בלוג

ערב טוב, ברשות מוריי ורבותיי, דברי התורה הם לעילוי נשמת אופרה בת טולגה, רעייתו המנוחה של חברנו אברהם מזרחי השם ישמרהו ויחיהו, שהוא במשך שנים רבות מעמודי התווך של בית הכנסת שלנו. חבר ההנהלה, יושב ראש ההנהלה, הרבה שנים עמל וטורח פה למען הציבור. וזה הזדמנות לברך אותו ואת בניו ובנותיו, חתניו, כלותיו, כל אשר לו, וכל בני ביתו ואת כל משפחתו ואת כל המשפחה המורחבת שבאה כל שנה לציין את ה את המאורע הזה. ולנברך את כולכם בעזרת השם בבריאות איתנה, לאורך ימים ושנים טובות, נחת ושמחה ושפע ברכה והצלחה. וימלא השם כל משאלות לבכם לטובה. אמן. אמן. המדרש על פרשת השבוע אומר דבר מאוד מוזר. אומר המדרש אברהם נקרא אברהם. מה אתה אומר? מה זה מפתיע? באמת אברהם נקרא אברהם, זה מובן מאליו. אבל זה רק ההקדמה. מיד אחר כך אומר המדרש, וכן גם יצחק נקרא אברהם. יצחק נקרא אברהם. שנאמר, איפה אפשר למצוא פסוק לכך שיצחק נקרא אברהם? בפרשה שלנו. שנאמר, ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם. עכשיו, זה זה אבסורד. הרי מה באמת כתוב בפסוק? כתוב: אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק. אבל המדרש חותך את הפסוק באמצע ואומר הנה, מה כתוב פה? אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם. מכאן שיצחק נקרא אברהם. אבל בזה זה לא נגמר. המדרש אומר עוד דבר אחד שהוא מובן מאליו. יעקב נקרא ישראל. נכון או לא נכון? יעקב נקרא ישראל. זה כתוב מפורש, שנאמר, לא יעקב יאמר עוד שמך כי עם ישראל. אבל אומר המדרש, גם יצחק נקרא שמו ישראל. שנאמר, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, את יעקב איש וביתו באו. כלומר, כתוב לנו כאן, ששמות בני ישראל הבאים מצרימה, ואחד מבני ישראל הבאים מצרימה, זה יעקב בעצמו. זאת אומרת, שאם יעקב הוא חלק מבני ישראל, אז מי נקרא ישראל? יצחק, אבא שלו. מכאן שיצחק נקרא ישראל. ממשיך המדרש ואומר, וגם אברהם נקרא ישראל. רבי נתן אומר, מילתא עמיקטא היא. זה דבר עמוק. שאברהם נקרא ישראל. איפה לומדים שאברהם נקרא ישראל? שנאמר, ומושב בני ישראל, אשר ישבו במצרים ובארץ כנען ובארץ גושן, 30 שנה ו-400 שנה. בני ישראל יושבים בארצות האלה 30 שנה ו-400 שנה. עכשיו, כמה זמן בפועל היו במצרים? 210. 400 שנה הרי כבר בברית בין הבתרים נאמר, ועבדום וענו אותם 400 שנה. מתי אנחנו סופרים 400 שנה? מלידת יצחק. זה מפורש בפסוקים, שאם אתה סופר מלידת יצחק עד יציאת מצרים, זה 400 שנה. אבל פה בפסוק הזה, זה שמות י"ב, כתוב, 30 שנה ו-400 שנה. מתי אתה סופר 30 שנה ו-400 שנה? מברית בין הבתרים, נכון. ברית בין הבתרים הייתה 30 שנה לפני שנולד יצחק. אז אם כן, 430 שנה ישבו בני ישראל בארצות האלה. בני ישראל? מתי ישראל נולד? הרבה אחר כך. קודם כל לקח זמן עד שיצחק נולד. אחר כך, רק בגיל 60, שיצחק היה בן 60, נולדו יעקב ועשו. אז איך אתה אומר בני ישראל ישבו 430 שנה? תשובה, גם אברהם נקרא ישראל. אז אם כך, המדרש הזה, כמו שאמרנו, זה מדרש תמוה. הוא בעצם אומר לנו שיצחק נקרא אברהם, וגם יצחק נקרא ישראל, וגם אברהם נקרא ישראל. מה בשביל כל הפלפולים האלה שהמדרש עושה בפסוקים, חותך פסוק באמצע, מה המטרה? בשביל מה צריך להגיד את הדבר הזה, שכולם נקראים בשמות אחד של השני? אז קודם כל נגיד משהו על יצחק אבינו. יצחק אבינו דמות מיוחדת במינה. הוא היחיד שהוא גם בן של אבא וגם אבא של אבא. כל אחד מאיתנו הוא בן של אבא, נכון? אבל מי יכול להיות אבא של אבא? לא, הוא לא אבא של אבא של עצמו, אבל יש רק שלושה שנקראים אבות: אברהם, יצחק ויעקב. אברהם אבינו, יצחק אבינו, יעקב אבינו. אחר כך אנחנו כבר לא קוראים אבינו. גם אם מישהו יודע שהוא משבט לוי, יש לויים וכהנים בקהל. הנה רבי זאב לוי, מי פה עוד כהן? אה, אתה לוי? כהן? כהן. חתן של אביה, אתה גם כהן, נכון? הנה, אתה כהן. ניסן גם כהן. ניסן, יש לנו פה כמה וכמה כהנים ולויים. משה לוי. אז כל הלויים לא אומרים לוי אבינו. ללוי אנחנו לא קוראים אבינו. גם מי שהוא כהן ולוי, הוא יודע שזה אבא של אבא של אבא שלו, לא קוראים אבינו. רק אברהם, יצחק ויעקב. יש אנשים שיש להם ייחוס לדוד המלך. מגילת יוחסין, בן של בן של בן של בן של דוד המלך. אנחנו יודעים שרש"י למשל, פרשן המקרא, הוא היה בן של בן של בן של דוד המלך. ולמשל, המהר"ל מפראג, היה בן של בן של בן של בן של רש"י. וגם אה, הרב מלובביץ'. גם היה, בן של בן של בן, מגילת יוחסין, עד רש"י ומרש"י עד דוד המלך. הרב מלובביץ'? הרב מלובביץ', האדמור של חב"ד האחרון. מה? רבי מנחם מנדל שניאורסון. הוא לא בייחוס לרש"י. כן. עכשיו, מה מה אני רוצה לומר בזה? אף על פי שהם יודעים מי אבא שלהם, הם לא אומרים דוד אבינו, וגם לא יהודה אבינו. יודעים שהם משבט יהודה. לא אומרים. אנחנו כולנו לא יודעים באמת מאיזה שבט אנחנו. יכול להיות מיהודה, יכול להיות שמעון, יכול להיות בנימין. אנחנו לא יודעים בוודאות. אבל גם מי שיודע, לא אומר אבינו, אלא רק לשלושה נקראים אבות: אברהם, יצחק ויעקב. מדוע? כי אברהם, קודם כל אחרי יעקב, זה כבר אבא של שבט. לוי, הוא אבי שבט הלוי. יהודה, הוא אבי שבט יהודה. אבל הוא לא אב של עם ישראל. אברהם, יצחק ויעקב הם אבות של כולנו. אבינו. הם אבותינו, האבות של כולנו. ולכן רק להם אנחנו קוראים אבות. בנוסף, אברהם, יצחק ויעקב הם כנגד חסד, גבורה ותפארת, כנגד שלוש מידות מאוד מאוד עמוקות. חסד זה נחשב כצד ימין. ימין השם רוממה, ימין השם עושה חיל, זה מידת החסד. גבורה זה צד שמאל, מידת הדין. תפארת, מידת האמת, הממצעת באמצע, נותנת את האיזון הנכון של הדברים. אז שלושת הדברים האלה יוצרים יחד שלמות, ולכן רק אברהם, יצחק ויעקב נקראים אבות. אברהם הוא האב הראשון, הוא פורץ דרך. הוא הראשון שמביא אמונה באל אחד. הוא הראשון שמקים את הזרם הזה של עבודת השם. וקורא אחריו, לכן הוא נקרא אברהם אוהבי. ככה הקדוש ברוך הוא קורא לו. ולכן אברהם הוא פורץ דרך. יעקב, האב האחרון, הוא כבר אב של בנים. הוא לא אב של עוד אב. הוא בעצם כבר בונה אומה. לעומת זאת יצחק הוא איזושהי חוליה באמצע, בין אברהם לבין יעקב. וזה קודם כל סיבה ראשונה שאומר לנו המדרש, יצחק נקרא אברהם ויצחק גם נקרא ישראל. הוא נקרא בשני השמות שלהם. למה? כי המהות של יצחק זה לקחת מאברהם, פורץ הדרך הגדול, ולהעביר את זה ליעקב, שיהפוך את זה לעם. הרבה פעמים איזה תקופה שהיא דור ביניים, ההרגשה לפעמים שאנחנו רק אה, רק איזה חוליה בשרשרת, אנחנו רק מעבירים. היה מישהו בגילי, אני בן 50 וקצת, והיה מישהו בגילי שאמר לי עכשיו, הדור שלנו פספס את המלחמות החשובות. אנחנו לא היינו עוד ביום הכיפורים וששת הימים. ועכשיו גם כן מלחמה מאוד משמעותית. אנחנו מקווים שתהיה בעזרת השם, מאמינים ומקווים שבעזרת השם תהיה ניצחון גדול ומכריע שישנה את פני המדינה ויסיר את האיום הבלתי יתואר הזה שכבר עשרות שנים, עשרות שנים, איזה 30 שנה שיורים עלינו רקטות. איזו מדינה תשלים עם דבר כזה? בעזרת השם, נקווה שגם בדרום וגם בצפון הדבר הזה יוסר מעלינו. לבנון השנייה היית? אבל זו לא הייתה מלחמה משמעותית. מה היא שינתה? צוק איתן. הייתי, הייתי בצוק איתן, הייתי בלבנון השנייה. אבל התחושה, שוב אני לא, אני לא מצטט את עצמי. זה חבר אמר לי, הוא אומר לי מה זה כל כל התקופה שלנו, היה פקה פקה, הסכמי אוסלו, מלחמה כזאתי, סבב כזה, לא עשינו שום דבר משמעותי. ההורים שלנו עשו דברים גדולים, הילדים שלנו עכשיו עושים דברים גדולים, אנחנו דור באמצע. אז לפעמים, אז אז ההתחלה. לפעמים התחושה של הדור של האמצע, זה תחושה כאילו, בסדר, אנחנו רק אה בין לבין. אבל האמת היא, שהדור של האמצע הוא דור חשוב מאוד. דור שתפקידו וכל אחד מאיתנו יש לו גם את התפקיד הזה. גם מי שעשה דברים גדולים, יש לו גם את התפקיד לקחת מהדור הקודם ולהעביר לדור הבא. כל אחד מאיתנו, רבותיי, בואו בואו נחזור לדברי התורה. המלחמות זה רק היה בשביל לתת את הדוגמה. כל אחד מאיתנו הוא חוליה בשרשרת. כל אחד מאיתנו, גם מי שעושה דברים ענקיים, הוא גם ננס על גבי ענק, כי הדורות הקודמים ענקיים מאיתנו. ואנחנו גם מעבירים לדור הבא, כי אם לא נעביר לדור הבא, אין המשכיות. וזה בעצם העוצמה והכוח והנצחיות של עם ישראל. ולכן יצחק נקרא גם אברהם והוא נקרא גם ישראל, כי הוא מקבל מאברהם והוא מכוון את עצמו אל יעקב אבינו. וכך כל אחד צריך להיות בשני המבטים האלה, גם לקחת מהדור הקודם וגם להעביר לדור הבא. אבל יש פה דבר נוסף. קודם כל אני אומר גם בסוגריים, זה גם קשור למידות האלה שאמרנו קודם, חסד, גבורה, תפארת, אז גם הגבורה היא נכללת בתוך החסד. כי גם גם הגבורה, חסד וגבורה זה כאילו שני הפכים. חסד זה רק נתינה והענקה, וגבורה זה איזה עוצמה ולפעמים גם פגיעה בגבורה, אתה מצער על האויב, זה מלחמה. אז זה נראה שני דברים סותרים, חסד ומלחמה, חסד ודין. אבל האמת היא, שהדברים הם קשורים. כי לפעמים מתוך רצון לעשות חסד, אתה צריך לצאת למלחמה. זה שהיום צה"ל נלחם בחמאס ומבער אותו מן העולם, זה דין או חסד? זה גם וגם. זה לעשות דין ברשעים וזה חסד עצום לעולם. וביארת הרע מקרבך, זה חסד גם לעם ישראל וגם לעולם כולו. בעולם כולו, הרשע בעולם כולו, רואה את הלוחמים שלנו היום ומבין שלא לעולם חוסן. עד מתי רשעים יעלוזו? מגיע רגע שהם לא עוזים יותר. מלחמות לא נגמרות. וככל שאנחנו נהיה יותר תקיפים בדבר הזה, אנחנו נעשה יותר חסד לעולם. אבל גם לפעמים בתוך הגבורה, בתוך מידת הדין יש גם חסד. למשל, ילד רוצה לעשות כל מיני דברים, ואבא לא מרשה לו. הוא מציב לו גבולות והוא אוסר עליו כל מיני דברים. זה שעכשיו הוא אוסר עליו, זה חסד או דין? זה גם וגם. הוא מצד אחד מציב לו גבולות, גבולות זה גבורה. מצד שני זה חסד שהוא עושה לו. אם הוא רק יפנק אותו כל הזמן, הילד לא יגדל להיות בן אדם בוגר, אחראי, עוצמתי. לכן יצחק גם נקרא אברהם, כי מידת הגבורה היא נכללת בתוך מידת החסד. וכמובן בתוך התפארת, כי התפארת זה האיזון בין החסד לגבורה. אבל יש פה דבר נוסף במדרש, שאנחנו רואים שגם אברהם וגם יצחק נקראים ישראל. עד כדי כך ש נאמר לנו פה, שאלה שמות בני ישראל, זה בעצם הבנים של יצחק. או בני ישראל שיושבים במצרים ובארץ גושן ובארץ כנען, זה בעצם אברהם. אז למה צריך להגיד את הדבר הזה? כי הרי ישראל היום יש הרבה פעמים דיון איך לקרוא לנו, יהודים, ישראלים. הרבה פעמים התחושה היא כאילו אם אתה אומר אני יהודי, זה קשור ליהדות. אם אני אומר אני ישראלי, מי שאומר בדרך כלל אני לא יהודי, אני ישראלי, מה הוא מתכוון להגיד? בדרך כלל הוא מתכוון להגיד אני לא קשור לד"ת. אני מדינת ישראל, אני אזרח המדינה. הוא יכול להיות ישראלי ולא יהודי. כן, הוא יכול להיות שהוא נוצרי, יכול להיות שהוא דרוזי, יכול להיות, כן. איש דרוזי. יש גם נוצרים הרבה שמגיעים פה. נכון. נכון, גם הרבה יהודים אומרים אני ישראלי, כי הם לא רוצים תמיד להרגיש את הקשר ליהדות. היה עכשיו לאחרונה, בעקבות הטבח שהיה בשמחת תורה, הוא חושב בתנאי שהוא רוצה להזדהות איתנו. בעקבות הטבח שהיה בשמחת תורה, אמר אמר יהודי אחד, הוא כתב כך, אנחנו קוראים לילדים שלנו הרבה פעמים בשמות אוניברסליים כאלה. לא רוצים, לא רוצים שזה יהיה שמות יהודיים מובהקים. אז שמות אוניברסליים כאלה. אנחנו צורכים כל מיני מוצרים שבאים מחו"ל. אנחנו נוסעים לחו"ל בקיץ. אנחנו כל זה עושים הכל רק כדי לא להרגיש יהודים, ובסוף נרצחים בגלל שאנחנו יהודים. אז לפעמים האויבים שלנו מזכירים לנו שאנחנו יהודים. אבל אני רוצה לומר משהו עמוק. ישראלי זו לא מילה רעה. ישראל זה השם של העם שלנו. זה לא להגיד, אני למשל, אני גם יהודי, אבל אני גם מגדיר את עצמי ישראלי, לא במובן של אזרח מדינה. ברור אני גם אזרח המדינה. ברור. אבל אני גאה לומר אני ישראלי. מה זה להיות ישראלי? אחי ישראלי. זה להיות מהעם הזה. העם הזה לא נקרא העם היהודי. בתורה אנחנו נקראים עם ישראל. מתי התחילו לקרוא לנו עם יהודי, אתם יודעים? בגלות. שבט יהודה. בגלות. פעם ראשונה אנחנו נקראים ככה במגילת אסתר. איש יהודי היה בשושן הבירה. למה הוא נקרא איש יהודי? כי הוא ממלכת יהודה, היה ממלכת יהודה ועשרת השבטים. שהם נקראו ממלכת ישראל. אבל באמת, כשהעם ישראל מאוחד, אנחנו עם ישראל. וכולנו ישראלים, זה שם קדוש ישראל. זה לא בושה, זה לא ל אנחנו לא בורחים מהיהדות שלנו, מהתורה שלנו, מהאמונה שלנו. אנחנו אומרים בגאון אנחנו ישראלים, וישראלים זה גם לש האותיות של ישראל זה גם שיר אל. זה גם ישר אל. זה גם על שם הפסוק כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל. וזה גם עד כדי כך שהמדרש טורח להגיד גם אברהם נקרא ישראלי, גם יצחק נקרא ישראלי, כי בעצם, למרות שעדיין לא היה ישראלים, בטח שלא היה יהודים, אני שואל תמיד את האנשים מי היה היהודי הראשון? אברהם אבינו. איך אברהם יכול להיות יהודי? יהודי על שם יהודה. יהודה הוא נין של אברהם. אברהם היה עברי. אברהם היה עברי, כי הוא צאצא של עבר. אבל האמת היא, אומר לנו המדרש, אברהם הוא ישראלי. מה הכוונה? כי אברהם לא היה איזה בן אדם ככה על הרק. אברהם הוא חלק מהכלל. הוא חלק מכלל ישראל. וכשהוא מבין שהוא חלק מכלל ישראל, אז הוא בעצם אומר אני באתי לבנות אומה. כמו שאומר הפסוק כי דעתי למען אשר יצווה את בניו ואת זרעו אחריו ושמרו דרך השם לעשות צדקה ומשפט. המטרה של אברהם זה לא להיות בן אדם אחד צדיק, זה לבנות עם. ולמרות שהוא בינתיים לבד, זה עד גיל 100 הוא לבד, ואחר כך יש לו בן אחד שממשיך את דרכו. יש לו עוד דברים אחרים, אבל אחד שממשיך את דרכו. ויצחק יש לו שני בנים ורק אחד אבל אבל אברהם ויצחק הם כבר פה בשביל העתיד. בשביל האומה. וזה בעצם הכוח הנצחי של עם ישראל. ולכן המדרש טורח לומר קודם כל על יצחק, שהוא החוליה המחברת בין אברהם לבין יעקב. אבל גם על אברהם וגם על יצחק וגם על יעקב, כולם נקראים ישראל על שם העם. כי הם אבות האומה, הם בונים עם. וזה כוח מאוד מאוד גדול. אנחנו שייכים לעם. הרבה פעמים, ובעיקר בדור שלנו, אדם מרגיש אני אדם פרטי. המיצוי העצמי שלי, כוחות הנפש שלי, מה מתאים לי, למה אני מתחבר, למה אני לא מתחבר. ודווקא עכשיו המלחמה הזאת התגלה הכוח של העם, נשמת האומה התגלתה. יש נשמה אחת לכל עם ישראל. והנשמה הזאת התעוררה. היום אה, זכיתי שהנכד שלי נכנס לבריתו של אברהם אבינו. אה לפני כחודש, ביום השני של המלחמה, החתן שלנו נפצע, נפצע קשה, והוא ממושפז, היה בטיפול נמרץ, אחר כך התאושש, התאושש, וברוך השם השתחרר מבית החולים. עדיין בתהליך שיקום, אבל ברוך השם השתחרר. לפני שבוע נולד לו בן. הבת שלי ברוך השם ילדה, והיום הם קראו את שמו לוי יצחק. ולמה לוי? לוי על שם הפסוק הנעם כלבי יקום וכארי יתנשא. זה מה שאנחנו חווים בחודש האחרון. עם ישראל שהיה קצת מפורק, קצת מפורד בתוכו פנימה, קצת רדום, קצת כל אחד מחפש את טובתו האישית, העם הזה כלבי יקום וכארי יתנשא. אז הזכות הזאת שאנחנו זוכים לחיות בדור הזה, להתחבר מחדש לעם, עם ישראל. ובעזרת השם העם הזה, עם הנצח שלא מפחד מדרך ארוכה. עם ישראל חי, כמו שצועקים היום בכל מקום. 300,000 אמריקאים צעקו את זה. עם ישראל חי. אמירה מאוד חזקה. והחיילים צועקים את זה לפני שנכנסים לעזה. ההבנה שאנחנו לא רק מדינת ישראל ולא רק הדת היהודית, אנחנו עם ישראל חי. רבי חנניה בן עקשיה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפי כך ירבה להם תורה ומצוות, שנאמר, אדוני חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר.