המדרש הראשון על פרשת נח מביא שלושה פסוקים מספר משלי שכולם מדברים לכאורה על אותו עניין: הרשעים נכחדים והצדיק עומד לעד. אבל השאלה המתבקשת היא: למה המדרש צריך שלושה פסוקים שונים כדי להעביר את אותו מסר? ובחינה מעמיקה בפסוקים עצמם מגלה לנו שלא מדובר בשלושה פסוקים זהים, אלא בשלוש דרגות שונות של רשעות ושלושה סוגים שונים של התמודדות.
המדרש ושלושת הפסוקים
המדרש בבראשית רבה פותח את פרשת נח במילים "אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים" ומביא שלושה פסוקים:
הפסוק הראשון (משלי י'): "כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם"
המדרש מפרש: עברה סופה של המבול, הרשע איננו, ונח הצדיק נשאר יסוד העולם.
הפסוק השני (משלי י"ב): "הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמוד"
המדרש מפרש: דור המבול נהפך ואיננו, ובית צדיקים – זה נח שנאמר "אלה תולדות נח".
הפסוק השלישי (משלי י"ד): "בית רשעים ישמד ואוהל ישרים יפריח"
המדרש מפרש: דור המבול נשמד, ואוהל ישרים – זה נח.
לכאורה זה אותו מסר בדיוק. אבל בעיון מעמיק, אנחנו מגלים שכל פסוק מדבר על דרגה אחרת של רשעות.
שלוש דרגות של רשעות
דרגה ראשונה: "כעבור סופה ואין רשע"
הפסוק הראשון מדבר על "רשע" בלשון יחיד. זה רשע בודד, או רשעים רבים שכל אחד פועל לעצמו. זו הרשעות של דור המבול – "מלאה הארץ חמאס". כל אחד גוזל לעצמו, כל אחד חומס לעצמו, אבל אין כאן התאגדות. זו רשעות אנרכיסטית, אינדיבידואלית, כל אחד רק לעצמו.
כעבור סופה – מספיק סופה אחת, מבול אחד, וכל הרשעות הזו נעלמת. למה? כי אין לה יציבות, אין לה עומק, זה רק אוסף אנשים רשעים שלא יודעים להתאחד ולא יודעים לבנות משהו משותף.
דרגה שנייה: "הפוך רשעים ואינם"
הפסוק השני כבר מדבר על "רשעים" בלשון רבים – קבוצה של רשעים שמתאחדים יחד. אבל גם הם "נהפכים" בקלות. לשון "הפוך" משמעותה כמו עץ שנהפך ושורשיו באוויר – הוא לא יכול לשרוד כך.
למרות שהרשעים האלה מתאחדים, אין להם שורשים אמיתיים. הם לא מחוברים לעבר, לא מחוברים לעתיד, לא יונקים ממקור משותף. כל אחד במעמקו רוצה רק את טובת עצמו. זו ברית של נוחיות, לא ברית של נצח. "התפרדו כל פועלי און" – בסופו של דבר הקשר ביניהם מתפורר.
לעומתם, "בית צדיקים יעמוד" – הצדיקים הם "בית", משפחה עם המשכיות. "אלה תולדות נח" – יש לו תולדות, יש לו עתיד, יש לו שרשרת דורות שכל דור מעביר לדור הבא. זו לא תכנית של רגע, אלא מבנה שעומד לנצח.
דרגה שלישית: "בית רשעים ישמד"
הפסוק השלישי מדבר על הדרגה הקיצונית ביותר – "בית רשעים". זו כבר לא רק קבוצת רשעים, אלא אידיאולוגיה של רשעות. זה בניין שלם, מערכת שלמה שנבנתה סביב רוע צרוף.
אלו הן התנועות הרשעות הגדולות של ההיסטוריה: הנאציזם, חמאס, דאעש, והקומוניזם באידיאולוגיה האתאיסטית שלו. אלו לא סתם אוסף של רשעים, אלא אידיאולוגיה שמחנכת, מלמדת, בונה מוסדות, מערכות חינוך, מערכות שלטון. "בית" שלם של רשעות.
דור הפלגה היה דוגמה לכך – הם רצו לבנות "בית", מגדל שיגיע לשמיים. זו הייתה מערכת אידיאולוגית, תכנית גדולה. ולכן "בית רשעים ישמד" – צריך להשמיד לא רק את האנשים אלא את כל המבנה האידיאולוגי.
התקווה בעומק החשיכה
עכשיו מתעוררת השאלה הכואבת: האם באמת תמיד הרשעים נכחדים והצדיקים מנצחים? הרי אנחנו רואים לא מעט מקרים שבהם "דרך רשעים צלחה", שבהם נדמה שהרוע מנצח.
השיעור מעלה תובנה חשובה: אמנם לטווח הקצר, במבט הסינכרוני, לפעמים נראה שהרשעים מצליחים. אבל במבט ארוך, בפרספקטיבה של ההיסטוריה, תמיד הרשעות נכחדת והצדק מנצח.
הדוגמה המובאת בשיעור מרגשת: בעוד 200 שנה, הנינים של הנינים של הנינים שלנו ילמדו את הפרק הזה של מלחמה בהיסטוריה – והאויבים שלנו לא יהיה להם זכר. בדיוק כמו שאנחנו היום לומדים על רומא, על בבל, על כל הצוררים שצררו את עם ישראל – ועם ישראל עדיין כאן. "נצח ישראל לא ישקר".
זו לא נחמה ריקה – זו תובנה היסטורית עמוקה. בסופו של דבר, מערכות הרשע מתפוררות מבפנים. הן נהפכות כמו עץ שאין לו שורשים. הן נשמדות כמו בית שנבנה על חול.
הניגוד בין אוהל לבית
יש נקודה עדינה ומרגשת בפסוק השלישי: "בית רשעים ישמד ואוהל ישרים יפריח". למה אוהל ולא בית?
דור הפלגה רצו לבנות מגדל, בניין ענק, משהו מרשים וקבוע. מול זה עומד אברהם אבינו – שעזב את בוני המגדל והקים לו אוהל. אוהל פתוח לארבע רוחות, זמני, נייד, צנוע.
אבל זה בדיוק הפואנטה: "אוהל ישרים יפריח" – לא רק יפרח, אלא יפריח את האחרים, יפריח את העולם כולו! הבית הענק של הרשעים יישמד, והאוהל הרעוע לכאורה של הצדיקים יצמיח פרחים בכל העולם.
זה הכוח של דרך הצדיקים – היא לא צריכה להיות מרשימה, לא צריכה להיות ענקית, לא צריכה להיות מפוארת. הטוב האמיתי, החסד האמיתי, הצדק האמיתי – הם כמו זרע קטן שנופל לאדמה ומצמיח יער שלם.
המסר לדורנו
בזמן של מלחמה, בזמן שבו אנחנו רואים את אידיאולוגיות הרוע של ימינו, השיעור הזה נושא מסר חיוני:
ראשית, אנחנו צריכים להבחין בין שלושת סוגי הרשעות. יש רשעים בודדים שפועלים לעצמם, יש קבוצות של רשעים שמתאגדים, ויש אידיאולוגיות רשע שלמות. כל אחת מהן דורשת התמודדות אחרת, אבל כולן – לטווח הארוך – נידונות לכישלון.
שנית, אנחנו צריכים לזכור שהצדק לא נמדד בהצלחה הרגעית. בית צדיקים לא בהכרח מנצח בכל קרב, אבל הוא "יעמוד" – הוא עומד לנצח. האוהל של הישרים לא תמיד נראה מרשים, אבל הוא "יפריח" – בסופו של דבר הוא יצמיח חיים ברכה בכל העולם.
שלישית, עלינו לזכור את כוחו של הקשר בין הדורות. מה שמבדיל את "בית צדיקים" מ"רשעים" זה לא רק מעשיהם כאן ועכשיו, אלא ההמשכיות. "אלה תולדות נח" – יש תולדות, יש העברה מדור לדור, יש שרשרת של ערכים שעוברת מאב לבן, ממורה לתלמיד, מדור לדור.
שלושת הפסוקים במשלי מלמדים אותנו שלוש אמיתות:
- כעבור סופה ואין רשע – גם רשעות אינדיבידואלית, כשהיא נפוצה, לא יכולה לעמוד בסופה. אין לה יסוד.
- הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמוד – גם כשהרשעים מתאגדים, אין להם שורשים אמיתיים. הקשר ביניהם רדוד ומתפורר. רק בית שיש בו שרשרת דורות עומד לנצח.
