עשר פעמים "בני חת"
פרשת חיי שרה פותחת בסיפור מכירת מערת המכפלה, והתורה חוזרת עשר פעמים על הביטוי "בני חת" או "החיתי". המדרש שואל: למה כל החזרות המיותרות האלה? הרי די היה לכתוב פעם אחת שאברהם קנה מבני חת, ולמה לחזור על זה שוב ושוב?
רבי אלעזר אומר: "כמה דיות נשתפכו, כמה קולמוסים נשברו" כדי לכתוב עשר פעמים את בני חת. ומסביר המדרש: ללמדך שכל מי שמברר מכוחו של צדיק – כלומר, מסייע לו בעסקאות ומאפשר לו לקנות – כאילו מקיים עשרת הדיברות.
זו זכות אדירה. בני חת זיכו את אברהם אבינו לקנות את החלקה הראשונה של עם ישראל בארץ ישראל, ודווקא במקום קדוש כמערת המכפלה, שחז"ל אומרים שהיא פתח גן עדן. בעצם, הם עשו משהו גדול מאוד – הם הושיטו יד לצדיק ועזרו לו להגשים את ייעודו.
בין מעט להרבה: אברהם מול עפרון
אבל כאן מתחילה הבעיה. המדרש מציג לנו ניגוד חריף בין אברהם לעפרון. אברהם אמר למלאכים "אקחה פת לחם וסעדו לבכם" – ואז הביא להם עגל רך, חמאה וחלב, שלוש סאים קמח סולת, ושולחן עשיר. אברהם אומר מעט ועושה הרבה.
עפרון? בדיוק הפוך. הוא אומר "השדה והמערה נתתי לך, לעיני בני עמי נתתי לך" – קח בחינם! אבל אברהם מבין שזו לא נתינה אמיתית. עפרון לא אומר "זה שלך", אלא "אני נותן לך לקבור" – כלומר, השדה יישאר שלו. אברהם רוצה אחיזה אמיתית, רישום בטאבו, קניין של עם ישראל בארץ ישראל.
ואז עפרון מגלה את פניו האמיתיות: "ארץ ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה היא" – בקטנה, 400 שקל כסף. המדרש מחשב שקנטר אחד זה 42.5 קילו כסף טהור, אז 400 שקל זה כ-17 טון של כסף – יותר מ-8 מיליון דולר בכסף של היום! עפרון אומר הרבה ועושה מעט.
"נבהל להון איש רע עין"
המדרש מביא את הפסוק ממשלי: "נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבואנו". מי שרודף אחרי כסף בצורה נואשת, לא עושה טובה לאחרים אלא רק מחפש להרוויח על חשבונם – בסוף יקבל דווקא חיסרון.
והנה המדרש מגלה רמז נפלא: בכל התורה השם "עפרון" כתוב עם ו' – ע-פ-ר-ו-ן. אבל פעם אחת, דווקא כשאברהם שוקל לו את הכסף, כתוב בחסר: ע-פ-ר-ן. מה קרה לו'? האות ו' היא קו אנכי, קו שמחבר בין שמיים לארץ, בין עולם עליון לעולם תחתון. עפרון קיבל את הכסף, אבל איבד את נשמתו. איבד את הקשר לרוחניות. נשאר רק עם העפר.
העפר והשמיים
השם "עפרון" בא מהמילה עפר – "מעפר באת ואל עפר תשוב". עפר זה היסוד הנמוך ביותר מבין ארבעת היסודות: אש, מים, רוח, עפר. אש זו אנרגיה, מים סוד החיים, רוח רוחניות, ועפר – החומריות הכבדה והנמוכה ביותר.
ומה מוכר עפרון לאברהם? חלקת קבר. מקום לקבור. מקום של עפר. אבל הנה הפרדוקס: דווקא במקום הזה קבורים אדם וחווה, ודווקא שם השכינה. המקום הזה הוא פתח גן עדן. כי לא העפר עצמו קדוש – המקום קדוש. לא החומר, אלא מה שהוא מחובר אליו.
עפרון החזיק בידיו מקום קדוש. היה לו פוטנציאל להידבק באברהם, להיות כמו ענר אשכול וממרה – חבריו של אברהם שזכורים לטוב. היה יכול להגיד: "בוא נעשה מחיר הגון, מחיר שפוי", ולזכות בגדולה רוחנית. אבל במקום זה הוא ראה רק נדל"ן, רק הזדמנות להרוויח.
המסר: לחבר את העפר לשמיים
זה מלמד אותנו שגם הדבר הנמוך ביותר – עפר, חלקת קבר, חומר – יכול להיות מקום להשראת שכינה. הכל תלוי במה אנחנו רואים, איך אנחנו מתייחסים. האם אנחנו רואים רק את העפר, או שאנחנו רואים את האות ו' – את הקשר בין הארץ לשמיים?
עפרון ראה רק נדל"ן, רק כסף. ולכן הוא נשאר עפרון בלי ו' – עפר בלי חיבור לשמיים. אבל אברהם ראה קדושה, ראה מקום שבו אפשר להתקרב לקדוש ברוך הוא. ולכן הוא היה מוכן לשלם כל סכום.
הדרך לרומם את החומר היא להידבק בצדיק, לעזור לצדיק, "לברר מכוחו של צדיק". בני חת זכו למה שזכו – עשר פעמים נזכרים בתורה – כי בסופו של דבר הם עזרו לאברהם. אבל עפרון איבד את הזכות הזו, כי הוא לא ראה מעבר לכסף.
תמלול השיעור
ערב טוב, ברשות מוריי ורבותיי. פרשת השבוע פותחת במכירת מערת המכפלה, בקניין מערת המכפלה על ידי אברהם אבינו. ואומר המדרש, יש שני מדרשים בנושא הזה ביחס על היחס לבני חת ולעפרון החיתי, שמוכרים עפרון מוכר לאברהם את מערת המכפלה. אז כתוב, וייקום שדה עפרון אשר במכפלה, השדה והמערה אשר בו לאברהם למקנה לעיני בני חת. אמר רבי אלעזר, כמה דיות נשתפכות, כלומר כמה דיו נשפך. כמה קולמוסים נשברים. הרי כותבים את ספר התורה עם קולמוס ודיו. לא עם לא מדפיסים ולא עם עט, אלא קולמוסים ודיו, טובלים את הקולמוס בדיו וכותבים את האותיות. אז אומר רבי אלעזר, כמה דיו נשפך, כמה קולמוסים נשברו כדי לכתוב בני חת, בני חת. 10 פעמים כתיב בני חת, בני חת. בפרשה שלנו, 10 פעמים חוזר הביטוי הזה בני חת. מתחיל וייקום אברהם מעל פני מתוב, וידבר אל בני חת לאמור. אחר כך כתוב ויענו בני חת את אברהם לאמור לו. אחר כך ויקום אברהם וישתחו לארץ לבני חת. לאחר מכן ועפרון יושב בתוך בני חת. ויען עפרון החיתי את אברהם באוזני בני חת לכל באי שערו. ואחר כך שוב, וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר באוזני בני חת. ואחר כך לאברהם למקנה בני בני בני בני חת. ואחר כך וייקום השדה והמערה שבו לאחוזת קבר, בני בני חת. בעצם כתוב שמונה פעמים. המדרש אומר שכתוב 10 מכיוון שיש עוד פעם, עוד פעמיים, סליחה, פעם אחת, סליחה, עוד פעם אחת כתוב מפורש, השדה והמערה שבו בכל, סליחה, וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר באוזני בני חת, זה לא קראתי מקודם, ויש עוד פעם אחת שכתוב עפרון החיתי. עכשיו, כל זה מיותר. למה צריך 10 פעמים לכתוב תשע פעמים כתוב בני חת ופעם אחת כתוב החיתי. למה צריך לכתוב את כל זה? מספיק להגיד פעם אחת. וייקום אברהם מעל פני מתוב וידבר אל בני חת לאמור. אחר כך לא צריך להגיד ויענו בני חת את אברהם. ויענו ויאמרו לו. ויקום אברהם וישתחו. למה צריך להגיד וישתחו לארץ בני חת? ועפרון יושב בתוך בני חת. מה צריך להגיד? ועפרון יושב. ויען עפרון את אברהם. כל הזמן חוזרים בני חת, החיתי. 10 פעמים. אומר המדרש, למה 10 פעמים? לא סתם 10 פעמים. ללמדך שכל מי שהוא מברר מכחו של צדיק, כאילו מקיים עשרת הדיברות. כלומר, בסופו של דבר הייתה כאן זכות גדולה לעפרון החיתי ולבני חת שהם בסופו של דבר סייעו לאברהם לקנות את מערת המכפלה. זה קניין ראשון של עם ישראל בארץ ישראל. אתם יודעים ששלושה מקומות אין אומות העולם יכולים להגיד גזולים הם בידכם, כי קנינו אותם בכסף. מה הם שלושת המקומות? שכם, מערת המכפלה והר הבית. דוד המלך קונה מערב נבוסי את הר הבית. עכשיו, הדבר המדהים הוא שדווקא על שלושת המקומות האלה, קבר יוסף בשכם, מערת המכפלה בחברון, והר הבית, על המקומות האלה יש את הכי הרבה בלאגן. למרות שזה מקומות שאבותינו קנו אותם בכסף מלא. ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה מדברו. אמן. איפה השטר שנקרא בעיה? בוודאי שהיה שטר. לא נשאר 3,000 לא נשמר 3,500 שנה. אבל מה כן? נשמר התנ"ך. זה כתוב בתנ"ך. ובכל זאת אה שימו לב מה בעצם כתוב פה? זו זכות גדולה. זה שאברהם קונה את מערת המכפלה, זה גם פעם ראשונה שאברהם קונה משהו בארץ ישראל. בנוסף, זה עוד מערת המכפלה. נקודת קשר עמוקה מאוד, קדושה מאוד. חז"ל אומרים שמערת המכפלה זה פתח גן עדן, יש הרבה מה להרחיב בזה. ומי מזכה את אברהם בדבר הזה? בני חת. אנחנו יכולים להגיד אולי הם סתם היו גויים פשוטים, היו עובדי אלילים, אולי היו רשעים. אנחנו לא יודעים בדיוק מה. אבל בשורה התחתונה זיכו את אברהם לקנות את מערת המכפלה. למה דווקא שם? לא אדבר על זה כרגע. אמרתי, רמזתי לזה, חז"ל אומרים שזה היה פתח גן עדן, נדבר על זה בהזדמנות אחרת השבוע. אבל קודם כל משבחים פה את בני חת. מזכירים אותם 10 פעמים לומר לך שמי שמברר מכחו של צדיק, כלומר, מכחו זה מלשון לקוח, מקח. מקח או ממכר זה קנייה ומכירה. כלומר, אברהם אבינו בא לקנות שדה, זה נקרא מקח. אז מי שמברר את המקח של הצדיק, כלומר, מסייע לו לקנות את המקום, כאילו מקיים עשרת הדיברות. אז מצד אחד, המדרש משבח מאוד את בני חת ואת עפרון באופן ספציפי. מצד שני, מדרש אחד לפני כן, זה הכל בבראשית רבה, פרשה נ"ח. מדרש אחד לפני כן כתוב כך: בהתחלה עפרון אומר בתחילה הוא לא רוצה כסף. לא אדוני שמעני, השדה והמערה השדה נתתי לך, והמערה אשר בה לך נתתי, לעיני בני עמי נתתי לך לקבור מתך. קח בלי כסף. אברהם לא מוכן. אך אם איתא לו שמעני, נתתי כסף השדה, קח ממני ואקברה מתי שם. עפרון עונה לו. מה זה עונה לו? ויען עפרון את אברהם לאמור לו: אדוני שמעני, ארץ 400 שקל כסף ביני ובינך מה היא ואת מתך קבור. אין בעיה. אתה רוצה לקנות דווקא בכסף? 400 שקל כסף. מי נקב ראשון בסכום? עפרון. אברהם אמר אני רוצה לקנות. אומר לו עפרון קח בחינם. אומר לו לא, אני רוצה לקנות. טוב, אז 400 שקל כסף. קודם כל חשוב להבין למה אברהם מסרב לקבל בחינם. כי עפרון לא אומר לו קח זה שלך. אלא הוא אומר לו לעיני בני עמי נתתי לך קבור מתך. כלומר, אני נותן לך לקבור. זה יישאר שלי. אבל אני מרשה לך לקבור בחלקה שלי את אשתך. לא. אני רוצה שזה יהיה שלי. אברהם אבינו רוצה רישום בטאבו. הוא רוצה אחיזה של עם ישראל בארץ ישראל. הוא מבין את קדושת המקום. ולכן הוא דורש דווקא לקנות. אז עפרון אומר לו, אוקיי, אתה יודע מה? 400 שקל כסף ביני ובינך מה היא. מה פירוש ביני ובינך מה היא? בקטנה, מה אתה? לא נעשה, לא נריב, לא שלי, לא שלך, יאללה, 400 שקל כסף. אולי זה היה הרבה כסף. כמה זה היה 400 שקל כסף? אומר המדרש. דבר ראשון, הוא אומר המדרש שכל מקום כאן שכתוב שקלים הכוונה היא קנטרין. טוב, מה זה קנטרין? זה לא אומר לנו הרבה. זה סוג של משקל. רש"י במסכת בבא מציאה דף פ"ז כותב שקנטר זה 100 מנה. טוב, גם מנה אולי אנחנו לא יודעים בדיוק להגיד כמה זה, אנחנו יודעים. קנטר אחד זה יוצא, לפי הדעות הכי מקילות, 42 וחצי קילו. שזה לא, כסף. וזה שקל כסף. אז יוצא ש-400 שקל כסף 16 טון. זה יוצא משהו כמו 17 ומשהו טון, נכון. של כסף טהור שהיום, אם נעשה חשבון כמה זה עולה, יותר מ-8 מיליון דולר. ואיך הוא סחב את זה? משקל כזה? גמלים. על הגמלים. כן. מי שמקבל 17 טון של כסף, מקבל בונוס גם כמה גמלים לסחוב. עכשיו, אז זה דבר מדהים, שאנחנו רואים שעפרון מצד אחד, בהתחלה הוא אומר קח בחינם, תקבור בחינם. טוב, אתה רוצה בכסף? בקטנה, 8 מיליון דולר. ביני ובינך מה היא? אנחנו מגלים שעפרון מצד אחד, כן, המדרש משבח אותו על זה שהוא מאפשר לאברהם ומסייע לו לקנות את מערת המכפלה. מצד שני יצא חמדן. עכשיו זה בשני עניינים. אחד המדרש אומר שעפרון הוא יוצא אנטי תזה של אברהם. אברהם אמר למלאכים בפרשה הקודמת, אקחה פת לחם וסעדו לבכם. אני אתן לכם פת לחם אם אתם רוצים. טוב, תביא פת לחם. מה הביא להם? עגל וייקח חמה ובקר ובן הבקר אשר עשה. חמה וחלב ובן הבקר אשר עשה. לושי שי, קמח סולת. לושי ועשי עוגות, שלוש סאים קמח סולת, לושי ועשי עוגות. זאת אומרת, אברהם אומר אני אתן לכם לחם, פת לחם. אבל מה זה פת לחם אצל אברהם? פותח שולחן חבל על הזמן. אצל אברהם אומר מעט ועושה הרבה. אצל עפרון הפוך. הוא אומר הרבה, קח בחינם. אבל אחר כך שזה מגיע לתכל'ס 400 שקל כסף. ועל זה אומר המדרש כך: יש פסוק במשלי, נבהל להון איש רע עין. נבהל זה לא הכוונה אדם שמפחידים אותו והוא נבהל, אלא כמו הבהלה לזהב. זוכרים שהיה את הבהלה לזהב? היה איפה זה היה? כן, במערב. אז גילו שם קצת זהב. במכרות, במעבה האדמה. עורקי זהב, ואז התחילו המונים לעבור לשמה, לקנות זכות הקריאה בשטח מסוים, היה מסע מטורף עד לשם. והרבה פעמים מי שהגיעו לשם, גילו שבשדה שקנית אין כלום. המון אנשים איבדו את כל רכושם שם. כן, סכנות. עכשיו, אבל איך זה קוראים לזה? הבהלה לזהב. מה הכוונה בהלה? הכוונה היא לא רק רצון, ריצה אחרי הזהב. אדם שנבהל למשהו, יש נבהל ממשהו. אם הוא נבהל ממשהו, הפחידו אותו הוא נבהל. אבל נבהל למשהו פירושו שהוא ממהר למשהו. אז אומר הפסוק במשלי, נבהל להון מי שממהר להון, לעושר, רודף אחרי הכסף, איש רע עין. זה לא רע להרוויח כסף. אפילו מומלץ. אברך אתכם שתרוויחו הרבה כסף. אבל מי שמרגיש לחוץ על הכסף ורץ להרוויח כמה שיותר כסף, נחטוף, נחטוף, נחטוף, איש רע עין. מרוב שהוא רץ לחטוף, לחטוף לעצמו, אז אינו צרה בשביל אחרים והוא רק מחפש כמה להרוויח על חשבון אחרים. זה פסוק במשלי, אבל יש לו המשך. נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבואנו. אדם שרודף אחרי הכסף, מה הוא מקבל? חסר. חיסרון כסף. יחסר לו כסף. ועל זה אומר המדרש, נבהל להון איש רע עין זה עפרון. שהוא נבהל להון. רודף אחרי המון כסף, 400 שקל כסף. ולא ידע כי חסר יבואנו איפה בא אליו חסר? זה רמוז בתורה שאיך כותבים את המילה עפרון? מי יודע לאית לי את המילה עפרון? עין פה מתחיל בעין, עין, פ, ר, ר, ו, נ. נכון, לא מסובך. פעם אחת בתורה, בפרשה שלנו, בתורה הרבה פעמים את המילה עפרון. אבל פעם אחת כתוב בלי ו. בכתיב חסר. כאשר וישמע אברהם אל עפרון בכתיב מלא. וישקול אברהם לעפרון את הכסף, פה כתוב בלי ו. את הכסף קיבלת. אבל מה איבדת? את הנשמה שלך. איבדת את האות ו, שזה לא סתם אות. האות ו זה קו משמיים לארץ. זה המשמעות של האות ו. זה בעצם קו ענכי שהוא בעצם מחבר בין העולם העליון לעולם התחתון. אתה רודף רק אחרי העולם הזה, איבדת את הקשר לעולם העליון. אז בעצם בדמותו של עפרון אנחנו רואים פוטנציאל גדול. הוא הנה, הוא היה יכול הוא זה שמוכר לאברהם את הקרקע הראשונה בארץ ישראל. היה יכול לבוא ולהגיד, בוא, נעשה מחיר הגון, מחיר שפוי, מחיר הגיוני. ואז היה זוכה לגדולה רבה רוחנית. אז אוכל להידבק באברהם אבינו. אנחנו זוכרים את חבריו של אברהם אבינו, ענר אשכול וממרה, חברים, זכורים לטוב. עפרון לא זכור לטוב, זכור לטוב במובן הזה שהוא מכר. לא זכור לטוב במובן הזה שהוא יצא איש רע עין. צר עין שרק רודף אחרי הכסף. ולא ידע כי חסר יבואנו. הדבר הזה רמוז עוד יותר עמוק בשם של עפרון. מה משמעות השם הזה עפרון? מאיזה מילה זה בא? עפר. מעפר באת ואל עפר תשוב. עפרי. עפרון זה איש העפר. עפר מצד אחד זה הדבר הכי נמוך. גם כשיהיה לנו את ארבעת היסודות, אש, מים, רוח ועפר, אז עפר זה הכי נמוך. אש זה אנרגיה, מים זה סוד החיים, רוח זה משהו רוחני, עפר זה החומריות הכי הכי נמוכה. מצד שני כשאנחנו אומרים מעפר באת ולעפר תשוב, זה הכי מתאים לעפרון. למה? כי מה הוא מוכר לאברהם? מקום לגור בו? לקבור. מקום לקבור. חלקת קבר. זה בדיוק מקום של עפר. אברהם לא מעניין אותו העפר של המקום. אנחנו לא קשורים לאדמה במובן של עפר ורגבים. מה חשוב לנו? המקום. אחוזת קבר הכוונה היא אחיזה במקום. לא עפר זה הבעיה. יש קדושה בארץ ישראל. אבל מה? אם לוקחים עפר מהארץ ושמים אותו מחוץ לארץ, עכשיו יש בו קדושה? לא עפר קדוש. המקום קדוש. ולכן, עפרון היה לו פוטנציאל. אתה שולט במקום הזה, אתה בעלים של מקום קדוש של מערת המכפלה. עכשיו, זה מקום שמתאים לקבורה. כבר קבורים שם אדם וחווה עוד לפני שאברהם אבינו מגיע. כבר קבורים שם אדם וחווה. יש לך זכות, אדם וחווה. אבא ואמא של כל העולם. נביאים, הקדוש ברוך הוא דיבר איתם. ואתה מחזיק בידיך כזה מקום, ישני עפר. יקיצו ורננו שוכני עפר. הנה, אצלך שוכני עפר. ומה אתה מתייחס לזה בתור נדל"ן? בתור רק איזה כלי אמצעי להרוויח כסף. אז אתה הורס הכל. אתה מאבד את המשמעות. אז מה נשאר ממך? עפר, עפרון בלי הו. העפר, אם העפר מחובר אל השמיים אז יש בו קדושה. אבל אם זה רק נדל"ן, אז זה נשאר עפר. זה נשאר דבר מת, זה נשאר דבר הכי הכי נמוך ביותר. וזה בעצם מה שקורה לעפרון. כן. אין עניין כל דבר שבא מארץ ישראל, יש בו קדושה. אבל אבל זה אין, זה לא נקרא קדושת ארץ ישראל. זה רק איזה שהוא מי שלא יכול להיקבר בארץ ישראל, אז זה זה זה משהו ככה קצת בשביל ההרגשה, אבל זה לא באמת קדושת ארץ ישראל. מספרים על סוחר אחד שהיה סוחר ומולח. אז הוא הלך לחוץ לארץ ומכר להם אוויר מארץ ישראל. בשקית. אז זה בסדר. אז מה נעביך, כן. אז אם כן, אה דווקא הדבר הזה מראה לנו את הפוטנציאל ואת ההפסד שלו. אבל זה מלמד אותנו שגם הדבר הנמוך ביותר, גם עפר, גם מקום, גם חלקת קבר, יכולה להיות בעצם מקום להשרת שכינה, מקום קדוש, מקום שאם האדם מתרומם, ולמשל כאן, מברר מכחו של צדיק, מוכר לצדיק, עוזר לצדיק, נדבק בצדיק, זו הדרך בעצם לרומם גם את הדברים הנמוכים ביותר אל האות ו שמחברת את הארץ אל השמיים. רבי חנניה בן עקשיה אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר: אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. יתגדל ויתקדש