ברכה מיוחדת לבועז
כאשר בועז מתחתן עם רות, מברכים אותו העם בברכה מיוחדת: "יתן ה' את האישה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה, אשר בנו שתיהן את בית ישראל". ברכה זו מעוררת שאלה מעניינת: כאשר מברכים בנות בליל שבת, נוהגים להגיד "ישימך אלוהים כשרה רבקה רחל ולאה" – כמו כל האמהות. אם כן, מדוע דווקא ברכת בועז מזכירה רק את רחל ולאה, ואף מדגישה "אשר בנו שתיהן את בית ישראל"? מה המשמעות המיוחדת של השותפות הזו בבניית בית ישראל?
שני אישויות, שני עולמות
כדי להבין את הייחוד של רחל ולאה, עלינו להתבונן בהבדלים המהוותיים בין שתי האמהות. התורה מתארת: "ועיני לאה רכות, ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה". חז"ל מפרשים שלאה בכתה ללא הפסקה עד שנשרו ריסי עיניה. מדוע בכתה? היא שמעה את דברי האנשים: "ליצחק שני בנים – עשיו ויעקב, וללבן שתי בנות – לאה ורחל. הגדולה לגדול והקטנה לקטן".
אך כאן מתעוררת תמיהה: מדוע לאה התרגשה כל כך מדברי אנשים? הרי לא שידכו אותה באופן רשמי לעשיו – אנשים פשוט דיברו. האם על כל דיבור של אנשים צריך לבכות עד שינשרו הריסים?
התשובה היא שלאה הבינה משהו עמוק: זה לא היה סתם קישקוש של אנשים. היא הבינה שיש אמת פנימית בדברים – שבאופיה האישי, היא אכן יותר מתאימה לעשיו, ורחל יותר מתאימה ליעקב.
המעשיות מול הרוחניות
ההבדל בין עשיו ליעקב הוא יסודי: "ויהי עשיו איש יודע ציד איש שדה" – עשיו הוא אדם מעשי לחלוטין, חקלאי, צייד, יודע לארגן דברים פרקטיים. לעומתו, "ויעקב איש תם יושב אוהלים" – תם פירושו תמים, שאינו יודע לרמות, ויושב אוהלים מצביע על עיסוק בתורה או ברעיית צאן.
רעיית צאן אינה עבודה פיזית כבדה כמו חקלאות או ציד – זו עבודה רוחנית יותר. הרועה מחלל בחליל, הולך עם הצאן, יושב מתחת לעץ, מספר לכבשים סיפורים, שר להן שירים. זו לא עבודת ידיים, אלא עבודה המערבת נוכחות ותשומת לב רוחנית.
גם השמות מעידים על ההבדל הזה. רחל – כבשה. היא רועה צאן כמו יעקב, ושמה עצמו קשור לכבשים. לאה – מלשון לאות, עייפות. אך לא עייפות של חוסר מוטיבציה, אלא עייפות טובה של מי שעבד עבודה משמעותית ורצינית. זו עייפות של מעשה, של מי שעמל ומתקתק בלי הפסקה, כנמלה עמלה.
לאה הרגישה שבאופיה המעשי, היא אכן קרובה יותר לעשיו, ורחל ברוחניות שלה קרובה יותר ליעקב. וזה מה שגרם לה לבכות – לא מפני שאנשים דיברו, אלא מפני שהיא הבינה שיש בכך אמת.
תמלול השיעור
רבותיי, אנחנו נמצאים בסעודת מצווה, סעודת הזכרה לעילוי נשמתה של הצדקת המנוחה עופרה בת אולגה, תהי נשמתה צרורה בצרור החיים. אמן. נפתח בברכה למשפחה. קודם כל לאבי היקר שידו ידיו רב לו פה בבית הכנסת, בכל דבר של קדושה ושל מצווה. שהקדוש ברוך הוא יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים, אמן. נזכה לראות בביתך שוב השמחות את פניך נעימות בימיך נצח. הקדוש ברוך הוא יצליח דרכך באושר וכבוד ובשמחה, באהבה וימלא כל משאלות ליבך לטובה. אמן. וכל השיפוד שאתה איתי חורש ביחד. אמן. באמת זה כמובן, גם שמואל חורש השותף הנאמן. וכל משפחת מזרחי, הילדים, כל הילדים משה ומשפחתו, וליטל ומשפחתה, וכן ושיר וגיא. הקדוש ברוך הוא יצליח דרכיכם בשפע ברכה והצלחה ושמחה, ימלא כל משאלות ליבכם לטובה. וחי אספת היקרה, לינדה בת מזל, הקדוש ברוך הוא יזכה אותך בבריאות ובשמחה ובנחת. נחת מכל הילדים, הנכדים, מכל המשפחה. בעזרת השם תזכי לראות משיח בעינייך ובמהרה בימינו. כאשר בועז מתחתן עם רות, מברכים אותו העם בברכה מיוחדת ואומרים לו: יתן השם את האישה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה, אשר בנו שתיהן את בית ישראל. יש הרבה נוהגים לברך את הילדים בליל שבת. יש כאלה נוהגים רק ביום כיפור, יש כאלה נוהגים כל ליל שבת. אז בבנים מברכים אותם ישמחה אלוהים כאפרים וכמנשה. ככה אמר יעקב אבינו. בך יברך ישראל לאמור ישמך אלוהים כאפרים וכמנשה. אבל אם אתה רוצה לברך את הבת, מה אתה אומר לה? ישמך אלוהים הרבה נוהגים להגיד, ישמך אלוהים כשרה, כרבקה, כרחל וכלאה. כמו כל האמהות. למה את רות מברכים יתן השם את האישה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה? מה עם שרה ורבקה? לא טוב, למה לא מזכירים אותם? אבל לא סתם אומרים רחל ולאה. כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל. הן בנו את בית ישראל. עכשיו כמובן, הכוונה היא בצורה פשוטה, שכל השבטים, 12 השבטים בגדול נולדו מרחל ולאה. זה לא לגמרי מדויק. יש גם בלהה וזלפה. אבל בלהה היא שפחת רחל, זלפה שפחת לאה. זה נחשב כמו פונדקאות עבורה. אז זה כאילו כל השבטים מרחל ולאה. אבל למה צריך להזכיר את זה? למה זה כל כך משמעותי? אם אנחנו נעיין, זה בדיוק בפרשת השבוע שלנו, הנושא של רחל ולאה, שיעקב נושא אותם לאישה, מה אנחנו נוכל לראות שיש הבדל גדול בין האישיות של רחל לאישיות של לאה. קודם כל, חז"ל אומרים, כתוב בתורה ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה. אז רחל יפה ולאה מה? לא כתוב חלילה מכוערת. מה כתוב? עיניים רכות. מה הכוונה עיניים רכות? אומרים חז"ל שהיא הייתה בוכה בלי הפסקה. נשרו ריסי עיניה מרוב בכי. למה היא בוכה? היא הייתה שומעת את כל האנשים אומרים: ליצחק שני בנים. מי הם? עשיו ויעקב. ללבן שתי בנות. מי הם? לאה ורחל. היו כולם אומרים: הגדולה לגדול והקטנה לקטן. הגדולה זו לאה משדכים אותה עם עשיו הרשע. בוכה. אבל נשאלת השאלה, מה את בוכה? מה את ילדה טיפשה? זה לא שידכו אותך לעשיו. אנשים מדברים. יופי. אז אנשים אמרו הגדולה לגדול והקטנה לקטן. אנשים אוהבים לדבר. אם על כל דבר שאנשים ידברו אנחנו ניקח ללב ונבכה, אז אנחנו לא נפסיק לבכות. כולנו ינשרו לנו הריסים. מה יש פה מישהו שאף פעם לא דיברו עליו? שאף פעם לא אמרו עליו דברים? אנשים מדברים, תן להם שידברו. לא מזמן ניגש אליי איזה בחור צעיר. כולו בחרדות. למה הוא בחרדות? איזה מישהו פגש אותו ואחיו. אומר להם: אה, אני רואה עליכם כבר אתה כשתגדל תהיה דתי, אתה כשתגדל תהיה חילוני. קישקוש. מה זה ההבלים האלה? אבל הבן אדם הזה הכניס לו חץ ללב. הנער הזה, נער דתי. אבל הנה מישהו אומר לו אתה כשתגדל בטח תהיה חילוני. למה סתם, סתם בלי שום סיבה. הכניס לו חץ ללב. עכשיו הוא כל הזמן חרד מזה. רגע, אז מה יהיה? ואולי באמת? ואיך אני אדע בטוח? ומה יגרום לי? תירגע. אנשים מדברים. מה יש להתלהב מזה שאנשים מדברים? למה לאה כל כך מתרגשת ובוכה עד שנושרים ריסי עיניה בגלל שאנשים אומרים אה, זאתי בטח הרי זה סתם, סתם קישקוש. שני תאומים, שתי בנות, יאללה בוא נחתן את הגדול עם הגדולה ואת הקטנה עם הקטנה. זה סתם. מתברר שזה לא סתם. לאה הבינה שלא סתם אומרים לה, אה, את מתאימה לעשיו. מדוע? כי מה ההבדל הגדול בין עשיו ליעקב? עשיו הוא אדם מאוד פרקטי, מאוד מעשי. ויהי עשיו איש יודע ציד, איש שדה. הוא חקלאי, הוא צייד, הוא אדם פרקטי, מעשי, יודע לארגן דברים מעשיים. יעקב איש תם יושב אוהלים. מה זה תם? מה זה איש תם? תמים. זה ודאי הכוונה גם שלם במידותיו. אבל בצורה פשוטה, תם, אומרים חז"ל שאינו יודע לרמות. הוא תמים. בסוף הוא למד לרמות, הוא גנב את הברכות. הוא ירבב את לבן. למד גם לרמות. אבל ביסוד שלו היה בחור תמים. יושב אוהלים, מה זה יושב אוהלים? אז פירוש אחד, יושב לומד תורה. כך חז"ל אומרים. יושב אוהלים יושב באוהלה של תורה. פירוש נוסף, רועה צאן. רועי צאן היו נודדים ממקום למקום עם האוהל שלהם. הם לא יכולים לגור בבניין קבע. עשיו שהוא איש שדה, אז יש לו את השדה, הוא גר ליד השדה. יעקב שהוא רועה צאן, ואנחנו רואים גם אחר כך בפרשה שלנו איך יעקב רועה את הצאן של לבן. אז יעקב יושב באוהל. כי הצאן היום רואים כאן, מחר נגמר המרעה כאן, הולכים למקום אחר. אבל המשותף, גם תלמיד חכם הוא בדרך כלל יותר הוא תמיד יותר רוחני. הוא לפעמים יותר תם, תמים. גם רועה צאן, מה העבודה שלו? יש עבודה עם הצאן. אבל זה לא עבודה פיזית, עבודת ידיים כמו להיות חקלאי או להיות צייד, לכוון את הקשת, לצוד. רועה צאן, הוא מחלל בחליל, הולך לו עם הצאן, יושב מתחת לעץ, אוסף את הכבשים אליו, מספר להם סיפורים, שר להם שירים. זה לא עבודה, זה עבודה יותר רוחנית. צריך גם לא צריך להאכיל אותם. צריך להוליך אותם למקום שהם יכלו לבד. אתה לא מאכיל אותם, אתה לוקח אותם לרעות. הולך לשדה והם אוכלות לבד. יעקב הוא אדם הרבה יותר רוחני ועשיו מאוד מעשי. ולאה מרגישה שלא סתם אומרים הגדולה לגדול והקטנה לקטן. כי לאה היא הרבה יותר מעשית. היא באמת יותר מתאימה חלילה, כביכול, לעשיו. ורחל יותר מתאימה ליעקב. בואו נתבונן רגע על השמות שלהם. לרחל קוראים