בלוג

אנחנו נמצאים בפרשת בראשית, מתחילים מבראשית, חוזרים אל הראשית. אחת השאלות הגדולות בכל הסיפור של חטא אדם הראשון, מה בעצם היה קורה אילואחד הדברים שאנחנו רואים במעשה הבריאה וששת ימי בראשית, שחז"ל במדרשים, מראים לנו שכל יום כאילו משהו לא הצליח בבריאה. כלומר, כאילו כל יום הקדוש ברוך הוא רצה שיהיה איזה בריאה מושלמת, יפייפיה, נפלאה, עליונה, וכביכול זה לא הצליח. כביכול כל יום יש נפילה. ביום הראשון, הקדוש ברוך הוא בורא את האור. ויאמר אלוקים יהי אור. אבל האור הזה, רואה הקדוש ברוך הוא שהעולם לא יכול לעמוד בו. עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא. זה האור הגנוז. אז מה אנחנו מבינים מזה? שהקדוש ברוך הוא התכוון בהתחלה שיהיה אור, האור הזה, האור העליון, האור המופלא הזה, שלא קיים היום בעולם, האור הזה היה אמור להיות קיים. אבל, כיוון שראה הקדוש ברוך הוא שהעולם לא יכול לעמוד בו, גנז אותו. זאת אומרת, הייתה אמורה להיות בריאה מושלמת עם אור גנוז מושלם, בפועל זה לא הופיע בעולם. היום השני, הקדוש ברוך הוא מבדיל בין מים למים. בין המים העליונים אשר מעל הרקיע, ובין המים התחתונים אשר מתחת לרקיע. היום הזה, כל היום הזה הוא נפילה. ידוע שביום שני לא נאמר כי טוב. למה לא נאמר כי טוב? יש בזה כמה הסברים. כולם יש להם מכנה משותף אחד. משהו לא היה מספיק טוב. אז הפירוש המקובל זה שלא נגמרה מלאכת המים. כי הקדוש ברוך הוא הבדיל בין מים למים, מים עליונים, מים תחתונים, אבל ביום השלישי עדיין יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה. אז מה זאת אומרת? לא נגמרה מלאכת המים. הקדוש ברוך הוא עבד, עבד, עבד קשה, או, עוד שניה מנחה, עזב הכל, הלך התפלל מנחה, נגמר היום. ככה אתם מבינים את זה? הרי זה לא יכול להיות. הקדוש ברוך הוא הוא אמר ויהי. הוא ציווה ויעמוד. זה לא עבודה קשה וזה לא לוקח לו זמן. מה הבעיה? יש בעיה לסיים את מלאכת המים ביום שני? כי יש פה מלאכה, למה אתה לא מסיים ותגיד כי טוב? אנחנו אומרים שיש פה איזה חיסרון. פירוש שני במדרש, למה לא נאמר כי טוב? כי כל המלאכה הזאת של להפריד בין המים למים, זה בעצם בריאת המחלוקת. ביום השני נבראה המחלוקת. אם אתה ביום הראשון מבדיל בין אור לחושך, הגיוני, חייב להיות הבדל בין אור לבין חושך. אבל למה להבדיל בין מים לבין מים? אם אתה רוצה לעשות חלוקה, לא כל חלוקה זה מחלוקת. אם אתה אומר, יש כאלה היום אומרים, כל פעם כל מי שרוצה לעשות הפרדה בין גברים לנשים, אומרים לא, זה הדרת נשים. מה זה קשור? אני עושה מקום לגברים, עושה מקום לנשים, גם מקום מכובד. לא שאני מפלה אותם, לא שאני מרחיק אותם. עושה להם מקום משלהם. לא כל חלוקה זה מחלוקת. אבל כאשר יש שני דברים, מים ומים, זה אותו דבר. אתה מבדיל ביניהם, זה כבר מחלוקת. פירוש שלישי, אומר המדרש שביום שני נברא גיהינום. שנאמר כי ערוך מאתמול תופתה. התופת מאתמול. מה הכוונה מאתמול? יום שיש לו רק אתמול ואין לו שלשום. זה היום השני לבריאה, היום השני לבריאה, אפשר להגיד אתמול. אתמול זה היום הראשון לבריאה. אבל שלשום אין. אז מכאן דורשים שהגיהינום נברא ביום השני. איך שלא יהיה, ביום השני יש איזה נפילה, איזה רוע שמגיע לעולם. או חוסר שלמות שהמלאכה לא נשלמה, או מחלוקת, או גיהינום. לפי כל המדרשים יש פה איזה נפילה. ביום השלישי, הארץ מוציאה עץ עושה פרי. דשא עשב. יש פעמיים כי טוב. לכאורה מושלם. לא מושלם. לא מושלם. הוא אומר פעמיים כי טוב. בכל זאת לא מושלם. למה? שהרי הוא מדגיש המדרש, הוא מדייק בפסוקים. הקדוש ברוך הוא אומר לעם ישראל, אומר לאדמה, תוצא הארץ, עץ פרי עושה פרי. ואדמה כתוב ותוצא הארץ עץ עושה פרי, לא כתוב עץ פרי עושה פרי. מסביר המדרש, מה ההבדל? הקדוש ברוך הוא ציווה שגם טעם העץ יהיה כטעם הפרי. והאדמה חטאה. יש פה כביכול איזה חטא. זה לא ממש חטא במובן שאנחנו מבינים, כי האדמה אין לה רצון חופשי ובחירה חופשית. כן, אם נספיק, נסביר את זה. אבל זה על זה אנחנו רוצים לדבר. על הנפילות שיש בכל יום בימי הבריאה. אז כמובן זה לא שהאדמה חטאה, אבל הקדוש ברוך הוא בעצם רצה כביכול שהבריאה תהיה מושלמת כזאת, שהעץ עצמו יהיה לו את טעם הפרי, ובפועל זה לא קרה. בפועל הייתה פה נפילה. העץ הוא עץ, יש לו גם פירות, אבל העץ הוא עץ, הוא לא פרי. ביום הרביעי נבראו המאורות. וגם ביום הזה כתוב בהתחלה ויברא אלוקים את שני המאורות הגדולים. את המאור הגדול לממשלת היום, את המאור הקטון לממשלת הלילה. רגע, אז זה שני מאורות גדולים או אחד גדול ואחד קטון? מבארת הגמרא, בחולין דף ס, מכאן שבהתחלה באמת ברא הקדוש ברוך הוא שני מאורות גדולים. שמש וירח, שניהם היו באותה עוצמה, באותו גודל. אמרה הלבנה לפני הקדוש ברוך הוא, אין שני מלכים משמשים בכתר אחד. איך אפשר שני מלכים ימשלו בעולם? אמר לה הקדוש ברוך הוא נכון. לכן, לכי ומעטי את עצמך. אז הלבנה צריכה להתמעט. אמרה לו בגלל שאני אמרתי דבר נכון, אני צריכה למעט את עצמי? אז הקדוש ברוך הוא מנסה לפייס אותה. גם זה גמרא שצריך להבין את מה משמעותה, מה העומק שלה. אבל שוב אנחנו רואים, יש איזה מצב אידיאלי של שני מאורות גדולים, ופתאום איזה נפילה כזאת, ויורדים לאחד גדול ואחד קטון. חוסר שלמות. ביום החמישי, ויברא אלוקים את התנינים הגדולים. תנינים כתוב חסר י', ללמדך, זה הזכרנו את זה גם בסוכות, התנינים זה הלוויתן. והלוויתן נבראו שניים, ראה הקדוש ברוך הוא שאין העולם יכול לעמוד בעוצמה שלהם, הרג אחד, את השני, את הנקבה מלח ו שמה לעתיד לבוא. שוב, יש איזה בעלי חיים עם עוצמה אדירה שהקדוש ברוך הוא בורא בעולם, אבל אחר כך הוא רואה שהעולם לא יכול לעמוד בהם, אז הוא בעצם מכחיד אותם. זה לא הלוויתנים שאנחנו מכירים היום, מכירים, שלום שלום, אתם יודעים. מכירים, יודעים שהם קיימים. לא על זה מדובר. לא זה לוויתנים הרבה יותר גדולים, הרבה יותר עוצמתיים שלא קיימים היום. עובדה שכתוב במדרש שבעצם שניהם נהרגו ולא התרבו. אז אם כך, שוב, איזה עוצמה גדולה שנבראה בעולם, וירדה. וביום השישי לא צריך לדבר. ביום השישי לבריאת העולם, כל היום הזה, זה חטא אדם הראשון. אדם הראשון נברא ובו ביום, עוד לפני שנכנסת שבת, כמה שעות הוא חי, מיד חוטא בחטא עץ הדעת. אז מה פשר הדבר שכל יום בימי הבריאה יש איזה נפילה? יש איזה התרסקות כזאת, או חטא, או שהיה אמור להיות משהו מושלם ובפועל לא מגיע השלמות הזאת. הרי אנחנו יודעים הקדוש ברוך הוא אינסוף, יכול לעשות הכל. אז מה? ממני יפלא כל דבר? הקדוש ברוך הוא אין לו מעצור. למה הוא לא, אם הוא רוצה לברוא את העולם בשלמות, למה הוא לא בורא אותו בשלמות? יכול, וודאי יכול. אז למה הוא לא בורא אותו בכזאת שלמות? למה כל יום יש איזה נפילה? פה איזה גונזים את האור, פה לא מספיק להשלים את המלאכה, פה, למה? זה לא קשה לו להשלים את המלאכה. מה? אז זה בדיוק הנקודה. הקדוש ברוך הוא אינסוף. אור אינסוף. וכאשר הקדוש ברוך הוא בורא עולם, העולם הוא סופי, העולם הוא מוגבל, העולם הוא חומרי. העולם, חלק מהמדרשים מציינים, למשל, שהאור הגנוז העולם לא יכול לעמוד בו. התנינים, ראה שהעולם לא יכול לעמוד בהם. זה לא שהקדוש ברוך הוא לא יכול, זה שהעולם לא יכול. העולם לא יכול להכיל את שיא העוצמה האלוקית. ולכן הקדוש ברוך הוא מצד אחד, מופיע שכביכול הוא היה רוצה לברוא את כל העוצמה, היה רוצה להופיע את כל האור. אבל בלתי אפשרי. לא בגלל שהוא לא יכול, בגלל שאנחנו לא מסוגלים, כמו שלא יראני אדם וחי. אדם לא יכול לראות את פני הקדוש ברוך הוא ולהישאר בחיים. כי אנחנו לא יכולים. זה לא שהקדוש ברוך הוא לא יכול. ולכן כל יום בימי הבריאה יש כביכול איזשהו חיסרון. גם זה שלא נגמרה מלאכת המים, זה לא בגלל שהקדוש ברוך הוא לא הספיק או לא היה לו פנאי או לא היה לו כוח, חס ושלום, אינסוף. אלא שיש כאן בעצם הבריאה זה ירידה מאיזושהי דרגה אינסופית אל מדרגה כל כך מוגבלת, בהכרח תמיד יש פה נפילה. הדבר הזה הוא ודאי נכון אצל הבריאה, שכש שהקדוש ברוך הוא בורא את העולם תמיד, אז אנחנו הכתוב שהקדוש ברוך הוא נקרא אל מסתתר. הוא מסתתר, הוא לא גלוי בבריאה. אילו היינו יכולים לראות את כל העוצמה האלוקית, אז היה הכל גלוי. השכינה הייתה גלויה, כבוד השם נראה והכל היה מולנו, הכל היה מול עיניים. אבל זה לא כך. העולם הזה הוא עולם של הסתר וגילוי. הקדוש ברוך הוא מסתתר, אבל באופן שבו הוא מסתתר, הוא גם מתגלה אלינו. הוא מתגלה אלינו בצורה סמויה, בצורה גנוזה. דרך ניסים, דרך השגחה אלוקית, דרך התורה. התורה זה דבר השם שיורד אלינו לעולם. אז יש הרבה דרכים שבהם, דרך נצחיות עם ישראל. יש הרבה דרכים שבהם הקדוש ברוך הוא מגלה את כבודו בעולם בתוך ההסתר הזה, בתוך העולם המוגבל והמצומצם שאנחנו נמצאים בו. ולכן בעצם הכוח, דווקא הכוח של הבריאה זה דווקא מתוך הנקודה הזאת, שהאורות הגדולים העליונים האלוקיים באים ומתגלים בעולם, אז הכלים בהכרח נשברים. הכלים החומריים של העולם הזה לא מסוגלים להכיל את האור הגדול הזה. אז בהכרח יש איזה נפילה. אז חז"ל ממשילים את זה, הם קוראים לזה חטא. כביכול האדמה חטאה, הלבנה קטרגה. זה לא במובן של חטא, האדמה אין לה יכולת לחטוא. אבל חטא זה מלשון להחטיא את המטרה. תיאורטית האדמה הייתה צריכה להיות כלי להוציא עץ פרי עושה פרי. בפועל לא זכינו. כי העולם הוא עולם חומרי. לעתיד לבוא, הכלים יהיו מתוקנים. זה התפקיד של האדם, לתקן עולם במלכות שדי. וכאשר אנחנו מתקנים את כל העולם, אז האור הגדול ישוב וישרה בו. כבוד. כן. דברים של האור החיים הקדוש שמתאימים לדברי הקבלה, שיש קצת רמה גבוהה אבל זה יש עולם עקודים ועולם נקודים. הספירות העליונות, יש בהם עולם שנקרא עולם עקודים. עקוד זה מלשון קשור. אז זה כל עשר הספירות נבראו בבת אחת. אחר כך, בעולם הנקודים, כאשר כל ספירה וספירה היא נקודה בפני עצמה והיא באה לידי ביטוי בעצמה, שם יש את המושג של שבירת הכלים ושל הנפילות. אז זה בהחלט קשור לדברים האלה. רבי חנניה בן עקשיה אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות ישראל, לפיכך רבה להם תורה ומצוות שנאמר צדקו יגדיל תורה ויאדיר.