שלוש גישות לתיבה ולמבול
שאלת הקנגורו ושאלות נוספות
בפרשת נח עולה שאלה מפורסמת ששואלים רבים: איך הגיע הקנגורו לתיבת נח?
שאלה זו מתעוררת בשל העובדה שהקנגורו נמצא רק באוסטרליה. נח, כידוע, היה גר ביבשת אסיה, באזור שלנו – אולי בארץ ישראל, אולי קצת יותר מזרחה. כיצד, אם כן, הגיעו בעלי חיים מכל העולם לתיבה?
הפסוקים בפרשה מתארים את היקף המבול: "כל אשר בארץ יגוע", "ויגוע כל בשר הרומש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השורץ על הארץ ולכל האדם", "כל אשר נשמת רוח חיים באפיו, מכל אשר בחרבה מתו", "וימח את כל היקום". הקב"ה השמיד את כל היקום, כלומר כל בעלי החיים בעולם. אם כן, קנגורו שנמצא היום באוסטרליה חייב היה להיות בתיבה. אך כיצד הגיע לשם? האם קפץ מאוסטרליה? אמנם הוא יודע לקפוץ, אבל לא בקפיצות שכאלה!
אולם זו אינה השאלה היחידה. שאלות נוספות מתעוררות:
- כיצד נכנסו כל בעלי החיים לתוך התיבה? אמנם התיבה הייתה גדולה יחסית – 300 אמה אורכה (כ-150 מטר), 50 אמה רוחבה (כ-25 מטר) – אך זה לא מקום מספיק גדול להכיל את אלפי זני החיות שבעולם.
- כיצד לא אכלו בעלי החיים זה את זה בתיבה?
- איך היה לנח מספיק אוכל לשנה שלמה לכל בעלי החיים?
שלוש גישות לפרשנות
בסוגיה זו נציג שלוש גישות שונות שנאמרו בעניין.
הגישה הראשונה: הכל בדרך נס
הרמב"ן כותב: "ידוע כי החיות רבות מאוד ומהן גדולות, כמו פילים וראמים וזולתם. והרמש הרומש על הארץ רב מאוד".
כמה מינים שונים של בעלי חיים! חז"ל למשל כותבים בגמרא מסכת חולין שמופיע בתורה שהאיה היא עוף דורס טמא, ואומרת הגמרא שאיה זה לא עוף אחד אלא 120 זנים של עופות, שכולם סוגים שונים של איה. נח היה צריך להכניס את כולם.
אומר הרמב"ן: "כאשר אתה אוסף את כל החיות האלה לא תכיל אותם התיבה, וגם לא עשר תיבות כאלה. ובוודאי לא את האוכל בשביל הבעלי חיים האלה – אלא הוא נס, החזיק מועט את המרובה".
ואם תשאל, אם זה נס, למה צריך תיבה בגודל 300 אמה? אם זה נס, לשם מה בכלל תיבה גדולה? משיב הרמב"ן: "ראה השם יתברך לעשותה גדולה, כדי שיראו אותה בני דורו ויטמאו בה, ויספרו עליה, וידברו בעניין המבול". זאת אומרת, מטרת התיבה לא הייתה רק עבור הצלת בעלי החיים, אלא כדי שהעולם יראה את נח בונה את התיבה ויעשו תשובה.
סיבה נוספת שמציין הרמב"ן לגודל התיבה היא "למעט בנס". כלומר, אמנם סומכים על הנס במקרה כזה שהקב"ה אומר שיהיה נס, אבל עדיף כמה שפחות לסמוך על הנס.
לפי שיטת הרמב"ן, הכל התרחש בדרך נס. הקנגורו בנס הגיע לתיבה, כך גם דובי הקוטב מהקוטב הצפוני, וכן הלאה. וכך גם חזרו למקומותיהם – כנראה באותו אופן.
