מפלג למפלגות
כשאנחנו מגיעים שוב לעוד בחירות, השאלה המתבקשת היא: מתי בעצם התחילו מפלגות בעולם? התשובה המפתיעה היא – בפרשת נח. כאשר נולד לעבר בן, הוא קרא לו פלג, כי "בימיו נפלגה הארץ". חז"ל מלמדים שעבר היה נביא, וידע שבימי בנו תהיה חלוקה גדולה בעולם – דור הפלגה.
אבל מכאן מתחילה שאלה מהותית: למה בכלל לקרוא לבן על שם פילוג?
השאלה המרכזית: למה פלג?
אנשים קוראים לילדים שלהם על שם דברים חיוביים, לא שליליים. כשיש צרה, אתה קורא לבן שלך על שם התקווה לתיקון, לא על שם הצרה עצמה.
נתבונן בכמה דוגמאות מהתנ"ך:
דוד המלך היה איש מלחמות, חייו מלאים בדם ובקרבות. אבל לבניו הוא קרא שמות שמבטאים שלום – שלמה ואבשלום. לא "רומח" או "פגיון", אלא שלום. הוא קרא להם על שם הכמיהה, על שם התקווה למה שהוא רצה שיהיה בעולם, לא על שם מה שהיה בפועל.
דוגמה נוספת: בתקופה של פיגועים, של חולשה, של רפיון בעם ישראל – אתה לא תקרא לבן שלך "רפיון" או "חולשה". אתה תקרא לו בועז – על שם העוז המיוחל, על שם התקווה לחוזק.
גם הנביא ישעיהו, כאשר הקדוש ברוך הוא ציווה עליו לקרוא לבנו שם מסוים, זה היה שאר ישוב – לא על שם החורבן שעתיד לבוא, אלא על שם התיקון: השאר שיישארו ישובו בתשובה.
אז למה פלג? למה עבר הנביא קורא לבן שלו דווקא על שם הפילוג, אם פילוג נשמע כמו משהו שלילי?
התשובה: פילוג הוא דבר חיובי
התשובה המהפכנית היא: פילוג הוא לא דבר רע. פילוג הוא דבר חיובי ובריא. אבל צריך להבהיר – לא קיטוב, לא שנאה, לא עוינות, אלא פלורליזם בריא של דעות ומחשבות שונות.
למה פילוג הוא חיובי?
דמיינו לרגע שהיו 120 מנדטים רק לכיוון אחד, קיצוני בדעותיו. בלי שום איזון מצד שני. האם זה היה בריא? האם זה היה טוב? בוודאי שלא.
אצל אף אחד לא נמצאת כל האמת. כל אחד צריך איזונים מהצד השני. כל אחד מקווה שהרוב יהיה אצלו, אבל גם כשיש לו את הרוב – יש חשיבות עצומה למיעוט. המיעוט הוא זה שמזכיר לרוב את החסרונות שיכולים להיות גם בגישה הנכונה ביותר.
הרעיון בקבלה: ימין, שמאל ואמצע
בתורת הנסתר, בקבלה, מדברים על חסד, גבורה ותפארת – ימין, שמאל ואמצע. דברים צריכים איזון. גם חסד בלי גבול – לכאורה, מה רע בחסד? נתינה זה רק טוב, לא? אבל לא. גם חסד צריך גבולות. גם חסד צריך משהו שיעצור אותו, שיאזן אותו.
יש אנשים נפלאים שעושים חסד מדהים עם חיילים, מביאים להם אוכל וציוד בכל מקום. אבל אם אתה מרוב חסד מזניח את המשפחה שלך, את הילדים, את הזוגיות – זה כבר לא איזון בריא. גם לחסד צריך גבולות.
דור הפלגה – מאחדות לפילוג מתקן
בדור הפלגה, האנשים התחילו באחדות מוחלטת. "כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים". אבל האחדות הזאת הובילה לקלקול גדול – למרד בבורא עולם, לבניית מגדל בבל.
ודווקא הפילוג – כשנפוצו על פני כל הארץ והתפזרו ל-70 אומות – היה דבר חיובי. כל אומה קיבלה שליחות מיוחדת, תרומה מיוחדת לעולם. כל אומה עם אופי אחר, מנטליות אחרת. ועל ידי כך נוצר איזון והרמוניה.
פלג מים – הפלגת הנהר
המילה "פלג" מלמדת בעצמה על החיוביות שבפילוג. מהו פלג מים?
יש נהר ענק, שוצף וגועש. אתה לא יכול להתקרב אליו, אתה לא יכול לשחות בו. אבל כשהנהר הזה מתפלג לכמה פלגים – אתה בא אל פלג המים שמפעפך בנחת. אתה רוחץ ידיך ורגליך, שואב מים, נהנה מהמים.
הפלג הוא משהו נגיש, משהו שאפשר להתקרב אליו ולהשתמש בו. זו המשמעות החיובית של התפלגות.
תזמורת או רעש? ההבדל בין מחלוקת בריאה לקיטוב
תזמורת היא דוגמה מושלמת. בתזמורת, כל כלי נותן את הצליל שלו. הכינורות מנגנים את שלהם, התופים את שלהם, הפסנתר את שלו. וביחד נוצרת הרמוניה נפלאה.
אבל מה קורה כשכל כלי רוצה להישמע רק הוא? התופים דופקים בקול אדיר, הכינורות חורקים מרוב שהם רוצה שישמעו אותם, והפסנתר שואב את הקלידים. מה נוצר? רעש בלתי נסבל. לא הרמוניה, אלא קקופוניה.
זה ההבדל בין מחלוקת בריאה לבין קיטוב ושנאה. מחלוקת בריאה היא כמו תזמורת מתואמת. קיטוב ושנאה הם כמו כלי נגינה שנלחמים ביניהם.
המסר למציאות שלנו
כשיש בחירות, כשיש מפלגות שונות – זה לא דבר רע מעצם טבעו. זה דבר בריא.
לכל מפלגה יש ערך חיובי שהיא צריכה להשמיע. אחת מציבה את הערך של שוויון, אחת את הערך החברתי של עזרה לחלשים, אחת את הערך של תורה, אחת את הערך של ביטחון וכוח. יש גם עיוותים, יש גם הגזמות – אבל בבסיס, כל קול שצריך להישמע.
כל אחד מקווה שהדעה שלו תהיה רוב ותשלוט. וזה בסדר. אבל חשוב לזכור שגם כשהדעה שלנו היא רוב – חשוב להקשיב למיעוט, כי גם במיעוט יש תובנות, גם במיעוט יש מה לשמוע.
סיכום: פלג – ברכה של איזון
עבר קרא לבנו פלג לא בגלל שהוא רצה פילוג שלילי, אלא כי הוא הבין שהעולם צריך את הפילוג הזה. העולם היה בשל להתפלג למרכיבים שונים שכל אחד נותן את התרומה שלו.
פלג מסמל את האיזון, את ההבנה שאין אדם אחד או קבוצה אחת שיש להם את כל האמת. פלג מסמל את ההבנה שדרך הקשבה, דרך מחלוקת בריאה, דרך התחשבות בקולות שונים – נוצר איזון טוב יותר, בריא יותר, נכון יותר.
ובעזרת השם, נזכה שמתוך הקשבה ומתוך אכפתיות באמת, הדעה שלנו תהיה רוב ותוביל את עם ישראל לכיוון נכון – אבל תהיה גם מאוזנת, תהיה גם פתוחה לשמוע דעות אחרות, להתחשב בנקודות אמת שגם בצד השני יכול להיות.
תמלול השיעור
ערב טוב.
ברשות מור ורבותיי.
היום יום שלישי, המשמעות היא שבעוד שבוע יהיה בחירות במדינת ישראל.
מי יודע?
היינו בסרט הזה כמה פעמים לצערי.
השאלה היא, מי יודע מתי התחילו מפלגות בעולם?
