הטענה הכמעט מושלמת של קורח ומדוע היא כל כך מסוכנת
מחלוקת שתמיד אקטואלית
ערב טוב, ברשות מורי ורבותיי. אנחנו פותחים את פרשת קורח – פרשה של מחלוקת, פרשה של ויכוחים. לצערנו, כל שנה ושנה יש לנו בעם ישראל מחלוקות חדשות. זה תמיד אקטואלי – מחלוקות בכל מיני הזדמנויות. אם זה פוליטיקה, אם זה מחלוקות בין רבנים, אם זה מחלוקות בחברה.
אנחנו יודעים את האמירה הידועה: מחלוקת קורח ועדתו – זוהי מחלוקת שאינה לשם שמיים. אנחנו מבינים שזה לא לשם שמיים. קורח רוצה את האינטרס הפרטי שלו, לא טובת עם ישראל ולא רצון השם.
אבל האם זה היה כל כך ברור לכולם?
הטענה הגאונית והמפתה של קורח
קורח לא בא ואמר: "אני אופורטוניסט, אני אינטרסנט, אני אגואיסט. אכפת לי רק מעצמי, בואו תבחרו אותי להיות כהן גדול." זה לא מה שהוא אמר.
הוא טען טענה שנשמעה כאילו היא לשם שמיים לגמרי:
"כל העדה כולם קדושים, ובתוכם השם. ומדוע תתנשאו על קהל השם?"
עכשיו, תגידו לי – מישהו פה ירים ידו מי שלא חושב שכל העדה כולם קדושים? ודאי כל עם ישראל קדושים! הקדוש ברוך הוא שוכן בתוכנו – "עשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". התורה מלאה מהאמירות האלה:
- "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"
- "קדושים תהיו כי קדוש אני השם אלוהיכם"
- "והייתם קדושים, אנשי קודש תהיו לי"
הרעיון שמאחורי הטענה: למה בכלל צריך כהן גדול?
הטענה של קורח הייתה עמוקה: אם כולנו קדושים, אם כתוב "ממלכת כהנים" – כולנו כהנים – אז למה צריך היררכיה?
שימו לב, זה לא היה רק קורח. גם נדב ואביהוא אמרו בעצם אותו דבר: "אנחנו רוצים להקטיר קטורת לפני ולפנים" – זה היה מיוחד רק לכהן גדול. גם הם אמרו: למה רק הכהן הגדול? אנחנו גם כהנים!
ובעדת קורח לא היו רק לויים. היו שם דתן ואבירם ואון בן פלת – מבני ראובן. ועוד 250 איש מכל השבטים. הטענה הייתה: כל העדה כולם קדושים, כולם יכולים להיות כהנים!
המשל של הטלית והמזוזה: העומק של הטענה
חז"ל מספרים שקורח בא למשה עם קושיה גאונית:
"טלית שכולה תכלת – חייבת בציצית או לא?" אמר משה: "חייבת." צחק קורח: "בגד לבן צריך רק פתיל תכלת אחד בכל כנף כדי לפטור אותו. וטלית שכולה תכלת צריכה עוד פתיל תכלת?"
"בית מלא ספרי תורה – חייב במזוזה או פטור?" אמר משה: "חייב." שוב צחק קורח: "במזוזה יש רק שתי פרשיות – שמע והיה אם שמוע. ובבית יש עשרות ספרי תורה עם כל התורה כולה!"
מה הטענה הפילוסופית מאחורי זה? קורח אומר:
- עם ישראל הוא כמו טלית שכולה תכלת – כולם צדיקים מושלמים. מה צריכים עוד כהן גדול?
- כל יהודי הוא ספר תורה מהלך – נשמה קדושה, הופעה אלוקית של הקדוש ברוך הוא בעולם. מה צריכים עוד מנהיג רוחני?
הדוגמה מהחיים: בית כנסת עם 200 רבנים
היו בתולדות עם ישראל ערים בגולה שהיה בהן המון רבנים. תארו לכם בית כנסת שיושבים בו 300 אנשים, 200 מתוכם רבנים גדולי תורה. האם בית כנסת כזה צריך רב?
התשובה הראשונה: ברור שצריך! אם יש 200 רבנים, תארו לכם כמה ויכוחים יהיו. "רגע, עכשיו אומרים תחנון או לא?" יהיה ויכוח עד הערב רק כדי להחליט על תחנון בשחרית!
אבל מעבר לזה – יש כאן עניין של תפקיד. תפקיד של רב, תפקיד של כהן גדול, תפקיד של משה רבנו – זה לא רק עניין של יכולת או קדושה. זה תפקיד של מנהיגות, של לכפר על כל עם ישראל, של להוביל את העם.
מדוע הטענה של קורח כל כך מסוכנת?
הטענה של קורח מסוכנת בדיוק כי היא כמעט נכונה לחלוטין.
כל מילה שהוא אמר – אמת! כל העדה אכן קדושים, הקדוש ברוך הוא אכן שוכן בתוכם. זה בדיוק מה שעושה את הטענה כל כך מפתה ומסוכנת.
גם היום, בפוליטיקה למשל – כמעט כל הפוליטיקאים באמת רוצים את טובת עם ישראל. יש להם גם אינטרסים אישיים, יש להם אגו, אבל הם גם רוצים באמת את הטוב. השאלה היא: מה גובר? האינטרס האישי או טובת הכלל?
הבעיה האמיתית: מי בחר את מי?
משה רבנו לא נכנס לויכוח על מי יותר ראוי או מי יותר קדוש. הטענה המרכזית שלו הייתה פשוטה וחדה:
"כי לא מליבי!"
הקדוש ברוך הוא שלח אותי. השם בחר בי. זה לא עניין של כישורים או קדושה בלבד – זה עניין של בחירה אלוקית.
"אם בריאה יברא השם, ופצתה הארץ את פיה – אז תדעו שהשם שלחני, ולא מליבי דיברתי את כל הדברים האלה."
הלקח המעשי: איך מזהים מחלוקת לשם שמיים?
איך נבדיל בין מחלוקת לשם שמיים לבין מחלוקת שלא לשם שמיים?
המבחן הוא פשוט ועמוק: האם כשהאמת מתבררת, האדם מסוגל לוותר על הדעה שלו? האם הוא מחפש את האמת או מחפש להצדיק את עמדתו?
קורח, למרות שהאדמה בלעה את עדתו לפניו, לא ויתר. לא אמר "אולי טעיתי". הוא המשיך עד הסוף לטעון שהוא צודק.
זה הסימן: מי שבמחלוקת לשם שמיים – כשהאמת מתבררת, הוא שמח שהאמת ניצחה. מי שבמחלוקת שלא לשם שמיים – הוא עצוב שהוא הפסיד.
המסר לדורנו
בכל דור יש "קורח" חדש. מנהיגים שבאים עם טענות שנשמעות מושלמות, עם אידיאלים נעלים, עם דאגה לציבור. השאלה היא: מה באמת מניע אותם?
עלינו לשאול את עצמנו תמיד: כשאני נכנס למחלוקת, מה באמת מניע אותי? האינטרס האישי שלי או החיפוש אחר האמת? האגו שלי או טובת הכלל?
הקדוש ברוך הוא מסתיר לפעמים את האמת מאחורי טענות שנשמעות צודקות לחלוטין. הבחינה שלנו היא להבין מה באמת מאחורי המילים היפות.
הכוח של "כמעט האמת"
הסיפור של קורח מלמד אותנו שהשקר הכי מסוכן הוא לא השקר הגמור, אלא השקר שעטוף באמת. טענה שהיא 99% נכונה אבל באה מהמקום הלא נכון.
כל העדה אכן קדושים. אבל זה לא אומר שאין צורך במנהיגות. זה לא אומר שכל אחד יכול לעשות הכל. זה לא אומר שאין היררכיה רוחנית בעולם.
הלקח: כשמישהו בא אלינו עם טענה שנשמעת מושלמת מבחינה אידיאלית, עלינו לשאול – מה באמת מניע אותו? מה הוא רוצה להשיג? ולבדוק לא רק את המילים, אלא את הלב.
תמלול השיעור
אז ערב טוב, ברשות מורי ורבותיי, אנחנו פותחים את פרשת קורח. וכיידוע, קורח זה פרשה של מחלוקת, פרשה של ויכוחים. לצערנו, כל שנה ושנה, יש לנו בעם ישראל מחלוקות חדשות שאפשר להביא הרבה משלים, להשוות הרבה השוואות בין פרשת קורח. זה תמיד אקטואלי. מחלוקות בכל מיני הזדמנויות. אם זה פוליטיקה, אם זה מחלוקות בין רבנים, אם זה מחלוקות בחברה, לצערנו זה דבר שהוא שגור.
אבל מעבר למחלוקות, יש לנו כידוע את האמירה של מחלוקת קורח ועדתו, זוהי מחלוקת שאינה לשם שמיים. ואנחנו מבינים שזה לא לשם שמיים. קורח מה שהוא רוצה, הוא לא רוצה טובת עם ישראל והוא לא רוצה את את לקיים רצון השם, אלא הוא רוצה את האינטרס שלו הפרטי. אבל האם זה היה כל כך ברור? זה לא היה כל כך ברור לכולם. זאת אומרת, קורח מציג את הדברים כאילו זה לא אינטרס פרטי.
אמרנו שניתן השוואה לפוליטיקה העכשווית, בלי להיכנס לויכוח, אבל זה הרי ברור שהרבה אנשים בציבור אומרים שנפתלי בנט, בשביל מה הוא עושה את כל המהלך הזה? הוא רוצה להיות ראש ממשלה. זה משהו אינטרס אישי ברור. מה נפתלי בנט בעצמו טוען? מה פתאום? אני רוצה רק לטובת עם ישראל, אני מבין שאי אפשר כבר ארבע מערכות בחירות, אי אפשר ללכת עוד מערכת בחירות חמישית. נטו, אני מקריב את עצמי ובא להיות ראש ממשלה. בסדר, אז זה קצת אני אומר בציניות. אבל אבל אה, אבל ברור גם עדיף להאמין לקורח, אתה אומר.
עכשיו, גם קורח לא בא ואמר אני אופורטוניסט, אני אינטרסנט, אני אגואיסט, אכפת לי רק מעצמי, בואו תבחרו אותי להיות כהן גדול. זה לא מה שהוא אמר. הוא גם טען טענה שהייתה נשמעת כאילו אני לשם שמיים. אני רק רוצה טובת עם ישראל. זה נטו הדבר היחיד שעומד לנגד עיני.
מה הוא טען? אומר קורח, כל העדה כולם קדושים, ובתוכם השם. ומדוע תתנשאו על קהל השם?
אומר קורח למשה ואהרון, עם כל הכבוד אליכם, למה אתם מתנשאים מעל כל עם ישראל? כל העדה כולם קדושים. עכשיו, אי אפשר להתווכח עם הדבר הזה. האמירה הזאת של קורח היא בוודאי נכונה. מישהו פה ירים את ידו מי שלא חושב שכל העדה כולם קדושים? מה זאת אומרת? ודאי כל עם ישראל כולם קדושים. ובתוכם השם. הקדוש ברוך הוא שוכן בתוכנו, השוכן איתם. ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. הקדוש ברוך הוא שוכן בתוכנו. אז כל העדה כולם קדושים, ובתוכם השם. מה בעצם הטענה שעומדת בבסיס? אומר קורח, בכלל לא צריך כהן גדול. למה צריך כהן גדול? כולם אם כולם קדושים, באמת גם כתוב בתורה: 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'. קדושים תהיו כי קדוש אני השם אלוהיכם. והייתם קדושים, אנשי קודש תהיו לי. התורה מלאה מהאמירות האלה שכל עם ישראל צריכים להיות קדושים. ואדרבה, אפילו כתוב ממלכת כהנים, כולנו כהנים.
הדבר הזה, קודם כל זה לא המצאה של קורח. יש למשל גם נדב ואביהוא, נדב ואביהוא היו כהנים. אבל גם נדב ואביהוא בעצם מה הם אומרים? אנחנו רוצים להקטיר קטורת לפני ולפנים. שזה מיוחד למי? כהן גדול. רק הכהן הגדול. אז נדב ואביהוא אומרים, אנחנו אמנם כהנים הדיוטות, אנחנו רוצים גם להיות כמו הכהן הגדול. קורח אומר, אני אמנם לא כהן אלא לוי. לוי. קורח היה לוי. וקורח אומר אמנם אני לא כהן אלא לוי, אבל אני רוצה להיות במדרגה של כהן גדול, כמו שכל עם ישראל יכולים. אבל הכהנים באו מתוך שבט לוי. נכון, מתוך שבט לוי. אבל יש את כל עם ישראל, מתוכם נבחר שבט לוי, מתוכם נבחרו זרע אהרון להיות כהנים ומתוכם נבחר הכהן הגדול. יש פה ארבע מדרגות בתוך עם ישראל. קח לי מכהן גדול מהכהנים. ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו. אמן. מי שמכתירים אותו בתור כהן גדול?
בתקופה של משה ואהרון זה היה נורא פשוט. הקדוש ברוך הוא ציווה. באופן חד משמעית נבואה ישירה מאת הקדוש ברוך הוא. לדורות, בדרך כלל, בחרו, הסנהדרין, הכהנים, בית הדין של הכהנים, בחרו מי הכהן המרשים ביותר, הצדיק ביותר, הכי בכיר בצדקותו וקדושתו.
אבל באמת היו גם דורות שהכהונה הגדולה נקנתה בכסף. אנשים שלא היו ראויים דווקא להיות כהנים גדולים בבית שני, נכון. אבל הם קנו את הכהונה הגדולה. אחד המפורסמים בדבר הזה היה יהושע בן גמלא. כהן גדול שנקרא יהושע בן גמלא, והוא לא היה ראוי מצד עצמו להיות כהן גדול. הוא גם לא היה עשיר גדול, אבל הוא התחתן עם האישה העשירה ביותר בירושלים, ששמה היה מרתא בת בייתוס. והיא שילמה הון עתק כדי שהוא בעלה יהיה הכהן הגדול. כן, הוא התחתן טוב.
עכשיו, אף על פי כן, אף על פי שהכניסה שלו לכהונה הגדולה הייתה מאוד בעייתית ופסולה, אומרת הגמרא 'ברם', מה פירוש ברם? אבל. 'ברם', אבל, 'זכור אותו האיש לטוב'. יהושע בן גמלא, זכור לטוב. שני דברים גדולים הוא עשה, המפורסם שבהם, זה שעד הדור שלו לא היה חינוך מסודר לילדי ישראל. בהתחלה, כל אחד היה מלמד את הילד שלו, ואם הוא לא יודע ללמד או אין לו זמן ללמד, הוא עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה בשדה, אין לו זמן ללמד, הילד שלו לא ילמד תורה. זה היה בהתחלה. אחר כך אמרו טוב, בגיל 16-17 נעשה בית מדרש אחד בירושלים שכל מי שרוצה בגיל 16-17 יבוא. אבל מי שלא למד כלום עד גיל 16-17 אני לא, לא יודע אם סיכויים אפס, אבל מישהו יתחיל בגיל 40 ללמוד א, ב, ג. אבל הסיכויים הרבה יותר נמוכים. בדיוק, צריך להיות רבי עקיבא בשביל זה. כמה רבי עקיבא יש? אז רוב האנשים בפועל... רבי יהושע בן גמלא, אותו כהן גדול, הוא תיקן את התקנה הזאת שבכל עיר ועיר, בכל פלך ופלך, כל אזור ואזור, יהיה בית ספר שילמדו בו תורת ילדי ישראל, מגיל שש-שבע. כך כתוב, כבן שש, כבן שבע. וזה בעצם מה שעושים עד היום. עד היום, חוק חינוך חובה חינם, עד היום מגיל שש-שבע, מכיתה א'. זה חלק בתלוי כל אחד קצת יותר גדול, קצת יותר קטן. אלה בגיל זה 2000 שנה. אז אף על פי, שימו לב, אף על פי שהוא נבחר בצורה שלילית על ידי תשלום כסף, אבל הוא עשה את תפקידו בצורה חיובית. לעומת זאת, היו כהנים גדולים שהיו צדוקים. מה זה צדוקים? צדוקים זה כאלה שלא קיבלו את דברי חכמים אלא רק תורה שבכתב נטו, בלי הפרשנות. דומה לה, שומרונים בכלל אבל זה גויים זה משהו אחר. זה יותר דומה לקרעים. נכון. גם הש... זה נכון שגם השומרונים נדבקים רק לתורה שבכתב, אבל הם גם גויים אז זה סיפור