מי יאכילנו בשר? – על משה רבנו ומעבר בין עולמות
בפרשת בהעלותך אנו נתקלים באחד הסיפורים המתמיהים ביותר בתורה. עם ישראל מתלוננים – שוב. הפעם הם רוצים בשר. "מי יאכילנו בשר?" הם קוראים, ומתגעגעים לדגים, לקישואים ולאבטיחים שהיו להם במצרים.
לכאורה זה לא נשמע כמו תלונה כל כך נוראה. בסך הכל, אנשים רוצים לגוון את התפריט קצת. מה הבעיה? אבל הנה, משהו לא צפוי קורה. משה רבנו – שעמד איתן מול חטא העגל, מול תלונות אינסופיות, מול כל המשברים של עם ישראל – פתאום נשבר.
"לא אוכל אנוכי לבדי לשאת את כל העם הזה", הוא אומר לקדוש ברוך הוא. "האנכי הריתי את כל העם הזה? אם אנכי ילדתיהו?" ואז המשפט הקיצוני: "הרגני נא הרוג אם מצאתי חן בעיניך".
מה קרה פה? איך דווקא הבקשה הזאת לבשר שוברת את משה רבנו?
והשאלה הופכת לעוד יותר תמוהה כשאנחנו רואים את התגובה של משה לפתרון שהקדוש ברוך הוא מציע. "טוב", אומר השם, "אתן להם בשר". ומשה עונה: "600 אלף רגלי העם אשר אנוכי בקרבו – ואתה אמרת בשר אתן להם? הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם?"
רגע, מה זה? משה רבנו מפקפק ביכולתו של הקדוש ברוך הוא? הרי אותו משה שראה את עשרת המכות, את קריעת ים סוף, את המן היורד מהשמיים – פתאום הוא שואל מאיפה יביאו בשר?
התנאים חלוקים בפירוש הדברים הללו. רבי עקיבא אומר בפשטות: כן, זה חוסר אמונה של משה רבנו. וזה חטא חמור יותר אפילו ממי מריבה. רק בגלל שזה היה בצינעה, בינו לבין הקדוש ברוך הוא, הוא לא נענש עליו.
רבי שמעון בר יוחאי קורא "חס ושלום!" איך אפשר להגיד דבר כזה על משה רבנו? הוא מסביר שמשה לא פקפק ביכולת השם, אלא שהבין שהקדוש ברוך הוא מתכוון לתת להם בשר ואחר כך להרוג אותם כעונש, ועל זה הוא מתמרמר.
אבל הזוהר הקדוש מציע הסבר אחר, עמוק יותר.
משה רבנו, אומר הזוהר, כשהקדוש ברוך הוא אמר לו "הנני ממתיר לכם לחם מן השמיים", שמח מאוד. למה? כי המן זה בדיוק מה שמתאים למשה רבנו. הוא איש האלוהים, הוא מוריד תורה מן השמיים, הוא עולה למרום. לחם מן השמיים – זה מושלם עבורו.
אבל בשר? בשר זה משהו אחר לגמרי. בשר זה הנהגה טבעית. זה לא ניסים מהשמיים, זה דברים שקיימים בעולם הזה. ומשה רבנו מרגיש שהוא לא מתאים לזה.
דמיינו מנהיג שהוא מעולה בזמן מלחמה – חרוץ, נחוש, יודע לקבל החלטות קשות. אבל בזמן שלום? הוא פתאום לא כל כך יודע איך לנהל משא ומתן כלכלי, איך להתמודד עם בעיות יומיומיות. צ'רצ'יל, למשל, היה מנהיג מבריק במלחמת העולם השנייה, אבל אחרי המלחמה הוא היה הרבה פחות מוצלח.
כך גם משה רבנו. כל חייו הוא הנהיג את עם ישראל בדרך ניסית – מכות מצרים, קריעת ים סוף, מן, ענני כבוד. הכל מעל הטבע. אבל עכשיו, כשעם ישראל מבקש בשר – משהו טבעי – הוא מרגיש שהוא כבר לא מתאים.
"מאין לי בשר לתת לכל העם הזה?" – זה לא חוסר אמונה. זה משה שאומר: זה לא אני. זה לא המדרגה שלי. אם אתם רוצים בשר, תביאו מנהיג אחר.
ובאמת, יש פה סוד עמוק יותר. בקשת הבשר מסמלת משהו גדול יותר – עם ישראל מתחיל להתכונן לארץ ישראל. ובארץ ישראל יהיו חיים יותר טבעיים. יצטרכו לעבוד את האדמה, להילחם מלחמות, להתפרנס. "המוציא לחם מן הארץ" – לא מהשמיים, מהארץ.
וזה למעשה מה שהקדוש ברוך הוא עושה. הוא נותן למשה 70 זקנים שיעזרו לו, כי באמת המעבר הזה מהנהגה ניסית להנהגה יותר טבעית דורש כוחות נוספים. וגם הבשר שהוא מביא – הסלב – מגיע בדרך שהיא חצי טבעית, חצי ניסית. רוח מביאה את הסלב, זה לא ברא אותם מאפס.
זה המעבר. עם ישראל מתבגר, עובר מהמן הניסי לבשר הטבעי, מהנהגת משה הניסית לקראת הנהגת יהושע הטבעית יותר בארץ ישראל.
ומשה רבנו, במבט נביאי, הבין את כל זה. הוא ראה שהזמן שלו כמנהיג יחיד עובר, שעם ישראל זקוק לסוג אחר של הנהגה. ולכן הוא לא נפגע, אלא ביקש מהקדוש ברוך הוא: אם כך, תן לי עזרה, או שחרר אותי מהתפקיד.
וזה בעצם השיעור שלנו: לפעמים המעבר בין שלבים בחיים דורש ממנו הכרה בכך שמה שהיה מתאים בעבר, לא בהכרח מתאים לעתיד. וזה לא כישלון – זה בגרות.
תמלול השיעור
הנה תמלול השיעורים:
להלן תמלול שלושת השיעורים:
שיעור 1
0:01 ערב טוב, ברשות מוריי ורבותיי.
0:05 פרשת בהעלותך, עם ישראל מתלוננים.
0:10 ואחת התלונות שהם מבקשים, בשר.
0:13 "מי יאכילנו בשר?"
0:17 והתלונה הזאת משום מה,
0:20 שוברת את משה רבנו.
0:22 מה הכוונה שוברת? משה רבנו, במשך אהה הרבה מאוד
0:30 תלונות של עם ישראל.
0:34 משה רבנו עומד בה מול התלונות, עומד מול הקדוש ברוך הוא,
0:37 מלמד סנגוריה.
0:40 בסך הכל, אהה...
0:43 שום דבר. חטא העגל. מה, יותר גדול מחטא העגל? משה רבנו מתנפל 40 יום ו-40 לילה,
0:49 כי אמר השם להשמיד אתכם.
0:51 והנה,
0:53 דווקא בפעם הזאת,
0:55 שאמנם זה תאווה, מבקשים בשר,
0:58 אז זה יותר גרוע מחטא העגל?
1:01 מה משה עכשיו נשבר?
1:03 עכשיו, מה הכוונה שנשבר?
1:05 כתוב שמשה רבנו אומר,
1:08 "לא אוכל אנוכי לבדי
1:10 לשאת את כל העם הזה, כי כבד ממני.
1:13 ואם ככה את עושה לי,
1:15 הרגני נא הרוג אם מצאתי חן בעיניך,
1:18 ואל אראה ברעתי."
1:20 משה אומר, תהרוג אותי, אני לא יכול לשאת את הדבר הזה.
1:24 שזה פלא עצום.
1:27 "למה הרעות לעבדך?
1:30 ולמה לא מצאתי חן בעיניך,
1:33 לשום את משא כל העם הזה עליי?"
1:36 שאלות מאוד חריפות,
1:38 שנראות לא רלוונטיות, לא לא... לא בהלימה
1:43 לחומרת החטא.
1:45 אז זה שאלה אחת. למה זה כל כך מפיל
1:48 את היציבות האיתנה של משה רבנו, שהייתה לאורך כל הדרך.
1:53 השאלה השנייה היא,
1:56 שאלה קשה מאוד על התגובה של משה רבנו.
2:00 שהקדוש ברוך הוא, כשעם ישראל מבקשים בשר, מה אומר משה?
2:04 "מאין לי בשר לתת לכל העם הזה?"
2:08 מה זאת אומרת, מאין לך בשר?
2:11 ומאיפה היה לך מים?
2:13 אתה חברת מקורות?
2:15 מאיפה הבאת מים?
2:16 הקדוש ברוך הוא הביא להם מים.
2:19 מה, הוא לא יכול לתת בשר גם?
2:21 זה עוד יותר חריף בהמשך.
2:26 שהרי,
2:27 בהמשך, אומר הקדוש ברוך הוא למשה,
2:32 בשר אתן להם, ואכלו חודש ימים, עד אשר יצא מאפכם, והיה לכם לזרא.
2:38 תשובת משה לקדוש ברוך הוא.
2:41 ויאמר משה,
2:43 600 אלף רגלי,
2:46 העם אשר אנוכי בקרבו.
2:48 ואתה אמרת, בשר אתן להם ואכלו חודש ימים?
2:52 הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם?
2:54 אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם?
2:58 איזה מין שאלה מוזרה
3:01 ששואל משה רבנו. מה, מה הוא... הוא אומר לקדוש... ריבונו של עולם,
3:04 לא יודע אם אתה זוכר, אבל זה 600,000 איש.
3:07 מאיפה תביא להם בשר?
3:09 מה זאת אומרת?
3:10 התשובה של הקדוש ברוך הוא, היא תשובה חדה מאוד.
3:14 היד השם תקצר?
3:18 לא הבנתי. מה זה? חוסר אמונה
3:20 של משה רבנו? שהקדוש ברוך הוא לא מסוגל
3:23 להביא בשר ל-600,000 איש?
3:27 הדברים הם קשים מאוד.
3:32 ובאמת,
3:34 רש"י מביא מחלוקת תנאים בביאור הדברים.
3:39 שרבי עקיבא אומר, הכל כמשמעו.
3:42 כן,
3:43 משה רבנו נכשל פה,
3:46 בתחושה
3:47 שהקדוש ברוך הוא לא מסוגל
3:49 להביא לעם ישראל בשר.
3:52 אם כך,
3:55 אפשר פה בבקשה? תודה רבה.
3:57 אם כך, אם זה באמת כזה חוסר אמונה,
4:01 אז שואל רבי עקיבא,
4:03 אז מה חמור ממה? החטא הזה,
4:05 או שימון המורים של מי מריבה?
4:08 זה הרבה יותר חמור.
