בלוג

שבוע טוב מוריי ורבותיי. אנחנו נכנסים לפרשת שלח לך. שלח לך אנשים.

ואחת הקושיות הגדולות בפרשה שלנו, שהתורה אצלנו מתארת כיצד התרחש חטא המרגלים. אבל יש עוד פעם אחת שהתורה מתארת את חטא המרגלים. איפה?

יהושע. יהושע יש לו את המרגלים שלו.
בספר דברים.
שלח לך זה פה, אבל בספר דברים, בספר דברים, משה רבנו חוזר ומספר לעם ישראל את ההיסטוריה שהייתה להם מאז יציאת מצרים. והוא לא סתם מספר להם, נותן להם שיחת מוסר. הוא מוכיח אותם. ואומר להם, כאן חטאתם, כאן המרתם את פי השם. ממרים הייתם עם השם מיום דעתי אתכם. נותן להם שיחת מוסר.

והנה שם, כאשר הוא מתאר את חטא המרגלים, יש פתאום כמה שינויים. נתחיל וזה נראה, קודם כל, כל שינוי שיש בתורה, מאוד מוזר. אבל כאן זה במיוחד נראה לא טוב. למה זה נראה לא טוב?
הם באו למשה.
אצלנו, בדיוק, נתחיל מזה. אצלנו בפרשה שלנו, מי יזם, מה שנראה בפשט הפרשה שלנו, מי ציווה לשלוח מרגלים? מי יזם את כל העניין הזה? ממה שנראה בפרשה שלנו, ויאמר השם אל משה, שלח לך אנשים ויטורו את ארץ כנען. ומשה מזמן את האנשים, והוא שולח אותם, עלו בנגב, עלו בהר... בנגב, ועליתם את ההר. וראיתם את הארץ מה היא.

אז הוא אומר להם ללכת, הוא אומר להם מה לעשות. ובספר דברים, זה בכלל לא מתואר שהקדוש ברוך הוא אמר שלח לך אנשים. מי אשם בשליחת המרגלים בספר דברים? עם ישראל. משה רבנו מאשים את עם ישראל ואומר, ותקרבון אליי כולכם, ותאמרו, נשלחה אנשים לפנינו, ויחפרו לנו את הארץ.

אז שוב, זה נראה כאילו, ודאי שזה לא נכון, אני תכף אוכיח שזה לא נכון. אבל זה נראה חלילה, חס ושלום, כאילו באמת הקדוש ברוך הוא אשם בשליחת המרגלים, כי הוא אמר את זה בספר במדבר. וכשמשה מאשים את עם ישראל, הוא כאילו משכתב את ההיסטוריה. והוא כביכול משקר להם ומאשים אותם במקום להגיד את האמת, שהקדוש ברוך הוא היה אשם בכל העניין. עכשיו, כמובן שזה לא נכון. תכף אני אוכיח גם שזה לא נכון. אבל ככה זה נראה.

ניתן רגע דוגמה נוספת. מי יודע למה משה רבנו לא נכנס לארץ?

בגלל מי מריבה. בגלל מי מריבה, שהקדוש ברוך הוא אמר לו לדבר אל הסלע, הוא הכה בסלע, הכה פעמיים, יש כל מיני פירושים מה בדיוק היה החטא שלו, אבל החטא הזה של מי מריבה. בספר דברים, מה אומר משה לעם ישראל? על חטא המרגלים, כאשר הוא מספר להם על חטא המרגלים, אז הוא אומר לכם, אומר להם, לכן הקדוש ברוך הוא נשבע שכל הדור הזה לא יבואו לארץ, גם בי התאנף השם בגללכם לאמור, גם אתה לא תבוא שם.

רגע, מה, זה נכון? זה לא נראה נכון. אז שוב, זה נראה כאילו, ודאי ודאי שזה לא כך, אבל זה נראה כאילו משה רבנו משליך על עם ישראל ומאשים אותם בדברים שהם בכלל לא אשמים.

עכשיו, כמובן, כמובן שהדברים הם לא כך. קודם כל, בוודאי משה רבנו לא משקר לעם ישראל. משה אמת ותורתו אמת. זה מיותר להגיד. אנחנו מאמינים בני מאמינים, מאמינים בנבואות משה, מאמינים שכל מה שאומר משה רבנו, השכינה מדברת מתוך גרונו, ובוודאי התורה היא תורת אלוקים, דברי אלוקים חיים. אין לנו ספק בדבר הזה.

אבל יותר מזה, יש לנו גם הוכחה שזה כך. אפשר, יש אנשים שמנסים לפעמים לשכתב את ההיסטוריה, להציג את המציאות כאילו זה לא מה שהיה. עכשיו, מתי אתה... מפריע, מחילה.

באיזה מקרים אדם יכול לשכתב את ההיסטוריה? כאשר הוא מספר לאנשים שלא מכירים את העבר, ואין להם דרך לבדוק. למשל, למשל, הפלסטינים, כן, מה? מספרים לילדים שלהם כאילו הם לא בכלל פתחו במלחמות, כאילו אנחנו סתם, היהודים סתם באו ועשו להם נכבה, עשו להם שואה, בלי שהם עשו שום דבר. זה כמובן שקר. אבל הילדים שלהם, אין להם דרך להבין שזה שקר. אותו דבר אפילו הכחשת שואה. יש מכחישי שואה. השואה לא הייתה כל כך מזמן. הייתה לפני 80 שנה. ואנשים מכחישים את השואה. עכשיו, מה זה, איך אפשר להכחיש את השואה? מישהו יכול להגיד שלא הייתה מלחמת העולם השנייה? מישהו יקבל דבר כזה? אף אחד לא יקבל דבר כזה. כי כל העולם יודע את זה. זה משהו שכולם יודעים. אף אחד לא חולק על כך שהיה מלחמת העולם השנייה. דרך אגב, אף אחד גם לא חולק על כך שהנאצים ימח שמם שונאו יהודים ורצחו יהודים. מכחישי השואה הגדולים ביותר והגרועים ביותר לא טוענים שהנאצים אהבו יהודים. הם לא מתווכחים עם העובדה שהנאצים שונאו יהודים ורצחו יהודים.
עם המספר. מתווכחים עם המספר. כי יש הבדל גדול אם זה היה שישה מיליון, או לדוגמה, סתם אני זורק, 100,000, או 600,000.
לא שזה מותר... לא שזה מותר, אבל זה היה מיליון דוגמאות כאלה בהיסטוריה. היה המון. השואה של העם הארמני הייתה גם מיליון או מיליון וחצי אנשים. היה בקוסובו, ובכל מיני מלא מקומות, בדרפור, במלא מקומות בעולם...
נכון. במלחמת העולם השנייה, יותר, 80 מיליון.
רק מהמגפות השחורות...
המגפות...
כן, אבל זה היה לפני. זה היה מלחמת העולם הראשונה.

כן. אבל, אבל ה... הנקודה, הנקודה של השואה, הייחודיות של השואה, שזה מוטיבציה של השמדה מוחלטת. בדרך כלל, גם כאשר יש השמדת עם, אף פעם לא היה בהיקף כזה גדול, אבל גם כשיש השמדת עם, זה למשל, שני שבטים רבים על השליטה בדרום סודן, ושבט אחד רוצח את השני כדי לשלוט במקום. לא מתוך שנאה תהומית רצחנית רק בשביל להשמיד. הנאצים ימח שמם, רצו בכל מקום בעולם. ב... ב... גם... הם עשו... הם עשו, היה להם רשימות של יהודים שישנם בצפון אפריקה, וישנם בארצות המזרח, וישנם ברוסיה, וישנם באלסקה, ובכל מקום ומקום הם ספרו כמה יהודים יש, כדי לתכנן מתי נהרוג אותם. אז באמת לא היה דבר כזה בהיסטוריה. היו כל מיני, אז מי שמכחיש שואה, הוא לא יכול באמת להגיד שלא היה כלום, אבל הוא ממזער את זה מאוד.

כאשר יש היסטוריה קרובה, שקרתה לעם שלך, אתה לא יכול להכחיש את זה. מישהו פה בישראל יכול להגיד כאילו לא הייתה מלחמת ששת הימים? לפני כמה זמן הייתה מלחמת ששת הימים?
66 שנה. יחסית הרבה שנים. אבל אי אפשר להכחיש את זה. למה אי אפשר להכחיש? קודם כל, יש פה בחדר אנשים שחיו באותו זמן, נכון? פה... לא מעט מיושבים פה בחדר, חיו מזמן מלחמת ששת הימים. אז אתה לא יכול להגיד להם, זה לא היה.

מה 56?
1956 זה קדש.
כן. אני אומר לפני 56 שנה, היה מלחמת ששת הימים, ב-67.

על כל פנים, אי אפשר לשקר לגבי היסטוריה קרובה שקרתה לעם שלך. גם משה רבנו לא יכול, ודאי שוב, אנחנו לא מאמינים בכלל שהוא רוצה לשקר לעם ישראל, משה אמת ותורתו אמת. אבל זה, גם אדם שלא מאמין במשה ולא מאמין בתורה, לא יכול לקבל את זה מבחינה שכלית שמשה רבנו מנסה לשקר לעם ישראל לגבי היסטוריה שקרתה, נגיד לפני 40 שנה. נכון, הם נדדו 40 שנה במדבר, ואז הגיע ספר דברים. לא כולם מתו. מי שמת היו רק מבני 20 ומעלה. זאת אומרת, הנה, זאב, בן כמה היית במבצע קדש? שש. היית בן שש, ואתה זוכר את זה? ובששת הימים בן כמה היית? 17. 17, אפשר לשכוח? אי אפשר לשכוח דבר כזה. ילד בן 14, בחור בן 18, בן 19, יכול לשכוח דבר כזה? עכשיו כרגע, בימי ספר דברים, בעצם, כל אלה שהיו בזמן חטא המרגלים, מגיל אפס עד 20, עכשיו הם השכבה הבוגרת של העם, הם בני 40 עד 60. האם אפשר לשקר להם על מה שהיה? על הסיבה שהם נדדו 40 שנה במדבר? הם יודעים בדיוק מה היה. 40 שנה הם רק מספרים את הסיפור הזה. ההורים שלהם מספרים להם, והם מספרים לבניהם, ו... למה אנחנו מסתובבים פה רונדלים במדבר? אה, אל תשאל, היה ככה, והיה ככה, ו... זה ברור, כל הזמן מדברים על זה. אי אפשר להכחיש את הדבר הזה.

ולכן ברור, ברור גם לאדם שאיננו מאמין, צריך להיות ברור לו, שספר דברים איננו סותר את ספר במדבר. במיוחד שמשה רבנו נותן לעם ישראל גם את ספר במדבר. אם בן אדם רוצה לשקר ולשכתב את ההיסטוריה, אז הוא מעלים את העדויות האחרות. פה משה רבנו נותן להם גם את ספר במדבר, גם את ספר דברים. אז ברור שזה היה ידוע ששני הדברים, שני הסיפורים השונים, משלימים זה את זה. מה הכוונה משלימים זה את זה?

הכוונה היא שבאמת מה שקרה, הסיפור התחיל מזה שעם ישראל ביקשו מרגלים. מה שכתוב בספר דברים זה אמת. ותקרבון אליי כולכם. אבל תשימו לב מה עם ישראל מבקשים. הם מבקשים, נשלחה אנשים לפנינו, ויחפרו לנו את הארץ. מה זה ויחפרו לנו? הם די-ניים לבוא לחפור? ירגלו. לחפור את הארץ זה ריגול צבאי. כך למשל, גם אצל המרגלים של יהושע, אומר מלך יריחו לרחב: הוציאי האנשים הבאים אלייך אשר באו לביתך, כי לחפור את כל הארץ באו.

לחפור את הארץ זה ריגול צבאי. ולכן, עם ישראל, באופן טבעי, מבקשים ריגול צבאי. הדבר הזה עצמו, בדרך כלל אין בו בעיה. בדרך כלל יש בעיה לשלוח מרגלים צבאיים? אין בעיה. משה רבנו בעצמו, בשנה ה-40, משה נלחם עם סיחון ועוג, וכל אנשי עבר הירדן המזרחי, ושם כתוב, וישלח משה לרגל את יעזר. יש שמה עיר גדולה בשם יעזר, ומשה רבנו שולח לרגל אותה. מה, אתה מרגל את העיר? מה, לא היה לך מספיק חטא המרגלים, אתה שולח עוד פעם מרגלים? בעיקרון מרגלים צבאיים אין בעיה. גם יהושע שולח מרגלים. גם בני יוסף שולחים מרגלים כשהם כובשים את בית אל, כשהם באים לכבוש את השטח שלהם בארץ ישראל. מרגלים זה לא דבר שלילי.

אלא מה? כאן ספציפית בדור הזה היה בזה טעם לפגם. בגלל שהקדוש ברוך הוא מוליך אותם בנס, בדרך נס. ובדרך כלל אתה לא אמור לסמוך על הנס, תעשה השתדלות טבעית. אבל בדור הזה של משה רבנו, אתה עטוף בניסים. פתאום אתה אומר, לא, בואו נשלח מרגלים, ועוד אחרי שהקדוש ברוך הוא אומר לך, נתן השם לפניך את הארץ. עלה רש. מה זה נתן? נתן, כבר נתן. זה כבר שלך. זה כבר אתה רק צריך לבוא בהליכה אתה לוקח את זה. אתה לא צריך בכלל להתאמץ. לכן באותו דור, הם היו צריכים לסמוך על הנס, כי משה רבנו מוביל אותם, כי הם הולכים עם ענני כבוד, עם עמוד אש ועמוד ענן. הם, מרגע שיצאו ממצרים, עוד לפני שיצאו ממצרים, עשרת המכות, ויצאו ממצרים, קריעת ים סוף, עמוד אש, עמוד ענן, ענני כבוד, מן מן השמיים, הם עטופים בניסים. אז הם לא היו צריכים לבקש מרגלים.

אבל אז, ברגע שהם מבקשים מרגלים, שזה כבר ירידה, זה כבר איזה טעות, זה פגם, כאן יש בעצם שתי אפשרויות. אפשרות אחת, זה שהקדוש ברוך הוא יגיד, לא. בשום אופן. מה פתאום מרגלים? אמרתי תעלו, אז תעלו. בשום אופן אתם לא שולחים מרגלים.

אבל יש אפשרות אחרת. האפשרות השנייה היא לומר לעם, אתם יודעים מה? אתם רוצים מרגלים? אז תשלחו מרגלים אבל לא כמו שאתם מתכננים. עם ישראל תכננו ויחפרו לנו את הארץ, ריגול צבאי. אומר הקדוש ברוך הוא, זה מיותר, זה כל כך מיותר, הרי אם תבואו עכשיו, תבואו בדרך נס. משה רבנו הולך לפניכם, הכל יהיה ניסי, הכל יהיה גאולה מיידית. אז אין צורך באמת במרגלים צבאיים. אז מה תעשו? שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען. לא יחפרו, יתורו. לתור זה תיירים, זה לטייל. זה לא בדיוק רק לטייל. לתור בתנ"ך, זה גם לחפש. למשל, מופיע "לא תתורו אחרי עיניכם ואחרי לבבכם", נכון, מה הכוונה? שהאדם פתאום העין רואה משהו, אה... נכון, העין רואה והלב חומד. כך חז"ל אומרים. וזה נקרא לתור, אתה לא מטייל, אבל כאילו אתה מחפש. אנחנו מכירים את זה שאדם פתאום רואה משהו בפרסומת, פתאום הוא רואה משהו בחלון ראווה, פתאום הוא רואה משהו... דברים קופצים לך, ואנחנו היום בתרבות שהכל כל הזמן אינטראקטיבי, כל הזמן אה, סף הריגוש מאוד גבוה, ולכן כל הזמן מנסים לפתות אותנו בהמון דברים, מתחלפים, משתנים, כל הזמן... מאוד מאוד סוער. קופצים לך במחשב, בפלאפון, קופצים לך כל מיני דברים. ואז אתה כאילו מחפש, זה גורם לך איזשהו חיפוש אחרי זה. זה הכוונה לא תתורו. או למשל, לטובה כתוב, ארון השם הולך לפניהם דרך שלושת ימים, לתור להם מנוחה. כלומר, ארון השם הולך לפניהם לחפש להם, איפה, הוא מוביל אותם, הוא מחפש את הדרך. עכשיו, מה זה מחפש? הקדוש ברוך הוא לא צריך לחפש, אבל זה כביכול, זה הוא זה, כמו שיש מוביל הדרך שהוא תר לפני כן, אז ככה הארון תר לפניכם.

ככה אנשים שתרים את הארץ, טוב, אז מה זה לתור את הארץ? מחפשים את הארץ? מה, הם לא יודעים איפה הארץ? הם הולכים לארץ. הם לא צריכים לחפש. הנקודה היא, הם מחפשים, התפקיד שלהם הוא לחפש את הקשר לארץ. הקדוש ברוך הוא אומר, אתם יודעים מה? ביקשתם מרגלים, זה טעם נפגם, זה לא באמת נצרך בדור הזה. אבל, אבל אם אתם רוצים, אני נותן לכם הזדמנות לקחת את הטעות הזאת של שליחת המרגלים, נכון, זה חוסר אמונה. תיקחו את הטעות הזאת ו... פעם היו אומרים, להפוך את הדפקט לאפקט. זאת אומרת, עשיתם משהו פגום, אני נותן לכם הזדמנות להפוך את הפגם ליתרון, לאיזה הזדמנות להתעלות עוד יותר. כיצד? תשלחו מרגלים. את מי משה שולח מרגלים? 12 נשיאים. כששולחים מרגלים לריגול צבאי, לא שולחים לא נשיאים ולא 12. כמה מרגלים שולחים? כמה הגיוני לשלוח? כמה שפחות. אז לא אחד, אולי זה קשה מאוד להיות זה אלי כהן כזה, זאב בודד. אבל שניים. שלושה. אצל יהושע היה שניים. הגיוני. אתה שולח משלחת, 12, אני ישר יתפסו אותם. מה, זה לא ברור שישר יעלו עליהם? ועוד, אתה שולח את נשיאי השבטים, ראשי בני ישראל המה. למה? תשלח שני חבר'ה מסיירת מטכ"ל. מה אתה שולח את ה... את ראשי בני ישראל? ראשי בני ישראל יכולים להיות אנשים חשובים, אנשים מנהיגי ציבור. אבל לא כל מנהיג ציבור הוא מתאים להיות מרגל בארץ זרה מתחת מדינת אויב.

זה בדיוק הנקודה. התפקיד שלהם הוא לא ריגול צבאי. לתור את הארץ. כלומר, אתם נציגי עם ישראל, אתם צריכים לבוא, להסתכל על ארץ ישראל בעין טובה. לבוא ולראות, וראיתם את הארץ מה היא. מה המהות של הארץ. תראו, הטובה היא עם רעה, היש בה עץ עם עין. זה מה שמשה רבנו ציפה שהם יחזרו.
כן, זה מה שהזוהר אומר.

אז אם כן, זה הכל מתחבר לאותו עניין. בעצם התפקיד שלהם היה, משה ציפה, הקדוש ברוך הוא נתן להם הזדמנות. תלכו, תחזרו ורק תגידו בשבח הארץ. איזה גדלות הייתה יכולה להיות במקרה הזה. אתם יודעים איך היו קוראים לפרשת השבוע אם ככה הם היו חוזרים? פרשת השבוע הייתה נקראת שלח לך. כמו שהיא נקראת באמת. אבל אז לא היינו אומרים, פרשת חטא המרגלים.
היינו אומרים... אתה מפריע, בבקשה. אני... אני מבין, אתה אומר דברים נכונים, אבל אנחנו לא מדברים על זה כרגע.

הפרשה הייתה נקראת שלח לך. והיא הייתה הופכת להיות הפרשה השמחה ביותר בתורה. שאמנם ביקשנו מרגלים, אבל הקדוש ברוך הוא נתן לנו הזדמנות להפוך את זה לטובה. נשלחו מרגלים, חזרו ואמרו, ארץ זבת חלב ודבש, תראו איזה פירות, אתם לא מבינים מה ראינו, אתם לא מבינים איזה סיעתא דשמיא הייתה לנו. ואז עם ישראל, במקום החוסר אמונה שהייתה לו, היה מתעצם באמונה אדירה, ועולה מיד לארץ, יחד עם משה רבנו. ומיד הייתה באה גאולה שלמה. וזהו, ואז נגמר התנ"ך. לא היה צריך יותר כלום. כי מיד היינו יורשים את הארץ וגמרנו, ולא היה גלות ולא היה חורבן, לא היה כלום.

אלא מה? שהמרגלים כשלו. וכאן נכנס מה שאמר רבי דוד. גם שהמרגלים חיפשו את טובתם והבינו שכנכנסים לארץ, פתאום זה יהיה הנהגה מסוג אחר, פתאום אנחנו לא נהיה המנהיגים, כך אומר הזוהר הקדוש. ולכן, בנגיעה האישית שלהם, אז הם פתאום הבינו, רגע, אולי פחות כדאי לנו שעם ישראל יכנס לארץ.

ובאופן כללי, אולי אני רק אומר איזה משהו שהתחלתי להגיד ונקטע באמצע, אז אני אחזור אליו רגע. בשליחות של המרגלים, משה רבנו אומר להם, אתם יודעים מה? תשלבו את הדברים. תראו רגע את הפסוקים. וראיתם את הארץ מה היא, ואת העם היושב עליה, החזק הוא הרפה, המעט הוא אם רב. ומה הארץ? שימו לב, הוא מתחיל ממה הארץ, מה הארץ, וראיתם את הארץ מה היא, זה במהות של הארץ. תראו את הטובה של הארץ. אבל אחר כך, ומה העם היושב עליה. זוהי שליחות צבאית. חזק הוא הרפה, המעט הוא אם רב. ומה הארץ? שוב הוא חוזר לארץ. הטובה היא אם רעה, היש בה עץ אם עין. ומה הערים אשר הוא יושב בהנה, הבמחנים אם במבצרים. זאת אומרת, הוא כל הזמן, משה רבנו מדלג בין שתי השליחויות. יש פה באמת, עם ישראל ביקשו שליחות צבאית, בסדר, אז תלכו, תסתכלו גם על הערים, תסתכלו גם על העם. זה לא הדברים החשובים. העיקר זה השליחות הרוחנית שלכם. לחבר את עם ישראל אל ארץ ישראל. כי כרגע יש בעיה. עם ישראל, מובטחת להם איזה ארץ, אבל שאדם הולך אל הלא נודע, זה ניסיון קשה. גם לאברהם אבינו היה את הניסיון הזה. לך לך מארצך וממולדתך אל הארץ אשר אראך. כמה זה דבר קשה. אברהם אבינו עמד בניסיון. אבל זה שעם שלם יעמוד בניסיון כזה, זה מאוד קשה.

ובהתחלה באמת עם ישראל אומרים לעצמם, רגע, מה, אולי נשלח מרגלים? אולי זה... איזה חוסר אמונה. בא משה ואומר למרגלים, הנה, אתם תתורו את הארץ, אתם תחברו את עם ישראל אל... אל הנקודות המיוחדות שבא. אבל המרגלים כשלו בשתי השליחויות שניתנו להם. גם לגבי הקשר, במקום להסתכל בעין טובה על הארץ, ולספר טובת הארץ, מה הם עושים? דיבת הארץ רעה.

ובשליחות הצבאית, במקום להגיד, למשל, אומר רש"י, הבמחנים אם במבצרים, סימן מסר להם. אם הם יושבים בערים בצורות, סימן שהם מפחדים. מה חזרו המרגלים? מפחידים את עם ישראל. הערים בצורות גדולות מאוד. לא נוכל לעלות אל העם, כי חזק הוא ממנו.

אז המרגלים חוזרים וגם מבחינה צבאית, רק מנמיכים את הרוח של העם, מוסיפים חוסר אמונה. מה זה חזק הוא ממנו? אומרים חז"ל, חזק הוא ממנו, מהקדוש ברוך הוא. מה, מה זה חזק מאיתנו, אנחנו? אנחנו הולכים לבד להילחם נגד האמורים והעמלקים והכנענים? אנחנו באים בשם השם. זה להגיד חזק הוא ממנו, זה בעצם להגיד חזק הוא ממנו.

ולכן הם רק מוסיפים על החוסר אמונה ועל ההסתכלות הרעה על ארץ ישראל. והדבר הזה הוא גם קשור, לא נדבר על זה היום בהרחבה, אבל רק נגיד במשפט אחד ובזה נסיים, זה קשור גם למה שמשה אומר, גם בי התאנף השם בגללכם, לאמור גם אתה לא תבוא שם. כי בסופו של דבר, חטא המרגלים גרם לזה שיתעכבו 40 שנה. ואז שכבר מתעכבים 40 שנה, משתנה ההנהגה של הדור, ואז קורה שמשה רבנו חוטא. אילו היינו נכנסים מיד, משה רבנו היה מתאים לדור הזה, והיה נכנס לארץ ישראל. התחלף דור, כיוון שהתחלף דור, משה רבנו כבר לא מתאים, ואז קורה שהוא נכשל בנושא הזה של מי מריבה.

רבי חנניה בן עקשיה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר, ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.