם יעקב חושב, ואולי גם יוסף חושב, שרק יוסף ממשיך של אברהם, יצחק ויעקב. תחשבו רגע מה היה בדורות קודמים. הם ידעו שיש חיות ל ב כל דור היה רק אחד שהמשיך. לאברהם כמה ילדים היה? שניים. ישמעאל ושניים ואחד נבחר. לאברהם היה שמונה ילדים. אברהם היה שמונה ילדים. כן. אחרי שנולד ישמעאל, נולד יצחק, ואז הוא לקח את קטורה. חז"ל אומרים שקטורה זה הגר, אבל אבל לקח את קטורה, נולדו לו שישה ילדים. ולא שומעים עליהם. לא, כתוב עליהם, של בני הפילג הפילגשים אשר לו, נתן אברהם מתנות, וישלכם מעל פניו ועודנו חי קדמה אל ארץ קדם. הוא שולח אותם למזרח. זה ההודים וכל האלה. יכול להיות. זה מסטיר. גרים באזור המזרח. על כל פנים, זה סיפור אחד. זה הסיפור של אברהם. מתוך שמונה ילדים, רק אחד ממשיך את דרכו והוא יצחק, שנאמר כי ביצחק יקרה לך זרע. ליצחק כמה בנים היה? שניים. הפעם זה נכון להגיד שתיים. יעקב ועשיו. עכשיו, לא רק שהם מאותו אבא, הם גם מאותו אמא. מאברהם ושרה היה רק את יצחק. שאר הבנים נולדו מנשים אחרות, מהגר, מקטורה. אבל מאברהם ושרה היה רק את יצחק. לעומת זאת, יצחק ורבקה, יש להם לשניהם שני ילדים. מי מהם ממשיך את עם ישראל? יצחק ורבקה? כן. מי רק יעקב. עשיו לא ממשיך, נכון? חושבים כל הבנים האחרים, חושבים, מה יעקב מתכוון כשהוא בוחר את יוסף? שהוא נותן לו כתונת פסים? שהוא אוהב אותו? שהוא מלמד אותו את כל חכמתו? הוא יהיה האבא הרביעי של עם ישראל. בדיוק, ורק הוא. ואנחנו מה? גויים, כמו עשיו, כמו ישמעאל. אנחנו גויים. בשום פנים ואופן. הדבר הזה, עכשיו, זה לא מצדיק להרוג את אח שלהם. זה חידוש שלא שמעתי בחיים, הרב. אבל זה מה שבער בהם. עכשיו, תחשבו, אני אתן לכם דוגמה. לא יודע אם אתם זוכרים לפני הרבה הרבה שנים. שמעת משהו כזה? שמעתי שהיה איזה משהו שהם כאילו באו לעשות משהו של הרב הרב איינשטיין כאילו כיוונו לטוב. אבל לא הבנתי. זה מהרב איינשטיין החידוש הזה, הרב? לא שמעתי את זה מהרב איינשטיין. ממי? אני לא זוכר מאיפה ראיתי את זה באיזה מקום. אבל אני חושב שזה הפשט של הפסוקים. זה רשום? צריך לחפש. אנחנו מוכנים לרשום אז זה יהיה רשום. רשום. יכול להיות שזה רשום באיזה מקום. בכל מקרה, זה דבר מאוד עמוק. לא יודע אם אתם זוכרים, לפני הרבה שנים, כשביבי היה ממש ב ממשלה הראשונה שלו, אני חושב, אז הוא בא פעם לרב כדורי ולחש לו באוזן הסמולנים שכחו מה זה להיות יהודים. זוכרים את המשפט הזה? לא. לא זוכרים. אתם צעירים. עשו משהו עשו ב-48, אנחנו לא מכירים. כן. אה, הרב כדורי נפטר בינתיים. רק הביבי נשאר עדיין ראש ממשלה. אבל אה זה אז הוא היה ממש צעיר, זה היה לפני איזה 30 שנה. הסמולנים