4:10 שם כתוב: "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל." שם משה האמין
4:16 שהוא יכה את הסלע ויצאו ממנו מים. הוא רק לא,
4:19 לא דיבר אל הסלע. או כעס על עם ישראל. כל מיני פרשנויות לחטא של משה רבנו.
4:24 אבל פה,
4:25 שמשה רבנו אומר,
4:28 מאיפה תביא להם בשר? מה...
4:31 הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם?
4:34 עונה רבי עקיבא,
4:36 באמת זה חטא יותר חמור.
4:38 באמת משה היה צריך להיענש כאן, לא על מי מריבה.
4:42 והסיבה שהוא לא נענש זה בגלל
4:45 שזה לא היה חטא
4:46 בציבור. זה היה רק בינו לבין הקדוש ברוך הוא. היה פה כישלון נורא.
4:51 חוסר אמונה
4:53 מזעזע.
4:54 אבל זה היה בינו לבין הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא לא העניש אותו.
4:57 אחר כך, שזה היה מול כל עם ישראל במי מריבה, שם הוא העניש אותו.
5:02 עדיין, אחר בקשת המחילה מרבי עקיבא,
5:05 זה דברים קשים מאוד.
5:06 איך אפשר להגיד על משה רבנו שנאמר עליו: "בכל ביתי נאמן הוא."
5:10 להגיד עליו דבר כזה,
5:12 שהוא יש לו חוסר אמונה בקדוש ברוך הוא.
5:16 זה בלתי נתפס.
5:17 כנראה לא הבנו טוב את דברי רבי עקיבא.
5:22 ובאמת רבי שמעון,
5:23 רבי שמעון בר יוחאי,
5:25 מפרש אחרת.
5:28 אומר רבי שמעון בר יוחאי, לא יכול להיות, משה רבנו, בכל ביתי נאמן הוא, לא יכול להיות שהוא יגיד דבר כזה.
5:33 אלא כוונתו של משה רבנו לומר,
5:38 ברור למשה רבנו שהקדוש ברוך הוא לא סתם אומר, אה, אתם רוצים בשר, אני אתן לכם בשר.
5:43 כי מה אומר הקדוש ברוך הוא?
5:45 "עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא." זאת אומרת,
5:48 תקבלו בשר ואז אני אהרוג אתכם.
5:51 זה כוונתו של הקדוש ברוך הוא.
5:54 ועל זה מתכוון משה רבנו לומר,
5:57 הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם ואז תהרוג אותם?
6:01 האם אומרים לחמור,
6:03 טול כור שעורים ונכרות את ראשך?
6:06 אתה מאכיל אותם רק בשביל להרוג אותם?
6:10 אז הטענה של משה רבנו בפי של רשב"י קצת יותר הגיונית, אבל זה פחות נכנס בפשט.
6:17 בפשט, העיקר חסר מן הספר. לא כתוב פה,
6:20 הצאן ובקר ישחט להם ואז תהרוג אותם? אל תהרוג אותם.
6:23 שמשה רבנו רוצה להגיד אל תשמיד את עם ישראל, אז הוא יודע להגיד את זה.
6:28 הוא התפלל עליהם בחטא העגל, יותר מאוחר הוא עוד יתפלל עליהם בחטא המרגלים.
6:34 זה לא פעם ראשונה ולא שנייה.
6:36 אז מה... פה פתאום העיקר הוא לא אומר.
6:39 הוא אומר רק, הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם? תגיד אל תהרוג אותם, זה העיקר.
6:43 לפי רשב"י.
6:48 זה באמת לא כתוב. זה מה שאני אומר, העיקר חסר מן הספר. עיקר מה שאתה טוען לא כתוב בפשט.
6:57 אתה אומר, יש לו שהוא רוצה להרוג אותם.
6:59 אז זה אולי רמוז בזה שהוא אומר: "והיה לכם לזרא, עד אשר יצא מאפכם."
7:04 למרות שזה גם לא בדיוק הפשט.
7:06 בואו נאמר ככה,
7:08 את הפשט אנחנו יכולים ללמוד מההמשך.
7:10 כי בסוף,
7:12 הבשר עודנו בין שיניהם
7:13 ואף השם היה בהם.
7:15 והוא באמת הוא נותן בהם מגיפה.
7:17 אז אז מהסיום של הדברים, ממבחן התוצאה, אתה יכול לראות מה הייתה כוונתו של הקדוש ברוך הוא.
7:23 אבל עדיין, זה זה דברים קשים ביותר.
7:28 יש לבאר את הדברים
7:30 על פי דברי הזוהר הקדוש.
7:32 הזוהר הקדוש על הפרשה, זה בדף קמ"ח עמוד ב'.
7:36 אומר הזוהר הקדוש כך, אמר רבי יוסי,
7:39 "וכי משה,
7:40 שהוא עניו מכל בני העולם",
7:42 אני קורא את הדברים על פי הסולם, על פי תרגום הסולם. כי הדברים, כידוע, בזוהר הקדוש זה בארמית, אז אני קורא את זה בעברית לצורך העניין.
7:50 "וכי משה, שהוא עניו מכל בני העולם,
7:52 משום ששאלו ישראל לאכול, מסר עצמו למיתה. למה?"
7:57 שואל רבי יוסי את השאלה הראשונה ששאלנו.
7:59 למה דווקא הדבר הזה כל כך, מבקשים בשר, בסדר, זה אולי לא תלונה יפה, יש לכם מן לאכול,
8:06 זה לא ראוי, זה תלונה, זה התלוננות על הקדוש ברוך הוא.
8:09 אבל עדיין,
8:11 "הרגני נא הרוג." למה?
8:14 אמר רבי אבא, דבר זה למדנו
8:17 וסוד עליון הוא.
8:19 יש פה איזה סוד עמוק מאוד בדבר.
8:23 וכדי לבאר את הסוד,
8:25 חוזר רבי אבא לא לפרשה שלנו,
8:27 שבה עם ישראל מבקש בשר,
8:30 אלא רבי אבא חוזר לפרשת בשלח,
8:33 ששם לראשונה עם ישראל מקבלים
8:36 לא רק את הבשר, אלא לראשונה מקבלים
8:39 מן.
8:40 בפרשת בשלח,
8:42 אומר
8:43 הקדוש ברוך הוא
8:45 למשה,
8:46 "הנני ממתיר לכם לחם מן השמיים."
8:50 שמח משה,
8:52 ואמר,
8:55 ודאי,
8:56 שלמות הזאת
8:58 נמצאת בי.
9:00 כאשר
9:03 כאשר משה רבנו
9:05 שומע שהקדוש ברוך הוא עומד לתת לחם מן השמיים,
9:08 אומר, מצוין, זה מדרגה שמתאימה לי.
9:10 לחם מן השמיים,
9:12 זה בדיוק מה שמתאים לי לתת לעם ישראל. אני המנהיג של עם ישראל, והקדוש ברוך הוא אומר לי לתת לחם מן השמיים. זה מושלם.
9:17 אבל כאשר מבקשים
9:19 בשר,
9:21 אומר משה רבנו, רגע.
9:23 הוא לא מפקפק, כך מסביר רבי אבא בזוהר הקדוש. משה לא מפקפק לרגע
9:28 שהקדוש ברוך הוא יכול לתת בשר.
9:30 הוא יכול לתת הכל. הוא יכול מה שהוא רוצה, הוא יכול לעשות.
9:34 אבל אומר משה רבנו,
9:36 אם עם ישראל פתאום עוברים למדרגה רוחנית אחרת,
9:41 שהם לא מסתפקים במן,
9:43 אלא הם רוצים בשר.
9:45 ואומרים, "נפשנו קצה בלחם הקלוקל."
9:49 פתאום המן
9:50 פגום בעיניהם.
9:52 אמר משה, אם כך,
9:54 הרי מדרגתי פגומה.
9:57 אם כך, אני לא מתאים.
10:00 הקדוש ברוך הוא ודאי יכול
10:02 לתת להם בשר, אבל אני לא שליח מתאים לזה.
10:06 נסביר רגע את הדברים.
10:08 קודם כל זה ברור
10:09 שיש מנהיג לעם.
10:11 מנהיג הוא יכול להיות מתאים לדבר מסוים והוא לא מתאים למשהו אחר.
10:16 למשל,
10:20 יכול להיות מנהיג
10:22 שהוא מצוין לשעת שלום,
10:25 אבל הוא לא טוב לשעת מלחמה.
10:28 יש דברים כאלה,
10:29 שפתאום בשעת מלחמה,
10:31 אתה מגלה שהוא לא מנהיג מספיק התקפי,
10:34 אתה מגלה שהוא לא מנהיג שיודע לחתוך, ולקחת החלטות חריפות.
10:39 יש לפעמים מציאויות כאלה.
10:41 לפעמים הפוך.
10:43 צ'רצ'יל, למשל,
10:45 היה מנהיג
10:46 של אנגליה, עלה על השלטון בתוך מלחמת העולם השנייה.
10:52 והוא היה
10:53 חזק מאוד בזמן מלחמת העולם השנייה.
10:57 הוא הוביל את העם שלו למלחמה עיקשת.
11:01 מלחמה של הרבה מסירות נפש נגד הנאצים.
11:06 והוא הצליח להוביל אותם, הצליח
11:09 להרים אותם. הם היו על הקרשים
11:11 מבחינה מורלית, מבחינה צבאית.
11:14 הוא הצליח להרים אותם, הצליח לגייס את הרוח של העם. הוא הצליח...
11:18 אבל אחרי המלחמה,
11:20 הוא היה מנהיג די בינוני ומטה.
11:24 הוא לא היה ראש ממשלה כל כך מוצלח
11:26 אחרי המלחמה.
11:28 שוב, הוא איש השעה, מתאים לשעה הזאת, והוא לא מתאים למשהו אחר. יש מציאויות כאלה.
11:34 אז זה רק מלחמה ושלום, אבל
11:36 יש גם דברים אחרים.
11:38 אומר משה רבנו,
11:40 אם הקדוש ברוך הוא מנהיג אותנו בדרך של מן, של לחם מן השמיים,
11:45 מצוין.
11:46 זה מדרגה שלי, זה מתאים לי.
11:48 אני יכול להוביל כך את עם ישראל.
11:50 אבל אם הם רוצים בשר, ואתה, הקדוש ברוך הוא, רוצה לתת להם בשר,
11:54 הרגני נא הרוג.
11:57 אז תהרוג אותי, כי אני לא מתאים.
12:00 זה לא המדרגה שלי.
12:03 בשר זה לא אני. עכשיו, מה זה זה לא אני?
12:05 ואתה הקדוש ברוך הוא, בחרת בי להנהיג את עם ישראל.
12:08 אז אם בחרת בי,
12:09 ואתה אומר לי לתת להם בשר,
12:11 משהו פה בעיה.
