בלוג

בשביל מה בא המלאך אל בלעם? מה הוא בעצם בא להגיד לו? הרי המלאך עוצר את בלעם שלוש פעמים. ובכל פעם בלעם בכלל לא רואה אותו. האתון, כי ירט הדרך לנגדי, יראה, ראתה, נטתה, והמלאך לא אומר כלום. רק בפעם השלישית, המלאך מתגלה לבלעם, ואז מה הוא אומר לו? הוא בעצם אומר לו, אהה, את הדבר אשר אשים בפיך, אותו תשמור לדבר. אבל זה כבר הקדוש ברוך הוא אמר לו. המלאך בעצם לא מחדש כלום. כבר בתחילה, באים שרי בלק אל בלעם, ואז בתחילה בלעם אומר להם, הקדוש ברוך הוא אומר לו לא תאור את העם כי ברוך הוא. אז הוא אומר אני לא הולך איתכם. ואז בפעם השנייה, באים שרי בלק אל בלעם, אומר לו השם, אם לקרוא לך באו האנשים, קום לך איתם. ואך, את הדבר אשר אדבר אליך, אותו תעשה. כלומר, כבר הקדוש ברוך הוא אומר לבלעם, אז אמנם חז"ל אומרים בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכים אותו, כן, הרי מה, הקדוש ברוך הוא שינה את דעתו? כבר בפעם הראשונה... שנייה, שנייה. כבר בפעם הראשונה הוא אמר לו לא תלך עימהם, לא תאור את העם כי ברוך הוא. אז האם הקדוש ברוך הוא שינה את דעתו? אומרים חז"ל, זה לא שהוא משנה את דעתו. פשוט, בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכים אותו. אתה רוצה ללכת לקלל את עם ישראל? אתה תיפול ברעה. בסופו של דבר, ואת בלעם בן באור הקוסם הרגו בחרב. בני ישראל במלחמתם עם המדיינים, אז הם הורגים את בלעם. אם הוא היה שומע לקדוש ברוך הוא בפעם הראשונה, שאמר לו לא תלך עימהם, לא תאור את העם, היה מאריך ימים על משמרתו. אבל מכיוון שהוא קופץ בראש, לא יודע אם להגיד חמור קופץ בראש, אתון קופץ בראש. אבל השורה התחתונה, הוא, השרים באו לקרוא לו, והוא היה אמור להעיף אותם מכל המדרגות. אבל כן, כסף, כבוד, מעוורים את עיניו, ולכן הוא אומר להם טוב, תשנו פה הלילה ונראה מה ידבר אלוקים איתי. אז הקדוש ברוך הוא אומר לו, אתה רוצה ללכת, תלך. זה לרעתך, אבל תלך. אבל, ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה. אז את האזהרה הזאת, שתדע לך שאתה לא יכול לסטות מילימטר ממה שאני אגיד לך, זה כבר הקדוש ברוך הוא אמר לו. אז אם כך, בשביל מה בא שוב המלאך? מה מוסיף המלאך? הוא כאילו לא מוסיף כלום. הוא אומר לו את אותו דבר. את הדבר אשר אדבר אליך, אותו תשמור לדבר. דבר שני שיש לשאול, אז שוב, שאלה ראשונה זה למה בכלל המלאך מגיע? מה הוא בעצם בא להגיד? שאלה שנייה, זה למה הוא בא שלוש פעמים? הוא בא, אבל הוא נעלם מעיני בלעם. הרי בלעם לא רואה אותו. האתון רואה אותו, ובלעם לא רואה אותו. הוא בעצם מסתתר. ולכן האתון בפעם הראשונה יורדת מן הדרך, בלעם מכה אותה. בפעם השנייה, היא נלחצת אל הקיר, ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר, ויוסף להכותה. בפעם השלישית היא עוצרת. למה? כי המלאך נעמד במקום אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל. מה אתה משחק מחבואים? לא הבנתי. באת להגיד משהו? תראה, תדבר, תגיד את השליחות שלך. אתה מלאך, נכון? אתה שליח, יש לך מה להגיד. תגיד. זה דומה קצת לפתגם שאומרים, If you want to shoot, shoot, don't talk. אתה רוצה לראות, אז תראה, אל תדבר. אז פה, אתה מלאך, אתה רוצה לדבר, תדבר, מה אתה מתחבא? מה זה המשחק מחבואים הזה? מה אתה אומר? למה הוא לא יכול להתגלות? למה הוא לא יכול להתגלות? אז צריך להבין למה הוא לא יכול להתגלות. מלאכים יכולים להתגלות. עובדה שבסוף הוא מתגלה. אז מה, מה העניין? למה הוא בעצם מתחבא אליו שלוש פעמים? מעניין לשים לב, שאלנו מה מה מה המלאך מוסיף על דברי הקדוש ברוך הוא? כבר הקדוש ברוך הוא אמר לו, אך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה. וגם המלאך אומר לו את הדבר אשר אדבר אליך אותו תשמור לדבר. אז מה החידוש? קודם כל יש חידוש בתגובה של בלעם. שהקדוש ברוך הוא אומר לו את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה, בלעם קם והולך עם שרי בלק. אבל אחרי שהמלאך אומר לו מה שהוא אומר לו, כאילו את אותם דברים, אז בלעם אמנם מגיע לבלק, אבל מיד הוא אומר לו, ואתה באתי אליך, היכול אוכל לדבר מאומה? הדבר אשר ישים אלוקים בפי, אותו אדבר. כלומר, כשהמלאך בא ואמר לו את זה, הפעם זה חדר. לפעמים אתה אומר למישהו משהו והוא לא, הוא שמע, אבל זה נכנס באוזן אחת, יצא באוזן השנייה. עכשיו, עכשיו זה חדר לתוך הלב של בלעם, הוא קלט את העניין. אז למה כשהקדוש ברוך הוא אמר לו, הוא לא קלט, וכשמלאך אומר לו, טוב, קודם כל המלאך בא עם חרבו שלופה בידו. יש נטייה לאנשים כשמישהו מנופף עליך עם חרב, אז הם מקשיבים לך יותר ברצינות. במיוחד אם אתה גם מלאך על הדרך. אבל כנראה יש פה משהו מעבר לזה. כן. כאן המלאך עמד מול העיניים שלו. בהקיץ. זה משהו אחר, נכון. למרות שבילם היה רגיל לדבר עם אלוקים בחורונה, זה לא היה נראה לו כמו איזה חלום שדברי חלומות לא מעלים ולא מורידים. הוא ידע שזה דברי אלוקים. ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו. אמן. כמובן, מעבר לכל השאלות האלה, יש את השאלה הגדולה, על פתיחת פי האתון. הקדוש ברוך הוא עושה פה נס מופלא, ויפתח השם את פי האתון, חז"ל אומרים שזה אחד מהניסים שנבראו בערב שבת בין השמשות. שישה ימים ברא הקדוש ברוך הוא את כל העולם, ועוד עשרה דברים הוא ברא בערב שבת בין השמשות. דרך אגב, אחד בפרשה שלנו, אחד בפרשה הקודמת ואחד בפרשה שלפניה. בפרשה שלנו פי האתון, פרשה הקודמת פי הבאר, פרשה שלפני זה פי הארץ, שהארץ פתחה את פיה. ובלעה את קורח. על כל פנים, בשביל