התפוצצו. עכשיו, בצדק התפוצצו. לא, ביבי גם לחש לו את זה לאוזן, הוא לא התכוון שישמעו. אבל מישהו הצמיד שם מיקרופון. אז אה אז כולם שמעו. עכשיו, אה מה זה בעצם אומר? מה זה שכחו מה זה להיות יהודים? ברגע שאתה אומר למישהו אתה לא יהודי, זה בוער בו. כי בנשמה של כל אחד מאיתנו, וזה גם אנחנו מגיעים סוף סוף לנפש שלנו. בנשמה של כל אחד מאיתנו, הזהות היהודית, זה אחד הדברים הכי חזקים. זה קיומי. אם אומרים לך אתה לא יהודי, אתה זה מפוצץ לך את כל החיים. עכשיו, אני אגיד את זה רגע בצורה החיובית. בצורה השלילית, הנה זה גרם להם אפילו לרצות להרוג את אח שלהם. אני אגיד את זה בצורה חיובית. הרבה אנשים חילונים, גרים פה בארץ, חילונים, הכל סבבה להם. פתאום הם מגיעים לחו"ל. מה אני אעשה? ו ובמוצאי שבת, פתאום הם מרגישים איזה צימאון ליהדות. למה? מה קרה? זה תופעה שקוראת אצל מאות רבות של אנשים. מה יתרה, זה עכשיו, למה בארץ ישראל לא הרגשת? כי בארץ ישראל אתה מרגיש כאילו בסדר, מה, כולם פה יהודים, אני גם יהודי. פתאום בחו"ל, אתה נמצא בשבת ויש לך נשמה יתרה, והנשמה יתרה, פתאום בא לי, רגע, במה אני יהודי? אני מסתובב פה בלי כיפה, בלי ציצית, בלי בית כנסת, בלי בית חב"ד, בלי אני אני כאילו יחד עם כל הגויים. מה ההבדל ביני לבין הבריטי הזה, או ההודי הזה, הטורקי הזה? מה? ואז פתאום משהו בנשמה צועק, אני יהודי! זה צעקה שנשמעת עמוק בנשמה של כל אחד מאיתנו. לא תמיד הצעקה הזאת יוצאת כלפי חוץ. לפעמים צריך איזה טלטול בשביל שהצעקה הזאת תצא כלפי חוץ. אני אסיים בסיפור על יהודי לא זוכר איך קוראים לו, נראה לי עומר ברק. הוא תסריטאי, חי היום בישראל. ואחרי השביעי לאוקטובר, אחרי הטבח שהיה בשביעי לאוקטובר, אז הוא כתב פוסט, נראה לי בפייסבוק זה היה, אני זה הגיע אליי מישהו שלח לי, אבל לא ראיתי את זה במקום. אבל הוא כתב, עד היום בכל מקום ששאלו אותי, תציג את עצמך, אז היצגתי את עצמי תסריטאי, ישראלי זה האחרון. תסריטאי, עיתונאי, הומניסט. אני הערכים שלי זה ערכים הומני, אנושיים. פרה מה אני בה? כן. אני אדם. אם הייתי צריך להגיד, הייתי אומר שאני גם ישראלי. אבל יהודי? יהודי בשבילי זה הילד מהעיירה, מהשואה, עם הכסקט שרוצחים אותו. אני לא רוצה להגיד שאני יהודי. אבל עכשיו, אחרי השביעי לאוקטובר, משהו התעורר בי, אני מרגיש שאני יהודי. עכשיו, זה זה הפוך על הפוך, דווקא בגלל שרוצחים אותי. לא יודע. זה משהו, הטלטלה שהוא עבר, גרמה לו את הצעקה הפנימית של הנשמה. וזה צריך לדעת, הנשמה של היהודי תמיד נמצאת שם. השאלה היא רק איפה היא תתעורר ואיפה היא תצעק. עד כאן להיום. חזקו וימצאו. הרב, אנחנו צריכים