הרב אלעזר אהרנסון
לימוד לפרשת בהר-בחוקותי
בשבתות האחרונות קראנו פרשות כפולות בספר ויקרא – תזריע-מצורע, אחרי מות-קדושים, ובשבת הקרובה נקרא את פרשת בהר-בחוקותי. עם קריאת פרשת בחוקותי נסיים את ספר ויקרא, שכולל עשר פרשות, מתוכן שלושה זוגות של פרשות מחוברות. ספר ויקרא אמנם כולל פחות פרשות מחומשים אחרים, שיש בהם 11 או 12 פרשות, אך יש בו עשר פרשות ושלוש מהן נקראות בזוגות.
ברכות וקללות בפרשת בחוקותי
חלק מרכזי בפרשת בחוקותי הוא הברכות והקללות. התורה מבטיחה: "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם" – יהיה טוב ותבוא ברכה; ואם לאו – "ואם בחוקותי תמאסו ואת משפטי גאלה נפשכם", חלילה יהיה רע.
פרשת הברכות, הפותחת ב"אם בחוקותי תלכו", מסתיימת במילים: "אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות להם עבדים, ואשבור מוטות עולכם, ואולך אתכם קוממיות".
מהי "קוממיות"?
מהי המשמעות של "ואולך אתכם קוממיות"? במובן הפשוט, זוהי עצמאות. לא לחינם מלחמת העצמאות נקראת גם "מלחמת הקוממיות". רש"י מפרש: "קוממיות" – בקומה זקופה.
כלומר, היינו עם של עבדים – ולא רק במובן של עבודת פרך. אדם הרגיל להיות עבד, הולך כפוף כל היום. במנטליות שלו ובלבו הוא עבד. הקב"ה מבטיח: "כשתגיעו לארץ ישראל, אתן לכם ביטחון, 'ואולך אתכם קוממיות' – תרגישו בטוחים בעצמכם, בקומה זקופה, גאים. תרגישו שהארץ הזאת היא שלכם, שהקב"ה הולך עמכם להילחם באויביכם".
קוממיות במדרש – מאה אמה?
אולם המדרש לא מסתפק בפירוש של קומה זקופה. המדרש שואל: מהי "קוממיות"? ומביא דעות שונות:
רבי יהודה אומר: 100 אמה – כאדם הראשון. כלומר, אדם הראשון היה בגובה של 100 אמה (כ-50 מטר) – ענק הרבה יותר מגוליית, שהיה בסך הכל "שש אמות וזרת".
עם זאת, חשוב להבין שהמדרש אינו מתכוון בהכרח למשמעות פיזית מילולית. הרמב"ם בהקדמתו למשנה מבהיר שאין לקחת את כל מדרשי חז"ל כפשוטם. אין להניח שכוונת המדרש היא שאדם הראשון היה פיזית בגובה 100 אמה. הרי קברו של אדם הראשון נמצא במערת המכפלה, ואינו ענק בממדיו.
המשמעות הרוחנית של המספרים
חז"ל לא באו ללמדנו היסטוריה או את גובהו המדויק של אדם הראשון. מה שעניין אותם הוא הרעיון והמהות הרוחנית.
כאשר חז"ל אומרים שאדם הראשון היה 100 אמה, המספר 100 מבטא שלמות. העולם נברא בעשרה מאמרות ובעשר ספירות שבהן הקב"ה מנהיג את עולמו. כל ספירה (כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות) כלולה מהאחרות.
כפי שאנו רואים בספירת העומר, כל ספירה נכללת מהאחרות. למשל, בשבוע החמישי של ספירת העומר – שבוע של ספירת ההוד – ישנם חסד שבהוד, גבורה שבהוד, תפארת שבהוד וכו'. כשסופרים שבע בתוך שבע, מגיעים ל-49, שמבטא את שלמות העולם הזה. אך כאשר מדובר בעשר ספירות שכוללות את שלמות העולמות כולם, מקבלים 10 × 10 = 100.
לכן, כשחז"ל אומרים שאדם הראשון היה 100 אמה, הכוונה היא לקומתו הרוחנית, לא הפיזית. הוא היה שלם בכל השלמויות, בשיא התכללות השלמות.
משמעות המספרים האחרים במדרש
אבל המדרש מביא גם דעות אחרות. רבי שמעון אומר: 200 אמה. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים: 300 אמה. רבי אבהו אומר: 900 אמה!
מה פשר חילוקי הדעות הללו? האם זו מעין "מכירה פומבית" של מספרים? לא ולא. לכל מספר יש משמעות ועומק:
- 200 אמה (רבי שמעון בר יוחאי): אם 100 מסמל שלמות, 200 מסמל פעמיים שיא השלמות. זה קשור לדברי רבי שמעון בזוהר: "תרין משיחין אינון" – שני משיחים הם: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד.
- משיח בן יוסף מייצג את הגאולה החומרית: הקמת מדינה, כלכלה, צבא, ביטחון.
- משיח בן דוד מייצג את הצד הרוחני: קשר עם ה', בית המקדש.
- 300 אמה (רבי אלעזר ורבי שמעון): מרמז לכך שבאדם עצמו יש לא רק גוף ונשמה, אלא גם נפש, שהיא ממוצעת בין הגוף לנשמה. אפשר לראות זאת בברכות שבפרשתנו. הן מחולקות לשלושה רבדים:
- פרנסה לגוף: "ונתתי גשמיכם בעתם, ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה יתן פריו"
- ביטחון ושלווה לנפש: "וישבתם לבטח בארצכם, ונתתי שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד"
- קשר רוחני עם ה': "והקימותי את בריתי אתכם, ונתתי משכני בתוככם, והייתי לכם לאלוקים ואתם תהיו לי לעם"
- 900 אמה (רבי אבהו): ייתכן שרבי אבהו סובר שכל אחת משלוש הקומות (גוף, נפש, נשמה) מתחלקת בעצמה לשלוש. כלומר:
- בתחום הכלכלה (התחום הגופני) יש גוף, נפש ונשמה.
- בתחום הביטחון (התחום הנפשי) יש גוף, נפש ונשמה.
- בתחום הקשר עם הקב"ה (התחום הנשמתי) יש גוף, נפש ונשמה.
"רבי חנניה בן עקשיה אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר: 'ה' חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר'."
שוכתב על פי שיעור של הרב – ע"י AI