בלוג

טוב
בפרשת לך לך בסוף הפרשה
אברהם אבינו מצווה על ברית המילה וכמובן נימול.
אברהם מל את עצמו, מל את כל אנשי ביתו, גם את ישמעאל, שהוא בן 13 שנים, 13 שנים, גם אותו הוא מל.

דווקא הפרשה הבאה פותחת וירא אליו השם באלוני ממרא.
ואומרים חז"ל, למה נגלה אליו הקדוש ברוך הוא דווקא באלוני ממרא?
אלוני ממרא הכוונה היא המקום של ממרא.
היה שמה ענר אשכול וממרא שלושה בעלי ברית אברהם שהם בני בריתו.

ושלושתם ידידים טובים שלו, שלושתם נלחמים איתו מול ארבעת המלכים, כאשר אברהם יוצא להציל את לוט בן אחיו.
כתוב רק חלק הנערים וחלק האנשים אשר הלכו איתי, ענר, אשכול וממרא, הם יקחו חלקם.
אז אנחנו רואים שהנר, אשכול וממרא יצאו איתו להילחם בארבעת המלכים, לא דבר פשוט, כן.
זה להילחם כנגד ארבע אימפריות, זה לא סתם ארבעה מלכים.
ארבעת המלכים, אחד מהם אמרפל מלך שנער, שנער זה בבל.
מלך בבל, זה אימפריה אדירה.

ומלך עילם.
כן, יש שמה עילם זה מודעי.
אז יש שמה בבל, פרס, מדינות ענקיות.
חז"ל אומרים שאמרפל זה נמרוד שאמר לאברהם פול, אמר פול, אמרפל.
על כל פנים זה לא מלחמה פשוטה.
והנר, אשכול וממרא יוצאים יחד עם אברהם במבצע, זה ממש מין מבצע אנטבה כזה של חילוץ שבויים בעומק, עומק האויב.
זה ממש דומה למבצע אנטבה כמו שצה"ל יצא להציל שבויים באפריקה, במדינה זרה, עוינת.
בלי אפשרות לתדלק בדרך בצורה נורמלית.
ככה אברהם יוצא עם כוח קטן יחסית 318.
וירדוף עד דן ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויקם.

איזה התקפה שהוא כנראה מפתיע אותם, בלילה.
נחלק עליהם מכמה כיוונים, הם לא מוכנים לזה.
אז באמת במעטים כנגד המרובים, הוא מצליח לנצח אותם.
אבל זה לא פשוט בכלל.
והנר, אשכול וממרא, נאמנים לבריתו של אברהם אבינו, בעלי ברית אברהם, הם הולכים איתו ונלחמים איתו את המלחמה הזאת.

ובמקום הזה באלוני ממרא, שם נגלה השם אל אברהם.
וירא השם אל אברהם באלוני ממרא.
אומרים חז"ל, למה בעצם הקדוש ברוך הוא דווקא מתגלה אליו באלוני ממרא?
יתברך שמו של הקדוש ברוך הוא, שאינו מקפח שכר כל בריה.
שלושה ערבים היו לו לאברהם, ענר, אשכול וממרא.
וכיוון שאמר לו הקדוש ברוך הוא שימול, הלך לקחת מהם עצה.
להתייעץ, האם לעשות ברית מילה או לא.
הלך אצל ענר.
אמר ככה וככה אמר לי הקדוש ברוך הוא.
לעשות ברית מילה?
אמר לו ענר, בעל מום אתה רוצה לעשות את עצמך.
שיהיו קרוביהם של המלכים שהרגת באים והורגים אותך.
הרי אתה הרגת פה מלכים, רדפת אחרי ארבעת המלכים, הכית בצבא שלהם.

הם עכשיו רוצים לפגוע בך חזרה.
אז מה אתה עכשיו עושה?
מחליש את עצמך.
זה דבר טוב?
בעייתי.

הלך אברהם אצל אשכול, זה היה עצה של ענר.
הלך אצל אשכול.
אמר לו ככה אמר לי הבורא, מה תייעצני?
אמר לו אשכול, אתה זקן.
אם תמול ייצא ממך הרבה דם ולא תוכל לסבול ותמות.
תינוק, עושים לו ברית מילה, זה כואב ולא קורה כלום.

אבל זקן הרבה יותר מסובך.
מה? ככה בגיל כזה, בגיל 100, גיל 99, אתה רוצה לעשות ברית מילה?

הניחו והלך אצל ממרא, הולך אברהם לממרא.
אמר לו ככה אמר לי הבורא, מה תייעצני?
אמר לו ממרא, בדבר הזה אתה מבקש עצה?
הרי השם הוא שהצילך מכבשן האש, הוא עשה לך את כל הניסים האלה.
הוא הצילך מן המלכים.

ולולי כוחו וגבורתו היו הורגים אותך, את כל גופך.
והרי הציל הקדוש ברוך הוא את כל רמח איברים שבך.

וכעת הוא מבקש ממך איבר אחד לעשות ברית מילה.
אתה מבקש עצה?
עשה כמצוותו.
אמר הקדוש ברוך הוא, יתברך שמו, אתה ממרא שנתת עצה לאברהם אבינו אינני נגלה אליו אלא בתחומך.
עד דכתיב, זהו שכתוב וירא אליו השם באלוני ממרא.
במקום אחר אומרים חז"ל שממרא נקרא כך על שם שהוא המורה.
יש לנו הרי אלוני ממרא, יש אלוני מורה, זה דברים קשורים.
אלון מורה זה בשומרון, אלוני ממרא זה ליד חברון.
אבל השמות הם שמות קשורים.
בעיקרון מורה זה מלשון להיות מורה, הוראה, ללמד.
ממרא, יש לנו זקן ממרא, זקן ממרא הוא מורד בסנהדרין, הוא ממרה את פי הסנהדרין.
אז זה שני דברים הפוכים כאילו.
מורה זה מי שמלמד, הממרא הוא המורד במורה.
אבל בעצם בעומק העניין זה אותו דבר.
למה?
כי המורה הוא הסמכות, הוא מלמד.
הממרא הוא יותר חושב שהוא סמכות, עוד יותר מהמורה.
הוא זקן ממרא למשל הוא מרגיש יותר סמכות מאשר הסנהדרין.
עד כדי כך שהסנהדרין אומרים משהו והוא מסרב, הוא זקן ממרא.

ואינו נהנש עד שהוא יורה הלכה כדבריו.
אם הוא חולק על הסנהדרין זכותו לחלוק.
אבל ברגע שהתקבלה ההלכה היחיד ורבים הלכה כרבים, הוא חייב להרים ידיים ולהגיד, אני עדיין חושב את דעתי, אני לא חוזר בי.
אבל לעשות, מה לעשות?
אני עושה כמו הרבים.

אבל אם הוא עדיין ממשיך להורות הוא ממרה, הוא מורה הלכה כדעתו ולא כדעת הסנהדרין, אז הוא נקרא זקן ממרא.
כך ממרא שלנו בפרשה הוא בעצם מצד אחד מורה הלכה לאברהם מה לעשות.
אבל הוא גם סוג של מורד.
כלומר, אומר לאברהם אבינו, תגיד לי אתה נורמלי?
מה אתה בכלל מבקש עצה בדבר הזה?
איך אתה בכלל מתלבט? מה התלבטות?
הקדוש ברוך הוא הציל אותך מכל הצרות, עשה לך את כל הניסים האלה.
מה בכלל הקושי? מה בכלל השאלה?
עכשיו, זה אחד מעשרה ניסיונות.
ניסיון ברית המילה הוא אחד מעשרה הניסיונות שנתנסה אברהם אבינו.

וזה ניסיון, זה לא ניסיון כל כך פשוט לעשות ברית מילה.

