הפרשה התמוהה
"ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו" – אחת הפרשיות העלומות והמסתוריות ביותר בתורה מתרחשת כאשר משה רבנו בדרכו למצרים כדי לגאול את עם ישראל. רק לפני רגע הקדוש ברוך הוא שלח אותו בשליחות הגדולה: "לך שוב מצרימה, ראה כל המופתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה". ופתאום, במלון, באמצע הדרך – הקדוש ברוך הוא מבקש להמיתו.
השאלות הרבות מתרבות: למה דווקא עכשיו? מה היה החטא? והאם באמת משה רבנו התרשל בברית מילה? הפסוקים עצמם לא מספקים הסבר ברור, והמדרשים מציעים כיוונים שונים. אבל כשמסתכלים על הפרשה הזאת לא בבידוד אלא במקבילה לסיפורים אחרים בתנ"ך, מתחילה להתגלות תמונה עמוקה יותר.
המקבילות המדהימות
משה, יהושע ויעקב – מנהיגים במבחן
התורה משתמשת במילה "מלון" רק במקומות ספורים. פעם נוספת המילה מופיעה בספר יהושע, כאשר עם ישראל חוצה את הירדן ונכנס לארץ: "והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה". זה המלון הראשון בארץ ישראל – הגלגל. ושם, בדיוק במלון הזה, גם יהושע פוגש מלאך.
"וישא יהושע עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו" – יהושע, בתחילת שליחותו להכניס את עם ישראל לארץ, פוגש מלאך עם חרב שלופה. האם המלאך בא להילחם בו? יהושע שואל: "הלנו אתה אם לצרינו?" והמלאך עונה: "כי אני שר צבא ה' עתה באתי". חז"ל מסבירים שהמלאך בא בטענה: "אתמול ביטלתם תמיד של בין הערביים, ועכשיו אתם כאן במקום ללמוד תורה".
וגם יעקב אבינו, בדרכו חזרה לארץ ישראל אחרי עשרים שנה בחרן, נאבק עם מלאך: "ויאבק איש עמו עד עלות השחר". חז"ל מזהים את המלאך הזה כשרו של עשו – הסטרא אחרא עצמו.
הדפוס המשותף
שלושת המנהיגים – יעקב, משה ויהושע – עומדים כולם בתחילת שליחות היסטורית. יעקב מקים את עם ישראל, משה מוציא את העם ממצרים, ויהושע מכניס אותו לארץ. וכולם, בדיוק בנקודה הקריטית הזאת, נתקלים במלאך שמאיים עליהם או נאבק איתם.
אבל זה לא רק דמיון מקרי. התורה מצביעה על קשר ברור: כולם פוגשים את המלאך "במלון", כולם בדרך לשליחותם, וכולם נבחנים על נושא של ברית – הברית עם הקדוש ברוך הוא.
מבחן השליחות – הדין הקפדני
למה דווקא עכשיו?
השאלה הגדולה היא: למה דווקא עכשיו? אם משה לא מל את בנו (בין אם זה גרשום על פי מדרש אחד, או אליעזר על פי מדרש אחר), למה הקדוש ברוך הוא לא בא אליו לפני כן? למה דווקא כשהוא הולך לגאול את ישראל?
התשובה: כי עכשיו הוא נבחן למנהיגות.
תחשבו על אדם שמתמודד על תפקיד ראש ממשלה. פתאום מתחילים לבדוק אותו – יש לו פרשיות בעבר? האם הוא מתאים? עד עכשיו אולי הדברים האלה לא היו חשובים, אבל עכשיו, כשהוא רוצה להיות מנהיג – כל פרט נבחן. גם האנשים בוחנים אותו, וגם מהשמיים בוחנים.
כך גם משה רבנו. עד עכשיו, אולי לא היה על זה דין וחשבון. אבל עכשיו, אתה הולך להיות הגואל של ישראל? אתה הולך להושיע את עם ישראל ממצרים? והבן שלך לא נימול? איך זה יתכן? אתה צריך להיות ללא רבב.
ברית המילה – הקשר עם השליחות
ולמה דווקא בנושא של ברית מילה זה כל כך קריטי?
כי ברית מילה היא הברית שלנו עם הקדוש ברוך הוא. בבראשית פרק י"ז, כשהקדוש ברוך הוא כורת ברית עם אברהם, זה הסכם הדדי: "אני הנה בריתי איתך – אתה תהיה לאב המון גויים, ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ כנען לאחוזת עולם". ומצידו של אברהם: "זאת בריתי אשר תשמרו – המול לכם כל זכר".
עכשיו אתה, משה רבנו, הולך להביא את עם ישראל אל ארץ ישראל. אתה הולך לקיים את ההבטחה של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל – את צד הברית שלו. מה עם הברית שלך עם הקדוש ברוך הוא? איך אתה לא עושה ברית מילה לבן שלך?
ולא במקרה, גם אצל יהושע – בדיוק במלון, בגלגל, הדבר הראשון שהוא עושה זה לעשות ברית מילה לכל עם ישראל: "עשה לך חרבות צורים ושוב מול את בני ישראל שנית". והחרבות צורים – זה בדיוק הצור שציפורה לוקחת כדי למול את בנה. הפרשיות האלה מקבילות לגמרי.
הפתרון – דברי רבי יוסי
רש"י מביא שתי דעות. הדעה הראשונה: משה התרשל בברית מילה ולכן נענש. אבל רבי יוסי אומר: "חס ושלום, לא נתרשל!" משה רבנו לא התרשל. אז מה קרה?
רבי יוסי מסביר: משה עמד בדילמה. מצד אחד, התינוק רק נולד (לפי הפירוש שזה אליעזר), והוא צריך לעשות לו ברית מילה. מצד שני, הקדוש ברוך הוא אמר לו: "לך שוב מצרימה" – עכשיו, מיד!
אם הוא יעשה ברית מילה לתינוק ויצא מיד לדרך – זה מסכן את התינוק. תינוק שעבר ברית מילה צריך שלושה ימים מנוחה. אם הוא יעשה ברית מילה וישהה שלושה ימים – האם זה לא סתירה לציווי "לך שוב מצרימה"?
משה חשב שהפתרון הוא: אני אעשה את הברית מילה אחר כך, כשאגיע למצרים. אבל "מפני מה נענש מיתה? לפי שנתעסק במלון תחילה" – כלומר, כשהגיע למלון, הוא התעסק בהסדרת המלון לפני שעשה ברית מילה.
אבל זה עדיין לא מובן – הרי הוא עוד לא הגיע למצרים! אחרי המלון הזה, הפסוק הבא מספר שאהרון הולך לקראת משה במדבר. הם עוד במדבר, לא במצרים. אז למה הוא היה צריך לעשות ברית מילה דווקא עכשיו?
הפתרון של האברבנאל
רבנו יצחק אברבנאל, בעל "עקדת יצחק", מציע פתרון מבריק:
משה היה צריך להבין שיש כאן דרישה אלוהית לעשות שני הדברים – גם ברית מילה וגם ללכת למצרים. אז מה הפתרון? להשאיר את המשפחה!
לעשות ברית מילה לתינוק, ולהשאיר אותו עם אמו ציפורה, והוא ימשיך לבדו למצרים. ואכן, בסופו של דבר זה מה שקורה. משה עושה ברית מילה (ציפורה עושה), והמשפחה לא באה איתו למצרים. רק אחרי יציאת מצרים, יתרו מביא את ציפורה ואת שני בניה בחזרה למשה.
הקדוש ברוך הוא אמר לו לעשות ברית מילה – תעשה ברית מילה. הוא אמר לך ללכת למצרים – לך למצרים. ולפעמים, כדי לקיים את שתי הדרישות, צריך לוותר על דברים אחרים – אפילו על להיות עם המשפחה בתקופה קריטית כזו.
הלקח – מנהיגות ללא פשרות
מה הפרשה הזאת מלמדת אותנו?
ראשית, כשאדם ניגש לשליחות גדולה, הוא נבחן. לא רק על ידי אנשים, אלא גם מהשמיים. מידת הדין בוחנת אותו: האם הוא באמת ראוי? האם הוא ללא רבב?
שנית, ככל שהשליחות גדולה יותר, כך הבחינה קפדנית יותר. משה לא היה צדיק פשוט – הוא היה עתיד להיות מנהיג עם ישראל, מוציא ישראל ממצרים, מקבל התורה. על כזה מנהיג יש דרישות מיוחדות.
שלישית, ברית המילה היא לא רק מצוה – היא הביטוי לברית שלנו עם הקדוש ברוך הוא. מנהיג שהולך לממש את הברית של הקדוש ברוך הוא עם עם ישראל, לא יכול להזניח את הברית שלו עם הקדוש ברוך הוא.
רביעית, לפעמים יש דילמות שנראות בלתי פתירות. אבל הקדוש ברוך הוא לא נותן לנו אתגרים שאי אפשר לפתור. תמיד יש דרך – אבל צריך לחשוב מחוץ לקופסה, ולפעמים להיות מוכנים למחירים כבדים.
הפרשה העלומה הזו, שנראית כל כך קשה להבנה, היא למעשה פרק מרכזי בסיפור של משה רבנו. זה הרגע שבו הוא עובר את המבחן האחרון לפני שהוא הופך להיות מנהיג ישראל.
ולא במקרה, אחרי הסיפור הזה, מיד בהמשך: "ויאמר ה' לאהרון לך לקראת משה המדברה, וילך ויפגשהו בהר האלוהים וישק לו". משה עבר את המבחן, הוא נמצא ראוי, ועכשיו הוא יכול להמשיך בשליחותו – ללא רבב, עם ברית שלמה עם הקדוש ברוך הוא, ועם הכוח האלוהי מאחוריו.
