בלוג

ערב טוב, ברשות מורי ורבותיי.

המדרש
קושר את הסיפור של קורח לפסוק בספר משלי.
כך אומר הפסוק במשלי:
"אח נפשע מקרית עוז
ומדינים כבריח ארמון".
פסוק לא כל כך מובן.
קודם כל ננסה להבין את הפסוק, ומה, מה המדרש רוצה להגיד לנו?
מה זה "אח נפשע מקרית עוז"?
אז הכוונה היא, אח אחד
שנפשע באחיו, כלומר מורד באחיו, או מורד באבא שלו, או מורד באחיו.
אבל זה אח שהוא פושע.
אח נפשע
מקרית עוז.
כלומר,
בגלל שהוא פושע, הוא מאבד את קרית עוז.
בעצם, הפסוק מדבר
או על סתם בן אדם
שרב עם כל האחים שלו
ואז בסופו של דבר
הוא נדחה.
אף אחד במשפחה לא בקשר איתו.
הוא בסוף לבדו.
בסוף המשפחה זה קרית עוז.
זה מקום, והוא מקום של ביטחון, מקום של כוח לכולם,
והוא נדחה הצדה.
זה אצל אנשים רגילים.
על אחת כמה וכמה
כמו שרמוז פה בהמשך הפסוק
ומדינים כבריח ארמון.
אז אם זה משפחת מלוכה,
שחיים בארמון,
ויש בן אחד
שכל הזמן מורד באבא שלו,
מתעצבן על האחים,
פושע כלפי האחים,
אז
בריח ארמון, בריח
זה המנעול של הדלת.
הארמון ננעל בפניו. הוא בעצם מפסיד
את חלקו במשפחת המלוכה.
וזה הכוונה אח נפשע מקרית עוז, כלומר האח שפושע, שמורד, ש...
מתקוטט עם כולם, אז הוא מגורש
מקרית עוז, מהמקום שנותן לו את העוז ואת הכוח.
ומדינים, מדינים מלשון
איש מדון, איש מריבה.
מי שכל הזמן במריבות
כבריח ארמון. אז הארמון ננעל בפניו
כמו בריח.
זה פסוק במשלי.
וזה במשלי פרק י"ח.
עכשיו המדרש אצלנו מביא, אח נפשע מקרית עוז
זה קורח.
שהוא פושע במשה.
מורד במשה.
וכך הוא גורש
מכל העולם הזה.
כל העולם הזה הוא כמו ארמון, קורח
בעצם האדמה בלעה אותו
והאדמה ננעלה בעדו.
נעלה ארץ את בריחיה
בעדו
שהוא לא יכול לעלות חזרה
מעל פני הארץ.
טוב,
השאלה העיקרית על המדרש הזה, מה בעצם המדרש רוצה להגיד לנו?
זה שקורח מרד במשה אנחנו יודעים.
זה שהאדמה בלעה אותו אנחנו גם יודעים.
אז מה
הפסוק עצמו,
פסוק חשוב, הפסוק לא מדבר על קורח, הפסוק מדבר על כל בן אדם
שמורד באחיו, מורד באבא שלו, מסתכסך עם המשפחה.
זה מסר חשוב לחיים.
אבל מה עוזר לנו, מה מוסיף לנו המדרש בזה שהוא חיבר
את הפסוק הזה עם קורח.
מה הפסוק הזה מלמד אותנו על קורח? מה קורח מלמד אותנו על הפסוק הזה?
הפסוק יש לו ערך בפני עצמו, לא להסתכסך עם המשפחה.
קורח, אנחנו מכירים את הסיפור,
מבינים את המסר שלו גם בלי הפסוק הזה.
מה זה בעצם הוסיף לנו?
נראה שהדבר העיקרי
שהמדרש רוצה להגיד
שקורח נקרא אח
של משה.
הרי קורח הוא באמת לא סתם אחד מעם ישראל שמורד במשה.
הוא משפחה.
כן, משפחה קצת רחוקה, לא מאוד רחוקה.
אתה אומר בן דוד, למה? כי קורח בן יצהר
בן קהת.
ומשה הוא בן עמרם
בן עמרם בן קהת.
בעצם קהת הוא האבא המשותף של
עמרם ויצהר.
הם אחים עמרם ויצהר.
קורח ומשה בני דודים.
אז זה ממש מריבה בתוך המשפחה.
בן דוד שיוצא נגד הבן דוד שלו.
אבל כאן
המדרש לא סתם אומר לנו, תשים לב שהוא בן דוד
אלא הוא קורא לו אח.
אח נפשע.
מה זה בא להגיד?
יש כמה מהמפרשים
שאומרים פה איזשהו רמז, דבר עמוק מאוד.
למשל
אומר
רבנו החיד"א,
הרב חיים יוסף דוד אזולאי
שחי לפני כ-400 שנה
היה שליח דרבנן, שלוחא דרבנן
בהמון המון ארצות, הגיע, ככה הוא היה
הוא היה
מקומו העיקרי היה בארץ ישראל
אבל הוא הלך ונדד בהרבה מאוד מקומות, גם באירופה, גם בצפון אפריקה
כדי לאסוף כספים עבור תושבי ארץ ישראל ותלמידי החכמים שבארץ ישראל.
וכך הכירו אותו בכל העולם. הוא כתב משהו כמו 40 ספרים.
ויש לו פירוש לספר משלי שנקרא חומת אנך.
ואז על הפסוק הזה
אח נפשע מקרית עוז,
מביא החיד"א
את הפסוק, את המדרש שלנו, שזה רומז לקורח,
והוא אומר
קורח ומשה הם לא סתם בני דודים.
על פי הסוד,
קורח ומשה
היו
גלגול נשמות
של קין והבל.
זאת אומרת
שקין והבל הם אחים ממש.
בנים של אדם הראשון.
עכשיו מה זה אומר, גלגול נשמות? מה זה אומר? זה מילים כאלה גבוהות.
מדברים פה בקבלה. החיד"א היה מקובל.
אמרתי שהוא חי לפני 400 שנה, אני חושב שזה לא נכון. הוא חי לפני 250 שנה, משהו כזה.
נבדוק אחר כך. נראה לי 250 שנה.
על כל פנים
בסדר, החיד"א היה גם מקובל.
וקוראים לו החיד"א, אומנם זה בא', חיים יוסף דוד אזולאי,
אבל לפעמים הוא גם מדבר קצת בחידות.
אבל בכל זאת, מה, מה הוא מתכוון להגיד לנו בזה?
מה חז"ל רוצים להגיד לנו בדבר הזה?
שקורח ומשה
הם גלגול נשמות
של קין ושל הבל.
הכוונה היא שקורח הוא גלגול של קין
ומשה הוא גלגול של הבל. כך כותב גם השל"ה הקדוש.
וגם האר"י הקדוש לפני 500 שנה
כותב כך,
דע, כי קורח בן יצהר
הוא מבחינת הרוח של קין
מצד הרע שלו.
גם לקין היה צד חיובי וצד שלילי. הצד הרע של קין
התלבש ב...
קורח.
וקורח חשב
שבו יתוקן קין הבכור
ולכן נתגבר כנגד משה
שהוא גלגול של הבל.
טוב, מה בעצם
שוב, מה הרעיון של כל הדבר הזה?
אז קודם כל, גם אם אנחנו לא מבינים כלום בקבלה
קשה שלא לשים לב
שיש נקודות של דמיון
בין הסיפור של קין והבל, עכשיו אני עד עכשיו אמרנו כמה דברים בקבלה, עכשיו ממש פשט,
דברים פשוטים.
נשים לב שיש קשר עמוק
בין קין והבל
לבין קורח ומשה.
למשל,
כאשר קין רוצח את הבל, הקדוש ברוך הוא מקלל אותו ואומר לו "ועתה
ארור אתה
מן האדמה אשר פצתה את פיה
לקחת את דמי אחיך מידיך".
יש רק פעמיים בתנ"ך שכתוב שאדמה פצתה את פיה.
פעם אחת אצל קין,
שהאדמה פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידיך, ועוד פעם אחת
אצל קורח. ותפצה האדמה את פיה ותבלע אותם ואת כל אשר להם וידעו חיים וירדו חיים שאולה.
אז זה כאמור,
דמיון אחד.
מופיע רק עוד פעם אחת,
בספר דברים, כאשר שוב מדובר על קורח ודתן ואבירם,
שפצתה הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם
ואת האהלים ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל ישראל.
זאת אומרת רק בהקשרים האלה, רק על קורח ועל קין כתוב
פצתה האדמה את פיה.
זה כבר
מפנה את תשומת ליבנו שיש קשר בין הדברים.
בשני המקרים כמובן מתעוררת קנאה
בין שני קרובי משפחה. הרי איך התחיל רצח שקין רוצח את הבל?
הוא מקנא בו. במה הוא מקנא?
נכון, המנחה של הבל התקבלה
ואל קין ואל מנחתו לא שעה. וכאן קורח מקנא במשה ואהרן.
ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.
לנשמת אמא של שרה בת 10
עכשיו לא רק זה,
בשני המקרים יש קורבנות, שני קורבנות שאחד מתקבל ואחד לא.
אצל קין והבל,
הקורבן של הבל מתקבל, של קין לא מתקבל.
איך זה קשור לקורח?
איפה יש פה קורבן אחד שמתקבל ואחד שלא מתקבל?
נכון מאוד. מה הניסיון שאומר משה לקורח וכל עדתו?
בוקר ויודע השם את אשר לו
ואת הקדוש והקריב אליו.
איך הקדוש ברוך הוא יודיע מי קדוש ומי קרוב אליו?
קחו לכם מחתות
קורח וכל עדתו. תנו בהן אש ושימו עליהן קטורת.
אז אתם תקריבו ואז אנחנו נראה.
כי הקדוש ברוך הוא יקבל אך ורק קטורת אחת וכל השאר ימותו.
אז אצל קין הוא לא מת,
אבל כן יש פה קורבן, קורבנות שמוקרבים במקביל, אחד מתקבל, אחרים לא.
אז שוב, עוד דמיון שאנחנו רואים.
כאשר
מנחתו של קין לא מתקבלת,
אז כתוב:
"ויחר לקין מאוד ויפלו פניו".
ואצל משה כתוב,
כאשר
קורח
מורד במשה, כתוב
"ויחר למשה מאוד".
פה "ויחר לקין מאוד",
פה "ויחר למשה מאוד".
אפילו הכל של האדמה,
הקדוש ברוך הוא אומר לקורח, לקין,
"קול דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה".
וכאשר עדת קורח נבלעת באדמה, אז כתוב
"וכל ישראל אשר סביבותיהם
נסו לקולם".
כמו כל דמי אחיך שצועקים מן האדמה,
עדת קורח, קורח ודתן ואבירם צועקים מן האדמה.
אנחנו רואים שיש המון המון
המון הקבלות והמון דימויים
בין הפרשיה של קין והבל
לבין משה וקורח.
אז אם כן
מה בעצם המשמעות של הדבר?
גם בפשט אנחנו רואים המון המון הקבלות
וגם על פי הסוד
חז"ל אומרים לנו
שבעצם משה וקורח הם גלגול נשמות, משה גלגול של הבל וקין גלגול של קורח. אז מה משמעות הדבר?
אומר השם משמואל,
הרב שמואל בורנשטיין מסוכצ'וב,
היה אחד האדמו"רים
לפני מלחמת העולם השנייה,
ו... והוא כתב ספר על פרשת השבוע שנקרא "שם משמואל".
אז הוא אומר כך:
קין, מה המשמעות של השם של קין? מאיזה מילה זה בא?
למה חווה קוראת לבן הבכור שלה קין?
קניין, לא קנאה,
קניין.
לפעמים קשור.
אבל היא אומרת: "קניתי איש את השם".
ותקרא את שמו קין.
מה זה בעצם מידת הקניין?
מידת הקניין זה היכולת של בן אדם לקנות רכוש,
ליצור, ליזום, לפתח, לשלוט בעולם. זה קשור למידת הקנאה.
אדם שרוצה לקנות עוד ועוד דברים, כי הוא גם לפעמים מקנא. הקנאה היא לא רק מידה רעה.
יש מידה טובה בקנאה.
אומר שלמה המלך בחוכמתו: ראיתי את כל מעשה האדם בעולם
והוא קנאת איש מרעהו.
אדם מקנא בחברו,
אז הוא גם רוצה להיות יותר טוב, הוא רוצה להצליח יותר ממנו, הוא רוצה להתעשר יותר ממנו,
וכך הוא פועל לפתח את העולם. הוא נהיה יותר חרוץ,
הוא בונה יותר בתים,
הוא מתכנן יותר תוכניות, הוא מפתח יותר דברים.
בסוף,
למרות שאנחנו לא רוצים
שכל העולם יתנהל רק מתוך איזה קנאה חומרית.
אבל בסופו של דבר, כאשר בן אדם רואה, ההוא הקים חברת סטארט-אפ ועשה אקזיט של כך וכך וכך מיליון.
וואו, אז אולי גם אני אעשה? אני באופן אישי לא, אני לא טוב בזה.
אבל, אבל מי שיש לו את הגישה לזה,
אז הוא אומר לעצמו: רגע, אולי גם אני?
ואחד רואה את ההוא שמצליח ואת ההוא שמצליח.
זה מעורר את האנשים, דוחף אותם בעיקרון לדברים טובים.
אפילו ברוחניות כתוב, קנאת סופרים
תרבה חכמה.
בן אדם רואה
וואו,
החבר שלי, הרב פלוני,
הוציא ספר.
אני גם יש לי מה להגיד, למדתי הרבה תורה. למה אני לא כותב את הדברים שלי והוא מוציא ספר? וככה
מתרבה החכמה בעולם.
ובסופו של דבר
זה משהו שהוא
מרבה טוב בעולם. אז קנאה זה לא רק דבר רע.
הקניין
שקין נקרא על שמו,
הוא בעצם הביטוי של האדם שפועל, יוצא, רוצה לשלוט, רוצה להוביל, רוצה לחדש דברים בעולם.
לעומת זאת,
עכשיו שוב רק נגיד,
ש... שוב, למרות שזה מידה טובה,
אבל היא צריכה שמירה יתרה,
שהאדם באמת ישלוט בעולם לשם שמיים.
ולא רק יקח את כל האינטרסים האלה, את כל הכוח הזה של הגאווה
והקנאה, יקח אותו רק כדי להאדיר את עצמו,
בשביל תאווה של כוח וכסף וכבוד. הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם.
לעומת קין,
יש לנו את אחיו, הבל.
מה משמעות המילה הבל?
סתם, הבל, משהו לא...
הבל זה כאילו סתמי.
פירוש המילה הבל
זה רוח.
אנחנו... למה אנחנו אומרים
שהבל זה סתם?
כי יש הבל פה.
הבל פה, כאשר אתה מדבר
ואתה שם את היד ככה,
אתה נושם, אתה מדבר,
אז אתה מרגיש אוויר יוצא מהפה.
זה הבל פה.
יש הבל של תנור.
יוצאים אדים מהתנור. זה כבר חום,
הוא כן עושה משהו בעולם.
אבל קהלת אומר
הבל הבלים אמר קהלת.
הבל הבלים הכל הבל. כלומר
הכל חסר משמעות.
מה זה הבל? אוויר, זה רוח, זה כלום.
זה לא משהו ש...
שבאמת עושה משהו בעולם.
יש ביטוי באידיש
לופט-געשעפט.
שבעברית, אם אני מבין נכון, אני לא כזה חזק באידיש,
אבל אם אני מבין נכון, התרגום של זה זה עסקי אוויר.
זאת אומרת,
בן אדם עושה עסקים באוויר. הוא לא באמת,
אין לו באמת עסקים, הוא לא הקים מפעל,
הוא לא הקים חברה. הוא לא זה, הוא
מגלגל ספקולציות. הוא לא באמת עושה דברים.
עכשיו מצד אחד,
אז הבל זה בעצם הבל, זה כאילו כלום. מצד שני,
הבל
מבטא את הרוח.
הבל, למה הוא נקרא כך? כי באישיותו
הוא מתייחס לכל ענייני העולם הזה
כאל הבל.
הוא לא מתרגש כמו קין מקניין, מעשייה, מיצירה.
הוא איש רוחני.
שבעיקרון
דבר חיובי להיות איש רוחני.
אבל גם כן יש סכנה.
כאשר אדם מבטל את עצמו לחלוטין ונהיה ממש
כהבל שאין בו ממש,
אז הוא לא עושה את שליחותו בעולם.
המשמעות של החיים שלך, יש לך תפקיד בעולם.
אתה צריך לעשות דברים. גם אם אתה אדם רוחני, וגם אם אתה אדם מעשי, אתה צריך להוביל את החיים של העולם
ולקדם אותו באיזשהו עניין.
ולכן זה לא מקרה
שקין היה הראשון
שהקריב קורבן.
על הבל כתוב, הבל הביא גם הוא
מבכורות צאנו ומחלביהן. אז אומנם הוא הביא את המשובחים ביותר,
אבל הוא לא המציא את זה. אפילו בצד הרוחני
הבל לא המציא,
"וואי, יש לי רעיון, בואו נקריב קורבן להשם".
לא, הוא די נגרר.
הוא הולך אחרי קין.
השלמות של העולם הייתה באה
אם קין שהוא איש המעשה והקניין,
היה מכוון את מעשיו לשם שמיים.
ואם הבל שהוא איש של רוח,
של רוחניות, לא היה הופך את עצמו
לאין ואפס, אלא היה זוקף את קומתו ומוביל את העולם
לתורה ועבודת השם.
משה רבנו
כמו שאמרנו, הוא תיקון
של הבל.
הוא לא סתם גלגול נשמות של הבל. הזכרתי שהארי הקדוש והשל"ה
הזכירו שמשה רבנו הוא גלגול של הבל,
אבל במקום אחר,
נאמר
שמשה זה ראשי תיבות
משה שת הבל.
שת הוא התיקון של הבל.
ומשה רבנו, הוא לא רק גלגול של הבל, אלא של הבל ושת ביחד. הוא בעצם התיקון השלם.
כי משה הוא מצד אחד איש רוחני מאוד.
מצד שני
מוביל, מנהיג.
מה זה, הוא
גם מכניע את פרעה,
מוציא את עם ישראל ממצרים,
קורע את הים. מה עכשיו, זה כמובן זה בידי השם. הוא עניו מכל אדם.
תשאל את משה,
ויגיד אני
הבל, אני כלום.
אני רק שליח. אה, אבל להיות שליח של הקדוש ברוך הוא,
ולא להגיד אני כלום,
אני כלום, כן אני שליח.
אני כשלעצמי כלום. אבל אני לא אומר טוב, אני כלום, אז אני לא אעשה כלום.
אני רק שליח של הקדוש ברוך הוא, אז אני אעשה הכל, אני אעשה המון בתור שליח.
וזה בעצם התיקון של משה, שמשה מתקן
את מעלתו של הבל.
משה הוא איש גם באופי שלו עוד לפני שהקדוש ברוך הוא מדבר איתו בפעם הראשונה,
מה הסיפור הראשון שאנחנו מוצאים בתורה על משה רבנו?
לא במדרשים, בתורה.
עוד לפני הסנה.
הוא פתאום רואה איש מצרי מכה איש עברי מאחיו.
הוא לא עומד מהצד.
משה הוא בן אדם שמתערב.
הוא בן אדם שמוביל.
לא בשביל עצמו, לא בשביל לצבור קניינים, לא בשביל לצבור מעמד, כוח, כסף, גאווה, זה בכלל לא מעניין אותו.
אבל בשביל צדק,
בשביל מוסר,
איזה שאלה?
אז זה קודם כל
וכמובן גם אחר כך, גם אפילו בין שני אנשים ניצים, שחז"ל אומרים שזה היה דתן ואבירם, אז גם אומר לרשע, למה תכה רעך? משה בן אדם שמתערב.
גם אחר כך הוא הולך, הוא בורח ממצרים למדין, אז הוא מגיע,
לא קשורות אליו בכלל, בנות יתרו, אבל הרועים לא נותנות, לא נותנים להם להשקות.
ויושיען וישק את צאונן.
משה רבנו לא עומד מהצד. הוא איש רוחני
אבל הוא מוביל את הרוחניות שלו לעשייה, ליוזמה, להנהגה, לתקיפות, להובלה של העולם
ולתיקון של העולם.
קורח
הוא המשך של קין.
לא במקרה אומרים, עשיר כקורח.
כי התורה מדגישה כמה רכוש היה להם.
שכל הרכוש שלהם, כל היקום שעליהם, הכל
נופל אל תוך האדמה.
אז קורח הוא בעצם ממשיך באופי של קין. שוב, גלגול נשמות זה עניינים רוחניים, אנחנו לא
נבהיר עכשיו מה זה נשמות.
מה אנחנו שנתפוס מה זה נשמה?
אבל אתה כן רואה שהמהות, התפקיד, האופי של קין ושל הבל
מתגלגל שהבל
יש לו תיקון אצל משה,
וקין במקום שיתקן אצל קורח, קורח היה יכול להיות
אם הוא היה לוקח את הכוח של קין
ומוביל אותו לטובה
ומתקן את החטא שלו,
אז הוא היה באמת הופך להיות אח
של משה.
לא רק בן דוד,
אלא כמו שהמדרש בעצם רומז לנו,
אח נפשע מקרית עוז.
קורח היה יכול להיות מלך.
הרי משה לא היה בדיוק מלך, משה היה מנהיג, יותר מנהיג רוחני. אהרון כהן גדול.
אם קורח היה
עובד השם באמת,
יכול להיות שאחר כך הוא היה הופך להיות מלך של עם ישראל.
אז אומנם הוא משבט לוי,
בינתיים בעיקרון המלכות אמורה לצאת מיהודה,
אבל לקח עוד הרבה שנים עד שהגיעה המלכות ליהודה. בינתיים היה גם מלכות משאול, מבנימין.
מאוד יכול להיות שקורח היה יכול להיות בעל מעמד מאוד חזק בעם ישראל,
להוביל לטובה.
אבל בגלל שהוא מרהיב עוז בנפשו
לחלוק על משה רבנו ועל אהרון הכהן,
אז הוא נדחה ומאבד את עולמו.
ובכל זאת
יש כאן עצם...
עצם זה שמשה מתקן את החטא של הבל, את הקלקול של הבל,
אז יש פה תיקון.
כי בסיפור של קורח ושל קין והבל, אז קין הוא זה שהורג את הבל.
ואילו בסיפור שלנו, קורח הוא זה שנבלע באדמה
ומשה שממשיך דרכו של הבל, הוא זה שממשיך להנהיג את עם ישראל.
בגלל שמשה, אפילו שקורח לא עשה את התיקון שלו,
אבל משה עשה את התיקון שלו, לוקח את הכוח של הבל
הרוחני ומוביל אותו איתו את העולם כולו.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,
לפיכך ירבה להם תורה ומצוות שנאמר, אדוני חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר.

שיעור שני

ערב טוב, ברשות מוריי ורבותיי.
דברי התורה לעילוי נשמת משה בן זוהרה.
החיד"א,
רבנו החיד"א, רבי חיים יוסף דוד אזולאי,
מביא את המדרש על פרשת השבוע
שלוקח פסוק ממשלי, פסוק מאוד קשה בספר משלי.
הפסוק אומר:
"אח נפשע מקרית עוז
ומדנים כבריח ארמון."
ממש קשה להבין... תודה רבה.
ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו. אמן.
ממש קשה להבין אפילו את המילים בפסוק.
אז קודם כל,
זה המדרש כושר את זה והוא אומר: "אח נפשע", זה קורח,
ודורש עליו את הפסוק. מה בעצם אומר הפסוק?
אח נפשע
מקרית עוז.
יש פה איזה אח שפושע.
קורח הוא סוג של אח של משה, לא בדיוק אח.
מה באמת הקשר המשפחתי בין קורח למשה?
שניהם משבט לוי, זה נכון.
בני דודים. זה תשובה נכונה.
הרי קורח הוא בן יצהר
בן קהת. ומשה הוא בן עמרם בן קהת.
זאת אומרת, יש להם סבא משותף, קהת,
וההורים שלהם, עמרם ויצהר, הם אחים.
אז קורח ומשה הם בני דודים.
ועל זה אומר הפסוק, אח נפשע, האח הזה הוא פושע, אח שמורד.
ומה קורה לו?
אח נפשע מקרית עוז.
הפסוק בעצם לוקח משל לשני אחים
ששניהם בנים של המלך,
קרית עוז זה הארמון של המלכות.
אבל אם בן אחד מורד באבא שלו,
מורד במלך,
אז הוא מגורש מהארמון.
אח נפשע מקרית עוז. האח, המורד, הוא
נשלח ומגורש מקרית עוז.
ומדנים כבריח ארמון.
פרשנים של הפשט אומרים שהכוונה היא, מדנים זה מריבות.
כן? מלשון דינים,
אנשים שניצים אחד עם השני ורבים.
אז מדנים כבריח ארמון, כלומר,
ברגע שאדם מעורר מריבות,
אז בסוף אף אחד לא רוצה אותו, זורקים אותו החוצה ו
נועלים את הבריח של הארמון.
זה הכוונה
שקורח בעצם... עכשיו קורח לא סתם גורש מן הארמון,
אלא המדרש מביא שיש גם
בריחים לארץ. הארץ בריחיה לעולם. כאילו הוא נקרא, כפי שידוע, נבלע באדמה ו
הארץ סוגרת את בריחיה בעדו.
טוב,
מה בעצם מרוויח המדרש מזה שהוא הביא את הפסוק במשלי?
זה שקורח מרד במשה
והוא גורש, והפסיד, זה אנחנו יודעים.
מה המדרש מוסיף?
מה, בשביל מה אנחנו צריכים את הפסוק? הפסוק בעצמו במשלי הוא פסוק קשה.
תגיד, קורח מרד במשה, גורש, נבלע באדמה, הפסוקים מאוד פשוטים. למה צריך להביא איזה פסוק קשה ממשלי ולהלביש אותו בקורח פה על העניין.
אומר רבנו החיד"א,
שהחידוש הגדול של הפסוק במשלי
זה שקורח הוא אח של משה.
הסברנו קודם שהוא בן דוד, נכון?
לא, הוא אח שלו.
איך אח שלו?
הוא לא באמת אח שלו.
אבל קודם כל
החיד"א מביא
דבר שעבר במשך דורות רבים
ב...
בכתבי המקובלים,
שמשה רבנו הוא גלגול של נשמתו של הבל.
וקורח גלגול נשמתו של קין.
