פרשת במדבר – היכן הם עשרת השבטים?

מערכת הדגלים במדבר ושיבת השבטים האבודים

מבוא

פרשת במדבר מתארת בפרוטרוט את סידור מחנה ישראל במדבר: "איש על מחנהו ואיש על דגלו". כל שבט ושבט עם הדגל שלו, עם הייחודיות שלו. אך שאלה מעניינת עולה: האם אנו יודעים היום מאיזה שבט אנו באים?

המבנה הייחודי של שבטי ישראל

בעוד שליעקב אבינו היו 12 בנים, במדבר אנו מוצאים למעשה 13 שבטים. הסיבה לכך נעוצה בברכתו של יעקב ליוסף: "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי" – אפרים ומנשה הפכו לשני שבטים נפרדים.

מנגד, שבט לוי הפך להיות "אקסטרה-טריטוריאלי" – אין לו נחלה קבועה, אלא "השם הוא נחלתו". הלויים קיבלו 48 ערי מגורים הפזורות בין כל השבטים, בממוצע ארבע ערים מכל שבט, אך ללא שטח חקלאי. הם התפרנסו מהתרומות והמעשרות שקיבלו מהעם.

הסידור במדבר

במדבר, המבנה היה ברור ומסודר:

  • במרכז: המשכן
  • המעגל הפנימי: הכהנים והלויים (אהרון ובניו, גרשון, קהת ומררי) חונים סביב למשכן
  • המעגל החיצוני: 12 השבטים האחרים, מחולקים לארבעה דגלים לפי כיווני הרוח

חשוב לציין שכיווני הרוח בתורה נקבעים כאשר הפנים מזרחה:

  • מזרח – נקרא "קדמה"
  • מערב – נקרא "אחורנית"
  • צפון – נקרא "שמאל"
  • דרום – נקרא "ימין" או "תימן"

שבט שמעון – התפזרות מוקדמת

שבט שמעון קיבל נחלה בנגב, אזור קשה ומדברי שנשלט על ידי עמלק ושבטים נודדים. מעזות נפשם – שכבר התגלתה בפרשת שכם – הם היו מסוגלים להתמודד עם האתגר הזה.

אולם בספר שופטים אנו רואים ששמעון פנה ליהודה: "עלה איתי בגורלי, ואעלה גם אני איתך בגורלך". שיתוף הפעולה הזה הוביל להתערבבות הדרגתית של שמעון בתוך יהודה, ובהמשך להתפזרות בכל שאר השבטים.

כך התגשמה "קללת" יעקב: "ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה, אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל". שמעון ולוי אכן התפזרו – לוי בצורה חיובית כעובדי השם, ושמעון בהתפזרות פיזית. חז"ל מספרים ששמעונים רבים הפכו למלמדי תינוקות.

הגלות הגדולה – עשרת השבטים

כאשר סנחריב מלך אשור כבש את מלכות ישראל, הוא יישם מדיניות שיטתית של ערבוב עמים למניעת מרד. שיטה זו, שהתחילה עוד אצל יוסף במצרים (אם כי למטרה אחרת), נועדה למנוע מהעמים הנכבשים לחלום על עצמאות בארצם.

סנחריב הגלה את עשרת השבטים ופיזר אותם ברחבי העולם הידוע אז. בשונה מגלות בבל המאוחרת, שמרה על הלכידות של הגולים, עשרת השבטים התפזרו לבדיהם והתבוללו.

מי נשאר?

מתוך 13 השבטים (כולל מנשה, אפרים ולוי), נשארו בארץ ארבעה שבטים:

  1. יהודה – השבט הדומיננטי
  2. בנימין – השותף הקבוע
  3. חלק משבט לוי – שהיו פזורים בכל השבטים
  4. חלק משבט שמעון – שכבר התפזר בשבטים

שבטים אלו גלו יחדיו לבבל כ"דבוקה אחת", שמרו על זהותם, וממלכות יהודה יצאנו כולנו.

למה כולנו "יהודים"?

הדוגמה המפורסמת היא מרדכי במגילת אסתר: "איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש, איש ימיני". הגמרא שואלת: האם הוא יהודי או ימיני (בנימיני)?

התשובה: מרדכי היה משבט בנימין (כפי שמוכיח יוחסו לקיש, אבי שאול המלך), אך הוא נקרא "יהודי" כי היה חלק ממלכות יהודה. כך כולנו נקראים יהודים – לא בהכרח כי אנו משבט יהודה, אלא כי אנו ממלכות יהודה.

השבים באחרית הימים

במחלוקת התנאים האם עשרת השבטים עתידים לחזור, ניתן לראות שכנראה "אלו ואלו דברי אלוקים חיים":

  • חלקם התבוללו ולא יחזרו
  • חלקם כבר מתחילים לחזור

בדורנו אנו עדים לתופעות מרתקות:

  • יהודי אתיופיה – שעל פי המסורת הם מדן, נפתלי, גד ואשר
  • בני מנשה בהודו – שמתגיירים ועולים לארץ
  • מסורות על נציגי שבטים נוספים במקומות שונים בעולם

אליהו הנביא ותיקון העולם

הנביא מלאכי מבטיח: "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום השם הגדול והנורא". חז"ל מפרשים שאליהו הנביא עתיד להחזיר השבטים ליחוסם ולספר לכל אחד מאיזה שבט הוא.

אז יחזור המצב הראשוני: 12 השבטים בהרמוניה מושלמת, כל אחד תורם את הייחודיות שלו, וביחד יוצרים את ה"תזמורת" המושלמת של עם ישראל.

סיכום

המסע מסידור הדגלים במדבר, דרך התפזרות שמעון, גלות עשרת השבטים, והישרדות מלכות יהודה, ועד לשיבתם ההדרגתית של השבטים בדורנו – מהווה חלק מהתוכנית האלוהית הגדולה.

אנו עומדים כיום בתחילת תהליך "קיבוץ גלויות" במובן הרחב – לא רק שיבת יהודי התפוצות, אלא שיבתם של כל שבטי ישראל. הנבואות על איחוד "עץ אפרים ועץ יהודה" מתחילות להתגשם לנגד עינינו.


"רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" – גם בהתפזרות הגדולה וגם בשיבה המתחילה, רואים אנו את חכמת ההשגחה העליונה הפועלת להשלמת התיקון הגדול.