בלוג

שיעור 1

שלום, חודש טוב. משנכנס אדר מרבין בשמחה, משנכנס אדר ב' מכפילים את השמחה כפל כפליים. ואנחנו גם השבת בפרשת פקודי, אנחנו גם בנוסף לשמחת חודש אדר ב' גם נאמר חזק חזק ונתחזק ונסיים בכך את ספר שמות כולו.

פרשת פקודי שחותמת את ספר שמות, אפשר לראות בה דמיון מאוד רב בין הפסוקים שמתארים את בניין המשכן לבין הפסוקים בספר בראשית בתחילת ספר בראשית בבריאת העולם. למשל, בסיום בריאת העולם ביום השביעי מה נאמר? איך מתארת התורה את סיום מלאכת הבריאה? ויכולו השמים והארץ, נכון אנחנו אומרים את זה בקידוש? ויכולו השמים והארץ וכל צבאם ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה. אז יש פה פעמיים כתוב ויכולו השמים והארץ ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה.

והנה גם בפרשה שלנו כתוב פעמיים. פעם אחת כתוב ותכל כל עבודת משכן אוהל מועד. וזה מצד המלאכה כמו ויכולו השמים והארץ, נגמרה המלאכה של בריאת השמים והארץ, אז השמים והארץ ויכולו, כלומר כלתה מלאכתם. ובמקביל ותכל כל עבודת משכן אוהל מועד. וכנגד ויכל אלוקים ביום השביעי שהיוצר והבורא הוא זה שמכלה את המלאכה, אז גם פה כתוב ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את מסך שער החצר ויכל משה את המלאכה. אז פעמיים כתוב ויכולו ויכל בבריאת העולם, וגם פה בבניית המשכן כתוב ותכל ויכל גם כן פעמיים.

זה ביטויים נדירים בתורה זה לא ביטוי שמתגלגל. יש עוד פעם אחת שמאוד בולט שהוא גם נאמר לגבי המשכן, בספר במדבר פרק ז' כתוב ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן. כלות משה זה גם כן שהוא מכלה להקים את המשכן. אז זה ביטוי מאוד נדיר והנה הוא מופיע בדיוק לגבי הבריאה וגם לגבי המשכן. אבל באותו פסוק בספר במדבר שכתוב ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן, כתוב גם וימשח אותו ויקדש אותו ואת כל כליו את המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אותם. ביום שהוא מכלה הוא גם מקדש.

ומה כתוב בבריאת העולם? ויכל אלוקים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה ואז כתוב ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו. אותם מילים כמו שכתוב על המשכן וימשח אותו ויקדש אותו, אז גם כאן ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו. אז אם כן המון דמיונות.

במלאכת מעשה בראשית כתוב הרבה פעמים את הביטוי ויעש. ויעש אלוקים את הרקיע, ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים, ויעש אלוקים את חיית הארץ למינה. ויאמר אלוקים נעשה אדם בצלמנו. וגם ביום השביעי ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה וכולי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות. כל הזמן הביטוי של עשייה. כי על פי תורת הסוד, על פי תורת הקבלה, אז יש כמה וכמה עולמות רוחניים מעל העולם הזה. יש הרבה עולמות עליונים, אבל מתוכם יש בריאה, יצירה ועשייה. עשייה זה העולם התחתון העולם שלנו, עולם העשייה. ולכן הדגש הוא כל הזמן שהקדוש ברוך הוא מאור אינסוף הגיע עד ויעש אשר ברא אלוקים לעשות דברים שנעשים בעולם הזה.

גם במעשה המשכן הביטוי של העשייה מופיע המון פעמים. ניתן דוגמה מתוך פרשת השבוע: ומן התכלת וארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקודש, ויעשו את בגדי הקודש, ויעש את האפוד, לעשות בתוך התכלת מעשה חושב, כתפות עשו לו חוברות, ויעשו את אבני השוהם וכולי וכולי וכולי, ויעשו את ציץ נזר הקודש, ויעשו בני ישראל ככל אשר ציווה השם את משה כן עשו. אין לזה סוף, יש המון המון פעמים שמופיע הביטוי הזה של העשייה.

אבל אולי הדוגמה האחרונה שנביא הכי מדהימה. כאשר משה מסיים את כל מלאכת המשכן כתוב כך: וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציווה השם כן עשו ויברך אותם משה. משה מסתכל על כל המלאכה וכבר הכל נשלם. וזה מקביל גם בסוף בריאת העולם, הרי כל יום בבריאת העולם כתוב וירא אלוקים כי טוב. אבל ביום האחרון וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. כמו שמשה — יותר נכון כמו שהקדוש ברוך הוא וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד, כך משה וירא משה את כל המלאכה, לא כתוב והנה טוב מאוד, מה כתוב? והנה עשו אותה כאשר ציווה השם את משה.

וזה הטוב מאוד. הקדוש ברוך הוא עושה טוב מאוד, אנחנו מה הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות? כמו שהקדוש ברוך הוא ציווה. זה הכי טוב שאדם יכול לעשות. מה ה' אלוקיך שואל מעמך? זה מה שתעשה. ובסוף הפסוק הזה כתוב והנה עשו אותה כאשר ציווה השם את משה כן עשו ויברך אותם משה. וגם בסיום הבריאה וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד ואז מה כתוב? ויברך אותם אלוקים ויאמר להם אלוקים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה.

מה עומק הדבר? למה התורה משתמשת בכוונה באותן מילים באותם ביטויים? נשים לב שכאשר הקדוש ברוך הוא בורא את הבריאה אז נכון כל דבר כתוב וירא אלוקים כי טוב. רק ביום השישי כתוב והנה טוב מאוד. אומרים חז"ל למה טוב מאוד? מאוד זה אותיות אדם. ברגע שהוא ברא את האדם ביום השישי הוא אומר האדם תפקידו להפוך את העולם מטוב לטוב מאוד. כך אומר גם המדרש אשר ברא אלוקים לעשות, כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בששת ימי בראשית טעונים עשייה. זה צריך עדיין עשייה שלנו.

הקדוש ברוך הוא ברא את זה, המשל המפורסם ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא. שאל אותו מה גדול ממה? מעשה אדם או מעשה הקדוש ברוך הוא? הוא ציפה שרבי עקיבא בתור דוס מה הוא יגיד לו? מעשה הקדוש ברוך הוא הרבה יותר גדולים. ענה לו רבי עקיבא לא, מעשה אדם. אמר לו מעשה אדם גדולים מהקדוש ברוך הוא? איך אתה לא מתבייש להגיד דבר כזה? אמר לו כן, מה אתה מעדיף לאכול? חיטים או גלוסקאות? לחמניות? מה יותר טעים? ברור שלחמניות יותר טעימות מחיטים. אבל חיטים זה מעשה הקדוש ברוך הוא זה בריאה אלוקית, והלחמניות זה מעשה אדם.

אמר לו טורנוסרופוס הרשע למה אתם נימולים? למה אתם עושים ברית מילה? ענה לו רבי עקיבא ידעתי ידעתי שזה מה שאתה מבקש לשאול. הגעתי אליו מיד: כי אתה שואל אותי מה עדיף ממה מעשה אדם או מעשה הקדוש ברוך הוא — ישר הבנתי למה אתה מתכוון. אתה מתכוון להגיד אם הקדוש ברוך הוא ברא את גוף האדם כזה מושלם למה אתם הורסים, למה אתם חותכים ופוגמים ביצירה האלוקית? והתשובה היא שיש לך טעות. כל מה שברא הקדוש ברוך הוא כתוב אשר ברא אלוקים לעשות. הוא ברא כדי שהאדם ישפר אותו.

הקדוש ברוך הוא לא ברא בריאה מושלמת. גוף האדם שהקדוש ברוך הוא ברא איננו מושלם בכוונה — הוא ברא אותו חסר עם עורלה כדי שהאדם יתקן. ובכוונה הוא ברא חיטים. יכול היה הקדוש ברוך הוא לברוא לחמניות ובגדים צומחים על העצים. וכתוב שלעתיד לבוא כך יהיה — עתידים גלוסקאות וכלי מילת שצומחים על העצים. הרמב"ם אומר שאין הכוונה שפיזית הם יצמחו על העצים אלא שיהיה בקלות להשיג לחם ובגד.

וזה כבר התגשם. היום אין מה להשוות לפני 100 שנה. כמה נעליים היה לבן אדם? כמה זוגות בגדים? לא המון, ובן אדם היה עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה בשביל לאכול לחם. היום ברוך השם רמת החיים עלתה פלאים, אנחנו חיים בחברת שפע.

אז אם כן הקדוש ברוך הוא ברא בכוונה את העולם באופן הזה שלחמניות לא צומחות על העץ פיזית אלא אתה צריך לקצור את החיטה ואתה צריך לטחון אותה לקמח ואתה צריך לעשות ממנה בצק ולאפות — המון המון שלבים. וכך גם הבגד — אתה גוזז את הצמר מהכבשה ומנפץ אותו וטווה אותו והמון המון שלבים עד שסוף סוף יוצא לך בגד. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם כך שהאדם יעשה בו, האדם יתקן. עשייה זה מלשון תיקון. אשר ברא אלוקים לעשות. ולכן כאשר נברא אדם אומר הקדוש ברוך הוא והנה טוב מאוד. זה הדחיפה של האדם לתקן את העולם.

מה השלמות של האדם? כאשר ציווה השם את משה כן עשו. השלמות של האדם זה סוג של שיתוף פעולה. הקדוש ברוך הוא בורא את העולם ושם בו את האדם לעובדה ולשומרה, שם בו את האדם כדי שהאדם יתקן את העולם. אבל איך האדם צריך לתקן את העולם? על פי רצון השם.

ואם תשימו לב — בששת ימים כתוב בסוף היום הראשון ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. בסוף היום השני ויהי ערב ויהי בוקר יום שני. רק ביום השביעי לא כתוב בסוף היום ויהי ערב ויהי בוקר יום השבת. מדוע? כי בעצם יום השבת עדיין לא נשלם עד שסוף סוף נבנה המשכן. המשכן הוא השלמה למלאכת ששת ימי בראשית. ולכן כאשר מקימים את המשכן — ביום השמיני לשבעת ימי המילואים — ירדה אש מהשמיים, אהרון יוצא ומברך את העם. כל השלמות הזאת זה נקרא יום השמיני. זה בעצם גם היום השמיני לשבעת ימי הבריאה. בניין המשכן, השראת השכינה בעולם על ידי מעשה האדם — זהו התיקון לששת ימי בראשית.

שיעור 2

אוקיי, אנחנו בפרשת פקודי. זה נדיר שבפרשת פקודי היא לבד. זו באמת גם פרשה קצרה. ובעצם היא נראית לכאורה גם פרשה קצת מיותרת, כי בעצם כבר הזכירו את כל מלאכת המשכן. ועכשיו רק מה מספרים לנו? אבל אם אנחנו נעיין בפרטי הפרטים של הפרשה, נראה דברים מדהימים. לדוגמה, דבר אחד שמאוד בולט — הדמיון בין מלאכת המשכן לבין בריאת שמיים וארץ.

במעשה המשכן כתוב "ותכל כל עבודת משכן אוהל מועד" וכולי. ואז כתוב שמשה מקים את החצר ואת המסך, "ויכל משה את המלאכה". מה זה מזכיר לנו? "ויכל אלוקים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה", וגם כתוב "ויכולו השמיים והארץ". הביטויים "ותכל", "ויכל", "ויכולו" — ביטויים מאוד נדירים בתנ"ך. אז זה שכתוב פעמיים במשכן פעמיים בבריאה, זה כבר אומר דרשני.

הביטוי הזה של ויכל כתוב עוד פעם בספר במדבר, "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" ואז כתוב "וימשח אותו ויקדש אותו ואת כל כליו". "ויקדש אותו" — כמו שבת, מה כתוב? "ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו". עכשיו, במעשה בראשית הרבה פעמים חוזר הביטוי של עשייה. "ויעש אלוקים את הרקיע", "ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים", "ויאמר אלוקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו". וגם ביום השביעי "ויכל אלוקים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה", "ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות".

וגם במעשה המשכן זה חוזר שוב ושוב המון המון פעמים. ויעשו את בגדי הקודש, ויעש את האפוד, לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן, מעשה חושב, מעשה אורג, כמעשהו. ויעשו את אבני השוהם, המון המון חזרות על הביטויים האלה של עשייה. הכי הרבה פעמים שעשייה חוזרת בצורה כל כך ממוקדת זה גם במעשה בראשית וגם במלאכת המשכן.

בכל יום כמעט בימי הבריאה כתוב "וירא אלוקים כי טוב". חוץ מביום השני שלא נאמר בו כי טוב. ויש עוד יוצא דופן ביום השישי — "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד". הוא סיים הכל, הוא מסתכל על הכל "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד". עכשיו תראו פסוק בפרשה שלנו: "וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציווה השם כן עשו ויברך אותם משה".

הקדוש ברוך הוא "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד" — "וירא משה את כל המלאכה", הוא רואה שעשו אותה טוב מאוד כאשר ציווה השם כן עשו ויברך אותם משה. כנגד "ויברך אותם משה" יש לנו את "ויברך אותם אלוקים" ביום השישי — "ויברך אותם אלוקים ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה".

מתוך ההשוואה הזאת אפשר להבין את כל המשמעות. הקדוש ברוך הוא בורא את העולם "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד". משה לא כתוב שהוא רואה טוב מאוד, מה הוא רואה? "וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציווה השם כן עשו". הקדוש ברוך הוא בורא את העולם טוב מאוד — האדם מה צריך לעשות? לעשות רצון השם. "כאשר ציווה השם כן עשו".

יש פה בעצם הקבלה עמוקה. הקדוש ברוך הוא בורא את העולם, אבל גם יש אחריות לאדם. זה לא רק שהשם ברא את העולם וזהו, עכשיו העולם שגר ושכח. יש לאדם אחריות כמו שכתוב "אשר ברא אלוקים לעשות". אומר רבי עקיבא — כל מה שברא אלוקים טעון עשייה. שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: מה גדול יותר ממה? מעשי אדם או מעשי אלוקים? ציפה שרבי עקיבא יגיד שמעשי אלוקים גדולים יותר. ואז למה הוא שאל? כדי להגיד לו: אם כן למה אתם עושים ברית מילה? למה אתם פוגמים בגוף האדם השלם? אמר לו רבי עקיבא: מה אתה מעדיף לאכול? חיטים או גלוסקאות? גם אם אתה לא יכול לטחון — לפחות קולה חיטים בתנור. אבל חיטים ככה אתה לא יכול לאכול. גם הבגד — הקדוש ברוך הוא בורא פשתן וצמר בכבשה, אתה יכול ללבוש את זה? אתה צריך להכין מזה. מעשי אדם לוקחים את מעשי הקדוש ברוך הוא ומביאים אותם לשלמות.

אמר לו טורנוסרופוס: למה אתם נימולים? אמר לו: ידעתי שזה מה שאתה רוצה לשאול. לזה הקדמתי ואמרתי לך — כל מה שברא השם טעון עשייה "אשר ברא אלוקים לעשות". הקדוש ברוך הוא ברא את העולם והשאיר לנו לעשות, השאיר עבודה לאדם לתקן עולם במלכות שדי. גם את גוף האדם צריך לתקן — התיקון הוא על ידי ברית מילה. וגם את המלאכות, את הלחם, את הבגד, כל דבר בעולם צריך תיקון וצריך שיפור.

וזה גם העניין של המשכן. הקדוש ברוך הוא ברא בריאה מופלאה, אבל בשביל להשרות שכינה בעולם, בשביל שתשרה שכינה במעשה ידינו, צריכים עם ישראל לבנות משכן. וזה בעצם ההשלמה למעשה בראשית. הקדוש ברוך הוא בורא עולם טוב מאוד, אבל התפקיד של האדם הוא לשדרג את העולם, ליצור ממנו משהו שהקדוש ברוך הוא יכול לשכון בו. ואיך עושים את זה? רק כאשר "כאשר ציווה השם כן עשו".

הקדוש ברוך הוא ברא את כל העולם כולו, והשלמות של הבריאה מופיעה רק כאשר "וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציווה השם כן עשו ויברך אותם משה". ומתוך זה נגיע בעזרת השם לברכה השלמה — מקור הברכה שהוא הקדוש ברוך הוא, שזה השבת שזה המשכן, כל הדברים הללו מתחברים אל הברכה האלוקית האינסופית.