בלוג

אנחנו בפרשת השבוע ויצא. בפרשה הזאת יעקב מגיע לחרן ומוצא זיווג. אז קודם כל, זה הזדמנות לברך פה גם את דניס וגם את נאוראי, בעזרת השם, לזיווג הגון וראוי להם במהרה, לרוב עושר ושמחה ואהבה ואחווה ושלום וריעות. עוד השנה, אם ירצה השם, ברוך השם. כן. בעזרת השם, ייצא. איזה פרק זה יוצא? אנחנו בפרק כ"ט, אני חושב. לחיים, לחיים. ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו. אמן. לא, כי אתה בפרק ט, אנחנו בכ"ט. כ"ט? לא. לא, סתם, סתם, לא. קודם כל, בעיקרון, יעקב בכלל בורח מארץ ישראל. למה הוא בורח? יעקב בורח. עשיו רוצה, עשיו רוצה להרוג אותו, נכון. אבל רק עשיו לא הורג אותו. הו, אבל בינתיים, רבקה חוששת גם עשיו. היא אומרת אני רוצה שתברח, ברוח לך אל לבן אחי חרנה. והיא אומרת ליצחק, תשמע, תשלח את תשלח את יעקב שיתחתן עם מישהי מחרן, מישהי מהמשפחה. לא כמו נשות עשיו שנשותיו של עשיו היו עובדות עבודה זרה ואני לא רוצה כזאת כאלה. אז אכן גם יצחק שולח את יעקב לחרן, ויעקב הולך, ובפרק כ"ט הוא פוגש לראשונה את מי שתהיה אשתו רחל. בוא נראה את הדברים. פרק כ"ט. יש לכם? פרק כ"ט בבראשית? וישא יעקב רגליו. מצאת? וזה כ"ט? כן, אני איתך. זה בשנייה, בעליה שנייה. מה עליה שנייה? תסתכל על העליות. דפדף עוד אחת. יפה. וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם. מה זה בני קדם? קדם זה מזרח, נכון. אז הוא הולך מזרחה לכיוון צפון מזרח לכיוון סוריה, כן. הכיוון הזה זה הכיוון של חרן. למה קוראים לזה בני קדם? הילדים של אברהם כאילו. שלח לקדם. כן, בעיקרון כל האזור ממזרח לארץ ישראל זה ארץ קדמה מזרחה. ארצות הקדם. קדומות כאילו? למה קדום? לא, לא, קדם זה מזרח. למה? כי ביהדות תמיד הכיוונים מתוארים כשאדם מסתכל פניו למזרח. שמה זה המזרח. נכון. אדם מסתכל לשם, אז שמה זה קדימה. מערב נקרא אחור צפון נקרא שמאל, ודרום נקרא ימין. למשל, שמעתם פעם על ארץ תימן? שם החוטים? למה זה נקרא תימן? דרום. כי זה בדרום. בלשון ימין. תימנה זה ימינה. עכשיו, ימנים ככה. נכון, ימנים. זה כינוי לתימנים. כן. זה אותו עניין. כן. עכשיו, למה זה כך? מכיוון שבבית המקדש בירושלים אז השכינה הייתה במערב. מה הכוונה? אדם נכנס להר הבית, ובית המקדש בנוי ככה, בתוך הר הבית, בית המקדש בנוי ככה שהכניסה היא ממזרח, אז אתה נכנס קודם כל לחצר חיצונית, אחר כך לחצר פנימית, אחר כך לקודש, אחר כך לקודש הקודשים. אז אתה נכנס בעצם, הנה, יש לנו פה את ה עכשיו, יש לנו פה את התמונה בגדול. עכשיו, הוא אומר שהכניסה פונה לכיוון הערזית. נכון, הכניסה פונה לכיוון, לכיוון מזרח, לכיוון הערזיתים. עכשיו, אתה נכנס עם הפנים שלך לכיוון הבית. לכיוון מערב. נכון? אבל אם אתה נכנס אל הקדוש ברוך הוא, ואתה בא לפגוש את הקדוש ברוך הוא פנים אל פנים, זה אומר שכביכול איזה כיוון הקדוש ברוך הוא כביכול מסתכל? לכיוון מזרח. לכיוון מזרח. לכן מזרחה זה תמיד קדמה. קדימה. הבנתי. בסדר? ישר. אז בני קדם זה בני המזרח. ויאר, והנה באר בשדה. והנה שם שלושה עדרי צאן רובצים עליה. כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים והאבן גדולה על פי הבאר. ונאספו שם כל העדרים, וגללו את האבן מעל פי הבאר וישקו את הצאן. והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה. כלומר, נאספים כל העדרים, ויש אבן ענקית על הבאר, רק כאשר כל העדרים נאספים, אז הם מצליחים בכוחות משותפים להזיז את האבן ולקחת מים. ויאמר להם יעקב, אחי, מאין אתם? ויאמרו, מחרן אנחנו. ויאמר להם, הידעתם את לבן בן נחור? ויאמרו, ידענו. ויאמר להם, השלום לו? ויאמרו, שלום. והנה רחל בתו באה עם הצאן. ויאמר, הן עוד היום גדול. לא עת אסף המקנה, השקו הצאן ולכו רעו. לא נגמר היום העבודה? למה אתם לא משקים את הצאן והולכים לרעות? ויאמרו, לא נוכל. עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר וישקו הצאן. אני רוצה רגע כאן, עוד לפני שיעקב פוגש את רחל. למה בעצם הם מחכים? שיהיה להם עזרה. שיהיה להם עזרה. נכון? אז למה, איזה טמבלים? פעם אחת תבואו כולם, תזיזו את האבן, ופעם הבאה, במקום להחזיר את האבן הענקית על פי הבאר, תשימו שם חתיכת פח. תשימו שם משהו יותר, יותר קל. לא רוצים שמישהו יקח. אה, מישהו, זה נראה לי, כן, זה פשוט זה עניין שמישהו בן אדם. זה ברור שהבאר הזאת היא באר ציבורית, היא שייכת לכולם. רק מה? יש פה חשדנות. רגע, אם לא יהיה מצב שכולם נמצאים, אז אולי מישה יבוא ויקח יותר מים? אולי מישה יבוא ויקח חשבון אחרים? יש פה כבר איזשהו משהו בין אדם לחברו שהוא לא בריא. שהוא חשדנות. בעיקרון מה? מה יש? זה לגיטימי לעשות משהו שיהיה שווה בשווה לכולם. כן. אבל מצב הרבה יותר טוב זה לחיות בנחת. בארץ ישראל יצחק חופר בארות, אז גם שם היה מלחמות. אה, רבו איתו על הבאר, הלך למקום אחר, חפר עוד באר. עכשיו, זה לא דבר קל לחפור באר, אני אומר את זה כאילו, אה, בקטנה, חופר באר. אתה א', אתה חופר, זה הרבה עבודה. ב', לא יודע אם תמצא. לא יודע אם תמצא. זה לא רק שמישהו יגנוב, מישהו יכול לבוא איזשהו אויב לשים לזה רעל בבאר. זאת אומרת, זה לא רק זה, גם ככה יהרגו אנשים. זה הגנה, זה לא רק שימוש הוגן. עזוב את זה ש לא יודעים שכולם גם ירימו וכולם יסגרו. זה נראה לי כן הוגן, אבל נכון. אם כבר שמים את זה בצד, זה שמירה. כן, אז יש פה גם צד של שמירה מפני אויבים, זה נכון. לא, אבל זה גם צד של חשדנות, שאולי מישהו ירים את הבאר, אז כדאי שכולם יהיו שם. אני יודע, שלא, לא גניבה. לאו דווקא חברים שלי, זה יכול להיות אה חשודים. כן. עכשיו, אני לא אומר, מצד אחד צריך להיזהר. מצד שני, האם זה מצב בריא לחיות כל החיים בתוך חשדנות? יש פה איזה, חז"ל דורשים שהוא שואל אותם מאין אתם, ויאמרו, מחרן אנחנו. אומרים חז"ל, חרן, מאיזה מילה זה בא? חרון? חרון. מה זה חרון? כעס. מקום שכולם חשדנים, כולם כועסים אחד נגד השני. ג'ונגל. זה ההפך של האמונה. באמונה אין חשבון. נכון. עודנו מדבר עמה, ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רועה. ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו וצאן לבן אחי אמו, ויגש יעקב, ויגל את האבן מעל פי הבאר, וישק את צאן לבן אחי אמו. וישק יעקב ורחל, וישא את קולו ויבך. וזה כואב. כן. למה הוא בוכה? מאושר. מאושר. שאלה אחת. מה עוד יכול להיות? מכאבים, כי הוא בעצמו הרי מתאבן. או שהוא מחזיק את הכבד. תפס לו הגב. תפס לו הגב מרוב שהוא מריחים את האבן. לא, נראה לי שזה הכוונה. לא. אבל מה עוד יכול להיות מאות? חוץ מאושר? עצב. עצב על מה? שלמה היא צריכה ללכת לעשות את העבודה הקשה הזאת? קודם כל הוא רואה את בת דודה שלו, שהוא מספר כבר שהיא תהיה אשתו לעתיד. ו הוא מצפה. כי שלחו אותו לקחת מבנות לבן. אמרו לו והנה רחל בתו באה עם הצאן. מי אמר לו? בפסוק התורה אומרת את זה. לא, לא, לא. ויאמר להם השלום לו? ויאמרו שלום. והנה רחל בתו באה עם הצאן. בפסוק ז. ו. אולי, אולי נזרקה בו רוח נבואה. הוא ראה שיכול להיות שנזרקה בו רוח נבואה, הוא ראה שהולכת למות. היא הולכת לסבול. הוא הולך לסבול. וישא קולו זה כאילו צעק. לא, הוא הרים, הוא בכה בכל רם. כן, וישא את קולו זה קול רם. אבל הוא בוכה בקול רם. הוא לא צעק ובכה, אלא וישא את קולו ויבך. ויש כאילו המפרשים אומרים שהכוונה היא שהוא בוכה בקול רם. בקול רם? כן. לא קצת דמעות. בוכה, בוכה. הוא צריך לעשות שינוי עם נשי. כן, קדימה, לך על זה. רש"י כותב פה שהוא צפה ברוח הקודש והוא ראה שהיא לא נכנסת עמו לקבורה. נכון. לא נכנסת עמו לקבורה? לא, איפה קבורה רחל? קבורה רחל נמצאה בבית לחם. בבית לחם, לא במערת המכפלה. היא מתה בדרך, בדרך אפרתה היא בית לחם. ויש פה עוד כאילו ממשיך ואומר, דבר אחר, לפי שבאה בידיים ריקניות. כאילו באה לא כמו אליעזר. נכון. שבא בעצם עם נזמים וצמידים ונתן לה רבקה. ואין בידו כלום כרגע. נכון, למה אין בידו כלום? כי אליפז גזל. כן, חז"ל אומרים שאליפז בן עשיו רדף אחריו. יעקב בורח. עשיו שולח את בנו אליפז לרדוף אחרי יעקב ולהרוג אותו. אליפז אבל לא היה רשע כמו עשיו. לכן הוא באמת רדף ותפס את יעקב. דוד שלו. דוד שלו, אבל יעקב אמר לו מה, אתה, אתה הורג אותי? אמר לו מה אני אעשה, אבא שלח אותי, מה, מה אני אעשה? הוא אמר לו, קח את כל רכושי ועני חשוב כי מת. אז אם עני חשוב כי מת, נחשב כאילו הרגת אותו. כאילו לא היה לו סיכוי לשרוד בלי. כן. יכול להיות ש לא הייתי, לא הייתי אומר שהוא הפשיט אותו עד, עד ל לא, לא עד כדי כך. אבל יכול להיות שעשה לו טובה. מי עשה טובה למי? אליפז עשה לו טובה. במה? שזה שהוא הפך אותו לעני עכשיו. כן, כי? כי ברגע שיש תורה נפלאה של רבנו, אומר שם, שהוא אומר יצר הרע, רבי יצחק לא היה, לא נאחז ביצר הרע בסוף ימיו. למה? בגלל שעני חשוב כי מת. כתוב שהיצר הוא נמצא איתך עד שאתה מת. שאתה מת בעצם משוחרר ממך. אז אליפז לקח לו את כל רכושו, שחרר אותו מהיצר. מהיצר הרע. נכנס עכשיו נקי. טוב. ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא. ותרוץ ותגד לאביה. ויהי כשמוע לבן את שמע יעקב בן אחותו, וירוץ לקראתו, ויחבק לו וינשק לו, ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה. על פניו נראה שלבן מקבל אותו מאוד יפה. מחבק, מנשק, מביא אותו הביתה. רש"י אומר, זה לא בדיוק ככה. עשה לו חיפוש גופני. גם הוא שווקה לו. כן. שמה? שהוא שמע שהעבד של אברהם מגיע, אז הוא דאס להגיד לו שלום, מה, לראות אולי יש לו כסף, אולי יש לו דברים אליעזר. אצל אליעזר כולם ראו, אצל אליעזר הוא בא עם עשרה גמלים וכל טוב אדוניו בידו. כן. יעקב בא ככה עם כותונת לגופו. אז הוא שואל את עצמו, בטח הוא מחביא, בטח יש לו עלה וזה כמה סטפות, או איזה יהלומים. אז הוא מחבק אותו כדי למשש. אין כלום. אולי בפה הוא מחביא איזה יהלום. מנשק אותו על הלחיים, בוסות בשתי הלחיים, להרגיש שהם לא, יש לו פה רק לחיים. מה קורה? ויספר ללבן את כל הדברים האלה. מה זה את כל הדברים האלה? מה הוא מספר לו? נשדד בדרך כתוב. אז קודם כל בפשט, בפשט לא כתוב שהוא נשדד. כל זה זה מדרש. אבל בפשט, מה הוא מספר לו? כל מה שקרה לו. א' שהוא בורח מעשיו. כן, בטח. וב' שהוא מחפש אישה. שהוא נשלח. חז"ל דורשים, חז"ל דורשים שהוא מספר לו שהוא נשדד בדרך, וזה גם רמוז פה בראשי התיבות. ויספר ללבן את כל הדברים האלה. ראשי תיבות? א', כ', ת'. אל תראה כי לא הבאתי דבר. ברכוש רב יצאתי משם, הלך אליפז, לקח הכל. זה ראשי תיבות. וואו. את כל הדברים האלה. בסדר? אל תראה כי לא הבאתי דבר, ברכוש רב יצאתי משם, הלך אליפז, לקח הכל. ויאמר לו לבן, אך עצמי ובשרי אתה. אתה בכל זאת קרוב משפחה שלי. וישב עמו חודש ימים. בסדר, אתה לא מביא לי כלום, אבל בכל זאת אתה קרוב משפחה, אז אני אארח אותך. אבא של אמא שלו או אח שלו? לבן הוא אח של רבקה. בתואל אבא שלה. אז מה אתם אומרים על הכנסת האורחים של לבן? סך הכל על פניו בפשט נראה בסדר. על פניו נראה בסדר גמור. יעקב לא מביא לו כלום, הוא אומר לו מה, אתה דם שלי, אתה דם מדמי, בטח תבוא תאכל אצלי. אפילו יותר. הוא כל כך רוצה ממון, והוא לא רואה שאין לו כלום, הוא עדיין מקבל אותו. זה כאילו נקודת זכות כזאת. עכשיו בואו נראה את ההמשך. תקבל בעתיד, הוא מתאר לעצמו. בואו נראה את ההמשך, ונגלה שזה לא בדיוק הכנסת אורחים כזאת מפנקת. כי הפסוק הבא אומר, ויאמר לבן ליעקב, אחי, אחי אתה ועבדתני חינם? הגדה לי מה משכורתך? מה מתברר? שהוא אומר לו אין בעיה, בוא תשב, בוא תשב אצלי, תגור אצלי. תעבוד אצלי. כמה אתה לוקח? עכשיו, לא, רגע, מתי הוא שואל אותו כמה משלמים לו? אחרי חודש. חודש ראשון יעקב עובד אצלו בחינם. מה זה בחינם? תמורת מקום לישון ותמורת אוכל. אבל זה לא משכורת. הוא הרי עובד אצלו את החודש הזה? ברור. כי מה הוא אומר לו? אחי, אחי אתה, ועבדתני. אחרי חודש הוא נזכר להגיד לו, שמע, אני מרגיש לא נעים מזה שאתה עובד אצלי בחינם. מה היה עד עכשיו? זה לא בדיוק הכנסת אורחים, פה, עליי כל מחסורך. זה לא ככה. אבל איך זה יכול להיות גם קצת כזה, יש טריקים כאלה, אתה יודע, שאתה בא אומר לו, שמע, אחי, אחי, אחי אתה, כאילו הוא רומז לו בצורה בוטה שאין סיכוי שיישאר פה בלי לעבוד. הוא אומר לו מה, אתה תעבוד אצלי חינם? אחרי חודש הוא כאילו אומר לו, אתה הולך לעבוד. הוא אומר לו אתה הולך לעבוד, עכשיו לעבוד בחינם, בוא אני אבוא לקחת אותך. כאילו הוא פונה אליו. כן. אפשר לפרש גם ככה. כן, בטח. אני גם הרגשתי את זה. אוקיי. וללבן שתי בנות, שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל. והנה לאה רכות, ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה. מה הכוונה עיני לאה רכות? אז פה, אני, אני יודע על הפירוש, כאילו היא, היא בכתה. נכון. היא ידעה שבעצם היא אמורה להיות נשואה לעשיו. נכון. והיא, היא יודעת שכאילו היא אמרה, יכול להיות שהוא יחזור בתשובה. אולי כאילו גדלת בבית לא משהו, אולי זה היא לא ידעה בדיוק מה, מה הולך שם, אבל כשראתה את יעקב שהוא צדיק וזה, אז היא בכתה כי ידעה שכאילו הוא יחזור בתשובה. הוא כאילו במקום רע עם עצמו, אולי שהוא נראה כמוהו, הוא לא יודע. הוא עושה דברים לא טובים. אז ככה אומר רש"י. שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשיו. היא חשבה שהיא תתחתן עם עשיו, והיא בוכה. עכשיו, היו הכל אומרים, שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן. הגדולה על הגדול והקטנה על הקטן. מה, זה ממש אחד ועוד אחד שווה שתיים. הנה יש פה שתי בנות, שני בנים. גם ככה יצחק לקח את רבקה, כן, כי יצחק הוא בן של אברהם, רבקה נכדה של נחור, אח של אברהם. אז אלה מתחתנים תמיד בתוך המשפחה. מצויין. שני בנים ליצחק, שתי בנות ללבן. קדימה. עכשיו, לאה בוכה כי היא רואה שעשיו רשע, והיא צדיקה. והיא מתמרמרת, מה זה, השידוך הזה לא ראוי לי. נשאל את השאלה, זה סתם רכילות של המון האנשים? זה סתם שטות להגיד, הגדולה לגדול, הקטנה לקטן? למה את לוקחת ללב? אז אמרו שאת תתחתני עם עשיו. למה את בכלל לוקחת את זה בחשבון? למה נראה לך? מי ישדך את עשיו ללאה? למה שמישהו ישדך את זה? אז מה, אז אנשים אומרים. לא, זה לא מישהו שומע, זה אמור להיות השידוך. ככה זה אומר. למה? מי אמר שזה אמור להיות ככה? כי רבקה ולבן הם אחים וזה ראוי שא' עובדה שעשיו התחתן כבר עם שתי נשים אחרות כנעניות. נכון. וגם אם עכשיו, עכשיו בסוף פרשת תולדות הוא יתחתן עם עוד אישה אחת שלישית, בת ישמעאל. הוא לא הלך לחפש אישה בחרן. עובדה. אז מה, אז אנשים, רש"י אומר, היו הכל אומרים, הוא לא אומר לבן תכנן לתת אותה לעשיו. אם תגיד אבא שלה תכנן, אז באמת באותם ימים מה שאבא היה מחליט בשביל הבת שלו, לא היה לה הרבה מה להגיב. אז על פי מה נקבע שיהיה יצחק? ככה, ככה כולם אמרו. זה כולם. מה, מה זה בדיוק, זה השאלה, מה זה כולם? אז מה אם כולם אמרו? מה זה כולם? הליצנים של ה של חרן. מה את מתייחסת? כמה יושבי קרנות עושים משחקי שידוכים? או תראה, הוא יש לו שני בנים, הוא יש לו שתי בנות, יאללה. מה את מתייחסת? מה את בוכה? בוכה, כאילו שדכו אותה, לא שדכו אותה. רק ככה מדברים. וצריך להגיד, ישמח ליבך. תודה רבה. אולי אולי היא ראתה שזה, שזה באמת ככה? נכון. כן. לאה לא סתם בוכה. היא בוכה כי היא מבינה שיש היגיון רב בזה שמאת השם היא צריכה להיות לעשיו. היא ככה חוששת. וזה הגיוני. לחיים, לחיים. למה קדושתה? לתקן אותו. כן. וזה תמיד. הוא היה תמיד טוב. כן, לא, לא סתם לתקן אותו. בהמשך רואים מדינה. נכון. אבל אני חושב שפה זה טיפה שונה ואני אדד את זה. תראו. באופן כללי, מה הקשר? מה ההבדלים שראינו בפרשת תולדות, בצורה מאוד מאוד חזקה, בין עשיו לבין יעקב? עשיו איש יודע ציד, איש שדה, יעקב איש תם יושב אוהלים. או בעברית, יעקב צדיק, עשיו רשע. נכון? כן. לא, לא נכון. לא, כאילו זה זה, זה לא נכון. לא, זה לא רשע. מה כתוב על עשיו? נכון, לא, זה שעשיו רשע, אנחנו יודעים. איך אנחנו יודעים שעשיו רשע? כי ציד בפיו אפשר להגיד, אולי, מה זה ציד בפיו? הוא היה משקר לאבא בצורה פשוטה, ציד בפיו זה שהוא היה צד, צד בעלי חיים, מאכיל את יצחק. זה הפשט. יש דרש. הדרש הוא משקר לאבא שלו, עושה את עצמו כאילו הוא צדיק. וואו. אבל בפשט, נכון, צד נשים נשואות. חז"ל, זה הכל בחז"ל, הכל מדרשים. בפשט, בפסוקים, מה כתוב על עשיו? ויהי עשיו איש יודע ציד, איש שדה. יודע ציד זה דבר שלילי או חיובי? לא, לא, לא דבר שלילי, דבר חיובי, הוא גברי. תלוי, אתה באופן אישי צמחוני, טבעוני. נכון? צד את הטופו שלי בצהריים. צד את הטופו בסופר. לך תבקש. הוא סתם הסתדר במקרר. אשראי ומזומן. על כל פנים, אבל רוב האנשים לא יודע, אני אכלתי בצהריים פולקה בישיבה. כן. אז לא, אומנם לא צדתי את התרנגולת, אבל בעיקרון, התורה לא עוסרת לאכול עוף או בשר. ולכן מי שצד, לא דבר שלילי. איזה תכונות חיוביות יש במי שצד? או בכלל, איזה תכונות? עזוב חיוביות שליליות. איזה תכונות צריך בשביל להיות צייד? סבלנות. סבלנות, התמדה. צריך להיות גם נראה לי חוסר פחד, כי זה מסוכן. נכון, אומץ, חוסר פחד. מה? כוח, שכל, צריך הרבה הרבה כוח. לא רק שכל. הרבה פעמים ערמומיות. כן. גבורה כזאת גם. צריך גם אכזריות. כן. נכון? אתה רואה איזה צבי ככה חמוד. חמוד כזה. טק, אתה לוכד אותו, שוחט אותו, מביא אותו לאבא שלך. בסדר, זה כיבוד אב. אבל זה גם, גם אכזריות. עכשיו, זה התכונות של עשיו. עכשיו, זה לא רק איש יודע ציד, הוא גם איש שדה. מה זה איש שדה? מבין כאילו איך להתמצות בטריטוריה, בצורה הכי פשוטה, איש שדה זה חקלאי. עובד בשדה. אשכרה. כן. עכשיו, זה תכונה רעה לעבוד בשדה? לא, לא רעה בכלל. יעקב איש תם יושב אוהלים. מה זה אומר שהוא יושב אוהלים? לומד תורה. אז חז"ל מסבירים, יושב באוהל התורה. פרזיט. פרזיט. לא, חז"ל לא אומרים פרזיט. בעומק, בעומק יעקב זה הפנימיות, ועשיו זה החיצוניות. עכשיו תראו, יעקב לא רק לומד תורה, בודאי, הוא גם לומד תורה. אבל אחד הפירושים הוא שיושב אוהלים הכוונה היא שהוא רועה צאן. למה רועה צאן נקרא יושב אוהלים? נד, נד ונד. נד ונד. איש שדה, השדה פה, הוא לא יכול לנדוד עם השדה. נכון. לעומת זאת, שאתה הולך עם הצאן, אז אתה הולך. שבוע אחד אתה רועה באזור הזה, שבוע אחר אתה רועה באזור ההוא. עכשיו, זה צריך שדה בשביל לצות מעניין. אבל אתה הולך ורועה את הצאן במקומות שהם בר, שהם לא שייכים לאף אחד. אחרת, בשדה מגדלים חקלאות. אתה לא מפקיד את השדה שלך לחקלאות בשביל הכבשים. כבשים אתה שולח לאיזה מרעה, למקום שהוא גדל בו עשבי בר. זה בהיסטוריה יש מלחמה אכורה מידה בין חקלאים לבין רועה צאן. נכון. כבר מקין והבל. כן. הבל. על כל פנים, איזה תכונות צריך בשביל להיות רועה צאן? אותם, אותם תכונות? אותם תכונות בדיוק? לא. לא, לא בדיוק. לא, לא, לא בדיוק. לא ערמומיות, אבל אתה צריך הרבה התמדה וסבלנות. ברור שאתה בשביל כל עבודה צריך התמדה וסבלנות. אחריות. צריך אחריות. אכפתיות. אכפתיות, רגישות. כן. פחות זה גם פחות עניין של דין מהבחינה הזאת, של כאילו למשל, לתפוס כמו שאתה אומר איזה חיה ולהרוג אותה. פחות אכזריות. הוא דואג להם. ברור, נכון, אבל גם אם אתה תוקף את הזאב, זה בשביל להגן על הכבשים. כן. המטרה שלך זה חסד. זה כמו צבא, הגנה על ישראל. כן. אז בסוף המטרה שלנו זה להגן על המדינה, אנחנו לא באים, אין לנו מטרה, אנחנו לא צמאי דם. כן. אז אז גם כאן, אנחנו נלחמים, אנחנו גם הורגים אנשים שצריך. היום צה"ל כנראה חיסל את הרמטכ"ל של חיזבאללה. נכון. כן, לכאורה, בעזרת השם. כן, יעבדו כל אוהבי השם. אבל וזה קשר, לא מחובר על הפלפון, מה פה. למה לא מחובר? זה חינוש. כן, זה חינוש. כן. למה לא מחובר? על כל פנים, בסדר, אנחנו גם הורגים אנשים, אבל לא כי אנחנו צמאי דם, אלא כי אנחנו רוצים להגן על המדינה שלנו. אז זה האופי של רועה צאן. זה אופי אחר. עכשיו, רועה צאן גם רוב היום זה לא עבודה פיזית מאוד מאוד מאומצת. יש, אני לא מזלזל ברועה צאן. רועה צאן כשהוא צריך להוביל את העדר ממקום למקום, צריך המון שכל והמון תבונה וגם לפעמים ריצה. זה כן, יש פה איזה עבודה. אני לא, לא יצא לי אף פעם לעבוד בתור רועה צאן, אבל אבל כן חוויתי את החוויה הזאת. שזה גם תלוי בשטח שאתה רועה. אם אתה רועה במישור, זה לא כל כך נורא. הייתי רועה צאן בנחל ימני. מנושים למעלה, ואתה מגיע איתם עד למטה, אז הם בורחות, אז אני צריך לרוץ על כל ה וואי, זה היה, זה הייתה העבודה הכי קשה שהייתה לי בחיים. כן. אבל במשך היום, סך הכל אתה יושב ליד הכבשים, מחלל בחליל. הכבשים רועות. בערב להחזיר אותם, זה העבודה הקשה. אבל לעומת זאת צייד ואיש שדה, זה עבודה פיזית כל הזמן. עכשיו, זה קשור לכך שיעקב הוא איש יותר רוחני, ועשיו איש יותר מעשי. עכשיו, בפועל עשיו גם היה רשע. איך אנחנו יודעים שהוא היה רשע מהפסוקים? הבאתי מדרשים, אבל קודם כל מהפסוקים. דבר ראשון, כתוב ויבז עשיו את הבכורה. הוא לא סתם מוכר את הבכורה. נכון. הוא מבזה אותה. למה זה לי בכורה? לא מעניין, מה זה עכשיו? מה זה? בכורה? להיות בכור בבית של יצחק משמעותו להיות ממשיך הדרך. להיות ממשיך הדרך, להוביל את עם ישראל, להמשיך את השליחות העצומה של אברהם ויצחק ותהיה אתה המשך. לא, זה לא מעניין אותי. פליטת פה יכול להיות. פליטת פה, מה? אז אז התורה לא רק אומרת לנו שהוא אמר למה זה לי בכורה, אלא גם כתוב ויבז עשיו את הבכורה. הוא רוכש בוז. הוא מבזבז. בגלל שהוא עשה ככה זה בוז. גם הוא אומר, אנוכי הולך למות ולמה לי הבכורה? זאת אומרת, הוא אומר שאין משמעות ל אז אפשר לראות את זה כפליטת פה, אבל זה פליטת פה בעייתית. בוא נאמר שאני לא חושב שלי הייתה יוצאת פליטת פה, מה אני צריך את התורה? חז"ל אומרים שהפך אותו לרשע. לא, אבל זה אבל זה כבר מראה בעייתיות. בסדר? בסדר, לא. רגע. הדבר השני, רגע. הדבר השני, העיטני. גם. זה נכון. נגיד בוא נגיד, כן, אני לא סופר את זה. גם על העדשים האדומות, שהיו אדומות. כן, אבל אני לא סופר את זה. הוא אומר על עיטנינה מן האדום האדום הזה. למה זה שלילי? זה לא רשע. זה שלילי כי זה אכילה גסה. עיטני זה לא האכלני. זה לא כמו שאליעזר אומר לרבקה, השקינינה מעט מים מקדך. העיטני. להעיט זה כאילו למלא את הפה ככה. כן, שפוך לי, שפוך, שפוך. תעמיס אליי לתוך הגרון. זו אמירה מכוערת, אמירה חייתית, אבל זה לא הופך אותו לרשע. זה הופך אותו לאדם קצת בהמי, כן, קצת בהמי. אבל רשע, זה מתחיל בנושא הזה של בוז את הבכורה. ממשיך בשאלה, עם מי הוא מתחתן? תגיד לי מי אתה מתחתן, אני אגיד לך מה בעצם בחרת. עם מי הוא מתחתן? עם הכנענים. עם בנות כנען, עובדות עבודה זרה. כן. רעות בעיני יצחק ורבקה. לא סתם הם רעות בעיני יצחק ורבקה. הם עובדות עבודה זרה. זה אחרי שהוא עשה תשובה לזה. לא, אחרי שהוא מכר את הבכורה. הוא עשה תשובה לזה, הרב. סוג של, מתחתן סוג של, רואים שזה תשובה ממש, כי אבא הוא, הוא רואה, הוא מסתכל על על אבא שלו, שאומר אתה לא תתחתן עם בנות, יעקב, אתה לא תתחתן עם בנות כנען, אתה תלך לחרן. אז הוא הולך ולוקח את ישמעאל. ואז הוא אומר כן, הוא עלי ו ישמעאל. ואז הוא הופך את זה להיות במאז, זה ההוכחה. נכון. עכשיו, הדבר השלישי שהוא אומר, הדבר השלישי הוא מורכב קצת. שהוא אומר, יקרבו ימי אבל אבי ואהרג את יעקב אחי. עכשיו, קודם כל אני מבין שיעקב גנב לו את הברכה. זה מבאס, חבל על הזמן. כן. אבל לבוא להרוג את אחיך? אומנם הוא לא עשה את זה, אבל הוא מתכנן לעשות את זה. בסוף הוא לא עשה את זה. אבל זה גם מראה על רשעות. מראה על זה שבן אדם. עכשיו, למה יעקב גנב את הברכה? בתכלס, זה לא שהוא אמר לו, א' אמא שלו אמרה לו, אבל בעצם גם כש יצחק אומר בא אחיך במרמה ולקח ברכתך, הוא אומר גם גם ברוך יהיה. הוא יהיה באמת מבורך. כי עכשיו, ועוד עשיו מה אומר לו? ויעקבני זה פעמיים. את בכורתי לקח, והנה אתה לקח ברכתי. אומרים חז"ל, באותו רגע אמר יצחק לעצמו, הופה, עכשיו אתה מספר לי שמכרת לו את הבכורה? אם מכרת לו את הבכורה, אז אולי באמת מלכתחילה הייתי צריך לברך אותו? גם אומרים שכאילו אני שמעתי את אחד עוד פעם זה אבל זה מאוד הגיוני על הפשט. כן. שכאילו אחד הסיבות שהוא לא קילל את יצחק, את יעקב, כי הוא הרגע ברך אותו, והוא אמר לו שמי שיקלל אותך ארור, ומי שיברך אותך מבורך, אז הוא מברך. נכון. מקלל אותך. זה כאילו בתוך הברכה עצמה הוא קצת נכנס לסיטואציה כזאת שהוא לא יכול לחזור לאחור. נכון. עכשיו תראו, כל זה זה רק רמזים בפסוקים, בפועל, קודם כל חז"ל מוסיפים פה שהוא היה מרמה את אבא שלו, והיה צד נשים נשואות, והיה הורג אנשים. צייד לא רק צד בעלי חיים, אלא גם הורג אנשים. וחז"ל מוסיפים הרבה דברים. חז"ל גם רואים מי יצא מעשיו. רואים את הצאצאים שלו, ואומרים וואלה, אם זה הילדים שהוא גידל, כנראה משורש נחש יצא צפע. כלומר, אם זה הילדים שהוא גידל, כנראה הבעיה היא כבר מתחילה אצלו. מי הילדים שמגדל עשיו? קודם כל עמלק. מעמלק יוצא המן הרשע. כל אלה שבאים לך. כן, בואו נחשוב על יוסף. האחים שלו מוכרים אותו למצרים. כל החיים שלו. למות שם. האם הוא נוקם ונוטר? לא. הוא אומר ככה הקדוש ברוך הוא, אתם חשבתם עליי לרעה, אלוהים חשבה לטובה. בדיוק. אז זה בדיוק, זה צדיק וזה לא צדיק. אבל עזוב, זה לא הנושא שלנו כיום. אני רוצה לחזור ללאה ורחל. למה לאה מרגישה שעשיו ינתן לה? כי בעצם, יעקב ועשיו הם שני, שתי דמויות. גם אם עשיו לא היה רשע, אבל הוא אדם מאוד מעשי. נכון? אחד חדמון. איש יודע ציד, איש שדה. למה יצחק בכלל מברך את עשיו? למה הוא רוצה לברך את עשיו? יש לך בן צדיק, בן רשע. מה אתה עיוור? למה אתה מברך את הרשע? א' כן, הוא עיוור. הוא היה גם באמת היה גם עיוור. נכון, עיוור. אבל כאילו בוא נגיד הוא היה כזה יותר מחובר לרוחניות, פחות לגשמיות. אבל הנקודה היא, הנקודה היא לא רק שהוא לא רע. יצחק קיווה ששני הבנים שלו ימשיכו את עם ישראל. זאת אומרת, נכון שמהבנים של אברהם יצחק וישמעאל, רק יצחק המשיך את הדרך של עם ישראל. אבל זה לא אותו דבר. ישמעאל הוא בן של אברהם והגר. רק יצחק הוא הבן היחיד של אברהם ושרה. לעומת זאת, יעקב ועשיו, שני בנים של יצחק ושני בנים של רבקה. שניהם גדלו באותו רחם. ולכן, משער יצחק, שני הבנים שלי יהיו חלק מעם ישראל. ואם כך, אז בעצם מצוין. יהיה לי בן אחד מאוד מעשי, ובן אחד יותר רוחני. כמו למשל יששכר וזבולון. נכון, מה אומרים על יששכר וזבולון? שזבולון היה עוסק בסחורה, היה היה סוחר, ויששכר יושב ולומד, ומפרנס אותו. והיו שותפים. שותפים בכסף, שותפים בתורה. וזה הייתה העסקה ששניהם רצו אותה. זבולון לא קרא ליששכר יא פרזיט. הוא אמר לו, אתה נותן לי את החלק שלי בתורה, ואני נותן לך את החלק שלי בחומס חר. אנחנו שותפים. וככה יצחק חשב שעשיו יהיה אחראי גם על הכלכלה, על הפרנסה בעם ישראל. גם על הביטחון. בשביל להיות מפקד צבא, אתה צריך להיות איש יודע ציד. אתה צריך את התכונות האלה של אכזריות, של ערמומיות, של כוחניות. ויעקב יהיה האיש הרוחני. יהיה הרב הראשי, יהיה הכהן הגדול, יהיה, הנה, חלוקה יפה בין שני הבנים של יצחק. ולכן מה הברכה שהוא מתכנן לברך את עשיו? ויתן לך אלוהים מטל השמיים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש. במילה אחת, מה זה אומר? שפע כזה של אוכל, של ברכה, גשמיות. נכון, גשמיות, כסף, פרנסה. אוכל. אבל לא רק זה. יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים. מה זה אומר? זאת אומרת, שאתה תשלוט כאילו על ה אתה תשלוט על עמים אחרים. כן. זה קשור לביטחון. יהיה לך צבא חזק. אתה תרתיע את כולם, אתה תשלוט פה. ממילא זה קשור גם ל היה גביר לאחיך, וישתחוו לך בני עמך. אתה תהיה המלך של עם ישראל. כי אם יש לך בן אחד שהוא איש מעשי שעוסק בכלכלה וביטחון, ואדם אחר איש רוחני שעוסק בלימוד תורה ועבודת השם. מי צריך להיות המלך? כנראה זה שמתעסק יותר בחיצוני. האיש המעשי. האיש המעשי. כן. האיש המעשי. בסוף, מלך או ראש ממשלה, צריך להיות אדם שיודע לטפל בכלכלה, ויודע לטפל בביטחון. הוא צריך להיות גם אדם מוסרי. לא אדם מושחת, לא אדם שמנצל את הכוח שלו לרעה. אבל הוא בוודאי אדם רוחני, הרב יכול לתת איזושהי קריאת כיוון, איזה אמירה כללית, לאן הדברים צריכים להיות, אמירות רוחניות, מוסריות. אבל מבחינת ההנהגה, צריך להיות של האיש הגשמי. כן. זאת הסיבה בדיוק שלאה חוששת מאוד. היא מבינה שעשיו יותר מתאים לה, ויעקב מתאים לרחל. למה? קודם כל אני אומר בצורה כללית, אני חז"ל יראו את זה גם. רחל הייתה יותר רוחנית, ולאה הייתה יותר מעשית. נו. למה? רחל הייתה אנחנו תכף נראה את זה. הלכה והביאה את הצאן. נו, זה בדיוק יעקב. זה בדיוק אבל יעקב. מה אתה חושב שלאה לא עבדה? לאה גם עבדה. בדברים אחרים. אבל רחל היא רועה צאן. כן. נכון? גם כמו יעקב. גם כמו יעקב רועה צאן. עכשיו על מה לדבר. בדיוק. עכשיו, לא רק זה. איך קוראים לה לרחל? איך מה? איך קוראים לה? רחל. יפה, איך ידעתם? כן. תוך כדי. איך קוראים לרחל? רחל. מה זה אומר? מה זה השם הזה רחל? אה, מה פירוש המילה רחל? כבש. רחל בעברית זה כבשה. וואו. כן. יעקב אומר ללבן, רחליך ועזך לא שקלתי. רחלים זה כבשים. בסדר? רחל זה כבשה. עכשיו, היא עוד כשהיא נולדה קראו לה רחל, על שם הצאן. לאה, מה פירוש השם לאה? לא, ה'. אה, רעבה. זה שם מאוד מוזר. שם מוזר קצת. כן, אבל אנחנו מכירים אותו. יש לו משמעות בעברית. לאה זה עייפה. וואו. מה זה לאות? נכון, מכירים את המילה? כן. לאות זה עייפות. אדם עובד, טורח וזה, ואז יש לו לאות. אז העיניים של עייפה. עכשיו, לא, לא בגלל שהיא עייפה העיניים של הרכות. בגלל שהיא בוכה. אבל למה בעצם איזה מין שם זה? מי יקרא לבת שלו לאה? עייפה. זה לא עייפות וזה יש עייפות שזה עייפות של אה, אין לי כוח לכלום, אני כבד, לא, זה לא עייפות כזאת. זה עייפות. לאות זה כאשר מתוקה שנת העובד. מתוקה שנת העובד. מרוב עבודה. יש פסוק במשלים. מתוקה שנת העובד. אדם שעמל, בטח יצא לכם פעם פעמיים בחיים. אדם עובד מאוד קשה, וואי, עכשיו הוא הולך לישון, אבל הוא מרגיש טוב. כן. זה הלאות. הלאות זה העייפות של עבדתי כל כך הרבה, וואו. יש תחושה של סיפוק בעייפות הזאת. זה הלאות. אז עכשיו, אז אז לאה זה השם שלה קשור לצד המעשי. עובדים מאוד מאוד קשה פיזית ואז עייפים. רחל זה לשון של כבשה. כבשה תמימה כזאת, הולכת לזה, קודם כל בשם. אבל זה לא רק בשם. אם אנחנו נשים לב, מה הקשר למי היה ליעקב קשר יותר חזק? יעקב לרחל. יעקב לרחל, נכון. ובמה זה בא לידי ביטוי? בזה ש הוא רצה קודם כל אותה. לא. קודם כל כתוב שיעקב אוהב את רחל. ויאהב יעקב את רחל. נכון. איפה כתוב? עוד לפני שהוא התחתן. עוד לפני שהוא הנה, ממש ביח' בכ"ט, כאילו, פרק כ"ט, פסוק י"ח. ויאהב יעקב את רחל. ויאמר אעבודך שבע שנים ברחל בתך הקטנה. עכשיו, הוא עובד שבע שנים, אני מדלג שני פסוקים. ויהיו בעיניו כי ימים אחדים באהבתו אותה. ואז אחר כך הוא נותן לו את את לאה. ואני קורא רגע בפסוק ל"א, וירא השם כי שנועה לאה. וואי, וואי. עכשיו, אין הכוונה שהוא ממש שנא אותה, אבל ביחס לרחל היא הייתה הפחות אהובה. היא הייתה אישה דחויה. עכשיו, טוב, הוא גם לא, הוא ביכש אותה. הוא קיבל אותה במרמה, הוא לא רצה אותה מלכתחילה. כן. אבל בשורה התחתונה, יעקב אוהב את רחל. האהבה היא בין יעקב לרחל. אבל יש משהו מיוחד בקשר של יעקב ללאה. מה הקשר של יעקב ללאה? ילדים. ילדים. בוודאי בהתחלה רק ללאה יש ילדים. נכון. לרחל אין ילדים. זה קשר מאוד עמוק. חז"ל אומרים על הפסוק, על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד. מה הכוונה שהם היו לבשר אחד? אומרים חז"ל, זה הולד. שאיש ואישה מולידים ילד, אז הוא נהיה בשר אחד. ממש הופכים, הנה, יש פה בשר אחד, הילד, הוא גוף אחד, והוא שנינו. אנחנו שנינו נמצאים בו. אז מצד אחד, הקשר הרוחני, אני שוב, רחל רוחנית, לאה מעשית. גם הקשר, הקשר הרוחני של יעקב הוא עם רחל. הקשר המעשי של ילדים עם לאה. עכשיו, זה בא לידי ביטוי בעוד דברים. למשל, ראובן מוצא דודאים בשדה. מה הוא מוצא? צמח שנקרא דודאים. מה זה הצמח הזה? צמח שיש בו סגולה להריון. רחל אומרת ללאה, תנינה לי מדודאי בניך. אני רוצה גם את הסגולה הזאת. אומרת לה לאה, המעט כפתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני? מה קרה לך? לקחת את בעלי, עכשיו את גם לוקחת את הדודאים? כן. חצופה, קצת. כי באמת יעקב רצה את רחל. יש פה שאלה, מה אבל אבל שאלה, למה? אבל קשה לה. היא רואה את הסימנים, וזה קשה לה. כי היא מרגישה שנועה. כי היא מרגישה שנועה. היא היחידה שמחזיק אותה. עכשיו הילדים כאילו. ותאמר רחל, לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בניך. הם עושים מסחר. כן. לאה נותנת, בדרך כלל, יעקב היה בתורנות. לילה אחד באוהל של רחל, לילה אחד באוהל של לאה. והלילה הזה היה הלילה של רחל. סחר חליפין. ו אומרת רחל ללאה, תני לי מהדודאים, אני אתן לך אותו הלילה. ואז ותצא לאה לקראתו, ותאמר אליי תבוא, כי שכור שכרתיך בדודאי בני. מוזר מאוד. כן. כאילו. מה זה השכר מכר הזה ויעקב. כן. החפצה. אבל מהלילה הזה נולד יששכר. נכון. יששכר וזבולון, מה שאמרתי. זבולון זה אחר כך. גם לומד תורה, גם אולי אפשר ללמוד מזה זה משהו. עכשיו תראו. רגע, אבל הוא היה עם מי הוא היה? עם לאה. עם לאה? מי? יששכר הולך ללאה. ללאה. כן. ללאה. כן. עוד בן ללאה. רק בנימין ויוסף. דודאים זה סגולה. שימו לב, רחל מה היא רוצה? סגולה. סגולה זה משהו רוחני. כן, ופה גם לומדים לא משהו מעשי. היא מוכנה לוותר על עוד לילה, עוד לילה עם יעקב, זו עוד הזדמנות להיכנס להריון. לא, אני מוותרת על הלילה להיכנס להריון, על הצד המעשי, כי אני רוצה את הסגולה הרוחנית להריון. לאה אומרת, אני רוצה הזדמנות מעשית להיכנס להריון. וגם נכנסת להריון. אז לאה היא הרבה יותר מעשית, ורחל היא הרבה יותר רוחנית. לכן מרגישה לאה, עוד לפני זה, למה היא בוכה? כולם אומרים, הגדולה על הגדול, הקטנה על הקטן. היא מרגישה שיש בזה משהו. כנראה, אולי באמת מאת השם הייתה זו שאני צריכה להתחתן עם עשיו. עובדה שאנחנו מתאימים, שנינו אנשים מעשיים כאלה. אבל באמת, לא ככה היה הדבר. כי כיוון שעשיו קלקל את מעשיו. התכונות של עשיו לא תכונות רעות. כן. נכון, אדם שיש לו תכונות של מעשי, תכונות, תכונות טובות מאוד. אבל, כיוון שעשיו לא הלך בדרך נכונה, אז בסופו של דבר יעקב נאלץ לקחת על עצמו את שני התפקידים. הוא גם יעקב וגם ישראל, יש לו שני שמות. יש לו שתי נשים, גם רחל, גם לאה. מה הוא חולם בתחילת הפרשה? מה הוא חולם? והנה סולם סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. בלי לראות את זה. יעקב. מתי? תחילת הפרשה שלנו. ו סולם מוצב ארצה, וראשו מגיע השמימה. סולם שהוא מהארץ עד השמיים. ומלאכי אלוהים עולים ויורדים בו. אבל עוד לפני המלאכים, עצם זה שיש סולם שהוא על האדמה והוא מגיע עד השמיים. מה זה רומז? שיש קשר. שהאדם הזה, יעקב, הוא מצד אחד, צריך להיות עם שתי רגליים על הקרקע. מצד שני הוא מגיע עד השמיים. והוא משחק, אבל. וזה כבר בא לידי ביטוי בפרשה הקודמת, כשעקב בא לגנוב את הברכות, הוא שם על הידיים שלו את העיזים, כדי שאם יצחק ימשש, אז הוא יחשוב שזה עשיו. מה אומר יצחק? הכל כל יעקב והידיים ידי עשיו. מה המשמעות? הכל כל יעקב, זה לא רק שזה נשמע כמו יעקב, מדבר. אלא הוא מדבר כמו יעקב. מה יעקב, מה הוא, מה הוא אומר? קודם כל הוא אומר בלשון בקשה. קום נא, שב ואוכלה מצידי. הוא לא אומר שב ואכל, אלא קום נא, נא זה לשון בקשה, וגם שב ואוכלה, זה לשון בקשה. ברכה. שואל אותו יצחק, מה זה מיהרת למצוא בני? מה, איך מצאת כל כך מהר? מה הוא עונה לו? כי יקרא השם אלוקיך לפני. זה הכל מאת השם, זה לא בזכותי. עכשיו, מה זה? עשיו רגיל לדבר ככה? ודאי שלא. עובדה שכעשיו בא, מה הוא אומר? יקום יקום אבי ויאכל מציד בנו. הוא לא אומר קום נא, ואוכלה. יקום אבי ויאכל. לשון ציווי. כן. אז יצחק שומע את יעקב, אומר בואנה, הכל כל יעקב. יש פה מישהו שמדבר באמונה, בביטחון בהשם, יקרא השם אלוקיך לפניי, ואיזה נימוס הוא מדבר לאבא שלו. הכל כל יעקב. והידיים ידי עשיו. זה בדיוק מה שנדרש מיעקב. כיוון, אם עשיו היה צדיק, ושניהם היו ממשיכים את עם ישראל, בסדר, אז הנה חינם, באמת היו שני אנשים, אחד גשמי, אחד רוחני, כמו שאמרנו, על יששכר וזבולון. אבל אם עשיו מקלקל, אז עכשיו צריך רק את יעקב. ויעקב צריך בעצם לקחת על עצמו את שני התפקידים. גם גשמי וגם רוחני. לכן הוא מתחתן עם שתי נשים, לכן הכל כל יעקב וידיים ידי עשיו, לכן סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. עכשיו, הדבר היפה הוא שכל אחת מהאנשים, רחל ולאה, ויתרה לשניה על הדבר שהכי חשוב לה. מה הכי חשוב לרחל? יעקב. האהבה עם יעקב. מה הכי חשוב ללאה? הבנים. למה אני אומר שכל אחת ויתרה? רחל ויתרה, זה מאוד מפורסם, מה רחל ויתרה? סימנים. מותרת הסימנים. תראו. חז"ל אומרים שיעקב ידע שיש לו עסק עם לבן, שהוא רמאי. אז הוא סיכם סימנים עם רחל, ואמר לה, אנחנו נתחתן. אבא שלך עלול להכניס לי את אחותך. אז אני בוא נספר סימנים, שאם אני אומר לך, לא יודע מה, איזה שאלה, או שהוא אמר לה על מידה וזה. תגיד מה, כן. אז תגיד לי מה לענות לי. סימנים, כדי שנדע שזה, שזה את. כי זה לילה, חושך, אין תאורה. אני לא יודע. ראתה רחל שמכניסים את לאה. ואמרה עכשיו לאה, אחותי תתבזה. הלכה ומסרה את הסימנים לאחותה. עכשיו, זה לא סתם מסרה סימנים. היא בעצם נותנת, היא סוג של בוגדת ביעקב. נכון, ממש. זה ממש פגיעה באמון. יעקב סיכם איתה על סימנים כדי שלא יקרה הדבר הזה. את הולכת מאחורי הגב שלו, נותנת את הסימנים לאחותך. עכשיו, לטובת אחותה היא בעצם פוגעת ביעקב, באהבה של אב של יעקב. היא מוותרת למען אחותה על הדבר שהכי חשוב לה. מצד שני, לאה גם מוותרת. חז"ל אומרים, כשלאה נכנסה להריון מדינה, היה מצב כזה. ללאה כבר היה שישה בנים. היה לבלהה וזלפה כל אחת שתי בנים, שני בנים. ביחד עשרה. נכון? וזה. נכון. והיה כבר את יוסף לרחל. אבל בנימין עוד לא נולד. אבל בנימין. מה, כמה ילדים היו ללאה? שישה בנים, ועוד שתיים לבלהה, שתיים לזלפה. ועוד נשים? כן, השפחות, שפחת רחל ושפחת לאה, גם כל אחת ילדו שתיים, שניים. עכשיו, לאה ילדה, כולם ידעו ברוח הקודש, גם יעקב, גם לאה, גם רחל, כולם ידעו ברוח הקודש שיהיה לו 12 בנים. ואז אמרה לאה, היא נחז חז"ל אומרים שכשהיא נכנסה להריון למדינה, חשבה שזהו כי לא לא שהיא חשבה. זה היה בן. אה, וואו. זה היה פיזית בן. והיא אמרה רגע, מה זה, עכשיו אני עולדת בן? אז זהו, זה יהיה 12. וזהו, הוא לא יקבל. ואם יהיה 12, אז לי יהיה שבע. ולא יהיה יותר. לרחל רק עוד אחד, רק אחד, רק את יוסף, ואז רחל תהיה פחות אפילו מבלהה וזלפה השפחות. אני לא מוכנה שאחותי רחל תהיה פחות מהשפחות. ולכן התפללה ונעשה נס ודינה הפכה לבת. לכן כתוב ואחר ילדה בת. וואו. אחר כך היא הפכה לבת. וזה גם ניס. למרות שהיא הייתה בן בהתחלה. עכשיו, מה בעצם המדרש הזה אומר לנו? שלאה מוותרת על עוד בן. הרי הדבר הכי חשוב לה, מה יש לה מבעלה? בנים. זה אהבה. רחל היא האהובה. מה הקשר של לאה עם יעקב? הבנים. והנה, הולך להיות לו עוד בן, והיא ויתרה עליו בשביל אחותה, כדי שרחל לא תהיה פחות מאחת השפחות. אז מי ילד? ודינה. אחר כך נולד בנימין לרחל. הייתה, הייתה עני. וזה לפרשת שבוע הבא. וזה אחרי זה? זה אחרי זה. נסיים ונאמר בזה, חזק וברוך. חזק. תודה רבה. תודה רבה.