בלוג

ערב טוב למוריי ורבותיי. דברי התורה לעילוי נשמת חכם שלמה בן רבי יום טוב וניזרה ולעילוי נשמת מנשה בן חנה ואברהם בן רבקה.
חכם רבי אברהם, חכם אברהם בן טרא.

אנחנו פוגשים בפרשת השבוע את פנחס.
כבר בסוף פרשה הקודמת נאמר שפנחס מקנא לאלוהיו

והורג את זמרי בן סלוא ואת המדיינית.
ובעקבות כך, הקדוש ברוך הוא בתחילת הפרשה שלנו, פרשת פנחס, הקדוש ברוך הוא מברך אותו.
ואומר לו,
ונתתי לך ולזרעך אחריך ברית כהונת עולם.
כלומר, אתה וזרעך אחריך לדורות תהיו כהנים.
הדבר הזה הוא מאוד מפתיע.
צריך לברך אותו שיהיה כהן?
הרי מי זה פנחס? הוא בן של מי?
הוא בן של אלעזר הכהן.
אז הוא בן של כהן. צריך לברך אותו שהוא יהיה כהן?
מה צריך לברך אותך ניסן. צריך לברך אותך שזרעך ימשיכו להיות כהנים?
שיהיה לך זרע. אז צריך לברך אותו
ונתתי לך זרע אחריך.
אבל זה לא מה שכתוב. כתוב ונתתי לך ולזרעך אחריך ברית כהונת עולם.
אז כאילו המתנה זה שהוא יהיה כהן.
ששש, מוריי ורבותיי.

הדבר הזה מזכיר סיפור על יהודי אחד שניגש לרב,
אמר לו כבוד הרב, אני מבקש ממך, יש לי בקשה חשובה.
אומר לו הרב, מה בקשתך?
אומר לו, אני רוצה להיות כהן.
הרב צוחק, אומר לו, תשמע, זה לא עובד ככה, אתה לא יכול להיות כהן.
אומר לו היהודי, אני מוכן לשלם. תגיד לי כמה לשלם. אומר לו הרב, זה לא עניין של כסף.
מה זה קשור לכסף? אני לא יכול להפוך אותך לכהן.
אומר לו יהודי, הרב, זה ממש חשוב לי, אני מבקש ממך,
תעשה אותי לכהן, מה זה כזה סיפור?
כמה? תגיד, 100,000, 200, תגיד לי כמה שצריך.
אומר לו הרב, אני מצטער.
זה לא תלוי בי, זה לא קשור לכסף.
לא משנה כמה אתה נותן, לא יכול להפוך אותך לכהן.
טוב, מה עשה היהודי?
הלך לרב הרפורמי.
הולך לרב הרפורמי, אומר לו, רבאי,
אני רוצה להיות כהן.
אומר לו הרבאי, או, אתה רוצה להיות כהן? תדע לך, זה לא פשוט.
אפשר להפוך אותך לכהן, אבל זה לא דבר פשוט.
אומר לו היהודי, אוקיי, הבנתי. לא פשוט, כמה זה עולה?
אומר לו זה עולה 250 אלף דולר.
אומר לו היהודי, וואו, הגזמת!
אומר לו תשמע, אתה לא חייב, אבל אם אתה רוצה, זה הסכום.

אומר לו היהודי, טוב, אין מה לעשות, אני חייב, חייב להיות כהן.
שולף פנקס צ'קים, כותב את הסכום, נותן לו.
הרבאי מברך אותו מה שמברך ואומר לו, מעכשיו אתה כהן.
היהודי שמח וטוב לב.
בא ללכת לדרכו,
שואל אותו הרבאי, אתה רק חייב להסביר לי משהו אחד.
למה כל כך חשוב לך להיות כהן?
למה זה כל כך זה, למה אתה מוכן לשלם כאלה סכומים בשביל להיות כהן?
מה בוער לך להיות כהן?
אומר לו אותו יהודי,
אני, מה זאת אומרת, אני חייב להיות כהן!
הרי אבא שלי היה כהן, סבא שלי היה כהן, רק אני לא אהיה? אני חייב!
אז כמובן אותו יהודי לא ידע שאם הוא, אבא שלו היה כהן, סבא שלו היה כהן, אז הוא לא צריך לשלם. הוא כהן ממילא.

אבל אצל פנחס, אומרים חז"ל, כך זה היה.
לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי.
כלומר,
באמת פנחס נולד,
הוא לא היה כהן.

ורק לאחר
שהוא הרג את זמרי, הוא הפך להיות כהן. איך זה יכול להיות? הרי הוא בן של כהן.
תשובה,
גם אהרון הכהן לא נולד כהן.
אהרון הכהן, נולד בשבט לוי,
עוד לא היה כהן.
מתי הוא הפך להיות כהן?
כאשר הקדוש ברוך הוא ציווה את משה רבינו אחרי יציאת מצרים.
אהרון היה בן כמה שיצאו ממצרים?

83 שנה, נכון.
ומשה בן שמונים שנה ואהרון בן שלוש ושמונים שנה בדברם אל פרעה. שהם באים לדבר אל פרעה להוציא את עם ישראל, משה אהרון בן 83.
ואז הוא יוצא ממצרים. רק בשנה לאחר מכן
שהם יוצאים ממצרים, אז הקדוש ברוך הוא מצווה את משה, תגיד לאהרון,
אהרון אחיך הוא ובניו יכהנו לי.
הם יהיו כהנים בבית המקדש.

כן.
עכשיו,
אהרון באותו זמן יש לו ארבעה בנים.
יש לו כבר גם נכדים.
פנחס כבר נולד.
יהודי בן 83, הגיוני שיהיה לו נכדים.
אבל הקדוש ברוך הוא מצווה אותו,
אתה אהרון וארבעת בניך.
מי הם ארבעת הבנים של אהרון?
נדב, אביהוא, אלעזר ויתמר.
אלה בני אהרון.
קהת, קהת ומררי
וגרשון הם
הבני לוי. הבנים של לוי. אהרון הוא אחד הצאצאים של קהת. אבל בני אהרון זה נדב, אביהוא, אלעזר ויתמר. אומר לו הקדוש ברוך הוא,
אתה אהרון וארבעת בניך,
נדב ואביהוא, אלעזר ויתמר, אתם כהנים.
ומעכשיו
כל הבנים שיוולדו לכם, גם הם יהיו כהנים.
אבל פנחס כבר נולד קודם לכן.
ולכן הוא לא היה כהן.
רק מכאן והלאה,
אחרי שהוא קינא את קנאת השם, הקדוש ברוך הוא אומר לו, מעכשיו אני נותן לך מתנה,
ברית כהונת עולם,
תחת אשר קינא לאלוהיו ויכפר על בני ישראל.
צריך להבין מה הקשר בעצם?
זה בדרך כלל צריך להיות קשר
בין המעשה לבין השכר.
זה לא סתם שאדם עושה משהו, אתה נותן לו שכר. איזה שכר אתה נותן לו?
השכר הוא צריך להיות מתאים למעשה.
למשל,
האם הקדוש ברוך הוא ייתן לו כסף?
יכול לתת כסף, כסף זה ברכה.
לפעמים, לא תמיד כסף זה ברכה.
יש עושר שמור לבעליו לרעתו גם.
אבל, אבל כסף זה לא קשור פה למעשה.
פנחס היה אדם כזה רוחני,
מקנא לשם השם, עכשיו כסף, כסף זה לא מעניין אותו.
אה, הוא נותן לו ברית כהונת עולם.
ויש פה דבר מאוד עמוק.
קודם כל כתוב
"יהי חסדך השם עלינו כאשר יחלנו לך." מה הכוונה? מה זה יחלנו?
מה זה לייחל?
לחכות, לצפות. השאלה היא למה אתה מתפלל? למה אתה מצפה?
מה אתה מבקש?
אם הקדוש ברוך הוא היה נותן לך בקשה אחת, מה אתה מבקש?
האם אתה מבקש כסף?
אתה מבקש בריאות?
אתה מבקש כבוד?
אתה מבקש, אי אפשר הכל.
אם אתה מבקש בקשה אחת,
מה הדבר הכי חשוב לך?
בריאות.
אולי יותר חשוב לך, שהילדים שלך יהיו בריאים.
אולי יותר חשוב,
שהילדים שלך ילכו בדרך השם. כל אחד מה שחשוב לו.
ואדם נמדד בדבר הזה. מה הדבר הכי חשוב לך?
אולי הכי חשוב לך, בכלל לא, אתה לא מבקש בשביל עצמך.
אולי אתה מבקש בכלל בשביל עם ישראל?
אולי אתה מבקש שיבוא משיח?
אולי זה יותר חשוב מאשר הבריאות שלי הפרטית?
אדם נמדד במה הוא מבקש, מה הדבר החשוב לך? כאשר יחלנו לך.
יהי חסדך השם עלינו. מה החסד שלך שמגיע אלינו?
לפי מה שאדם מייחל.
אדם מייחל רק לכסף,
אז יכול להיות שהקדוש ברוך הוא ייתן לו כסף.
אבל לא בטוח. שוב, אם לא יהיה לו בריאות למשל,
מה שווה הכסף?
ואם יהיה לו בריאות,
ואם יהיה לו בריאות, אבל הילדים שלו מסוכסכים איתו, ואשתו מסוכסכת איתו, ואין לו שום שלום בבית,
אז זה, אז זה גם לא שמחת חיים.
אז האדם צריך לדעת מה הוא מבקש. כאשר יחלנו לך.
אבל פנחס, פנחס אפילו לא ביקש. פנחס לא ביקש כלום. הוא מקנא לשם השם, הוא עושה את זה לשם שמיים בצורה מלאה.
והקדוש ברוך הוא נותן לו ברית כהונת עולם.
למה דווקא כהונה? אנחנו יודעים שאהרון, מה הייתה מידתו של אהרון?
אוהב שלום ורודף שלום.
אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.
אתם יודעים, יש הרבה אנשים שמקרבים יהודים לתורה.