אז תכף ננסה להסביר מה זה אומר, גלגולי נשמות, זה איזה משהו
צפון, נסתר.
אין לנו חלק בנסתרות.
אתה אומר, לא, אנחנו ננסה קצת להבין מה זה אומר, מה זה מלמד אותנו. מה אנחנו יכולים להבין מהדבר הזה ולקחת לחיים מתוך העניין הזה.
אבל קודם כל, אנחנו כבר מבינים שהמדרש רומז לנו באמת לדבר הזה
שקורח ומשה נחשבים אחים. "אח נפשע". זה לא סתם בן דוד, זה לא סתם
עוד אחד מאותו שבט,
אלא כמו אחים. למה? כי זה גלגול של קין והבל.
אם אנחנו נעמיק קודם כל בפסוקים עצמם, אנחנו נראה המון הקבלות
בין הסיפור של קורח ומשה
לבין הסיפור של קין והבל.
למשל,
כתוב לנו
אצל קורח, כמובן, שהארץ פצתה את פיה
ותבלע אותם ואת בתיהם. נכון? זה ידוע.
הביטוי הזה, שהארץ פצתה את פיה, מופיע רק בעוד מקום אחד בתנ"ך.
אצל קין והבל.
שאומר השם לקין:
"ועתה ארור אתה
מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידיך".
אז האם זה מקרה?
אין מקרה בתורה.
אותו ביטוי, האדמה אשר פצתה את פיה, ושמשה אומר "ותפצה האדמה את פיה".
אז כבר התורה רומזת לנו שיש איזה קשר בין הסיפורים.
אבל זה לא רק הביטוי הזה,
אלא למשל, בשני הסיפורים
יש קנאה בין קרובי משפחה.
הרי קורח מקנא במשה ואהרן שהם בני דודים שלו.
וקין מקנא באחיו הבל. על מה הוא מקנא בו?
על מה קין מקנא בהבל?
שהקדוש ברוך הוא פנה אל מנחתו וקיבל את קורבנו של הבל
ואל קין ואל מנחתו לא שעה.
אז קודם כל יש פה, בשני המקרים, קנאה של
קרובי משפחה.
אבל זה לא רק זה.
אם הזכרנו
שהקדוש ברוך הוא מקבל את מנחתו של הבל
ולא פונה אל מנחתו של קין,
אז זה בדיוק מה שמבקש
משה מהקדוש ברוך הוא,
ויאמר אל השם,
"אל תפן אל מנחתם".
הרי קורח ועדתו באים ומקטירים קטורת.
אומר משה, אל תפן אל מנחתם.
כמו שלא פנית אל מנחתו של קין,
אל תפנה אל מנחתם.
ועוד.
לקין כתוב:
"ויחר לקין מאוד ויפלו פניו".
ואצל משה כתוב בפרשה שלנו: "ויחר למשה מאוד ויפול על פניו". זה לא בדיוק אותו דבר. "ויפלו פניו" זה הוא מתבאס, פניו נופלים, הוא מדוכא, רואים על הפנים שלו שהוא ככה עצוב.
משה ויפול על פניו, משהו אחר. שהוא בענווה נופל על פניו,
מתבטל ומתפלל לפני ריבונו של עולם.
אבל הביטויים האלה, "ויחר לקין מאוד ויפלו פניו"
"ויחר למשה מאוד" ואחר כך "ויפול על פניו". קשה להתעלם מהדברים הללו.
וכמובן,
אומר הקדוש ברוך הוא לקין: "קול דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה".
וזה בדיוק מתאים
לקורח, גם במובן הזה שנבלעו באדמה וגם
כאשר האדמה בולעת את קורח,
יש קול רעש.
כתוב:
"וכל ישראל אשר סביבותיהם נסו לקולם".
כלומר, היה איזה קול, היה איזה רעש, זה לא סתם
אדמה פתחה את פיה, סגרה.
אלא זה היה כמו רעש של רעידת אדמה.
כתוב, "נסו לקולם", ברחו מפני הרעש.
אז זה מקביל גם ל"קול דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה".
אז כאמור,
בעצם יש כאן כמה וכמה רמזים כבר בפשט הפסוקים
שיש קשר
בין הסיפור של קין והבל
לבין הסיפור של
משה וקורח.
המקובלים, הזכרתי קודם כל בשם החיד"א. החיד"א היה חי לפני כ-250 שנה,
היה שליח, שלוחא דרבנן, עבר בהרבה מאוד מקומות, בכל הגלויות, כתב עשרות רבות של ספרים.
אבל
הדבר הזה כבר הוזכר לפניו, שמשה וקורח הם גלגול נשמות של קין והבל. האר"י הקדוש הזכיר את זה לפני 500 שנה בשער הגלגולים, וגם השל"ה הקדוש, שחי לפני 400 שנה,
הביא את זה בשם אחד המקובלים הקדמונים, הפחות ידועים,
רבי מנחם ציוני.
לא יודע אם יש קשר לאליהו ציוני שלנו.
אתה מקובל בחברה, אני לא יודע אם אתה מקובל בחכמת הקבלה.
אבל, עוד לא. אבל היה, רבי מנחם ציוני, שהיה היה אחד מהמקובלים הקדמונים לפני כ-600 שנה, לפני האריז"ל.
והוא כבר כותב את הדברים
בספר שהוא כתב.
ואם כן, אנחנו כאמור
לא עוסקים בקבלה ולא ניתן פה שיעור בפנימיות התורה, אבל כן ננסה לראות
מה זה מלמד אותנו.
