בלוג

ביום מור ורבותיי.
משה רבנו עומד במעמד הסנה בהר סיני, והקדוש ברוך הוא אומר לו לך אל פרעה, תאמר לו שלח את עמי, ויעבדוני.
ומשה רבנו מסרב. יש לו כמה סיבות לסרב. דבר ראשון הוא אומר: אני כבד פה כבד לשון, אני לא מתאים.
מי אנוכי כי אלך אל פרעה? שלחנה ביד תשלח.
אבל בן השאר הוא אומר: ואין לא יאמינו לי, ולא ישמעו בקולי.
כי אמרו לא נראה אליך השם.

עכשיו אפשר להבין את החשש של משה רבנו. אם היה בא אליך אליכם היום בן אדם ואומר לכם,
תדע שאני המשיח. באתי לגאול אותכם.
מה היית עושה?
יתחקו עליו, במקרה הטוב. ישפזו אותו, במקרה הפחות נעים.
שלחו אותו לאברבנאל, או לגאה.
תגיד אתה שפוי?
לא, הקדוש ברוך הוא התגלה אליי ואמר,
עוד יותר אתה מכניס אותו יותר עמוק לבית משוגעים.

אבא משה לעם ישראל ואומר להם: השם אלוקי אבותיכם שלחני אליכם.
מה הם יגידו לו?
חסר משוגעים אני?

אז אומר משה רבנו, הם לא יאמינו לי, הם לא ישמעו בקולי.
אומר לו הקדוש ברוך הוא, יש לי פתרון לדבר הזה. מה הפתרון?
נחש. תעשה להם, תעשה להם אופטים.
תעשה להם ניסים כאלה, שהם יראו שאתה בא מעת השם.
נפלא.

שלושה ניסים.
נס ראשון, נחש. אתה לוקח את המטה, תשליך אותו, הוא יהיה לנחש, ולאחר מכן תאחוז בזנבו, הופך חזרה למטה.
שלב שני, צרעת. תכניס את היד לחיקך, אתה מוציא אותה מצורעת קשה לבן. מחזיר חזרה.
לא. שעם ישראל יאמין.
הוא יאמין. הוא מכניסו גם?
לא. הוא מדבר עם השם, אז הוא יאמין.
משה מדבר עם השם, הקדוש ברוך הוא מתגלה אליו, הוא מאמין באמונה שלמה. אם אתה היית מדבר עם הקדוש ברוך הוא, לא היה נשאר ספק.
לא היה נשאר ספק.
זה לא קשה לבן אדם.
אבל, כשהוא בא עכשיו לבני ישראל, אז איך הם יאמינו לו? אומרים תראו, אני שליח של השם.
איך נדע? אני אעשה לכם ניסים שהשם שלח אותי, ועל ידי הניסים אתם תדעו.

אם אני אזרוק מקל והוא יהפוך לנחש,
אז זה זה זה משכנע שבאמת נכון.
גם החרטומים כזה.
או, אתה שואל שאלה מצוינת, גם החרטומים הרי ידעו לעשות את זה. באמת אחר כך,
אחר כך,
משה ואהרון באים לפרעה, פרשת שבוע הבא. ואהרון זורק את מטהו והוא הופך לתנין. אז כל החרטומים אומרים, מה הבעיה? שולפים את המטה, זורקים, הופך לתנינים. אז אומנם כתוב ויאכל מטה אהרון את מטותם.
ויבלע. ויבלע מטה אהרון את מטותם.
המטה של אהרון, אז זה בהחלט נס יותר גדול מאשר אבל סתם זה שמטה הופך לנחש,
זה במצרים, מצרים הייתה מלאה כשפים, זה מבחינתם היה בסדר, זה
זה מה שלומדים בשנה ראשונה בבית ספר של הקוסמים. זה לא איזה
קסם מתקדם.

אז צריך להבין מה מה באמת עושה להם ניסים. בסדר, זה לא כזה מרשים. אבל נגיד אוקיי, אז מה הם שלושת הניסים? נס אחד של הנחש, נס שני של היד, שהוא מכניס לחיקו והופך למצורעת, מכניס שוב ומתרפא,
והנס השלישי? דם.
לוקח מים מן היור והיו לדם ביבשת. זה לא מכת דם. מכת דם, אהרון מכה במטה על היור וכל היור כולו הופך לדם.
וכל מה שתופסים ומצליחים.
נכון. לעומת זאת פה, הוא לוקח דוגמית, קצת מים, לוקח מאיור, הופך אותם לדם.
הוא מכין אותם.

עכשיו,
נשאל את השאלה איזה נס משלושת הניסים האלה הוא יותר גדול?
יותר שינוי של סדרי הטבע.
דם. למה?
הרי זה שתייה, פתאום הופך לדם.
מים פתאום, אז מה? ונחש פתאום הופך למטה, ומטה הופך לנחש, זה יותר קל.
גם החרטומים לא עשו אותו דבר.
החרטומים גם החרטומים גם הפכו מים לדם גם. גם זה הצליחו לעשות.
צרעת עשו?
לא ניסו. משה רבנו לא מביא להם מכה צרעת, זה לא אחת מהמכות.
קרה את רעיון.
הם אומרים זה ששלב הראשון כיוו מכת הקינים.
כן. כי לכלים אצבע אלוהים היא, כי זה בריאה שפחותה מכסעורה, הקשפים לא יכולים לשלוט בה.
מאז מאז האלה התחיל להאמין לעם ישראל.

אז אם כן, הקדוש ברוך הוא אומר מפורש, אם לא יאמינו לכל האות הראשון, ויאמינו לכל האות האחרון.
ואם לא ישמעו אליך לשני האותות האלה, אז תיקח דם מים מן היור והיו לדם ביבשת. כלומר, לכאורה אנחנו מבינים שכל נס אמור להיות יותר משפניו.
זאת אומרת, הנס הראשון, בסדר, ואם לא ישמעו, אז תעשה להם את הנס הגדול יותר. אם לא ישמעו גם לזה, אז תביא להם את הנס השלישי, נוקאאוט, גמרת, זה אף אחד לא יכול יותר להתפכח.
למה זה בעצם ככה? למה הנס השלישי הוא יותר גדול מהניסים הראשונים? למה הנס השני יותר גדול מהנס הראשון?
לא לגמרי ברור. אנחנו הולכים לעשות לו את זה ולא את זה ולא את זה, כן? אנחנו
לא מחוללים שום נס.
אבל מי שכבר מחולל ניסים, למה זה יותר נס גדול מזה?
חוץ מזה ששאלתם נכון, מה בכלל התועלת בניסים, אם כל קוסם יכול לעשות?

ולכן, צריך להבין,
שהניסים הללו זה לא סתם, תראו אני יודע לחולל ניסים.
הניסים הללו מעבירים מסר.
יש פה משמעות. כל נס ונס מתוך הניסים הללו, יש לו משמעות. הקדוש ברוך הוא מעביר מסר לעם ישראל.
מה המסר?
כאשר הוא הופך את המטה לנחש, צריך להבין שהנחש היה סמל של המצרים.
מכירים את זה בכל ההירוגליפים, כל התחריטים העתיקים, אז רואים שמה את המצרים עם הכובע הזה אחורה וכזה סמל של נחש במצח.
מכירים?
עכשיו, מה העניין של המטה שהופך לנחש?
בעצם זה אומר, צריך לזכור, אני אגיד ככה,
כמו שהיום אנשים שואלים איפה אלוהים היה בשואה?
נכון? מה, איך יכול להיות שקרה כזה אסון, כזה לא בדיוק אסון, אסון אתה אומר, כשקרה משהו, כשבית נפל על מישהו. אבל אם רוצחים, זה אפילו לא אסון, זה פשע נוראי. איך תועבה כזאת נעשית והקדוש ברוך הוא לא עוצר את זה?
את אותה שאלה שאלו עם ישראל במצרים.
הם עוברים שואה.
הם עוברים עבודת פרך, מחנות עבודה בכפייה. השמדה שיטתית של הילדים, כל הבן הילוד היורה תשליכו.
יש שמה מצבים מאוד מאוד קשים.

אז איפה הקדוש ברוך הוא?
ותעל שוואתם אל האלוהים מן העבודה.
הם באמת שואלים את עצמם, איפה הוא? איפה הקדוש ברוך הוא?
אומר להם משה רבנו, הנה אני לוקח את המטה והוא הופך לנחש. מטה האלוהים, זה המצרים.
אני עוד לא מסביר למה הקדוש ברוך הוא שלח את המצרים להכות את עם ישראל, אבל זה מעת השם. דרך אגב, זה ברור שזה מעת השם.
כי כבר 400 שנה לפני זה, קיבל אברהם אבנו את הנבואה ובברית בין הבתרים: ידוע תדע כי גר יהיה זרחך בארץ לא להם ועבדו ועינו אותם 400 שנה.
כך מקבל אברהם אבינו. אז עם ישראל יודע מלכתחילה שיהיה איזה תהליך של גלות, ויהיו שנים ארוכות של ועדום ועינו אותם.

ולכן זה בעצם המסר.
שנשמעו כאילו התקופה שקרה להם.

400 שנה או 430?
430 שנה מאז ברית בין הבתרים.
עברו עוד 30, אברהם אברהם היה בן 70 שנה בברית בין הבתרים. ככה חז"ל אומרים.
עוד 30 שנה עד שהגיעה עד שנולד יצחק.
בגיל 100. ואז מלידת יצחק, עוד 400 שנה, עד יציאת מצרים.

אז אם כן,
זה הנס הראשון.
שהקדוש ברוך הוא אומר להם, בעצם בנס הזה הוא אומר להם, תראו שהנחש המצרי זה מטה האלוהים.
נכון, זה מכות חזקות שעם ישראל מקבל. מי בעצם מכה אתכם? הקדוש ברוך הוא.
זה לא נעים לשמוע את זה, שהקדוש ברוך הוא זה שמכה בנו. אבל לפחות אומר אוקיי, זה לא שעזב אלוהים את הארץ. הקדוש ברוך הוא מוביל את המציאות.
זה הטענה הראשונה.
לא עשה לנו.
את זה הוא לא מסביר.
זה שאלה נפרדת. צריך לדון בה בהרחבה, למה עם ישראל היה צריך לקבל את גלות מצרים.
יש לזה כמה תשובות, אבל התשובה הפשוטה היא כור הברזל. ככה הנביא קורא למצרים, כור הברזל. כמו שברזל, כדי לצרף אותו ולחזק אותו, אתה מכניס אותו בתוך תנור, שורף אותו, והוא עובר שמה הברזל כולו מתעוות, אבל בסוף יוצא ברזל טהור. ככה בעצם עם ישראל נכנס לכור הברזל, עובר ייסורים אבל נצרף ומזדכך כעם.

על כל פנים, זה הנס הראשון. הנס השני, היד הופכת למצורעת. למה משה נענש בכך שהיד שלו הופכת למצורעת?
אומרים חז"ל, בעצם זה שמשה רבנו אומר והם לא יאמינו לי, משה בעצם מזלזל בעם ישראל, הוא לא מאמין בהם.
הוא מוציא עליהם לעז. הוא חושד בכשרים.
וחושד בכשרים לוקה בגופו.
אז כיוון שמשה רבנו חושד בעם ישראל שהם לא יאמינו, אז משה מקבל עונש, היד שלו נהיית מצורעת. מה המסר בזה לעם ישראל?
המסר הזה בעצם אומר: אתם חייבים להאמין בעצמכם. תראו, משה לא האמין בכם? הוא נענש.
יש לעם ישראל כוחות, עם ישראל מאמין, עם ישראל מסוגל, עם ישראל יכול. צריך לזכור שעם ישראל נמצא בגלות כבר הרבה מאוד שנים, הוא מרגיש כפוף, הוא מרגיש שפוף מפני המצרים.
אז עכשיו עם ישראל צריך ללמוד להרים את גבו, לזקוף את קומתו, ולאישיר מבט ולהגיד כן, אני מסוגל, אנחנו נעלה לארץ ישראל, אנחנו נצא ממצרים.
וזה בעצם המסר השני שאומר, תאמינו בעצמכם, תאמינו בקדוש ברוך הוא, אתם מסוגלים להיגאל.

המסר השלישי זה שמשה רבנו לוקח דם, מים מהיור והופך אותם לדם.
המשמעות היא הרי היור היה האלוהים של המצרים. מדוע המצרים לוקחים את היור כאלוהים? כי זה מקור החיים במצרים.
לא היה להם גשם, היור זה המים המתוקים. מזה משקים את השדות, זה מקור המים, זה מקור האוכל, זה מקור הפרנסה. מזה מתפרנסים. ולכן מבחינתם זה מקור החיים, ולכן זה אל.
בא משה רבנו, לוקח מים מהיור והופך אותם לדם.
לומר הקדוש ברוך הוא הוא האלוהים, בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד.
גם אם יש איזה אל שנראה מאוד מאוד מרשים במצרים, הקדוש ברוך הוא לוקח אותו הופך אותו לדם.
וזה בעצם ההוכחה שהקדוש ברוך הוא גדול מאלוהי המצרים.
ולכן יש פה שלושה מסרים. מסר אחד, מעת השם הייתה זאת נפלאת בעינינו. הקדוש ברוך הוא הוא זה שהוביל את כל השיעבוד הזה של המצרים. זה לא שהמצרים יותר חזקים ממנו.
דבר שני, חייבים להאמין בעם ישראל. מי שלא מאמין בעם ישראל, אז הוא נענש.
והדבר השלישי הוא, שהקדוש ברוך הוא גדול מכל האלוהים והוא זה שבכוחו להוציא את עם ישראל ממצרים.