בלוג

אהל טוב, ברוכים הבאים רבותיי.
אנחנו עומדים להזכרה
של 30 יום
לפטירתו של האדם
היקר, תלמיד חכם, מזכה הרבים
הרב ציון ציוני,
בן מרדכי ואילנה.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

ואני רוצה לפתוח
ממש באופן מיוחד לעילוי נשמתו
בדבר תורה קצר של 60 שניות.
הוא היה אלוף העולם
בדברי תורה של 60 שניות.
כל פעם, הוא היה בחודשים האחרונים לחייו, זכינו שהוא התפלל כאן איתנו בבית הכנסת,
היה איתנו בחגים, היה איתנו בשבתות.
וכל פעם אחרי התפילה
היה בא אליי,
אומר לי אני אגיד לך ב-60 שניות.
אבל זה לא רק שלי הוא היה אומר, זה ממש בשבתות האחרונות
בכל מקום שהוא היה בא,
הוא היה, יש מקומות,
פה אנחנו אומרים דבר תורה בין מנחה לערבית, זה יקח יותר מ-60 שניות, אני כבר מודיע מראש.
אבל
הוא היה בא לפעמים לכל מיני מקומות,
אם זה בעבודה,
אם זה בהזכרה של אנשים שלא תכננו שיבוא רב לדבר. כל מיני מקומות של אנשים שלא תכננו.
הוא בא, 60 שניות, משהו ישר ללב,
מהלב אל הלב.

אז זה באמת קודם כל זכות גדולה שהייתה לו.
אמרנו ב
ממש מקצת שבחו.
רבנו הוא
שהיה מזכה הרבים.
בגלל החילונים, למה?
זה מה שאני אומר.
יש שם גם 60 שניות כל מיני קישקשושים.
אני יודע, אני יודע.
אפילו בקדושה.
בוודאי.
אז אה, אז נפתח, אנחנו לא נגיד רק 60 שניות, אבל נפתח
ב-60 שניות ואחר כך נגיד עוד דבר.

כתוב בתחילת פרשת השבוע, "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשיו אחיו".
ואומרים חז"ל, "וישלח יעקב מלאכים",
מלאכים ממש, זה מלאכי האלוקים.
הרי למילה מלאכים יש גם משמעות של שליחים.
מלאך זה פרושו שליח.

אבל חז"ל אומרים "וישלח יעקב מלאכים", מלאכים ממש.
זה גם מבוסס על הפשט, כי בסוף הפרשה הקודמת כתוב,
שיעקב מגיע למחניים,
"ויאמר מחנה אלוהים זה", "ויפגעו בו מלאכי אלוהים". כן, "ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלוהים".
אז בוודאי הוא פגש מלאכי אלוקים. פסוק אחד מיד אחרי זה כתוב
"וישלח יעקב מלאכים". חז"ל עושים אחד ועוד אחד, אז זה מלאכים ממש.
אבל רבנו בחיי אומר פה דבר מדהים,
הוא אומר פה בסוד, על פי תורת הסוד,
זה שני הדברים אחד. זה היה אנשים, בשר ודם כמוני וכמוכם,
שהם מלאכים.
מה הכוונה?
כאשר אדם עושה שליחותו של הקדוש ברוך הוא,
האדם נקרא מלאך.
וזה זה דבר תורה של 60 שניות שאני אומר לזכרו, כי באמת הרב ציון,
זכר צדיק לברכה,
השתדל בכל חייו להיות מלאך.
להיות שליח.
לא מלאך שלא זקוק לאכילה ושתייה, לא מלאך שלא שאין לו חיים בעולם הזה.
אבל מלאך במובן של שליח.
זה היה השליחות שלו, זה היה המסירות שלו, זה היה האיכפתיות שלו מכל אדם ואדם, מכל יהודי ויהודי, בכל מקום ומקום.
אז יהיו הדברים האלה, קודם כל כדבר תורה קצר לעילוי נשמתו.
ועכשיו נעבור לדבר העיקרי שעליו רציתי לדבר.

בסוף פרשת השבוע,
אנחנו רואים
את כל אלופי עשיו.
שמונה מלכים הולכים לעשיו לפני מלוך מלך לפני ישראל.
אבל לא רק שלושה שמונה מלכים.
אלוף עמלק, אלוף עלוה, אלוף יתת, אלוף קורח, אלוף, מלא אלופים.

והמדרש אומר,
שיעקב התיירא כאשר הוא ראה את כל האלופים הללו.
כיוון שראה אבינו יעקב עשיו ואלופיו, הוא ראה ברוח הקודש.
עוד לא נולדו כל האלופים הללו, אבל הוא כבר ראה ברוח הקודש כל מה שעתיד לעמוד. איזה עוצמות של רוע,
של אלימות, של רשעות, עתידות לצאת מעשיו.

נתיירא מהם.