אבל יש כאלה, רגע רגע, אבל יש כאלה שמקרבים לתורה
לא מתוך אהבה,
מתוך
ריתחא דאורייתא.
ריתחא,
חום של תורה. לפעמים קנאות, לפעמים כעס, לפעמים איומים.
אהרון היה אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.
כלומר, הוא היה אדם כזה שקודם כל אוהב את הבריות.
הוא באמת, בגלל שהוא כל כך אוהב אותם, הם כל כך חשובים לו,
אז הוא לא יעזוב אותם. הוא יודע הרי שהאמת היא עבודת השם.
האמת היא האמונה.
אז מה, אם אני יכול לעזור ליהודי ולקרב אותו לאמת, אני לא אעשה את זה?
בשבילו אני עושה את זה.
לא בשבילי, לא אפילו לא בשביל הקדוש ברוך הוא, אני אוהב את הבריות. כך הייתה מידתו של אהרון הכהן.

והנה,
האם זו מידתו של פנחס?
פנחס הוא איש של שלום או איש של מלחמה?

איש של קנאות.
קנאות בדרך כלל,
זה בא הרבה פעמים לידי ביטוי בצורה
של כוח,
של כפייה.
הרבה פעמים זה גם לא מידה טובה. ספציפית במקרה הנקודתי הזה, זו הייתה גם פעולה טובה שעושה, שעושה פנחס.
הוא מכפר בכך על בני ישראל.
אי אפשר ללמוד מזה לכל מקרה,
אבל הנה, יש מקרה כזה שבו אדם עושה מעשה קנאות וזה דווקא יצא לטובה.
אומר הקדוש ברוך הוא,
אף על פי שפנחס הוא לא באישיותו אוהב שלום ורודף שלום.
הוא יותר אדם של אמת. אתם יודעים שאמת הרבה פעמים זה ההיפך משלום.
עקרונית, אדם יכול לדבר אמת וגם לאהוב שלום.
אבל אנחנו למשל מספרים על אהרון הכהן,
שאיך הוא היה עושה שלום בין אנשים?
היה הולך לאחד ואומר לו, תקשיב, אתה כל כך מסוכסך עם ההוא,
למה אתה מסוכסך? אתה לא יודע כמה הוא רוצה להשלים איתך, כמה הוא אוהב אותך, הוא אומר לי שהוא כל כך רוצה להשלים. האם זה אמת?
זה לא אמת.
הוא לא אמר לו מעולם שהוא רוצה להשלים איתו.
אבל מותר לשקר
בשביל השלום. בשביל לעשות שלום בין אדם לחברו מותר אפילו לשקר.
בא אהרון ואומר לו, תשמע, אתה לא מבין כמה הוא רוצה להשלים איתך.
ולאחר מכן הוא בא לשני ואומר לו, אתה לא מבין כמה הוא רוצה להשלים איתך.
וזה לא אמת.
אבל בזכות השקר הזה,
באים שניהם, פוגשים אחד את השני, מתחבקים ומשלימים.

אז האם אהרון משקר? זה גם לא בדיוק שקר.
כי אהרון רואה בנשמתו של היהודי ואומר, לא, יהודי באמת שונא יהודי?
לא יכול להיות דבר כזה. יהודי לא שונא יהודי.
אז בעומק נשמתו, נכון שהוא מדבר עליו רעה.
נכון שהוא מקלל אותו.
נכון שהוא רק שומע את השם שלו, הוא בא לו לשלוף סכין. אבל זה לא משנה.
בעומק הנשמה, הנשמה שלנו מחוברת.
אנחנו נשמה אחת, כל עם ישראל.
אז באמת בעומק נשמתו הוא אוהב אותו.
על כל פנים,
אהרון זה מידת השלום.
פנחס, מידת האמת, קנאות. האמת היא שבשום פנים ואופן הדבר הזה הוא אסור, מה שעשה זמרי בן סלוא, לשכב עם מדיינית, ולכן הוא בא והורג אותו.
זה אמת מאוד מאוד לא מתפשרת, שהולכת בצורה של מלחמה. בא הקדוש ברוך הוא ואומר לו, נותן לו לא רק ברית כהונת עולם, מה עוד הוא נותן לו? הנני נותן לו את בריתי שלום.
דווקא פנחס שהוא איש של אמת, של קנאות,
הוא יקבל איזון.
מה האיזון שהוא יקבל?
מול מידת האמת,
יקבל את מידת השלום כדי שיתקיים בו, והאמת והשלום אהבו. כן.
מה למה הסמיכות בין פרשת בלק לפרשת
פנחס שותף, למה פרשה לפרשה?
מה המכנה המשותף?
שכמו שבלק, אפשר עליי להגיד, הוא ראש
קנאי לאמת, אמר לעם ישראל את האמת, לא כמו עשיו, ציד בפיו.
מידת האמת. גם פרשת השבוע מסיימת בפרשת פנחס. יפה, להבדיל, להבדיל בין הטמא ובין הטהור.
בלק גם כן אומר את האמת, הוא רוצה לקלל את עם ישראל, הוא באם ככה בפנים.
ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, פנחס בא ואומר את מידת האמת, מקנא לשם השם.
נאמר רק עוד נקודה אחת,
חז"ל הרי אומרים לנו שמי זה פנחס? פנחס הוא
פנחס בן אלעזר.
אבל פנחס הוא אליהו.
שימו לב עד כמה זה דומה.
אליהו, איש של שלום או איש של מלחמה?

במה אנחנו רואים שהוא איש של שלום? במה אנחנו רואים שהוא איש של מלחמה?
במה הוא איש של שלום?

אליהו?
אה, אוקיי, זה לא בדיוק, אבל תכף נדבר גם על זה.
בריתי שלום זה פנחס.
אני שואל על אליהו הנביא. הוא קנאי או לא קנאי?
קנאי בן קנאי.
פנחס, אליהו הנביא,
קודם כל, ברגע שעם ישראל עובד עבודה זרה, המשפט הראשון שאנחנו שומעים מאליהו הנביא בתנ"ך,
המשפט הראשון שהוא אומר,
לא יהיה טל ומטר כי אם לפי דברי.
מעכשיו בצורת.
למה? עובדים עבודה זרה? בום! יבוא עונש. קנאות.
אחר כך,
אתה צודק ציון,
שהוא אוסף את כל נביאי הבעל. אבל הוא לא באמת פלורליסט.
הוא לא באמת אומר אין בעיה, בוא נראה.
אלא הוא אומר, בוא נבחן,
ואחרי שנביאי הבעל נכשלים, וכולם רואים שהשם הוא האלוהים, השם הוא האלוהים,
מה עושה אליהו?
שוחט את כל 400 נביאי הבעל.
כלומר, כל המבחן לא היה בשביל
יש גם בשבילי מקום, יש גם בשביל עובדי עבודה זרה מקום, לא חס ושלום.
אלא אליהו בא ואומר, רבותיי,
אם הבעל הוא האלוהים לכו אחריו. ואם השם הוא האלוהים לכו אחריו, ותהרגו את נביאי הבעל. זה מה שהוא עושה, הורג את נביאי הבעל.
וגם לאחר מכן,
אליהו הנביא מגיע להר חורב, הקדוש ברוך הוא לוקח אותו להר חורב, להר סיני.
ואליהו הנביא, הקדוש ברוך הוא מתגלה אליו ואומר לו, מה לך פה אליהו? אומר לו אליהו הנביא,
את בריתך עזבו בית ישראל. עזבו את בריתך!
והוא מקנא להם,
ויבקשו את נפשי לקחתה.

אז אליהו הנביא במקור הוא איש של קנאות. אבל מה הקדוש ברוך הוא מברך אותו?
אומרת הגמרא,
אמר אליהו הנביא, את בריתך עזבו בני ישראל.
אמר לו הקדוש ברוך הוא, את בריתי עזבו?
מה זה הברית
בין הקדוש ברוך הוא לבין עם ישראל? במה זה בא לידי ביטוי? איזה מצווה נקראת ברית?
ברית מילה.
אומר הקדוש ברוך הוא לאליהו הנביא, אין בעיה.
אתה עכשיו לדורֵי דורות, לדורות עולם,
אתה תגיע אליהו הנביא לכל ברית מילה.
הרי מה אנחנו אומרים?
זה הכיסא של אליהו הנביא זכור לטוב.
אתה תגיע עכשיו לכל ברית, אתה אומר לי את בריתך עזבו בני ישראל?
אתה תראה שלא עזבו.
דבר מדהים.
דתיים, לא דתיים, בכל הדורות, יהודים ב, בכל התפוצות, יהודים שחיו בכפר הנידח, לא משנה אם זה במרוקו או באיראן או בפולין או ברוסיה, לא משנה בכל מקום, תימן, אתיופיה, כל מקום,
שמרו על ברית המילה.
את בריתי
מה?
זה תיקון.
זה תיקון.
תיקון.
צריך לאזן. כמו שפנחס בא בקנאות, מאזן אותו הקדוש ברוך הוא אומר לו, הנני נותן לו בריתי שלום, נותן לך כהונה כמו הזרע של אהרון.
כך אליהו הנביא.
אליהו הנביא בא בקנאות.
אומר לו הקדוש ברוך הוא, אה, אתה בא בקנאות?
דבר ראשון, תבוא לברית מילה. תראה שעם ישראל שומר את ברית המילה. ומתוך זה,
הכוח הגדול לעתיד לבוא של אליהו הנביא, יהיה שלום.
הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום השם הגדול והנורא, ומה עושה אליהו הנביא?
והשיב לב אבות על בנים,
ולב בנים על אבותם.
שלום בין האבות לבנים.
אליהו הנביא,
שהוא בא בכוח הקנאות, הקדוש ברוך הוא מאזן אותו ונותן לו את הברית של השלום. בדבר הזה הוא דומה מאוד לפנחס.
יפה.

נסיים בזה, נעבור לתפילת ערבית. אני מזכיר שהיום יהיה אחרי תפילת ערבית שיעור בהלכות שבת. בדרך כלל השיעור ביום ראשון, אבל אתמול היינו אחרי צום, אז השיעור יהיה היום בעזרת השם אחרי ערבית.
רבי חנניה בן עקשיא אומר,
רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר, אדוני חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר.