בלוג

ערב טוב. אנחנו נכנסים השבוע לפרשת אחרי מות. זה באופן כללי דבר יחסית נדיר שפרשת אחרי מות וקדושים הן נפרדות, הן פרשות נפרדות, בדרך כלל פרשות ביחד, השנה שנה מעוברת אז הן נפרדות, ולא כל שנה, גם בשנה מעוברת לא תמיד נפרדות. במיוחד שהרבה פעמים פרשת אחרי מות זה לפני פסח, ואז זה גם שבת הגדול, או לפעמים שבתות אחרות של ארבע פרשיות. אז זה בכל אופן דבר מיוחד.

החלק האחרון של פרשת אחרי מות עוסק בנושא גילוי עריות. שאסור לשכב עם קרובות משפחה ולא לגלות ערווה של אשת איש ואישה נידה וכולי, תודה רבה. כל הדברים הללו נכללים בשם הכולל של איסור גילוי עריות. ומסיימת התורה ואומרת: "אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגויים אשר אני משלח מפניכם. ותטמא הארץ ואפקוד עוונה עליה ותקיא הארץ את יושביה". כלומר, מכיוון שאומות העולם שחיו פה בארץ ישראל, עמי כנען, עשו את כל התועבות האלה של גילוי עריות, הארץ מקיאה אותם. זו הסתכלות מאוד מאוד ייחודית. זה לא שסתם הקדוש ברוך הוא בחר בעם ישראל ולכן הוא מביא את עם ישראל ממצרים ומסייע לו לכבוש את האומות. אלא האומות הללו נטמאו בחטאים ועל כן הארץ מקיאה אותם.

יש כאן אני חושב שני לימודים מאוד עמוקים שצריך לעיין בהם ולראות מה הם בעצם אומרים לנו גם להיום. קודם כל, מה המשמעות שלמה הקדוש ברוך הוא מגרש מכאן את שבעת עמי כנען? בגלל חטאיהם. לא רק עם ישראל, עם ישראל אנחנו יודעים, זה כתוב במלא מקומות בתנ"ך, אם שמוע תשמעו, ואם לא תשמעו, אם לא תשמעו ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה. זאת אומרת יש כאן דבר מאוד מאוד יסודי של שכר ועונש, שעם ישראל חוטא ומגורש מן הארץ, אבל מסתבר שזה לא רק אצל עם ישראל, זה גם אצל אומות העולם. אז מה היה קורה אם אומות העולם לא היו חוטאות?

רגע, שנייה, אנחנו באמצע המהלך. אז זה מה שאני שואל. ואם האומות לא היו חוטאות? אז לא היינו מקבלים את ארץ ישראל? זאת בדיוק השאלה, הרי יש הבטחה לאבות: לזרעך נתתי את הארץ הזאת. ומה כאן כתוב? בגלל שאומות העולם חטאו, לכן הארץ הקיאה אותם. איך זה מסתדר עם ההבטחה שהקדוש ברוך הוא נותן לאבות? אם האומות לא היו חוטאות, עמי כנען נניח היו צדיקים, אז מה? אז לא היינו מקבלים את ארץ ישראל?

התשובה היא מאוד מורכבת. אומנם ארץ ישראל שייכת לעם ישראל מכוח ההבטחה שהבטיח הקדוש ברוך הוא לאבותינו. אבל זה עדיין לא מתיר לנו להעיף מכאן אומות אחרות שלא עשו שום דבר רע. הדבר הזה הוא לא רק רמוז כאן כמשמע מתוך הפסוקים כאן, הוא כתוב במפורש בברית בין הבתרים. כאשר הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו, ידוע תדע כי גר יהיה זרעך ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה. וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי. ודור רביעי ישובו הנה. למה ארבע דורות מתעכבים ולא חוזרים לארץ ישראל? אבל לא זו הסיבה, מה כתוב בברית בין הבתרים? כתוב: ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עוון האמורי עד הנה. כלומר, אומר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו, אתה יודע למה הבנים שלך יחכו ארבע מאות שנה עד שהם יקבלו את ארץ ישראל? לבנים שלך כבר מגיע לקבל את ארץ ישראל היום, אבל חיים כאן אמוריים, חיים כאן עמי כנען שהם לא חטאו כל כך הרבה, לא מגיע להם שאני אגרש אותם. אצל הקדוש ברוך הוא הכל בהשגחה פרטית, הכל בצדק ובמשפט, כמו שאומר אברהם אבינו לריבונו של עולם, השופט כל הארץ לא יעשה משפט? גם לגויים, הקדוש ברוך הוא לא יפגע בהם אפילו לא פגיעה קלה ללא שזה יגיע להם.

ולכן, שימו לב זה דבר מדהים, בעצם נאמר פה שעם ישראל המתין ארבע מאות שנה עד שקיבלו את ארץ ישראל כדי לא לפגוע בעמי כנען בלי שמגיע להם. מה קרה אחרי 400 שנה? שלם עוון האמורי. זה מה שקורה. עם מסוים נמצא בארץ והוא חוטא. הקדוש ברוך הוא נושא עוון ועובר על פשע. העם הזה מוסיף לחטוא. אבל בשלב מסוים שהעם הזה מגדיש את הסאה, כבר מלא על גדותיה, עד כאן. עכשיו הקדוש ברוך הוא מעניש את העם הזה.

מצד שני, לא ייתכן שהעם הזה יחטוף עונש שלא מגיע לו, לפני שזה מגיע לו. וזה פירוש הפסוק המופיע בבראשית ט"ו: כי לא שלם עוון האמורי עד הנה. למה עם ישראל מחכים 400 שנה? כי לאמוריים לא מגיע להם עונש כזה שעם ישראל יכבוש אותם.

למה עם ישראל צריכים להיות עבדים 400 שנה? הנביא אומר שמצרים הייתה כור הברזל. מה הכוונה כור הברזל? היה התנור הענק שבו היו מכניסים את הברזל על מנת לצרוף אותו ולטהר אותו מכל הסיגים והפסולת, ולחשל אותו שיהיה ברזל יצוק. ובעצם אומר הנביא שמצרים הייתה כור הברזל של עם ישראל. עם ישראל נכנס למצרים כולל עבדות קשה, כולל ייסורים כדי לזכך אותו, כדי לחשל אותו. עם ישראל היה צריך את הדבר הזה כדי להפוך לעם.

אני חושב הרבה פעמים, חשבתי על זה עוד יותר חזק אחרי השביעי באוקטובר השנה, אחרי שמחת תורה. הזעזוע הנורא שהיה מהזוועות שהתחוללו בשמחת תורה. ועוד יותר מזה, שזה לא רק איזה 3,000 מחבלים. הרי בעזה הייתה תמיכה של קרוב ל-100%. הם חגגו ורקדו ברחובות עזה, כי הם שמחו על כל טבח של עוד יהודי ועל כל תינוק שנרצח ונטבח ועל כל אישה שנאנסה הם יותר שמחו בדבר הזה. וזה לא רק החמאס, ולא רק תושבי עזה, רצועת עזה. אלא גם ביהודה ושומרון, כל סקר שעושים עד היום מראה שיותר מ-80% תומכים בכל הזוועות הללו שנעשו בשמחת תורה. ואני אומר מכאן, אני פונה לריבונו של עולם. כמו שאמרת שלם עוון האמורי עד הנה – שלמו ונגמרו כל הזכויות שהיו לבני ישמעאל האלה על הארץ הזאת. ואני חושב שהגיע הזמן, אני מתפלל, שהגיע הזמן שהקדוש ברוך הוא יכלה אותם.

יש כאן גם לימוד נוסף. שארץ ישראל היא לא רק נדל"ן, זה לא רק שטח, אלא זו ארץ שיש בה נשמה שמיוחדת וקשורה לנשמת עם ישראל. ולכן מתוך ההבנה הזאת אנחנו צריכים להבין שארץ ישראל לא ניתנה לנו רק כמתנה. אנחנו אומרים ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. זה לא בדיוק נכון. ארץ ישראל שייכת לקדוש ברוך הוא. אנחנו אולי שייכים לארץ, לא הארץ שייכת לנו. אנחנו יש לנו שליחות. השליחות שלנו זה לחיות כאן בארץ. ולמשול בארץ הזאת ולהיות ריבונים על הארץ הזאת וליישב אותה. זה השליחות שלנו. בעזרת השם נזכה לגלות את הקשר הזה במלואו, במהרה בימינו. אמן. שבת שלום ומבורך.