אחר. אבל גם הקראים, הצדוקים והבייתוסים זה כתות בתוך עם ישראל שקיבלו רק את התורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה. על כל פנים, מה שקורח אומר, כל העדה כולם קדושים, ובתוכם השם. למה בעצם צריך להיות כהן גדול? שכל מי שרוצה יבוא ויקריב קורבן. כל מי שרוצה יבוא ויקטיר קטורת. ובאמת, בתוך עדת קורח לא היו רק לויים. היה דתן ואבירם, גם בני לוי, סליחה, דתן ואבירם ואון בן פלת בני ראובן. גם דתן ואבירם היו בני ראובן. דתן ואבירם ואון בן פלת היו שלושתם בני ראובן. והיה איתו עוד 250 איש. הם לא היו לויים בכלל. כן, הם לא היו לויים, לא משבט לוי. אז מה? הטענה שלהם הייתה 'כל העדה כולם קדושים'. ובאמת, אליהו צודק, שבמקור, הרי היו ראויים הבכורות, בכור בכל משפחה להיות כמו כהן. בעצם בכל משפחה יהיה כהן. איזה דבר יפה זה? כל העדה כולם קדושים. למה לא יהיה לך כהן בבית? בסופו של דבר, הקדוש ברוך הוא קבע שלא כך יהיה. אנחנו פודים את הבכור והכהנים הם אלה שמתקדשים.
הדבר הזה הוא כמובן ההסבר למדרש המפורסם שקורח בא אל משה ואמר לו: טלית שכולה תכלת, חייבת בציצית או לא חייבת בציצית? אמר לו משה רבנו, חייבת. מה אם זה טלית, בגד שכולו תכלת, אז מה, צריך גם ציצית. קורח מתגלגל מצחוק. אמר לו הרי בגד לבן, פתיל אחד של תכלת בכל כנף, פותר אותה. אז טלית שכולה תכלת, היא צריכה עוד פתיל תכלת? עכשיו, הפשט למה חז"ל אומרים את זה? כי פרשת שלח לך נגמרת, מסתיימת בדיוק בפרשה של הציצית. מיד אחרי הציצית: ויקח קורח בן יצהר בן קהת בן לוי. אומרים חז"ל, הוא זלזל במצוות הציצית, הוא לגלג על ההלכה של הציצית. מה, בבגד תכלת גם צריך... ממשיכים חז"ל ואומרים, שאל קורח את משה, בית מלא ספרים, חייב במזוזה או פטור ממזוזה? מלא ספרי תורה. על מה יש במזוזה? במזוזה יש בסך הכל שתי פרשיות, שמע והיה אם שמוע. יש לך פה בית מלא ספרי תורה, שיש בהם את כל התורה כולה, עשרות פעמים, מלא ספרי תורה. לא, צריך גם. עכשיו, מה קשור למזוזה? מזוזה לא הופיעה פה. נכון. הוא היה מביא אנשים משובשים לידו, והיו... אני חושב שהנקודה היא לא רק לצחוק על התורה. ללגלג על התורה אפשר להרבה מצוות. על ציצית זה לא אחת המצוות שכל כך קל ללגלג עליה. סך הכל מצווה, וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוותי. מצווה עמוקה, מצווה שכל אחד מרגיש את המשמעות שלה. אני חושב, אני חושב, ודאי, אני חושב שכל אדם שמתעטף בטלית יכול להרגיש את הקדושה שנפרסת עליו. 'ופרוס עלינו סוכת שלומך'. זה הרגשה עמוקה, זה הרגשת של שכינה שאתה מתעטף בטלית. אז זה לא איזה מצווה סתם לצחוק עליה. הנקודה היא פה שקורח, זה גם הטענה שלו מבטאת את האמירה שלו של 'כל העדה כולם קדושים'. מה הוא בעצם אומר? טלית רגילה מספיק לה פתיל תכלת אחד. אבל עם ישראל הוא כמו טלית שכולה תכלת. שאנחנו אומרים היום 'הוא טלית שכולה תכלת', מה הכוונה? הוא צדיק, הוא בלי שום חסרונות, הוא כולו מושלם. קורח טוען, עם ישראל כולו הוא טלית שכולה תכלת. מה, הם צריכים עוד איזה כהן גדול? לא צריכים כהן גדול. כולם כהנים גדולים, זה טלית שכולה תכלת, לא צריך עוד איזה פתיל בצד. אומר משה, כן צריך. אותו דבר, בית שהוא מלא ספרי תורה. האם הוא צריך גם מזוזה? צריך. וזה הטענה של קורח. קורח אומר מה, עם ישראל, כל יהודי הוא ספר תורה מהלך. כל יהודי הוא נשמה קדושה. זה הופעה אלוקית של הקדוש ברוך הוא בעולם. אז אם כל עם ישראל כולם קדושים, לא צריך כהן גדול.