אברהם כמובן צודק. התשובה הנכונה היא בפרשת השבוע.
נולד ילד ואביו קורא לו פלג.
למה?
כי בימיו נפלגה הארץ.
כמובן הכוונה היא לדור הפלגה.
חז"ל אומרים, ורש"י מביא שבזמנם היו נביאים.
אז אדם לא היה קורא לבנו סתם ככה על שם משהו, שעל שם האבא או על שם מאורע שקרה,
אלא על שם משהו שיקרה בימיו.
ואביו של פלג ידע שבימיו תתפלג הארץ,
אז הוא קרא לו פלג.
הארץ או אנשים?
הכוונה היא הארץ, הכוונה היא העולם.
כלומר, האנשים בארץ, האנשים בעולם.
אביו של פלג היה עבר. עבר ידוע בתור נביא.
שם ועבר, על פי חז"ל, היה להם ישיבה.
והם היו נביאים.
גם אברהם אבינו נקרא אברהם העברי.
כי הוא מצאצאי עבר. אז גם חז"ל דרשו, הוא מעבר אחד וכל העולם מהעבר השני, אבל הפשט הוא שהוא הצאצא של עבר. אז הוא נקרא על שם עבר. זה כמו שאנחנו נקראים יהודים, על שם
יהודה. נקראים ישראלים על שם ישראל.
מי זה ישראל?
יעקב אבינו. למה דרך אגב נקראים דווקא יהודים על שם יהודה?
יש פה כאלה שהם לא יהודים. למשל, זאב לוי, הוא לוי, הוא לא משבט יהודה.
האם זה נכון להגיד שהוא לא יהודי?
אבל הוא לא משבט יהודה. הוא לוי.
אז מה התשובה? התשובה היא שגם זאב לוי הוא יהודי.
לא רק במובן, המובן מאליו, כן, ברוך השם.
זה שאתה מעם ישראל, זה לא צריך להגיד.
זה אפילו דיון מיותר.
אבל, הכוונה היא שאתה ממלכת יהודה.
זאת אומרת, הרי, דוד המלך משבט יהודה, היה מלך על כל ישראל.
הייתה אחר כך, היה אחר כך הפילוג בין יהודה לישראל. ואז הייתה ממלכת יהודה.
למשל, מרדכי היהודי מאיזה שבט הוא?
בנימין? כתוב מפורש.
מרדכי בן יאיר, בן שמעי, בן קיש. אנחנו מכירים את כל האנשים האלה. קיש זה אבא של שאול, משבט בנימין.
אז מרדכי הוא משבט כתוב גם יש מני. אז למה כתוב איש יהודי היה בשושן הבירה?
הפשט הוא, שהוא היה ממלכת יהודה,
אשר הוגלה מירושלים עם הגולה אשר הוגלתה עם יכניה מלך יהודה.
לכן הוא נקרא יהודי.
עכשיו,
הישראלים משבט ישראל לא גלו?
גלו גלות אחרת.
אנחנו, אני אומר שאנחנו נקראים יהודים וישראלים על שם יהודה וישראל, כי זה המהות שלנו, זה המקור שלנו. איך נקרא אברהם? אברהם העברי.
כי מבחינת אברהם הוא הרגיש, אני הממשיך של עבר.
כי עבר היה אדם גדול וצדיק ונביא.
ולכן הוא קורא לבנו פלג.
כי בימיו נפלגה הארץ.
אז קודם כל זה יפה, שעבר יודע, הוא נביא, כן יפה.
אבל הוא יודע שבימי בנו תתפלג הארץ.
אבל אף על פי כן, בדרך כלל אנשים קוראים לילדים שלהם על שם דברים חיוביים.
לא על שם דברים שליליים.
למשל,
אני לא נביא, אבל עדיין, בעזרת השם הלוואי שנזכה.
אבל כאשר נולד לי הבן השני, קראתי לו בועז.
למה?
הייתה תקופה של המון פיגועים ותחושה של חולשה בעם ישראל.
זה היה בימי הסכמי אוסלו, האוטובוסים מתפוצצים. הייתה תחושה של חולשה.
לא רק של מוות ועלה מוות בחלונינו וטרור משתלט, אלא גם תחושה שאנחנו חלשים, שאנחנו לא מתמלאים בעוז.
ולכן קראתי לו בועז,
כי מקווים לעוז. השם עוז לעמו יתן.
ברור שאני לא אקרא לו בשם שלילי, שמבטא את הבעיה.
נכון?
הייתה בעיה. הבעיה הייתה חולשה. הבעיה הייתה טרור.
אז מה, מישהו יקרא לבן שלו טרור? או מוות? או חולשה? או רפיון? חס ושלום.
אדם קורא לבן שלו רק על שם התקווה לשינוי.
אז יש, למשל, דוד קורא לבנו אבשלום,
ולעוד בן הוא קורא שלמה. שני השמות האלה מבטאים את הכמיהה לשלום.
דוד היה איש מלחמות. דמים רבים שפכת.
אבל הוא כמה ומשתוקק לשלום.
ולכן לבנים שלו הוא קורא על שם שלום. לא בגלל שזה מה שיש בימיו.
יש צרות בימיו, יש מלחמות.
אבל הבנים שלו הוא קורא על שם השלום המיוחל.
השם של הפילוג, הוא אהב אותו, אבשלום.
לא רוצה לשום פנים ואופן שהוא ימות.
כן.
מי שיודע שפילוג הוא לא דבר טוב.
זה בוודאי. הרבה פעמים קוראים על שם האבא.
גם זה דרך אגב, מופיע פעם ראשונה בפרשת נח.
בהתחלה כל אחד קרא שם חדש.
אדם קרא לבנים שלו קין, הבל, שת. כמובן הוא המציא את השמות האלה.
זה לא היה על שם אבא שלו. אין לו אבא. הקדוש ברוך הוא ברא אותו.
אחר כך הם אדם, שת, אנוש, קינן, מהללאל, ירד, כל אלה
המציאו אותם בדמיונם הקודח את השמות הללו.
אבל הראשון שקורא לבן שלו על שם אבא שלו, זה נחור,
סליחה, זה תרח.
תרח אבי אברהם.
תרח אבא של אברהם יש לו שלושה בנים.
אברהם, נחור והרן.
ולאבא של תרח קראו נחור.
תרח היה ראשון שקרא לבן שלו על שם אבא שלו, נחור.
דבר מיוחד.
שזה זכות.
שמעתי פעם פירוש שאומר, למה זכה תרח לבן כמו אברהם?
בזכות שהוא קרא לבן שלו על שם אבא שלו.
הוא ראה את עצמו כהמשכיות. אם אתה תרח עצמו לא היה לו מעלה ולא היה לו זכויות רבות.
חז"ל אומרים שהוא היה מוכר פסלים, היה עובד אלילים.
מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו. תרח, אבי אברהם ואבי נחור. ככה היה תרח וככה הוא
ככה הוא חינך את ילדיו. אברהם, נחור והרן.
אבל בזכות שהוא ראה את עצמו גם כממשיך דרכם של אבותיו של שם ועבר וכולי,
אז הוא זכה לבן כמו אברהם.
אבל הוא לא היה חי הרבה, הוא היה בן אדם הכי עני.
מתושלח.
תרח חי הרבה שנים, אבל לא כמו מתושלח.
ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו. אמן.
מה הכוונה?
בזכות שהוא היה מסורת אבותיו. לא עבד עבודה זרה.
שם ועבר לא עבדו עבודה זרה.
הוא אמנם עבד עבודה זרה,
אבל הוא לא התנתק מאבותיו.
הוא אמר אף על פי שאני עובד עבודה זרה,
אבל אני מבין שאני המשכיות של הדורות הקודמים.
זה מאוד משמעותי.
למה? אתן דוגמה.
לא, זה משהו, זה אמירה, זה תודעתי, זה הצהרה, זה משהו מאוד משמעותי.
משל למה הדבר דומה? לאדם בימינו שאומר אני לא שומר שבת, אני לא שומר כשרות, אני לא
אבל אני מכבד את אבא שלי כשהוא מבקש שאני אבוא איתו לבית כנסת, אני בא לבית כנסת ומכבד.
זה ניצוץ שנשאר ויכול ממנו להידלק ללהבה גדולה.
בסדר, זה דומה לעניין הזה של תרח.
אני חוזר רגע לפלג.
התחלנו מהמפלגות ומפלג.
אם עבר הנביא נולד לו בן והוא יודע שבימיו תתפלג הארץ,
אז למה הוא קורא לבן שלו פלג? הארכתי קצת כדי להראות בדוגמאות,
שכאשר יש צרה, אתה לא קורא לבן על שם הצרה, אלא על שם התקווה מה שאתה רוצה שיהיה.
כשיש חולשה, אז האדם לא קורא לבן שלו רפיון, אלא קורא לו עוז או בועז.
כאשר יש מלחמות בלי סוף, אז דוד המלך קורא לבניו, הוא לא קורא להם רומח ופגיון,
הוא קורא להם שלמה ואבשלום.
אז למה פלג, למה עבר קורא לבן שלו פלג? אתה מרגיש שהארץ הולכת לפילוג?
אז אולי תקרא לו שלום, אחדות.
אחדות זה אולי שם של בת. אז תקרא לו אחד, לא משנה. כמו שאמרתם כבר, מאחד.
כמו שאמרתם כבר, היה להם שמות, מתושלח
בלי סוף שמות. מה הבעיה להמציא שם שיבטא אחדות?
למה אתה קורא לבן שלך פלג? אתה מרגיש שיש בעיה של פילוג. אז למה לצוף את זה?
למה לקרוא לבן שלך על שם הבעיה?
הרב אמרת שהוא היה נביא אז אולי נבואה וזה המסר.
המסר של מה? של בורא עולם. עכשיו העולם הולך להתפלג תקרא לו פלג.
אפשר להגיד את זה, אבל זה קשה מאוד.
כי גם כאשר בורא עולם אומר לאדם לקרוא לבן שלו בשם מסוים,
זה בדרך כלל על שם חיובי. לא על שם שלילי.
למשל,
ישעיהו היה נביא.
והקדוש ברוך הוא מנבא לו תדע לך שיהיה חורבן גדול בעם ישראל.
ולכן תקרא לבן שלך שאר ישוב.
כלומר, יהיו הרבה שימותו במלחמה, בחורבן.
אבל השאר שיישארו ישובו בתשובה אל השם.
אז הוא לא, גם כשהקדוש ברוך הוא מנבא על חורבן, הוא לא אומר לקרוא לבן בשם של חורבן,
אלא בשם של התיקון.
ופה, גם אם זה נבואה, אז השאלה לא על עבר אלא על הקדוש ברוך הוא. למה פה הקדוש ברוך הוא אומר לקרוא לו פלג? מלשון פילוג.
התשובה היא, רבותיי, שהפילוג הוא דבר טוב.
הפילוג הוא לא קלקול.
זה נהדר גם היום, נהדר שיש פילוג. אהה, לא נהדר שיש שנאה.
לא נהדר שיש עוינות וכעס וקיטוב.
אבל פילוג ומחלוקת זה דבר בריא ודבר טוב.
אני אתן רגע דוגמה.
נניח בתור דוגמה, ש-120 מנדטים מצביעים לבן גביר.
בסדר? נגיד לדוגמה.
בן גביר מדגיש מאוד הנושא הוא לא פוליטי, אבל אני רק מביא את זה בתור דוגמה.
בן גביר מדגיש מאוד את הנושא של היהדות, עוצמה יהודית,
נגד הערבים וכולי.
האם באמת,
בוא נאמר ככה, אם היה 120 מנדטים לטובת בן גביר,
אז היו מתחזקים הקולות שאומרים מוות לערבים.
אני חושב שלגיד מוות לערבים זה לא דבר טוב.
דרך אגב, גם בן גביר לא מסכים להגיד מוות לערבים.
הוא אומר מוות למחבלים.
אבל לבוא סתם ולהרוג אנשים בלי שיעשו כלום, זה לא עמלק.
עמלק זה העם היחיד שכתוב להרוג מטאב ונשים,
גמל עד חמור.
כשיש לנו אויבים, נלחם בהם.
צריך להיות עם עוצמה יהודית.
אבל אם יהיו 120 מנדטים כאלה בלי משהו שיאזן אותם,
אז זה לא דבר בריא.
מיותר להגיד שאם יהיה 120 מנדטים לטובת מרצ,
רק שלום ואהבה ואחווה לערבים, אז אפשר להגיד קדיש על עם ישראל.
זאת אומרת,
אבל מה שאני אומר, מה שאני אומר, זה שאצל אף אחד לא נמצאת כל האמת.
כל אחד צריך איזונים מהצד השני.
אז כל אחד מקווה שהרוב יהיה אצלו.
גם כשיש לו את הרוב, יש איזון מסוים מהמיעוט.
וזה שיש רוב ומיעוט ויש מחלוקת ביניהם, זה דבר בריא.
אנחנו רואים בפרשה מה קרה שהיו כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים.
וזה עילה לעשות.
כשכולם מדברים שפה אחת, מה קורה? אין איזון.
יש אפילו בתורת הנסתר בקבלה מדברים על ימין, שמאל ואמצע.
חסד, גבורה, תפארת.
דברים צריכים איזון. גם חסד בלי גבול, לכאורה, מה רע בחסד, דבר רע?
חסד, נתינה. יש משהו לא טוב בנתינה בחסד? זה רק טוב. לא.
גם חסד צריך גבולות.
צריך משהו שיעצור אותו.
למשל,
בשבת, כמו שאתם יודעים, לא הייתי פה.
הייתי בשבת עם תלמידים,
והיה לנו הרצאה מיהודי שמכנים אותו "האבא של החיילים".
למה מכנים אותו כך? כי מאז צוק איתן, כבר לא זוכר כמה שנים זה, שמונה?
הוא מגיע לכל מקום, מביא פיצות, מביא אוכל, מביא תחתונים וגרביים, מביא כל מה שצריך.
מגיע הוא גר בדרום חברון בנגוהות באיזשהו התנחלות שמה בין חברון לבאר שבע.
והוא מגיע לכל מקום, מעזה ואילת ורמת הגולן, כל מקום.
הוא גם בן אדם עובד, כאילו
לא, זה בזמנו הפנוי.
כן. מכיוון שהוא התפרסם בזה,
אז שופכים עליו, ברוך השם, אוהבים את החיילים שלנו.
אז מביאים לו מלא כסף, מלא תרומות והוא מעביר. אבל הוא עצמו עובד כמו מטורף. הוא גם צריך לעבוד לפרנס משפחה.
וגם, כל זה, חסד באמת מדהים.
אבל בלי קשר לזה, הוא גר בהתנחלות בדרום חברון.
הוא מספר, שבלי הפסקה יש אצלם חיילים בבית.
יש שם הרי הרבה חיילים ששומרים.
הבית שלהם הפך להיות בית של חיילים.
הוא מספר שהוא חזר הביתה.
אשתו אומרת לו תשמע יש פה כרגע 20 חיילים, צריך להכין להם ארוחת ערב.
אומר לה שניה אני מתקלח ובא.
אז היא אומרת לו אי אפשר להתקלח עכשיו.
מה קרה?
יש חיילים במקלחת.
חייל מתקלח שם.
אומר לה בסדר, אני מתכוון במקלחת היחידה שלנו של ההורים.
יש מקלחת של האורחים של הילדים. יש מקלחת בחדר הורים. אומרת לו, גם שם מישהו מתקלח.
עכשיו,
זה מה שקרה. כן, אני התכוונתי להגיד שזה מוגזם.