בגיל מבוגר.
אבל אף על פי כן זה לא דומה לניסיונות אחרים.
לכאורה ניסיונות אחרים הרבה יותר קשים.
מה הניסיון העקדה? ודאי הרבה יותר קשה.
גם ניסיון של לך לך מארצך, תעזוב הכל, לך לאיזה מקום שאתה לא מכיר, אף אחד לא מכיר אותך, אתה לא מכיר אף אחד.
ניסיונות קשים מאוד, לגרש את ישמעאל, ישמעאל הבן שלו, הוא אוהב אותו בכל ליבו, למרות שהוא ישמעאל, אבל זה בן שלו.
ניסיונות קשים.
אז לכאורה ברית המילה נראה בסדר, ניסיון, אבל לא איזה ניסיון עד כדי כך קשה.
ודווקא פה אברהם הולך להתייעץ.
מה בכלל הוא הולך להתייעץ? אברהם אבינו.
כשאמרו לו לך לך הוא גם הלך להתייעץ?
מספרים שהארי הקדוש פעם אמר לגוריו, לתלמידים שלו, נקראים, היו מכונים גורי ארי.

אז הוא אמר להם יום אחד ערב שבת, איזה שעה לפני שבת.
אמר להם קומו עכשיו, עכשיו אנחנו בקפיצת הדרך עולים לירושלים, מביאים את המשיח.
אמרו לו בטח רק שנייה, אנחנו רק הולכים להתייעץ עם האישה, להגיד לאישה שאנחנו הולכים לירושלים למשיח.
אמר להם פספסתם, אבוד.
מה זה כשאומרים לך משיח אתה לא צריך עכשיו להתייעץ, מה יש להתייעץ?
אם אתה תביא את המשיח, אשתך תשמח או לא תשמח?
תשמח, נו מה?
אז מה עכשיו, בסדר, אז היא אולי תדאג לך חצי שעה, אבל יבוא המשיח, אור גדול כזה יאיר בעולם, מה, מה בכלל השאלה?

אז אני לא מזלזל בלהדאיג את האישה גם חצי שעה, זה בכל זאת לא, לא מוצלח.
אבל אבל עדיין, יש דברים שאתה לא אמור להתלבט בהם.

איך אברהם אבינו מתלבט בכלל בשאלה הזאת של ברית המילה?
מה התלבטות? מה, את מי הוא שואל?
עם מי אתה מתייעץ?
עם שלושה גויים, סליחה, עם כל הכבוד שהם בעלי בריתו, שהם אנשים טובים.
אבל זה מי שיש לך להתייעץ, טוב אין לו עם מי להתייעץ, עם יהודים?
עוד לא היה יהודים בעולם, אז הוא מתייעץ, אבל אבל למה בכלל צריך להתייעץ?

אבל כשהיה לך ניסיון העקדה, עם אישה הוא לא התייעץ.
הוא לא אמר לשרה אני הולך לעקוד את אברהם.
אמר ליצחק קדימה הולכים.
לא התייעץ עם אף אחד, וזה ניסיון הרבה יותר קשה.
פתאום הוא מתייעץ, שיתייעץ עם אשתו, מה, מה הוא מתייעץ עם גויים?

בעומק העניין, זה בדיוק הנקודה.

ענר, אשכול וממרא.
בעומק העניין זה בדיוק הנקודה.
שבעצם אומר אברהם, אני מצד אחד, אברהם יש לו שתי, שתי תכונות באישיותו, בדרכו, בחיים שלו, בעולם שלו.
תכונה אחת הוא אב המון גויים.
אברהם אבינו הוא קשור לכל העולם, הוא רוצה לחבק את כל העולם, הוא עושה חסד לכל ה.
באים אליו שלושה שנראים לו כמו ערבים הולכי דרכים שמשתחווים לעפר שברגליהם.
רץ לקראתם, קורא להם אדוני, בואו, מה הוא לא טורח בשבילהם.
וירוץ, וימהר, ויביא, ויתן, ויפרוס, ויעמוד עליהם.
בלי סוף.
כל זה בשביל מי? בשביל שלושה אנשים עוברי אורח, שהיום הם פה, מחר אתה לא רואה אותם.
אברהם היה כולו אהבה לכל אנשי העולם כולו.
לכן הוא נקרא אב המון גויים.
ומידת החסד.