לפי גישה זו, גם היכולת של נח ובני ביתו לטפל בכל בעלי החיים הייתה בגדר נס. הרי בכל גן חיות קטן יש צוות של עשרות רבות של אנשים, ואילו נח היה רק עם משפחתו – בסך הכל שמונה אנשים – וצריך היה לטפל בכל סוגי בעלי החיים בעולם.
הגישה השנייה: בדרך הטבע
ישנם רבים, כולל מדענים מאמינים, שניסו להסביר את סיפור המבול בדרך הטבע. הם טוענים:
- נח לא לקח בעלי חיים בוגרים אלא צעירים. למשל, לא פיל בוגר אלא פיל בן יומו (אמנם עדיין גדול, אך קטן יותר).
- הוא השתמש באמצעי הרדמה להרדים את בעלי החיים לכל תקופת המסע בתיבה. כך לא צריכים כל כך הרבה מקום, אפשר לשים אותם בקומות, והם גם לא צריכים הרבה מזון.
- לגבי הקנגורו ודובי הקוטב, טוענים המדענים האלה שהיבשות היו מחוברות בעבר. לפי המדע המקובל זה היה לפני מיליארדי שנים, אך הם מציעים שאולי זה היה לפני כ-4,000 שנה, בזמן המבול. כך, כל בעלי החיים הגיעו, היה מבול, חזרו למקומותיהם, ואז התנתקו היבשות.
עם זאת, גישה זו דחוקה מעט. קשה להניח שהיבשות התנתקו רק לפני 4,000 שנה. כמו כן, גם היום אין אמצעי הרדמה שיכולים להרדים בעל חיים לשנה שלמה, וקשה להניח שלפני 4,000 שנה הייתה התקדמות רפואית כה משמעותית.
הגישה השלישית: מבול מקומי
גישה שלישית הציע הרב גדליה נדל, תלמידו של החזון איש. לדעתו, המבול לא היה בכל העולם אלא רק באזורים המיושבים בבני אדם באותו זמן.
היכן גרו בני אדם באותה תקופה? רק באסיה (בעיקר במזרח התיכון והמזרח הרחוק), ואולי מעט באירופה ואפריקה. רוב העולם טרם התיישב. רק אחרי דור הפלגה, כאשר התפלגו ל-70 אומות, החלו להתיישב באזורים נוספים.
לפי הרב נדל, הפסוק "וימח את כל היקום" מתייחס רק לאזורים שהיו מיושבים בבני אדם, ששם אכן היה מבול. אך במקומות אחרים, כמו אוסטרליה או הקוטב הצפוני, לא היה מבול.
לפי הסבר זה, הקנגורו לא היה צריך להגיע לתיבה כי באוסטרליה לא היה מבול. גם דובי הקוטב לא היו צריכים להגיע לתיבה כי בקוטב הצפוני לא היה מבול.
הסבר זה עונה גם על שאלה נוספת: כיצד שרדו הצמחים? הרי אם שנה שלמה המים מציפים את העולם, כל הצמחייה היתה נרקבת. אמנם חז"ל אומרים שנח לקח איתו ייחורים של גפנים, אבל לא של כל העצים והצמחים. לפי ההסבר של הרב נדל, לא כל העולם נשטף אלא רק חלק ממנו, ולכן אבקנים וזרעים יכלו להגיע ממקומות אחרים.
סיכום
70 פנים לתורה. ראינו שלוש גישות שונות בתכלית:
- הכל בדרך נס (הרמב"ן)
- הכל בדרך הטבע (מדענים מאמינים)
- המבול היה מקומי ולא עולמי (הרב גדליה נדל)
נסיים בדברי התפילה שאנו מזכירים בראש השנה בברכת הזכרונות: "ויזכור אלוהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר איתו בתיבה". נבקש מריבונו של עולם שיזכור גם אותנו ויושיענו מכל צרותינו, ישלח לנו רפואה וברכה, ויאמר די לצרותינו.
"רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר, 'אדוני חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר'".