היה בתולדות עם ישראל כמה וכמה ערים בגולה, ב-2000 שנות גלות, היה כמה וכמה הזדמנויות של ערים, שהיה שם המון רבנים בעיר. המון רבנים. לא תגידו הוא רב של בית כנסת זה והוא רב של... באותו בית כנסת יושבים 300 אנשים בבית הכנסת, 200 מתוכם רבנים גדולי תורה ממש. האם בית כנסת כזה צריך רב? ברור. למה צריך רב? יש פה 200 רבנים. אז קודם כל התשובה היא שאם יש 200 רבנים, אז תארו לכם כמה ויכוחים יהיה. רגע, עכשיו אומרים ככה או לא אומרים ככה. היום אומרים תחנון... יהיה ויכוח דברי תורה, דיונים בדברי תורה, עכשיו עד הערב רק להחליט אם בשחרית צריך להגיד תחנון או לא. צריך שיהיה פסק הלכה אחד. אבל מעבר לזה, יש פה איזשהו תפקיד. תפקיד של רב, הוא גם תפקיד של מנהיגות, תפקיד של כהן גדול, תפקיד לכפר על כל עם ישראל, תפקיד של משה רבנו להוביל את עם ישראל. יש פה תפקידים שגם אם כולם קדושים וכולם טהורים וכולם תלמידי חכמים, צריך עדיין שיהיה מישהו שהוא עומד בראש.
עכשיו, קורח שוב, מנסה לצייר את זה כאילו הכל אידיאליים, טהורים, אני רק בא למען עם ישראל. אבל באמת באמת אנחנו יודעים, חז"ל מעידים עליו, שמחלוקתו הייתה שלא לשם שמיים. משה רבנו היה צריך להפסיק את המן ואת המים, להגיד לו בוא אתה יותר טוב. בוא, תעשה שבת, עשה טובה. כן, תביא אתה מן ומים. כן. אבל הסיבה העיקרית שקורח הוא לא מתאים, זה לא בגלל שהוא לא יכול להוריד מן או להביא מים. הבעיה העיקרית היא שהקדוש ברוך הוא לא בחר בו. וזה מה שמשה רבנו אומר. הטענה העיקרית של משה רבנו, 'כי לא מליבי'. הקדוש ברוך הוא שלח אותי. השם שלחני. ולכן הוא אומר 'אם בריאה יברא השם, ופצתה הארץ את פיה', אז תדעו שהשם שלחני, ולא מליבי דיברתי את כל הדברים האלה. וזה בעצם הטענה המרכזית. את מי הקדוש ברוך הוא שלח? מי יותר מתאים, אפשר להתווכח. ואני, אני דרך אגב, באופן אישי, די בטוח שכמעט כל הפוליטיקאים בארץ בישראל, אכפת להם באמת מעם ישראל. אכפת להם באמת. רוצים את טובת עם ישראל. ברור שהם גם רוצים להתקדם פוליטית, ולהצליח, ויש להם אינטרסנטים, ויש להם אגו, וזה בסדר. אבל הם גם רוצים את טובת עם ישראל. השאלה, מבחן עמוק שפוליטיקאי נבחן בו, זה האם תמיד מה שגובר זה טובת עם ישראל. זה המבחן האמיתי, וזה המבחן שקורח עצמו נכשל בו, ולכן בסופו של דבר אין לו יכולת לעמוד, והארץ בולעת אותו.
רבי חנניה בן עקשיה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר 'אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר'.