12:13 "מאין לי בשר לתת לכל העם הזה?"
12:16 זה לא שהוא לא מאמין שהקדוש ברוך הוא יביא סלב. זה לא זה קשר. הוא יביא סלב.
12:22 אבל הוא אומר, זה לא אני. "מאין לי
12:25 בשר להביא לכל העם?" עכשיו, למה משה רבנו אומר שדווקא המן זה מתאים לי וסלב לא מתאים לי. מה ההבדל?
12:32 אז קודם כל, בצורה פשוטה,
12:33 מה ההבדל בין מן לבין סלב?
12:37 מן זה אוכל ניסי.
12:39 זה לחם נס שיורד מן השמיים.
12:43 חז"ל מפר... מרחיבים ואומרים, היו טועמים בו את כל הטעמים.
12:48 היה נבלע באיברים,
12:50 ולא היו צריכים בכלל ללכת להתפנות.
12:52 אז זה היה לחם של נס.
12:55 "לחם אבירים אכל איש."
12:57 "צידה שלח להם לשובע," כך אומר על זה
13:00 בתהילים.
13:02 וחז"ל אומרים, לחם אבירים, לחם שנבלע באיברים.
13:05 לחם שמלאכי השרת אוכלים אותו.
13:07 זה משהו עליון מאוד.
13:09 ומשה,
13:11 הכי מתאים לו.
13:12 לחם מן השמיים.
13:13 משה הוא איש האלוהים, משה עולה למרום,
13:17 משה חציו
13:18 בשמי מרומים,
13:20 וגם "וירד משה מן ההר אל העם." משה הוא איזשהו
13:23 מקשר בין עולמות עליונים לבין העולם הזה.
13:26 הוא הכי... הוא גם מביא תורה מן השמיים. מה יותר מתאים מאשר שהוא הביא
13:31 לחם מן השמיים. מושלם.
13:35 אבל בשר זה מדרגה אחרת.
13:38 קודם כל הסלב, זה דבר טבעי.
13:40 הסלב, אומנם היא הגיעה בדרך נס. מה הכוונה בדרך נס?
13:42 זה לא שהקדוש ברוך הוא
13:44 לקח את האבנים במדבר והפך אותם לסלב.
13:49 זה היה נס נסתר.
13:52 זה ממש נס
13:53 שפתאום מלא בשר באמצע המדבר.
13:57 אבל זה, בכל זאת, איך זה קרה?
14:00 רוח שהביאה את הסלב.
14:03 הסלב לא נברא בדרך נס, הוא היה קיים.
14:06 הרוח זה לא דבר ניסי.
14:07 זה דבר טבעי שיש רוח.
14:10 זה שהרוח מביאה
14:11 ים של סלב לאמצע המדבר,
14:15 זה כבר נס. אבל זה לא נס
14:16 שהוא נגד סדרי הטבע.
14:18 זה בתוך המציאות. אז קודם כל,
14:20 משה אומר, אני מתאים להנהגה ניסית,
14:23 להוריד מן מן השמיים.
14:25 אני לא מתאים להנהגה טבעית.
14:27 זה דבר ראשון.
14:29 דבר שני,
14:32 עצם אכילת הבשר, עצם זה שעם ישראל
14:34 מבקשים, "מי יאכילנו בשר?"
14:38 אז על פי הזוהר הקדוש,
14:41 המן הוא יותר מתאים לבחינה יותר עליונה.
14:44 והבשר מתאים
14:46 למה שהזוהר הקדוש קורא ספירת המלכות.
14:49 שזה הספירה התחתונה ביותר.
14:51 למה בשר קשור לספירת המלכות?
14:54 כי אכילת הבשר, זה שאדם,
14:57 מה נאמר על האדם? "ורדו בדגת הים
15:00 ובעוף השמיים ובכל חיה הרומשת על הארץ."
15:02 ורדו, כלומר תשלטו.
15:04 אתה הרודה, אתה האדם
15:06 ששולט בכל בעלי החיים.
15:08 אז זה בא לידי ביטוי בצורה הכי חריפה
15:10 בכך שהאדם
15:12 הורג את בעלי החיים ואוכל את גופם.
15:15 אוכל את בשרם.
15:17 האכילה הזאת, זה משהו
15:19 שהוא
15:20 במובן של השליטה
15:21 של האדם על בעלי החיים.
15:24 משה הוא מדרגה עליונה.
15:26 אם עם ישראל היו זוכים להיכנס עם משה לארץ,
15:29 אז באמת הכל היה בדרך נס.
15:31 היה מיד מגיעה הגאולה השלמה, היה מיד מגיע
15:34 שהעולם כולו מתרומם
15:36 לעבודת השם.
15:38 מכיוון שלא זכו בסופו של דבר,
15:41 אז באמת בסופו של דבר
15:43 הייתה הנהגה שבהדרגה הפכה להיות יותר טבעית
15:47 בכניסה לארץ.
15:49 מלחמות,
15:50 אכילת בשר, אכילה טבעית.
15:53 "ויאכלו מעבור הארץ בשנה היא."
15:56 אבל זה למעשה,
15:58 התחושה והאמירה של משה.
16:01 וזה בעצם התשובה לשאלות ששאלנו בהתחלה.
16:05 למה משה רבנו נשבר כשעם ישראל מבקשים בשר?
16:08 כי הוא פתאום מבין,
16:10 רגע, אם הם רוצים בשר, זה אומר שהם לא רוצים אותי.
16:13 זה אומר שאני לא מתאים.
16:16 אז הרגני נא הרוג אם מצאתי חן בעיניך.
16:19 כי תהרוג אותי, תביא להם מנהיג אחר, אני לא מתאים לזה.
16:22 זה דבר ראשון.
16:24 ואז הוא גם אומר
16:26 לקדוש ברוך הוא,
16:28 600,000 רגלי,
16:29 העם אשר אנוכי בקרבו, ואתה אמרת בשר אתן להם,
16:33 ואכלו חודש ימים.
16:35 זה לא שהוא לא מאמין שהקדוש ברוך הוא מסוגל.
16:38 עומק דברי רבי עקיבא שאומר הכל כמשמעו, אין הכוונה שמשה רבנו חשב לרגע
16:42 שהקדוש ברוך הוא לא מסוגל להביא
16:45 בשר ל-600,000 איש.
16:46 אלא יש פה מילים
16:47 שהם המילים המשמעותיות.
16:50 600,000 רגלי,
16:51 העם אשר אנוכי בקרבו.
16:55 אתה שמת אותי
16:57 להיות המנהיג של עם ישראל.
16:59 אנוכי בקרבו.
17:02 ואתה אמרת בשר, בשר אתן להם. אתה רוצה שאני אתן להם בשר? אני לא מתאים.
17:07 אתה שם אותי בתור המנהיג, ואתה אומר לי לתת להם בשר?
17:10 זה לא אני.
17:12 באמת,
17:14 אז זה באמת לפי רבי עקיבא,
17:15 זה לא היה חטא עד כדי כך חריף. רק שהוא היה צריך
17:18 לבטל את עצמו
17:20 כלפי הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא אמר,
17:22 תקבל. ובאמת בסופו של דבר,
17:24 נגמר לנו כבר הזמן, אז אני רק יגיד עוד משפט אחד לסיום.
17:29 שהקדוש ברוך הוא עונה לו שתי תשובות.
17:31 תשובה אחת,
17:33 תן להם בשר.
17:35 עד אשר יצא מהפכם וכולי.
17:38 התשובה השנייה היא,
17:40 "אספה לי 70 איש מזקני ישראל
17:42 אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו.
17:46 ונשאו איתך במשא העם
17:48 ולא תישא אתה לבדך."
17:50 נכון, באמת משה, אתה לא מסוגל להנהיג את העם לבד.
17:54 עם ישראל עובר שלב,
17:56 ואתה כבר לא מתאים להנהיג לבד כמו שהיה עד עכשיו.
17:59 עכשיו
18:00 ונשאו איתך במשא העם.
18:03 עכשיו הם, יחד איתך,
18:05 ינהיגו את עם ישראל,
18:07 וזה,
18:08 וזה חלק מהעניין, והצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם.
18:13 אז היכולת הזאת,
18:15 הקדוש ברוך הוא מצד אחד אומר לו, כן, תן להם בשר,
18:18 כי זה הכנה מסוימת לארץ ישראל,
18:20 למידת המלכות,
18:22 להתמודד עם המציאות הטבעית של ארץ ישראל.
18:25 ומצד שני,
18:26 באמת, אתה עכשיו לא תנהיג את העם לבד,
18:29 אלא יחד עם 70 הזקנים.
18:32 רבי חנינא בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,
18:34 לפיכך ירבה להם תורה ומצוות, שנאמר: "אדוני חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר."
שיעור 2
0:00 אז אם כן, אנחנו בפרשת בהעלותך, פרק י"א, "והספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה,
0:07 וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו, מי יאכילנו בשר?"
0:11 לא מסתפקים במן שהקדוש ברוך הוא מוריד להם מהשמיים, והם רוצים דווקא בשר.
0:16 הם אומרים: "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם, את הקישואים, את האבטיחים, את החציר, את הבצלים ואת השומים."
0:23 כל זה אין להם עכשיו. כל זה היה להם במצרים.
0:26 זה אנחנו זוכרים.
0:28 "ועתה נפשנו יבשה, אין כל,
0:30 בלתי אל המן עינינו."
0:33 אנחנו רק,
0:35 יש לנו רק מן.
0:37 אוי ואבוי לבן אדם שיש לו מן והוא מתלונן שזה כל מה שיש לו.
0:41 נכון. והתורה אומרת:
0:42 "והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדֹלח."
0:46 וכולי, "והיה טעמו כטעם לשד השמן."
0:50 התורה משבחת את המן, אבל עם ישראל מתלוננים.
0:56 "ויחרף השם מאוד, ובעיני משה רע."
1:00 "ויאמר משה אל השם,
1:02 למה הרעות לעבדך?
1:05 ולמה לא מצאתי חן בעיניך, לשום את משא כל העם הזה עליי?"
1:09 מה, אני בעונש?
1:12 עזוב, שחרר אותי מהעם הזה.
1:14 מה, אני צריך לקבל עונש שאני צריך לשאת את כל העם הזה?
1:20 הוא אומר ככה: "האנכי הריתי את כל העם הזה, אם אנכי ילדתיהו?"
1:24 מה, אני הריתי וילדתי אותם? אני אבא שלהם?
1:27 "כי תאמר אליי, שאהו בחיקך כאשר ישא האומן את היונק?"
1:32 מה, נו מה, באמת, אני
1:35 מינקת שלהם? אני מרגיש שאני כל הזמן צריך לשאת אותם על כתפיים.
