בלוג

ערב טוב.
רבותיי ורבותיי.
יש מדרש שמדבר על הקמת המשכן.
והמדרש אומר,
"צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת ליבו."
יום חתונתו זה בעניין בית המקדש.
כך אומר המדרש: יום חתונתו זה מתן תורה, יום שמחת ליבו זה בעניין בית המקדש.
המדרש דורש את זה על בניין המשכן.
בעטרה שעטרה לו אמו - זה המשכן.
למה קראו עטרה? כמו שהעטרה זה כתר מצוייר, ככה המשכן היה מצוייר.
שנאמר ורוקם בתכלת ובארגמן ותולעת שני ובשש וכולי.
אומר המדרש, אמר רבי יצחק,
חזרתי בכל המקרא ולא מצאתי שעשתה בת שבע עטרה לשלמה.
כתוב בעטרה ש-
"צאינה וראינה במלך שלמה
בעטרה שעטרה לו אמו."
לא מצאתי. איפה ראינו שבת שבע, אמו של שלמה, עשתה לו עטרה?
רבי שמעון בר יוחאי שאל את רבי אלעזר בן רבי יוסי.
אפשר, אולי שמעת מאביך, מה הוא בעטרה שעטרה לו אמו?
מה העטרה? איפה עטרה לו אמו? איפה בת שבע עשתה עטרה לשלמה המלך?
אמר לו רבי אלעזר בן רבי יוסי: הן, שמעתי מאבא שלי, כן. שמעתי פירוש לעניין הזה.
מה זה העטרה שעטרה לו אמו?
הוא עונה לו במשל.
משל למלך שהייתה לו בת יחידה.
והיה מחבבה יותר מדי.
זה ביטוי מצחיק של המדרש.
הוא מחבב את הבת שלו יותר מדבר כזה, יותר מדי.
אין דבר כזה יותר מדי, אבל כאילו הכוונה היא, יותר מהרגיל.
יותר מהדבר הנורמלי. הוא מחבב אותה מאוד.
והיה קורא אותה בתי, באופן טבעי. איך אתה קורא לבת שלך? בתי.
לא זז מחבבה עד שקראה אחותי.
האבא הזה קורא לבת שלו אחותי.
למרות שהיא בת שלו, היא לא אחותו, הוא קורא לה אחותי.
לא זז מחבבה עד שקראה אמי.
הוא קורא לבת שלו אמא.
ככה הקדוש ברוך הוא,
בהתחלה קרא לישראל בת שנאמר,
"שמעי בת וראי ועתי אוזנייך."
עם ישראל נקרא בת של הקדוש ברוך הוא.
לא זז מחבבן עד שקראן אחותי שנאמר,
"פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי."
אז הוא קורא לה אחותי.
האמת היא שהוא קורא לה פה גם רעייתי.
לא זז מחבבם עד שקראם אמי.
שנאמר, "הקשיבו אליי עמי ולאומי אליי תאזינו."
לאומי זה כתוב בלי ו', אז זה אותן אותיות כמו לאימי.
עמד רבי שמעון בר יוחאי ונשקו על ראשו. אמר לו איזה דבר נפלא אמרת, נותן לו נשיקה על הראש.
איך זה בעצם מסביר? הרי מה שאל רבי שמעון בר יוחאי? איפה נתנה בת שבע עטרה לשלמה? איפה זה קרה?
לא מסופר בכל התנ"ך.
אבל הוא עונה לו במשל, מה הוא בעצם עונה לו? שהקדוש ברוך הוא קורא לעם ישראל
בכל מיני שמות: בתי, אחותי, רעייתי, אמי.
ולכן שכתוב
"צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה" זה לא הכוונה לשלמה המלך. למי הכוונה?
מי זה המלך שלמה במשל?
הקדוש ברוך הוא, מלך שהשלום שלו.
המלך שלמה זה הקדוש ברוך הוא. "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה."
מה תראו? את העטרה שעטרה לו אמו.
אמו זה עם ישראל.
עם ישראל נקרא פה אמו של הקדוש ברוך הוא, והעטרה זה המשכן.
עכשיו אנחנו פרשת חיי שרה, למה אני משגע אתכם על המשכן?
כי בעצם אנחנו רואים כאן במדרש הזה,
ארבע מערכות יחסים: בת, אחות, רעיה, אם.
ואמרתי יחסים, זה מוזר שמתואר פה שהקדוש ברוך הוא כל כך אוהב את עם ישראל עד שהוא, זה בת שלו, המשל, המלך.
המלך, יש לו בת שהוא כל כך אוהב, קורא לה אחותי. מה אתה קורא לה אחותי? בת שלך.
אבל בעצם יש פה משל לארבע מערכות יחסים שכולם נכונות. זאת אומרת,
גם שאדם יש לו בת, אז בדרך הטבע בהתחלה הוא האבא, הוא המפרנס, הוא המלמד, הוא המחנך, הוא המדריך, הוא מתווה דרך, הוא מן נותן לה עצה.
הוא מעניק לה. היא הבת, המקבלת.
באיזשהו שלב יכול לקרות שהבת הופכת להיות כמו אחות של האבא.
יש דבר כזה, למשל שהבת מתחילה לעבוד אצלו.
ופתאום היא הופכת להיות שותפה שלו. יכול לקרות.
אח זה מלשון איחוי, חיבור.
אז לכן הוא קורא לה אחותי, זאת אומרת,
אנחנו כמו חברים, אנחנו ביחד.
ולפעמים מגיע גם שלב שהוא קורא לה אמי.
וזה הרבה פעמים שהאבא כבר מבוגר, והבת מטפלת בו.
הרבה פעמים אנחנו מוצאים שהבת מטפלת בהורים שלה. לפעמים מביאה להם אוכל, דואגת להם,
מארגנת איך להגיע לקופת חולים, מביאה, דואגת לו לכל מה שהוא צריך.
עוזרת לו עם כל מיני דברים, המבוגרים בהרבה פעמים, אנחנו, אני עוד מחזיק מעצמי מבוגר בדברים האלה, פחות מסתדרים עם כל מיני דברים במחשב. הבת שלי בכיתה ה',
אומרת לי אבא, בזום עם התלמידים אתה יכול לעשות ככה, ואז יהיה לך, מלמדת אותי איך לעשות במחשב.
אז טוב, זה עוד לא אמא שלי, אבל אבל כן, לפעמים הבת כבר מגיעה לשלב שבו היא מלמדת את המבוגר איך להתנהג ומה לעשות.
ארבע מערכות היחסים האלה
הם בעצם אפשר להקביל אותם לארבע האימהות.
אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה, יעקב ורחל.
ארבע מערכות יחסים.
אברהם ושרה,
אפשר, אולי נגיד ארבע מערכות, שזה בעצם בת, אחות, רעיה והם.
רעיה זה קצת שונה מאחות. זאת אומרת, כן, אחותי רעייתי.
אז אחותי זה כמו חברתי שותפתי.
רעיה זה כבר משהו אחר. זה הרעיה שלי, הם יולדאי.
רעיה זה מלשון רועה.
אז כמו "השם רועי לא אחסר", השם רועה אותי, השם רועה אותנו, רועה את עם ישראל, "רועה ישראל האזינה",
"נוהג כצאן יוסף",
אז גם רעייתי, היא בעצם רועה את הילדים.
אז היא הם יולדאי.
אז נחזור רגע לאברהם ושרה. אברהם ושרה זה מאוד בולט שהמשל הנכון הוא אחותי.
זה גם כתוב מפורש. אברהם אומר,
"אמרתי לשרה זה החסד אשר תעשי עמדי בכל מקום אשר אלך אליו."
"אמרי לי אחי הוא."
בכל פעם הוא בא לפרעה, הוא בא לאבימלך וכל פעם מה הוא אומר?
אחותי. ואומנם גם אחותי, בת אביך לא בת אמי.
חז"ל מסבירים שזה לא הכוונה שהיא באמת אחותו בת אביו.
אלא הכוונה היא ש-
שרה היא עשקה, בת הרן. הרן כתוב הוא אבי מלכה ואבי עשקה.
ובתואל התחתן עם מלכה, ואברהם התחתן עם עשקה.
שתי בנותיו של הרן התחתנו עם הדודים שלהם. זה היה מאוד מקובל שאדם נוסע את בת אחיו.
ולכן היא כמו אחותו, זה לא ממש אחות, אבל היא אחיינית שלו. אז הוא קורא לה אחותו.
אז הכינוי הזה מלמד שיש פה איזה משהו עמוק.
הקשר בין אברהם ושרה, אברהם מגייר את האנשים, היא מגיירת את הנשים. הם שותפים.
כל מקום שהוא הולך היא שותפה איתו. היא שותפה מלאה.
זה כמו
אחים, כמו
שותפים, כמו חברים, שהולכים כל הזמן לאורך הדרך, וזה לא שאברהם הולך ושרה רק נגררת אחריו.
שרה דומיננטית. שרה גדולה מאברהם בנבואה, עד כדי כך שאומרים "כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה."
אז שרה זה בחינה של אחותו.
יצחק
זה קצת בחינה של אמא שלו. יצחק, רבקה היא קצת כמו אמא שלו.
ומה זה בא לידי ביטוי? קודם כל, בפעם הראשונה שיצחק פוגש את רבקה "ותהי לו לאישה ויהיהבה"
"וינחם יצחק אחרי אמו."
שהוא פוגש את רבקה, הוא מתנחם על אמא שלו.
היה חסר לו את אמא שלו. עכשיו הגיעה רבקה. טוב, מה, אמא שלך? אשתך, מה הקשר עכשיו? לא, זה קשור.
אמא נעלמה, אמא שלו נהנה,
נפטרה.
וכשבאה אשתו אז זה בחינה כזאת שכמו אמא.
זה בא לידי ביטוי גם בזה, שבפרשה הבאה, פרשת תולדות,
אז יצחק
הוא עיוור. בתור עיוור הוא חסר עונים, צריך לטפל בו. מי מטפל בו בדרך כלל? אשתו.
אשתו היא קצת כמו אמא שלו, מטפלת בו כי הוא עיוור.
ובנוסף אנחנו רואים שהיא בעצם לפעמים גם מחליטה בשבילו.
היא שולחת את יעקב ולרמות את יצחק ולגנוב את הברכות.
כי היא מבינה, היא מבינה נכון שיעקב הוא זה שחייב לקבל את הברכות ולא עשו. היא צודקת בוודאי.
אבל מערכת יחסים כזאת שהיא לא באה ואומרת לו
יצחק מה פתאום, אני לא מוכנה, אתה לא מברך את עשו.
כמו ששרה באה לאברהם ואומרת לו "מה פתאום? אני שותפה שווה לך, אני לא מוכנה שישמעאל יהיה פה. תגרש האמה הזאת ואת בנה."
ואברהם רע הדבר בעיניו. הוא פונה על הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא אומר לו "שמע בקולה."
אבל זה מערכת יחסים שוויונית.
אצל יצחק ורבקה, זה לא ככה. היא לא מרגישה שהיא יכולה לדבר אליו. אבל היא החליטה בשבילו.
אז זה קצת כמו ההרגשה של אמא ובן.
מערכת היחסים בין יעקב
ל-
לאה,
לאה הייתה שנואה, "וירא השם כי שנואה לאה." ויפתח את רחמה.
אין כאן אהבה גדולה, אבל מה כן יש כאן?
ילדים.
ולכן לאה נקראת רעייתי.
לאה נקראת הרועה.
שבעצם היא זו שרועה את הילדים שלו. היא אם יולדאי.
ולכן זה הביטוי של רעייתי.
ואילו רחל זה קצת כמו הביטוי של בתי.
כי רחל באה אל יעקב ואומרת לו, "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי."
עונה לה יעקב "התחת אלוהים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן?"
אז אומנם חז"ל מעבירים ביקורת על יעקב, שזה לא צורה נכונה. זה לא דבר יפה להגיב ככה. אישה במצוקה, היא לא זוכה לבנים.
היא כולה באה אליך עם המצוקה שלה ומה אתה עונה לה?
מה, אני אלוהים? מאיפה אני אביא לך ילדים?
אז זה נכון שיש פה ביקורת על יעקב.
אבל גם האמירה של רחל, האמירה של רחל היא גם בעייתית.
"הבה לי בנים."
מה, באמת? זו תשובה נכונה. מה הוא אלוהים? מאיפה הוא יביא לה בנים?
"הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי." מה זאת אומרת מתה? את לא מתה.
אלקנה עונה לחנה, כשחנה אומרת,
גם כן הוא לא אומרת, היא פשוט לא אוכלת, מרוב צער על זה שאין לה ילדים.
אומר לה אלקנה,
"למה תבכי? ולמה ירע לבבך? הלוא אנוכי טוב לך מעשרה בנים."
זה גם לא תשובה הכי מדויקת, אבל זה
אבל הטענה, הטענה לא, אם אין לי אז אני מתה.
זה לא עובד ככה.
אז אז יש כאן כאילו יעקב מרגיש קצת כמו
קצת כמו אבא שלה.
רחל גם גונבת את התרפים.
יש פה, שוב אני לא חלילה מזלזל ברחל אמנו.
זכותה יגן עלינו.
אבל אה, אבל יש כאן במערכת יחסים בינה לבין יעקב, יעקב הוא המוביל, הוא הדומיננטי.
ורחל
היא קצת זו שהולכת אחריו, ולפעמים מרוב רגש עז וחם ואכפתיות ושהכל בוער בה,
אז היא גם עושה דברים שהם לא תמיד הכי מתאימים והכי נכונים, קצת כמו בת לעומת אבא שלה.
אז יש לנו פה את ארבעת האימהות, ארבעה מערכות יחסים,
שהם בעצם כנגד ההקבלה הזאת של אם, אחות, רעיה ובת.
שכל המערכות יחסים האלה נכונות גם בינינו לבין הקדוש ברוך הוא, גם בין אדם לאשתו.
כל הדברים האלה נכונים. לפעמים אתה קצת מחליט בשביל אשתך וקצת מפנק אותה וקצת דואג לה וקצת גם לפעמים אפילו מיישר אותה.
לפעמים אשתך דואגת לך ומפנקת אותך ודואגת לך כמו אמא.
לפעמים שניכם שותפים.
ולפעמים שניכם, בעיקר ההורים של הילדים,
כמו רועה שהיא רועה את הילדים,
אז כך בעצם המערכת יחסים.
ואנחנו רואים אצל האבות והאימהות שכל המערכות יחסים האלה כולם בעצם משלימות ונותנות יחד את השלמות גם של זוגיות, גם של נישואין וגם של הקשר בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל.
רבי חנניה בן עקשיה אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפי כך ירבה להם תורה ומצוות שנאמר "אלוקים חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר."
אמן.
ברוך השם.