בלוג

ערב טוב, מוריי ורבותיי. ערב טוב.
אנחנו עומדים בפרשת קורח.
רש"י מביא את המדרש המפורסם.
אומר רש"י:
מה עשה? מה עשה קורח?
עמד וכינס 250 ראשי סנהדראות, רובם משבט ראובן שכניו,
וכו', והלבישן טליתות שכולן תכלת.
באו ועמדו לפני משה.
אמרו לו: "טלית שכולה תכלת, חייבת בציצית או פטורה?"
אמר להם: "חייבת".
התחילו לשחוק עליו:
"אפשר טלית של מין אחר, חוט אחד של תכלת פוטרה,
זו שכולה תכלת לא תפתור את עצמה?"
כלומר,
רש"י כמובן, זה על פי המדרש,
המדרש בעצם קושר את סמיכות הפרשיות.
בסוף פרשת שלח לך שקראנו השבת,
מופיעה פרשת הציצית.
ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת.
ומיד אחר כך כתוב: "ויקח קורח בן יצהר בן קהת..." וכולי.
אז אם כן, למה נסמכו הפרשיות? ללמדך שקורח
חלק על משה מכוח זה שהוא ליגלג על פרשת הציצית.
מי ליגלג?
קורח.
קורח בעצם טוען, כך המדרש אומר, שקורח אוסף 250 ראשי סנהדראות, מלביש את כולם טליתות של תכלת
ואומר למשה: "רגע, צריך ציצית או לא צריך ציצית?" אומר לו משה: "כן". מה, זה בגד של ארבע כנפות, זה לא משנה שכולו עשוי מתכלת.
עדיין צריך ציצית.
זה אותו שבט, כולם... שבט לוי כמו משה.
הוא בעצמו משבט לוי, אבל נמצאים איתו גם דתן ואבירם בני אליאב, ואון בן פלת בני ראובן.
הם משבט ראובן. וגם נמצאים איתו 250
ראשי סנהדראות, שנאמר "נשיאי עדה, קריאי מועד, אנשי שם".
זה אנשים מכובדים מאוד, מנהיגים רוחניים בעם ישראל. וכולם
נוהים אחרי קורח.
קורח לא היה סתם איזה אדם אינטרסנט, רודף כבוד,
ש... בא ומורד במשה רבנו.
הוא היה אדם שהצליח לסחוף אחריו
250 מנהיגים רוחניים בעם ישראל.
בכוח הכסף?
אי אפשר להגיד שהכסף לא השפיע.
הוא קונה את כולם.
אז אני לא יודע אם הוא קנה אותם בכסף, אבל אדם שהוא מאוד מאוד עשיר, זה מרשים.
אבל זה כנראה לא רק העושר הרשים אותם.
סוחף אחריו אנשים.
אבל... כן, אז הוא כנראה היה כריזמטי מאוד. אני רוצה שנסביר מה בעצם חז"ל אומרים בסיפור הזה על הציצית, על הטלית שכולה תכלת,
כי זה דבר שאני חושב שהוא נותן באמת את העומק
של הטענה של קורח.
מהי נקודת האמת שלו שבזכותה הוא הצליח לסחוף אחריו המונים.
אולי נקדים ונאמר:
כל בן אדם
שסוחף אחריו המונים
כנראה מצליח ליגוע
באיזה נקודה עמוקה בנפש שלהם.
סליחה שאני קצת אגלוש לפוליטיקה,
כי בסוף, לסחוף המונים
זה משהו שאתה עושה בפוליטיקה.
עכשיו, לא כל אחד מצליח לסחוף המונים.
אבל למשל, ניקח רגע לדוגמה
את יאיר לפיד.
בסדר?
יאיר לפיד, אדם שכבר הרבה שנים
מצליח לסחוף אחריו, לא חצי עם,
אבל יש לו בין 19 ל-11 מנדטים
כבר הרבה שנים.
כן, אבל זה אנשים מסוימים.
נכון, אבל באנשים האלה,
הוא מדבר אליהם.
הוא הצליח ליגוע, שימו לב, אני רוצה לטעון טענה עמוקה, תקשיבו שניה.
אני רוצה לטעון
שגם בפוליטיקה,
כשאחד כמו יאיר לפיד מצליח לסחוף אחריו... כמה זה עשרה מנדטים?
היום אפילו...
כמעט 400 אלף, 300 אלף.
בערך רבע מיליון איש. עשרה מנדטים, יש לו יותר.
היום כן, אבל לא משנה.
אני אומר, אדם שמצליח לסחוף אחריו אפילו רבע מיליון איש,
בטח יותר מזה,
זה לא סתם, אפשר לזלזל.
אני באופן אישי, הוא לא כוס התה שלי. נראה לי שזה כולכם מבינים את זה לבד.
הוא לא הפוליטיקאי המועדף עליי. אבל אני בהחלט חושב שהוא מצליח
לגעת בנקודה
בנפש של הרבה אנשים.
יכול להיות נקודה אולי לא טובה לפעמים.
אולי השנאה שלהם למישהו, יכול להיות שהוא מצליח לעורר באנשים...
רבותיי, רבותיי, זה לא הכל רק שנאת ביבי. למה? כי אחרת היו הולכים כולם לגנץ. או היו הולכים כולם... למה הולכים אליו? ושוב אני אומר, כבר הרבה הרבה זמן, באופן עקבי...
יש מסרים שנוגעים לעם.
או, אז אפשר להגיד...
העניין כביכול משהו סוציאלי שאנשים...
הנושא עכשיו זה לא יאיר לפיד, אני לא רוצה להרחיב בזה.
אני לא רוצה להרחיב בזה, כי הנושא שלנו זה לא האישיות של הפוליטיקאי.
אבל אני כן חושב שהוא מצליח להגיד לאנשים את הדברים שהם רצו לשמוע.
וזה דברים שהם גם דברים ערכיים.
זה לא רק "בואו נשנא את ביבי ביחד".
יש לו גם... שוב, אני לא מעריך אותו כפוליטיקאי וכמנהיג, אני לא בוחר בו, אני לא חושב שהדרך שבה הוא מוביל היא טובה. אבל, אני כן חושב שהוא נוגע בנקודות
שנוגעות במקום אמיתי בנפש של הרבה מאוד אנשים.
וזה... עכשיו, עכשיו, בדומה לזה,
גם... גם קורח הוא לא הפוליטיקאי המועדף עליי. לא, אני לא משווה את יאיר לפיד לקורח, אבל אני גם אומר,
גם קורח הוא לא איזה מנהיג מועדף עליי. ואף על פי כן,
אם הוא מצליח לסחוף אחריו 250
מנהיגים רוחניים בעם ישראל, ראשי סנהדראות,
כנראה הוא אמר דברים שנגעו לליבם.
על ביבי זה לא חוכמה להגיד.
את ביבי אני גם יותר מעריך מאשר יאיר לפיד.
אז זה לא חוכמה. על אדם שאני מעריך,
ברור שאני אגיד שיש לו נקודות טובות וערכים אמיתיים.
החידוש שאני אומר
זה שאפילו פוליטיקאי שאני לא מעריך ולא מסכים איתו,
אם הוא סוחף אחריו המונים, סימן שיש אצלו גם נקודות אמיתיות.
בכל 100% יהיה לך כמה אחוזים ש...
יבואו לפה ויבואו לשם.
כבוד הרב, איפה, איפה מוזכר, באיזה פרשה הגדילים תעשה לך? זה היה לפני שמה?
את זה סורח...
הפרשת ציצית בדיוק בסוף הפרשה הקודמת.
זה המשפט... לא, גדילים תעשה לך, הפסוק הזה ספציפית מופיע בספר דברים.
אה, זאת אומרת... מופיע אחר כך. אבל...
לא, הוא ידע, הוא ידע, כי...
פרשת ציצית מופיעה פעמיים.
אצלנו, מיד לפני פרשת קורח, עמוד אחד לפני, כתוב ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת.
מיד אחרי זה ויקח קורח.
בסדר?
יש עוד פעם, בספר דברים שכתוב שוב, גדילים תעשה לך על ארבע כנפות סותך אשר תכסה בה.
אבל פרשת ציצית הופיעה כבר בדיוק בסוף פרשת שלח לך.
ולכן חז"ל אומרים
אם מיד אחרי פרשת ציצית מופיע ויקח קורח,
סימן שהוא, זה קשור לציצית. אז מה? אז הוא מלגלג על הציצית ואומר: מה הנה, באים כולם עם
בגד כולו תכלת,
לא, צריך עוד פתיל אחד של תכלת בשביל לצאת ידי חובה. מה העניין?
עכשיו תראו, האמת היא שיש הרבה מצוות שאפשר ללגלג עליהן. אתה מחפש ללגלג,
אז מה, וכשאתה לוקח
ארבעת המינים,
שכבר היה נאמר כבר בספר ויקרא, לקחת
פרי עץ הדר, כפות תמרים, ענף עץ עבות וערבי נחל.
ואם לא לקחתי ערבה, לקחתי הרדוף או לקחתי צפצפה. מה אכפת לקדוש ברוך הוא אם אני לוקח צמח כזה או צמח כזה?
זה אכפת. על כל דבר אפשר ללגלג.
אז למה דווקא על ציצית הוא מלגלג?
יש בדבר עומק.
מה העומק בעניין הזה?
מה טוען קורח?
ויקהלו על משה ועל אהרון,
ויאמרו עליהם,
"רב לכם!
כי כל העדה כולם קדושים, ובתוכם אדוני.
ומדוע תתנשאו על קהל אדוני?"
הטענה של קורח היא:
אתם משה ואהרון מתנשאים.