1:40 מאין לי בשר
1:42 לתת לכל העם הזה?
1:43 כי יבכו עליי לאמור, תנה לנו בשר ונאכלה.
1:47 לא אוכל אנוכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני.
1:51 "ואם ככה את עושה לי, הרגני נא הרוג אם מצאתי חן בעיניך, ואל אראה ברעתי."
1:57 אז זה אמירה מאוד חריפה.
1:59 שאלת אם הוא רוצה להשתחרר מהתפקיד?
2:02 אין יותר להשתחרר מאשר זה. להשתחרר מהחיים.
2:07 עזוב, חד מהשתיים.
2:08 או שאני לא מנהיג יותר לבד את עם ישראל. הוא לא אומר, אני לא מוכן להנהיג.
2:14 הוא אומר, אני לא מוכן להנהיג לבד.
2:17 "לא אוכל אנוכי לבדי
2:19 לשאת את כל העם הזה."
2:20 אני לא יכול יותר לבד.
2:22 אז
2:23 או שתתן לי עזרה. אהרון הוא לא מנהיג.
2:26 אהרון הוא איש יקר. אהרון הוא אוהב שלום ורודף שלום.
2:30 הוא לא מנהיג.
2:32 יש... אהרון הוא אדם כזה
2:35 שכולם אוהבים אותו.
2:37 מנהיג, לפעמים מתעצבנים עליו.
2:41 זה ככה בכל סוג של הנהגה.
2:43 אם זה רב קהילה, אם זה גבאים בקהילה, אם זה חברי כנסת, אם זה ראש עיר, אם זה... כל, כל סוג של הנהגה,
2:52 שצריך לקבל החלטות,
2:55 אז אם אתה צריך לקבל החלטות, לפעמים מתעצבנים עליך, כי החלטה היא לא נוחה ולא נעימה לכולם.
3:01 זה חלק מהתפקיד.
3:03 אהרון לא מקבל החלטות.
3:05 אהרון מקריב קורבנות. אהרון אוהב שלום ורודף שלום.
3:09 תפקיד חשוב, אבל זה לא תפקיד של הנהגה.
3:13 משה אומר, אני לא יכול יותר לבדי,
3:15 או שתתן לי איזושהי עזרה, או הרגני נא הרוג.
3:21 אז זה אמירה מאוד חריפה.
3:24 אבל יש פה דבר נוסף שהוא שואל,
3:26 מאין לי בשר לתת לכל העם הזה?
3:29 שאלה קצת משונה. נכון
3:32 שבאמת אין לו בשר. מאיפה יש לו בשר?
3:35 אבל מצד שני,
3:37 מאיפה היה לו מים?
3:39 הוא פתח חברת מקורות?
3:42 מאיפה היה לו מים לתת לכל עם?
3:45 באר מרים, בדרך נס. מאיפה היה לו לחם לתת לכל עם?
3:49 מן מן השמיים.
3:51 אתה צודק. הם יכלו... זה...
3:54 כמו אדם ש...
3:59 הולך לשכן שלו, תגיד, יש לך אולי מקדחה שאני רוצה לשאול ממך?
4:04 אז הוא אומר לו, לא, אין לי מקדחה.
4:06 אומר, טוב, באסה, אני אשתמש בשלי.
4:11 יש להם, צאן ובקר.
4:14 יש להם.
4:15 עדיין, מספיק בשביל לאכול, כמה לאכול? הם מתקמצנים. הם רוצים את הצאן והבקר הזה לשמור
4:21 כדי שיולדו עוד,
4:23 ימליטו עוד. על כל פנים,
4:27 השאלה על משה היא שאלה גדולה. כמו שיום טוב אמר, מה הוא לא סומך?
4:34 כמו שהיה לך ענני כבוד, כמו שהיה לך מן, כמו שהיה לך מים,
4:38 כמו שניצלת מהמצרים,
4:42 יהיה, אם צריך, יהיה גם בשר.
4:45 אז מה זה מאין לי בשר?
4:47 טוב, אז משה בעצם טוען שתי טענות. אחת,
4:50 שהוא היה חסר אמונה, זה מה שהוא אומר כאילו?
4:53 אני, אני קטונתי מלהגיד על משה רבנו דבר כזה.
4:56 אבל תכף נראה שחז"ל אומרים את זה.
4:58 כן, ככה חז"ל אומרים, תכף אנחנו נראה.
5:01 וזה מאוד מוזר. איך יכול להיות שמשה רבנו חסר אמונה? זה פלא שאנחנו צריך להסביר אותו.
5:07 ביטחון זה היישום המעשי של האמונה.
5:12 החזון איש כותב שאמונה זה בתיאוריה,
5:15 וכשאתה צריך עכשיו
5:17 ליישם את האמונה במציאות, זה נקרא מידת הביטחון.
5:22 אז אם כן,
5:23 משה בעצם אומר שתי נקודות. נקודה אחת, מאיפה אני אביא בשר?
5:27 נקודה שנייה,
5:28 עדיין, אני לא יכול יותר.
5:30 לא מסוגל יותר להנהיג לבדי
5:33 את עם ישראל. לא אוכל אנוכי לבדי לשאת את כל העם הזה.
5:37 באמת אמירה מאוד קיצונית
5:40 של הרגני נא הרוג.
5:41 הקדוש ברוך הוא עונה לו שתי תשובות על שתי הטענות שהוא אמר.
5:46 על מה שהוא אמר,
5:48 "לא אוכל אנוכי לבדי," אני לא יכול יותר לבד,
5:50 אומר לו הקדוש ברוך הוא, "אספה לי 70 איש
5:54 מזקני ישראל,
5:56 אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו."
5:59 והם
6:01 הוא אומר: "ונשאו איתך במשא העם
6:04 ולא תישא אתה לבדך."
6:06 אין בעיה.
6:07 אתה לא יכול יותר לבד?
6:08 נצרף אליך את
6:10 70 הזקנים.
6:12 תבחר 70 זקנים,
6:13 אני אתנבא עליהם,
6:15 כך אומר הקדוש ברוך הוא,
6:16 וכך
6:17 "אצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם."
6:20 הם יסייעו לך בהנהגה.
6:24 ולגבי מה שעם ישראל דורשים בשר,
6:27 "ולעם תאמר,
6:29 התקדשו למחר
6:30 ואכלתם בשר."
6:32 יהיה בשר.
6:34 תתכוננו. כן.
6:38 "כי בכיתם באוזני השם לאמור, מי יאכילנו בשר, כי טוב לנו במצרים."
6:42 "ונתן השם לכם בשר ואכלתם."
6:46 אבל לא סתם תאכלו בשר.
6:48 "לא יום אחד תאכלון ולא יומיים, לא חמישה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום.
6:52 עד חודש ימים,
6:54 עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא."
6:57 כלומר,
6:59 עכשיו תאכלו בשר חודש ימים ותענשו על זה.
7:03 עד שימאס לכם ותענשו על זה.
7:06 "יען כי מאסתם את אדוני אשר בקרבכם, ותבכו לפניו לאמור, למה זה יצאנו ממצרים?"
7:12 מה, אתם חושבים, ביקשתם בשר, סתם תקבלו בשר?
7:15 יש לזה מחיר. כי הרי לא באתם ואמרתם,
7:17 משה רבנו, אם אפשר, אם זה סבבה מול פני ריבונו של עולם,
7:21 נשמח לגוון את התפריט.
7:24 היו באים ואומרים ככה,
7:26 אולי הייתה תשובה אחרת, אבל זה לא מה שהם אומרים.
7:28 הם אמרו: "ניתנה ראש ונשובה מצרימה."
7:31 הם אמרו, למה הוצאתנו ממצרים?
7:34 שם היה לנו טוב, כי היה לנו קישואים ואבטיחים ודגים.
7:38 שזה נורא ואיום להגיד דבר כזה.
7:41 הקדוש ברוך הוא הוציא אותם מבית עבדים, הוציא אותם מעבודת פרך,
7:44 מוציא אותם, נותן להם תורה, מביא אותם אל הייעוד שלהם, אל ארץ ישראל.
7:48 הם בדרך לשם.
7:55 אז פה דווקא כתוב,
7:58 פה כתוב שזה התחיל מהספסוף.
8:00 האספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה,
8:03 וישובו ויבכו גם בני ישראל.
8:05 אז יכול להיות,
8:06 כתוב שהערב רב, הם אלה שהתחילו את זה, האספסוף.
8:10 אבל,
8:12 עם ישראל נגרר אחרי הספסוף.
8:16 מי הראש ומי הזנב?
8:18 ראית פעם שהזנב מכשכש בכלב?
8:20 או שהכלב מכשכש בזנב?
8:24 הכלב מזיז את הזנב שלו.
8:27 אבל אם הזנב מזיז את הכלב, סימן בעייתי.
8:31 זאת אומרת, אם האספסוף, האספסוף הם צריכים להיות הזנב של עם ישראל.
8:34 הולכים אחרי עם ישראל לאן שעם ישראל הולך.
8:38 אם האספסוף הולך לאיזה תאווה גשמית של בשר,
8:41 ועם ישראל נגרר אחריהם,
8:43 אז זה לא תירוץ להגיד, אבל הספסוף התחילו.
8:47 נכון, הספסוף התחילו. התפקיד שלכם זה לעצור את זה.
8:53 וכאן הדבר המדהים. אז בעצם משה, הקדוש ברוך הוא עונה למשה שתי תשובות לשתי הבעיות.
8:58 אתה לא יכול לבד? תן לך עוד 70 זקנים.
9:01 עם ישראל רוצים בשר? עליי, אני אתן להם בשר.
9:05 אומר לו משה,
9:08 ויאמר משה,
9:10 600,000 רגלי, העם אשר אנוכי בקרבו.
9:14 ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חודש ימים?
9:18 הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם?
9:20 אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם?
9:24 לא הבנתי,
9:25 אומר משה לקדוש ברוך הוא,
9:27 מאיפה תביא בשר כל כך הרבה אנשים? אתה זוכר כמה אנשים זה?
9:31 זה 600,000 רגלי.
9:33 עכשיו, זה פלא עצום, זה אי אפשר להבין את הפסוקים האלה.
9:38 זה יותר קיצוני מאשר קודם.
9:40 קודם הוא אומר, מאין לי בשר.
9:42 עכשיו שהקדוש ברוך הוא אומר, אל תדאג, אני אתן לך.
9:45 אז הוא אומר, מאין לך בשר.
9:47 הוא לא אומר במילים האלה, אבל הוא אומר,
9:51 מאיפה, הוא בעצם הוא אומר, מאיפה תביא בשר?
9:53 זה 600,000 רגלי.
9:56 ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חודש ימים?
9:58 הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם? אם את כל דגי הים, מה, תביא את כל הצאן ובקר שבעולם, את כל דגי הים שבעולם?
10:04 מאיפה תביא כל כך הרבה בשר?
10:07 עכשיו, זה, זה טענה מדהימה.
10:11 היא מדהימה
10:13 כי קודם כל, באמת,
10:15 לא כל כך קשה להביא בשר.
10:16 מה קרה בסוף? איך הקדוש ברוך הוא הביא בשר?
10:19 סלב. הביא סלב.
10:21 לא צריך להביא צאן ובקר ובטח לא את כל דגי הים.
10:25 מאיפה תביא את כל הדגים שבים, תביא עכשיו לאמצע המדבר?
10:29 אבל אה...
10:30 הקדוש ברוך הוא המציא כבר בבריאת העולם, המצאה מיוחדת, בשר
10:34 עם כנפיים.
10:36 עופות.
10:39 אז היה להם כבשים. דיברנו על זה לפני רגע. היה להם כבשים.
10:44 אבל הם לא רצו להשתמש בכבשים שלהם.
10:47 אבל הפלא הגדול הוא איך משה רבנו, זה אפילו לא נס
10:51 כזה גדול.
10:52 אני לא אומר שזה לא נס.
10:54 זה שבאמצע המדבר פתאום מגיעה להקת סלב ענקית שמספיקה ל-600,000 איש,
10:59 זה נס.
11:01 אבל זה לא שינוי סדרי הטבע.
11:04 זה לא כמו מן שיורד אוכל פלאי מן השמיים.
11:07 זה לא כמו עמוד ענן שהולך ונגד כל חוקי הפיזיקה.
11:11 זה לא כמו קריעת ים סוף. זה לא כמו עשרת המכות.
11:15 זה עופות
11:16 שנופפו בכנפיים והגיעו לכאן.
11:20 זה נס, אבל זה נס נסתר אפילו. זה לא נס.
11:24 בוא נגיד, נס נסתר כי בכל זאת, באמצע המדבר, זה כאילו באמת, זה נס.
11:29 אבל, להגיד, איך משה רבנו לא עלה על דעתו את הדבר הזה?
11:33 ואם צריך, אז הקדוש ברוך הוא היה מוריד משמיים גם שור הבר ולוויתן, מה הבעיה?
11:39 כמו שהוא יכול להוריד משמיים מן,
11:41 יכול להוריד משמיים כל דבר.
11:45 עדיף לא להיות מתחת ללוויתן כשהוא יורד מהשמיים.
11:48 אבל אה...
11:51 כן.
11:53 אז אם כך,
11:54 מה בעצם פה העניין?
11:57 נחלקו בדבר התנאים. רש"י מביא את הדבר.
12:03 רבי שמעון אומר: חס ושלום.
12:06 לא עלתה על דעתו של אותו צדיק כך.
12:10 נראה לכם שמשה רבנו מפקפק בקדוש ברוך הוא?
12:13 לא יעלה על הדעת.
12:16 לא יכול להיות.
12:18 אז מה הוא אומר פה?
12:19 הוא אומר כך, הוא לא מתכוון להגיד, מה, מאיפה תביא להם בשר? גם לא כתוב את המילים האלה. מה כן כתוב?
12:26 הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם? אם את כל דגי הים יאסף להם, הוא מצא להם? מה תביא להם עכשיו צאן ובקר?
12:33 דגים תביא להם? מה הבעיה? לא בגלל שהקדוש ברוך הוא לא יכול. אלא
12:38 שהוא אומר לו,
12:41 הרי ברור,
12:43 כמו שאמרנו קודם, ברור
12:44 שהקדוש ברוך הוא לא סתם יביא להם בשר. יביא להם בשר ויעניש אותם.
12:49 כי הוא אומר להם, "יען כי מאסתם את השם אשר בקרבכם."
12:53 אז יבוא עונש.
12:56 אז משה מבין, עכשיו הוא נותן להם בשר חודש, אחר כך יהרוג אותם.
13:00 אז על זה הוא טוען.
13:02 מה, תיתן להם עכשיו בשר חודש ימים
13:04 ואז תהרוג אותם?
13:06 וכי אומרים לחמור,
13:08 טול כור שעורים ונחתוך ראשך?
13:12 זאת אומרת,
13:14 רבי שמעון
13:16 בעצם
13:17 מסביר את הפסוקים
13:19 לא כפשוטם.
13:20 פשט הפסוקים
13:22 זה שמשה רבנו
13:24 לכאורה מביע פה חוסר אמונה.
13:27 מה, מאיפה תביא בשר?
13:29 רבי שמעון אומר, לא יכול להיות.
13:31 אז מה הוא מתכוון? הוא מתכוון, מה, תביא להם עכשיו בשר חודש, ואז תהרוג אותם?
13:38 הקושי הגדול בפירוש הזה שהעיקר חסר.
13:43 עיקר הטענה של משה רבנו, לפי רבי שמעון, היא,
13:48 מה, תביא להם אוכל ואז תהרוג אותם?
13:51 מה, אתה נותן לחמור
13:52 לאכול מלא מלא שעורים ואז אתה שוחט אותו?
13:57 מילא, אני מבין אם אתה הולך לאכול את הבעל חיים.
14:00 אז אתה מפטם, מפטם, מפטם.
14:02 ואז הוא שמן ורך, אתה שוחט אותו.
14:05 אבל,
14:07 לחמור.
14:08 חמור, אתה נותן לו אוכל בשביל שיעבוד.
14:11 אז אתה מאכיל אותו ושוחט אותו?
14:13 הפסדת פעמיים.
14:16 אבל העיקר חסר מן הספר.
14:19 לכן,
14:19 רבי עקיבא מסביר הכל כפשוטו.
14:23 רבי עקיבא אומר, הכל כמשמעו.
14:29 כלומר,
14:30 מי יספיק להם? מאיפה תביא להם?
14:33 שמשה רבנו, לכאורה לפי רבי עקיבא,
14:36 מביע פה חוסר אמונה וחוסר ביטחון
14:40 חמורים מאוד.
14:45 אז אם כך,
14:47 כמובן הקושי הגדול בזה זה איך יכול להיות שמשה רבנו אומר דבר כזה.
14:51 אבל רבי עקיבא שואל שאלה אחרת, אז למה לא הענישו אותו?
14:54 הרי על משהו אחר, כן הענישו אותו. על מה הענישו את משה רבנו?
14:59 מי מריבה. הקדוש ברוך הוא אומר לו מדבר אל הסלע,
15:02 הוא מכה בסלע, יוצאים מים רבים.
15:05 שזה נושא ל...
15:07 פחות חמור ממה שהוא עשה פה. או, שואל רבי עקיבא, אז מה יותר קשה?
15:11 איזה חטא יותר קשה? זה
15:14 או שימון המורים?
15:16 חוסר אמונה.
15:17 אומר רבי עקיבא, נכון.
15:18 אבל, מה שהוא עשה במי מריבה
15:22 עם הסלע שהוא מכה בו, זה היה לעיני כל ישראל.
15:25 ובגלל שזה בפרהסיה, לעיני כל ישראל, אז שם הוא מעניש אותו.
15:29 פה זה רק דו שיח בינו לבין הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא לא ענש אותו על זה.
15:33 ועדיין זה קשה מאוד.
15:35 איך יכול להיות שמשה רבנו מגיע... אני לא יכול להגיד את המילים האלה. משה רבנו
15:40 עם המילים "חוסר אמונה" באותו משפט. אני לא יכול להגיד את המילים האלה. זה לא יכול להיות, לא עלה על הדעת.
15:46 אז זה מה שכתוב לכאורה, זה מה שאומר רבי שמעון, זה מה שאומר רבי עקיבא, זה הכל כמשמעו. זה פשט הפסוקים.
15:52 אבל מצד שני, הזעקה של רבי שמעון היא נכונה.
15:56 יעלה על הדעת שמשה רבנו, שנאמר עליו: "בכל ביתי נאמן הוא."
16:02 זה משפט שלא הרב עובדיה המציא על אריה דרעי.
16:06 זה משפט שהקדוש ברוך הוא אמר על משה רבנו.
16:10 "בכל ביתי נאמן הוא."
16:12 על אלישי?
16:14 על אריה דרעי הוא אמר?
16:17 מחילה, עכשיו הסתבכתי פה עם הפוליטיקה.
16:21 כן.
16:31 ביאור הדברים
16:32 מופיע בזוהר הקדוש על הפרשה שלנו.
16:36 אומר רבי יוסי בזוהר הקדוש,
16:39 מה פשר הדבר הזה, שעם ישראל מבקשים בשר,
16:43 אז משה רבנו מאבד את האשתונות? הרגני נא הרוג?
16:47 איזה קיצוניות. למה הוא הולך כל כך רחוק?
16:52 אומר רבי יוסי,
16:54 משה רבנו הבין
16:56 שאכילת בשר זה לא סתם תאווה.
16:59 זה לא סתם התחשק להם לאכול בשר.
17:03 אלא זה
17:05 מתאים למשהו שלא מתאים למשה רבנו.
17:09 נסביר רגע את הדבר.
17:11 משה רבנו
17:12 הוא מנהיג שמנהיג את כל עם ישראל כל חייו בדרך ניסית.
17:17 החל מעשרת המכות,
17:19 דרך יציאת מצרים, קריעת ים סוף, ענן... עמוד אש ועמוד ענן, ענני כבוד,
17:25 מן, הכל, הכל בדרך ניסית. אש יורדת מן השמיים ואוכלת קורבנות. הכל בניסים.
17:35 אילו עם ישראל לא היו חוטאים בחטא המרגלים, והיו באמת נכנסים לארץ,
17:41 אז באמת היה אפשר... משה היה ממשיך להנהיג אותם בדרך נס.
17:47 היו נכנסים לארץ בדרך נס.
17:49 אבל,
17:50 מכיוון שהם חטאו בחטא המרגלים,
17:53 ובעצם עברו 40 שנה, התחלף דור, הם כבר לא מתאימים להנהגה הניסית. הם מתאימים להנהגה
18:00 טבעית.
18:01 ולכן יהושע הוא זה שמנהיג אותם.
18:04 עכשיו, בינתיים, בתקופתו של משה, מה הם אוכלים?
18:07 מן.
18:08 מן הכי מתאים למשה רבנו.
18:12 למה?
18:13 כי זה
18:15 אוכל ניסי.
18:17 זה אוכל מן השמיים.
18:19 משה רבנו הוא איש האלוהים. הוא עולה למרום, הוא מוריד תורה מן השמיים, הוא מוריד מן מן השמיים.
18:25 גם מזון רוחני לנשמה וגם מזון ניסי לגוף.
18:30 אבל הכל הוא מביא מן השמיים.
18:32 לעומת זאת, בשר
18:34 זה משהו שהוא לא אלוהי,
18:37 ודאי, הכל הקדוש ברוך הוא ברא, אבל זה לא איזה נס מהשמיים.
18:40 בשר זה משהו טבעי,
18:43 משהו שקיים בעולם הזה.
18:45 בשר זה הנהגה שלא מתאימה למשה רבנו.
18:47 כשהוא שומע שעם ישראל דורשים דווקא בשר,
18:50 הוא מתחיל להרגיש שהוא לא מתאים.
18:54 משל למה הדבר דומה?
18:57 לפוליטיקאי, ראש ממשלה,
18:59 שהוא...
19:02 הוא למשל,
19:05 מאוד מאוד מוצלח גם בתחום המדיני, גם בתחום הביטחוני, גם הכלכלי, בכל התחומים הוא מוצלח,
19:22 ויש לו דבר אחד שהוא לא מוצלח בו.
19:25 הופעות בטלוויזיה.
19:27 הוא לא יודע לדבר מול קהל, הוא לא עובר מסך.
19:30 האם היום מנהיג כזה היה יכול להיבחר?
19:33 לא. חד משמעית לא.
19:35 בגלל זה דרך אגב אמרתי לא ביבי. כי ביבי זה התחום שהוא הכי חזק בו, בהופעות.
19:40 נכון. יש כל בזמן המלחמה. למשל, דוגמה טובה, לוי אשכול, גימגם שם בתחילת מלחמת
19:47 ששת הימים.
19:49 אז שמה כולם, זה הלחיץ מאוד את האנשים.
19:52 לוי אשכול זה לא גמגמה.
19:54 כן, הם גימגמו. מנהיג אוקראינה, היה שחקן.
19:57 שחקן... אז היום,
20:00 היום המטריה היא כזאת, שאם אתה לא שחקן, אתה בבעיה.
20:04 במיוחד מול הערבים.
20:06 גם... זה נכון דרך אגב.
20:08 צריך לדעת לאיים, להרתיע.
20:09 זה דגש מאוד גדול.
20:10 מול הערבים, זה לא מספיק להיות עובר מסך, זה צריך לדעת
20:13 איך להעיר, איך להרתיע. תורת המשחקים.
20:15 איך להגיד, לעורר גם מניפולציות, זה נכון.
20:21 אבל מה שאני אומר... מה שאני אומר,
20:27 יכול בן אדם שהוא יכול להיות מנהיג מעולה
20:36 בזמן מסוים,
20:38 והוא יהיה מנהיג גרוע מאוד בזמן אחר.
20:42 אני אתן עוד דוגמה. צ'רצ'יל היה מנהיג של בריטניה, של אנגליה,
20:46 בתקופת מלחמת העולם השנייה.
20:49 והוא היה מוצלח מאוד.
20:52 הוא נהבה שם מול הנאצים, והוא הרים את כולם למאבק, ודם, יזע ודמעות.
20:58 אחרי המלחמה,
21:00 הוא היה מנהיג גרוע.
21:02 מהרבה בחינות.
21:04 באמת אחר כך הוא לא נבחר, כי כי לתקופת המלחמה הוא היה מעולה.
21:09 לזמן אחר, אולי פחות.
21:11 והרבה פעמים אתה יכול לראות מנהיג שהוא טוב לזמן מלחמה, לא טוב לזמן שלום. יש גם הפוך.
21:17 מנהיג שהוא אשף כלכלי, מציא את המדינה קדימה. אבל פתאום יש אויבים, הוא לא יודע איך לתמרן מול איראן, הוא לא יודע איך לתמרן מול הפלסטינים, הוא לא יודע איך לתמרן ביחסי חוץ מול אירופה.
21:28 פתאום במצב של צונאמי מדיני, הוא לא יודע איך להתנהג.
21:33 אז יכול להיות בן אדם
21:35 שהוא יכול להיות מושלם לזמן מסוים,
21:37 בזמן אחר הוא פתאום גרוע.
21:39 וזה מה שמשה רבנו מרגיש.
21:42 אם עם ישראל מבקשים בשר,
21:46 אני לא מתאים.
21:48 למה? אני מתאים לניסים.
21:50 רוצים ניסים,
21:52 אני אביא לכם מהשמיים, לא משנה מה, את הסולם של יעקב אני אביא לכם.
21:57 אבל מה אתם רוצים? בשר?
21:59 מאין לי בשר.
22:01 מאיפה אני? זה, נו, אני לא מתאים לזה.
22:04 אז אם אתה רוצה שאני, אני לא יכול לבד. "לא אוכל אנוכי לבדי לשאת את כל העם הזה."
22:09 כנראה אני לא מתאים.
22:12 ובאמת,
22:13 לפי הזוהר הקדוש,
22:14 למה עם ישראל רוצים דווקא בשר?
22:17 מתעורר אצלם הרצון להגיע לארץ ישראל.
22:21 ובארץ ישראל, גם אם הם היו נכנסים עם משה רבנו בדרך נס,
22:25 בסוף בארץ ישראל חיים חיים טבעיים.
22:28 בארץ ישראל צריך להתפרנס,
22:30 בארץ ישראל צריך להילחם, בארץ ישראל צריך לגדל
22:33 חיטה מן האדמה, "המוציא לחם מן הארץ." אנחנו מברכים את הקדוש ברוך הוא
22:37 שהוא מוציא לחם מן הארץ.
22:39 אבל הקדוש ברוך הוא מוציא לחם מן הארץ בעזרתנו.
22:42 זה לא קורה לבד.
22:45 אנחנו שותלים, זורעים, קוצרים, טוחנים, אופים.
22:49 הרבה עבודה.
22:51 לא אנחנו באופן אישי,
22:52 אבל יש כנראה מישהו שעושה את זה.
22:56 זה צומח ב...
22:59 אז אם כן,
23:03 אם כן,
23:04 בעצם עם ישראל מתחיל כבר להרגיש
23:07 את המן...
23:08 את הכוח של ארץ ישראל,
23:10 של הכוח הטבעי. ולכן
23:11 הם מתעורר... נגררים לבקשה הזאת של הבשר. אז הסוף מתחילים את זה מצד
23:16 התאווה שלהם.
23:18 גם בני ישראל מרגישים שיש פה איזה נקודה.
23:22 הם באמת משתוקקים לאיזה משהו טבעי, אז הם אומרים, מי יאכילנו בשר.
23:26 ומשה רבנו נשבר מזה, כי הוא לא מתאים להביא להם בשר.
23:31 הוא שואל, מאין לי בשר לתת לכל העם הזה?
23:33 נכון. עכשיו, זה לא חוסר אמונה במובן
23:36 של, מה, עזוב, הקדוש ברוך הוא, אתה לא מסוגל, גדול עליך.
23:39 זה משה רבנו לא היה אומר.
23:41 באמת אתה רוצה להביא להם בשר? מה הקטע של בשר?
23:45 בשר זה סתם, משהו טבעי.
23:48 מה לנו ולבשר?
23:50 עם ישראל צריך להיות עם רוחני,
23:53 אומר משה רבנו. זאת בעצם הטענה שלו.
23:56 אז הוא אומר לו הקדוש ברוך הוא: "היד אדוני תקצר?"
24:00 "עתה תראה היקרך דברי אם לא." כלומר, היד השם תקצר, אין הכוונה פה, מה, אתה לא מאמין שאני יכול? אלא הכוונה על פי הזוהר הקדוש.
24:08 הכוונה היא,
24:10 יד השם
24:11 היא גם נמצאת בעולמות עליונים וגם בעולם הזה.
24:15 גם הנהגה ניסית
24:16 וגם הנהגה טבעית.
24:18 וזה, יש עוד הרבה מה להאריך בזה,
24:20 אבל זה מספיק להיום. רבי חנינא בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,
24:25 לפיכך ירבה להם תורה ומצוות, שנאמר: "אדוני חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר."
שיעור 3
0:01 ערב טוב, ברשות מוריי ורבותיי.
0:04 בפרשת בהעלותך, לקראת סוף הפרשה,
0:08 נאמר
0:10 שעם ישראל מתלוננים. אפילו לא כתוב שעם ישראל, כתוב האספסוף.
0:15 האספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה,
0:18 וישובו ויבכו גם בני ישראל.
0:19 בעקבות האספסוף, גם בני ישראל נגררו אחריהם,
0:23 וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו,
0:25 "מי יאכילנו בשר?"
0:28 אנחנו רוצים לאכול בשר. אנחנו אוכלים כבר מלא זמן את המן,
0:33 ורוצים כבר לאכול בשר.
0:37 לכאורה, בשלב הזה, לכאורה אין חדש, זאת אומרת,
0:42 עם ישראל, זה לא, לצערנו, זה לא דבר חדש שהם מתלוננים.
0:47 עם ישראל מתלוננים לאורך כל הדרך
0:49 במדבר.
0:52 אתה שומע אותי?
0:53 ובכן, נכון. היה להם בקר.
0:56 אתה מכיר את זה שבן אדם הולך לשכן,
1:01 תגיד, אפשר בבקשה את המקדחה שלך?
1:04 אומר לו, מצטער, אין לי מקדחה.
1:06 אומר, איזה באסה, אני אצטרך להשתמש בשלי.
1:12 בסדר.
1:18 אז עכשיו לכאורה, כן, לכאורה עם ישראל מתלוננים, זה לא שאין להם בשר לאכול. יש להם, הרי אחר כך הם מקריבים קורבנות. מאיפה הם מקריבים קורבנות?
1:28 הם יצרו את הכבשים יש מאין?
1:32 היה להם. אלא מה,
1:35 אה,
1:36 מה שהביא להם, אנחנו רוצים... כן, יש אנשים שרגילים
1:39 ש... צריך גם לזכור. דור המדבר, בואו לא נזלזל בהם.
1:44 חז"ל אומרים, דור המדבר, דור דעה, אנשים גדולים, זכו לצאת ממצרים.
1:48 זה לא דבר פשוט.
1:50 ובכלל, לעבור את הניסיון הזה, זה קצת כמו
1:54 שאף אחד מאיתנו לא יגיד מילה אחת רעה
1:56 על ניצולי שואה.
1:58 אף אחד לא יעיז.
2:00 הזכרתי בשבת
2:01 שיש ניצולי שואה
2:04 שבעקבות הייסורים הנוראיים שהם עברו,
2:08 עזבו את דרך התורה והמצוות, עזבו את האמונה בקדוש ברוך הוא.
2:12 נו מה, מישהו יכול... אתה, זה ברור לנו שזה לא תגובה נכונה, זה לא דבר אמיתי, אנחנו אנשים מאמינים.
2:18 אז מה, אנחנו יכולים להעביר עליהם ביקורת?
2:21 יכולים לשפוט אותם? בשום פנים ואופן. צריך לזכור שגם אנשים שיצאו ממצרים, זה אנשים שעברו שואה במצרים.
2:28 עברו שיעבוד של עבודת פרך,
2:30 עברו רצח
2:33 המוני של הילדים שלהם.
2:35 דברים מאוד קשים.
2:38 אז עכשיו הם יוצאים, הם רגילים להיות עם של עבדים. עבד רגיל לעבוד מאוד קשה,
2:43 אבל מה היתרון של עבד, אתם יודעים?
2:46 הוא לא צריך לדאוג לפרנסה.
2:49 אין לו הרבה אוכל.
2:51 מה הוא אוכל?
2:52 הוא אוכל קצת.
2:53 למה עם ישראל מתגעגעים? תשימו לב איזה דבר אבסורדי.
2:58 הם אומרים, "מי יאכילנו בשר?"
3:02 "זכרנו", אנחנו זוכרים מה אכלנו במצרים. מה אכלתם? אכלתם במצרים בשר?
3:06 מה פתאום?
3:08 "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם,"
3:11 כי דגים היה אפשר לדוג בנילוס. אף אחד לא יכול
3:15 למנוע ממך לדוג בנילוס.
3:17 נכון. גם לא היה... לא שהיה להם כל כך הרבה זמן לדוג. לכן חז"ל אומרים שהנעשה להם נס
3:23 שהיו עולים להם דגים מהנילוס. אבל זה לא שהמצרים,
3:28 המשעבדים,
3:30 זה לא שהם פינקו אותם בסטייקים ובבשר.
3:33 אפילו דגים לא פינקו אותם, רק
3:35 יכולים לקחת.
3:37 אז "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם,
3:40 את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר
3:43 ואת הבצלים ואת השומים."
3:46 "ועתה נפשנו יבשה, אין כל, בלתי אל המן עינינו."
3:50 איזה באסה.
3:50 פעם היה לנו חציר לאכול, עכשיו מה יש לנו? רק מן.
3:54 נו, זה זה... זה נשמע מגוחך.
3:58 ובמיוחד שהתורה אומרת, "והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדֹלח",
4:04 "היה טעמו כטעם לשד השמן."
4:07 כל טעם שרצו, היה להם.
4:09 כן, חז"ל בכלל אומרים שכל טעם שרצו היה להם.
4:12 אבל אתם יודעים, אנשים מתלוננים. עכשיו, אני אומר, לא לזלזל בדור המדבר.
4:17 זה דור שיצאו ממצרים, עברו כמו שואה, אולי לא ממש כמו שואה, אבל עברו תקופות נוראיות.
4:24 ובנוסף,
4:26 הם היו עם של עבדים. עבד רגיל, הוא רגיל לעבוד מאוד קשה, אבל לפחות
4:31 רגיל שיתנו לו, הוא רגיל שנותנים לו מה שהוא לפחות נזקק בשביל העבודה.
4:36 אז הוא לא רגיל להשיג בעצמו דברים. אז נכון, היה להם כבשים.
4:40 אבל עבד לא רגיל עכשיו להיות אחראי על הפרנסה של עצמו, אז עכשיו אני אשחט איזה כבש.
4:46 היו רגילים להיות עבדים. אם אני צריך לאכול בשר, אז "מי יאכילנו בשר?" אני לא מחפש איך אני אשיג בשר.
4:52 מחפש מי יאכיל אותי.
4:54 מי ידאג לי.
4:55 מישהו אחר ידאג לי. כי ככה עם של עבדים, ככה הם היו רגילים.
4:59 עכשיו, האמת היא שזה לא פעם ראשונה שעם ישראל מתלוננים במדבר.
5:05 כבר התלוננו... נראה כאילו כל פעם יש איזה תירוץ להתלונן עליו.
5:08 פעם אחת חסר מים, פעם אחת חסר מזון. יש אפילו פעם אחת בפרשה
5:13 שמתלוננים בלי סיבה.
5:15 כתוב, לפני זה, כתוב, לפני זה אומרים, רוצים בשר, כתוב לפני זה,
5:21 "ויהי העם כמתאוננים, רע באוזני השם."
5:26 אפילו לא כתוב על מה הם מתלוננים.
5:27 אז רש"י אומר,
5:29 שהקדוש ברוך הוא רצה לזרז אותם, להביא אותם כמה שיותר מהר לארץ ישראל,
5:34 אז הוא לא עשה להם ימים שלמים של מנוחה,
5:37 אלא כל יום קמים בבוקר, הולכים.
5:40 בערב נחים,
5:42 בבוקר קמים, הולכים.
5:44 כי הוא רצה כמה שיותר להביא אותם, כמה שיותר מהר להביא אותם לארץ ישראל.
5:48 עם ישראל מתלוננים. מה מתלוננים?
5:50 למה אין מנוחה?
5:51 מה זה? עכשיו,
5:54 זה כפיות טובה.
5:56 רוצים להביא אתכם מהר לארץ ישראל,
6:00 מתלוננים.
6:01 אז זה רש"י אומר. בפסוק אפילו לא כתוב על מה.
6:04 "ויהי העם כמתאוננים, רע באוזני השם."
6:07 "וישמע השם ויחר אפו, ותבער בם אש השם, ותאכל בקצה המחנה."
6:11 "ויצעק העם אל משה.
6:13 ויתפלל משה אל אדוני, ותשקע האש."
6:17 אז יש פה, זה בעצם דבר שכבר קרה הרבה פעמים בתורה. עם ישראל מתלוננים,
6:23 הקדוש ברוך הוא מעניש אותם, צועקים למשה, משה מתפלל אל השם, השם סולח להם.
6:27 אבל כאן, בפרשה שלנו, קורה פתאום דבר מפתיע.
6:30 פה פתאום משה
6:32 אומר דברים מאוד חריפים.
6:34 "ויאמר משה אל אדוני,
6:36 למה הרעות לעבדך?
6:38 ולמה לא מצאתי חן בעיניך, לשום את כל את משא כל העם הזה עליי?"
6:43 מה, אתה מפיל עליי את העם הזה? אין לי כוח יותר לעם ישראל.
6:47 "האנכי הריתי את העם הזה, את כל העם הזה? אם אנכי ילדתיהו?
6:52 כי תאמר אליי, שאהו בחיקך, כאשר ישא האומן את היונק?"
6:56 מה, אני, זה בדיוק המשל שדניאל אמר קודם.
7:00 אישה סוחבת את הילד תשעה חודשים בבטן, ואחר כך כל החיים על הידיים, על הגב.
7:05 אבל מה משה רבנו אומר?
7:06 סליחה,
7:07 אני הריתי את העם הזה?
7:09 אני הייתי בהריון עם העם הזה? זה לא ילד שלי.
7:12 מה, אני צריך לשאת אותו כאשר ישא האומן את היונק?
7:16 ממשיך משה רבנו ואומר:
7:19 "מאין לי בשר לתת לכל העם הזה?"
7:22 מאיפה אני אביא בשר?
7:24 "כי יבכו עליי לאמור, תנה לנו בשר ונאכל."
7:27 "לא אוכל אנוכי לבדי לשאת את כל העם הזה, כי כבד ממני."
7:31 אני לא מסוגל יותר.
7:32 לא יכול יותר להנהיג את עם ישראל.
7:34 "ואם ככה את עושה לי,
7:36 הרגני נא הרוג אם מצאתי חן בעיניך, ואל אראה ברעתי."
7:41 משה רבנו
7:42 שואל את נפשו למות.
7:45 אנחנו זוכר כרגע רק עוד נביא אחד בכל ההיסטוריה
7:49 שביקש למות ואמר, טוב מותי מחיי. מי זה היה?
7:52 יונה הנביא.
7:53 אבל יונה הוא באמת יוצא דופן.
7:55 יונה בורח מדבר השם.
7:57 יונה זה סיפור אחר. אנחנו נצטרך בהזדמנות להסביר על יונה.
8:02 אבל משה רבנו,
8:04 בכל ביתי נאמן הוא.
8:06 איך משה רבנו אומר דבר כזה? אני לא יכול יותר.
8:09 "מאין לי בשר?" שזה בכלל שאלה מוזרה.
8:11 ו...
8:13 הוא אומר, תהרוג אותי, "הרגני נא הרוג."
8:16 הקדוש ברוך הוא אומר לו,
8:18 תשמע, אתה מצד אחד אומר, אתה לא יכול, "לא אוכל אנוכי לבדי."
8:21 אתה לא יכול לבד להנהיג את עם ישראל. אין בעיה.
8:24 "אספה לי 70 איש."
8:26 אז אני אתן לך,
8:27 סנהדרין, זקני עם ושוטריו,
8:30 והם, "נשאו איתך במשא העם, ולא תישא אתה לבדך."
8:34 אתה לא צריך באמת לשאת לבד.
8:36 אתה, יהיה לך עוד 70 עוזרים, 70 זקנים, שיעזרו לך להנהיג את עם ישראל.
8:40 ומה שהם מבקשים בשר?
8:42 אל תדאג.
8:44 "אל העם תאמר, התקדשו למחר ואכלתם בשר."
8:49 אני אתן לך בשר.
8:50 "עד חודש ימים."
8:52 "לא יום אחד תאכלו, לא יומיים, לא חמישה ימים, לא 10 ימים, לא 20 יום, עד חודש ימים."
8:56 "עד אשר יצא מאפכם."
8:58 אני אתן לכם חודש ימים תאכלו בשר, יצא לכם מהאף.
9:01 אומר משה רבנו, ועכשיו האמירה הזאת של משה רבנו,
9:05 היא אחד הפסוקים התמוהים והמוזרים בתורה.
9:09 אומר משה רבנו: "ויאמר משה,
9:12 600,000 רגלי, העם אשר אנוכי בקרבו."
9:16 אה, ריבונו של עולם, אני רוצה להזכיר לך,
9:18 מדובר פה על עם של 600,000 רגלי.
9:22 "ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חודש ימים?"
9:26 מה, אתה רוצה לתת להם חודש ימים בשר?
9:28 "הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם?
9:31 אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם?"
9:34 לכאורה אומר משה רבנו:
9:36 "מאיפה תביא בשר?" כמו שהוא אמר קודם. "מאין לי בשר."
9:40 אז אם אתה שואל, מאין לי בשר, בסדר, אף אחד לא מצפה ממך עכשיו לפתוח משחטה.
9:48 אבל אתה שואל את הקדוש ברוך הוא,
9:50 מאיפה תביא להם בשר?
9:52 אתה דואג?
9:53 מה, יד השם תקצר? זה מה שהשם עונה לו.
9:55 "ויאמר אדוני אל משה, היד אדוני תקצר?"
9:58 איזה מין שאלה זאת? זה שאלה מאוד מוזרה. עד כדי כך
10:03 שאומר רבי עקיבא,
10:05 רבי עקיבא מסביר
10:07 שהדבר הזה הוא חוסר אמונה
10:10 של משה רבנו,
10:12 וזה חטא
10:13 יותר חמור ממי מריבה.
10:18 שגם במי מריבה כתוב: "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל." זה גם חטא של חוסר אמונה, צריך לדבר עליו בהזדמנות אחרת.
10:26 אומר רבי עקיבא, כן. זה חטא יותר חמור.
10:30 אז למה פה הוא לא נענש?
10:32 כי זה היה רק בינו לבין הקדוש ברוך הוא, בצינעה, חסך ממנו הכתוב.
10:37 אבל מי מריבה זה היה מול כל עם ישראל,
10:39 "להקדישני לעיני בני ישראל,"
10:42 אז זה היה
10:42 ברבים, ולכן
10:44 הקדוש ברוך הוא העניש אותו.
10:48 זאת דברי רבי עקיבא. רבי שמעון, רבי שמעון בר יוחאי מפרש אחרת. אומר: חס ושלום,
10:54 לא עלתה על דעתו של אותו צדיק כך.
10:57 לא יעלה בדעתנו שמשה רבנו ה
11:00 גילה כזה חוסר אמונה.
11:03 מה? מאיפה תביא להם בשר?
11:05 זה מה שהקדוש ברוך הוא אומר לו, יד השם תקצר?
11:08 אז לכן מסביר רבי שמעון, אומר כך:
11:12 "600,000 רגלי, העם אשר אנוכי בקרבו.
11:15 ואתה אמרת, בשר אתן להם ואכלו חודש ימים, ואחר כך תהרוג אותם?"
11:21 כלומר,
11:22 "מה, אתה..."
11:23 אני מבין שאתה רוצה לתת להם בשר. אבל הרי
11:26 זה לא סתם שהם מבקשים בשר אז תתן להם בשר.
11:29 הרי מגיע להם עונש. כי הם מתלוננים, וכי הם כפויי טובה, וכי הם
11:34 קיבלו את המן, והם מבקשים בשר.
11:37 אז לכן הוא אומר משה רבנו, אני מבין
11:40 שבעצם מה שאתה רוצה לעשות,
11:42 זה לתת להם חודש ימים,
11:44 "עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא, יען כי מאסתם את השם אשר בקרבכם."
11:49 אז אתה עכשיו רוצה לתת להם בשר חודש ימים, ואז אתה רוצה להרוג אותם?
11:53 מה פתאום? אל תהרוג אותם.
11:56 ואז אומר לו הקדוש ברוך הוא, "היד השם תקצר?"
11:59 אז מה אתה רוצה? לא, שמשה רבנו לא חשב שאין מספיק לקדוש ברוך הוא בשר להביא,
12:04 אלא ש
12:07 היד השם תקצר, זאת אומרת,
12:09 מה, מה רצית? שאם הם מבקשו בשר, אז אני אראה כאילו היד השם תקצר.
12:14 דברי רבי שמעון הם הרבה יותר מתאימים ל...
12:18 לא קשים. כי כי לא ייתכן, באמת רבי עקיבא, דבריו מאוד קשים. איך ייתכן שמשה רבנו,
12:26 שמשה רבנו
12:28 מביע כזה חוסר אמונה. מצד שני, הפירוש של רבי שמעון,
12:31 הוא הרבה פחות מתאים לפשט.
12:33 כי הדברים, המילים שמשה רבנו אומר, לכאורה, זה כמו שרבי עקיבא אומר, הכל כמשמעו.
12:38 זה הפשט של הדברים.
12:41 אז מה הביא את משה רבנו
12:43 לכזה...
12:46 לפי רבי עקיבא, לכזאת אמירה בעייתית.
12:50 אומר על זה הזוהר הקדוש,
12:53 "אמר רבי יוסי,
12:55 וכי משה, בגלל ששאלו ממנו בני ישראל לאכול,
12:59 מסר עצמו למיתה?
13:02 רצה למות?
13:03 'הרגני נא הרוג'. איך זה יכול להיות?"
13:06 "אמר רבי אבא, דבר זה למדנו, וסוד עליון הוא."
13:10 אני קורא בתרגום של עברית, זה בעיקרון במקור בארמית כמובן, כאילו בזוהר, אבל כל בארמית.
13:15 אמר רבי אבא,
13:16 למדנו את הדבר הזה, זה סוד עליון. שמה?
13:19 משה עלה למדרגה שלא היה בה אף נביא אחר.
13:24 ולכן, בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה,
13:27 "הנני ממתיר לכם לחם מן השמיים",
13:31 אני אתן לכם את המן,
13:33 שמח משה,
13:35 ואמר, "מדרגה זאת מתאימה לי."
13:38 כי משה רבנו,
13:40 הוא איש האלוהים.
13:42 הוא עולה למרום, הוא מוריד תורה מן השמיים, הוא מוריד מן מן השמיים.
13:47 יותר מעלייו הנביא, יותר מחנוך, שגם עלו לשמיים.
13:53 משה רבנו מגיע לגבהים שאף אדם לא הגיע אליהם לפניו.
13:57 ולכן מתאים למשה רבנו
13:59 להוריד מן מן השמיים.
14:01 אבל,
14:03 כאשר עברו עם ישראל לדרגה אחרת,
14:06 ואמרו, "מי יאכילנו בשר,"
14:09 אמר משה:
14:11 "אם כך,
14:12 אני דרגתי פגומה."
14:15 המדרגה שלי היא כבר לא מתאימה להנהיג את עם ישראל.
14:18 אם עם ישראל רוצה בשר,
14:21 לא שהוא חושב שהקדוש ברוך הוא אין לו בשר להביא.
14:24 אלא שהוא שואל,
14:25 "אם כך, אז אני לא מתאים."
14:27 אני,
14:28 אני לא מנהיג
14:29 פרקטי.
14:30 אני לא כלכלן.
14:32 אני לא בן אדם מעשי, שילך לארגן להם עכשיו בשר.
14:36 אני מתאים לארגן להם דברים רוחניים,
14:38 להביא להם לחם מן השמיים, תורה מן השמיים,
14:41 ענני כבוד, עמוד אש, עמוד ענן, עם המטה לעשות ניסים.
14:46 זה הנהגה שמתאימה למשה רבנו.
14:47 להביא להם בשר?
14:49 לכן הוא אומר, "מאין לי בשר לתת לכל העם הזה."
14:52 אני לא מתאים.
14:54 אז אם ככה אתה רוצה, אם אתה רוצה להביא להם בשר, אולי תהרוג אותי, כי אני לא מתאים.
14:58 תביא להם מנהיג אחר.
15:00 וגם כאשר הקדוש ברוך הוא אומר לו,
15:02 שהוא יתן להם בשר,
15:06 שואל משה רבנו, לא שהוא חושב ש
15:09 הקדוש ברוך הוא לא יכול לעשות את זה.
15:11 הוא שואל אותו, זה באמת מה שאתה רוצה, להביא להם בשר?
15:15 בשר היא מדרגה יותר נמוכה.
15:17 כי מן,
15:19 זה אוכל ניסי.
15:21 מן זה לחם מן השמיים.
15:23 חז"ל אומרים שזה לחם שמלאכי השרת כביכול אוכלים אותו. זה לא בדיוק, מלאכי השרת לא צריכים בכלל לאכול.
15:29 אבל
15:30 זה לחם ניסי, לחם של אהה...
15:35 שהוא נבלע באיברים, ויש בו כל טעם שאתה רוצה, ו...
15:40 לא צריך אחר כך אפילו להתפנות, אין בו שום פסולת שנפלטת החוצה. אז זה לחם שהוא כולו נס.
15:45 ולכן,
15:48 זה שעם ישראל מבקש בשר, לכאורה זה ירידה במדרגה.
15:53 מצד שני, וזה בדיוק קשור למה שאמרנו קודם,
15:57 כשעם ישראל פתאום לא צריכים מן,
16:00 אלא הם רוצים פתאום
16:02 בשר, בשר זה משהו טבעי.
16:05 זה מראה שעם ישראל קצת מתבגר.
16:08 כמו תינוק
16:10 שהוא לא רוצה יותר לינוק,
16:12 הוא רוצה עכשיו קצת לאכול מהמרק שכל המשפחה אוכלת.
16:17 אז אם זה
16:19 סטייק אנטריקוט, לא יתנו לו עוד, לא מתאים.
16:21 אבל אם זה מרק, אז ירסקו לו קצת מהירקות, יתנו לו קצת זה, יתנו לו.
16:26 אז שוב, יש פה, עצם זה שעם ישראל מבקש בשר,
16:30 זאת היא מדרגה שאומנם לא מתאימה למשה רבנו,
16:33 מצד שני זה מדרגה שיותר מתאימה לקראת ארץ ישראל.
16:37 ולכן הקדוש ברוך הוא, מצד אחד,
16:39 ודאי מעניש אותם על זה שהם מתלוננים,
16:43 על זה שהם כפויי טובה. מצד שני,
16:46 נותן להם בשר,
16:47 ונותן להם גם, נותן למשה רבנו 70 איש מזקני ישראל שיעלוו אותו.
16:53 כי באמת זה פחות מתאים למשה רבנו. משה רבנו, אם היה מנהיג את עם ישראל לבד, אז רק בניסים, רק הכל ב...
17:00 מעל הטבע.
17:01 וכשמתחיל דברים בדרך הטבע, דרך אגב, גם הקדוש ברוך הוא לא עשה נס
17:05 וברא להם בשר.
17:07 הביא להם בדרך הטבע, רוח קדים, הביאה את הסלב.
17:11 עכשיו, זה צירוף מקרים, זה ברור שזה נס.
17:14 פעם הייתם במדבר ופתאום הגיע לכם
17:17 ים של סלב שמספיק ל-600,000 איש?
17:20 זה לא דבר טבעי.
17:21 לא דבר טבעי.
17:22 אבל זה
17:23 בדרך הטבע, זה לא נגד חוקי הטבע.
17:27 זה צירוף מקרים של אחד ל-100 מיליון. אז
17:31 זה ודאי שזה נס, אבל זה נס נסתר.
17:34 ולכן, זאת היא הדרך
17:36 שהקדוש ברוך הוא מתחיל להנהיג את עם ישראל לקראת הכניסה לארץ.
17:40 רבי חנינא בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,
17:45 לפיכך ירבה להם תורה ומצוות שנאמר: "אדוני חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר."