בלוג

שיעור א
-----------
Play button
דברי התורה והברכות לעילוי נשמת אליעזר בן ברוך שהיום יום פקודת שנתו. ובאמת זה התרגשות גדולה. נמצאים איתנו פה גם שאר, הבן שלו, וגם אדם, גם הבן שלו, שבא ישירות מהמילואים של המלחמה. ונמצאים פה גם אשתו שושי והכלה נטע וכל המשפחה הזו, משפחה יקרה שקשורה לבית הכנסת כבר הרבה הרבה שנים. אז אנחנו מקדישים את דברי התורה גם לעילוי נשמת האבא זכרונו לברכה, אליעזר בן ברוך וגם לברכה והצלחה לכל המשפחה. קודם כל לשאר נברך אותך בעזרת השם בזיווג הגון, תבנה בית נאמן בישראל. ונברך ו את כולכם נברך נשכין בבוקר, באים להתפלל. נברך את כולכם בעזרת השם לשפע, ברכה והצלחה, פרנסה טובה, אושר וכבוד, בריאות ושמחה וימלא השם כל משאלות ליבכם לטובה לאורך ימים ושנים טובות. בפרשת השבוע, יצחק רוצה לברך את עשיו. אז הוא שולח את עשיו. מי מגיע אליו באמת? יעקב. ויעקב אומר לו קום נא, שבה ואוכל מצידי בעבור תברכני נפשך. ליצחק זה נשמע חשוד. למה זה נשמע חשוד? הכל קול יעקב. שהוא שומע את בנו מדבר אליו, זה נשמע לו יותר כמו יעקב. אומנם, ככל הנראה, זה לא היה מאוד בולט. זה לא שיעקב היה לו איזה קול כזה דק כזה. ועשיו היה לו איזה קול של בריון. זה לא היה ככה. הרי היו תאומים. היה להם קול מאוד דומה. אז למה הוא אומר הכל קול יעקב? כי הסגנון עשיו לא מדבר ככה. עשיו לא בא ואומר בלשון בקשה, קום נא, שבה שבה זה מלשון בקשה. אם אתה רוצה להגיד בצורה פשוטה, אתה אומר שב. שבה זה כמו שב נא. אז באותו משפט הוא אומר שלוש פעמים לשון בקשה. קום נא, שבה ואוכלה מצידי. שלוש פעמים. יכול להגיד קום, שב, ואכול מצידי. אבל יעקב הוא באמת עדין נפש. הוא באמת אדם שמול אבא שלו, הוא קנוע, הוא רק לשון בקשה. שלוש פעמים בשלוש מילים רצופות הוא יגיד לשון בקשה. אבל במקרה הזה, זה מפליל אותו. אתה יותר מדי מבקש, עשיו לא אומר ככה. כשעשיו באמת מגיע לאחר מכן, מה הוא אומר? יקום אבי ויאכל מצד בנו. בלי לשון בקשה בכלל. יצחק שומע את זה ואומר רגע, גשה נא אליי ואמושכה בני האתה זה בני עשיו? אני משהו פה חשוד, אני רוצה למשש. עשיו הוא עיוור. אז הוא בא למשש ואז הוא אומר רגע, משהו פה מאוד מוזר. הכל קול יעקב והידיים ידי עשיו. אבל כאן זה דבר פלא. אם הכל קול יעקב והידיים ידי עשיו, זאת אומרת, יש לך עדיין ספק. מה עושים במצב של ספק? אפשר לקרוא למשל, לצד שלישי. או תשאל אותו שאלות. תגיד לי משהו שרק אני ואתה יודעים. אתם יודעים שבשמחת תורה, הרי היו יהודים שהיו נצורים, חלק בממ"ד, או בכל מיני מקומות. היו נצורים כמה שעות, הרבה שעות, ואז גם שבאו חיילים להוציא אותם, הם לא האמינו. היה השם יקום דמו זכר צדיק וקדוש לברכה, אלחנן קלמנזון. יהודי בן 40 ומשהו מהישוב עותניאל. בדרום הר חברון. אבא שלו זה ראש ישיבת עותניאל, הרב בני קלמנזון, ראש ישיבת ההסדר בעותניאל. הבן, הבן שלו הוא כבר בן 40 ומשהו, אבא לשישה ילדים, והוא היה בכיר מאוד במוסד. הוא דרך אגב היחיד מכל חללי צה"ל שעל הקבר שלו הוא נפל בשמחת תורה. על הקבר שלו יש שני סמלים, גם סמל צה"ל וגם סמל המוסד. על כל פנים, הוא הבין ישר מה קורה בשמחת תורה בבוקר. קרא לאחיו, קרא לאחיין שלו, הלכו שלושתם לחלץ אנשים. הלכו, נלחמו, חילצו עשרות רבות של אנשים, הרגו עשרות רבות של מחבלים. ובסופו של דבר הוא עצמו נפל. אבל אחד הסיפורים שאחיו מספר, אחיו שרד על דעתו לגמרי. בלי אף אחד, הוא גם לא לא חייל, הוא איש מוסד. אבל הוא לא, היה לו נשק בבית. לקח את הנשק, קרא לאחיו שהוא גם כן היה לו נשק, יצאו. היו הרבה כאלה. עכשיו, אחד הסיפורים שאחיו מספר, אחיו שרד ולא ברוך השם נשאר בחיים, אז הוא סיפר שהם הגיעו לאיזשהו מקום ואומר להם תפתחו, אנחנו יהודים. המשפחה בפנים אומרים אנחנו לא מאמינים לכם. אומרים להם שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד. אז הם פתחו להם. מבינים שדבר כזה רק יהודי יגיד. או בהתחלה הם אמרו לו שמחת תורה היום, ניסו להסביר לו כל מיני דברים. אבל יש, אז זה מקרה מאוד מאוד קיצוני, אבל גם ככה, אתה מתלבט משהו, אז אתה שואל רגע, תגיד לי לא יודע מה, מה הבאת לי שלשום? איזה משהו, תמיד לכל שני בני אדם יש משהו שרק אני ואתה יודעים. למה הוא לא בודק? או שיקרא לצד שלישי, שיבדוק באיזו שהיא דרך. וזה לא ככה. אלא מה יצחק עושה? הוא אומר הכל קול יעקב והידיים ידי עשיו, ולא הכירו כי היו ידו כיידי עשיו אחיו שעירות ויברכהו. תגיד לי אתה בסדר? אם אתה לא מזהה ואתה לא בטוח ויש לך עדיין ספק, למה אתה מברך? למה ויברכהו? לך תבדוק. כדי לענות על זה, יש מקום לשאול