פתאום אתה המנהיג, הנביא, אתה, אחיו, אתה הכהן הגדול. סליחה.
הטענה...
שימו לב, הטענה העקרונית של קורח היא
לא צריך בכלל כהן גדול.
אלא,
מה יהיה במקום זה?
בכורות?
כל העדה כולם קדושים.
או.
עכשיו תראו, קורח נוגע בנקודה אמיתית.
הוא באמת אומר, כל העדה כולם קדושים.
יש פה מישהו שלא מסכים עם המשפט הזה?
שכל עם ישראל... כן.
לא, לא, לא, כל עם ישראל.
כל עם ישראל כולם קדושים.
מסכימים עם זה?
משפט שאתם חותמים עליו?
אתם מבינים? זה היה
בשלטי חוצות של קורח לפני הבחירות,
המוטו שלו.
אז כן, המוטו שלו היה: כל העדה כולם קדושים.
אדם מסתכל על זה, אתה אומר "וואלה, הוא צודק".
הרי הקדוש ברוך הוא אמר קדושים תהיו. באמת כולנו קדושים.
עכשיו, באמת כולנו מרגישים חוסר נוחות
עם זה שפתאום יש כהנים שהם יותר קדושים מכולם.
פתאום אהרון הכהן, הוא היותר קדוש מכל הכהנים, וכל הכהנים יותר קדושים מכל עם ישראל. למה מדרגות כאלה?
כולנו, שוויון. היום ערך השוויון הוא ערך מאוד חזק.
כן, אבל כתוב בפירוש...
אז זה נכון, השאלה אם אתה מאמין לכל דבר. זאת אומרת, קורח בעצם טוען
שמשה רבנו
עושה את הדברים מעצמו. כן.
זה הטענה.
הטענה של קורח,
הטענה של קורח, היא טענה שמשה רבנו מעצמו לקח לעצמו את השררה ואת המעלה
ואת העדיפות על שאר עם ישראל.
ולכן הוא בעצם... עכשיו תראו,
מה הוא באמת רוצה?
באמת הוא רוצה שהוא יהיה בראש ולא משה.
אבל אם הוא יבוא לאנשים ויגידו להם, ויגיד להם, "בואו, במקום משה תבחרו אותי".
יגידו לו "למה, אתה יותר טוב ממשה רבנו? במה אתה יותר טוב ממנו?"
ולא יהיה לו מה לענות.
אז מה הוא עושה? הוא בעצם טוען טענה אחרת.
הוא מסכסך בקיצור.
הוא לא סתם מסכסך.
הוא אומר טענה שיש בה אמת גדולה.
חצי אמת.
חצי אמת, נכון.
זה יותר גרוע משקר.
אה, חצי אמת יותר גרוע משקר.
כי מה אומר לנו בעצם קורח? הוא אומר: כל העדה כולם קדושים!
שזה נכון.
אבל מה חסר? זה נכון, כל העדה כולם קדושים, ואף על פי כן,
יש בתוכנו גם כהנים. "וקידשתו, כי את לחם אלוהיך הוא מקריב. קדוש יהיה לך, כי אני ה' מקדשכם".
אז אם כן,
יש דבר כזה שכל עם ישראל כולם קדושים ועדיין יש מעלה יתרה לכהנים.
את זה קורח מנסה לטשטש.
בוא נעשה שכולם קרובים אותו דבר.
שוויון.
הוא היה, הוא היה בן יצהר בן קהת.
בן קהת.
כן. מהמשפחה המקורבת.
היה לו כבוד גם.
לאף על פי כן.
כמו שיש לו מאנה, רוצה מאתיים. אז יש לו כבוד, הוא תמיד ירצה עוד כבוד.
על כל פנים,
בא קורח
ולכן הוא מלביש את אותם 250 ראשי סנהדראות, מלביש אותם בטלית שכולה תכלת.
מה זה בעצם אומר?
טלית שכולה תכלת,
זה כאילו להגיד, עם ישראל כולו קדוש. התכלת זה צבע שהיה הרבה יותר מובחר מהלבן.
לבן זה היה צמר רגיל.
צמר, כמו שהורדת אותו מהכבשה, הוא לבן.
הוא קצת בז' כזה.
מלבנים אותו. זאת אומרת, מנקים אותו, מכבסים אותו, שיהיה כמה שיותר לבן.
תכלת, זה היה נחשב צבע יקר מאין כמוהו.
תכלת היית צריך לתפוס חלזונות בים,
ולהוציא מהם את הנוזל המיוחד שלהם, את הדם המיוחד שלהם, ולעבד אותו בכל מיני תהליכים, עד שהיה יוצא באמת
צבע תכלת.
גם ארגמן היה צבע מלכותי, מאותו חילזון
שנקרא, היום מזהים את זה עם ארגמון קהה קוצים.
אותו... כך זה השם של ה...
כן.
לא יודעים בוודאות איזה חילזון זה היה, אבל מכל התיאורים של חז"ל,
ומכל המחקרים,
אז כנראה זה החילזון שנקרא היום ארגמון קהה קוצים.
למה... זה חילזון כזה.
זה השם המדעי שלו.
כן. זה חילזון ימי.
ובטבע, אם אתה מוציא ממנו דם, זה צבע ארגמן, לא תכלת.
אבל אם אתה חושף אותו לאור השמש, הוא הופך לצבע תכלת כהה.
אז זה, מאיפה היה להם? הם כנראה הביאו איתם ממצרים. למה הביאו איתם?
מכיוון שהחילזונות האלה
היו נחשבים מאוד, לא רק בשביל המצוות,
אלא זה היה... ככה היו צובעים בגדי מלכות.
אדם היה נמדד בעושרו ומעמדו, ככל שהיה לו בגדים יותר צבועים.
יש מקומות שגם אוכלים אותו, נכון.
כן. אבל, שוב, בימי קדם,
לקחו דם שלו, לא לקחו את החילזון עצמו.
הוא לא שורד במדבר.
אבל, אבל שוב, כיוון, כמו שהם לקחו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות,
לא חילזונות עצמם, אלא לקחו צבעים.
לקחו צינצנות עם צבע.
כדי חרס עם צבע, לא משנה.
נכון, אבל במצרים הייתה האימפריה אדירה, והיה להם... שוב, בכל... כל מלך בעולם, וכל סוחר עשיר בעולם,
היה משתבח בזה שיש לו... זה כמו שהיום כל אישה רוצה שיהיה לה טבעת יהלום.
כי מה, זה מראה שיש לה איזה, מישהו פינק אותה, מישהו השקיע בה.
וככה גם, כמובן, ככל שאדם הוא יותר עשיר,
אז אה, ישלם את החסר. אחד יעשה ג'קוזי במקלחת, אחד יעשה, יתלה על הקירות שלו ציורים מקוריים של פיקאסו, כל אחד יעשה איזה משהו כזה מרשים. אז פעם,
איך היית מרשים אנשים? בזה שיש לך בגדים צבועים בצבע תכלת וארגמן.
כי זה דבר נדיר ויקר.
אז גם עם ישראל כאשר הם יוצאים ממצרים, לוקחים איתם
צבעים כאלה של תכלת, ארגמן, תולעת שני,
ובסופו של דבר משתמשים בזה בעיקר למשכן, אבל גם לצורך הציצית.
ואם כן,
בא קורח ואומר:
הנה, יש לי, לא סתם אנשים,
250 ראשי סנהדראות, הם באמת היו מנהיגים. העובדה שהיה להם טלית שכולה תכלת, זה דבר שרק לעשירים יש אותו.
ומה הוא אומר?
אומר קורח,
כמו שתכלת יותר מובחר מהלבן, אבל יש לך לפעמים טלית שכולה תכלת.
הרי היום שאתה אומר על מישהו "הוא טלית שכולה תכלת".
בדרך כלל אומרים הפוך, "הוא לא טלית שכולה תכלת".
מה מתכוונים להגיד עליו, שהוא לא טלית שכולה תכלת?
הוא לא תמים, הוא לא כזה מושלם.
זאת אומרת, טלית שכולה תכלת זה תיאור של משהו מושלם. מה בעצם אומר קורח?
כל העדה היא טלית שכולה תכלת.
כאילו כל העדה, כל ה... כל הטלית זה כאילו עם ישראל,
וכל פתיל וחוט שממנו שזורה הטלית הזאת, הוא עוד בן אדם בעם ישראל. אומר קורח,
אתה משה, מתייחס אלינו כאילו כל העם זה סתם צמר רגיל, פשוט,
ואתה ואהרון, אתם כאילו הפתיל תכלת. לא נכון!
כל העדה כולם קדושים!
כל הטלית כולה תכלת.
רש"י מביא רק את העניין הזה של טלית שכולה תכלת. אבל במדרש מופיע גם,
שאל קורח את משה:
"בית מלא ספרים", הכוונה מלא ספרי תורה, "האם צריך מזוזה בפתח?"
מה הדין?
לא, כן.
בית מלא ספרים חייב במזוזה.
בוודאי חייב במזוזה.
מה הקשר? ברור שיהיה חייב במזוזה.
"וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך", מה זה משנה מה יש בתוך הבית?
זה בדיוק הנמשל.
אומר קורח,
עם ישראל כולו ספרי תורה. כל בן אדם בעם ישראל הוא כמו ספר תורה מהלך.
כל בן אדם בעם ישראל הוא קדוש.
אז מה, צריך גם מזוזה בדלת? זאת אומרת,
אתה משה רבנו,
מתייחס לכולנו כאילו אתה המזוזה, אתה ואהרון, אתם המזוזה.
ואנחנו סתם כלים בתוך הבית.
אומר קורח, זה לא כך.
כל יהודי ויהודי הוא קדוש.
כל יהודי ויהודי הוא כמו ספר תורה.
יש בו נשמה יהודית קדושה.
ולכן לא צריך את משה ואהרון שיהיו מתנשאים מעל קהל השם.
זו הייתה הטענה של קורח. עכשיו, שוב, כמו שאמרנו,
בגלל שיש בזה גרעין של אמת, שבאמת כל עם ישראל קדושים,
בגלל זה הוא הצליח לסחוף אחריו המוני אנשים.
אמנם,
באמת, למרות שיש פה גרעין של אמת,
אבל כמו שאברהם אמר, חצי אמת יותר גרועה משקר.
כי זה יותר משכנע.
אם היו באים, אם קורח היה בא לאנשים ואומר להם,
"משה הזה, איזה שחצן,
איזה גאוותן, איזה בן אדם מתנשא."
מה היו אומרים לו?
תגיד, אתה מדבר על משה שאנחנו מכירים?
זה עניו מכל אדם.
איך אתה יכול להגיד את זה? זה לא... שקר מוחלט, השקר אין לו רגליים, אף אחד לא מקשיב לו. מתי מקשיבים לשקר?
כשהוא עוטף גרעין של אמת. זה מה שעשה קורח.
הוא לקח טענה אמיתית. זה נכון שכל עם ישראל כולם קדושים, אבל
אף על פי שכולם קדושים,
צריך גם
את ה...
מוביל הרוחני.
צריך את המזוזה בבית.
צריך את הפתיל תכלת ואת הציצית בבגד.
צריך את משה ואהרון
בעם ישראל, שיובילו את עם ישראל.
ולכן, אף על פי שכולם קדושים וכולם אהובים וכולם יקרים,
חייב שיהיה גם הבן אדם שהוא המוביל את כולם אל התורה והקדושה.
ולכן,
ממילא, האמת היא שהאדם המתאים ביותר זה בדיוק משה ואהרון, שהדבר הכי אבסורדי זה להגיד עליהם "מדוע תתנשאו על קהל השם?"
הם מתנשאים?
הם לא מתנשאים.
אמנם כתוב "נשא את ראש בני לוי", "נשא את ראש בני גרשון", וכולי,
אבל זה לא התנשאות במובן של גאווה.
זה תפקיד שמרומם את האדם. אז באמת הם מורמים מהעם.
אבל לא בגלל שהם מתנשאים,
אלא בגלל שהם, לצורך התפקיד,
מתמסרים לעניין הזה, וממילא,
זה אכן מרומם ומעלה אותם.
איפה אנשים שהם לקורח וכל אלה? לא אמרו להם,
"מה אתם הולכים לעשות שנאה?"
אז אתה יודע את התשובה. אשתו של און בן פלת אמרה לו "עזוב".
אשתו של קורח,
כנראה הייתה בדיוק בכיוון ההפוך.
מה, אתה לא מכיר את זה? יש נשים שדחפו את הבעל שלהם, "לא, אתה צריך להיות... למה הוא? למה לא אתה? אתה צריך להיות יותר גדול ממנו.
לך תתחרה בו, לך זה."
כן, עד כאן להיום.
אבי חנניה בן עקשיא אומר: "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,
לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר 'אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר'".

שיעור 2

ערב טוב, ברשות מוריי ורבותיי, אנחנו עומדים בפרשת קורח.
נפתח בחידון.
חידון על פרשת השבוע. מי יודע
איך
מת קורח?
מה קרה לקורח?
מה, נפתחה האדמה ובלה אותו, נכון?
זה לא כזה פשוט.
זה לא כזה מובן מאליו שאדמה בלה את קורח.
בוא נראה, זה כתוב בפרשת השבוע, אבל בוא נראה מי
נבלה באדמה.
אבל בוא נראה, בוא נראה מה כתוב.
כתוב כך:
ויאמר משה,
בזאת תדעון כי אדוני שלחני לעשות את כל המעשים האלה, כי לא מליבי.
אם כמות כל האדם ימותון אלפקודת כל האדם יפקד עליהם, לא השם שלחני. כלומר, אם האנשים האלה ימותו בצורה טבעית,
לא השם שלחני. אם בריאה יברא אדוני, ופצתה אדמה את פיה, ובלעה אותם ואת כל אשר להם, וידעו כי ידעתם כי ניצו אנשים אלה את אדוני.
זאת אומרת, התנאי הוא מאוד ברור, אם הארץ תפתח את פיה וזו ותאכל את האנשים האלה, זו הוכחה ברורה לכך
שהשם שלח את משה.
ויהי ככלותו
לדבר את כל הדברים האלה, ותיבקע האדמה אשר תחתיהם.
תחת מי?
זה לא כתוב.
מי כתוב לפני זה? אמנון,
זה מפריע, בבקשה, מחילה.
מי כתוב לפני זה? לפני זה כתוב ודתן ואבירם יצאו ניצבים פתח הועלם ונשם ובני מתפם.
אז דתן ואבירם? ויקום משה
וילך אל דתן ואבירם, והלכו אחריו זקני ישראל. ודתן ואבירם יצאו נמצאים. ותפתח הארץ את פיה
ותבלה אותם. מי זה אותם? דתן ואבירם?
רגע, אבל כתוב, ותפתח הארץ את פיה, ותבלה אותם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקורח
ואת כל הרכוש. אז מי זה? כל האדם אשר לקורח?
משפחתו. לא, עדת קורח, בשום פנים ואופן לא.
עדת קורח לא נבלאו באדמה.
רגע, לא רק הבנים. כל עדת קורח שהצטרפו למחלוקתו של קורח,
לא נבלאו באדמה. זה פסוק מפורש. ואש יצאה מאת אדוני
ותאכל את ה-50 ו-200 איש מקריבי הקטורת. הם נשרפו באש. הם הקטירו קטורת
ואש יצאה מאת השם ואכלה אותם.
כמו האש שבא שחרי ה...
דומה מאוד. אנחנו תכף ננסה להשוות ולנסות להבין
למה זה כל כך דומה לנדב ואביהו, שהקטירו קטורת ונשרפו באש. זה מאוד דומה.
אבל שימו לב, בעדת קורח, מסתבר, 250 איש נשרפו באש.
דתן ואבירם נבלאו באדמה, אבל לא רק הם, גם כל האדם אשר לקורח.
מה עם קורח בעצמו? נעלם, כאילו בלה אותו אדמה. לא, אבל לא כתוב שבלה אותו האדמה.
זה לא כתוב. אבל זה פשוט. הוא עשה את כל הבלאגן.
פשוט, זה לא כזה פשוט. הגמרא במסכת סנהדרין דף ק"י
מביאה מחלוקת. דעה אחת, שנייה, אני אגיד לכם מי אומר את זה.
אמר רבי יוחנן: "קורח לא מן הבלויים ולא מן השרופים. הוא לא נבלה באדמה
ולא נשרף באש. הוא מת באיזה מיטה משונה.
איך בדיוק? התורה לא מגלה לנו, ורבי יוחנן לא מגלה לנו.
רבי יוחנן אומר: "קורח לא מן הבלועים ולא מן השרופים.
לא מן הבלועים, דכתיב: 'ואת כל האדם אשר לקורח', ולא את קורח.
האדמה בלעה את דתן ואבירם ואת כל האדם אשר לקורח, אבל לא את קורח עצמו. איך הראש של המורדים לו,
אני לא אומר שהוא לא נפגע ולא מת במיטה משונה.
אבל כמו שאנחנו מבינים ש-250 איש נשרפו באש ולא נבלעו באדמה,
אולי גם קורח מת באיזה מיטה משונה אחרת, אבל זה לא כתוב.
זאת השאלה הגדולה. תכף נגיע בזה.
על כל פנים, והוא לא מן הבלויים, וגם לא מן השרופים, דכתיב: 'באכול האש את 50 ו-200 איש'.
אז אש אכלה את 250 איש, לא את קורח.
זוהי דעת רבי יוחנן.
במתנית התענה, בברייתא שנינו, קורח מן השרופים ומן הבלועים. הוא גם נשרף באש
וגם נבלע באדמה. מה הבעיה?
כי כתוב, האמת היא שבפרשת פנחס, זה די כתוב במפורש
שקורח נבלע באדמה. אצלנו, אין לזה רמז.
כתוב שהארץ בלעה דתן ואבירם ואת כל האדם אשר לקורח. אבל לא כתוב את קורח עצמו.
אומנם, בפרשת פנחס, יש שם מפקד של כלל עם ישראל.
מונים את כל הדת בני ישראל, כעבור 40 שנה, בסוף ה-40 שנה.
ואז כתוב: "ובני אליאב, נמואל ודתן ואבירם".
הוא דתן ואבירם, קריאי העדה, אשר היצו על משה ועל אהרון בעדת קורח.
מה הכוונה "אשר היצו"? כמו אנשים ניצים.
מריבה. הם רבו. "אשר היצו על משה ועל אהרון בעדת קורח,
בהצותם על אדוני". הפסוק אומר, זה לא סתם שהם רבו על משה ועל אהרון, הם בעצם רבים עם הקדוש ברוך הוא.
כי הקדוש ברוך הוא זה ששלח את משה ודהרון. ותפתח הארץ את פיה
ותבלע אותם ואת קורח במות העדה באכול האש את 50 ו-200 איש והיו לנס. אז כתוב במפורש, כתוב ובני קורח לא מתו.
אבל כתוב, ותבלע אותם ואת קורח.
לכן אומרת הברייתא, קורח גם נבלע באש, אבל הוא לא, למה לא כתוב את זה
אצלנו, כי הוא גם נבלע באש וגם נשרף באש. איך זה יכול להיות? הוא נשרף אבל הוא לא התחתן ניקה. הוא נבלע באדמה
ותור כדי כך, גם אש אוכלת אותו. הרי האש זה לא אש ש... רגילה. אצל נדב ואביהו
אבל קורח, אדם אחד כזה שקורה לו הדבר כזה, כל האנשים שסביבו הולכים, הוא נשרף אוטומטית.
אתה אומר העונש היותר גדול זה מה שרבי יוחנן אומר שהוא נשאר חי. לעתיד לבוא כל ה...
כן.
לא הבנתי, כבוד הרב, רק הוא, דתן ואבירם נבלעו באדמה? כן. לא, וגם המשפחות שלהם.
דתן ואבירם, שימו לב, קורח
שונה מדתן ואבירם.
כי כתוב על דתן ואבירם,
שנייה אחת, אני אקרא את זה. הם ניצבים פתח הועלם,
ונשיהם ובניהם ותפם.
והם וכל אשר להם חיים שאולה. ותחס עליהם הארץ ועבדו מתוך הקהל.
גם הבנים של דתן ואבירם נבלאו באדמה.
קורח לבדו נבלע.
בני קורח לא מתו. שאנחנו מכירים, יש בתהילים
למנצח לבני קורח מזמור. אנחנו יודעים, חז"ל אומרים,
זה מופיע, כך מופיע בספר דברי הימים, כך בעצם אפשר להבין מתוך ספר דברי הימים, שהצאצאים של קורח
הולידו את שמואל הנביא.
שמואל הנביא מצאצא קורח. כן.
זה נושא, נושא רחב, נדבר עליו בשבת בעזרת השם.
על זה ששמואל הוא התיקון של קורח. כן. כן.
אבל אם כן, צריך להבין, צריך להבין את הדבר הזה.
קודם כל, זה באמת מפתיע. כל אחד שואלים אותו, מה קרה לעדת קורח, נבלעו באדמה? לא נכון. עדת קורח נשרפו באש.
אש יצאה מאת השם ותאכל את חמישים ומתים איש מקריבי. אז רגע, אז למה? הרי כולם באותה עצה,
כולם באים וחולקים על משה ואהרון. למה אלה נבלעים באדמה, אלה נשרפים באש, וקורח הוא יוצא דופן.
לפי רבי יוחנן, לא זה ולא זה. לפי הברייתא, גם זה וגם זה. למה למה הדבר הזה?
צריך להבין שקורח, נגיד את זה ככה, קורח רצה להיות ראש ממשלה של קואליציה מאוד מוזרה,
שזה לא אותו גוש. הוא לקח כמה מפלגות, קורח, בדיוק כמו עכשיו. לא יודע איך חשבתם שזה דומה לעכשיו.
הרמתי לכם להנחתה.
קורח מקים קואליציה בלתי אפשרית, מקצוות שונים
שבאמת אין קשר ביניהם. דתן ואבירם ו-250 איש, הם באו בטענות שונות לחלוטין.
250 איש, מה הם רצו? מה הם עשו בסוף? איך הם מתו? נשרפו. ממה הם נשרפו? מהשם. כאשר הם
מקטירים קטורת במחתות. זה מאוד דומה לנדב ואביהו. נדב ואביהו, למה הקטירו אש זרה? נדב ואביהו היו כאלה רשעים? חס ושלום.
בקרובי אקדש. הם היו גדולי הצדיקים. אומר משה משה לאהרון,
ידעתי שהקדוש ברוך הוא רוצה להתקדש בקרוביו, אבל חשבתי שזה יהיה אני או אתה, עכשיו אני מגלה שהם גדולים ממני וממך.
אז מה הביא אותם לכך? נדב ואביהו שהם רצו להתקרב לריבונו של עולם, התקרבו יותר מדי.
אסור להתקרב עד כדי כך, צריך לשמור דיסטנס, צריך לכבד.
לשמור מרחק. רק הכהן הגדול הוא זה שיכול להקטיר קטורת לפני ולפנים. אבל הם רצו, כל כך רצו,
נכנסו לפני ולפנים, הקטירו אש זרה. בדומה לזה, באים 50 ו-200 איש, שחז"ל אומרים,
כולם קריאי מועד, אנשי שם. זה כתוב עליהם, אנשים גדולים וצדיקים. רק מה, הם רצו להתקרב לריבונו של עולם.
ומאוד הצליח קורח לשכנע אותם באמירה שלו, "כל העדה כולם קדושים. למה רק הכהנים? למה רק הכהן הגדול מקטיר קטורת וקודש קודשים?
כולנו רוצים להתקרב לקדוש ברוך הוא, כל העדה כולם קדושים". אתמול דיברנו על העניין הזה, שזו הייתה הטענה של קורח, שהוא משכנע אותם.
למה כהן גדול אחד, שכל יהודי יהיה כהן, ממלכת כהנים וגוי קדוש. זו הייתה הטענה של קורח.
הם היו לויים, לא כולם.
קורח היה לוי, דתן ואבירם בכלל מבני ראובן.
250 איש, יש כמה דעות בחז"ל. יש דעה שהם כולם היו בכורות.
והם בעצם אמרו מה, אם אני בכור, אז מלתחילה העבודה הייתה צריכה להיות כשירה בבכורות.
העונש היה חמור לעומת ה...
אז בואו, תכף, תכף נעשה סדר בין החלקים השונים.
אבל אנחנו בינתיים מדברים, תכף אני אענה על זה. אנחנו בינתיים מדברים על 250 איש. אותם 250 איש,
צדיקים, קדושי עליון, רצו להתקרב לריבונו של עולם. לכן, מה עושים בסוף עם המחתות שלהם? אומר הקדוש ברוך הוא למשה, קח את המחתות, את האש, זרה הלאה.
כי קדשו. המחתות האלה התקדשו.
התקדשו? מה זה?
חוצפנים כאלה, מקטירים קטורת יש זרה? לא.
זה לא חוצפנים במובן השלילי, לא רשעים חס ושלום. אנשים צדיקים, שרצו להתקרב לקדוש ברוך הוא, וטעו אחרי קורח.
הלכו בטעות.
שהם נסחפו
בטעות, כמובן, זה חטא גדול מאוד
למרוד נגד משה רבנו.
זה גם חוסר הבנה מוחלט, שהקדוש ברוך הוא זה ששולח אותו, ואם הוא אומר שיש כהן גדול אחד, יש כהן גדול אחד, לא 250 איש יבואו ויקטירו קטורת.
המיוחד בקורח, וזה גם הפשט במילים "ויקח קורח".
מה, חז"ל לא שואלים, מה לקח? מה זה "ויקח קורח"?
לא כתוב מה לקח, מה הוא לקח. ויקח קורח ודתן ואבירם בני לוי,
סליחה, ויקח קורח בן זר בן גד בן לוי, ודתן ואבירם בני אליהו, ואון בן פלת בני ראובן. מה הם לקחו? ויקומו לפני משה, ואנשים בני ישראל חמישים ומתיים.
לא כתוב מה לקחו.
אז מה זה ויקח?
אז רש"י אומר: "לקח את עצמו לצד אחד,
להיות נחלק מתוך העדה". והאונקלוס פירש: "ויקח - ויתפלג". הוא התפלג.
וחז"ל אומרים: "ויקח..."
אומר רש"י: "ויקח, משך ראשי סנהדראות בדברים".
ויקח הוא דיבר איתם. לקחת בדברים. ככה גם רש"י מסביר למשל,
ויקח אברהם את שרה אשתו, שהוא הולך לארץ ישראל. אז מה זה ויקח? העמיס אותה ככה על הכתף?
לא. מה זה ויקח? אמר לה: "שרה יקירתי, הקדוש ברוך הוא התגלה אליי, אמר לי ללכת לארץ ישראל. את באה? בואי, תבואי איתי. שליחות גדולה".
אז היא באה. הוא לא משך אותה בחבל.
זה לא גמל.
אז זה, ויקח, לקחת בדברים. גם קורח לוקח בדברים.
אבל המיוחד בקורח, כמו שאמרנו, הוא היה לו איזה רטוריקה, איזה יכולת, כוח שכנוע מאוד חזק.
כנראה גם כריזמה.
והוא בא והוא פונה לאנשים שונים. אמרנו יש לו קואליציה מוזרה של קצוות שונים. דתן ואבירם, אנשים רשעים, על מה הם מתלוננים? רק על דברים חומריים. היה לנו טוב במצרים, היה לנו ארץ זבת חלב ודבש. מה עכשיו? רק חומריות זה מה שמעניין אותם.
250 איש, מה מעניין אותם? השלטון.
לא, קדושה ורוחניות מעניין אותם. קורח, קורח מה שמעניין אותו זה השלטון.
הוא רוצה להיות הכהן הגדול, הוא מבין שיש רק אחד.
הוא רוצה להיות הכהן הגדול במקום אהרון.
זאת אומרת, קורח, בעצם מה שמעניין אותו זה להיות הראש. מעניין אותו זה השלטון. אבל הוא מושך.
הוא מושך אלה שרוצים רק חומריות, הוא אומר להם אצלי תקבלו חומריות.
אלה שרוצים רק קדושה, הוא מערבב אותם. "כל העדה כולם קדושים". הם לא חמישי מנדטים.
אז הוא הלך גם עם הכסף שהיה לו.
זה דבר אחר.
בחרתם בזה.
בכל מקרה יש משהו פה רב הזה, בא כן, קראתי אז קורח קרא לכולם בגלל שהוא לקח אותם, לכן זה היה ביחד. נכון, אבל זה לא אותו עונש, עונש אחר, נכון. כי אלה שהם רוצים קדושה והתקדמות, אז זה העונש. אלה שרוצים חומריות, והמרד של קורח, הוא שניהם ביחד.