תמלול השיעור
ברשות מוריי ורבותיי.
בדרכו של משה למצרים, כאשר הוא הולך לגאול את עם ישראל, מתרחשת אחת הפרשיות העלומות וההיסטוריות ביותר בתורה.
ויהי בדרך במלון, ויפגשהו אדוני ויבקש המיתו. את מי הקדוש ברוך הוא מבקש להרוג?
משה. את משה. זה זה בעצמו כבר מספיק בשביל להפוך את הפרשייה הזאת למוזרה ביותר. לפני רגע, הוא אמר לו: "בלכתך לשוב מצרים, ראה כל המופתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את ליבו ולא ישלח את העם" וכולי וכולי. הוא אחרי הרגע ששולח אותו למצרים, ובדרך במלון, המלון זה לא פלז'ה, אלא המלון הכוונה היא המקום שבו הם לנים. ובמלון, הקדוש ברוך הוא פוגש אותו, ויפגשהו השם ויבקש המיתו. גם ויפגשהו זה ביטוי קצת מוזר. מה זה ויפגשהו? הקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום. אז מה זה פתאום פגש אותו ה' כאילו מה זה דבר מוזר? אז אפשר להגיד שהקדוש ברוך הוא התגלה אליו, אבל גם הביטוי הזה ויפגשהו קצת מוזר. אז מה זה במקרה? לא, תקרי, כאילו, נפגש אוקיי, היה פה איזה התנגשות. אוקיי, כן.
למה קוראים לפגוש של הרכב פגוש? כי הוא פוגש רכבים אחרים. כן, באמת, בגלל זה קוראים לו ככה. טמבון, פגוש ושלא תבין שלא. טמבון. אבל זה בעברית, אתה יודע שטמבון בעברית זה פגוש. על כל פנים, אונקלוס באמת מתרגם: "וערה בי מלאכה דהשם". ופגש בו מלאך השם. לא הקדוש ברוך הוא בעצמו. כי הקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום. אז פגש מלאך. מלאכים אפשר לפגוש. כמו שיעקב, כן, יעקב הלך לדרכו, ויפגעו בו מלאכי אלוהים. מלאכים אפשר לפגוש. מלאכים מסתובבים, מלאכים. פתאום פוגש אותו, את המלאך.
עדיין זה לא מסביר. המלאך ודאי עושה את רצון השם. איך ייתכן שהמלאך מבקש להרוג את משה? וגם בפסוק לא כתוב מלאך השם, כתוב ויפגשהו השם ויבקש המיתו.
ותיקח ציפורה צור ותיכרות את עורלת בנה ותגע לרגליו. ותאמר כי חתן דמים אתה לי. וירף ממנו. אז אמרה: חתן דמים למולות.
אז ציפורה עושה ברית מילה לבן שלה ותיכרות את עורלת בנה. איזה בן? משה. גרשום. משה? משה הוא לא בנה של ציפורה. אשת אשת ציפורה, אשת משה. כן, ציפורה אשת משה לוקחת צור ותיכרות את עורלת בנה. משה גם בוודאי היה לו ברית מילה כבר. קודם כל על פי חז"ל הוא גם נולד מהול. אבל גם אם לא היה נולד מהול, הרי עד גיל שלושה חודשים הוא גדל אצל אמו יוכבד, שבוודאי מלה אותו. אם היה צריך למול אותו, אם ילד שנולד נימול אז עושים לו הטפת דם ברית. גם כן, עושים איזשהו משהו סימלי. על כל פנים, היא קורת את עורלת בנה. מי זה בנה? איזה בן? גרשום. השלישי, לא לא בן אליעזר. גרשום. אוקיי, או גרשום או אליעזר, נכון? מה שתגידו יש דעה כזאת בחז"ל. זאת אומרת, גרשום הוא הבן הראשון שלו, של משה. עכשיו כבר יש לו שני בנים. כי כתוב: ויקח משה את אשתו ואת בניו. אז כבר יש לו שני בנים. זה בעמוד הקודם, כן, פסוק כ. אנחנו קראנו עכשיו פסוק כ"ד. ארבעה פסוקים לפני זה כתוב ויקח משה את אשתו ואת בניו. אז יש לו כבר שני בנים. אז הגיוני לפני זה לא כתוב שנולד אליעזר. לפני זה כתוב רק שנולד גרשום.
