בלוג

רש"י בפרושו לתורה פותח אמר רבי יצחק לא הייתה התורה צריכה להתחיל אלא מהחודש הזה לכם. שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל. ומפני פעם ומפני מה פתח בבראשית. כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים. שאם יאמרו אומות העולם: ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים. אומרים להם: כל הארץ של הקדוש ברוך הוא ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.

נשים קודם כל לב למה שרש"י אומר. בצורה פשוטה רש"י אומר: למה בעצם התחילו מבראשית? אם התורה זה ספר מצוות אז היה צריך להתחיל מהמצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל. אבל למה התחילו מבראשית? כדי ללמד אותך על הזכות של עם ישראל על ארץ ישראל. שהיא נלמדת רק מהתורה. אם יבוא אומות העולם ויגידו לנו: ליסטים אתם, אתם כובשים, די לכיבוש. למה כבשתם את ארצות שבעת העמים? הכוונה לישיבת הכנעני. אז נאמר להם רבותיי, בשביל זה נכתב ספר בראשית. שמסופר לנו על כל בריאת העולם. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם, כל הארץ שייכת לו. אז ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.

רש"י הזה יש מקום להעמיק בכמה וכמה נקודות. קודם כל, הלימוד הראשון שאנחנו לומדים מרש"י זה שהתורה, למסקנה, היא לא רק ספר מצוות. אילו התורה הייתה רק עשה ולא תעשה ומה מותר ומה אסור, מה תאכל, מה לא תאכל, מה תלבש, מה לא תלבש. אז באמת היו מתחילים ישר מהמצוות. אבל התורה היא לא רק ספר עשה ולא תעשה. התורה זה דברי אלוקים חיים. הקדוש ברוך הוא מדבר עלינו. ולכן הוא אומר לנו דברים עמוקים, בעלי משמעות. מסרים לחיים, מסרים של דרך ארץ, מסרים של אמונה, מסרים לאומיים. ובכל התחומים הקדוש ברוך הוא מדבר אלינו. גם כשהוא נותן לנו מצווה אז המצווה זה לא רק מה לעשות, מה לא לעשות, אלא יש משמעות בכל מצווה.

אז זה עיקרון ראשון. דבר שני, מעניין לשים לב שרש"י אומר אילו הייתה התורה מתחילה רק בספר מצוות, אז מאיפה היא הייתה מתחילה? מאיזה מצווה? החודש הזה לכם. זה מצוות קידוש החודש. איפה זה מופיע? באיזה חומש זה מופיע? פרשת בא. פרשת בא בספר שמות, פרשת בא. כאשר עם ישראל עוד רגע יוצא ממצרים. אומר הקדוש ברוך הוא למשה בראש חודש ניסן, שבועיים לפני ליל הסדר, שבועיים לפני שיוצאים ממצרים. אומר הקדוש ברוך הוא למשה, החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה. זאת אומרת, תקדש את החודש. החודש הזה, אתה רואה את הירח מתחדש, את הלבנה בחידושה, החודש הזה לכם ראש חודשים. מצוות קידוש החודש.

האם זו המצווה הראשונה בתורה? בספר בראשית אין מצוות. פרו ורבו. ברית מילה. מה עוד? גיד הנשה. על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה עד היום הזה. מה עוד? שבע מצוות בני נוח. כל שבע מצוות בני נח. גילוי עריות, עבודה זרה, שפיכות דמים, אבר מן החי, לא לגזול, ברכת השם, לא לקלל, לדבר ריבונו של עולם, ו-בית דין. אז יש לנו שבע מצוות שניתנו כבר לבני נח, העיקרון שש מתוכם ניתנו לאדם הראשון, הוסיפו לנוח אבר מן החי. ואברהם נצטווה בברית המילה. והוא התפלל שחרית. ויצחק הפריש מעשר. שנאמר, והתפלל מנחה. שנאמר ויזרע יצחק בשנה ההיא וימצא מאה שערים. לומדים חז"ל שהוא איסר. יעקב כתוב מפורש וכל אשר תתן לי, עשר אעשרנו לך.

אז מעשר היה. נדרים גם היה. אז היו מצוות שכבר קיימו. אז למה רש"י אומר: אילו התורה הייתה ספר מצוות, היינו מתחילים מהחודש הזה לכם. למה? שהיא מצווה ראשונה שהצטוו בה ישראל. הדגש הוא, התורה זה לא הספר לבודדים. זה ספר לאומה, לעם ישראל. אז קודם כל, התורה זה לא ספר מצוות אלא ספר של הופעה אלוקית, של קשר בין הקדוש ברוך הוא לבינינו. אבל מה זה לבינינו? לבין עם ישראל. גם כאשר בספר בראשית מסופר על קורותיהם של אנשים פרטיים, זה בגלל שהם לא פרטיים. זה אנשים כלליים. זה אברהם יצחק ויעקב שלא במקרה נקראים האבות, כי הם אבות האומה. הם בונים את האומה. ולכן התורה, כבר למדנו שני דברים. דבר ראשון, התורה זה לא רק אוסף מצוות, מה לעשות, מה לא, זה לא ספר חוקים, אלא התורה זה הופעה אלוקית. דבר שני, זה הופעה, זה של הקשר בין הקדוש ברוך הוא לבין עם ישראל. לכן אומר רש"י, אילו היו רוצים רק מצוות, אז היו מתחילים לא מברית מילה ולא משום מצוות בני נוח, אלא החודש הזה לכם.

דבר נוסף שיש מקום לעיין בו. דבר בעיניי מדהים. ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו, אמן. למעשה, רש"י הזה מדבר ישירות אלינו, לדור שלנו. למה אני אומר שהוא מדבר דווקא על הדור שלנו? באף תקופה בעולם לא הייתה טענה כזאת: ליסטים אתם. למה כבשתם ארצות שבעת העמים? מי טען את זה? מי טוען דבר כזה? בימי קדם היה ברור שמי שקובש, יש חוק הג'ונגל, החזק מנצח. פעם לא היו יפי נפש. אדם היה כובש ארץ, סחתיין עליך, כל הכבוד, הצלחת לכבוש. אלכסנדר מוקדון, כובש את כל העולם המוכר. מישהו בא אליו בטענות ואמר לו די לכיבוש? מחאו לו כפיים. שמעון החשמונאי שמעון החשמונאי זה בגלל שיוון התרעמו עליו כי הם טענו לא למה אתה כובש את הנבטים, אלא למה אתה נכנס בשטח שלנו? אנחנו המעצמה שצריכה לשלוט פה. והוא אמר להם לא ארץ נוכריה כבשנו, אנחנו חוזרים לנחלת אבותינו.

אבל בעצם אף פעם לא היה דבר כזה שאומרים, סליחה, מה אתם כובשים? מה אתם שולטים בעם אחר? זה המצאות של הדור שלנו. אז זה מעניין שרש"י, לא רש"י, רבי יצחק וחז"ל, רש"י מצטט את רבי יצחק. אומנם, לא מצאו את רבי יצחק הזה במדרש. אין בידינו, לא במדרש רבה, לא במדרש תנחומא, אין בשום ספר שאנחנו מכירים במדרשים את הדרשה הזאת של רבי יצחק. אז יש כאלה שאמרו מי זה רבי יצחק הזה? זה אבא של רש"י. הרי רש"י זה ראשי תיבות רבינו שלמה יצחקי, על שם אבא שלו. אז יש אומרים שרש"י רצה לכבד את אביו, אז ברש"י הראשון על התורה הביא מה בשם אבא שלו. אמר רבי יצחק לא הייתה התורה צריכה להתחיל את התורה אלא בחודש הזה לכם וכולי. אבל זו טעות. דברי רבי יצחק מופיעים בספר הזוהר, אומנם לא מופיעים במדרשים. אבל מופיעים בספר הזוהר. השאלה יפה. הרי הזוהר התפרסם רק בימי רבי יצחק דמנאקו, תלמיד הרמב"ן, שזה בערך 200 שנה אחרי רש"י.

אז אם הזוהר התפרסם רק 200 שנה אחרי רש"י, מאיפה רש"י הכיר את רבי רבי יצחק הזה, את הדרשה הזאת של רבי יצחק אם היא מופיעה רק בזוהר ולא במדרשים? שתי תשובות בדבר. דבר ראשון, מאוד יכול להיות היו עוד ספרי מדרש. היום יש לנו את מדרש רבה, מדרש תנחומא, מדרש לקח טוב, מדרש כל מיני כאלה פחות מפורסמים. מדרש משלי, מדרש הגדול, כל מיני אוצר המדרשים, כל מיני מדרשים יש לנו, אבל בעבר היה עוד לקט של מדרשים שאיננו בידינו. זה לא המדרש היחידי. יש הרבה מקומות שרש"י והרד"ק והרמב"ן מביאים: נאמר במדרש כך וכך וכך וכך וכך, לא מופיע באף ספר מדרש שלנו. בסדר. היה עוד ספרי מדרש שנעלמו מידינו. במשך השנים היה קשה מאוד להעתיק ספרים, היה יקר מאוד. גם דפים היו יקרים וגם להעתיק זה היה בכתב יד, לא היה דפוס. אז הרבה ספרים לצערנו עבדו במשך השנים. היו ספריות שלמות שנשרפו. הרבה דברים שלא קיימים בידינו היום.

יש ספרים שרק לאחרונה מצאנו בגניזה הקהירית למשל. היה בקהיר גניזה ענקית של ספרי קודש וארכיאולוגים והיסטוריונים נברו שמה, גם תלמידי חכמים, מצאו שמה אוצרות בלומים, כל מיני דברים. החל מחידושי הריטב"א על כמה מסכתות, שלא ידענו שקיימים. ועוד כל מיני. השתמר מאז? השתמר, כן. לא יודע במה שמו את זה. היה חלק שנהרס, חלק שהתבלה. אבל חלק זה לא רק מלפני 800 שנה, חלק זה דברים שהעתיקו והעתיקו והעתיקו ולפני 300 שנה זרקו לגניזה, לפני 200 שנה זרקו לגניזה. לא, גם בניירות כבר. מה? היה מעט. בעיקרון אנחנו לא פסקנו הלכה על פי הגניזה הקאירית. מעט מאוד דברים ש השפיעו. עוד פירושים לגמרא. אבל אבל השולחן ערוך פסק, אנחנו הולכים לפי השולחן ערוך. לא עם בנצנו פירוש בריטב"א, זה לא משנה את ההלכה. היה למשל כתובות שמצאו שם, שונות בתכלית מהכתובה שאנחנו כותבים היום. עניינים של משפט. אבל לא שינו את ההלכה, את המנהג של הכתובה. יש מנהג, השאירו אותו נוסח כתובה.

על כל פנים, אז קודם כל אפשרות אחת זה שיכול להיות שהמדרש הזה היה קיים בידי רש"י באיזשהו קובץ של ספר מדרש ואיננו כי הוא עבד. אפשרות שנייה יכול להיות שרש"י הכיר, יש הרבה ראיות לכך, שרש"י הכיר לפחות חלקים מספר הזוהר. מכי אבן שאומנם ספר הזוהר הודפס והופץ 200 שנה אחרי רש"י. אבל מי כתב את ספר הזוהר? מיוחס לרשב"י. רשב"י היה חי בערך 800 שנה לפני רש"י.

אז אם כן אומנם יש כאלה שאומרים שרשב"י כתב את עיקר ספר הזוהר, ויש עוד תלמידים שלו שהוסיפו פה ושם במשך השנים עוד חלקים. ספר הזוהר באופן כללי זה לא ספר אחד מתחילה ועד הסוף כמו לא יודע מה, כמו הרמב"ם, שכותב מחלק ספרו ל-14 חלקים וכותב מתחילה ועד הסוף. ספר הזוהר הוא מורכב מכל מיני חלקים. יש אידרא רבה ואידרא זוטא ומדרש הנעלם ורעיא מהימנא, יש כל מיני חלקים. אז יש כאלה שאומרים שחלק מהחלקים זה תלמידי רשב"י כתבו. אז זה לא כל כך משנה. אין ספק שספר הזוהר עבר בצורה סודית, בצורה נסתרת. איש מפי איש רק ליחידים. כי הרי זה נקרא תורת הקבלה. למה היא נקראת קבלה? כי מקבלים אותה איש מפי איש. זה לא פעם, זה לא היה. היום יש ספר הזוהר בארון הספרים. גם, סתם, תפתח, אתה תבין מה כתוב? אתה תבין את הדברים? אם לא תקבל את התורה הזאת מרב שלמד אותה מרבו שלמד מרבו שלמד מרבו, אז זה כמו סינית בשבילך.

ולכן, ספר הזוהר ובכלל תורת הנסתר עברה מאדם לאדם, מרב לתלמיד. ורש"י שבעצמו היה צדיק עצום, אז כנראה קיבל לפחות חלקים. אולי הוא לא הכיר את כל ספר הזוהר, אבל יש הרבה הרבה ראיות לכך שהוא הכיר הרבה מסודות התורה. יש כמה מקומות שרש"י מתבטא במילים ובמושגים שממש לקוחים מתורת הנסתר. וזה ברור שאין לזה שום הסבר למה הוא כתב דווקא את הניסוח הזה או את המילים האלה מלבד שהוא מתכוון פה לרמוז, הוא לא רצה להגיד במפורש, אבל הוא מתכוון לרמוז לתורת הנסתר. ולכן, גם כאן כשהוא מצטט את רבי יצחק, כנראה הוא הכיר את המדרש הזה, אולי מספר מדרשים ואולי מספר הזוהר.

נחזור רגע לענייננו. קודם כל התחלתי לומר שזה דבר מדהים ש רש"י וכבר חז"ל, רבי יצחק מדבר אלינו ישירות לדור שלנו. תדעו יבוא יום ואומות העולם יגידו לנו אתם ליסטים, אתם כובשים, תנו את הארץ הזאת. אומרים את זה? נכון, זה מה שאני אומר. אתה צודק. ואז ואז מה התשובה של רש"י? מה התשובה של רבי יצחק? בשביל זה נכתב ספר בראשית. כדי ללמד שכל הארץ שייכת לקדוש ברוך הוא, ברצונו נתנה להם, ברצונו נתנה לנו. אז אם הקדוש ברוך הוא נתן לנו את הארץ, הארץ היא שלנו.

מה החיסרון של התשובה הזאת? אם אנחנו נבוא לאומות העולם ונגיד להם, רבותיי, בשביל זה כתוב ספר בראשית. כל הארץ היא של הקדוש ברוך הוא וארץ ישראל שייכת לנו, הקדוש ברוך הוא נתן לנו אותה. אז זה ישכנע אותם? אם הם מאמינים בקדוש ברוך הוא אז הם יאמינו לשתיקה הזאת. כן, גם לפני 2000 שנה זה לא היה אצלנו. אז מה אמרנו? האם אמרנו, טוב, אז הקדוש ברוך הוא לקח לנו את הארץ ודי? לא. אמרנו לקח לנו את הארץ בגלל חטאינו, אבל הוא ישיב אותנו לציון.

היה פעם אחת יש אם תחפשו ב תכתבו בגוגל גלעד ארדן, רש"י הראשון על התורה. גלעד ארדן, נדמה לי היום הוא השגריר שלנו באו"ם אם אני זוכר נכון. אבל בעבר הוא היה שר בממשלת הליכוד, ואז פעם אחת הוא דיבר במליאת הכנסת והתווכח עם אחמד טיבי ואמר את זה. זה סרטון של דקה. תחפשו את זה, תכתבו בגוגל: גלעד ארדן, רש"י הראשון על התורה. והוא אומר שמה את זה. הוא אומר, הוא מביא את רש"י, מצטט את רש"י ואומר, גלעד ארדן הוא למד בצעירותו, היה תלמיד ישיבה. אז הוא אז הוא מצטט את רש"י ואומר, אני יודע שאחמד טיבי אוהב חידושים במסורת היהדות, אז אני רוצה לספר לך, שעליך כבר רש"י הראשון כתב על התורה שכך וכך, וארץ ישראל שייכת לקדוש ברוך הוא, והוא נתן אותה לנו, ולכן היא שלנו. האם אחמד טיבי השתכנע? לא, לא השתכנע. יודע, אבל לא השתכנע.

אז קודם כל, צריך לדעת שהרבה חלקים מן העולם, זה כן אומר להם משהו. היום כל הנוצרים, שזה רוב העולם המערבי, מאמינים בתנ"ך. בזמנו בן גוריון בא עם התנ"ך למליאת האו"ם ואמר: זה הקושן שלנו, זה הטאבו שלנו על ארץ ישראל. אתה בא בכוח התנ"ך, בזכות ההיסטורית והאלוקית והתורנית. למרות שבן גוריון לא היה אדם מאמין. הוא ראה את זה יותר כמסמך היסטורי. אבל אבל אומות העולם, הרבה מאומות העולם מאמינים בתנ"ך. זה דבר ראשון.

דבר שני, אומר הרב חרל"פ, הרב יעקב משה חרל"פ, היה תלמידו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. והוא מדייק בדברי רש"י. רש"י אומר, אז למה נאמר ספר בראשית? כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים. פסוק מתהילים. ומה הדגש בפסוק הזה? כוח מעשיו הגיד לעמו. זה לא בשביל להגיד לאומות העולם. זה קודם כל בשבילנו. אם אנחנו נהיה מאמינים ובטוחים בזכות שלנו על ארץ ישראל, אז אומות העולם יתקפלו. כשאתה בא נחוש ומאמין ובאמונה שלמה, אנשים מכירים באמת שלך, ניכרים דברי אמת.

אבל כאשר אתה מתקפל ומגמגם ומתרפס ומנסה למצוא חן, אז התוצאה תהיה ללחוץ עוד. זה כל סוחר בשוק יודע. שאם אתה מתמקח ואתה הולך לקראת ואתה גמיש, אז ילחצו אותך עוד. אבל אם אתה ברזל ואתה אומר זהו, זה אני לא יורד מהסכום הזה, או לא משלם יותר מזה, אז או שלא ימכרו לך, או שימכרו לך במחיר שאתה מבקש. אבל כאשר אתה בא ואתה לא בטוח שזה שלך, ואתה מתחיל להתלבט, ואתה מרגיש לא בנוח, למה לקחנו את הארץ? ולמה לפלסטינים לא מגיעה הארץ? וכן הלאה וכן הלאה. אתה מזמין את הלחצים. ולכן קודם כל, הקשר שלנו לארץ ישראל, כמו שאמרנו, מבוסס על התורה. ברגע שאנחנו מאמינים באמונה שלמה שריבונו של עולם נתן לנו את הארץ ורבותיי, הוא לא נתן לנו אותה רק בתור מתנה. איזה כיף, נתן לנו מתנה, ארץ טובה ורחבה. נתן לנו אותה בתור שליחות. יש לנו משימה פה בארץ. לחיות כאן על פי התורה, על פי השם ובכך לקדש שם שמיים. אנחנו לא יכולים לוותר על המשימה הזאת. זה כמו שמפקד בצבא ייתן לחייל הכי שרירי וחזק ייתן לו נניח לסחוב את הנגב. הנגב זה כלי תת-מקלע כבד יחסית שצריך להסתער איתו ולרוץ ראשונים ו- אבל החייל הזה שזכה לקבל את הנגב, לא את חבל הארץ בנגב. את הנשק הזה שקוראים לו נגב. אז הוא יגיד טוב, אני לרג', אני לא רוצה לקחת את כל הכבוד לעצמי, את התחמושת אני אתן למישהו אחר לסחוב.

זה יכול להיות נחמד עד שאתה בסוף רץ עם נשק ואין לך תחמושת. אז זה שום דבר. כאשר קיבלת משימה, זה לא רק מתנה. יש בזה כבוד, יש בזה הערכה, יש בזה גם שליחות, גם משימה. אתה לא יכול לחלק את המשימה הזאת לאנשים אחרים. ולכן, צריך לדעת שהקשר שלנו לארץ ישראל הוא חובה עלינו. והוא משימה ושליחות גדולה שמוטלת עלינו. וזה מתחיל מהקשר שלנו לתורה. וכאשר אנחנו נבוא בשם שמיים, ונאמר בלי לגמגם ובלי להתנצל: הקדוש ברוך הוא נתן לנו את הארץ הזאת. ממילא אומות העולם ישימו ידם לפיהם ויאלצו לקבל את הדברים. בעזרת השם ובמהרה בימינו. רבי חנניה בן עקשיה אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.