מצד שני, אברהם נקרא גם אברהם העברי.
כל העולם מעבר אחד והוא מעבר השני.
כי באמת הוא שונה מכולם.
אחד היה אברהם.
אברהם הוא היחיד, הוא אחד מאמין באל אחד, מול כל העולם כולו שעובדי אלילים.

אז אברהם יש בו שתי תכונות שמתנגשות.
מצד אחד זה הוא לבד נגד העולם, מצד שני הוא רוצה לחבק את כל העולם, הוא רוצה לקרב את כל העולם.
חז"ל אומרים על הפסוק ואת הנפש אשר עשו בחרן, שאברהם היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים.
הם היו מקרבים אנשים לעבודת השם.
אז בעצם זה שאומרים לו עכשיו תעשה ברית מילה.
אמר אברהם, עכשיו אני עושה ברית מילה, הרי אני מרחיק את עצמי מכל העולם כולו.
כי אני בעצם עכשיו מסמן את עצמי.
יש מדרש אחר שבו ענר אומר לאברהם.
סליחה, אשכול, אומר לאברהם, האם אתה רוצה לסיים את עצמך בין שונאיך?
לסיים את עצמך הכוונה היא לסמן את עצמך.
אתה צריך להיות שונה מכולם?
תהיה דומה לכולם.
מה אתה עכשיו דווקא שונה?
מה אתה כזה אצבע בעין לכולם, לא אני שונה מכם.

תהיה אחד עם כולם.
עכשיו אברהם יש לו תכונה הכי עמוקה של להיות יחד עם כולם.
להיות בענווה, באהבה, בחסד, לקרב את כולם.
ואם אני עושה ברית מילה אני כאילו אומר בזה, טוב, אתם כל העמים בעולם, אתם מדרגה אחת.
אני מדרגה עליונה יותר, אני עם נבחר.

והחשש הוא חשש אמיתי, גם היום אנחנו הרבה פעמים חוששים לפעמים להגיד אנחנו עם נבחר, אנחנו עם סגולה.
חוששים, הרבה יותר נעים להגיד אנחנו אוהבים את כולם, כולם שיאהבו אותנו, להיות נחמדים לכולם, זה הרבה יותר נעים.
למה להגיד שאתה יותר מכולם? הרגשה לא נעימה.
ולא רק הרגשה לא נעימה, זה סותר את המהות של אברהם בתור אב המון גויים, בתור אדם שרוצה לחבק את כולם ולקרב את כל העולם כולו.

וכאן הוא פונה ומתייעץ דווקא עם שלושת רעיו בני בריתו הנוכרים, הגויים.
כי הוא רוצה לשמוע מהם את התגובות.
אם אני עושה ברית מילה מה התגובה שלך?
אז ענר, ענר היה ככל הנראה אדם יותר סכלתן.
אומר לו טענות סכלתניות.
יש במדרש שקראתי קודם, אז ענר אומר לו אתה מחליש את עצמך, אתה תהיה בעל מום.
במדרש אחר הוא אומר לו לא מתאים לזקנים.
זה אולי הדור הבא, צעירים, אבל אתה זה תן לו כל מיני טענות שכליות למה לא לעשות את זה.
אשכול באחד המדרשים מופיע שאשכול אומר לו מה אתה מסיים עצמך בין שונאיך?
למה אתה צריך להיות שונה מכולם? תהיה עם כולם.

אבל ממרא דווקא הכוח הזה להיות ממרא, להיות מורד, במי הוא מורד פה?
הוא לא מורד באברהם, הוא גם לא מורד בקדוש ברוך הוא, להפך.
הוא מורד בכל העמים.
אומר לו עזוב אותך מכל העמים.
הן עם לבדד ישכון, אתה צריך להגיד את האמת שלך.
אתה תהיה עם האמת שלך, הקדוש ברוך הוא אמר לך, אתה תעשה מה שהבורא אומר.

ובסופו של דבר כאשר אתה תלך עם האמת שלך, כל הגויים יראו ויתמלאו יראת הרוממות, יתמלאו הערכה.
כאשר אתה תהיה נאמן לאמת שלך, אנשים יסתכלו עליך ויגידו וואלה.
כל הכבוד.
וזה בסופו של דבר מה שאברהם רצה לשמוע.
הוא הלך לענר.
ענר אמר לו אל תעשה ברית מילה, אז הוא לא שמע בקולו.
הוא הלך לאשכול, אמר לו אל תעשה ברית מילה, אז הוא גם לא שמע לו.
הלך לממרא.
אז אם אתה רוצה להתייעץ, למה אתה לא מקשיב למה שאומרים לך?
זה לא סתם שהוא רוצה להתייעץ, הוא לא מתלבט באמת אם לקיים את מצוות השם או לא.
הוא רוצה לשמוע איך זה יתקבל, האם יש אנשים באומות העולם שכן, אני אומר להם אני עכשיו הולך להקים את עם ישראל, הולך לעשות ברית מילה.
ואיך הם יגיבו?
מה תהיה התגובה שלהם?
זה משמעותי מאוד לשליחות של אברהם בתור אב המון גויים, בתור מביא דבר השם לעולם, להיות אור לגויים, להיות אור לעולם כולו.

ואני חושב שהדבר הזה באמת הוא רלוונטי מאוד גם היום.
הרבה פעמים היום מול כל מיני אומות בעולם, גם מול האויבים הקרובים שלנו, פלסטינים שמנסים לפגוע בנו לפעמים.
גם מול איראן, גם מול ידידים שלנו, מול ארצות הברית, מול כל מיני ידידים אחרים.
אז נוח לנו לפעמים להציג את עצמנו בתור בטח יש לנו עיר נמל כמו תל אביב.
בואו, אני אני מדבר על ידידים, אז בואו אלינו לתל אביב, תטיילו בתל אביב, תטיילו באילת, תטיילו בכל מיני מקומות.
אבל עיר הבירה שלנו זה ירושלים.
המרכז שלנו זה הקודש.
ואנחנו צריכים לא להתבייש בזה.
גם מול השונאים שלנו וגם מול האוהבים שלנו, להגיד את זה בשפה ברורה.
וכאשר אנחנו אומרים את זה בשפה ברורה, בסופו לא כל העולם, אבל יש רבים שבסופו של דבר אומרים אנחנו מעריכים את זה.
אנחנו יודעים להכיר בזה ולכבד את זה.
וזוהי בעצם העמדה שאברהם אבינו לוקח ממרא.
הנה יש לנו פה גוי ששומע את העניין הזה ואומר כן.
תלך על זה, למרות שזה כביכול מרחיק אותך מהעמים.
אבל אתה לא צריך להיות סחבק של העמים.

פעם כן.
פעם הייתה פרסומת כזאת לאחד הפוליטיקאים, לא סחבק, מנהיג.
אז אני לא יודע אם לא חושב שזה היה נכון לגביו, אבל אבל זה מה שעם ישראל צריך להיות, לא סחבק, צריך להיות מנהיג, להוביל את העולם.
אז במקום לנסות להיות חבר של כל העמים, צריך להגיד אמירה, אמירה מוסרית, אמירה תורנית, אמירה של קודש.
זה צריכה להיות האמירה שלנו, ואז הקדוש ברוך הוא יתגלה ויאיר את אורו עלינו ועל כל העולם כולו.
רבי חנניה בן קשא אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות ישראל לפי כך הבה תורה ומצוות שנאמר אדני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.