אמר רבי לוי:
משל לנפח
שהיה פתוח באמצע רשות הרבים.
יש לו דוכן בשוק ברשות הרבים, נפח. מה עושה נפח?
עובד בברזל, עובד במתכת.
בזמנו היה להם קורנס כזה, פטיש גדול, שהיה מכה בו על ה
על הברזל.

וראה אותו נפח חבילות חבילות של קוצים
נכנסות אל העיר.
אמר, אמר אותו נפח,
"לאן יכנסו כל החבילות של הקוצים האלה?
עוד רגע לא יהיה לי מקום פה ללקוחות,
לא יהיה מקום לאנשים לעבור ברחוב.
כל הקוצים האלה, עוד גמלים עם קוצים ועוד גמלים עם קוצים ימלאו את כל העיר, את כל הרחוב."

היה שם פיקח אחד, אמר לו,
"מאלו אתה מתיירא?
ניצוץ אחד יוצא משלך
וניצוץ אחד יוצא משל בנך,
ואתה שורפן."
כך כיוון שראה אבינו יעקב את עשיו ואת אלופיו, נתיירא.
אמר לו הקדוש ברוך הוא, "מאלו אתה מתיירא?
גץ אחד משלך וגץ אחד משל בנך,
ואתם שורפים אותם כולם."
זה מה שנאמר,
"והיה בית יעקב אש ובית יוסף ללבה,
ובית עשיו לקש."

עשיו,
שהכוונה פה זה רומז לכל האומות שבאות ומשעבדות את עם ישראל.
כל האומות שמנסות לפגוע בעם ישראל.
ודאי במשך 2,000 שנות גלות, ולצערנו גם כאן היום במדינת ישראל,
עדיין יש לנו גם אויבים מרחוק כמו איראן,
יש לנו גם אויבים בתוכנו.
וכל אלה מנסים לפגוע בעם ישראל.
אומר הקדוש ברוך הוא,
"אין לכם מה להתיירא.
גץ אחד, ניצוץ אחד
יוצא מיעקב,
עוד ניצוץ מיוסף,
ולא נשאר שום דבר מכל הדברים האלה."

הרבה פעמים
אנחנו מתבוננים מסביב
ורואים
עוצמות אדירות של חומריות.
זה גם מתחיל מ,
שוב היום ברוך השם, מדינת ישראל היא מעצמה אזורית מבחינה צבאית.
אבל במשך 2,000 שנות גלות,
מה זה היה עם ישראל?
עם מפוזר ומפורד,
נרדף ומושפל
ומשועבד.
התחושה הייתה שהם
"מאין יבוא עזרי?"
אבל התשובה היא "עזרי מעם השם".
אנחנו לא מסתכלים על הדברים החיצוניים, על הדברים החומריים.
ניצוץ אחד
מנצח את כל הדברים הללו.

אני רוצה להגיד משהו,
תסלחו לי אם זה
מעצבן מישהו.
אני רוצה להגיד משהו.
אני, אני היום מחנך ב,
חוץ מזה שאני פה זוכה להיות רב הקהילה,
אני מחנך בבית ספר, מחנך של כיתה י"א.
בימים האלה
יש, בטח שמעתם, לפחות חלק מכם שמעו,
את חרויות כדורגל בעולם.
מונדיאל.
כשאני מנסה ללמד את התלמידים תורה,
אני צריך כל השיעור
לתפוס אותם שהם מציצים בפלאפון מהכיס, כמה, כמה.
לא מתרכזים.
עכשיו כדורגל, כדורגל זה לא דבר רע, זה לא רשעות ולא דבר בעייתי בפני עצמו.
אבל השיעבוד הזה
שאנשים כבר לא מסוגלים לא להתרכז בלימוד תורה,
לא להתרכז במשפחה, לא להתרכז בזוגיות, לא להתרכז בילדים.
כל הדברים החשובים להם בחיים
כאילו נמחקים, כאילו נעלמים.
והם משועבדים רק לאיזה משהו
שלא מסוגלים לשלוט ולעצור רגע.

אז זה לא רשעות וזה לא דבר שהוא נורא ואיום, אני לא משווה את זה לעשיו.
אבל אני כן חושב שהמשל הזה פה במדרש
מלמד אותנו משהו מאוד עמוק.
יש כוחות אדירים בעולם,
אבל ניצוץ אחד של קדושה,
ניצוץ אחד של אור,
הוא יותר חזק מהכל.
אם בן אדם
כמה מיליארדים בעולם, לא יודע, באמת אני לא יודע כמה מיליארדים צופים במשחק הזה.
אין לי מושג.
אבל זה בטוח,
נראה לי, אני צודק שזה מיליארדים?
נראה לי, בטח מאות מיליונים
צופים בדברים האלה.
אבל אני מאמין באמונה שלמה
שכמה עשרות אנשים שיושבים פה עכשיו בבית הכנסת
ושומעים דבר תורה,
אז הקדושה הזאת משפיעה בעולם
פי כמה וכמה.
אין מה להעריך בכלל עד כמה לימוד תורה.
הרי חז"ל אומרים לנו, אפילו אחד שיושב ועוסק בתורה,
השכינה באה. "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך".
אם עשרה אנשים,
"אלוקים ניצב בעדת אל".
ואם יותר מעשרה, "ברוב עם הדרת מלך".
אז יש עוצמה אדירה בכוח הרוחני.
אסור לנו לשכוח את זה.
לפעמים אנחנו מרגישים כאילו בעולם יש כוחות אדירים של כסף,
של פרסומות,
של תקשורת,
של צבא.
האמת היא
שהאמת יותר חזקה.
והאמת,
זה "השם אלוקים אמת".
"דבר אלוקינו יקום לעולם", זו האמת.
זה האור.
זה הניצוץ, הוא לא צריך דווקא לשרוף את כל העולם, הוא יכול להאיר את כל העולם.
אם זה עשיו
או לצורך העניין רשעים שבאים לפגוע בנו, הניצוץ גם ישרוף אותם.
אבל אם זה חושך,
הניצוץ הזה יכול להאיר את כל החושך.
והדבר הזה קשור מאוד לחג החנוכה הממשמש ובא.
הרי זה היה עניינה של חנוכה.
מופיע במדרש
על בריאת העולם.
"והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום
ורוח אלוהים מרחפת על פני המים".
אומר המדרש,
"תוהו ובוהו וחושך על פני תהום"
אלו ארבע מלכויות.
תוהו זו מלכות בבל,
בוהו זו מלכות פרס,
ו"חושך" זו מלכות יוון
שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהם.
שהיו אומרים "כתבו לכם על קרן השור, אין לכם חלק באלוקי ישראל".
הנקודה של היוונים הייתה
לפגוע ברוחניות של עם ישראל.
הם לא ביקשו להשמיד את עם ישראל, לא רצו להרוג אותנו.
רצו
להשכיח את תורתנו,
"להשכיחם תורתך".
ולכן
אומר המדרש, חושך זו תרבות יוון.
חושך על פני תהום, תהום זו מלכות רומי.
יש המון מה להעמיק במדרש הזה.
אבל לענייננו רק נגיד,
שיוון זה החושך.
כי כאשר מתרחקים מהאור, מהתורה, מהרוחניות, מהמצוות,
אז זה חושך רוחני.
והתשובה היא,
כל הארבע מלכויות האלה, תוהו, בוהו, חושך על פני תהום.
מה הדבר הראשון שאומר הקדוש ברוך הוא בבריאת העולם?
האמירה הראשונה היא,
"יהי אור".
זו התשובה.
האמירה, אמירת התורה, "יהי אור",
"ויהי אור".
גם אנחנו צריכים ללכת בדרכו של הקדוש ברוך הוא ולומר "יהי אור".
להגיד "יהי תורה",
"יהי רוחניות", "יהי קדושה", "יהי יראת שמיים".
וכשאנחנו עצמנו נתחזק, אפילו במעט,
אפילו בדבר תורה שאנחנו לא פה המון אנשים, לא מיליארדים ולא מיליונים.
טיפה מהאור.
אבל אנחנו יודעים שמעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.
הבעל שם טוב אמר,
שאתה חושך לא מגרשים בעזרת מקלות.
תבוא לגרש אותו עם מקלות, האם זה יעזור?
זה רק מוסיף עוד עוד חושך.
זה עוד חושך רוחני אם אתה בא להילחם איתו בכלים שלו.
אנחנו צריכים להילחם בחושך בעזרת אור.
להאיר את הנשמה, להאיר את הקדושה.
והדברים האלה, הם כבר היו יותר מ-60 שניות, אבל גם הם מתאימים מאוד
לאישיותו של המנוח הנפטר הרב ציון ציוני.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים,
שלא הפסיק לרגע ללכת ממקום למקום, להאיר את האור.
אם זה כולל הנץ ואם זה בחצות ואם זה בכל,
כל הזמנים הכי לא הגיוניים,
שמה בשיא החושך יבוא האור. וזה נר החנוכה
שאנחנו היום הרבה אנשים נוהגים להדליק את הנר בתוך הבית.
אבל התקנה המקורית שמופיעה בגמרא,
להדליק את נר החנוכה על פתח ביתו מבחוץ.
מחוץ. אתה בכלל לא משתמש שם.
זה חושך.
כן, באמצע החושך,
לפרסם את הנס.
לפרסם את ההצלה, את הרוחניות,
את ה
זדים שניתנו ביד הצדיקים
וטמאים ביד הטהורים.
ורבים ביד מעטים.
לא באנו בכוח גדול מול היוונים.
באנו בכוח קטן פיזית,
אבל בעוצמה רוחנית. והעוצמה הרוחנית היא זו שהאירה את החושך
בימים ההם, בזמן הזה.
יישר כוח.
יישר כוח.
אנחנו, כל ההשגחה פרטית.