רחל. מה פירוש השם רחל? מה זה המילה הזאת רחל? מה זה בעברית? פירוש המילה רחל זה כבשה. רחלים זה כבשים. יעקב אומר ללבן, רחליי ועיזיי לא שיקלו. הכבשים והעיזים. אז כמו שיעקב רועה צאן, רחל נקראת רחל על שם הצאן. לא רק נקראת. רחל רועה צאן לבן. הנה רחל באה עם הצאן. אז רחל קודם כל בשמה היא כבשה. היא קשורה לכבשים, היא רועה את הצאן ואת הכבשים. לאה, מה פירוש המילה לאה? מה זה לאה? עייפות. לאות זה עייפות. לי באופן אישי יש שתי היו שתי סבתות, זכרונם לברכה, ששתיהן היה להם בשם את המילה לאה. סבתא אחת קראו לה סבתא לאה, אבל השם המלא שלה היה ציוויה לאה. היה לה שם ראשון. אבל כולנו קראנו לה לאה, סבתא לאה. הסבתא השנייה גם קראו לה שם שני לאה. אבל כולנו קראנו לה סבתא לוצי. היא גדלה בפינלנד ולוצי זה אור בפינית, אני יודע, משהו כזה. אז אה אבל קראו לה לוצי לאה, זה היה השם שלה. עכשיו אני רציתי לקרוא לילדה שלי על שם הסבתות. אז רציתי שם עם המילה לאה. אבל להגיד באמת, היה לי קשה. אמרתי מה אני אקרא לאה? מה זה לאה? לאה זה עייפה. מי רוצה לקרוא לבת שלו לבת שלו במילה כזאת עייפה? אני מכיר שם של בנות קוראים להם יפה, אהובה. כל מיני מילים יפות. למה לקרוא לאה? לאה זה עייפה. לחיים לחיים. תודה. אז עייפתי בדבר הזה. והגעתי למסקנה, יש לי הרבה הוכחות לזה, אבל אני עכשיו אקצר. שלאות זה לא סתם עייפות. יש עייפות שבן אדם אין לו כוח לכלום. הוא איבד מוטיבציה. הוא מבואס מהחיים. אין לו כוח, הוא עצלן, זה לא לאות. לאות זה כאשר אדם עבד עבודה משמעותית ורצינית בסוף היום הוא מרגיש לאות באברים. זאת עייפות טובה. זה לא עייפות של חידלון, הפוך. זה עייפות של מעש. ובאמת סבתא שלי שקראו לה סבתא לאה, לשתי היו לאה בשם, אבל הסבתא שקראנו לה סבתא לאה, וואו, היא הייתה חרוצה, הייתה קמה בבוקר, הייתה היא לא הייתה מסיקה לשנייה, כמו נמלה עמלה, כל הזמן מתקתקת את הבית. זה פירוש המילה לאה. לאה זה לא סתם אחת שאין לה כוח לעבוד, הפוך. אחת שעובדת בלי הפסקה ומרוב עבודה היא לאה. לכן לבן קורא לה, מי קורא לבת שלו לאה? זה מה שלבן התכוון. וזה המשמעות של שמה של לאה אמנו. לכן אמרה לאה לעצמה אוי ואבוי לי! מה לעשות? האישיות שלי אני מעשית. אני אשת חיל. מה לעשות? זה באופי שלי. אבל עכשיו מה יקרה? בצדק ישדכו אותי ל לעשיו. כי באמת אני יותר מתאימה לו. הוא אדם מעשי, אני מה לעשות אישה מעשית. אוי ואבוי! זה לא סתם אנשים מדברים. היא באמת הרגישה שחס וחלילה אולי אני לא בסדר? אבל זה התכונה שלי, מה אני אעשה? האם להיות מעשי זה דבר רע? ודאי שלא. אבל זה הגדלות. בסופו של דבר עשיו הרי היה רשע. ולכן יעקב שבבסיס, באופי שלו היה איש תם יושב אוהלים, יעקב נאלץ להיות גם אדם מעשי. פתאום הוא נאלץ לגנוב את הברכות. זה נגד הטבע שלו. לגנוב, לרמות. יעקב איש תמים. אבל אמא שלו אומרת, יקירי, אין ברירה. אתה חייב עכשיו לרכוש באישיות שלך תכונה נוספת. מדוע? כי בעם ישראל, אמרנו רחל ולאה, אשר בנו שתיהן את בית ישראל. בעם ישראל צריך להיות גם אנשים רוחניים וגם אנשים מעשיים. עם ישראל צריך גם חקלאים, צריך גם סוחרים, צריך מהנדסים, צריך פועלי כפיים. עם ישראל צריך את כל הדברים המעשיים האלה. ועם ישראל צריך גם רבנים, תלמידי חכמים, דיינים, נביאים, כוהנים שיעבדו בבית המקדש. אנשים שעוסקים בצד הרוחני. צריך גם את זה וגם את זה. ולכן יעקב, שממנו יוצא עם ישראל, חייב להיות בעל שני התפקידים. ויש לו גם שני שמות. איך קוראים לו שני השמות? יעקב וישראל. ולכן מגלגל הקדוש ברוך הוא שיהיה לו גם שתי נשים. לאה ורחל, אשר בנו שתיהן את בית ישראל. זה לא מקרה של יעקב אבינו שתי נשים. זה אפשר להגיד הכל זה רק באשמת לבן שרימה אותו ועבד עליו. מה, ככה אנחנו חושבים? זה הכל משמיים. מה, לבן, על יעקב אפשר לעבוד. על הקדוש ברוך הוא אפשר לרמות? מה פתאום? אם לבן הצליח לגרום ליעקב להתחתן עם לאה, מאת השם הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו. זה לא פלא שיעקב מתאהב ברחל. הוא רואה את רחל, מה הוא רואה? הוא בעצם רואה מראה של עצמו רק באישה. זה מה שהוא רואה. רועה צאן, רוחנית, וזה בדיוק מה שמושך אותו. היא בדיוק מתאימה לי. הוא מתאהב ברחל. אעבודך שבע שנים ברחל בתך הקטנה. אבל הקדוש ברוך הוא יותר חכם מכולנו. והקדוש ברוך הוא מבין שליעקב יש שני תפקידים. הוא צריך לקבל שתי נשים. גם את רחל וגם את לאה, ושתי הן בנו את בית ישראל. דוגמה קטנה להבדל בין רחל ללאה פרשת הדודאים. מי מוצא דודאים בשדה? ראובן. ראובן הולך בשדה, מוצא דודאים. מה מיוחד בדודאים? למה זה טוב? לא בשביל הריח. זה סגולה להריון. דודאים זה צמח שיש בו סגולה להריון. יש לי חבר של המשפחה שהוא דוקטור לביולוגיה ועשה על זה מחקר. אם אני אגיד לך איך קוראים לזה בלטינית זה יעזור? אני יכול להראות לך במחשב אחר כך תמונה איך זה נראה. על כל פנים זה סגולה להריון. אתה אומר אולי נלך על זה כי זה יש, יש דבר כזה, יש בויכוח מה בדיוק הזה, אבל תדעו, אם אתם מחפשים סגולה להריון, בגלל שראובן הוא זה שמצא, שנייה שנייה, תשמע, משהו חשוב. בגלל שראובן זה שמצא את הדודאים, אז כותב רבנו בחיי שאבן האודם שהייתה בחשן של הכהן הגדול, על ליבו של הכהן הגדול, היה 12 אבנים כמספר שבטי בני ישראל, ולראובן לכל אחד היה שם אבן האודם הייתה של ראובן. יש עד היום, זה נקרא בכל העולם, איך קוראים לה? רובי. למה אבן רובי? או רובין, על שם ראובן. ככה זה נקרא בכל העולם. והאבן הזאת סגולה להריון וסגולה ללידות קלות. ראיתי הרבה שנפקדו ונשאו בזכות האבן הזאת. שהרבה שנים חיכו וזה ואז אפשר זה משהו שאפשר לשים בשרשרת, אפשר לשים בטבעת, יש כל מיני דברים, אבל לשים על הגוף, לענוד את האבן הזאת, שהאישה תענוד את זה, זה סגולה. גם יש אתרוגים. יש הרבה סגולות. אבל זה סגולה שקשורה לדודאים בפרשת השבוע. על כל פנים, צמח הדודאים הוא סגולה. ראובן מוצא את זה. אומרת רחל, באותו זמן רחל אין לה בנים. ולאה יש לה כבר בנים. יש לה ארבעה בנים בשלב הזה. גם זה בעצמו אפשר לשים לב, שלאה במה בא לידי ביטוי הקשר שלהם עם יעקב? יעקב לא מאוהב בה. אבל, היא הולידה לו בנים, בנים זה משהו מעשי. רחל יש קשר רוחני, הוא אוהב אותה אהבת נפש, אבל בנים אין. אז שוב, רחל זה הצד הרוחני, לאה הצד המעשי. אבל מגיעים הדודאים, ראובן מוצא את הדודאים. אומרת רחל ללאה: תני נא לי מדודאי בנך. רחל היא רוחנית, היא רוצה סגולה, סגולה זה משהו רוחני. הדודאים האלה זה לא זה לא משהו גנטי, זה לא משהו רפואי. זה סגולה, זה רוחני. זה כמו הסיפור שהרב בצרי סיפר על היהודי שאמר אמן במשך שבועיים. אמר אמן, התכוון, והתרפא, הניתוח עבר לו בהצלחה, עם הסרטן, ונעשה נס. מה זה סגולה רפואית? זה לא משהו רפואי, רפואי אתה עושה ניתוח. אבל הסגולה, סגולה רוחנית. רחל מחפשת את הצד הרוחני, רוצה סגולה. אומרת לאה: המעט קחתך את אישי ולקחת גם מדודאי בני? למה שאני אתן לך את הדודאים? גם ככה יעקב רק אוהב אותך, הוא לא אוהב אותי. למה שאני אתן לך? אומרת לה רחל: לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך. לאה, רחל מחפשת את הסגולה הרוחנית. לאה מרוויחה עוד לילה עם יעקב שאז נולד יששכר. שוב, רחל מחפשת את המשהו הרוחני, את הסגולה, לאה מחפשת עוד בן. משהו מעשי. ובנו שתיהם את בית ישראל. בעם ישראל בסופו של דבר יש באמת גם אנשים יותר מעשיים, גם אנשים יותר רוחניים. וזו הברכה שאומרים לבועז. בועז היה משבט יהודה, מבני פרץ, מבני נחשון בן עמינדב נשיא שבט יהודה. היה ברור שהוא אחד האנשים הדומיננטיים שאולי ממנו יצא מלכות ישראל. ולכן מברכים אותו יתן השם את האישה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה, אשר בנו שתיהם את בית ישראל. ברור, אנחנו מברכים כל אחת שתהיה כשרה, כרבקה, כרחל וכלאה. אבל רות שעכשיו צריכה להעמיד מלכות, להעמיד את ההנהגה של עם ישראל, צריך להיות כרחל וכלאה. גשמיות ורוחניות. ואני אסיים רק באמירה שאני חושב שהמנוחה הצדקת עופרה בת אולגה, שהיום אנחנו כל הערב הזה לעילוי נשמתה, בדברי התורה והברכות, לעילוי נשמתה. הייתה שילוב מדהים של גשמיות ורוחניות, של מעשיות. אשת חיל כזאת אין הרבה. אין הרבה דברים כאלה. אישה שהיא עקרת הבית, פשוטו כמשמעו, עיקרו של בית. מעמידה אותו על המסד ועל התפחות. כל הילדים, כל הבית, כל דבר. אין הרבה דברים כאלה. ומצד שני ברוחניות, תורת חסד על לשונה, איזה אהבה לזולת, איזה הקשבה, איזה אכפתיות, איזה צדקות. החיבור הזה כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל. ובזכות הדבר הזה בעזרת השם גם ביתה שהותירה אחריה, ואין ספק שהיא בשמי מרומים מסתכלת על המשפחה, מסתכלת על כל מי שהגיע כאן לערב לכבודה ולילוי נשמתה. אבל ודאי מתפללת ומברכת את בני משפחתה וצדקתה עומדת לעד. והכוח הזה של החיבור של המעשיות עם הרוחניות הוא בעזרת השם יעמוד למשפחה לדורות דורות בעזרת השם לשפע ברכה והצלחה, נחת ושמחה. ימלא כל משאלות ליבכם לטובה. ויתקיים בכם הפסוק אהבת עולם תביא להם וברית עבוד לבנים תזכור. ולמען אחי ורעי אדברנה שלום בך, למען בית השם אלוקינו אבקשה טוב לך. רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך רב להם תורה ומצוות שנאמר אדוני חפץ למען צדקו. יגדיל תורה ויאדיר.