- בית רשעים ישמד ואוהל ישרים יפריח – גם אידיאולוגיות רשע שלמות, עם כל המערכות והמוסדות שלהן, בסופו של דבר נשמדות. ואילו הצדיקים, גם אם יש להם רק אוהל צנוע, הם אלה שיפריחו את העולם.
המדרש לוקח את כל זה ומיישם אותו על נח – האיש שעמד לבדו מול עולם שלם של רשעות. הוא לא בנה מגדלים, הוא בנה תיבה. הוא לא הקים אימפריה, הוא שימר משפחה. והוא הצליח להוריש לנו עולם חדש.
כך גם אנחנו – עם ישראל – עומדים מול אידיאולוגיות רשע לאורך כל הדורות. לפעמים זה נראה שהן מנצחות. אבל "נצח ישראל לא ישקר". בעוד 200 שנה, הנינים של הנינים שלנו ילמדו את זה בספרי ההיסטוריה, והאויבים לא יהיה להם זכר.
תמלול השיעור
ערב טוב.
ברשות מוריי ורבותיי.
המדרש הראשון על פרשת השבוע, פרשת נח,
יש בו גם מסר עמוק מאוד לכל הדורות כולם, וגם לסיטואציה של המלחמה שבה אנחנו נמצאים. אתם יודעים איך זה שפרשת השבוע תמיד
מלא הארץ חמאס.
זה גם נכון ותמלא הארץ חמאס. אבל המדרש אומר משהו אחר.
המדרש אומר כך: אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים.
ה דהוא דכתיב, זהו שכתוב, כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם.
כעבור סופה ואין רשע, זה דור המבול.
וצדיק יסוד עולם, זה נח.
הפסוק הזה ממש כאילו נכתב על נח, יכול להיות שבאמת נכתב על נח.
זה פסוק ממשלי.
יכול להיות ששלמה המלך אומר את זה על נח. כעבור סופה, איזה סופה מדובר פה?
המדרש לוקח את זה לכיוונו של המבול.
עברה סופה, עברה סופה, עבר המבול ואין רשע. כל הרשעים נכחדו מן העולם.
וצדיק יסוד עולם.
זה נח שהוא צדיק שיסד את העולם מחדש.
ממשיך המדרש ואומר:
פסוק אחר במשלי, זה היה ממשלי פרק י', עכשיו משלי פרק י"ב.
הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמוד.
הפוך רשעים ואינם, זה דור המבול שנהפכו ואינם, ובית צדיקים יעמוד, זה נח שנאמר אלה תולדות נח.
דבר אחר.
אלה תולדות נח, כתיב זה פסוק.
נוסף ממשלי, ממשלי י"ד, אנו מ-י', י"ב, עכשיו י"ד.
משלי י"ד כתוב, בית רשעים ישמד ואוהל ישרים יפריח.
בית רשעים ישמד זה דור המבול, ואוהל רשעים יפריח זה נח. תודה רבה.
כלומר, שלושת הפסוקים האלה, בעיקרון אומרים את אותו מסר.
הרשעים סופם להישמד ולהיקחד מן העולם.
הפוך רשעים ואינם, בית רשעים ישמד.
והצדיקים סופם לעמוד יציבים.
אוהל ישרים יפריח, בית צדיקים יעמוד, צדיק יסוד עולם. בעיקרון שלושה פסוקים במשלי שמעבירים את אותו מסר.
הרשעים נכחדים, הצדיק זוכה להצלחה.
אז המסר הוא נפלא.
לפעמים זה מעורר בנו קצת עירורים נוגים, האם תמיד ככה זה בעולם?
ה נכון, שאצל נח זה ככה היה, כל הדור נכחד והוא שרד.
אבל האם תמיד זה ככה? לא תמיד הקדוש ברוך הוא מתערב באופן אקטיבי ויוצר ככה את המציאות. וכולנו מכירים את השאלה הנוקבת של צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.
ולפעמים מרגישים כאילו זה המצב הרגיל בעולם.
לא שהצדיק פורח ומצליח, אלא שלצערנו דרך רשעים צלחה.
לא רק את המשאבה עכשיו.
כן.
אז עכשיו, תראו, קודם כל, ברור לנו, אם אנחנו מסתכלים בפרספקטיבה, אני חושב שזה ברור שזה כך.