בכל זאת, אנחנו רואים שהתורה בעצמה רומזת להקבלה הזאת. אז מה אנחנו יכולים ללמוד מהעניין הזה?
כדי להבין את העניין
נחזור לשמותיהם של קין והבל.
נאמר בסוגריים, שהמקובלים באמת אומרים, זה לא בדיוק שמשה הוא בדיוק גלגול של הבל, וקין של קורח של קין, זה טיפה יותר מורכב מזה. לא משנה, לא ניכנס כרגע לכל העניין, אבל יש, יש כמה דעות בדיוק איך גלגול הנשמה הת...
השתלשל במהלך הדורות. בסדר, זה כאמור, אנחנו פחות עוסקים פה בפנימיות התורה.
אבל,
המילה קין, מה ראתה חווה
שקראה לבן שלה קין? מה זה השם הזה?
היא מסבירה.
למה היא קוראת לו קין?
ותאמר:
"קניתי איש את השם".
זאת אומרת, קין זה מלשון קניין.
מידת הקניין,
זה היכולת של בן אדם לקנות רכוש, ליצור, ליזום,
כל דבר שהוא פעולה מעשית בענייני העולם הזה,
לשלוט בעולם בעוצמה גדולה.
במהותה, זו מידה טובה.
דבר טוב, האדם נוצר בעולם,
כתוב: "ורדו בדגת הים ובעוף השמים".
"ורדו" הכוונה היא לרדות, תשלטו. אתה, האדם,
תפקידך לשלוט בעולם, לתקן את העולם.
"ותחסרהו מעט מאלוקים וכבוד והדר תעטרהו.
כל שתה תחת רגליו". הקדוש ברוך הוא נתן הכל תחת רגליו של האדם, שהאדם ישלוט בעולם.
אז זה מידה טובה. אלא מה?
המידה הזאת צריכה שמירה יתרה, שאדם ישלוט בעולם באמת לשם שמיים ובדרכים טובות,
ולא בשביל
כסף, כבוד, תאוות כוח וכדומה,
שזה הרבה פעמים
משתלט על המעשים של האדם.
אז זה מצד אחד קין.
מצד שני, מה פירוש המילה הבל?
מה זה הבל?
אדין,
אדים שיוצאים מהפה, זה נקרא הבל הפה, נכון?
מה עוד משמעות המילה הבל?
מה אתה אומר, ניסים?
מה זה הבל הבלים?
ששלמה המלך אומר שהכל הבל הבל... לא שווה כלום, נכון?
אז תראו, כל הפירושים שאמרתם נכונים.
אבל בוודאי בספר קהלת שאומרים הבל הבלים, אז הכוונה היא לא שווה כלום. אז אני שואל אתכם, איזה אמא
תקרא לבן שלה הבל?
זה כל כך מעליב.
איך אפשר לקרוא לבן ככה?
אז הכוונה היא, כשחווה קוראת לבן שלה הבל,
אין הכוונה שזה במובן של לא שווה כלום.
אלא זה כן בא לבטא
את הדבר היותר רוחני,
שאתה אין בו ממש במובן הגשמי. קין זה קניין, זה יצירה, זה פעולה, זה ליזום, זה לעשות, זה לשלוט.
הבל זה להגיד, אני בא לענווה,
אני מבין שהעיקר זה הרוחניות. לא כל הדברים הגשמיים לעשות בעולם, שזה חשוב.
אבל,
הבל זה קשור גם לעניין של הבל הפה, הדיבור. הדיבור זה הצד הרוחני של האדם. האדם נקרא "ויהי אדם לנפש חיה", זה כוח הדיבור, "רוח ממללא".
אז אם כן, הבל
היה אדם שמתייחס אל כל ענייני העולם הזה
כאל הבל. הוא מתמקד בעבודת השם, בקדושה.
גם המידה הזאת היא מידה טובה, אבל גם בה יש סכנה.
אדם שמדגיש אך ורק
את ענייני העולם הזה,
סליחה, אדם שמדגיש אך ורק את ענייני עבודת השם ואת הקדושה,
ופורש מענייני העולם הזה,
בפועל,
הוא לא עוזר לתקן את העולם הזה.
תפקיד של האדם זה לתקן עולם במלכות שדי.
זה לא רק לשבת להסתגר באיזה בתוך ד' אמות של עצמך,
אתה יכול ללמוד תורה, אתה יכול להתפלל, נפלא.
אבל
יש לך שליחות בעולם.
אתה צריך לפתח את העולם, צריך לקדם אותו, לרומם אותו.
אז זה שאתה מתכנס בתוך עצמך ואומר עזוב, כל העולם הזה זה הבל, זה גם בעיה, זו גם חיסרון.
נכון.
לכן,
זה טוב שיש גם את קין וגם את הבל. אלא מה?
קודם כל זה טבעי,
לכן קין מביא קורבן ראשון.
שימו לב.
הבל כתוב, "והבל הביא גם הוא
מבכורות צאנו ומחלביהן". אבל הוא לא המציא את זה. אפילו בצד הרוחני
הבל לא המציא,
"וואי, יש לי רעיון, בואו נקריב קורבן". לא, הוא נגרר.
הוא הולך אחרי קין.
השלמות של העולם הייתה באה
אם קין שהוא איש היוזמה והמעשה, היה מכוון את כוונתו לשם שמיים,
ואם הבל שהוא יותר איש של רוח וקדושה,
לא היה הופך את עצמו לאין ואפס, אלא היה זוקף את קומתו וגם מנהיג את העולם לעבודת השם. כי צריך את שני הדברים, גם אנשי רוח, גם אנשי מעשה.
אבל מכיוון שקין הלך לכיוון של השתלטות ולא מכוון לעבודת השם, אלא מכוון בעצם להנאת עצמו, והבל גם הוא היה לו בסדר
בזה שהוא בעצם כל הזמן רק נגרר, רק
הולך אחרי קין, במקום
להוביל כיוונים רוחניים,
אז התוצאה הייתה
שקין הורג את הבל, והעולם שומם.
משה רבנו הוא תיקון של הבל.
לכן אומרים שהוא גלגול נשמה של הבל. הכוונה היא,
שזה אותו סוג של בן אדם.
משה רבנו הוא בן אדם של רוחניות, של קדושה.
הוא בן אדם שעולה למרום, אבל מה?
הוא גם מצד אחד עניו מאוד
מכל האדם אשר על פני האדמה,
אבל הוא לא אפס, הוא לא הבל הבלים. הוא כן
מנהיג.
אם כל זה שהוא בעל ענווה,
אבל הוא יודע גם לתת תוכחות, הוא יודע גם להוביל, הוא יודע גם לעמוד בפני פרעה.
אז הוא מצליח לעשות את התיקון,
להיות אדם שהוא מצד אחד רוחני
ו...
מצד שני יודע גם להנהיג דברים במובן הרוחני.
קין,
בעצם זה שהמדרש קורא לו "אח נפשע", אח, הוא היה יכול להיות אח של משה. מה הכוונה?
אילו
היו זוכים ונכנסים לארץ,
אז קין
היה יכול להיות
מנהיג מעשי, היה יכול להיות מלך.
משה רבנו לא חייב להיות מלך, הוא יכול להיות רב ראשי, הוא יכול להיות מנהיג רוחני.
אבל צריך גם מישהו שהוא איש מעשה.
קין היה יכול להיות כמו מלך בעם ישראל.
קורח, כמובן. נכון, קורח.
לא במקרה חז"ל מתארים את קורח בתור עשיר מופלג, "עשיר כקורח".
כי באמת
באופן טבעי, אדם שיש לו כישרון
מעשי, כישרון ליזום, לפעול, לקנות, לרכוש,
זה בן אדם שהוא מתאים מאוד לצד מעשי.
נכון, זה בדיוק הנקודה. העניין. אנשים ראו בו, ראו בו לא רק איזה סכסכן. ראו בו באמת מנהיג.
ואם קין, בהקשר הזה, קורח לא מאזן את המידה של קין,
אלא הולך איתה לכיוון,
יש לו את הכישרון הזה המעשי, אבל את כל הכישרון הזה הוא לוקח אך ורק בשביל
תככים, מזימות והכבוד האישי שלו, שהוא יהיה המנהיג במקום משה רבנו.
כל אחד תמיד חושב שהתור שלו הגיע.
זה הבעיה.
אבל זה בדיוק הנקודה.
הנקודה של קין, שהוא היה צריך להבין
שאם כל זה שהוא עושה דברים מעשיים והוא יכול להועיל הרבה,
לעשות רפורמות כלכליות, הוא יכול... לא יודע מה אפשר לעשות במדבר, אנחנו עכשיו הולכים במדבר 40 שנה. אני לא יודע מה הוא יכול לעשות הרבה,
אבל כן, יש דברים שאפשר לייעל, לשפר, לתקן.
אבל השאלה היא
מה מניע אותך,
את איש המעשה.
אם מה שמניע אותו זה אך ורק
תאוות השררה, תאוות הכבוד, ההנאות האישיות שיגיעו לו מזה,
אז זו בעיה. זה הקלקול של קין שחוזר עוד פעם באישיותו של קורח.
לעומת זאת,
אם המנהיג המעשי יודע
לחפש ולשאול גם את אנשי הרוח.
מה היעדים הרוחניים?
לאן אנחנו צריכים לשאוף מבחינה רוחנית?
אז יכול להיות, לכן המדרש מביא את הפסוק ממשלי: "אח נפשע מקרית עוז". הוא היה יכול להיות אח של משה רבנו.
אח שלו לא פיזית, אלא היה יכול להיות אח שלו בהנהגה, היה יכול להיות
שני צדדים, איש רוח ואיש מעשה שמנהיגים יחד את עם ישראל.
כמו שותפים בהנהגה.
וגם לעתיד לבוא,
אומר הזוהר הקדוש, שיהיו
שני משיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד.
שזה הכל אותו עניין. משיח בן יוסף, יוסף האישיות שלו הייתה דומה בהקשר הזה לקין וקורח. הוא איש מעשי. הוא משנה למלך מצרים, הוא המשביר לכל עם הארץ. הוא אדם שיודע, כל אשר הוא עושה, השם מצליח בידו.
הוא איש מעשה.
מצד שני
יוסף הוא יוסף הצדיק.
הוא יודע לרתום את כוח העשייה
לטובת האידיאלים והערכים החיוביים שנצרכים לעם ישראל.
ומשיח בן דוד
זה צריך להיות שני מנהיגים, משיח בן יוסף,
זה יותר הצד המעשי, משיח בן דוד הצד הרוחני, וביחד לתקן עולם במלכות שדי.
נאמר קדיש על ישראל ונאמוד לתפילת ערבית.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,
לפיכך ירבה להם תורה ומצוות שנאמר: אדוני חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר.