בלוג

ערב טוב.
ברשות מוריי ורבותיי.
אנחנו עומדים לקראת פרשת יתרו, לקראת מעמד הר סיני, קבלת התורה.

בקבלת התורה שמענו את עשרת הדיברות.
איך אנחנו יודעים שזה עשר?
ספרתם עשר?
ספרת.
כן.
החלוקה שמופיעה, יש לנו על ארון הקודש, יש לנו את התקציר הזה.
אנוכי השם, לא יהיה, לא תישא.
ככה.
האמת היא שיש ויכוח בדיוק איך לחלק את עשרת הדיברות.
אפשר היה לחלק את זה אולי גם ל-11.

אבל כתוב בתורה:
"עשרת הדברים".
בתורה לא כתוב עשרת הדיברות, אלא עשרת הדברים.
שמשה, שהקדוש ברוך הוא, שמשה הוריד מהר סיני את עשרת הדברים. אז כתוב לנו מפורש שזה עשר.
האם זה מספר שקרה במקרה? שהקדוש ברוך הוא בחר, "טוב, בוא נראה מה חשוב להגיד, חשוב להגיד לא תרצח, חשוב להגיד את זה, השם אלוקיך." כמה יצא? עשר.
אז כמו שאומר פה אברהם, כמובן, שום דבר הוא לא במקרה.
וזה לא רק ששום דבר הוא לא במקרה,
אלא אנחנו מבינים שהמספר עשר זה לא פעם ראשונה שאנחנו נפגשים איתו.
עשרת הספירות,
עשרת המאמרים בבראשית.
לא לא, רגע, מה?
אנחנו רק בסיני. בוא נדבר על לפני זה.
כן.
אבי אמר שני דברים שכבר היו לפני זה.
אבל הוא ישר קפץ ואמר.
קודם כל, בוא נתחיל מהדבר הפשוט שאמרת, עשרה מאמרות שנברא עולם.
בבריאת העולם,
בתהליך, בספר בראשית פרק א'.
בתהליך של בריאת העולם כתוב עשר פעמים:
"ויאמר אלוקים".

ויאמר אלוקים יהי אור.
ויאמר אלוקים יהי רקיע בתוך המים.
איפה נמצא המילה עשר?
לא.
אבל יש עשר פעמים,
כן.
עשר פעמים את המילה "ויאמר".
וזה לא מקרה.
חז"ל אומרים:
מדוע נברא העולם בעשרה מאמרות?
והלא במאמר אחד היה יכול להיברות. יכול היה הקדוש ברוך הוא לומר:
"יהי עולם".
הרי גם כאשר הוא אומר,
למשל,
"יהי רקיע".
מה הכוונה יהי רקיע?
זה לא דבר אחד.
הרקיע, קודם כל אנחנו יודעים היום יש כל מיני אטמוספירה וסטרטוספירה.
יש הרבה רקיעים.
כן.
ויש ו יש מבחינה רוחנית עוד יותר רקיעים.
ויש ברקיע יש עננים ויש רוחות ו
אפילו הגלקסיה הרקיע.
אולי הכוונה היא בכלל לכל החלל.
יכול להיות.
כל החלל, היום אנחנו יודעים שזה לא ככה.
היום אנחנו יודעים שיש מספר גלקסיות אינסוף גלקסיות שזה יוניברס שזה הכל הכל הכל.
ואנחנו רק אחד מתוך אין סוף.
כן.
מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים אנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים.
יש כזה טלסקופ ב
כן.
על כל פנים
שש משהו כזה.
חמש ארבע שלוש
מטר
בחלל.
טלסקופ ש
יסתכל
מיליוני שנות אור קדימה.
אחורה כלומר.
מה שאנחנו רואים עכשיו זה משהו שהיה כולל בראשית.

עכשיו, המשמעות היא ש
באמירה אחת,
שהקדוש ברוך הוא "יהי רקיע",
תחשבו כמה דברים בעצם נבראים במילה הזאת, "יהי רקיע".
באותה מידה הוא יכל להגיד "יהי עולם".
הוא הרי יודע, כמו שהוא יודע מה הוא רוצה להיות, מה שיהיה ברקיע, הוא אומר יהי רקיע והכל מתגשם.
אז כך גם, כשהוא אומר "יהי עולם", הוא יכל לברוא את הכל.
אז למה נברא בעשרה מאמרות?
אומרת המשנה בפרקי אבות
שזה נאמר כדי לתת שכר טוב לצדיקים שמקיימים את העולם שנברא בעשרה מאמרות,
ו
פורענות לרשעים שמחריבים את העולם שנברא בעשרה מאמרות.

אז המהר"ל שואל בנתיב התורה,
שואל המהר"ל איזה דבר מוזר זה?
כאילו מה אומרים לך? שהקדוש ברוך הוא בכוונה טרח, זה לא טרחה בשבילו. אבל כביכול טרח ואמר עשרה מאמרות במקום מאמר אחד,
בשביל מה?
בשביל שאחר כך הוא יגיד לרשעים, "אה, אתם רואים? כל כך הרבה טרחתי ואתם מחריבים את העולם?" לא בסדר.
הבעיה שלך שטרחת.
יכלת לברוא במאמר אחד.

דבר מוזר.
ודאי לא שייך.
בכלל זה דבר קשה.
ולכן מבאר המהר"ל מה הכוונה?
המספר עשר יש לו משמעות. המהר"ל בכלל בהרבה מקומות מדבר על כך שלכל מספר ומספר יש משמעות ביד.
ו המספר עשר
הוא בראש ובראשונה,
המשמעות שלו זה הרבה הרבה פרטים שכולם הופכים לכלל אחד.
למשל,
עשרה יהודים זה מניין.
היום יצאו הודעה בקבוצת הווטסאפ לפני מנחה, ארבעה למניין.
גשם.
מזג אוויר קשה, מאתגר.
ברוך השם יש פה מניין מרווח בשפע,
אבל זה, בבית אלוקים נהלך ברגש.
יעקב אוהב להגיד שברגש ראשי תיבות
ברד, רוח, גשם, שלג.
אבא שלי היה אומר.
אבא שלך היה אומר לך.
ברד ורוח וגשם, תבוא לבית ספר.
זה מה שאבא שלי אומר.
בבית אלוקים נהלך ברגש.
זה המקום הכי בטוח כשיש ברד וגשם ורוח.
טוב
אז אם כן,
עשר דברים שנבראו בבראשית.
אז עשרה,
עשרה יהודים, כל אחד הוא בפני עצמו.
כל אחד הוא בן אדם נפרד, עם אישיות שונה, עם רצונות שונים, אבל כשהם ביחד זה עשרה פרטים שהופכים להיות כלל אחד.
זה בא לידי ביטוי בצורה סימלית בגימטריה.

הגימטריה של האות, איזה אות היא עשר?
יו"ד.
האות יו"ד היא קטנה עד כדי כך שיכולה להיות גם נקודה, זה גם כן יו"ד.
וזה בעצם ביטוי לזה שזה עשר שלכאורה זה מחולק לעשרה אנשים,
אבל בעצם כולם מקופלים בנקודה אחת כי כולם בעצם מהות אחת.
לכן גם הגימטריה הקטנה של עשר זה אחד.
מה הכוונה גימטריה קטנה?
אתה לוקח
אתה לוקח, כן, אחד ואפס. אתה לוקח מילה,
למשל, המילה אלעזר, השם שלי, בגימטריה 308.
אז גימטריה קטנה, אתה לוקח את המספר 308,
ומחבר שלוש ועוד אפס ועוד שמונה, זה יוצא 11.
זה נקרא גימטריה קטנה.
אז זה עוד רמז בדבר.
עכשיו,
גימטריה קטנה של עשר זה אחד, כי זה אחד ועוד אפס. אותו דבר, עשר, מאה, אלף, מיליון,
אינסוף.
טריליארד, לא משנה, זה אחד ומלא אפסים,
אז זה בעצם מבטא את זה שזה
מהות אחת.
אבל המינימום של הדבר הזה של הרבה פרטים שהופכים להיות דבר אחד, זה עשר.
ולכן
עשרה יהודים זה מניין,
ואין אומרים דבר שבקדושה פחות מעשרה.

אז אם כן,
מה זה קשור לדברים?
נכון, זה קשור להמון דברים, לעשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות.
זה קשור ל
ל-עשרת המכות.
גם עשרת המכות זה לא אוסף של פורענויות שקרו במקרה,
שהקדוש ברוך הוא מכה אותו עוד מכה ועוד מכה ועוד מכה, יאללה, תישבר כבר. או, סוף סוף פרעה נשבר.
לא, זה היה ברור.
הקדוש ברוך הוא אומר את זה מההתחלה.

הוא אומר לו:
"לך אל פרעה",
"ואמרת אליו בני בכורי ישראל",
"ואת מאין לשלחו, הנה אנוכי הורג את בנך בכורך".
מכת בכורות, אתם יודעים מתי זה נאמר? בפרשת שמות, לפני כל המכות.
הקדוש ברוך הוא אומר מראש, המכה הסופית זה
מכת בכורות.
"הנה אנוכי הורג את בנך בכורך". באותו רגע היה ידוע מראש שאם הוא הורג את בנו בכורו מיד פרעה משלח את העם.
אבל הקדוש ברוך הוא בכוונה עוד מכה ועוד מכה ועוד מכה, 10.
זה לא מקרה.
הדבר הזה קשור כמובן גם לדבר נוסף שאבי אמר פה, עשר הספירות.
מה זה הספירות?
יש בתורת הנסתר, בתורת הקבלה,
עשר מידות שבהם הקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו.

כתר, חוכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.
הראשונים הם שלוש, לא?
נכון. עכשיו, כל העשר ספירות האלו הן בעצם
זה דברים עמוקים.
זה דברים בתורת הנסתר. לא סתם אומרים שזה נסתר, כי זה לא דבר גלוי. דבר נסתר שקשה מאוד להבנה.
אומרים שסוד אמיתי, אז גם אחרי שאתה מגלה אותו הוא נשאר סוד.
מה הכוונה?
אם נגיד יש לי סוד ש
לא יודע מה, שהכנתי הפתעת יום הולדת לאשתי.
לא הכנתי לה שום הפתעה, היא לא אוהבת הפתעות. היא הזהירה אותי הרבה פעמים שאם אתה רוצה לעשות לי משהו,
תגלה לי מראש.
לספר לה.
אחד מהשיעורים. יש נשים שאוהבות הפתעות, אשתי לא אוהבת.
לא משנה, אבל נגיד שהייתי מכין לה הפתעה,
אז ברגע שגילית את הסוד, זה כבר לא סוד.
וזה היה הסוד.
ברגע שאחד ידעו כמה אנשים.
כן.

פעם מישהו אמר לי
אמר לי איזה סוד ואמר לי "אבל תדע לך שזה סוד".
אל תגלה.
לא, לא אמר לי אל תגלה.
אומר "לכל מי שאתה מגלה, תגיד לו שזה סוד."
אומר.
בראש.
אבל סוד אמיתי, רבותיי, סוד אמיתי
לא שלא מגלים. זה סוד שגם אם גילית אותו זה נשאר סוד.
אני רוצה להסביר את זה.
תורת הסוד אומרת לנו ש-עשר המידות שבהם הקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו, זה כתר, חוכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.
עכשיו הבנת?
לא.
עכשיו אתה יודע מה המידות שבהם הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם? אז עכשיו אתה יודע איך להנהיג את העולם? אתה יודע איך הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם? לא, זה נשאר סוד.
זה מילים שרק להבין מה המשמעות שלהם
זה תורה ענקית.
זה המקובלים עוסקים בזה עשרות שנים
בשביל להבין מעט מזה של הדברים האלה.
וגם אחרי כל מה שאתה לומד, כתוב בזוהר הקדוש:
"מה פשפשת? מה מצאת?"
כמה שאתה מפשפש ומחפש,
מה אתה מוצא?
כלום מתוך האינסוף.
אז תורת הסוד היא תמיד נשארת סוד. גם כל מה שנגלה זה תמיד נשאר סוד.

אבל יש עובדה שיש עשר ספירות.
עשר בחינות שבהם הקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו. אז גם בלי להבין כלום, אנחנו יודעים שיש עשר כאלה.

אז אבי אמר פה גם שהעשר האלה מתחלקות לשלוש ושבע.

יש כתר, חוכמה, ובינה, זה ספירות עליונות, שהם כאילו מעל העולם.
ושבע הספירות הבאות נקראות ז' תחתונות, שבע ספירות תחתונות, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.
אז אנחנו, עד כאן סיימנו לדבר על הספירות, אני לא מסביר יותר.
עשרת הדיברות, איך הגענו לזה?
אבל ברור שזה קשור גם לעשרת הדיברות ועשרת המכות קשורים גם לעשרת המאמרות ולעשרת הספירות.
ואני רוצה, שוב, אנחנו לא נדבר עכשיו על הספירות, אבל אנחנו כן נדבר
על עשר המכות ועל עשר הדיברות איך מחלקים אותם? למשל, שבע ושלוש.
וזו לא החלוקה היחידה.
אבל שבע ושלוש, המכות זה מאוד בולט.
איך מחלקים את המכות דווקא לשבע ושלוש? ואיך רואים את זה?
בפרשות. בפרשות.
פרשת וירא זה שבע מכות.
פרשת בוא זה שלוש מכות.
מאוד בולט.
שמה השתנה.
עכשיו,
יש גם בספירת העומר שמה, עשרת.
בספירת העומר למשל, מאוד בולט שזה רק שבע הספירות התחתונות.
ספירת העומר זה שבע פעמים שבע, נכון?
זה שבעה שבועות, כל שבוע זה שבעה ימים,
ולכן מונים שם רק את שבע הספירות התחתונות. כי השלוש העליונות הם כל כך עליונות שאנחנו לא צריכים לתקן אותם. הן עליונות, הן מעל הקלקולים.
אנחנו מתקנים את הספירות, את ההנהגות שמופיעות בעולם הזה.
ספירת העומר זה תהליך של תיקון.
מפסח, יוצאים ממצרים, עם ישראל היה שקוע ב-מ"ט שערי טומאה. כמה זה מ"ט? שבע פעמים שבע.
היה שקוע ב-49 שערי טומאה. הוא צריך לעלות ולעלות ולעלות כדי להיות ראוי ל
מתן תורה.
מעמד הר סיני.
נכון, זה מעמד הר סיני, בגלל זה זה גם קשור לפרשת שבוע.
כי מתכוננים 49 יום לקראת מעמד הר סיני. אז צריכים לתקן את שבע הספירות התחתונות ולכן זה שבע פעמים שבע.
על כל פנים,
במכות זה מאוד בולט, שהשבע המכות הראשונות כל הזמן כדי שפרעה ידע.
למען תדע כן כמוני בכל הארץ.
למען תדע כי אני השם בקרב הארץ,
וכו' וכו'.
ואז במכה השביעית, פרעה אומר "השם הצדיק ואני ועמי הרשעים." הוא באמת מודה ונשבר ויודע שיש השם בשמיים ובארץ.
אז בשביל מה צריך עוד מכות?
זה נאמר בתחילת פרשת בוא.
"בוא אל פרעה כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו למען שתי אותותיי אלה בקרבו."
"ולמען" אז דבר ראשון, כדי להניש את פרעה. למען שתי אותותיי אלה בקרבו.
סיבה שנייה, "ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותיי אשר שמתי בם וידעתם כי אני השם."
עד עכשיו זה היה בשביל פרעה שידע. עכשיו זה בשבילכם, שאתם תדעו.
זה שלוש מכות יותר עליונות, יותר עמוקות.
דיברנו על זה קצת בפרשת בוא.
על העומק ש במכות האלו, בשלושת המכות האלה.
כי זה שבע תחתונות ושלוש יותר עליונות.
אז כאן השלוש העליונות זה האחרונות. בעשרת הדיברות, השלוש העליונות זה הראשונות.
מה מייחד את שלוש הדיברות הראשונות?
לעומת השבע הבאות.
מה הם השלוש הראשונות?
בן אדם למקום.
הכרה בקדוש ברוך הוא.
"אנוכי השם אלוקיך" זו מצוות האמונה.
"לא יהיה לך אלוקים אחרים על פניי" זה
לא לעבוד עבודה זרה,
ו"לא תישא את שם השם אלוקיך לשווא."
זאת אומרת, זה גם קשור לאותו עניין כי הדיבר השלישי הוא גם כן מדבר בעצם על כך שאדם כיוון שהוא מאמין בקדוש ברוך הוא, הוא ירא מפניו, הוא מכבד אותו, ממילא הוא לא נושא את שמו לשווא.

לעומת זאת,
שבע המצוות הבאות בעשרת הדיברות
זה מצוות נקודתיות.
למשל, לא רק, לא הכל בן אדם לחברו. יש לנו למשל מצוות השבת, המצווה הרביעית.
אבל שבת, יש יום שבת.
זה לא, שלוש המצוות הראשונות זה כל הזמן ההכרה של האדם.
להאמין בקדוש ברוך הוא,
לכפור בעבודה זרה, ולירא מהקדוש ברוך הוא.
לא נושא את שמו לשווא כי אתה ירא מפניו. אז זה אמונה,
יראת שמיים ולא לעבוד עבודה זרה. זה מצוות שהם בנפש והם כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן. לעומת זאת, שבת
זה משהו נקודתי.
כיבוד אב ואם
זה גם משהו נקודתי.
לא כל רגע ורגע אדם מכבד את ההורים שלו.
זאת אומרת, ברור, שכל פעם שהם צריכים, הוא צריך לכבד אותם.
אבל,
אדם כרגע, לא יודע,
נמצא בבית, מפטפט עם אשתו.
כרגע הוא עסוק בכיבוד הורים?
לא, זה לא קשור.
כיבוד הורים זה מצווה נקודתית? זה ביטוי.
שלוש המצוות הראשונות הם בעצם יסודות.
שבע הבאות זה מצוות נקודתיות שנותנות ביטוי לדבר הזה.
לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר וכו'.
זה נגמר בזה, יש תרי"ג מצוות.
נכון, כל התרי"ג הם בעצם
ביטוי ופירוט של העשר האלו.
יש 5 וחמש בעשרת הדיברות.
או.
עכשיו, זו החלוקה של שבע ושלוש.
אבל יש גם חלוקה של חמש וחמש.
וגם החלוקה הזאת כתובה במפורש בתורה.
מכיוון שכתוב
ב
שמות פרק ל"א:
"ויתן אל משה ככלותו לדבר איתו בהר סיני שני לוחות העדות, לוחות אבן כתובים באצבע אלוקים".
אנחנו אומרים שני לוחות הברית, נכון? שניים מי יודע?
מקדש פסח.
זה שני לוחות הברית. כתוב מפורש בתורה.
זה לא איזה המצאה.
כתוב "את שני לוחות העדות".
אז זה היה שני לוחות. כלומר, אתה מחלק את העשר לשניים זה יוצא
חמש וחמש.
הם לא היו מחוברים.

לא ברור לנו.
אנחנו לא יודעים, לא, לא נשמרו התמונות.
נמחקו מהווטסאפ.
אז אנחנו לא יודעים איך זה בדיוק היה.
כתוב שני לוחות.
אבל זה היה שניים. לכאורה, לכאורה.
חלק.
לכאורה, כן.
כף יד.
עכשיו,
אז מה החלוקה של חמש וחמש? מה ההבדל בין חמש הראשונים לחמש האחרונים?
בן אדם למקום.
בין אדם למקום, בין אדם לחברו.
אז זה לא לגמרי מדויק.
כי כידוע, המצווה החמישית היא "כבד את אביך ואת אמך". זה בן אדם למקום בן אדם לחברו.
יש לזה מחבר את ההורים שלך, זה
אז זה נראה במבט ראשון כמו בן אדם לחברו.
אבל האמת היא, אומרים חז"ל, זה בן אדם למקום.
כי ההבנה היא שכאשר אדם מכבד את ההורים שלו, זה לא רק הכרת התוב.
נכון, ההורים נתנו לך המון, אז ברור שאתה צריך לכבד אותם. אבל זה גם כלפי החבר אחר שנתן לך, גם לו אתה צריך להכיר טובה. אבל פה זה משהו אחר.
לדעת, דם מן מהי ובתה.
אתה בא, שלושה שותפים באדם. באת מהקדוש ברוך הוא, באת מההורים.
ההכרה של כיבוד אב ואם
זה הבנה של מה עומד מעליך.
ההורים שלך הם תמיד מעליך. אתה באת מהם. זה המקור שלך.
ולכן גם הקדוש ברוך הוא
הוא בעצם זה זה נובע מאותו עניין. לכן זה נקרא בן אדם למקום.

אז החלוקה של חמש וחמש, גם במכות של מצרים יש חלוקה של חמש וחמש. מה ההבדל בין חמש ראשונות לחמש אחרונות?
בן אדם לחברו.
לא, במכות מצרים.
פגע.
בחמש הראשונות כתוב:
"ויכבד פרעה את ליבו".
בחמש האחרונות כתוב:
אני אכבד את ליבו.
"אני אכבד את ליבו".
אז חמש ראשונות זה
פרעה בחר בעצמו. גם פה יש חלוקה של חמש וחמש.

עוד חלוקה שיש לנו, זה אחד ותשע.

במסורת המכות?
ברור.
במסרת המכות זה מכת בכורות
משה, וגם אהרון.
זה אני ולא מלאך, אני ולא שרף, אני ולא שליח. זה דבר ראשון.
דבר שני, זה ברור שו, גמרנו כבר, זה היה מראש ברור
שמכת בכורות זה
איך קוראים לזה?
אממ, זה
אנד גיים.
איזה שהוא משהו שהוא משנה משחק, משנה כלי המשחק. זה
אחרי זה וזה, זה ברור, זו מכה שעומדת בפני עצמה.
גם היא הייתה באה לבד ראשונה, מיד פרעה היה משלח.

אז לכן יש לנו את האחד.
שאר התשע.
ועוד תשע. או, ובעשרת הדיברות זה הפוך. הראשונה היא העיקר.
שם.
כי מהאמונה "אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" זה העיקר.
זה היסוד.
בא זה הכל תלוי. אם אתה מבין שיש אלוקים ולא רק שיש אלוקים,
שהוא הוציא אותך ממצרים,
בו אתה תלוי,
הכל בא ממנו,
אז ברור שאתה ממילא מקיים את כל מצוותיו.

אז החלוקה של אחד ותשע.

מה זה אומר?
כן.
בסדר.
אוקיי.
הקדוש ברוך הוא נתן
והוא יתן להם את עשרת הדיברות.
כי כל כל הזרע וכל לא יגנוב ולא
זה לא קשור.
יש דבר שנקרא דרך ארץ שקדמה לתורה.

אז הדרך ארץ שקדמה לתורה
יש בה גם כן בחינה בפני עצמה, והגויים את ה
קובעים לעצמם חוקים של מוסר אנושי בין בני אדם,
מצד הטבע.

אז אם כן, מה בעצם ראינו היום? ראינו את המשמעות של המספר עשר, שבא לידי ביטוי גם
ב-עשר הדיברות, מ-עשר המאמרות בבריאת העולם,
ו-עשר הספירות, שזה הנהגות שבהם הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם.
ועד עשר הדיברות,
ועשר המכות,
וראינו שכיוון שהכל מקביל, ממילא גם החלוקות מקבילות.
אז יש לנו שבע ושלוש, יש לנו אחד ותשע, חמש וחמש.

ויש גם עוד כל מיני דברים שכבר לא נאריך בהם היום. אבל זה לראות את היופי והמושלמות שיש בכל פרט ופרט בתורה, ובפרט בעניין של המספרים. ובזה נחזור לסיים במה שפתחנו.

אז למה נאמר שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם דווקא בעשרה מאמרות? אמרנו שהמספר עשר מבטא
כלל,
המון פרטים שכולם בעצם כלל אחד.
זו הכוונה.
שכאשר הרשע פוגע ועושה עבירה,
הוא לא, זה לא עבירה נקודתית.
הוא פוגע בכל העולם.
וכאשר אדם עושה מצווה, הוא באמת מתקן את כל העולם.
משל למה הדבר דומה? לגוף האדם.
גוף האדם
הוא יצירה אחת, אורגניזם אחד שלם.
אבל הוא מורכב מהמון חלקים.
איברים ותאים.
כמה
כמה
איברים יש בגוף האדם?
תאים לא נספר.
רמ"ח איברים, 248, רק מספר האיברים.
ועוד 365 גידים. ועוד כמה תאים אנושיים יש בגוף האדם?
מיליארדים.
אי אפשר לספור.

עכשיו,
60, 60, 60.
כתבת לי שלחת לי.
אמרו שהיה איזה שינוי.
לא יודע.
שלוש, שתי, שלישית.
רק לשלישית.
שאלה אם זה לא השתנה.
לא, בשלישית.
אוקיי.
אז אם כן,
גוף האדם הוא מצד אחד המון המון המון איברים, גידים, תאים, מצד שני הוא דבר אחד. ולכן,
קורה לפעמים שבן אדם יש לו, נניח, פצע בכף הרגל.
בסדר, זה איבר אחד
מתוך 248.
אבל פתאום, הפצע הזה מזדהם.
ופתאום יש חום.
אדם יש לו חום. איפה הוא מודד חום?
בישבן, בפה.
נגיד בפה. מתחת ללשון הוא מודד חום.
מה קשור הכף רגל ללשון? לא, ברור שזה קשור.
כי האדם הוא אורגניזם אחד.
כני של מטר זה לא
חס ושלום. אז אם יש
מגובה 43
אז אם יש, אז אם יש פגם
מה המשמעות?
אם השם אם יש פגם באיבר אחד,
שילוט שלו.
זה משפיע על כל הגוף. כי זה המון המון פרטים אבל כולם חלק מאורגניזם אחד.
זה מה שהקדוש ברוך הוא אומר לנו כשהוא ברא את העולם בעשרה מאמרות.
כל העולם קשור.
אדם לא יכול להגיד:
"אני מקיים את כל המצוות, רק שבת זה לא בשבילי."
תשמע, שבת,
ברגע שאדם לא שומר שבת,
אז השבת זה כמו, תגיד לי שזה כמו לא כמו הראש, זה כמו היד. לא משנה.
אם יש בעיה ביד יש בעיה בכל הגוף.
לא משנה, שבת ספציפית זה דבר מאוד גדול, זה שקולה כנגד כל המצוות. אבל עזוב שבת.
שאתם עשיתם החמרות על החמרות, אז זה
עזוב נו, זה לא הנושא.
הנושא הוא הקשר בין כל פרט ופרט בתורה לבין כל המצוות האחרות כולן.
זאת אומרת, שאדם שרק גוזל,
אז הגזל הזה הוא בעצם לא רק משהו נקודתי. זה פוגע בכל העולם.
אבל גם מצד שני זה, זה הפוך.
אדם שמתקן, כמו בגוף.
אדם יש לו דלקת בכף הרגל.
אז מה התרופה?
נותנים לו תרופה אנטי דלקתית, כדורים.
הוא לוקח כדור,
מכניס אותו לפה, נבלע בבטן. איך זה משפיע על כף הרגל?
כן, זה משפיע.
כי כל אחד מבין שהגוף הוא אורגניזם אחד. כך גם העולם.
הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בעשרה מאמרות כדי לומר:
העולם הוא אורגניזם אחד. עשר זה המשמעות שלו. המספר עשר זה המון פרטים שהם כולם דבר אחד.
עם ישראל.
זה העניין של עם ישראל. המניין בעם ישראל. זה העניין של התורה, עשרת הדיברות.
כל הדברים, ההתגלות של הקדוש ברוך הוא בעשר המכות, הכל זה בעצם ביטוי לכך שזה לא מקרה. עוד דבר ועוד דבר ועוד דבר ועוד דבר.
אלא כל העשר המכות הן בעצם השגחה אלוקית אחת, שיד חזקה וזרוע נטויה שהקדוש ברוך הוא גואל את ישראל ממצרים.
רבי חנניה בן עקשיה אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך ירבה להם תורה ומצוות, שנאמר: אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.