זאת אומרת,
פגשתי היום, הייתי בקניות, ראש העין, פגשתי שמה מישהו שמדי פעם מתפלל פה בבית הכנסת, הרבה בבא ואבא ואחבא ומדי פעם פה.
אז הוא שאל אותי מה, איך, מה עשינו איזה מציאות זאת? איך מתייחסים לזה?
אז אמרתי לו, אני בטוח ב-100%, במיליון אחוז,
שעוד 200 שנה,
הנינים של הנינים של הנינים שלנו ילמדו את הפרק הזה בהיסטוריה.
והאויבים שלנו, לא יהיה להם זכר.
זה פשוט מכל פשוט.
זה כמו שאנחנו היום לומדים על רומא ועל בבל ועל כל הצוררים שצררו אותנו מאז ועד העולם.
ואנחנו, עם ישראל הוא עם הנצח.
נצח ישראל לא ישקר, בסופו של דבר הרשעים נכחדים ועם ישראל מנצח. זה ברור שבעוד 200 שנה ככה זה יהיה.
אבל נכון שבינתיים אנחנו סובלים. נכון.
משיח בוא יבוא.
בעזרת השם. וכדי להסביר את זה יותר לעומק, ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה מדברו. אמן.
אז אני רוצה רגע לשים לב, נעיין בעומק של המדרש.
המדרש מביא שלושה פסוקים.
בשביל מה שלושה פסוקים?
אם זה אותו מסר בדיוק.
אז אם אנחנו נשים לב היטב למה באמת כתוב בפסוקים, אנחנו רואה שזה לא אותו מסר.
זה יש פה איזה הדרגה, יש פה איזה הבדלים בין הפסוקים שבעצם בסופו של דבר בונים מסר קומה על גבי קומה על גבי קומה.
המדרש דורש את כל הפסוקים הללו על נח לעומת דורו, דור המבול נשמד ונח שרד.
אבל אני רוצה רגע לקחת את זה לכיוון אחר מהמדרש, אחר כך נחזור למדרש.
הפסוק הראשון ממש כתוב נראה שנכתב על נח.
כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם. היה סופה.
מבול, איבדה את כל הרשעים ויש צדיק אחד שהוא יסוד עולם, הוא מייסד את העולם מחדש, זה ממש דור המבול ונח.
אבל בואו נעזוב רגע את המדרש, ניקח את הפסוק השני כפי שהוא.
הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמוד. הפסוק, המדרש כן דורש את זה על נח ודור המבול.
אבל בואו ניקח את זה רגע לפשט של הפסוק.
הפוך רשעים ואינם.
רגע, על איזה רשעים נאמר שהם נהפכו?
בני דורו.
רגע.
זה כבר נח.
או, רגע, אני חושב שזה רומז לסדום.
על סדום נאמר שהקדוש ברוך הוא הפך את סדום ואמורה, בהפוך אלוהים.
לשון אפיכה נאמר על סדום.
הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמוד.
זה אברהם אבינו.
זה אברהם אבינו. ואברהם אבינו זה בית, זה כבר לא רק צדיק יסוד עולם, נח שמייסד את העולם מחדש.
אלא זה בית צדיקים, בית של צדיקים, כי ידעתיו למען יצווה את בניו את זרעו אחריו וישמרו דרך השם לעשות צדקה ומשפט.
הפסוק השלישי
אומר, בית רשעים ישמד ואוהל ישרים יפריח.
כאן זה לא כזה מוכרח.
אבל אם הפסוק הראשון מדבר על
על דור המבול, והפסוק השני מדבר על סדום,
אני יש לי השערה שהדור, שהפסוק השלישי מדבר על
על דור הפלגה. אין לי הוכחה לזה. אפשר להגיד עשיו.
אפשר להגיד רשעים שבכל דור ודור.
אבל למה אני אומר דור הפלגה?
מה דור הפלגה רצו לעשות?
לבנות.
לבנות מגדל, נכון? בית רשעים ישמד, הבית הפיזי שהם בונים נשמד.
ואוהל ישרים יפריח. חז"ל אומרים שאברהם אבינו היה
מבונה המגדל.
הוא היה בדור הפלגה.
הוא חשב לטובה. הוא לא חשב לבנות מגדל למרוד בקדוש ברוך הוא.
אבל הוא חשב לטובה. בואו נאחד את כולם. אברהם תמיד הוא מידת החסד, הוא רוצה לאחד את כולם. נתאחד כולנו סביב זה. אבל באיזשהו שלב הוא פרש ואמר אני מבין שזה לא מתאים, זה פה כוונות רעות, עזב אותם והלך לו לדרכו.
ואז הוא בעצם חז"ל אומרים שדור הפלגה היה כאשר הוא כבר היה בין 52, שזה היה בדיוק בשנת 2000 לבריאת העולם.
אברהם אבינו נולד ב-1948 לבריאת העולם, כשהוא היה בן 52 בשנת 2000 שנה לבריאת העולם היה דור הפלגה, ואברהם בונה במקום מגדל ראשו בשמיים, הוא בונה אוהל.
אוהל פתוח לארבעה כיוונים שכולם מוזמנים לבוא לתוכו, מכניס אורחים.
זה אוהל ישרים יפריח.
הוא היה בן 52, הוא נבנה בפתח המגדל?
כן, ככה חז"ל אומרים.
תראה, רק כשהוא היה בן 70, 75
אז הוא רק כולל ארץ ישראל. הוא התחיל את החיים מבוגר מדי.
מבוגר מדי, אבל אחרית ימים 175 שנה.
הפסוקים פה מדברים על לעבוד כולם.
נכון, נכון.
זה בהחלט יכול להיות שזה מדבר על כל האבות. אני רוצה עכשיו רגע זה, אני חושב ככה איזה רעיון בפשט, אבל אני רוצה לחזור למדרש.
המדרש דורש הכל על נח.
ואם אנחנו נשים לב בתוך הפסוקים עצמם, יש הבדלים דקים שמלמדים אותנו על משהו מאוד עמוק.
הפסוק הראשון מדבר, בוא נראה מיהו הרשע או הרשעים שעליהם מדובר.
הפסוק הראשון אומר, כעבור סופה ואין רשע.
מדובר פה על רשע, משמע אולי רשע אחד.
יכול להיות שיש גם רשע אחד שעוברת סופה והרשע הזה איננו.
הפסוק השני אומר,
הפוך רשעים ואינם.
רשעים לשון רבים.
יש הרבה רשעים, גם הם נהפכים.
הפסוק השלישי אומר,
בית רשעים ישמד.
מה ההבדל בין רשעים לבין בית רשעים?
בית רשעים זה לא סתם אוסף רשעים שמתאגדים יחד.
בית רשעים זה אידיאולוגיה של רשע.
זה אנשים, זה כל כך אקטואלי. זה כמו הנאציזם, זה כמו חמאס, זה כמו דאעש.
אנשים שהם לא סתם אוסף של אנשים שבאים להילחם נגד עם ישראל.
זה אידיאולוגיה של רשע, אידיאולוגיה של מוות, אידיאולוגיה של זוועות.
ואולי הנאציזם והחמאס, זה אולי באמת איזה הקצנה מאוד מאוד גדולה.
אבל יש הרבה פעמים שהרשע מתאחד סביב אידיאולוגיה.
אני אגיד, מה?
אפשר להגיד גם כן, זה שהאידיאולוגיה של השם עצמה.
נכון.
ביתו זו זו אשתו.
נכון, זה כל עכשיו, למה מחסרים אותם גם?
אם אם הם רק סובבים אותם, אז למה להשמיד אותם גם? למה בית רשעים ישמד?
כי באמת זה משהו אידיאולוגי שכולם הם חלק מזה.
כמו אמן אבא, הם מתאחדים פה כמו אמן.
כן. החוסני לכות את הפעולה עם היטלר?
נכון.
נכון, המופתי וכן, הרבה, הרבה שיתפו פעולה עם היטלר.
גם כאשר זה לא כזה קיצוני.
אני אתן רגע דוגמה אחרת, לא כזאת קיצונית.
הקומוניזם.
זה לא רשעות כמו הנאציזם, למרות שגם סטלין ימח שמו, היה רוצח המונים.
20 מיליון איש.
אבל אבל הקומוניזם, מעבר לרשעות שהייתה בו בכל מיני נקודות כאלה ואחרות, לצורך המשטרה.
הקומוניזם היה בו משהו אידיאולוגי נגד הדת.
הדת זה אופיום להמונים.
האתאיזם היה שמה חלק מישויות השלטון.
נגד הדת, לא רק נגד היהדות, גם נגד נצרות, נגד האסלאם, נגד כל דת.
זה היה משטר אתאיסטי באופן מוצהר.
אסרו כל דת.
היו יהודים שעלו לארץ בעקבות פתיחת מסך הברזל,
והם סיפרו שהם שמה עשו דוקטורט באתאיזם.
כי זה היה, זה הייתה התפיסה, זה מה שחינכו את כולם.
יש דבר כזה?
כן, דוקטור לפילוסופיה.
זה בלימודי פילוסופיה, אבל הדוקטורט שלו על אתאיזם.
אז זה רק איזושהי דוגמה לדבר הזה. אבל זה לא, זה אולי לא רשעות כל כך צרופה ומזוככת ונוראית ומזעזעת, אבל כן, זה אידיאולוגיה של רשע.
אז אם אנחנו מבינים שיש פה רשע, רשעים ובית רשעים.
אז נוכל גם להבין את המסרים השונים של הפסוקים שיש פה באמת
הדרגה גם בדברים שיקרו להם.
כעבור סופה ואין רשע.
לא משנה אפילו רשע בודד, מלאה הארץ חמאס.
הם לא התאחדו ביחד.
לא התאחדו ביחד לעשות זה. לא רשעים, יש המון רשעים. אבל זה לא רשעים שהתאחדו ביחד.
אלא כל אחד לעצמו, כל אחד חומס לעצמו, כל אחד לוקח מהאחר, כל אחד.
ובסופו של דבר בא סופה, כעבור סופה ואין רשע.
וצדיק יסוד עולם.
הפסוק השני
אומר שזה לא רק
לא רק כעבור סופה ואין רשע, אלא הפוך רשעים ואינם.
מה זה הביטוי הזה להפוך רשעים?
זה בעצם כמו שנאמר שעל העץ שהוא נהפך, אז הוא מת. כך אומר הפסוק על העץ שהוא נהפך.
ובעצם הפוך רשעים ואינם. רשעים, גם אם הם רבים, הם מתאחדים, אבל אין להם שורשים.
הם לא באמת יונקים מאיזשהו מקור משותף, מאיזשהו רקע, הם לא מחוברים לעבר, הם לא מחוברים לעתיד.
הרי אילן יציב לא נהפך כל כך בקלות.
גם בית שהיסודות שלו חצובים בקרקע, הוא יציב ועומד.
בית צדיקים יעמוד.
לכן פה מוזכר בית צדיקים, פה מוזכר אלה תולדות נח. נח יש לו תולדות, יש לו עתיד.
לעומת זאת הרשעים, הפוך רשעים ואינם. גם אם יש לו בן, אבל הבן הזה גם רשע,
אבל כל רשע רוצה רק את טובת עצמו. התפרדו כל פועלי אבן. אין באמת קשר ביניהם, זה לא חיבור של נצח, זה לא שרשרת של הדורות שכל דור מעביר לדור הבא.
זה כל דור לעצמו, זה כל אדם לעצמו.
ולכן גם אם הם מתאחדים, הם מתאחדים רק לצורך עצמם. ולכן הפוך רשעים ואינם.
לעומת זאת,
בית רשעים, גם שיש אידיאולוגיה של רשע.
שמן מקיפה בית שלם, משפחה שלמה, עם שלם.
גם האידיאולוגיה הזאת, בית רשעים ישמד ואוהל ישרים יפריח.
גם אם הישרים יש להם רק אוהל,
וזה ודאי רומז לאוהל של אברהם, הישרים זה כינוי לשלושת האבות,
אז דרכם של הצדיקים היא לא רק פורחת, לא כתוב אוהל ישרים יפרח, אלא אוהל ישרים יפריח.
הישרים סופם להפריח את העולם כולו והרשעים ישמדו.
ולכן, אומנם באופן זמני אנחנו רואים הרבה פעמים שדרך רשעים צלחה.
אבל המדרש אומר לנו תדע לך שלאורך זמן
הסופה עוברת הרשע איננו. הרשע הרשעים נהפכים, אין להם שורשים, גם אם הם מאוחדים, אין להם שורשים, וגם אם הם ממש אידיאולוגיה של רשעות,
זה בסופו של דבר מתפורר כאבק ואוהל ישרים יפריח. גם אם נראה לך שהישרים הם לכאורה כוחם דל, בסופו של דבר האוהל הזה הרעוע
הוא יפריח את העולם כולו.
רבי חנניה בן עקשיה אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.