המדרש מספר סיפור מרתק על תפילתו של משה רבנו לאחר חטא העגל. משה התנפל ארבעים יום וארבעים לילה עד שהקדוש ברוך הוא ריצה לו ואמר "מחתי להם". אך משה לא הסתפק בכך – הוא שאל שאלה נוספת: "טוב, ידוע לי שמחלת. אבל איך יידעו אומות העולם שמחלת?"
למה בכלל זה חשוב? מה איכפת לו ממה שחושבים הגויים?
על זה אומר הקדוש ברוך הוא למשה: "המשכן נקרא משכן העדות". המשכן הוא העדות לעולם כולו שהשכינה שורה בישראל. האש היורדת מן השמיים, הנר המערבי שדולק מאליו, עשרת הניסים שנעשו במקדש בכל יום – כל אלה הם הכרזה גלויה: הקדוש ברוך הוא איתנו.
הפחד שמביא את הפחד
הרב קוק זצ"ל מבהיר את העניין בצורה עמוקה. הוא אומר שלפני חטא העגל, אף אומה בעולם לא העיזה להתעמת עם עם ישראל. אם עם ישראל היה ראוי – היה מגיע ישר לארץ ישראל מבלי שאף אחד יעצור אותו. אומות העולם, מרוב כבוד ויראת רוממות, היו פורסות שטיח אדום ואומרות: "אם באתם לקחת את ארצנו – הרי היא שלכם, אנחנו הולכים לחפש מקום אחר."
הגמרא אומרת: אין החיה תוקפת את האדם אלא אם כן הוא נדמה לה כחיה.
זה עיקרון שכל אחד מאיתנו מכיר מניסיון יומיומי. כלב שמזהה שאתה מפחד ממנו – פוגע. כלב שמזהה שאתה עומד בביטחון, יודע את מקומך, מבין את ערכך – מסתלק. הרבה תלוי בשדר הפנימי שאתה משדר.
הדוב הגריזלי והתת-אלוף
שכן של ההורים שלי, תת-אלוף בצה"ל, סיפר שפעם באימון בחו"ל, ביער עם דובי גריזלי, אמרו ללוחמים: אם פוגשים דוב – לא לברוח. תעמוד זקוף, תישאר נחוש, תמסור מסר ברור – זה הטריטוריה שלך.
ואכן, אותו תת-אלוף – שבעצמו נראה קצת כמו דוב גריזלי, אם נהיה כנים – פגש ביער דוב לבדו. הוא עמד. הדוב הסתכל עליו. השפיל מבט. והסתלק.
ממש כך, בדרך ברורה, הפחד שאנחנו משדרים הוא שיוצר את הסכנה. והביטחון שאנחנו משדרים הוא שיוצר את ההרתעה.
מה באמת מרתיע?
לפני השביעי באוקטובר אמרו לנו: "החמאס מורתע." אחר כך: "החיזבאללה מורתע." אנחנו יודעים שזה לא אמת.
ההרתעה לא נבנית רק מ-F16, מטנק מרכבה 4, מחיל אוויר וחיל שריון. אלה כלים חשובים, אבל הם לא שורש העניין. ההרתעה נבנית קודם כל במצב הנפשי. כאשר אנחנו בטוחים בתפקידנו, במעלה שלנו, בזכות שלנו על הארץ הזאת, באמונה בצדקת הדרך.
מי שהיה מאזין לנסראללה ימח שמו – לאורך שנים, לא רק בזמן המלחמה – היה שומע אותו אומר שוב ושוב: "אנחנו ננצח את היהודים בזכות האמונה." לא סתם שם השם "אללה" מופיע בשמו ובשם הארגון. הם באים בשם אלוקים.
הדרך שלהם מעוותת. אבל הם מאמינים. ואנחנו לפעמים לא מספיק מביעים את האמונה שלנו.
"והיא שעמדה לאבותינו ולנו"
הבן שלי שלחם בעזה היה בגדוד שהמ"ג שלו היה דרוזי – סלמן חבקה, שנפל בקרבות. ביום שמחת תורה, בהוצאת הפקודה לצאת לקרב, כתב אותו מ"ג לוחמיו:
"והיא שעמדה לאבותינו ולנו. ולא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו, אלא בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם."
מ"ג דרוזי. יוצא לקרב. וזה מה שהוא כותב.
הלכתי עם אשתי עד ינוח ג'ת לנחם את משפחתו. כשנכנסתי לאולם הגברים ועמדו שם כארבעים בני משפחה, כל אחד שאל: "מי אתה, מאיפה באת?" אמרתי שאני מחולון, שהבן שלי לחם בגדוד שלו, שהלוחמים לא יכלו לבוא ואנחנו ההורים באנו במקומם.
ואז, אחד אחד, כל ארבעים האנשים אמרו לי אותו דבר: "אל תדאג. אלוקים איתנו. הקדוש ברוך הוא איתנו וננצח."
אמונה כזאת. פשוטה. נקייה. חזקה.
הלוואי שאנחנו, עם ישראל, לא נתבייש לומר את זה ברבים.
משכן העדות בדורנו
"לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב."
הקדוש ברוך הוא מחל על חטא העגל, ועדות המחילה הייתה המשכן – הנוכחות האלוקית הגלויה בתוך עם ישראל. כך גם בדורנו: כאשר אנחנו יוצאים בשם השם, כאשר קצינים אומרים "שמע ישראל" לפני הקרב, כאשר אנחנו זוכרים שאנחנו נלחמים בכוח הטוב נגד הרוע – זוהי ההרתעה האמיתית.
ישועת ה' כהרף עין. בצורה הנגלית יש עדיין סכנות גדולות – בצפון, בדרום, ביום-יום. אנחנו מתפללים שהקדוש ברוך הוא יודיע לעולם כולו את אהבתו לעם ישראל, ישיב את כל החטופים ויביא ישועה גמורה.
כשם שהמשכן היה עדות לסליחה ולשכינה השורה בישראל – כן נזכה בדורנו לעדות הגדולה הזו.
יהיו הדברים לעילוי נשמת אירן דוח בת אינגליס.
תמלול השיעור
ערב טוב, רשות מוריי ורבותיי.
אנחנו נמצאים כאן בהזכרת השבעה של אירן דוח בת אינגליס.
רוח השם תנחנה בגן עדן ונשמתה צרורה בצרור החיים.
אני מוכרח לומר בתור אדם מבחוץ
זה מרחיב את הלב לראות משפחה לתפארת שמתכנסת כאן לעילוי נשמתה.
זכתה לראות נכדים ונינים, דור ישרים מבורך.
והזכות הזאת היא זכות גדולה.
שמעתי פה גם קצת עליה שהייתה אישה של נתינה, של חסד, של לב רחב.
ובודאי, הדברים האלו הם דברים שכולנו, כל הנוכחים כאן ובפרט כל בני המשפחה לוקחים מאישיותה ולוקחים לזכרה להמשיך את דרכה.
נאמר דברי תורה קצרים לעילוי נשמתה, כמובן כל הברכות ודברי התורה לעילוי נשמתה.
מספר המדרש,
שבשעה שחטו עם ישראל בחטא העגל, מתפלל משה רבנו אל ריבונו של עולם, תמחא להם על חטא העגל.
ולא הניח לו, התנפל 40 יום ו-40 לילה, עד שהקדוש ברוך הוא יתרצה לו.
וגם לאחר שהקדוש ברוך הוא אומר לו
מחתי להם,
עדיין שואל אותו משה רבנו,
רגע, אני שמעתי, אני עכשיו יודע,
שמחלת להם.
אבל איך אומות העולם ידעו?
למה זה חשוב שאומות העולם ידעו?
אומר המדרש, אמר לו הקדוש ברוך הוא,
המשכן נקרא גם משכן העדות.
מה הכוונה עדות? המשכן הוא מעיד, זוהי העדות של עם ישראל שמחל להם הקדוש ברוך הוא על חטא העגל.
אז מדוע צריך שאומות העולם ידעו שהקדוש ברוך הוא מחל? ואיך המשכן הוא העדות?
מבהיר את הדברים הרב אברהם יצחק הכהן קוק והוא אומר,
שבעצם לפני חטא העגל
אף אומה ולשון בעולם לא העיזה
להתעמת עם עם ישראל.
ואילו עם ישראל לא היה חוטא בחטא העגל, אלא היה מיד מגיע אל ארץ ישראל, אומות העולם מרוב כבוד לעם ישראל, מרוב יראת הרוממות, לא היו בכלל באים להילחם בהם.
הם היו, עם ישראל היו מתקרבים, היו אומות העולם פורסים להם שטיח אדום, אומרים להם אם באתם לקחת את ארצנו, הרי היא נתנה לכם במתנה, אנחנו הולכים לחפש לנו מקום אחר.
משל למה הדבר דומה?
אומרת הגמרא,
אין החיה תוקפת את האדם, אלא אם כן הוא נדמה לה כחיה.
כלב רואה בן אדם, אז זה תלוי מאוד במצב הנפשי של האדם.
אם האדם בא בביטחון,
בא, הוא יודע מי הוא. הוא יודע שהכלב, עם כל החיבה שיכולה להיות לכלב, אבל הכלב הוא יצור שהוא פחות מאיתנו.
אנחנו כאדם, אנחנו במעלה הרבה יותר גבוהה, יש לנו אנחנו בצלמו כדמותו של הקדוש ברוך הוא, אנחנו כבני אדם
יש לנו שכל, יש לנו נשמה, יש לנו
מוותר האדם מן הבהמה. ולכן,
כאשר אדם, אם אדם בא במצב נפשי שהוא רואה בהמה או חיה, אז הוא רגוע, הוא יודע את מעלתו,
מיד בעל החיים מבין את זה, מרגיש את זה, בלי שתגיד מילה.
הוא מזהה שיש פה איזה משהו מעליו.
ולומת זאת,
דווקא כאשר אתה מפחד מהכלב, ואתה צועק לו,
תישתא, עוף מפה, לא יודע, כל אחד בסגנון שלו
דווקא אז הכלב מזהה שאתה מפחד ממנו,
אז הוא פחות מפחד ממך.
הרבה תלוי בשדר הפנימי שאתה משדר.
שכן של ההורים שלי
היה תת אלוף בצה"ל והוא סיפר שפעם באחד האימונים הוא היה באיזשהו מקום בחו"ל.
והם היו צריכים לעשות ניווט באיזה יער ואמרו להם שיש שמה
דוב גריזלי.
דוב גריזלי, זה איזה משהו בגובה של איזה 2.5 מטר,
גם רוחב משהו דומה, משהו חבל על הזמן.
ואמרו להם,
אם אתם פוגשים את הדוב ביער,
לא לברוח.
תעמוד יציב,
זקוף,
תעלה ראש,
ואתה לא צריך להגיד כלום.
רק פשוט תהיה ברור לך שלבפנים יהיה ברור שיש לך פה, זה הטריטוריה שלך, לא שלו.
אתה זה שמוביל פה את הדברים.
ובאמת הוא מספר, אותו תת אלוף מספר, שהוא הלך לבדו ביער והוא באמת פוגש דוב גריזלי.
אז הוא אומר, טוב, האמת היא שאותו תת אלוף הוא בעצמו כזה קצת נראה כמו דוב גריזלי.
אבל אה
אבל הוא עומד, בכל זאת הדוב פי אחד וחצי ממנו, הוא עומד ככה זקוף נחוש.
הדוב הסתכל עליו, השפיל מבט והסתלק.
וכך להבדיל, אנחנו לא אומרים שאומות העולם חלילה זה כמו בעלי חיים.
אבל הפער
בין עם ישראל לבין אומות העולם, יש פער.
בנו יש נשמה יתרה.
חביבים ישראל שנקראו בנים למקום.
יש לנו מעלה גבוהה יותר.
ולכן, גם עם ישראל, אם עם ישראל היה ראוי והיה זכאי לבוא בביטחון עצמי, בביטחון מלא רוחני,
אז
אומות העולם לא היו נלחמות בנו בכלל. הם היו מיד מבינות,
מרגישות בתת מודע שלהם,
מהי האמת, מהי מעלתו של עם ישראל.
ולכן,
לא מספיק שהקדוש ברוך הוא מחל על חטא העגל. צריך שהאומות ידעו.
אומר לו הקדוש ברוך הוא למשה, משכן העדות.
המשכן הוא העדות לכך שמחל הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. הוא העדות שהשכינה שורה בישראל.
אש יורדת מן השמיים לאכול את הקורבנות.
נעשים ניסים במנורה. עשרה ניסים נעשו במקדש כל יום.
הנר המערבי היה דולק והולך.
העדות הזאת שהשכינה שורה בישראל,
זאת העדות שהייתה לעם ישראל על כך שמחל להם הקדוש ברוך הוא בחטא העגל.
אני חושב שיש בדבר הזה לימוד עמוק גם לימינו.
אנחנו עד היום שואלים את עצמנו, מה יכול לגרום להרתעה לאויבים שלנו?
ואנחנו יודעים, לפני השביעי לאוקטובר, לפני שמחת תורה, אז אמרו, החמאס מורתע.
עכשיו מנסים לשכנע אותנו שאולי החיזבאללה מורתע, שאולי ערבים ביהודה ושומרון מורתעים.
אנחנו יודעים שזה לא האמת. זה לא המציאות.
ההרתעה לא נבנית רק על ידי זה שיש לך
F16, או על זה שיש לך טנק מרכבה 4, או על ידי זה שיש לך חיל אוויר וחיל הנדסה וחיל שריון וכל החילות כולם ביחד.
ההרתעה נבנית קודם כל במצב הנפשי.
כאשר אנחנו, עם ישראל, בטוחים בתפקידנו,
במעלה שלנו,
בזכות שלנו על הארץ הזאת, באמונה בצדקת הדרך.
רק אמונה בצדקת הדרך היא העיקר.
אני לא יודע כמה יוצא לכם לשמוע את נסראללה ימח שמו מדבר.
אבל הוא ימח שמו, כבר הרבה שנים, לא רק עכשיו,
בשתיים או שלוש נאומים שהוא נתן בזמן המלחמה. כבר הרבה שנים, כל הזמן שהוא מדבר,
מה הוא אומר?
הוא אומר אנחנו ננצח את היהודים
בזכות האמונה.
בזכות האמונה.
לא סתם השם אללה מופיע גם בשם שלו, נסראללה,
וגם בחיזבאללה. הכל בשם אללה.
הם באים בשם אלוהים, ואללה זה הקדוש ברוך הוא. זה הם מאמינים באותו אלוקים כמונו.
זה לא אלוהים אחרים.
הדרך שלהם היא מעוותת,
אבל מאמינים באותו אלוקים.
והוא בא בשם השם, ואנחנו לפעמים לא מספיק.
הלימוד הגדול הוא לבוא בשם השם.
כאשר עם ישראל בא בשם השם, משכן העדות, עדות היא לעולם כולו שהשכינה שורה בישראל,
העדות הזאת היא כוח ההרתעה הגדול ביותר.
כאשר אנחנו נזכה בעזרת השם
לבוא בשם השם,
לבוא, וזה היה מאוד יפה, במלחמה הזאת, הרבה קצינים
יצאו ובתחילת הקרב
אמרו שמע ישראל.
אמרו שבאים בשם השם, אמרו שבאים בשם כל הדורות של עם ישראל.
הבן שלי, ברוך השם, שלושה בנים שלי לחמו עכשיו בעזה.
אחד מהם, שריונר,
היה לו מגד דרוזי שנהרג בקרבות, סלמן חבקה.
מגד דרוזי.
והמגד הזה ביום של שמחת תורה,
פרסם
הודעה, יציאה לקרב ללוחמים.
מה הכותרת?
"והיא שעמדה לאבותינו ולנו".
"ולא אחד לבד עמד עלינו לחלותנו, אלא בכל דור ודור קמים לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם".
ככה כותב המגד הדרוזי.
לגמרי.
לגמרי.
לצערנו, נהרג בקרב. אני ואשתי הלכנו עד ינוח ג'ת, זה ממש על גבול הצפון, נסענו לשם לנחם את המשפחה. גם חוויה מאוד מיוחדת, ניחום אבלים אצל דרוזים זה משהו שונה ומיוחד.
אבל באמת אחד הדברים הכי מדהימים שהיה שמה, נכנסתי יש שמה זה אולמות נפרדים, אולם לגברים, אולם לנשים.
נכנסתי אל אולם של, אשתי הלכה לאולם של הנשים, אני הלכתי לאולם של הגברים.
עומדים שמה משהו כמו 40 בני משפחה, עומדים בשורה כזאת ארוכה, וכל מי שנכנס בא ומנחם אותם.
אז כל אחד הם שואלים, מי אתה, מאיפה באת?
אז באתי ואמרתי, אני מחולון, הבן שלי.
ידענו שהלוחמים לא יכולים לבוא לנחם, הלוחמים כולם היו בתוך עזה.
אז בתור ההורים, הרגשנו מחויבות לבוא ולבטא, להיות שליחים של הבנים שלנו.
אז באתי ואמרתי, הבן שלי לוחם בגדוד שלו והוא עכשיו בעזה ואני באתי מחולון.
וואו, באת מחולון, כל הכבוד, שימחת אותנו, ניחמת אותנו.
עכשיו אני עובר 40 איש, כל אחד אומר לי,
אל תדאג, אלוקים איתנו.
אל תדאג, הקדוש ברוך הוא איתנו וננצח.
האמונה מאוד חזקה.
הלוואי שאנחנו עם ישראל,
לא נתבייש להגיד את האמונה שלנו.
אם אנחנו נבוא בשם השם כן.
לא רק הצדק איתנו והטוב איתנו ואלוקים איתנו כי אלה רשעים
מנובלים כאלה עם כל הזוועות המזעזעות שנחשפנו אליהם.
אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא איתנו.
הקדוש ברוך הוא איתנו לא יטש השם עמו ונחלתו לא יעזוב. ואנחנו ממש נלחמים פה בכוח של הטוב נגד הרוע.
ולכן, אנחנו קודם כל
מתפללים לקדוש ברוך הוא.
כי ישועת השם כהרף עין.
בצורה נגלית יש עדיין סכנות גדולות לעם ישראל.
אם זה בצפון, החזית הצפונית לא פשוטה בכלל.
וגם, גם ביום יום. אנחנו לצערנו מתבשרים פה ושם, עלות פצועים.
חלילה על כל מיני בשורות לא נעימות.
ואנחנו מתפללים לקדוש ברוך הוא, תודיע לעולם כולו שמחלת לעם ישראל.
ותודיע לעולם כולו את אהבתך לעם ישראל.
ותושיע אותנו ישועה גדולה. השם ילחם לכם ואתם תחרישון.
בעזרת השם, כשם שמחל הקדוש ברוך הוא על חטא העגל והודיע את הדברים במשכן.
כך בעזרת השם נזכה בדורנו שהקדוש ברוך הוא יכול, זה ודאי שהוא יכול, ברגע אחד,
להשיב את כל החטופים החיים,
לנצח את כל ראשי הצפע שמסתתרים שם, ובאמת בכוח רוחני מאוד מאוד גדול לבוא ולהודיע שהשכינה שורה בישראל.
ובעזרת השם, זוהי הרתעה אמיתית לכל אויבנו ומבקשי רעתנו.
יהיו הדברים בעזרת השם לעילוי נשמתה של אירן דוח בת אינגליז.
נאמר קדיש יתגדל ויתקדש שמה רבה.
רבי חנניה בן קשע אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפי כך חרבה להם תורה ומצוות שנאמר אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.