מה הקדוש ברוך הוא ברא בששת ימי בראשית, פתיחת פה לאתון? איזה דברי חכמה היא כבר אמרה? מה היא אמרה? מה היא אמרה? הלא אנוכי אתונך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה. הסכן הסכנתי לעשות לך כה? ויאמר לא. במקום להגיד לו, יש פה מלאך. אז מה היא אומרת? אף פעם לא, נכון, אף פעם לא עשית, בגלל זה אף פעם לא הכיתי אותך, אבל עכשיו עשית, אז עכשיו הכיתי. מה, בשביל מה הקדוש ברוך הוא פותח את פי האתון? אז נראה שהתשובה לכל הדברים הללו, זה שהמסר של המלאך הוא מסר חזק מאוד לבלעם. קודם כל נתחיל מהסוף. קודם כל, המלאך, פותח, הקדוש ברוך הוא פותח את פי האתון, והאתון מדברת. המטרה היא לא בשביל התוכן שהאתון אמרה. האתון לא אמרה פה איזה דברי תורה, למרות שהדברים שלה נכנסו לתורה. כן? אהה, תארו לכם מה זה, אתון זכתה שהמשפטים שהיא אמרה הם חלק מה, אתה אדם מברך ברכת התורה וקורא את הפסוקים הללו של האתון. אבל מעבר לזה, זה לא איזה דברים עמוקים במיוחד. אבל זה בא להגיד, הקדוש, מי שם פה לאדם? או מי ישום אילם או חרש או עיוור, הלא אנוכי השם. כמו שאומר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו במעמד הסנה, כשהוא אומר לו, אני כבד פה וכבד לשון. נו, מה אתה, זה מה שמטריד אותך עכשיו, שאתה כבד פה וכבד לשון? אתה פה עם הקדוש ברוך הוא, שהוא מבעיר סנה והסנה איננו אוכל. שהוא אומר לך אני אוציא את כל עם ישראל ממצרים, עם של עבדים, מיד פרעה מלך מצרים, מלך האימפריה הגדולה בעולם. אז מה מטריד אותך? לא, אבל אני מגמגם. זה נראה לך הבעיה הגדולה? זה לא בעיה. בדומה לזה, אומר המלאך לבלעם, תראה מה זה. אני בקלות פותח פה לאתון. אתה חושב שקשה בשבילי לסגור לך את הפה? אתה מבחינתי כמו אתון. כמו שהאתון בדרך כלל לא מדברת, עכשיו היא כן מדברת, למה? כי אני שמתי דבר בפיה. ככה בדיוק אתה, אני אשים דבר בפיך. ברגע שבלעם רואה את זה מול העיניים, זה הרבה יותר מוחשי. זה לא רק שאומרים לו, תדע לך ש... תארו לכם, אדם שמחכה זמן רב להתחתן, לא זכה עדיין לבנות בית נאמן בישראל, והוא מחכה, בעזרת השם יזכה, כולם מברכים אותו, כולם אה, מתפללים עליו. אבל פתאום הוא חולם חלום שהוא מרגיש חלום אמיתי כזה שהוא עומד תחת החופה, והוא רואה שם את הכלה, והוא רואה שם את ההורים, והוא, וואו, זה פתאום משהו הרבה יותר מוחשי. עכשיו זה חלום, חלום זה לא דבר כל כך מוחשי. תארו לכם, הוא היה רואה דבר כזה בנבואה. הקדוש ברוך הוא היה עושה לו נס ומראה לו איזה חזיון. וואו, זה הרבה יותר חזק מאשר רק שמתפללים בשבילו, מברכים אותו ואומרים לו. אז גם כאן, הקדוש ברוך הוא אומר לבלעם, את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה. בסדר. אבל פתאום כשהוא רואה מול העיניים, האתון מדברת פתאום. האתון שבדרך כלל שותקת, פתאום הקדוש ברוך הוא שם דבר בפיה. אז הוא פתאום הוא מבין את זה הרבה יותר לעומק. עוד יותר חזק, נראה שבלעם הוא ממש זהה לאתון. כמה פעמים האתון חסמה, נחסמה על ידי המלאך? שלוש פעמים. נכון? ואז היא פתחה את פיה. גם בלעם נחסם על ידי המלאך שלוש פעמים. שלוש פעמים הוא בא לקלל ונמצא מברך. אומר לו בלק, לקוב אויבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלוש פעמים. המלאך בעצם רומז לו, בכוונה הוא לא מתגלה אליו בפעם הראשונה. שאלנו, למה? יש לך מה להגיד? מלאך, אתה רוצה להגיד משהו? תבוא, תגיד, מה אתה משחק מחבואים? לא, זה בדיוק העניין. הוא רוצה להראות לו, אתה בלעם, אתה כמו אתון. האתון היא כלי ביד הרוכב עליו. עליה. יש בעלי חיים שונים. יש למשל סוס, הסוס יש לו עוצמה גם של מהירות, גם של גאווה. לפעמים אה הגמרא אומרת בסוף מסכת פסחים, שישה דברים נאמרו בסוס, הגמרא מונה אותם, ויש אומרים אף מבקש להרוג את בעליו במלחמה. זאת אומרת, לפעמים הסוס הוא גם מרדן. עכשיו, החמור הוא לא מרדן, הוא לפעמים עקשן. אתה רוצה שהוא ילך, הוא לא הולך. אבל בעיקרון, אם אתה מצליח להוביל את החמור, חמור זה מלשון חומר, חומריות. זה העניין שלו. הוא תפקידו לסחוב. החמור איננו חשוב, אלא מה שאתה שם עליו. מה שחשוב זה האדם שרוכב עליו, או המטען שהוא נושא עליו, זה מה שחשוב. וזה בעצם מה שרומז המלאך לבלעם. אתה כמו אתון. אתה לא חשוב פה. בלעם הרי הכבוד שלו היה בשמיים מבחינתו. אבל הקדוש ברוך הוא אומר לו זה לא ככה. אתה כמו אתון, אתה כמו חמור. מה שחשוב זה רק המטען שאתה נושא עליך. ובמקרה הזה ספציפית, אתה נושא עליך ברכות אל עם ישראל. אז אם כן, זה מצד אחד, האמירה של המלאך לבלעם. כמו שאתה רוכב על האתון, אתה לא מעלה על דעתך שהיא פתאום תעשה משהו אחר, תגיד משהו אחר. ככה הקדוש ברוך הוא כביכול מוביל אותך ומשתמש בך. אתה כלי בידו של הקדוש ברוך הוא. לכן, אם נחזור לשאלות שבהן פתחנו, לכן המלאך בכוונה לא מתגלה אליו מההתחלה. אלא חוסם אותו שלוש פעמים, ואז פותח את פי האתון, הקדוש ברוך הוא פותח את פי האתון, כדי להראות לבלעם, אתה כך, אתה נחסם שלוש פעמים. וכשהקדוש ברוך הוא פותח את פיך, זה כי הקדוש ברוך הוא שם דבר בפיך. ולכן, כיוון שהמלאך ממחיש לו את זה בצורה כל כך מוחשית, אז בלעם קולט את זה הפעם, ואומר לבלק, הלאה באתי אליך, עתה היכול אוכל לדבר מאומה? אני בכלל לא, לא עצמאי. אני לא יכול לדבר מה שאני רוצה. הדבר אשר ישים אלוקים בפי, אותו אשמור לדבר. אז זה קודם כל, לכן המלאך מתחבא, לכן הוא חוסם את דרכו, לכן הוא פותח את פי האתון. זה המטרה של פתיחת פי האתון. ולכן בלעם יותר משתכנע במרכאות מהאמירות של המלאך מאשר האמירות של השם. כי