בפרק ב' מופיע שיתרו נותן את ציפורה בתו למשה, ותלד בן ויקרא את שמו גרשום, כי אמר גר הייתי בארץ נוכריה. זהו, זה הבן היחיד שמסופר עליו. על אליעזר מסופר רק בפרשת יתרו. כבר אחרי יציאת מצרים, לפני מעמד הר סיני, מסופר שם שיתרו בא והוא מביא איתו את ציפורה אשת משה ואת שני בניה. גרשום, כי אמר גר הייתי בארץ נוכריה, ואליעזר כי אלוהי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה. אבל פה, כנראה אליעזר רק נולד, ולכן הגיוני להגיד שכנראה אליעזר הוא הבן שעכשיו עושים לו ברית מילה. מצד שני, יש מדרש בחז"ל שאומר שזה היה גרשום. מדוע? כי כאשר משה לוקח את ציפורה לאישה, כתוב: ויוואל משה לשבת את האיש, ויתן את ציפורה בתו למשה. מה זה, מה פירוש המילה ויוואל? ויוואל משה. מה זה ויוואל משה לשבת את האיש? היה מוכן. הסכים, התרצה, היה מוכן. כן, הנה הועלתי לדבר. זה הועלתי באלף, זה לא להועיל שזה מועיל, אלא שהוא מועיל בטובו, כלומר הוא מסכים. מתרצה. אבל, למילה ויוואל יש עוד משמעות על פי הדרש, מלשון אלה.
מה זה אלה בעברית? קללה. למשל, אישה סוטה נאמר עליה שהכהן כותב את האלות בספר והוא מוחה אותם. אז יש שמה קללות. אז ויוואל משה זה סוג של קללה, סוג של נדר, שבועה. אומרים חז"ל, יתרו הסכים לתת את ציפורה בתו למשה תנאי אחד, הוא מתנה איתו. תשבע לי שהבן הראשון שלך אתה מקדיש אותו לעבודה זרה. אתה לא עושה לו ברית מילה, אתה לא הולך ומחנך אותו ליראת שמיים. שאר הבנים תעשה מה שאתה רוצה. אבל הבן הראשון בשום אופן. יתרו כהן מדין. מה פירוש כהן מדין? מה זה כהן? עובד אלוהים. אז אם כהן מדין הוא לא עובד את השם, הוא עובד אלוהים אחרים. וצריך גרשום לא קראתי, אני חושב, בפרשה שלו כתוב שיתרו גרשום עשה לך לא הסכימו לעבוד את האלילים. אז לכן אמרתי שמה שלא תטענו, יש מדרש כזה. זאת אומרת, יש מדרש שזה גרשום, זה מדרש קצת פחות מוכר, שאומר שהבן הראשון של משה, יתרו התנה איתו תנאי שהוא לא יעשה לו ברית מילה, ועכשיו כאן הקדוש ברוך הוא מבקש להמית את משה בגלל שהוא לא עשה ברית מילה לבן שלו. והסבר שני שזה אליעזר שרק עכשיו נולד, ולכן צריך לעשות לו ברית מילה. למה הוא חיכה עד עכשיו? אז יש פה שאלה באמת למה משה חיכה עד עכשיו? לא, לא משה. למה השם חיכה עד עכשיו? אם זה גרשום, למה הוא חיכה עד עכשיו? ואם זה אליעזר, אז למה משה לא עושה לו ברית מילה? אם הרגע הוא נולד, אז בסדר, אז הגיוני. אז רש"י אומר רש"י הולך בכיוון שזה אליעזר. והוא מביא רש"י דברי חז"ל: תניא אמר רבי יוסי, חס ושלום, לא נתרשל אה, לא נתרשל. כן, הוא מביא פירוש ראשון: לפי שלא מל את אליעזר בנו, ועל שנתרשל נענש מיתה. זה פירוש ראשון שמביא רש"י. פירוש שני: תניא אמר רבי יוסי, חס ושלום, לא נתרשל. מה משה יתרשל ברית מילה? מה פתאום? אלא אמר: מול וצא לדרך. זה סכנה לתינוק. אני לא יכול למול ולצאת לדרך, זה סכנה לתינוק. אי אפשר, הקדוש ברוך הוא אמר לי: "לך שוב מצרימה, לך תגאל את עם ישראל". אני חייב ללכת למצרים. בדיוק נולד לי בן. אני אעשה לו ברית מילה ואז אני אצא לדרך? זה מסוכן לתינוק. עד שלושה ימים. מול ושיהה שלושה ימים? האם יכול להיות שאני אעשה ברית מילה ואני אחכה? הקדוש ברוך הוא אמר לי: "לך שוב מצרימה". אז מה זה עכשיו אני אשתהה שלושה ימים? ומפני מה נענש מיתה? אז למה בעצם הוא נענש אם ככה? לפי שנתעסק במלון תחילה. כי ויהי בדרך במלון, אז פתאום במלון אתה מתעסק קודם במלון? מה אתה מתעסק במלון? הגעת למלון, קודם כל תעשה ברית מילה לבן שלך. אז על הדבר הזה אומר רבי יוסי, על זה הוא בעצם נענש. גם זה פירוש קצת מוזר. אנחנו ננסה להסביר אותו בהמשך. אבל מה מוזר פה? כי הוא מגיע למלון, האם הוא הגיע כבר למצרים? עוד לא. עוד לא. איך אני יודע שעוד לא? כי בפסוק הבא, אחרי הסיפור הזה, ויאמר השם לאהרון: "לך לקראת משה המדברה". ואז הם נפגשים במדבר, עוד לפני שהם מגיעים למצרים. אז המלון הזה זה איזשהו תחנת דרך שהוא ישן בה בלילה, אבל הוא עוד לא הגיע למצרים. נו, אז אם הוא חורק הוא ממשיך ללכת, נכון? אז איך הוא, איך אתה רוצה שהוא יעשה ברית מילה? זה לא הגיוני שהוא יעשה עכשיו ברית מילה. הרי בכל זאת הקדוש ברוך הוא מחייב אותו לעשות ברית מילה. אז אם ככה, זה לא רק שהוא התעסק במלון, אלא לכאורה משמע שהוא היה צריך לעשות מראש, אבל לא הבנתי. אז הוא היה צריך לעשות ברית מילה ולסכן את הילד שלו? מה מה בדיוק הקדוש ברוך הוא רוצה שהוא יעשה? הדברים האלה מאוד מוזרים, תמוהים, ויש פה כמספר הפרשנים כך מספר הפירושים. אפילו יותר, כי יש כמה פרשנים שמביאים כמה פירושים. אז יש המון המון פירושים לפרשייה הזאת. אני רוצה להאיר פה, מלשון א' באלף, מלשון ארוֹת, להאיר פה אולי איזה נקודה שאפשר לבחון אותה ולהעמיק בה יותר, בעקבות ההשוואה של הסיפור הזה ל עוד כמה סיפורים בתנ"ך שהם מקבילים אליו, שהתורה ממש רומזת לנו על הדבר הזה. למשל, ויהי בדרך במלון. עוד פעם אחת בתנ"ך כולו כתוב המילה מלון. האחים, לא? לא אצל האחים. אתה יודע מה? אולי גם אצל האחים. כן. נכון, אצל האחים גם כתוב מלון. אבל לא התכוונתי לפעם הזאת. אז זה לא פעם אחת. אבל אה, אבל יש עוד פעם אחת שיש: "בדרך במלון אשר תלינו בו הלילה". זה נאמר בספר יהושע, כאשר עם ישראל עובר את הירדן, מן המלך הריחו. עוד לפני יריחו. הם חוצים את הירדן, ואומר אומר יהושע, אומר השם ליהושע: "שאו לכם מזה מתוך הירדן, ממצב רגלי הכהנים החינ שתים עשרה אבנים. והעברתם אותם עמכם, והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה." זאת אומרת, לוקחים מתוך הירדן 12 אבנים גדולות, מציבים אותם במלון אשר לנים בו באותו לילה. המלון הזה הוא הגלגל, ששם הם מציבים את האבנים. זה מופיע פה אחר כך, "ויעבירו מימה אל המלון, ויניחום שם". ושם זה בעצם הגלגל, כפי שהם מופיע בהמשך. ויקרא שם המקום הוא הגלגל עד היום הזה. אז בגלגל זה המלון הראשון שעם ישראל ישנים בו כשהם נכנסים אל ארץ ישראל. אז זה רק דימיון אחד למלון הזה. יש דימיון נוסף לתקופה הזאת של יהושע שנכנס לארץ ישראל. כי פה משה הולך בשליחות מאוד מאוד חשובה. הוא הולך בשליחות לגאול את עם ישראל, להוציא אותם ממצרים. יהושע גם הולך בתחילת שליחותו, להכניס את עם ישראל לארץ. את מי משה פוגש פה במלון כאשר הוא רוצה להוציא את עם ישראל ממצרים? מלאך שרוצה להרוג אותו. את מי יהושע פוגש? גם מלאך. הוא גם פוגש מלאך. האם המלאך רוצה להרוג אותו? זה, בוא נאמר שליהושע זה לא היה כל כך ברור. מיד אחרי הסיפור של הגלגל, צרינו אותו או ליה. "וישא עיניו ויר והנה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו. וילך יהושע אליו ויאמר לו: הלנו אתה עם לצרינו?" עצור סיסמא! מי אתה? אתה משלנו או משל האויב? זה על דרך הפשט. אבל חז"ל אומרים יהושע הבין שזה מלאך. מה הוא לא יודע שזה מלאך? הוא הבין. ועדיין הוא שואל. הוא רואה את מלאך השם, חרבו שלופה בידו, ושואל אותו רגע, אתה אתה לנו או לצרינו? אתה רוצה להרוג אותי? (בסוגריים) כמו שבא מלאך גם להרוג את משה כשזה היה בתחילת שליחותו. אולי גם עכשיו בא אלי מלאך ומבקש להילחם בי כשאני בתחילת שליחותי? אומר לו מלאך שר צבא השם, ויאמר לו: "כי אני שר צבא השם עתה באתי". הוא באמת לא בא להילחם איתו. אבל יש פה, הגמרא אומרת שיש פה מידת הדין. מה זה חרבו שלופה בידו? למה חרבו שלופה בידו? לא על יריחו, על יהושע. באמת הוא מאיים עליו. מדוע? אומרת הגמרא, זה מופיע בכמה מקומות, למשל מסכת מגילה דף ג', אומרת הגמרא שהמלאך אומר ליהושע: "אתמול ביטלתם תמיד של בין הארבעים". כי יצאתם למערב על יריחו, ובגלל זה לא הקרבתם קורבן תמיד של בין הארבעים. ועכשיו, באמצע הלילה, אתם פה במערב על יריחו, במקום ללמוד תורה. עכשיו זה לא זמן למערבים, עכשיו זה ביטול תורה. אז אומר לו: על איזה מהם באת להעניש אותנו? אומר לו: "עתה באתי". מה הכוונה עתה? על הלימוד תורה. והגמרא לומדת מזה שגדול לימוד תורה יותר מהקרבת הקרבנות.
על כל פנים, אנחנו רואים שגם פה אמנם המלאך לא בא להילחם בו, הוא לא בא לפגוע בו, אבל הוא בא לבטא את מידת הדין וחרבו שלופה בידו. מי עוד פוגש מלאך שחרבו שלופה בידו? להבדיל אלף אלפי הבדלות, משה ויהושע הולכים בשליחות אלוקית, פוגשים מלאך שחרבו שלופה בידו. פה זה מלאך, פה עם חרב, פה זה לא בדיוק חרב, חז"ל אומרים נחש ביקש לבלועו. אבל על כל פנים, יש פה איזה מלאך השם שבא להילחם איתם, בא להאבק איתם. אצל משה הוא מבקש להורגו. אצל בלעם, גם כן פתאום רואה מלאך שחרבו שלופה בידו. אחרי שלוש פעמים שהוא לא קולט והאתון רק קוראה וכולי. ובעצם בזה הוא מבין, הוא אמור להבין, הוא לא מבין אבל הוא אמור להבין, שהקדוש ברוך הוא לא חפץ בשליחותו. כי להבדיל מהשליחות של משה ושל יהושע, ששניהם הולכים בשליחות השם ובכל זאת המלאך בא לאיים עליהם או לבקש להורגם. אצל בלעם, בלעם לא הולך בשליחות השם. בלעם הולך נגד רצון השם. הקדוש ברוך הוא אמר לו כבר מהתחלה: "לא תאור את העם כי ברוך הוא". לא תלך עימם. לא, והוא אולי בכל זאת. טוב, אם הרוצה להיטמא פותחים לו. אתה בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכים אותו. אתה רוצה דווקא ללכת איתם, לך עם האנשים. ואחית הדבר אשר די לך, אותו דבר. אותו תדבר. אותו תשמור לדבר. אז בעצם אנחנו רואים שבלעם לא הולך ברצונו של הקדוש ברוך הוא. ובאמת טבעי שהמלאך בא ומאיים עליו, אם כי הוא לא עוצר אותו. המלאך עוד פעם אומר לו: "הדבר אשר דבר אליך אותו תשמור לדבר".
מי עוד נפגש עם מלאך שנאבק איתו? יעקב. יעקב. עכשיו תראו, זה פתאום הפרשייה התמוהה הזאת פתאום מתחברת לנו להמון המון פרשיות אחרות. אז להבדיל מבלעם, שבלעם הולך נגד רצון השם והמלאך בא ואומר מאיים עליו ומבהיר לו: "אין לך פה חופש פעולה. אתה לא עכשיו תלך ותעשה מה שאתה רוצה, לא תאור את העם." אבל להבדיל מבלעם, גם משה, גם יהושע, וגם יעקב הולכים בשליחות אלוקית. הקדוש ברוך הוא לא שולח פה את יעקב. אבל יעקב היה 20 שנה בחרן. עכשיו הוא חוזר לארץ ישראל. הוא בתחילת שליחותו של הקמת המשפחה, הקמת עם ישראל בארץ ישראל. דברים נפלאים. והנה מלאך בא להתמודד איתו ולהאבק איתו: "ויאבק איש עמו עד עלות השחר". אנחנו יודעים שזה מלאך. אחר כך הוא שואל אותו לשמו. אז הוא אומר לו: "מה זה כי שאלי לשמי ויפלי". "כי שרית עם אלוהים ועם אנשים ותוכל". התמודדת עם אלוהים. מה זה אלוהים? עם המלאך. שהוא מלאך אלוהים.
אז אנחנו רואים שגם יעקב מתמודד עם המלאך. למה בעצם צריך להתמודד? פה על המלאך של יעקב חז"ל אומרים, מי זה היה המלאך הזה? הסמ"ך מ'. כן, הסמ"ך מ'. הסטרא אחרא. השטן. שרו של עשיו. דרך אגב, גם אצלנו, יש בגמרא בנדרים כתוב, שמי זה היה מלאך השם שבא לבקש את לבקש להמיתו את משה? זה שני מלאכים שנקראים אף וחֵימה, "כי הגורתי מפני האף והחימה". אף וחימה, כעס וכעס. כן, זה בעצם אף וחימה. אז כעסו של הקדוש ברוך הוא. יש מלאכים שכך הם, מלאכי חבלה, מלאכי כעס. להבדיל יהושע פוגש את שר צבא השם. אבל זה גם מאיים עליו. עכשיו, למה בעצם אם הקדוש ברוך הוא רוצה לשלוח את מה זה הסיפור הזה, נתחיל רגע מיעקב. מה זה שרו של עשיו? שרו של עשיו זה מלאך, נכון? מלאך השם. אז מה, המלאך הזה יש לו חופש בחירה לעשות משהו נגד רצון השם? אין דבר כזה. מלאך פירוש המילה מלאך זה שליח. הוא שליח של השם. אז הוא נאבק עם יעקב. ברשות מי? ברשותו של הקדוש ברוך הוא. כנראה שכן.
זה מלמד אותנו שכאשר אדם ניגש לשליחות, הוא נבחן במידת הדין האם הוא ראוי לשליחות הזאת. לדוגמה, אדם, עכשיו יש לנו בחירות. אדם ניגש להתמודד על תפקיד ראש הממשלה. פתאום אה, פתאום בוחנים אותו. גם האנשים בוחנים אותו. רגע, אתה מתאים? מי אמר שאתה מתאים? פתאום הרבה פעמים צצות כל מיני פרשיות מהעבר. רגע, יש טענה שהוא לקח פעם שוחד. יש טענה שהוא הטריד פעם מישהי. יש כל מיני, פתאום, מה, עכשיו אתה נזכר? כן, עד עכשיו הוא, בסדר, הוא עשה דברים, אבל עכשיו הוא פתאום הוא רוצה להיות ראש ממשלה? בוא נראה אם הוא ראוי. אז גם אנשים בוחנים אותו. וודאי אנשים צריכים להצביע לו ואז רואים אם אם האנשים חושבים שהוא ראוי או לא ראוי. אבל מעבר לשאלה הזאת, אגב, לא רק ראש הממשלה. אדם מתמנה להיות רב באיזה קהילה, מתמנה להיות רב עיר. אז צריך לבדוק אותו אם הוא ראוי. אז אז גם אנשים בוחנים וגם משמיים בוחנים. משמיים בוחנים. אוכלים אותו. עד עכשיו, למשל, הנה משה, לפי הדרשה הזאת שזה כבר בכלל גרשום, זה הבן הבכור שלו שהוא עוד לא מל אותו. ועד עכשיו לא באו עליו בטענות. אבל עכשיו, אתה הולך להיות הגואל של עם ישראל? אתה הולך להושיע את עם ישראל ממצרים? והבן שלך לא נימול? איך זה ייתכן? לא רב ורב. אתה צריך להיות ללא רבב.
במיוחד בנושא ברית המילה. במיוחד. כי הרי ברית, למה ברית המילה נקראת ברית? מה זה פירוש המילה ברית? קשר. ברית זה סוג של הסכם הדדי. בין ראש לבין השמיים. בין הקדוש ברוך הוא לבינינו. כל ברית, גם שקורתים ברית בין מדינות. אז אני אהיה לטובתך, אתה תהיה לטובתי, אנחנו נסייע אחד לשני. זה משהו הדדי. ובאמת בבראשית פרק י"ז, כאשר הקדוש ברוך הוא כרת ברית עם אברהם אז הוא אומר לו: "אני הנה בריתי איתך". הברית שלי איתך, אתה תהיה לאב המון גויים. ויהיה לך זרעך אחריך. וארץ מגוריך לדורותם, דברי ברית עולם. אני נותן לך. ואתה את בריתי תשמור. זה הדדי. אני אהיה לכם לאלוהים ואני אברך אותך ואת זרעך ואתן לך את ארץ כנען. ואתה גם שומר את הברית אליי. מה הברית שאתה? "זאת בריתי אשר תשמרו: הימול לכם כל זכר." זה הצד שלכם בברית. עכשיו אתה משה רבנו אתה הולך להביא את עם ישראל לארץ ישראל. אתה הולך בעצם לקיים את ההבטחה, את הברית של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. מה עם הברית שלך עם הקדוש ברוך הוא? איך אתה לא עושה ברית מילה לבן שלך? ודרך אגב, גם יהושע בסיפור הזה של במלון, שזה הכל מקביל שמה. המלון זה הגלגל. והוא פוגש מלאך השם. והוא בדיוק עושה ברית מילה לכל עם ישראל. בדיוק. ובמה מלו אותם? אומר הקדוש ברוך הוא ליהושע: "עשה לך חרבות צורים. ושוב מול את בני ישראל שנית". וזה בדיוק הצור שזה הכל קשור. הפרשיות האלה מקבילות לגמרי.
ללמדך, שכאשר אדם מנהיג בישראל ניגש לשליחות, הוא נבחן. במידת הדין. נבחן האם אתה ראוי ואתה צריך להיות ללא רבב. אז משה, יעקב נבחן האם הוא נמצא ללא רבב? יש לו את הסיפור גם של פילא. יעקב? אה, אה, אתם מדברים על יעקב. יעקב. יעקב מתמודד עם המלאך, עם שרו של עשיו. מה תוצאת הקרב? מנצח. מנצח. אבל צולע לירכו. וחז"ל אומרים זה מבטא איזה חיסרון. שיעקב עוד, מתי הוא נהיה שלם? ויבוא יעקב שלם עיר שכם. אחרי המאבק, הוא הגיע לארץ ישראל, הוא נהיה כבר שלם. שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו. אז הוא נהיה שלם. אבל במאבק עצמו הוא עדיין לא פשוט. אבל הוא מנצח. למה הוא צולע? למה מידת הדין קצת? יש לזה סיבה. חז"ל מסבירים, יש זה ארוך, אבל אני אגיד במילה אחת, שחז"ל מסבירים שיעקב מבחינה רוחנית היה שלם. אבל הוא צריך להנהיג את עם ישראל, להוביל את עם ישראל גם מבחינה מעשית, גם מבחינה גשמית. ולכן הרגליים, הרגליים זה עליהם הגוף עומד. מה זה רגליים? הכי חשוב זה הראש, הכי חשוב זה הלב. מה מה מה חשוב רגליים? בכל זאת חשוב, מי רוצה לוותר על הרגליים שלו חס ושלום. אז בעצם יעקב היה שלם בראשו, בליבו, ובכל החלקים הרוחניים מהשלם. אבל בצד של הקשר לעולם המעשי הוא היה צריך עדיין עדיין להשתפשף, עדיין עדיין היה צריך להשתלם. ולכן הוא היה צולע לירכו. על כל פנים, גם אצל משה רבנו הוא נבחן, ובאמת נמצא שמשהו פה לא תקין. שהוא לא עשה ברית מילה לבן שלו. לא משנה אם זה הראשון או השני. נסיים רק במשפט אחד בלהסביר את דברי רבי יוסי, שרבי יוסי שמובא ברש"י אומר שמשה לא התרשל חס ושלום. אז למה הוא לא עשה ברית מילה לאליעזר, לדעת רבי יוסי זה הבן השני? הרגע הוא נולד. טוב, שמונה ימים. בדיוק הקדוש ברוך הוא אומר לו לך למצרים. אוקיי, אבל אני לא יכול לעשות ברית מילה ואז לצאת לדרך כי זה מסוכן. אני לא יכול לעשות ברית מילה ולחכות שלושה ימים, כי הקדוש ברוך הוא אמר לי ללכת. האם יש פתרון נוסף? מישהו יכול לחשוב על פתרון נוסף? מה אני יכול לעשות? איך אני אעשה ברית מילה לבן שלי בלי לסכן אותו? הרי אני צריך ללכת למצרים. ישר עם מישהו בדרך. להשאיר אותו. מי שאומר את זה זה רבי יצחק אברבנאל, רבי יצחק אברבנאל. בעל עקדת יצחק. הרי בסופו של דבר, מה עשה משה? הוא עשה ברית מילה, ציפורה עשה ברית מילה. והאם הם באים עם משה למצרים? הם לא באים. רק אחרי יציאת מצרים, אז יתרו בא עוד פעם עם ציפורה אשת משה אחר שילוחיא, אחר שילוחיא. ואת שני בניה, אשר שם האחת גרשום, ושם האחת אליעזר וכולי. זאת אומרת, משה פתאום מקבל כזה איום מהקדוש ברוך הוא, אז הוא מבין שהוא בעצם צריך שהוא בעצם היה צריך מצד אחד לעשות ברית מילה, ומצד שני להשאיר אותם שם. לא לבוא איתם. הקדוש ברוך הוא אומר לך תעשה ברית מילה, תעשה ברית מילה. הוא אומר לך לך למצרים, לך למצרים. כן, אתה צריך לעזוב גם את המשפחה לפעמים. וזה, זה בסופו של דבר היה הפתרון. כך כותב הרב יצחק אברבנאל, רבנו יצחק אברבנאל בספר עקדת יצחק. פירושו על התורה. אז אם כן, משה נבחן ומקבל את התיקון, ועל ידי שציפורה מושיעה אותו בכך שהיא עושה ברית מילה לבנה, אז הוא הופך להיות ללא רבב ואז הוא ראוי לבוא ולגאול את עם ישראל ממצרים. כבוד דקה אחת לפני לפני תפילת ערבית, בכבוד.