בלוג

כמה פעמים אנחנו אומרים לעצמנו, טוב, מה? אני אין לי הוכחה, לא ראיתי את הקדוש ברוך הוא. אם הקדוש ברוך הוא היה מתגלה אלי במעמד הר סיני, אומר לי "אנוכי ה' אלוהיך", טוב, אז הייתי מקבל, אבל מה אני אעשה והקדוש ברוך הוא לא התגלה אלי?

והנה אנחנו רואים שאף על פי שעם ישראל קיבלו התגלות אלוהית מופלאה כזאת, ויכוח פתוח "סרו מהר מן הדרך אשר ציוויתם, עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים".

הדבר הזה הוא פלא גדול. ובאמת עוד יותר פלא צריך להיות הדבר הזה שעם ישראל כביכול בקושי עושים פה דבר לא הגיוני לחלוטין. לוקחים עגל שהרגע הם עשו אותו, הרגע יצרו אותו, הם ראו בעיניהם איך אהרון הכהן לוקח את הזהב, משליך אותו באש "ויצא העגל הזה". הם ראו את זה בעיניהם, העגל הזה לא היה קיים שלשום. זה דבר חדש. ואת העגל הזה עכשיו הם אומרים "אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים". כמה זמן כבר עבר מאז יציאת מצרים ועד חטא העגל?

כמה חודשים. בוא נעשה חשבון, מתי יצאו ממצרים? בניסן. מתי בניסן? י"ד בניסן. כמה זמן עבר עד מתן תורה, עד שבועות? ו' בסיון. זה קל מאוד לדעת כמה זמן עבר מיציאת מצרים עד שבועות, זה ספירת העומר. כמה זמן זה ספירת העומר? 50 יום, נכון? שבעה שבועות. ממש ממחרת השבת, כלומר למחרת הפסח, מתחיל לספור שבעה שבועות, מגיעים למעמד הר סיני, מגיעים לחג השבועות. אז זה 50 יום. ועוד כמה זמן משה רבנו היה למעלה בהר? 40 יום. כמה יוצא לנו? 90, בדיוק שלושה חודשים. אתה צודק, אני רק רציתי להראות את החשבון, זה חשבון פשוט. זה 50 יום של ספירת העומר ועוד 40 יום שמשה בהר סיני, זה 90 יום, שלושה חודשים.

אז השלושה חודשים האלה, למעשה עם ישראל אומר "אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים". איך זה ייתכן? מה הם חושבים לעצמנו? הרי העגל הזה לא היה קיים שלשום, בטח לא היה קיים לפני שלושה חודשים. איך העגל הזה יכול להעלות אתכם מארץ מצרים?

ראו במעמד הר סיני, ראו את המרכבות... ראו, אבל העגל הזה? העגל הזה הרי הרגע יצרו אותו.

אז זה קודם כל דבר שצריך להבין - אף אחד לא חשב לרגע שהעגל הזה הוא אלוהים. עם ישראל לא עבדו עבודה זרה במובן שהם בוגדים חלילה בקדוש ברוך הוא ובמקום ריבונו של עולם לוקחים לעצמם עגל מסכה. רצו מחליף למשה, לא מחליף לקדוש ברוך הוא. והדבר הזה הוא פשוט, אהרון הכהן למה לא התנגד לזה? למה אהרון הכהן לא יהיה מחליף? שאלה טובה. השאלה הגדולה יותר זה על אהרון הכהן, למה אהרון משתף פעולה עם זה?

היו הורגים אותו. אז זה אחד ההסברים. חז"ל אומרים שהרגו את חור, חשב שיהרוג גם אותו. הבעיה הוא מצא פשוט לעשות עוון קטן כדי לכפר על עוון גדול. אז זה גם הסבר אחד, שהוא רצה לעשות עוון קטן כדי שלא יהיה עוון גדול.

לדעתי גם הם הכירו פסלים מתקופת מצרים. זה וודאי נכון, הם הכירו שכל העמים סביבם עובדים פסלים. אז הם אומרים אוקיי, אז גם אנחנו נעבוד פסלים. אבל הם העריצו כל כך את אהרון, איך אהרון שיתף פעולה עם זה?

קודם כל הם אומרים "קום עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו". המשפט הזה הוא משפט מבלבל, כי זה נראה כאילו הם רוצים תחליף לאלוהים. אבל הם אומרים בפירוש: "קום עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו". כלומר - משה חסר לנו. משה שהעלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו.

עכשיו, גם הקדוש ברוך הוא בפירוש אמר: "הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלוהים". זה הקדוש ברוך הוא אמר למשה - אתה נחשב אלוהים. מה זה אלוהים? אלוהים זה לשון של גדולה, לשון של מנהיגות. למשל גם הדיינים נקראים אלוהים. "ונקרב בעל הבית אל האלוהים". כאשר בעל הבית צריך להישבע בפני בית הדין, אז הפסוק אומר "ונקרב בעל הבית אל האלוהים". האלוהים זה הדיינים. לשון גדולה ומנהיגות. אז משה רבנו הוא נקרא גם כן אלוהים. לא חלילה, זה לא עבודה זרה פה. הוא נקרא גם אלוהים. "ואתה תהיה לו לאלוהים", כך אומר השם למשה. מה הכוונה? לא שאתה תהיה עכשיו אל, אתה לא עבודה זרה. אתה תהיה מוביל, אתה תהיה מנהיג, אתה תהיה איש הגדולה שמוביל את עם ישראל.

ולכן היה ברור להם שמי שצריך להנהיג אותם זה איזשהו שליח של הקדוש ברוך הוא. אז אם זה שליח של הקדוש ברוך הוא, מה זה משנה? זה יכול להיות גם פסל. אם הקדוש ברוך הוא היה מצווה אותנו שהפסל הזה ינהיג אותנו - לגיטימי. דרך אגב, יש לנו בקודש הקודשים מה יש לנו? את שני הכרובים. מה זה? זה פסלים מזהב. ועל פי חלק מהדעות, כף רגליהם ככף רגל עגל.

עכשיו, זה בעצמו מראה לנו שיש כאן את ההבנה שעם ישראל לא מחפשים מישהו שיחליף את הקדוש ברוך הוא, שיחליף את משה. הראיה הכי גדולה לדבר הזה - שאהרון אחרי שהוא עושה את העגל, אז הוא רוצה למשוך עוד זמן. אז הוא אומר לעם ישראל: "חג לה' מחר". הוא לא אומר להם חג לעגל מחר. חג לאדוני מחר. אבל לה', אנחנו לא עובדים פה איזה אלוהים אחרים, אנחנו עובדים את השם.

אז זה וודאי הייתה הכוונה של עם ישראל. אז זה נקודת זכות אחת על עם ישראל, להבין שהם לא התכוונו חלילה לעזוב את הקדוש ברוך הוא, התכוונו רק לדבוק בקדוש ברוך הוא, אבל באמצעות העגל.

כן, עכשיו זה דיבר מאוד חשוב ומרכזי, נכון? הקדוש ברוך הוא אמר להם "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", והנה הם עושים פסל. זה בכל זאת, אף על פי שמתכוונים לעבוד את השם בזה, אבל הקדוש ברוך הוא אמר להם בפירוש לא ככה. משל למה הדבר דומה? לאבא שאומר לבן שלו - תשמע, אני החלטתי שאני לא שם יותר סוכר בתה או בקפה, אני שותה בלי סוכר. למחרת הבן אומר לאבא שלו - אבא, אני יכול להכין לך כוס קפה? אומר לו כן, בשמחה, בלי סוכר אני מזכיר לך. והבן שם לו ארבע כפיות סוכר לפנק אותו. נו מה? מצד אחד הוא רוצה לטובה, הוא מתכוון לטובה. מצד שני אומרים לך לא. אתה עושה מה שאתה רוצה או מה שמתאים לאבא שלך? ואבא שלך, אבינו שבשמיים, אמר לנו לא תעשה לך פסל.

אז נקודת זכות ראשונה על עם ישראל לזכור שעם ישראל לא באמת התכוון לעבוד עבודה זרה, התכוון לעבוד את השם באמצעות העגל.

נקודה שנייה - כמה אנשים באמת עבדו את העגל? כתוב לנו בפירוש שקיבלו עונש... משה רבנו שולח את בני לוי, הוא שואל "מי לה' אלי", ויאספו אליו כל בני לוי. והוא אומר להם - עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את רעהו ואיש את אחיו ואיש את קרובו. תהרגו את כל עובדי העגל, כן, גם אם זה בלי פרוטקציות. זה לא פה ועדת החריגים של הזה, זה בלי פרוטקציות. לא משנה אם זה חבר שלך, אח שלך, קרוב משפחה שלך, לא משנה - דין מוות למי שעובד את העגל.

עכשיו הם עוברים והורגים, מוציאים להורג כמה? 3,000 איש. עכשיו זה 3,000 איש מתוך עם של 600,000. אז נכון, זה דבר לא בסדר, אבל בכל זאת זה בודדים. נכון, זה 600,000 רק הגברים מגיל 20 עד 60, וזה שבת של יום מר... אתה לא יודע באיזה שבט הם היו, כי יש שבטים ענקיים שיכול להיות שהיו שם יותר. יכול להיות שהיה... אנחנו לא יודעים איזה שבט זה היה, אבל אנחנו יודעים שבסך הכל מדובר על 3,000 איש.

עכשיו יותר מזה, האחרים... היה ויכוח גדול בעניין הזה בעם ישראל. היו ויכוחים. לפעמים זה היה עלול להגיע, אז שוב, היו כאלה שהובילו את העניין של העגל, היו כאלה שהתנגדו לזה. איך אומר יהושע? יהושע ומשה יורדים, אומר יהושע למשה "קול מלחמה במחנה". עונה לו משה "אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה, קול ענות אנוכי שומע". לא, זה אני שומע פה צלילים אחרים, זה היה צלילים של עבודה זרה, לא צלילים של מלחמה. אבל גם יהושע לא טעה לגמרי, כי היה מלחמת אחים. חז"ל רומזים לנו על זה - בדור אחר שהיה מלחמת אחים אחרת, במסכת שבת הייתה מסופר שהייתה מלחמת אחים בין בית שמאי לבית הלל על פסיקת ההלכה. עד כדי כך שהיו עומדים עליהם והיו הורגים בהם בחרבות וברמחים. ואומרת על זה הגמרא - היה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל. למה סתם אומרים לנו שזה קשה כמו יום שנעשה בו העגל? כי גם בחטא העגל הייתה מלחמת אחים. לא רק המלחמת אחים שבני לוי הולכים ומוציאים להורג את מי שעבר את חטא העגל, זה לא יום שנעשה בו העגל, זה יום אחרי, יום שבאים להיפרע מעובדי העגל. אבל גם ביום שנעשה בו העגל הייתה מלחמת אחים, כי 3,000 איש הולכים לעבוד את העגל, ואתם חושבים ששאר עם ישראל עבר על זה בשתיקה? שכולם זרמו עם זה? מה פתאום? הרוב הגדול קודם כל כמעט אף אחד, 3,000 מתוך מיליונים... כי אנחנו לא סופרים רק את ה-600,000, זה עוד נשים וילדים.

אבל זה לא רק שזה 3,000 איש מתוך מיליונים, אלא אנחנו מבינים גם שכימעט כולם לא עבדו, אבל היו גם כאלה שהיו מוכנים להילחם על זה. השתגעתם? מה אתם עובדים עבודה זרה? היעלה על הדעת דבר כזה? והתחילה מלחמת אחים.

וזה אחד ההסברים למה אהרון, אמרתם קודם הסברים נוספים, אבל זה עוד הסבר - למה אהרון משתף פעולה עם הדבר הזה? אהרון מה המידה הכי מאפיינת אותו? אחדות ושלום, אוהב שלום ורודף שלום. אומר אהרון הכהן - אני מעדיף אפילו לעבוד עבודה זרה ולא שלא יהיה מלחמת אחים בעם ישראל. עכשיו משה רבנו גוער בו, אומר לו מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה? ובאמת כתוב שהקדוש ברוך הוא ביקש להשמידו: "ובאהרן התאנף השם להשמידו". האם השם השמיד את אהרון? חצי. להשמיד, אומר רש"י, זה כילוי בנים, ומתוך ארבעה בנים נהרגו שניים, וזה היה חלק מהעונש של אהרון.

אז גם אהרון מקבל עונש כבד, אבל השם לא משמיד אותו לגמרי, הוא לא משמיד את משפחתו לגמרי. מדוע? כי גם אהרון בסופו של דבר עושה את זה מתוך אהבת ישראל. שוב, גם מתוך הבנה שעלולים להרוג אותו, גם מתוך הבנה כדי לעשות חטא אחד כדי להימנע מחטא גדול. ויש עוד הסברים... נכון, זה באמת דבר מדהים - מיד אחרי הדבר הזה אהרון הופך להיות כוהן גדול. איך נותנים לו פרס על כזה חטא?

אז זה לא רק שזה עבודה קשה לכפר על כל עם ישראל, זה בכל זאת מעלה, בכל זאת להיות כוהן זה זכות, זה קדושה, זה מעלה. בגלל שבאמת המעשה של אהרון הכהן, הוא לא קיבל בגלל זה, אבל מיד אחרי זה, בגלל שבאמת המעשה של אהרון היה בו גם אמירה אמיתית וחיובית. אהרון מוכן למסור את נפשו למען עם ישראל, בשביל שלא יהיה מלחמת אחים בעם ישראל הוא מוכן גם לעשות את העגל בעצמו ובלבד שלא תהיה מלחמה בעם ישראל, כי גם הדבקים בעבודת השם שראו שאהרון הולך עם זה, אז הפסיקו להילחם. ולכן אנחנו רואים שיש פה את המסירות הגדולה של אהרון שבאה לידי ביטוי אחר כך גם בכך שהוא מקבל את הכהונה הגדולה, כהונת עולם לו ולזרעו אחריו.