שאלה נוספת. למה יצחק בכלל רוצה לברך את עשיו? יש לך שני בנים. אחד זה עשיו הרשע, אחד זה יעקב הצדיק. את מי אתה רוצה לברך? למה הוא אוהב את עשיו? מביא לו ציד. מביא לו ציד, אבל סליחה, יצחק לא רואה מה שעשיו עושה? מה הוא עיוור? אז קודם כל כן, הוא עיוור. הוא רצה לקרב אותו, להחזיר אותו בתשובה. אוקיי, אז הוא רצה להחזיר אותו בתשובה. זה לא רק שהוא רוצה להחזיר אותו בתשובה. יצחק לא הייתה לו סיבה לדעת שמתוך שני בניו רק אחד מהם יהיה חלק מעם ישראל. הוא לא ידע את זה. מבחינתו יש לו שני בנים. למה שלא שניהם יהיו יהודים? למה שלא שניהם ימשיכו את עם ישראל? עוד לא היה לא יהודים שזה השם יהודים ולא את עם ישראל שזה השם ישראל שזה יעקב אבינו. אבל למה שלא שניהם ימשיכו בדרכו של אברהם אבינו? נכון, שלאברהם היה גם כמה בנים ומתוך כל הבנים של אברהם, רק אחד המשיך. אבל זה בגלל שרק יצחק הוא בן של אברהם ושרה. ולכן רק הוא ממשיך. כי ביצחק יקרא לך זרע. אבל יעקב ועשיו שניהם בנים גם של יצחק וגם של רבקה. למה שלא ימשיכו שניהם? ולכן יצחק היה ברור לו שזה מה שיקרה. יש לי שני בנים, אחד הוא מאוד אדם מה נאמר על עשיו? איש יודע ציד איש שדה. זאת אומרת הוא צייד והוא חקלאי. מה זה איש שדה? חקלאי. זה דבר רע להיות חקלאי? לא. במיוחד אז. במיוחד אז. להיות צייד זה רע? לא. הרב, גם אמרו צייד בפיו, זאת אומרת הוא גם ידע גם לשחות בידיים וגם לשכנע אנשים. נכון. כי צייד בפיו, נכון. אבל באמת יש פה ל זה תכונות מאוד מעשיות. עשיו בתור צייד, יש לו עורמה, יש לו כוח, יש לו גבורה. הוא יכול להיות אחראי על התחום הביטחון בעם ישראל. בתור חקלאי הוא יכול להיות אחראי על הכלכלה בעם ישראל. מי מתאים להיות מלך? במה צריך להתעסק המלך? ביחסי חוץ, ביטחון וכלכלה. הכל. זה שלושת הדברים העיקריים שמלך אחראי עליהם. גם עד היום בתוך שרי הממשלה, שלושת התיקים הכי נחשבים בשרי הממשלה ביטחון, חוץ ואוצר. אז הנה עשיו הוא אדם מתאים. הוא גם צייד, כלומר יודע להילחם, יודע לרדוף, יש לו גבורה. מתאים בתחום הביטחון. הוא גם חקלאי, מתאים לתחום הכלכלה. מה יעקב עושה? איש תם יושב אוהלים. תמים, פחות מתאים להיות מלך. יעבדו עליו. יושב אוהלים, זה נפלא. הוא יכול להיות רב ראשי, יכול להיות כהן גדול, יכול להיות תלמיד חכם עצום, יכול להיות המנהיג הרוחני של עם ישראל. אבל אולי פחות מתאים להיות המנהיג המעשי. ולכן יצחק היה ברור לו שיש לו שני בנים, הוא רוצה את שניהם. עשיו יהיה המנהיג המעשי של עם ישראל ויעקב יהיה המנהיג הרוחני. ולכן הוא רוצה לברך את שניהם. הוא לא מתכוון לברך רק את עשיו. מה הוא מברך את עשיו? ויתן לך אלוהים מטל השמיים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש. במילה אחת פרנסה. כלכלה. זה תיק האוצר. אבל יש עוד המשך. יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים. המשמעות היא יחסי חוץ. אתה עם הביטחון שלך, עם העורמה שלך, אתה בעצם תכניע את העמים מסביב, ואתה יקנאו לך אויביך. הבה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך. אתה גם תהיה מלך בתוך עם ישראל. זה התפקידים של עשיו. אבל יש גם תפקיד ליעקב. נשים לב, בסופו של דבר הברכה הזאת גם קיבל יעקב. תכף נדבר על זה. אבל בסוף הפרשה גם יעקב מקבל ברכה אחרת. עוד ברכה. אומר לו יצחק, ואני נתתי לך, ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך איתך לרשתך את ארץ מגוריך אשר נתן אלוהים לאברהם. כלומר, יש עוד ברכה, ברכת אברהם. ברכת אברהם זו הברכה הרוחנית, הזכות על ארץ ישראל, הקשר לארץ ישראל. ואל שדיי יברך אותך. יש פה ברכה רוחנית. אז יצחק תיכנן לברך שתי ברכות. אחת מעשית, אחת חומרית. מעשית לעשיו, חומרית רוחנית ליעקב. אבל רבקה ראתה נכון שעשיו מקלקל את מעשיו. רבקה גם ידע בנבואה שעשיו לא יהיה חלק מעם ישראל. שכבר בהריון נאמר לה ויאמר השם לה שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעייך יפרדו. אומר לה במפורש, תדעי שזה שני עמים. רק אחד. מי ימשיך? ורב יעבוד צעיר. הרב, כלומר הבכור הוא יעבוד את הצעיר. הצעיר יעקב הוא יהיה המלך. הוא יהיה זה שימשיך את דרכו של עם ישראל. ולכן רבקה ידעה את זה מראש. והיא גם רואה שעשיו מקלקל את מעשיו, נשב עובדות עבודה זרה וכולי. ותהי מורת רוח ליצחק ולרבקה. ולפי כך, רבקה דואגת שיעקב יקבל גם את הברכה המעשית. גם את הברכה החומרית, היא מבינה שיעקב חייב לקחת על עצמו את שני התפקידים. גם להיות איש רוח וגם להיות איש מעשה. גם להיות תלמיד חכם וגם להיות מסוגל לטפל גם בנושא הביטחוניים וגם בכלכלה, לאחד את שני הדברים. יצחק בהתחלה הוא רואה הכל קול יעקב וידיים ידי עשיו. אז הוא באמת מתלבט. אבל הוא מברך את יעקב. מדוע? כי הוא אומר לעצמו, אני רואה שהכל קול יעקב, כלומר יש פה מישהו רוחני. מדבר בניימות. הוא רוחני. מצד שני, הידיים ידי עשיו. יש לו גם יכולת מעשית. לכן אומר יצחק, באמת באמת לא אכפת לי מי זה. אם זה עשיו המעשי שגם מדבר בכזאת אמונה ובכזזה עניין רוחני ועוד אומר, יקרא השם אלוהיך לפניי. מצוין. אם זה עשיו המעשי שהוא גם מתעטר בעטרה רוחנית, נפלא אני אברך אותו. ואם זה יעקב, יעקב הרוחני, אז אם יעקב הרוחני הזה בא בעורמה, ומתחפש, סימן שהוא מתאים גם לצד המעשי. סימן שמי שעומד לפניי מתאים באמת לשני התפקידים הללו. ולכן הוא אומר, ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו אדוני. שדה זה משהו מעשי, זה קשור לעשיו שהוא איש שדה. כריח שדה אשר ברכו אדוני. זאת אומרת, זה לא סתם שדה, זה משהו מעשי שמתברך מהצד הרוחני. ומאז, מאז יעקב אבינו עד היום, עם ישראל תפקידו לנהל את הדברים באופן הזה. שלחבר חומר ורוח, לחבר קודש וחול. גם לבנות מדינה, לבנות ממלכה, לבנות צבא, לבנות כלכלה, תעשיה, מסחר, הייטק, כל הדברים. כן, זה חשוב מאוד, זה זה חלק מהתפקיד של עם ישראל. אבל את כל זה מתוך תורה, מתוך יראת שמיים, מתוך רוחניות, מתוך קדושה. החיבור הזה בין הקודש לבין החול, לבין החומר, לבין הצד המעשי הוא בעצם השלמות שיעקב בסופו של דבר מגיעה אליה. ובעזרת השם נזכה שכך גם קודם כל ל חיילנו, חיל צבא הגנה לישראל שנלחמים בשעות אלה, אז העוצמה הרוחנית והקדושה והציציות שכל כך הרבה מהם ביקשו להביא להם מתוך הבנה שהשמירה הרוחנית היא העיקר. מכנים את זה שחפ"ץ ציצית. שחפ"ץ זה משהו שלובשים בשביל להתמגן פיזית. הציצית, מה שלובשים בשביל להתמגן רוחנית. אז אז יהי רצון שהחיבור הזה בין מעשיהם הצודקים והטובים והישרים בפועל לבין העוצמה הרוחנית וגם התפילות ולימוד התורה שלנו בעורף עבורה. החיבור הזה הוא בעצם נכון. החיבור הזה בעזרת השם יגרום לכך שהקדוש ברוך הוא ידביר שוננו תחתיהם ויעטרם בכתר ישועה ובעטרת ניצחון. אמן. וכן יהי רצון ונאמר אמן. נאמר קדיש על ישראל, ולאחר מכן ברכי נפשי כראש חודש בתפילת ערבית. רבי חנניה בן הקש אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך רבה להם תורה ומצוות שנאמר אדוני חפץ מען צדק יגדיל תורה ויאדיר.

שיעור ב
---------
ערב טוב, ברוכים הבאים מור ורבותיי. אחת השאלות הגדולות זה מה פתאום יצחק אבינו אוהב את עשיו? ויאהב יצחק את עשיו כי צייד בפיו. ורבקה אוהבת את יעקב. עכשיו ריבונו של עולם, ליצחק יש בבית שני בנים. אחד זה יעקב אבינו, צדיק יסוד עולם. מידת התפארת, מידת האמת, תיתן אמת ליעקב. צדיק מופלא כמו יעקב אבינו. ויש לו גם עוד בן עשיו. שאנחנו יודעים מה קרה איתו בהתחלה, אז אולי מה קרה איתו בסוף. אז אולי בהתחלה זה עוד לא היה כל כך בולט. אבל מה זה לא היה כל כך בולט? עשיו נושא נשים שעובדות עבודה זרה. ותהינה מורת רוח ליצחק ולרבקה. המכירה של הבכורה היתה כנראה לפני זה. אבל הרגע שבו יצחק אומר לעשיו, צא השדה וצוד לי ציד, ועשה לי מטעמים כאשר ואעבור תברכך נפשי, אני רוצה לברך אותך. זה היה אחרי. אחרי שיצחק כבר נסע נשים עובדות עבודה זרה. עשיו, חס ושלום. עשיו. וזה פלא עצום. כאילו, ריבונו של עולם, יצחק, אתה עיוור? אתה לא רואה, כן, הוא עיוור. זה בדיחות הדעת. אבל בכל זאת, גם שהוא עיוור, אז כתוב ותהיינה מורת רוח ליצחק ולרבקה. הוא לא, לא מבין מה קורה מסביבו. הוא מבין יפה מאוד מי זה עשיו. שמתחתן עם נשים עובדות עבודה זרה. וכנראה הוא גם מבין את המידות שלו, את האישיות שלו. והוא בוחר לברך את עשיו. איזה דבר לא הגיוני זה. כדי לענות על זה, אני רוצה לשאול עוד שאלה. לבסוף מגיע יעקב. יעקב מגיע ראשון, לפני שמגיע עשיו. הוא מהר מאוד. רבקה אומרת לו, אני אכין לך את גדי העיזים. אתה את העורות תשים על הידיים ועל הצוואר כדי שהוא ירגיש אם הוא ימשש אותך, ירגיש שאתה שעיר כי עשיו. ומהגדי אני אכין לך מטעמים. בשר גדי, הטעם שלו דומה לבשר צבי. אז יחשוב שצדת איזה צבי, שאתה עשיו וצדת איזה צבי. ואז יעקב מגיע, מכיוון שהוא לא היה צריך ללכת לצוד, אז הוא בא מהר. אמא שלו לקחה גדי עיזים מן הצאן. אז הוא בא מהר, מביא את התבשילים, מביא לעשיו, ליצחק. הרב, למה הוא לא אמר לעשיו, תביא לי את זה מהמקרר? הרעיון של יצחק היה אני רוצה לברך אותך מתוך הרגשה שאני אוהב אותך, שאני מתחבר אליך. וזה שאתה מביא לי מטעמים, זה מחבר בינינו. בסדר, זה למשל, אני אתן לך דוגמה. יש נכון הרבה פעמים באירוע, רק שנייה, אני שנייה, אני משלים דוגמה. באירוע הרבה פעמים בעל השמחה עובר בין השולחנות עם בקבוק וויסקי, או אצלי אבא שלי תמיד אוהב לבוא עם יין, ולחלק באופן אישי לאנשים, נכון? מה אתה אומר, אתה רוצה שישתו וויסקי? מעולה, יש וויסקי על השולחן, יש בבר. למה אתה צריך לעבור? לא, זה שאני עכשיו מביא לך, זה יוצר את הקשר, זה מחבר תאווה. ולכן, למרות שיצחק ועשיו קשורים, אבל הוא עכשיו אני רוצה שתלך, תטרח, תחפש, תביא לי, תתאמץ, ואז אני ארגיש יותר קרבה אליך ואני יותר מעומק עומק הלב אברך אותך. בסדר? עוד רצית לשאול עוד משהו או שזה ענה כבר? עכשיו יעקב מגיע. זה אומר, קום נא, שבה ואוכלה מצדני. אוקיי? אז יצחק שואל אותו, רגע, מי זה אתה? מי אתה? אומר לו אנוכי עשיו בכורך. יצחק משום מה חושד. למה הוא חושד? יכול להיות שהקול שלו. יכול להיות שהוא שומע את הקול. חז"ל אומרים שיעקב גם דיבר בלשון מאוד מנומסת. קום נא, שבה. קום נא זה בבקשה. שבה, הוא לא אומר שב. שב זה לשון ציווי. שב, קום. שבה זה כמו להגיד שב בבקשה. זה לשון בקשה. עשיו בדרך כלל לא היה כזה מנומס. באמת שעשיו מגיע לאחר מכן, מה הוא אומר? יקום אבי ויאכל מצד בנו. פקודה. סוג של פקודה. אז אה, אז יצחק חושד. שואל אותו, מה זה נהרת למצוא בני? איך באת כל כך מהר? לא חשבתי שתבוא כל כך מהר. מה עונה יעקב? כי הקרה אדוני אלוהיך לפני. אה, הקדוש ברוך הוא, אתם חושבים שעשיו זה הייתה תשובה שהוא היה עונה? עשיו כנראה לא היה שם שמיים שגור על פיו. אם הוא היה מצליח למצוא מהר, אז מה הוא היה אומר? הלך לי היום. כן, שיחקתי אותה. הלך לי קלף. היה לי מזל. יצחק מתחיל לחשוד. מי זה האיש הזה שהקול שלו נשמע כמו הקול של יעקב? וגם הוא מדבר בנימוס. ועוד הוא מזכיר את הקדוש ברוך הוא. אומר לו, גשה נא ואמושכה. אני רוצה למשש אותך. האתה זה בני עשיו אם לא. הוא ממשש, ומה הוא מרגיש? שעיר. אז הוא אומר, הקול קול יעקב, והידיים ידי עשיו. פלא. אז מה עושים במקרה כזה? אם אתה רואה בן אדם שאתה שומע, אתה לא רואה. אתה שומע שזה נשמע לך יעקב. אתה ממשש, אתה מרגיש שזה נראה כמו עשיו. תלבושת, כן, מכינה, הרב. קודם כל, מי שאתה פעם פרווה של גדי? לא, כנראה לא הרבה פעמים, אבל אה, זה לא כמו כלב, זה לא כמו כבשה. כבשה יש לה מלא צמר. לא ככה. אבל כן, זה שעיר. יעקב היה איש חלק. גם היום יש כאלה שקצת יותר שעירים, פחות שעירים. עשיו היה כנראה קיצוני. כיוון שהוא נולד, כתוב עליו כולו כאדרת שיער. אבל הדבר המופלא הזה שיצחק בוחר לברך. למה אתה מברך את הבן אדם הזה? אתה לא יודע מי זה. הקול קול יעקב, והידיים ידי עשיו. יש לך ספק. אם יש לך ספק, אז אולי תחכה. אולי תשאל מישהו. תקרא למישהו שאתה סומך עליו. תשאל אותו, מי זה שעומד פה מולי? או, לא יודע. רק תקרא לאחיך. אני רוצה לשמוע אם זה הוא או לא הוא. יש דרך לבדוק. התשובה היא שיצחק לא חשב מלכתחילה שרק בן אחד שלו ימשיך את דרכו. יצחק חשב שגם יעקב וגם עשיו ימשיכו להיות חלק מעם ישראל. אלא מה, הוא הבין יפה מאוד, למרות שהוא היה עיוור. הוא הבין יפה מאוד, שיש לו בן אחד שמעדיף להיות תלמיד חכם, מעדיף להיות צדיק, מעדיף לעסוק בתורה. ויש לו בן אחר שהוא אדם מאוד מעשי. איש יודע ציד איש שדה. מה זה איש שדה? חקלאי. איש שדה זה חקלאי. עובד בשדה. במה יצחק עצמו עבד לפני שהוא נהיה עיוור? גם בשדה. ויזרע יצחק בשנה היא, וימצא 100 שערים ויברכהו אדוני. לעבוד בשדה זה דבר רע? לא דבר רע בכלל. מה הבעיה? יצא לסוח בשדה. הוא גם יצא, נכון, גם התפילה שלו הייתה מתוך עבודת השדה. ויצא יצחק לסוח בשדה. אז יצחק מרגיש שאוקיי, יש לי בן אחד שהוא לא כזה תלמיד חכם, אבל הוא איש מעשה. הוא יודע לעבוד, הוא יודע לצוד. יש לי עוד בן שהוא תלמיד חכם כזה. אז מה הדרך הכי טובה? הכי טוב ששניהם ימשיכו את עם ישראל. אחד מהם יהיה הרב הראשי, יהיה כהן, יהיה עובד השם. כן. בעם ישראל יש מקום להרבה סוגים של אנשים. ובודאי יש אנשים שהם יותר אנשי רוח, וחייבים בעם ישראל גם אנשי מעשה. עם ישראל צריך גם חקלאים, גם אנשי צבא, גם בכל תחומים. צריך אנשים בכל התחומים. אז אומר לעצמו יצחק, בסדר. אז צריך את שניהם. גם את הצד הרוחני וגם את הצד המעשי. רגע, אבל מי יהיה מלך של עם ישראל? האם המלך צריך להיות איש מעשה או איש רוח? איש מעשה. ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה מדברו. מה אתם אומרים? מלך צריך להיות יותר איש מעשה או יותר איש רוח? איש מעשה. איש מעשה. הרב הראשי או לא משנה, גדול הדור, גדולי הדור. הם צריכים לתת כיוון. הם צריכים להגיד מה הדברים החשובים, מה הערכים החשובים. אבל בסוף, מי שעושה משא ומתן קואליציוני, או מי שמוביל את הצבא, או מי שעושה יחסי חוץ, זה לא גדולי הדור. אין להם זמן גם לעסוק בזה. הם צריכים לעסוק בתורה, הם צריכים ללמוד וללמד. מי שינהיג את המדינה בתחום הכלכלה, בתחום המסחר, החקלאות, התעשייה, הצבא, המשטרה, הביטחון הפנים. האם נלך עכשיו למועצת גדולי התורה או לרבנים אחרים? הם ידעו להגיד לנו מה הפיתרון הטוב לעשות ב בבשינוץ בנגב? או מול הטרור? הם יכולים להגיד אמירה כללית. יכולים לייעץ להגיד אמירה כללית, מבחינה רוחנית, דם יהודי אינו הפקר. לא יכול להיות, אבל מה בפועל לעשות? כמה פלוגות מגב צריך? זו המומחיות של הרב? זה לא מומחיות שלו. חושב בזה. הרב אמור להגיד ערכים של תורה, אמור להגיד דברים מוסריים. ואנשי המעשה צריכים לקחת את הערכים האלה ול לממש אותם. לכן, שכתוב יצחק אוהב את עשיו, הכוונה היא, לא שהוא לא אהב את יעקב, אלא שהוא רצה שעשיו יהיה המנהיג של עם ישראל. בודאי הוא רצה שיעקב יהיה גדול הדור ויתן תורה, ויתן עוצמה רוחנית, ובעזרת השם שאחר כך יהיה בית מקדש, אז מיעקב יצאו הכהנים, ומעשיו יצאו המלכים. כי עשיו, הוא חשב שגם עשיו ימשיך את עם ישראל. ועשיו יהיה אחראי על כל הצד המעשי. כן, יחזקאל. רציתי לשאול, מהתחלה עשיו בציונותו, בבגרותו, לקח לו את הבכורה, לקח לו את הברכות. ובכבוד אבא ואמא, היה הכי גדול בהם. אני לא יודע איך הפירוש לזה, איך איך זה ברור שעשיו היה בו גם דברים טובים. קודם כל, כיבוד הורים זה נכון. הוא לא רק כיבד את אבא ואמא, אלא כשהוא איש יודע ציד, איש שדה, המשמעותי שהוא מפרנס את המשפחה. בסוף הוא יוצא, צד חיות, מביא למשפחה. הוא עובד בשדה לטובת המשפחה. הרבה כיבוד אב ואם. אבל זה כן מפורש בתורה שכבר מתחילתו עשיו לא היה מתאים להמשיך את עם ישראל. איפה זה רואים את זה? כאשר יעקב מבקש לקנות ממנו את הבכורה. מה אז כתוב, וייבז עשיו את הבכורה. מה זה הבכורה? הבכורה זה לא מי יקבל פי שניים בנכסים אחרי המוות. לא זה העניין. הבכורה זה להוביל את עם ישראל. מי שבכור של יעקב, של יצחק ורבקה, הוא זה שמוביל את עם ישראל מבחינה רוחנית. ועשיו מבזה את זה. זה לא חשוב לו, זה לא מעניין אותו. אז כבר כאן אנחנו רואים שעשיו לא מתאים. ורבקה ראתה את זה. לכן, יצחק אהב את עשיו, אבל רבקה אוהבת את יעקב. כי רבקה מרגישה ומבינה, עם כל זה שהיא בודאי אהבה גם את עשיו. הוא גם בן שלה. היא אוהבת אותו כבן. אבל שאומרים שהיא אוהבת את יעקב, הכוונה היא שהיא הבינה שעשיו לא מתאים להוביל את עם ישראל. הוא לא מתאים אפילו להיות חלק מעם ישראל. באותו זמן, זה עוד לא היה ככה, שכל מי שהוא בן של אמא יהודיה, אז הוא יהודי. עוד לא היה דבר כזה יהודי, יהודי זה לשם יהודה. אבל רק מיעקב אבינו והלאה, אז כל בניו הם יהודים. לפני זה, לאברהם היה עוד בנים. היה לו את ישמעאל, והיה לו עוד בני קטורה, מדן, מדין, יא, נישבק, שואח, כל מיני בנים של קטורה. והיה ליצחק ורבקה את יעקב ואת עשיו. עשיו נדחה. ורבקה הבינה, עם כל הכאב, זה בן שלה. אבל היא הבינה שהבן הזה לא מתאים. והוא לא יהיה חלק מההמשכיות של עם ישראל. ולכן היא אוהבת את יעקב. יצחק מלכתחילה חשב, כמו שאמרנו, שעשיו יהיה המנהיג המעשי, ויעקב יהיה המנהיג הרוחני. ולכן הוא תיכנן לברך את שניהם בשתי ברכות שונות. איזה ברכה הוא יתן לעשיו? ברכה של מה? לא, מה הוא רצה בהתחלה לתת לעשיו? מה הוא רצה בהתחלה לתת לעשיו, כן? שמה, מה הברכה הזאת מדברת? ויתן לך האלוהים מטל השמיים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש. במילה אחת, מה זה אומר? גשם. לא רק גשם, גשם שגורם ל פרנסה. נכון? טל השמיים, משמני הארץ, ורוב דגן ותירוש. פרנסה. כי אם עשיו אחראי על הצד הגשמי והמעשי בעם ישראל, אז הוא מברך אותו בפרנסה. אבל לא רק זה. טל השמיים, משמני הארץ ורוב דגן ותירוש. יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים. היה גביר ליחיך וישתחוו לך בני אימך. במילה אחת, מה זה? מלוכה. שלטון, מלכות. אתה תשלוט, אתה תמשול. זאת אומרת, הוא ממנה אותו על התחום של הפרנסה, הוא ממנה אותו על התחום של המלוכה. וזה בעצם התפקיד שהוא מייעד לעשיו. הוא רוצה לברך גם את יעקב. מה הוא יכול לברך את יעקב? אם את זה הוא היה מברך את עשיו, אז מה הוא היה מברך את יעקב? שתזכה ללמוד תורה, תזכה לעלות מעלה מעלה, תזכה להוביל את עם ישראל בבחינה הרוחנית. בכיוון הנכון. אבל אז מגיע יעקב לגנוב את הברכות. עשיו, סליחה, יצחק, מיד חושד. זה נשמע כמו יעקב, הקול קול יעקב. וגם הוא מדבר בנימוס, וגם הוא מזכיר את הקדוש ברוך הוא. כי יקרא השם אלוהיך לפני. פה חשדתי, מה שהם אומרים. מה הוא אומר ליעקב? אני רוצה למשש אותך. ממשש, והנה הוא שעיר כמו עשיו. אומר יצחק לעצמו, אני לא יודע מי זה. אבל מי שזה לא יהיה, הוא זה ראוי לקבל את הברכה. זה לא אכפת לי מי זה. כי אם זה עשיו, שממילא רציתי לברך אותו, ועכשיו אני גם רואה שהוא מדבר בנימוס, שהוא מזכיר את הקדוש ברוך הוא, עוד יותר טוב. איש מעשה שגם שם שמיים שגור על פיו, שהוא גם ירא שמיים, ואכפת לו מתורה ואמונה ועבודת השם, זה הטוב ביותר. אז אם זה עשיו והוא נהיה ירא שמיים, אשרינו. ואם זה יעקב, אם זה יעקב, אז אם יעקב למד להתחפש ולגנוב ולהערים, מגיע לו להיות המלך של עם ישראל. סימן שהוא מתאים. אם הוא רק איש רוח שיושב בבית מדרש ולומד תורה, הוא לא יודע, הוא לא ידע להנהיג את עם ישראל. הוא לא ידע להיות מלך, הוא לא יצליח. אז הוא יבוא וישר יעבדו עליו. ישר ירמו אותו. כל אויב שיהיה לעם ישראל מיד יגיד לו איזה משהו והוא ישר יאמין כמו פתי. אבל אם הוא אדם ערמומי, אם הוא לומד, אם יעקב אבינו לומד להתעסק גם עם עולם המעשה, אז יעקב מתאים. ולכן אומר יצחק, ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו השם. אני לא יודע מי אתה, אולי אתה יעקב, אולי אתה עשיו, אבל איך שלא יהיה, הריח שלך הוא כמו שדה אשר ברכו השם. זאת אומרת, שדה זה האיש המעשי. אדם שהוא איש שדה, אדם שהוא חקלאי. עם ברכה של השם. יכול להיות שאתה עשיו, אבל אתה עכשיו למדת לעבוד את השם. ויכול להיות שאתה יעקב, שאיש רוחני, אבל למדת להתמודד גם עם ענייני העולם הזה. זה הדמות המתאימה למלוך על עם ישראל. מלך של עם ישראל, מנהיג של עם ישראל, צריך להיות אדם שהוא מצד אחד ירא שמיים, עובד השם, שאכפת לו מאוד מלעשות רצון השם. ומצד שני, שהוא יודע גם ברמה המעשית, איך להתמודד, איך לעמוד מול האויבים שלנו, איך לנהל כלכלה, איך לנהל ביטחון. זו הדמות השלמה של מנהיג שצריך להוביל את עם ישראל. ולכן, בתחילה יצחק בחר בעשיו. הוא אהב כמובן גם את יעקב, אבל הוא בוחר בעשיו, כי הוא אומר, המנהיג חייב להיות איש מעשה. ואחר כך, כאשר הוא רואה שהוא בעצם אפילו לא יודע מי זה, אבל זה מישהו שבא אליו, או יעקב או עשיו, זה מישהו שמחבר את עולם המעשה עם עולם הרוח, אז הוא אומר או, האדם הזה הוא המתאים להוביל את עם ישראל. רבי חנן בן גש אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך ירבה להם תורה ומצוות, שנאמר אדוני חפץ צמנו צדקו, יגדיל תורה ויאדיר.

שיעור ג
-------
ברשות מוריי ורבותיי,
חדש ימינו כקדם לומר דברי תורה פה בין מנחה לערבית.

בפרשת תולדות, רבקה שולחת את יעקב לרמות את אביו, את יצחק, ולקחת את הברכות שיצחק הרי תכנן לתת לעשיו.
יעקב מגיע.
יעקב מראש חושש. אולי ימושני אבי, אולי אבא שלי ימשש אותי, והוא יראה, הוא ירגיש שאני לא עשיו, והבאתי עליי קללה ולא ברכה.
רבקה מרגיעה אותו. קודם כל היא אומרת לו תיקח את גדיי העיזים, את העורות, תשים על הזרועות שלך ועל חלקת צווארך, ואז אם הוא ימשש, הוא ירגיש שאתה שעיר. ומצד שני, היא אומרת לו גם עליי קללתך בני.

והנה, יעקב מגיע ובאופן טבעי, יצחק חושד. למה הוא חושד?
קודם כל הוא בא מהר. "מה זה מיהרת לבוא בני?"
ומה עוד? "כל קול יעקב". מה הכוונה "כל קול יעקב"?
לא אותו קול.
הוא מזהה, מה, הוא מזהה לפי הקול? אפשר לומר שמזהה לפי הקול.
אבל מאוד יכול להיות גם שהקול שלהם היה דומה. אנחנו אולי מדמיינים את עשיו עם איזה קול בס, צרוד מהסיגריות. ויעקב כזה אדם עדין. יש לו לא בהכרח. יכול להיות שהם תאומים, כמו שאומר שלמה.
מאוד יכול להיות שיש להם... אבל שהוא מגיש את ה... תכף, תכף נגיע לזה.

אבל קודם כל, יכול להיות שהקול שלהם זהה, וכל זאת אומר יצחק, "הקול קול יעקב". כי במה הוא מזהה את יעקב? לא רק לפי צליל הקול, אלא גם לפי המילים.
כשהוא שואל אותו "מה זה מיהרת למצוא בני?", עונה יעקב "כי הקרה השם אלוקיך לפניי". אה, זה הכל בזכות השם. נראה לכם עשיו היה אומר משפט כזה?
עשיו היה אומר: "אה, למה מיהרתי לבוא? סמוך על הבן שלך. אני יודע לעשות עבודה מהר." זה מה שהוא היה אומר.
הוא לא היה אומר "זה בזכות הקדוש ברוך הוא".

ושוב, גם כש יעקב מגיע, אז הוא אומר לאבא שלו... יעקב עונה תשובה כזאת.
הוא אומר ל יעקב, הוא אומר לאבא שלו בלשון בקשה: "קום נא, שבעה, ואוכלה מצידי".
זה שלוש פעמים לשון בקשה. הוא לא אומר לו קום, הוא אומר לו "קום נא". הוא לא אומר לו שב, אלא "שבעה". "שבעה" זה גם "שב בבקשה". "אוכלָה", כלומר "אכול בבקשה".

כאשר עשיו בא אחר כך, מה הוא אומר? "יקום אבי ויאכל מציד בנו".
הוא לא אומר נא, הוא לא אומר קום נא, הוא לא אומר אוכלה. הוא אומר "יקום אבי ויאכל מציד בנו".
אז יצחק מזהה שפתאום הדמות שבאה אליו מדברת באמונה בקדוש ברוך הוא, בנימוס, זה לא אופי של עשיו.
לכן הוא חושד ואומר "גשה נא ואמושך בני".
האתה זה בני עשיו אם לא? בוא נראה.
הוא ניגש וממשש אותו ומה הוא מגלה? "הידיים ידי עשיו".
אז הוא אומר: "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו". פלא.
מה צריך לעשות בשלב כזה? אם הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו.
אתה היית מברך או לא מברך? "לא מברך". "בכל מקרה לברך, כי שני הם ילדים שלו".
אה, עכשיו בכל מקרה לברך. אבל הברכות האלה הוא רוצה לתת לעשיו.
הדבר הכי פשוט לעשות זה לברר. לקרוא למישהו, אפשר לקרוא לרבקה. במקרה הזה זה כנראה לא היה עוזר.
למרות שאני לא יודע מה רבקה הייתה אומרת, איך היא הייתה יוצאת מהפלונטר הזה.
אבל תיתקשר ל רבקה, תתקשר לאחד המשרתים, תשאל אותו, זו שאלה שרק אתה והוא יודעים.
"אה, אתה עשיו?" מה אכלת אתמול לאכול?
לא יודע, תמצא איזה שאלה שרק עשיו ויצחק יודעים.
אתה רוצה לברר, אז תברר.
הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו. למה אתה לא מברר?
זה קשור לשאלה חשובה שאתה שאלת, למה מראש יצחק רוצה לברך את עשיו?
יש לך בן צדיק כמו יעקב, יש לו גם בן רשע כמו עשיו. את מי אתה בוחר לברך? את עשיו? באיזה קטע אתה בוחר לברך את עשיו?
מה, אתה עיוור? שאתה לא רואה שעשיו הוא רשע?
בסדר, אז הוא עיוור.
אבל הוא לא רואה, הוא לא מרגיש, הוא לא מבין כלום, הוא לא רואה את ההבדל, הוא לא מרגיש את ההבדל? הוא צד ציד.
אז אני רוצה לחדד את הדבר.
יצחק לא ידע שרק אחד מבניו ימשיך את עם ישראל.
הוא מבחינתו חשב, זה לא כמו יצחק וישמעאל. יצחק הוא היה הבן היחיד של אברהם ושרה. ישמעאל, הוא מאברהם והגר. זה משהו אחר לגמרי. לאברהם היה עוד ילדים, בני הפילגשים, בני קטורה.
היה לו עוד שישה ילדים מבני הפילגשים, אשר לא נתן אברהם מתנות וישלכם מעל פניו. אבל יצחק שהוא היחיד שהוא בן של אברהם ושרה, הוא ממשיך את עם ישראל.
אבל יצחק חושב לעצמו, הבנים שלי הם שניהם בנים, גם שלי וגם של רבקה. הם תאומים. באותו רחם הם נוצרו.
בבת אחת.
אז אם כך, שניהם ימשיכו את עם ישראל. רק מה? עשיו הוא איש יודע ציד, איש שדה. הוא אדם הרבה יותר מעשי.
עם ישראל צריך אנשים מעשיים, צריך אנשים שיהיו מפקדי הצבא, שיש להם תכונות של איש ציד. צריך אנשים שיעסקו בחקלאות, איש שדה. צריך אנשים שיעסקו בכלכלה, בהייטק. בהרבה תחומים מעשיים, ברפואה, במסחר, בהמון תחומים.
זה לא בגלל שהוא בכור?
רגע, רק שנייה.
זה צד אחד. עם ישראל צריך גם אנשים כמו יעקב, אנשי רוח, צדיקים, רבנים. אבל אי אפשר שכל עם ישראל יהיה רבנים.
זה תחום מאוד חשוב. התחום של התורה והרוח. אבל בסוף צריך גם עולם מעשי.
זה דומה למה שהיה יותר מאוחר, בבנים של יעקב, יששכר וזבולון. יששכר לומד תורה כל היום, זבולון עוסק במסחר, והיה הסכם ביניהם, הסכם מפורסם, הסכם יששכר וזבולון.
שזבולון, איש המסחר, מפרנס את יששכר העוסק בתורה, והם שותפים. שותפים גם במסחר, ברווחים, וגם בזכויות לימוד התורה.
וכאשר בא זבולון אחרי ה-120, הכניסו אותו לגן עדן והושיבו אותו צמוד ליששכר. כי כל הזכויות של יששכר שייכות גם לזבולון.
הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, כותב על הדבר הזה שזה לא שהזכויות מתחלקות חצי חצי. אלא אדם שתומך בלומדי תורה הזכויות מוכפלות. גם לומד התורה מקבל 100% מהשכר וגם התומך בו מקבל 100% מהשכר.
אז אם כך, זו הייתה המחשבה של יצחק.
עכשיו הוא באמת מתכוון לברך את בניו. את שניהם הוא רוצה לברך.
אבל הוא חושב לתת להם שתי ברכות שונות. עכשיו ודאי שזה קשור למה שיעקב אומר שעשיו הוא הבכור. אמנם הוא מכר את הבכורה, אבל יצחק לא יודע את זה. בני יצחק, עשיו הוא הבכור.
עשיו הוא המתאים להיות המלך. לא רק בגלל שהוא בכור. גם בגלל שהוא אדם שעוסק במלחמה, כי הוא צייד, והוא עוסק בכלכלה. בסוף מה המלך צריך לעשות?
ראש הממשלה צריך לדאוג לביטחון, צריך לדאוג לכלכלה, למנהיגות. הוא צריך מנהיגות.
צריך גם שיהיה כהן גדול, וסנהדרין, ורב ראשי, הכל חשוב. אבל הם לא צריכים להיות המלך.
המלך צריך להיות איש מעשה. מאוד חשוב שאיש המעשה, המלך או ראש הממשלה יעשה, יפעל מתוך אמונה, מתוך הדרכה רוחנית, מתוך ערכים. אבל בסוף הוא צריך להיות איש מעשה.
לכן יצחק בוחר לברך את עשיו. הוא יהיה איש המעשה, הוא יהיה המנהיג. הוא כן מתכוון לברך גם את יעקב בברכה רוחנית. אחר כך בהמשך הפרשה אומר יצחק ליעקב "ויתן לך אלוקים את ברכת אברהם". ברכת אברהם זו הברכה הרוחנית.
אבל מלכתחילה חשב יצחק לפצל את הברכות: לתת לעשיו טל השמיים, משמני הארץ, רוב דגן ותירוש, יעבדוך עמים. הכל, זה דברים מעשיים שקשורים לביטחון וכלכלה. זה נברך לעשיו. ליעקב ניתן את הברכה הרוחנית.
והנה...
זה נושא לשיעור אחר שלא נספיק לעסוק בו היום.
אבל כאשר מגיע לפניו יעקב אבינו, הוא לא יודע שזה יעקב. הוא חושב לעצמו "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו".
מה קורה פה? מי זה עומד לפניי?
מצד אחד, יכול להיות שזה יעקב שמרמה אותי. יכול להיות שזה עשיו שפתאום מתחיל לדבר בנימוס, בלשון בקשה, בדברי אמונה, "כי הקרה השם אלוקיך לפניי".
בכל מקרה, אומר יצחק לעצמו, גם אם זה יעקב, גם אם זה עשיו, אני מברך אותו.
מדוע?
אומר יצחק לעצמו, אני לא יודע מי עומד לפניי כרגע. אבל הבן אדם הזה, הוא ראוי לקבל את הברכה.
אם זה עשיו, מלכתחילה תיכננתי לתת את הברכה הזאת, הגשמית, לעשיו. עכשיו אני עוד יותר שמח לתת לעשיו את הברכה. למה?
כי הוא גם פתאום מדבר בשם השם. "כי הקרה השם אלוקיך לפניי". הוא מדבר יותר בנימוס. אני עוד יותר שמח לתת לו את הברכה. כי איש מעשה כן צריך להיות מחובר לאמונה.
אבל גם אם זה יעקב, אם זה יעקב, אבל יעקב למד לרמות. לרמות זה דבר חיובי או שלילי?
מה? שלילי.
יכול להיות שלפעמים לרמות זה חיובי?
לא רק מפני השלום. "בתחבולות תעשה לך מלחמה". בדיוק. המנהיג שרוצה לעשות מלחמה, חייב להיות בתחבולות.
לעשות הסכם עם המדינה הזאת ולרמות, מה, את החמאס אנחנו לא רוצים לרמות? היינו רוצים, אנחנו לא כל כך מצליחים, אבל היינו רוצים לרמות אותם.
בסופו של דבר, אם אתה יכול בערמומיות, בתחבולות, ללכוד את האויב שלך, מעולה, מה טוב! זה מבורך.
אומר יצחק לעצמו: ואם זה יעקב? אבל יעקב הרוחני למד לעשות דברים גשמיים ומעשיים, וגם לרמות, וגם לקבל את הברכה הזאת.
נהדר, גם ברוך יהיה.
לכן כתוב כאשר מגיע יעקב ויצחק ממשש אותו, כתוב: "וירח את ריח בגדיו..."
מה הוא אומר? נכון. "ראה ריח בני כריח שדה אשר בירכו השם".
המשפט הזה, "שדה אשר בירכו אלוקים", זה העומק של העניין.
אומר יצחק לעצמו, יכול להיות שזה עשיו. עשיו הוא איש שדה. עשיו הוא החקלאי.
אבל זה ריח שדה אשר בירכו אלוקים. עשיו אולי חזר בתשובה. ויכול להיות גם שזה יעקב. אבל יעקב הפך להיות אדם שמחובר גם לשדה. ובאמת הרי זה מה שקרה.
יעקב, כיוון שעשיו באמת היה רשע ברמה כזאת שיצחק לא הבין ולא קלט שעשיו לא הולך להיות חלק מעם ישראל, נאלץ יעקב לקחת על עצמו את שני התפקידים. זה לא הייתה חלוקה של יששכר וזבולון, זה היה אצל הילדים של יעקב. אבל יעקב עצמו צריך להיות גם ערמומי, לדעת להתמודד מול לבן הרשע, מול עשיו הרשע, לדעת איך בתחבולות תעשה לך מלחמה.
ומצד שני, הוא צריך להיות גם הצד הרוחני. ומתוך ולכן יעקב לוקח יש לו שני שמות: יעקב וישראל. הוא לוקח שתי נשים, רחל ולאה. הוא מוליד ילדים שחלקם רוחניים, כמו לוי שעובד השם בבית המקדש, כמו יששכר שמלומד תורה. ויש לו גם בנים מעשיים, כמו יוסף שהוא איש מעשי. הוא המשנה למלך מצרים. בלעדיו לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים. יש לו בן כמו זבולון, שהוא איש מסחר. יש לו גם בן שהוא המלך, משבט יהודה.
יהודה הוא גם בתוך שמו יש את שם י-ה-ו-ה. והוא גם גיבור חיל. דוד המלך, עדינו העצני. יש בו גם עדינות של ללמוד תורה ורוחניות ונעים זמירות ישראל בספר תהילים, והוא גם קשה כעץ ויוצא לצבא.
אז זה בעצם השלמות שאנחנו נראה אותה גם בפרשה הבאה, כאשר יעקב בורח מעת עשיו, הוא רואה בחלומו מה הוא רואה? סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה.
וזו הגדלות של יעקב. הוא גם מוצב ארצה, הוא יודע להיות איש שדה, הוא יודע להתמודד עם המציאות, הוא יודע להתמודד עם עשיו, עם לבן, עם כל הקשיים שבאים עליו בחיים. אבל ראשו מגיע השמימה.
וזו השליחות של עם ישראל. עם ישראל צריך בתוכו גם לומדי תורה, גם אנשי מסחר, גם אנשים רוחניים, גם אנשי מעשה, גם אנשים שהם משרתים את הצבא וגם אנשים שהוגים בתורה.
ויש בעם ישראל גם אנשים שמחברים את הדבר הזה, והם עוסקים גם בזה וגם בזה. גם אנשי המעשה עושים את זה מתוך אמונה. אנשי התורה מבינים את המציאות וגם מחוברים למציאות. החיבור הזה והאחדות הזאת של עם ישראל, להיות סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, זה בעצם מה שאומר יצחק: "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו". החיבור של הקול הרוחני והידיים המעשיות, זה בעצם האתגר והמשימה הגדולה של עם ישראל.
רבי חנניה בן עקשיה אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר: אדוני חפץ למען צדקו, הגדיל תורה ויאדיר.