כשהקדוש ברוך הוא רק אמר לו את זה, המלאך המחיש לו את זה בעזרת האתון בצורה הכי חזקה. נוסיף על הדברים עוד רובד. מה התוכן שבאמת אומרת האתון? הרי מה באמת היה? בלעם מכה את האתון. למה הוא מכה אותה? בהתחלה ירדה מהדרך, אחר כך לחצה אותו אל הקיר, עכשיו פתאום היא נעצרת. אז הוא מכה אותה. מבחינתו, הוא צודק שהוא מכה אותה? היא מתנהגת מוזר. כן. אם אתה היית רוכב על חמור, הוא לא עושה את העבודה, אז עבודה לא עושה את העבודה, זו העבודה שלו, ובשביל זה יש מקל, בשביל להכות אותו. בלעם מבחינתו צודק. האתון למה עשתה את זה? ראתה את המלאך. היא לא יכולה להמשיך. תודה רבה. עכשיו, אז בעצם נובע הכל פה מחוסר הבנה. נכון? כל החיים. כל החיים נובעים מחוסר הבנה. בלעם לא רואה את המלאך, אז הוא מתעצבן, למה את לא הולכת? האתון רואה את המלאך. עכשיו, במקרה הזה היא לא יכולה גם להגיד, כי הקדוש ברוך הוא עוד לא פתח את פיה. היא לא יכולה להגיד לו, אבל יש פה מלאך, מה אתה רוצה שאני אעשה? אז היא לא יכולה לפתוח את פיה. אבל, ברור לה שאם היא רואה את המלאך, מן הסתם גם בלעם רואה. עכשיו, המון פעמים יש לנו את המציאות הזאת בחיים, כמו שאמרת, כל החיים זה החוסר הבנה הזה. למשל, בין איש לאשתו, אדם אה, לא יודע מה, אשתו הייתה בטוחה, מה, לא ראית ש אה, ש חסר? כן, שחסר. הלכת לקניות, איך לא קנית את זה? לא, לא ראיתי. אז היא תגיד, טוב, זה הבעיה, שאתה לא מסתכל, ולא אכפת לך, ואתה לא מספיק קשוב. כן. עכשיו, אה, זה כל החיים, זה איזשהו חוסר הבנה. אבל, האתון אומרת פה משהו הרבה יותר משמעותי. אם זה היה כל העניין, חוסר הבנה, אז שהאתון הייתה פותחת את פיה, קודם כל, האתון לא יודעת עדיין שזה חוסר הבנה. האתון מתחילה בלהגיד, מה עשיתי לך? כי הכיתני זה שלוש רגלים. מה אתה רוצה מהחיים שלי? מה עשיתי? עכשיו, בלעם עוד יותר מתעצבן. הוא לא שם לב בכלל שהיא מדברת, מרוב שהוא עצבני. אתה יודע, אני הייתי כאילו, מה, את מדברת? הייתי בשוק. אבל בלעם לא מתלהב מזה בכלל. הוא כל כך מעוצבן שהוא עונה לה. הוא עונה לה. הוא עונה לה, מה זאת אומרת מה עשית לי? כי התעללת בי, לו יש חרב בידי כי אתה הרגתיך. באותו רגע מבינה האתון, שבלעם לא ראה את המלאך. נכון? כי כי פתאום הוא אומר, את מתעללת בי. סליחה, אני מתעללת? מה, אתה לא רואה שיש פה מלאך? יש סיבה, אני לא סתם עצרתי. לא סתם לחצתי לך את הרגל לקיר. יש סיבה, יש פה מלאך. אז היא הייתה צריכה להגיד, אבל יש פה מלאך. לא התעללתי בך, יש פה מלאך. זה לא מה שהיא אומרת. מה היא אומרת? היא אומרת, הלא אנוכי אתונך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה. הסכן הסכנתי לעשות לך כה? מה, פעם עשיתי לך דבר כזה? אבל איזה מין תירוץ זה? נכון, אף פעם לא עשית, אבל עכשיו עשית. תאר לך, לא יודע מה, בן אדם ש מול כל החברים והחברות, של חברים שלו, חברות של אשתו, משפיל את אשתו ופוגע בה בצורה ממש משפילה ופוגענית. אז היא תגיד לו, מה, איך אתה אומר עליי דברים כאלה? הוא יגיד לה, מה את רוצה, אנחנו נשואים כבר 20 שנה, פעם אמרתי עלייך דבר כזה? לא, אף פעם לא אמרת, אבל עכשיו אמרת. מה זה עוזר שאף פעם לא עשית? לכן, צריך להבין את הדברים שאומרת האתון. נכון, אף פעם לא עשיתי דבר כזה, אף פעם לא התעללתי בך. אבל עכשיו כן. לא. מה שהאתון טוענת כלפי בלעם, היא אומרת לו זה לא סתם חוסר הבנה. אתה יודע מה זה? זה חוסר אמון. זאת אומרת, אף פעם לא עשיתי לך דבר כזה. רכבת עליי מעודך עד היום הזה. פעם עשיתי לך דבר כזה? אף פעם לא. אז אתה צריך להבין, שאם עשיתי לך דבר כזה, כנראה יש סיבה. נכון, לא ראית את המלאך. לפעמים, שבן אדם אומר טוב, לא ראיתי. אה, לא ראית, אז בסדר. לא, זה לא בסדר. למה? כי היה צריך להיות לך אמון. עכשיו, אני לא אומר, הדוגמה שהבאתי לא דוגמה טובה. הבעל משפיל את אשתו מול אנשים רבים, אני לא מדמיין משהו שיצדיק דבר כזה. אבל, נגיד, לא יודע, אני אספר לכם סיפור, סיפרתי אותו כבר פעם. אני, אשתי ואני נשואים כבר 30 שנה. אבל זה היה בשנה הראשונה של הנישואים, ממש אולי חודש, חודשיים אחרי החתונה. נסענו, אשתי ואני, באוטו, יחד עם ההורים שלה. אבא שלה נהג, אמא שלה ישבה מקדימה, אשתי ואני ישבנו מאחורה. פתאום, אני רואה במהלך הנסיעה, אני רואה דבורה על החלון ליד אשתי. עכשיו, אשתי בזמנו היה לה טראומה מדבורים, כי אז סיפור שהיא הייתה התארחה אצל חברה שלה, דבורה עקצה את האח של החברה והוא מת להם מול העיניים. מתברר שהוא היה רגיש. קיצור, היא הייתה רואה דבורים, זה היה, היא הייתה מיד קופצת. עבר לה מאז, אבל, אבל אז זה עוד היה טרי, והיא הייתה רואה דבורה, היא מיד הייתה קופצת. עכשיו, אני אמרתי לעצמי, מה אני אעשה עכשיו? אם אני אגיד לה, תיזהרי, יש פה דבורה, היא תקפוץ, הנהג יבהל, יסתכל אחורה, אינסטינקט. מסוכן, אנחנו נוסעים בכביש מהיר, מהיר. אז מה, אם אני פתאום אקפוץ עליה ואהרוג מיד את הדבורה, גם כן. היא לא תבין מה אני רוצה. הוא עוד פעם עלול להסתכל אחורה. טוב, אז פניתי לחותני שנהג, אמרתי לו, אם אפשר בבקשה, אם אתה יכול לעצור רגע בצד. אמר לי, מה העניין? אני לא יכול כרגע להסביר, אני מבקש תעצור רגע בצד. מוזר. אבל הוא עצר בצד, אז היה כביש מהיר, אבל היה שמה איזה מקום כזה לעצור בצד, איזה מפרץ כזה. עוצר בצד, איך שהוא עוצר, טרח, זינקתי על הדבורה, הרגתי אותה. ואז הם הבינו למה, למה ביקשתי שיעצור בצד. כי כל דבר אחר שהייתי יכול לעשות, אז זה היה עלול לשבש את הנהיגה. עכשיו, בן אדם שאתה לא סומך עליו, אומר לך, אתה יכול לעצור בבקשה בצד. תגיד, מה אתה, למה אתה לא יכול להגיד? תגיד מה העניין. אני אעצור בשמחה, רק תסביר. מה אתה, במיוחד ש גם הוא חותני, אבא של אשתי, מבוגר ממני. במקרה הזה הוא גם היה רב שלי. אז בכלל זה, זה לא שאני אגיד לו, פתאום לעצור בצד בלי להסביר, מה אני מחלק לו פקודות? אבל היה לו אמון בי. גם שבן אדם עושה משהו לא מובן, אבל יש לך אמון, אז אתה אומר טוב, כנראה יש לזה סיבה. וזה מאוד מאוד נכון גם בין אדם לאשתו. אז היא עשתה משהו שנראה לך מוזר, לא תקין. לא ישר לתקוף. לשאול. תן אמון. יכול להיות שהיה משהו סיבה לדבר. וזה בעצם הביקורת שאומרת האתון לבלעם. אני מבינה עכשיו, והיא לא אומרת את זה ככה, אבל היא מבינה באותו רגע שיש פה איזה חוסר הבנה. היא ראתה את המלאך, הוא לא ראה את המלאך. אז אם היא תגיד לו, אבל יש פה מלאך. אה, סליחה, לא ראיתי. אז כאילו הכל בסדר. לא, זה לא בסדר. זה שאתה מכה אותי, זה לא בסדר. גם אם לא ראית את המלאך, היית צריך לתת אמון. וזה בעצם, מחזיר, המסר הזה שהקדוש ברוך הוא שם בפיה של האתון, גם הוא קשור לסיפור של בלעם שהולך לקלל את עם ישראל. הקדוש ברוך הוא אמר לך, לא תאור את העם כי ברוך הוא. אתה הולך בכל זאת. בשביל מה אתה הולך? אז חז"ל אומרים, בלעם היה יודע לכוון את הרגע שהקדוש ברוך הוא כועס בו. כתוב כי רגע באפו, חיים ברצונו. רגע באפו, יש רגע אחד ביממה שהקדוש ברוך הוא כועס. אז בלעם ידע לזהות את השבריר שנייה הזה שבו הקדוש ברוך הוא כועס. נו, אז מה? הקדוש ברוך הוא אמר לך, לא תאור את העם כי ברוך. אתה מכיר את הקדוש ברוך הוא מהיום, מאתמול? או בלעם, אתה נביא, אתה מכיר את הקדוש ברוך הוא כל החיים שלך. אתה אמור לתת אמון ולהגיד ולהבין שאם הקדוש ברוך הוא אומר לך לא לקלל, אתה לא מקלל. אין לך מה ללכת ולנסות לעקוף את הקדוש ברוך הוא. אז זה חלק מהמסר גם שהאתון אומרת לבלעם. אז אם כן, נסכם. המלאך קודם כל בא כדי להמחיש לבלעם את העניין. לא רק להגיד לו, אתה תדבר מה שיגידו לך. להגיד לו, אתה כמו האתון, אתה נחסם שלוש פעמים ובסוף מה שאתה אומר זה מה שהשם שם בפיך, כמו שהוא פותח את פי האתון. דבר שני, לכן, מכיוון שהמלאך ממחיש לו את הדברים, בלעם קולט ומבין פתאום עד כמה זה כך. ולכן הקדוש ברוך הוא פותח את פי האתון כדי להראות לבלעם, תבין, אתה כמו אתון שהקדוש ברוך הוא פותח את פיך, את פיה, ככה הקדוש ברוך הוא פותח את פיך. והמסר של האתון הוא המסר הזה לתת אמון. אם הקדוש ברוך הוא אמר לך לא תאור את העם כי ברוך הוא, אז הוא ברוך. אין לך מה לנסות לפגוע בעם ישראל כי ברוך הוא. רבי חנניה בן עקשיה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר, אדוני חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר.