בלוג

ערב טוב, אחינו מור ורבותיי.

יעקב מחליף את משכורתו של, סליחה, לבן מחליף את יעקב משכורתו של יעקב עשרת מונים.
ולא נתנו אלוהים להרע עמדי, כך אומר יעקב.

ובחלום המלאך מראה לו והנה העתודים העולים על הצאן, עקודים, נקודים וברדים.
מה פירוש העניין? קודם כל,

אנחנו יודעים בפשט שההסכם בין לבן ליעקב היה, שהלבנים, כל כבש שיוולד לבן, יהיה ללבן.
והעקודים, כלומר, אם יש כבש שהוא לא לבן, אלא עם כתמים חומים או כל מיני צבעים, תכף נראה, אז הוא שייך ליעקב.
בעיקרון, הגיוני למדיי, האחוזים הם נמוכים, ובדרך כלל לא אחוזים גבוהים שנולדים עם כל מיני צבעים, רוב העדר, כבשה, בדרך כלל לבנה. אבל יש אחוזים שנולדים עקודים, נקודים ותלויים, ולכן, יש בזה היגיון לקבל אחוז מסוים שזה גם בסיעתא דשמיא, זה גם תלוי ב אבל זה בסך הכל אחוז יחסית נמוך.

הבעיה היא שלבן, מה עושה לבן? לבן לוקח את כל הכבשים הלבנים
ונותן אותם ביד יעקב. ואת כל הכבשים העקודים, נקודים וברדים שכבר קיימים בעדר, הוא לוקח למקום אחר, מפריד אותם ונותן ביד בנף.
אז עכשיו נשארים אצל יעקב אך ורק כבשים לבנות.

מה הסיכוי שיוולדו כבשים נקודים ותלויים בעדר של יעקב? שכולו לבן.
הסיכוי הוא לא אפס, אבל הוא נמוך מאוד מאוד.
כי בדרך כלל האבות והאמהות מורישים את הגנטיקה לילדים. אז אם יש כבשים עקודים, נקודים ותלויים בעדר, אז סטטיסטית, סביר להניח שחלק יולדו בעדר גם כאלה, אבל אם אין כאלה בעדר, אז סביר להניח שאף אחד לא יולד ככה.
כן, לצורך העניין, ב

אם ניקח רגע, נניח בקהילת יהודי אתיופיה, עוד לפני שהם עלו לארץ, כאשר הם גרו באתיופיה. אז הם כהי עור, מה הסיכוי שפתאום יולד להם שם מישהו בלונדיני? סיכוי אפס.
אבל פה בארץ, כאשר יש כבר זוגות שהם גם מישהו מבני העדה האתיופית ומישהו מישי ומישהו מהעדה האתיופית ומהאנשים יותר ותיקים בארץ, אז כבר כל מיני.

אז בכל זאת אצל יעקב זה לא אפס. למה? כי כי בעבר זה לא כמו יהודי אתיופיה כשהם היו באתיופיה, אז אלפי אלפי שנים היו רק שם, אז בלי ולא התערבבו מאף אחד. פה זה היה עדר אחד גדול ועכשיו לבן מפריד.
אז בגנים הרבה פעמים זה מדלג דור. הרבה פעמים יש גן שהוא קיים אצל ההורים, אבל הוא לא בא לידי ביטוי. יכול להיות שני הורים עם עיניים חומות, פתאום נולד להם בן עם עיניים ירוקות.
איך זה קרה? כן, יש גנים שעברו והם היו בצורה חבויה, הפוטנציאל שלהם עבר אל אל הילדים, והנה זה תהשם.
אז גם כאן יש בדרך הטבע, אבל כמה? כמה אתם מכירים שני הורים עם עיניים חומות והבן שלהם עיניים ירוקות? זה נדיר, קיים אבל נדיר.
אז גם ככה הכבשים עקודים, נקודים ותלויים זה דבר נדיר, עכשיו עוד כשההורים הם בכלל, אף אחד מהם הוא לא כזה, אז הסיכוי עוד יותר נמוך.

אז יש לזה, בשבת בעזרת השם נדבר גם על ה על איך יעקב עושה את זה ומה המשמעות של הדברים ו עושה שמה עם המקלות, מפוצל במקלות ושקיטו את המים, על זה בעזרת השם נדבר בשבת.
אבל אני רוצה קודם כל אז הקדוש ברוך הוא עושה לו נס בצורה פשוטה ולא נתנו אלוהים להרי עמדי, זה הדרך נס, אז יש גם השתדלות שיעקב עושה, אבל זה קודם כל על דרך נס ש שהקדוש ברוך הוא מגן בעדו וגם זה עוד יותר בולט מה שאומר יעקב. אם קיום אומר עקודים יהיה שכרך, וילדו כל הצאן עקודים, ואם כל קיום אומר נקודים יהיה שכרך, וילדו כל הצאן נקודים, זאת אומרת, זה גם כל הזמן הוא משנה, הוא מחליף את משכורתו.
אני תכף אסביר את כל הדברים. אבל זה כל מיני סוגים של צבעוניות. בסדר, תכף נסביר, כי זה חשוב לענייננו.
אז ודאי הקדוש ברוך הוא דואג לו.
זה דבר, זה מבורך, זה נפלא, זה ברכה אלוקית, זה שפע.
אבל כאשר המלאך מתגלה לו בחלום, אז הוא מראה לו את העתודים, העתודים העולים על הצאן עקודים, נקודים וברדים. כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך.
מה החשיבות הזאתי ש להראות לו בחלום? בסדר, פעם אחת הראה לו סולם עם מלאכים. עכשיו זה חייב להיות כל פעם איזה מתודה, איזה משהו ויזואלי? הוא יכול להגיד לו, ראיתי את כל אשר לבן עושה לך. למה להראות לו דווקא כבשים, עקודים, נקודים וברדים? למה זה כל כך חשוב?

בפנימיות התורה, בספר הזוהר הקדוש, בכתבי האר"י הקדוש, אז דווקא הנושא הזה של נקודים, נקודים וברדים, יש לו חשיבות עצומה, ממש עצומה, מאוד מאוד מרכזית.

נסביר לפי קודם כל את הפשט, מה זה עקודים, נקודים וברדים, ואז נסביר מה זה אומר בעולם הקבלה, מעט מיזר שידינו מוסגת שאפשר להבין.
ואחר כך נחזור ליעקב אבינו ונראה איך הדברים קשורים.
אז קודם כל, בפשט,
עקודים. איזה מילה זה מזכיר לכם, המילה עקודים? עקדה. נכון? מה זה עקדה? מה זה לעקוד? ויעקוד, ליקשור, לעקוד, זה לא לשחוט. הייתה עקדת יצחק, לא שחט אותו, אל תשלח את ידך על הנער. אבל קשר אותו, לעקוד זה לקשור.
עכשיו, אם כך, בעצם, מה זה כבשים עקודים? מסביר רש"י, שיש כבשים שכל הכבשה לבנה, אבל על הרגליים שלה יש כתמים חומים. שזה כאילו נראה כאילו קשרו, זה לא באמת קשרו אותה, זה לא שקשרו אותה ומזה נהיה הכתמים החומים. אבל אם הרי, אם אתה לוקח כבש וקושר אותו ברגליים, אז יש לו את החבל מצד הרגליים. אז ככה, ככה הכבשה נראית, כאילו יש לה איזה איזה כתם חום מסביב לרגליים, מסביב לארבעת הרגליים, זה נקרא עקודים.
נקודים. כמובן נקודות, כבש לבן עם נקודות נקודות על כל הגוף.
עקודים, נקודים, ותלויים. אז פעם אחת כתוב ותלויים ופעם אחת כתוב וברדים. ומסבירים שזה אותו דבר. יש איזה, יש גם הסברים שזה לא בדיוק אותו דבר. מה זה תלויים?
זאת אומרת, זה כתם, כתם גדול. זה לא נקודות נקודות. נקודים זה ככה נקודים, נקודות. תלויים זה כמו טלאי. הרי אם יש לאדם פעם, היום יש לאדם נקרא לו הבגד, הוא זורק אותו. אבל פעם היה נקרא הבגד, היו שמים טלאי, היו תופרים טלאי על הבגד, בדיוק, על הברכיים במיוחד. ילדים היו ככה תמיד יושבים על הברכיים, צחכים גולות, כל מיני דברים, ואז הברכיים תמיד הם נקראות, ואז היו שמים פה טלאים על הברכיים.
אז זה טלאי, טלאי זה בעצם לא נקודה קטנה, אלא איזשהו כתם יותר גדול.

בתורת הנסתר, בתורת הקבלה, מתואר כך שכל הספירות העליונות, הספירות זה ההנהגות שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם, יש 10 ספירות קדושות ועליונות, 10 דרכים שבהם הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם.

לא את כולם קל להבין, אבל נניח לצורך העניין, אחת מהם זה מידת החסד, אנחנו יודעים מה זה חסד, בעולם הזה אנחנו יכולים לדמיין מה זה אומר שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם מידת החסד. מידה אחרת זה מידת הגבורה. אנחנו יכולים להבין מה זה מידת הגבורה שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם מידת הגבורה. אז זה גם לפעמים זה מידת הדין, זה מידת ה זה עוצמה, הקדוש ברוך הוא לפעמים מתגלה באיזה עוצמות אדירות, ביד חזקה ובזרוע נטויה שמוציא את עם ישראל ממצרים, זה גם זה גם חסד וגם גבורה מעורבים זה בזה, כי זה חסד גדול לעם ישראל מצד אחד, ועל מצד שני זה עוצמות אדירות של גבורה אלוקית שמתגלה בעולם. אז אלה דוגמאות לדברים היותר מובנים, אבל יש 10 ספירות כאלה.
מתואר בעולם הקבלה,
שבתחילה, כשהקדוש ברוך הוא עוד לפני שברא את העולם, בתחילה כל הספירות התגלו כולם קשורות בבת אחת, לא מופרדות, כל ה10 הספירות כמו דבר אחד. עוד לא עוד לא אין ביטוי לכל אחת מהם בפני עצמה.
לאחר מכן, בשלב השני, בורא הקדוש ברוך הוא את הספירות, כל אחת בפני עצמה.
במין זו על גבי זו. הספירה הכי עליונה זה ספירת הכתר, תחתיה ספירת החוכמה, תחתיה ספירת הבינה, וכן הלאה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, עוד יסוד מלכות. 10 ספירות, זו על גבי זו.
אבל כל אחת נפרדת לחלוטין, ספירת הכתר היא רק כתר, ספירת חוכמה היא רק חוכמה, כל אחת בפני עצמה לחלוטין.
הדבר הזה מוליד תקלה. כי ההנהגות של הקדוש ברוך הוא זה לא באמת כל אחת בפני עצמה, זה חז"ל קוראים לזה עולם התוהו. זה עולם של תוהו ובוהו. זה עולם שאין בו סדר, אין בו תיקון. כי העולם כל ספירה בפני עצמה וזה לא ככה, אצל הקדוש ברוך הוא זה הכל הרמוניה, זה הכל שלמות אחת.
ולכן השלב השלישי זה שהספירות מתגלות באופן שהם קשורות אחת לשנייה. שיש למשל, יש לנו בתוך יש 10 ספירות, אבל למשל, החלוקה הכי בסיסית שלהם זה ימין, שמאל ואמצע. יש ספירות שהם יותר בימין השם רוממה, כמו למשל חסד. חסד זה צד ימין. או למשל חכמה זה צד ימין, נצח זה צד ימין. לעומת זאת, יש ספירות שהם בצד שמאל, מידת הגבורה זה שמאל. בינה זה שמאל, עוד זה שמאל. ויש ארבע ספירות באמצע, כתר, תפארת, יסוד ומלכות.

אז ברגע שאתם מחלק אותם לקבוצות, כבר נהיה איזשהו אינטראקציה ביניהם, זה כבר לא רק ספירה אחת בפני עצמה באופן מנותק, אלא הדברים הם קשורים אחד לשני, מאזנים אחד את השני. אם ניקח רגע לדוגמה, שוב, שתי ספירות שיותר קל לנו להבין, חסד וגבורה. אם ניקח כבני אדם, אדם אחד הוא אדם של חסד. אדם שכל הזמן רק נותן ונותן ונותן ונותן ורוצה להרחיב, לפעמים זה עובר את הגבול. בסוף זה בא על חשבון משהו אחר. יש בזה קלקול. גם אדם שהוא כל הזמן רק מידת הגבורה, הוא מתגבר ומתגבר ומתגבר. הלו, קצת נחת, קצת שלווה, קצת חסד בחיים. גם חסד כלפי עצמך. אז גם כל מידה, אין לך דבר שאין לה קיצוניות מזיקתו. כל מידה כאשר היא בפני עצמה, יש בה חיסרון.
ולכן השלב השלישי, עולם התיקון, זה עולם של יש איזשהי הרמוניה, יש קבוצה בצד ימין, קבוצה בצד שמאל, קבוצה באמצע מאזנת, וכל הזמן יש מערכת איזונים והשלמות וקשרים שמקשרים בין ה בין ה ספירות השם.
הדבר הזה הוא רמוז בעקודים, נקודים ותלויים. מה זה עקודים? עקודים זה קשורים. זה השלב הראשון שאמרנו, 10 הספירות עוד לא מתגלות בצורה ברורה, זה הכל בבת אחת, הכל במהות אחת, הכל קשור יחד.
נקודים זה נקודות נקודות קטנות, זה השלב השני, כל ספירה בפני עצמה. השלב השלישי, ברודים, או תלויים, שזה אותו דבר, אותו עיקרון, זה כתמים גדולים כאלה, כמו קבוצות, קבוצות, כל כמה ספירות ביחד הפכו להיות איזה כתם אחד גדול.
איך זה קשור ליעקב אבינו?
אחד ההסברים שגם אצל יעקב אבינו. הרי בסופו של דבר יצאו ממנו לא 10 ספירות, אבל מה כן יצא ממנו? 12 שבטים.
12 השבטים עוד לפני שהם יוצאים ממנו, כולם נמצאים בתוכו. זאת אומרת, הרי יעקב אבינו עוד לפני שהוא נולדים לו ילדים, אז הוא בעצם האבא. שממנו אחר כך יצא כל עם ישראל, אז כולם בפוטנציאל, כולם קיימים כבר בתוכו, זה השלב של עקודים. עקודים זה אומר, אף ילד עוד לא נולד, אף אף עוד לא התגלה בעצמו, אבל כולם עדיין גנוזים בתוך האבא האחד.
זה עקודים. אחר כך נקודים. כל ילד יוצא בפני עצמו, כל ילד לעצמו, יוסף לעצמו, יהודה לעצמו, דן לעצמו, בנימין לעצמו, כל ילד לעצמו.
אחר כך, כשהם גדלים, מתחיל להיות גם קלקול כתוצאה מזה. אז יוסף מרגיש שהוא לעצמו, אז הוא מספר את דיבתם רעה, ויש כאן והם מקנים בו, ומתחיל להיות איזה יריבות בין האחים. כי הם כל אחד לעצמו, אין אחדות.
בסופו של דבר, בסוף התהליך, אז יש כמו איזונים כאלה של תלויים, של קבוצות קבוצות. תמיד יהודה ובנימין כן קשורים, הם יותר קשורים אחד לשני מאשר שבטים אחרים. דן ונפתלי גד ואשר יותר קשורים אחד לשני מאשר שבטים אחרים. אנחנו רואים כל מיני קשרים שיוצאים בין שבטים שונים. שהם לפעמים של השפחות, כן, לפעמים מתוך שכנות, לפעמים מתוך שהם בנים של אותה אימהות וכדומה.
אבל יש יש קבוצות כאלה שנוצרות, והקבוצות זה דבר חיובי. זה בסופו של דבר נותן איזושהי הרמוניה, זה לא כל אחד לעצמו, אלא זה קבוצות קבוצות שמשלימות זו את זו ומפרות זו את זו. נכון, אז זה דוגמה למשהו ש שהקדוש ברוך הוא בעצם מנבא ליעקב ואומר לו, תראה, יש כאן עקודים, נקודים וברדים, שלושת השלבים מתקיימים בך. אחד התקיים כבר עוד לפני שהילדים נולדו, אחד זה עכשיו יש לך 12 בנים, הם עכשיו נקודים כל אחד בפני עצמו. יבוא יום ויהיה גם ברדים או תלויים, כלומר איזונים והשלמות והרמוניה בין כל חלקי העם. והלוואי שנזכה, אנחנו מרגישים קצת בתקופה האחרונה, ובשנה האחרונה, בשנתיים האחרונות, הרבה שנים אנחנו גל עולה ויורד כזה. מרגישים יריבות ומרגישים ריחוק בין חלקים שונים של עם ישראל. וזה שכל חצי שנה יש פה בחירות, זה רק מוסיף לעניין. כי תמיד שש בחירות, אז כל אחד מנסה ללכלך על השני ומנסה רק להרחיק אחד מהשני. ו ו ו זה התפילה שלנו שבמקום להיות נקודים, אז נזכה להיות ברדים, זה טבעי שיש קבוצות. אז יש קבוצה שיותר חשוב לזה ויש קבוצה של אבל שיהיה איזה איזון והרמוניה וכל אחד מקשיב לשני ומפרה את השני.
רבי חנניה בן גשא אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפי כך יראה להם תורה ומצוות שנאמר אמר רב וצדקתו אדיר.