בלוג

ערב טוב.
יצחק נוסע לאישה את רבקה כאשר הוא בן 40 שנה.
ורבקה עקרה ונאמר ויעתר יצחק להשם לנוכח אשתו כי עקרה היא.
ויעתר לו השם ותהר רבקה אשתו.
חז"ל אומרים
מה הכוונה שהוא יצחק ויעתר יצחק להשם לנוכח אשתו?
מה הכוונה לנוכח אשתו?
אז יש בזה פירושים שונים. יש פירוש במדרש שאומר
שלנוכח אשתו
שכל אחד זה עומד בזווית זו, הוא מתפלל, וזה עומד עומדת בזווית זו היא מתפללת.
כלומר,
שכל אחד בתפילתו לנוכח במובן של אל מול, כנגד. הוא עומד פה, היא עומדת שם. כל אחד בפינה שלה, כאילו זה נראה איזה דבר נפרד. כל אחד בפינה שלו.
אבל אומר המדרש
המדרש מפרט את זה יותר ואומר
מלמד שעיצחק שטוח כאן והיא שטוחה כאן ואומר: "ריבונו של עולם, כל בנים שאתה נותן לי יהיו מן הצדקת הזו".
ואף היא אמרה כן. "כל בנים שאתה עתיד ליתן לי יהיו מן הצדיק הזה."
כלומר, לנוכח אשתו זה לא רק בנפרד, נכון, כל אחד התפלל בנפרד.
אבל ההפרדה
היא יוצאת החיבור העמוק ביותר.
זה לא סתם הפרדה.
ההפרדה הזאת היא בעצם מבטאת קשר עמוק. זה שיש לפעמים הפרדה בין גברים לנשים. הגברים מתפללים בבית כנסת ואנשים בעזרת נשים.
האם זאת הפרדה? האם זאת הדרת נשים? מה פתאום?
להיפך.
יש לנו כאן חיבור, יש לנו כאן שלמות, יש לנו כאן השלמה אחד של השני.
יצחק
אומר לריבונו של עולם, "כל הבנים שאתה נותן לי יהיו מן הצדקת הזאת. אני רוצה רק אותה".
הרד"ק
מוסיף ואומר פה
שלפי שיצחק היה אוהב את רבקה אהבה יתרה,
ומאהבתה לא רצה לקחת אישה אחרת עליה.
לפיכך ירבה מאוד בתפילה עד שנעתר לו האל לנוכח אשתו לעומת אשתו. כלומר, בעבורה, שלא יצטרך לקחת אישה אחרת לא לוליד ממנה.
תודה רבה.
זאת אומרת, בעצם אומר לנו הרד"ק על פי המדרש, לנוכח אשתו פירושו למען אשתו.
יש פה אהבה גדולה מאוד, מיוחדת בין יצחק ורבקה.
האהבה זו בין יצחק ורבקה
אנחנו רומזים עליה גם בתפילת השבת.
גם בנוסח ספרדי וגם בנוסח ספרד.
נוסח אשכנז קצת משנים. אנחנו פה בבית כנסת זה אשכנזים. נוסח ספרד.
נוסח אשכנז קצת משנים, אז זה קצת הורס את הרמז, אבל
גם בנוסח הספרדי וגם בנוסח ספרד, אנחנו אומרים
בפי ישרים תתרומם
ובשפתי צדיקים תתברך ובלשון חסידים תתקדש ובקרב קדושים תתהלל.
אם נשים לב, ישרים, צדיקים, חסידים, קדושים, ראשי תיבות
יצחק.
ישרים, צדיקים, חסידים, קדושים.
ראשי תיבות יצחק.
אבל יש לנו לא רק ישרים, צדיקים, חסידים וקדושים, אלא בפי ישרים תתרומם
ובשפתי צדיקים תתברך ובלשון חסידים תתקדש ובקרב קדושים תתהלל.
זה
רמוזה פה רבקה.
תתרומם זה הר', תתברך זה ב', תתקדש זה ק', תתהלל ה'.
אז יצחק לנוכח רבקה, זה גם זה כנגד זה.
ויעתר יצחק להשם לנוכח אשתו. זה גם זה כנגד זה, אבל גם במובן של האחדות והקירוב הגדולים ביותר.
יצחק הוא הראשון בתורה כולה שנאמר עליו שהוא אוהב את אשתו.
הוא לא אחרון. על מי עוד נאמר שהוא אוהב את אשתו?
ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.
נכון.
יעקב את רחל.
כן. אלקנה וחנה.
אבל יעקב זה מאוד בולט.
רחל אהובה, לאה שנואה.
אבל יצחק הוא הראשון.
וזה דבר פלא.
כי היית מצפה אולי דווקא שאצל יצחק זה לא כל כך פשוט שהיא תהיה אהבה. למה?
הוא לא התאהב בה. יעקב זה נראה לנו כמו איזה סיפור רומנטי, סליחה על הקלישאה. הוא הולך לבאר, פתאום הוא רואה שמה את רחל. אז הוא מיד הוא נותן לה נשיקה, בוכה, משקה לה את הצאן. זה איזה סיפור רומנטי כזה. נראה כמו אהבה ממבט ראשון.
יצחק זה בכלל לא ככה.
מה היה אצל יצחק?
יצחק לא פגש אותה בכלל בהתחלה.
אליעזר עבד אברהם הוא הולך לחרן לחפש אישה ליצחק.
הוא בוחר מישהי
היא לא יודעת עם מי היא הולכת להתחתן.
יצחק לא יודע את מי מביאים לו.
אבל אז כתוב
"ויביאה יצחק האוהל שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאישה ויאהבה".
שימו לב לסדר.
קודם ותהי לו לאישה, קודם הוא מתחתן איתה ורק אז
ויאהבה.
זה אצל יעקב זה דרך אחרת. הוא אוהב את רחל ולכן הוא רוצה להתחתן איתה, ולכן הוא עובד שבע שנים בשביל לזכות להתחתן איתה. זה דבר דרך הטבע. בן אדם פוגש מישהי, אוהב אותה ואז הוא מתחתן איתה.
אבל אומר אומרת התורה אצל יצחק ורבקה זה היה הפוך.
אצל יצחק ורבקה קודם כל
יצחק נושא אותה לאישה, ותהי לו לאישה, ואז ויאהבה.
אומר לנו הרש"ר הירש, הרש"ר הירש שהיה אחד מגדולי ישראל לפני כ-200 שנה. הרב שמשון רפאל הירש.
והוא אומר כך:
"ותהי לו לאישה ויאהבה. ככל שהוסיפה להיות אשתו כך גדלה אהבתו".
היום בתרבות יש פה אריכות דברים של הרש"ר הירש שאולי אני אקרא עוד מעט עוד כמה משפטים, אבל היום
בתרבות המערבית אז זה כאילו
בן אדם מתחתן עם אישה
פעם היה איזה זוג שבא אליי שאני נחתן אותם. כשאני עורך להם את החופה אז אני תמיד שואל אותם, זוג שלא הכרתי, באו, ביקשו.
שאלתי אותם מה גרם לכם לרצות להתחתן?
עכשיו אני מצפה שאני שואל את זה, אני מקבל כל מיני תשובות.
יש כאלה שעונים
כי אנחנו אוהבים אחד את השני. יש כאלה שעונים
כי אנחנו רוצים לקחת משכנתא ולקנות בית, אנחנו כבר הרבה שנים ביחד. ועכשיו אנחנו רוצים לקחת משכנתא, אנחנו צריכים להתחתן בשביל זה. כל מיני סיבות.
ההורים לוחצים. השם ישמור. פעם אחת שאלתי אותם, סיפרו לי, הם כבר שבע שנים ביחד. אז למה עכשיו אתם רוצים להתחתן?
כי כבר בהריון, השם ישמור. אז הם רוצים שהוא ייוולד כבר בתוך הנישואין לפחות.
טוב.
אבל באותה הזדמנות שאלתי אותם, מה גורם לכם לרצות להתחתן?
אז אומרת לי הכלה
אומרת לי, תראה, אני הגעתי למסקנה
שאני מספיק הקשר איתו הוא מספיק משמעותי לי מספיק משמעותי בשבילי
שגם אם עוד שלוש ארבע שנים נתגרש
שווה לי. אני שמחה להתחתן איתו גם אם נתגרש עוד כמה שנים.
עכשיו איזה מין מחשבה זאת?
אנחנו יודעים שיש גירושין בעולם. בדור שלנו יש יותר ויותר.
לצערנו.
אבל מראש
מראש באים לנישואין במגמה ובמחשבה ש
טוב, זה עניין של כמה שנים, אז זה זה כמו שבן אדם היום נכנסים לזה כמו שבן אדם קונה רכב.
קונה רכב לתמיד?
קונה רכב לכמה שנים.
יש כאלה מחליפים רכב כל שלוש שנים. יש כאלה פעם בשבע שנים. אם בן אדם נשאר עם אותו רכב 10 שנים?
הו.
הגזמת.
וככה מתייחסים, לצערנו, גם לאישה.
ובסופו של דבר מזה נובעים הרבה מאוד גירושין, כי מראש
יוצרים את הקשר מתוך ש
אני אוהב אותה. מה זה אוהב אותה?
אתה אוהב אותה או אוהב את עצמך?
יש את המשפט המפורסם.
דייג אוהב דגים או לא אוהב דגים?
מה אתם אומרים? דייג אוהב דגים?
אם הוא אוהב דגים, אז למה הוא אוכל אותם?
הוא אוהב את עצמו.
הוא נהנה לאכול דגים. הוא לא אוהב דגים.
הוא אוהב את עצמו, אוהב לאכול. זה בסדר, גם אני אוהב לאכול. מותר לאדם לאהוב את עצמו. רק אל תגיד שאתה אוהב דגים.
אתה אוהב לאכול דגים.
זאת אומרת,
אדם שאוהב את אשתו, השאלה מה הכוונה אהבה?
האם הוא בעצם אוהב את עצמו? כיף לי להיות איתה.
נחמד לי להיות איתה.
אני נהנה להיות איתה.
אתה אוהב את עצמך, אתה לא אוהב אותה.
אצל יצחק ורבקה זה הפוך.
הוא לא התחתן איתה מתוך איזה רגש רגעי שוואי, איזה כיף לי, אני מתאהב, אני
איך אומרים באנגלית?
to fall in love.
ככה אומרים להתאהב. מה זה מה זה to fall in love?
ליפול באהבה. אז כאילו נופל באהבה, אתה מאבד את לא.
אצל יצחק ורבקה בחרו אותה לפי
ההתאמה שלה. אליעזר הלך, רצה לחפש מישהי בעלת חסד, לפי המידות, לפי המעשים.
ואז ותהי לו לאישה.
ויאהבה. ככל שהוסיפה להיות אשתו כך גדלה אהבתו.
אנחנו זוכים לראות הרבה פעמים
זוגות מבוגרים
שהרבה שנים ביחד.
הרבה שנים ביחד, אתה רואה איזה אהבה מופלאה.
וזה דבר להשראה.
זה דבר שאנחנו מסתכלים על הדורות המבוגרים יותר וצריכים ללמוד את זה. הדור הצעיר זה הרבה יותר קשה לו. כי הדור הצעיר גדל בתוך החברה המערבית, שהכל זה חיטוני והכל זה אינסטנט והכל זה מעכשיו לעכשיו.
אומר הרש"ר הירש:
"כך נוסדים הנישואין בישראל. לא על יסוד התשוקה אלא על פי שיקול התבונה".
לא רק מתוך איזה תשוקה, מתוך השתוקקות, מתוך יצר, מתוך משיכה.
זה גם צריך להיות, זה גם קיים בתוך קשר זוגי וזה דבר חשוב.
אבל בראש ובראשונה מתוך תבונה, מתוך הבנה. רגע, היא מתאימה לי?
איזה חיים אנחנו רוצים לבנות ביחד?
מה המגמה, מה השאיפה, מה המטרה שלכם שלנו? מה הערכים שעליהם אנחנו מייסדים את החיים שלנו?
אומר הרש"ר הירש:
"רוב הנישואין בעולם הלא יהודי
נקבעים לפי מה שהם קוראים אהבה.
ואדם יכול להיווכח מיד מה רבה התהום בין האהבה שלפני הנישואין לבין זו שלאחריהם".
אתם יודעים ש-50% מהזוגות שמתגרשים
מתגרשים בשנה הראשונה לנישואין.
שנה ראשונה.
מה קרה?
לפני שנה, פחות משנה, אהבת אותה ברמה כזאת שהתחתנת איתה, ישר מתגרשים.
עכשיו אני לא מדבר על מקרים שהאדם פתאום גילה משהו שהוא לא ידע, הסתירו ממנו משהו. פתאום החתן הסתיר משהו, הכלה הסתירה משהו, ואז מתגרשים. בסדר, זה זו בעיה אחרת.
אבל רוב הזוגות שמתגרשים בשנה הראשונה, רוב ענק,
זה לא בגלל שפתאום גילו משהו.
הם היו ביחד. לפעמים זוגות לא דתיים, היו ביחד חמש שנים, 10 שנים לפני החתונה.
החליטו להתחתן. התחתנו, בום! הכל עולה על סרטון, הכל פיצוץ, מתגרשים.
למה זה?
זה קודם כל נובע מכך
שהנישואין בנויים
על זה שאדם מחפש טובת עצמו. הוא לא מחפש נתינה, הוא לא מחפש חיבור, הוא לא מחפש שלמות, הוא לא מחפש איזה מטרה של עבודת השם.
הוא מחפש הנאת עצמו.
ונישואין, זה עבודה קשה, זה לא תמיד
גן של שושנים.
אומר הרש"ר הירש: "שהאהבה שלפני הנישואין היא עיוורת, אבל על כל צעד בעתיד אכזבה.
לא כך הנישואין בישראל. עליהם נאמר ויקח את רבקה ותהי לו לאישה ויאהבה.
החתונה איננה שיא הפריחה אלא השורש לאהבה".
בעולם שהוא לא עולם של יראת שמיים,
אז בונים את הקשר, בונים את הקשר, הקשר מגיע לשיא, עכשיו נישואין.
ואז מתחתנים ומה?
אחרי השיא באה הירידה, באה הנפילה.
בעולם
היהודי, בעולם שהתורה מחנכת אותנו, איך לבנות זוגיות,
אז הנישואין זה לא השיא.
זה רק
ההתחלה, זה רק השורש.
זה השורש לאהבה. אהבה גדולה מתחילה. גם אם אדם, אצל יצחק ורבקה זה היה קיצוני, שהם בקושי הכירו אחד את השני לפני.
אבל גם אם הכירו אחד את השני לפני ואהבו אחד את השני לפני
וביום כמעט כולם, גם אנשים הכי דתיים, גם אנשים חרדים, בדרך כלל נפגשים עם הכלה לפני.
פוגשים אותה, מחליטים גם על פי רגש מסוים.
אבל גם אם הייתה אהבה לפני אין מה להשוות. וברגע שמתחתנים ובונים את הקשר, זה צריך להיות בצורה כזאת שהקשר והאהבה והרגש של אחרי החתונה
זה הכל פי כמה וכמה. אז אתה מסתכל על הרגש האהבה הבשרי שהיה לפני החתונה ואתה אומר, טוב, זה כעין וכאפס.
כי בסופו של דבר
זה המבנה שבעצם מחנכים אותנו חז"ל,
שמחנכת אותנו התורה.
"ותהי לו לאישה ויאהבה".
יצחק ורבקה ספציפית, התחתן איתה, ככה קיבל אותה. אליעזר בחר עבורו, זו האישה
קבל, תתחתן.
לא הבנתי את השאלה.
אליעזר מביא אותה, נכון? מחרן?
היא בדיוק מגיעה לארץ ישראל, היא רואה את יצחק
יוצא לשיח בשדה לפנות ערב.
אז היא רואה אותו, היא נופלת מעל הגמל. היא רואה, היא רואה איש אלוקים קדוש. נופלת מעל הגמל.
ואז היא שואלת את העבד, את אליעזר, "מי זה הולך בשדה לקראתנו?" והעבד אומר "הוא אדוני".
ואז היא מבינה שזה הבן אדם שאיתו היא הולכת להתחתן.
"ויביאה יצחק האוהל שרה אמו".
הוא מביא אותה לאוהל של שרה אמו ושם הוא מקדש אותה לאישה. מתחתן איתה, בלי להכיר.
בלי להכיר. הוא סומך על אליעזר, סומך על הקדוש ברוך הוא שהביא לו את האישה הנכונה.
מתחתן איתה ואחרי שהוא מתחתן איתה אז מתחילה אהבה לפרוח.
עכשיו, בדרך כלל זה לא ככה. אנחנו לא חיים ככה. אנחנו כן יוצאים עם מישהי, מתאהבים בה, רואים שזה מתאים.
אבל צריך לזכור שעיקר האהבה נבנית אחרי החתונה.
זה עיקר הבניין של האהבה. וזה גם מה שאנחנו רואים
מהפסוק הזה "ויעתר יצחק להשם לנוכח אשתו". לנוכח אשתו, כמו שאומר המדרש. איזה אהבה חזקה. הוא אומר "ריבונו של עולם, אני לא שאני מתפלל לבנים. אני רוצה בנים ממנה. אני אוהב אותה".
והיא אומרת "אני רוצה בנים ממנו".
לא כמו ששרה אומרת לאברהם, "קח את הגר ותוליד ממנה בן".
אלא ולא כמו שרחל אומרת ליעקב, "קח את בלהה ותוליד ממנה בנים".
אלא אומרים יצחק ורבקה, אנחנו לא רוצים שום דבר אחר, רק אותה.
וזה גם כן בין האבות, שיש לנו את אברהם, יצחק ויעקב. יצחק הוא היחיד שיש לו רק אישה אחת. אברהם נשא לאישה גם את הגר, גם את קטורה.
יעקב, יש לו גם את רחל וגם את לאה, גם את בלהה וזילפה.
כן, חז"ל אומרים שהגר וקטורה זו אותה אחת.
על כל פנים, זה לא רק צרה, זה לא רק
לאה או רחל, זה זה יותר.
יצחק זה רק יצחק ורבקה. הזוגיות השלמה של איש ואישה שאוהבים, שדבוקים זה בזה, "ויעתר יצחק להשם לנוכח אשתו".
גם כשהם כל אחד בזווית אחרת, גם כשהם נפרדים, הם לא כל הזמן ביחד.
הוא לפעמים בשדה, היא בבית. לא משנה, עושים כל מיני דברים.
גם כשמתפללים, מתפללים בנפרד.
אבל החיבור הפנימי הוא חיבור עמוק. החיבור הפנימי הוא לנוכח אשתו במובן של למען אשתו.
וזה בעצם הלימוד הגדול של הזוגיות שאנחנו לומדים מתוך פרשת השבוע שלנו.
רבי חנניה בן עקשיה אומר: "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".