עכשיו, זה לא
זה ספציפית האירוע הזה שנכנסו אליהם גם לחדר שינה להתקלח, זה היה רק ממש ב-51 ימים של צוק איתן.
לא בשגרה. בשגרה נכנסים הביתה, אוכלים, מתקלחים, הכל, אבל לא בחדר שינה, לא צריך להגזים.
אבל אם דבר כזה, נגיד אם זה רק בצוק איתן, בסדר, מלחמה, גם אנשים יצאו מהבית ללהילחם, וגם חלק לא חזרו, זה לא לא שגרה.
אבל אם בשגרה אין בית, אין חדר שינה, אין זה, הכל חסד, חסד, חסד. זה הגזמה.
צריך גם לפרנס משפחה.
צריך גם אתה מרוב חסד בסוף אנשים עלולים להזניח את הילדים, עלולים להזניח את הזוגיות.
אבל ברוך השם זה לא המצב אצלו, אבל זה כן דבר שאנחנו מבינים שגם חסד צריך איזון.
וגם ארץ ישראל צריכה איזון.
וגם נחישות וכוח צריך איזון.
אני אתן דוגמה.
כאשר תופסים אדם,
שהוא חשוד בביצוע,
נגיד ב חשוד בזה שהוא היה שותף באיזשהו מעשה טרור.
האם זה דבר נכון להשתמש בעינויים כדי לגרום לו להודות?
הם טרור, טרור.
אני לא מדבר עכשיו שלקבל ידיעות על דברים שעוד יקרו,
אלא הודעה על משהו שהוא עשה.
זה בעייתי.
בהקשר של לקבל מידע, זה הצלת נפשות. אתה רוצה לקבל מידע על עוד חוליות, על עוד זה.
פה, זה מה שקורה עם פצצה מתקתקת.
עכשיו, איפה עובר הגבול?
אני לא יודע אם הוא עשה.
אני חושד בו.
אני חושב שברגע שהוא יוצא, הגורם ההרתעה הם צריכים לדעת שהם צריכים,
אני לא יודע מה ההלכה אומרת לגבי זה, אבל אני חושב
גם היהודים לא יודעים.
אז הנקודה היא, איפה עובר הגבול?
האם עכשיו ניקח את כל הערבים ונענה אותם? סתם? ברור שלא.
אז איפה עובר הגבול? כאן חייב להיות איזון.
לכן זה דבר טוב שיש ויכוחים, זה דבר בריא.
הכי טוב כשהרוב חושבים כמוני.
כל אחד ככה מרגיש, לא רק אני. כן, כל אחד חושב.
אם הרוב חושבים כמוני, יופי. אז אנחנו הולכים ביחד עם הרוב,
והמיעוט הוא חשוב שהוא מזכיר לנו
את החסרונות שיש גם בגישה שלנו.
ולכן,
פילוג זה לא דבר רע.
השאלה היא כאשר הפילוג הזה מוביל לשנאה, למלחמת אחים, לריחוק פנימי.
אבל אם יש פלוגתא. פלוגתא בעברית זה מחלוקת.
מחלוקת זה לא דבר רע.
גם דרך אגב, דור הפלגה בסופו של דבר התחיל באחדות, אבל האחדות הזאת הובילה לקלקול גדול למרד בבורא עולם.
ודווקא הפילוג,
משם נפוצו על פני כל הארץ והתפזרו ל-70 אומות.
שכל אומה יש לה שליחות מיוחדת, יש לה תרומה מיוחדת לעולם.
כל אומה יש לה אופי אחר, מנטליות אחרת.
ועל ידי זה, בסופו של דבר, זה דבר חיובי.
שכל אומה נותנת את הצליל שלה ואת הקול שלה.
וביחד גם נוצר איזון וגם נוצרת הרמוניה.
כמו מקהלה שכל אחד נותן את הצליל שלו
ודרך זה נוצרת תזמורת.
מובן, כן, הוא הרגיש שהעולם כבר בשל ל הרי מה פירוש המילה פלג?
גם היום יש אנשים שקוראים להם פלג, לא מלשון פילוג.
מה זה פלג?
פלג מים.
למה פלג נקרא פלג מים?
כי זה התפלגות של הנהר.
יש נהר ענק.
הנהר הענק, אתה לא יכול לשחות בו מרוב שהוא שוצף וגועש.
אתה בקושי מצליח להתקרב אליו, כי אם אתה מתקרב יותר מדי, אתה נופל ונסחף.
אבל כשמהנהר הזה הוא מתפלג לכמה פלגים,
אתה בא אל פלג המים, שהוא מפעפך בנחת.
ואתה בא, אתה רוחץ ידיך ורגלך, אתה שואב ממנו מים, אתה לוקח מים לאשכוט.
לפלג יש לו משהו חיובי.
אז יש
יש בעצם, כמובן, אם במקום תזמורת שכל אחד נותן את הצליל שלו,
מה שיוצא מלחמה בין הכלים בתזמורת, אז אתה רק סותם את האוזניים.
התופים רוצים להשמיע כמה שיותר בקול רע. והכינורות חורקים מרוב שהם רוצים שישמעו אותם.
והפסנתר דופק ושואב את הקלידים מרוב שהוא רוצה שישמעו אותו.
זה לא נעים לאוזן, זה לא דבר חיובי.
זה כשהפילוג והמחלוקת הופכת להיות קיטוב ושנאה.
ולצערינו זה קצת יותר דומה למה שאנחנו חווים היום.
אבל צריך לזכור,
שאלו אותי בבית הספר שאני מלמד, תלמידים שאלו אותי מה אני מצביע.
אז אמרתי להם תראו,
דבר ראשון, ראיתי את הפתקים. ראיתי יש פתק אחד כתוב עליו אמת.
אמת? אפשר לבחור משהו אחר?
מה, אתה רוצה לבחור משהו שהוא לא האמת?
אמת זה מפלגת העבודה, למי שלא יודע.
אז כולם צחקו.
כי זה היה ברור להם שזה לא מה שאני מצביע.
אבל אה
אבל באמת באמת, לכל מפלגה יש ערך חיובי.
שהיא צריכה להשמיע אותו.
ואני שמח שיש את כל המפלגות האלה. לא כל.
מפלגות של הערבים תומכי טרור, לא צריך להגזים. זה גם על פי חוק היה צריך לפסול אותם, והבג"ץ לא פוסל אותם, זה בעיה אחרת.
אבל מפלגות שבאות וכל קבוצה אומרת מה היא הייתה רוצה שיהיה בעם ישראל.
אז אחת מציבה את הערך של השוויון, ואחת את הערך החברתי של עזרה לחלשים, ואחת את הערך של תורה.
יש גם עיוותים, אני מסכים.
יש גם עיוותים. יש נגיד איזה משהו אחד קטן שטוב כל 5% טוב 95%.
אז זה מה שקורה, למשל, יש תמצלתיים הגונג הגדול הזה, שצריך לשמוע אותו רק פעמיים במשך כל התזמורת.
אבל הוא חושב שהוא המלך, אז הוא כל הזמן דופק, לא שומעים שום דבר אחר.
זה חלק מהבעיה.
אז בסופו של דבר,
אין מה לעשות. המשחק הפוליטי הוא כזה, שכל אחד מנסה להשמיע את קולו, וכשכל חצי שנה יש בחירות, אז זה עוד יותר בולט ועוד יותר מתעצם.
אבל בתוך כל זה צריך לזכור שההתפלגות למפלגות יש בה משהו חיובי.
היא משרתת את הבלטת הקולות השונים ואת האיזון שיכול להיווצר ביחד, ובעזרת השם שנזכה מתוך הקשבה ומתוך אכפתיות באמת
שהדעה שלנו תהיה רוב ותשלוט ותוביל את עם ישראל לכיוון נכון.
ותהיה גם מאוזנת מלשמוע דעות אחרות.
רבי חנניה בן עקשיה אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל. לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.