ארבעה שמות למקום אחד
המדרש מלמדנו שארבעה שמות נקראו לקריית ארבע: אשכול, ממרא, קריית ארבע וחברון. כשהתורה כותבת "ותמות שרה בקריית ארבע היא חברון בארץ כנען", היא מזהה את שני השמות הללו כמקום אחד.
חברון העתיקה הייתה ממוקמת על תל רומידה, שם גר אברהם אבינו ושם התחיל דוד המלך את מלכותו. מערת המכפלה נמצאת למטה מהעיר, "בקצה שדהו" כלשון אברהם לעפרון – כי בית קברות לא בונים באמצע העיר אלא מחוצה לה. השמות הנוספים – ממרא ואשכול – קשורים לשלושת חבריו של אברהם: הענר, אשכול וממרא, שגרו שם יחד איתו.
סוד המספר ארבע: הפירוד והקלקול
המדרש מונה מספר הסברים מדוע המקום נקרא "קריית ארבע":
ארבעה צדיקים שגרו בה: הענר, אשכול, ממרא ואברהם – שכולם נימולו יחד.
ארבעה אבות העולם הקבורים בה: אדם הראשון, אברהם, יצחק ויעקב.
ארבע אמהות: חווה (שנקראה "אם כל חי"), שרה, רבקה ולאה. רחל קבורה בבית לחם, אבל חווה היא אמנו של כל האנושות.
על שם בעליה: ענק ושלושת בניו – אחימן, ששי ותלמי. בספר יהושע מתגלה שהענק עצמו נקרא "ארבע", והוא היה "האדם הגדול בענקים". כמו שיש "אלוני ממרא" על שם ממרא ו"נחל אשכול" על שם אשכול, כך "קריית ארבע" על שם ארבע הענק.
אבל מה הסוד העמוק של כל הארבעות האלה?
המספר ארבע מייצג בעולם הרוחני פירוד וקלקול. בעוד שהמספר אחד מבטא אחדות – "אחד היה אברהם", "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד", "גוי אחד בארץ" – הרי שארבע הוא ההפך. ארבע קצוות הארץ, ארבע רוחות השמיים, ארבע כנפות הארץ – כולם מבטאים פיזור ופירוד במרחב.
כשאתה מחלק אחד לשניים, כבר יש פירוד. אבל כשאתה מחלק את השניים שוב – יוצא ארבע. זה פירוד בתוך פירוד, שכבה כפולה של התפצלות.
הפירוד בבריאה
כבר בגן עדן רואים את הדינמיקה הזאת: "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים". נהר אחד שמתפצל לארבעה נהרות – ביטוי מושלם לכך שהמספר ארבע מייצג פירוד והתפשטות.
בעולם שלנו, אנחנו לא רואים את האחדות האלוהית. אנחנו רואים מלחמות בין אומות, פירוד בין אנשים, כוחות מתנגשים ומתרוצצים. לא רואים יד מכוונת. השם הוא "אל מסתתר" – צריך עומק מבט רב כדי לראות את היד המכוונת בעולם.
האומות האמינו לא באל אחד אלא בריבוי אלים – אל הים, אל היבשה, אל האהבה, אל המוות. כל כוח בטבע הפך לאלוהות נפרדת. זה בדיוק מה שמבטא המספר ארבע – את הפיזור במרחב ואת פיזור התפיסה. לכן ארבע הענק קיבל את שמו – הוא ייצג את התפיסה העולמית הזאת של פירוד וריבוי כוחות, של אין אחדות פנימית.
התיקון: מפירוד לחיבור
אבל למספר ארבע יש גם תיקון. עם ישראל הוא "עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים", כלשון המן הרשע. יהודים חיו ב-127 מדינה בימי אחשוורוש – אלה בתימן, אלה ברוסיא, אלה במרוקו, אלה באשכנז. הם לא דיברו את אותה שפה – לדינו, יידיש, ערבית. הם לא נראו אותו דבר, לא חיו באותה תרבות. אבל במהות הפנימית? עם אחד.
כי הנשמה היא זו שמחברת. גם בפיזור, גם בפירוד החיצוני, יש משהו פנימי שמאחד. זה כוח האחדות שמתגבר על הפירוד.
וזה התיקון של קריית ארבע. מול ארבעה ענקים – ארבעה צדיקים. מול ארבע כביטוי של פירוד – ארבע כביטוי של חיבור. כשיש ארבעה צדיקים יחד, השכינה שורה ביניהם. זה לא סתם ארבעה אנשים – זה השם איתם. שלושה צדיקים והשכינה ביניהם.
ברגע שהשכינה נמצאת, שהנשמה נמצאת, אז אותו פיזור הופך לחיבור. אותה ארבע שהייתה סמל לפירוד הופכת לסמל לגילוי האחדות שבתוך הפירוד.
ממלכויות לאבות: מרע לטוב
גם בכיוון השלילי המספר ארבע חוזר: ארבעה מלכים שאברהם נלחם בהם (מלחמת ארבעת המלכים נגד החמישה), ארבע מלכויות שמשעבדות את ישראל לאורך ההיסטוריה. אבל מול זה – התיקון: ארבעה אבות, ארבע אמהות, ארבעה צדיקים, ארבעה שמות קדושים למקום.
כאשר אותו פיזור מתחבר, כאשר הפירוד מתגלה כאחדות פנימית – זה התיקון. זו האחדות האמיתית.
לא במקרה: המשמעות של השם "חברון"
ולא במקרה המקום נקרא גם חברון – מלשון חיבור. בדיוק זו המשמעות: לקחת את הפירוד, את הארבע כנפות הארץ, ולחבר אותם. לגלות שמתחת לפני השטח של הפירוד, יש אחדות עמוקה.
סיום: זיכוי ישראל
כפי שמסיים המדרש בדברי רבי חנניה בן עקשיא: "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר: ה' חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר."
הריבוי והפירוד החיצוני – 613 מצוות, שיש בהן צדדים רבים כל כך – כל זה משרת מטרה אחת: לגלות את האחדות האלוהית בתוך הפירוד. לקחת את הארבע ולהפוך אותה לכלי לגילוי האחד.
תמלול השיעור
ערב טוב, שיעור מורי ורבותיי.
ותמוצרה בקרית ארבע היא חברון בתקנעה.
אומר המדרש, ארבעה שמות נקראו לקריאת ארבע.
ואלו הן: אשכול, ממרא, קריאת ארבע, חברון.
אז זה שכתוב קריאת ארבע, כתוב ותמוצרה בקריאת ארבע היא חברון בארץ כנען. אז זה ברור לנו שקריאת ארבע וחברון זה בעצם אותו מקום.
היום, מי שמכיר, היינו בדיוק בחג הסוכות, בכל המועד, נסענו סיור של בית הכנסת לחברון. עלינו למעלה, עלינו עד חברון העתיקה. כן, היינו גם מערת המכפלה, עלינו לתל רומדה, שהוא תל חברון העתיקה. שם היה העיר חברון.
אבל חברון היום זה לא איפה שקריאת ארבע. יש חברון, עיר ערבית. עיר לצערנו, עיר ערבית.
במקור כמובן, שהמקום ש חברון העתיקה שאנחנו מדברים
איפה שאנחנו, איפה שאנחנו היינו למעלה בתל רומדה, זה חברון העתיקה. שם היה גר אברהם אבינו בתקופה הזאת. שם דוד המלך התחיל את מלכותו. מלך בהתחלה שבע וחצי שנים בחברון, לאחר מכן עבר לירושלים.
החיתים שמה?
עוד לפני זה היו שם בני חת, שאברהם קונה ממערת המכפלה. מערת המכפלה היא לא בדיוק בתוך חברון. היא למטה. זה הגיוני. כי מערת המכפלה מה היא הייתה?
מערת קבורה.
בית קברות לא עושים באמצע העיר. בית קברות עושים מחוץ לעיר. אברהם אומר לעפרון, ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו, אשר בקצה שדהו. יש את העיר. העיר הייתה למעלה, זה גם הגיוני, שעיר עושים על גבעה. מערת המכפלה היא יותר בעמק.
היום הקימו יישוב יהודי בשם קריאת ארבע. היום, כן, כבר לפני 40 ו משהו שנה, הקימו, כמעט 50 שנה. הקימו את קריאת ארבע שהיא בעצם יישוב יהודי צמוד לחברון. הוא צמוד ממש לחברון.
אבל אבל היום זה לא בתוך חברון. יש כאילו חברון וקריאת ארבע. לצערנו, היום קריאת חברון, 98% מהעיר אין כניסה ליהודים. יש רק ורוב, חלק גדול מאוד מהמקומות שאין כניסה ליהודים, זה מקומות שהיו שייכים ליהודים, בתים של יהודים, במשך מאות רבות של שנים. כל 2000 שנה שהיינו בגלות, היו יהודים בחברון. הייתה קהילה יהודית ענקית בחברון.
עד מתי?
עד שנת תרפ"ט. מאורעות תרפ"ט היה היה מאורעות, היה פוגרומים של ערבים ביהודים. רצחו שם כמעט את כולם. מי שניצל ניצל, ואז הפסיק, הפסיקה ההתיישבות היהודית בחברון.
עד שחזרנו במלחמת ששת הימים.
על כל פנים, אז המקום הזה נקרא בתנ"ך קריאת ארבע היא חברון. אבל המדרש אומר שיש לו עוד שני שמות. גם אשכול וממרא. אז ממרא כתוב מפורש בתחילת פרשה שעברה. וירא השם אל אברהם באלוני ממרא. אלוני ממרא זה גם כן שם, זה גם קריאת ארבע. ממרא היה, היו לאברהם שלושה חברים, הענר, אשכול וממרא. והם גרו שם, בקריאת ארבע, בחברון.
אז אלוני ממרא זה גם כן האזור של ממרא, זה זה גם כן קריאת ארבע.
וגם אשכול. כתוב שהמרגלים, כתוב ויעלו בנגב ויבואו עד חברון, ואז כתוב שהם לוקחים אשכול מנחל אשכול. אז המקום הזה, כנראה הנחל שצמוד לחברון, נקרא נחל אשכול, על שם אשכול, החבר של אברהם.
אז אם כן, יש בעצם ארבעה שמות למקום. אשכול, נחל אשכול, אלוני ממרא, קריאת ארבע, חברון.
ולמה הוא קורא אותה קריאת ארבע? שגרו בה ארבעה צדיקים. הנר, אשכול וממרא ואברהם.
ונימולו בארבעה צדיקים: אברהם, הנר, אשכול וממרא. ככה המדרש הזה אומר שאברהם מל, כתוב שהוא מל גם את כל אנשי ביתו. מה זה אנשי ביתו? הנר, אשכול וממרא.
דבר אחר, קריאת ארבע שנקברו בה ארבעה צדיקים אבות העולם.
מי הם ארבעת הצדיקים שקבורים במרת המכפלה?
אדם הראשון.
נכון. אדם הראשון ואברהם, יצחק ויעקב.
דבר אחר, שנקברו בה ארבע אמהות.
מי זה ארבע אמהות שקבורות שם?
שרה?
חוץ מרחל.
נכון, חוץ מרחל. אז למה כתוב ארבע אמהות? חווה ושרה ורבקה ולאה. חווה היא לא אמא של עם ישראל. לנו יש ארבע אמהות שזה שרה, רבקה, רחל ולאה. אבל חווה מה נאמר עליה? למה היא נקראת חווה? כי היא הייתה אם כל חי. היא גם אמא שלנו. היא אמא של כל העולם.
אז ארבע אמהות: חווה, שרה, רבקה ולאה. רחל קבורה בבית לחם.
ועוד סיבה, שהייתה עיר עתיקה.
לא עיר עתיקה, חברון עתיקה, אז כן.
לא, לא מדבר על קדושה כרגע. כרגע אנחנו אומרים למה המקום נקרא קריאת ארבע בתנ"ך.
דבר אחר, אומר המדרש, על שם בעליה. על שם הבעלים של העיר. שהם ארבעה. ענק ושלושת בניו.
טוב, מי זה הענק הזה ושלושת בניו, שהם היו הבעלים של קריאת ארבע? מעניין. מי זה הענקים שהיו בקריאת ארבע?
כתוב לנו מפורש ושם אחימן, ששי ותלמי, ילידי הענק. על זה אומר המדרש: ענק ושלושת בניו. ילידי הענק ועכשיו, מי זה הענק? לא כתוב בתורה בשום מקום. מי שמגלה לנו את הסוד הזה זה יהושע בינון, בספר יהושע, סוף פרק י"ד, נאמר: קריאת ארבע האדם הגדול בענקים הוא.
מי זה הוא?
ארבע.
ארבע היה האדם, האבא של אחימן, ששי ותלמי, קראו לו ארבע. קריאת ארבע זה קודם כל על שמו. אז קודם כל הוא עצמו, זה היה השם שלו, ארבע. אז כמו שיש אלוני ממרא על שם ממרא, כמו שיש נחל אשכול על שם אשכול, ככה יש קריאת ארבע על שם ארבע. האדם הגדול בענקים הוא.
אז זה באמת כמו שדור נראה בעיניהם כמו חגבים.
כן, היו באמת ענקים. לא, זה הפרופורציה הזאת היא קצת מוגזמת, אבל בהחלט היו ענקים. עד כמה הם היו ענקים? זאת שאלה טובה. אנחנו יודעים שבספר יהושע כתוב שיהושע הכרית את כל הענקים מארץ חברון. רק נשארו ענקים בעזה, בגת ובאשדוד. אצל הפלשתים.
עכשיו אנחנו יודעים למשל, גולית הפלישתי נאמר שגובהו היה שש אמות וזרת. כלומר, שלוש מטר בערך. זרת, זה לא הכוונה לככה, אלא זרת הכוונה היא המרחק בין קצה אגודל לקצה הזרת. זה בערך 20 סנטימטר. אז זה בערך 3 מטר 20 הגובה של גולית.
על עוג מלך הבשן כתוב בספר בספר במדבר שהמיטה שלו, ערסו ערס ברזל, הייתה לו מיטת ברזל, שגובהה תשע אמות. ארבע וחצי מטר. אז זה לא פער בין בן אדם לחגב. אבל זה כן ענקים מרשימים ביותר.
איזה מין צירוף מקרים מוזר זה, שהכל בקריאת ארבע זה ארבע. ארבעה קברים, ארבעה ענקים, ארבעה צדיקים, ארבעה שמות יש לה, והענק בעצמו קוראים לו ארבע.
עוד אומר המדרש, ומיתה ומשם יצא אברהם אבינו לרדוף אחרי ארבע מלכויות, במלחמת ארבעת המלכים עם החמישה. עוד אומר המדרש, יש פה כמה וכמה דברים, לא ניכנס להכל.
אז מה הסוד של הדבר הזה?
צריך לדעת שהמספר ארבע ביהדות, לכל מספר יש משמעות. ארבע הוא מספר בעל משמעות עמוקה של פירוד וקלקול. מדוע?
כי בעצם יש פסוק שאומר אחד היה אברהם. אברהם היה אחד. אברהם מאמין באל אחד. אנחנו אומרים יום יום שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד. האחדות גם של האמונה וגם עם ישראל. מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. אחד, זה אחדות, זה חיבור. לא סתם חברון נקראת חיבור על שם נקראת חברון על שם החיבור.
אז יש פה משהו חזק מאוד באחד. ארבע זה ההפך מאחד. מדוע? קודם כל כי זה ארבע קצוות הארץ. ארבע כנפות הארץ. יש ארבע רוחות השמיים. כן, אז זה כאילו לפזר משהו, זה נקרא לפזר אותו בכל בכל העולם, זה נקרא לפזר אותו בארבע קצוות הארץ. כי כשאדם עומד, אז יש לו קדימה אחורה, ימין שמאל, או לצורך העניין, צפון דרום, מזרח מערב. זה ארבע פינות שזה מבטא את הפירוד. הקדוש ברוך הוא באמת אל אחד ברא את כל העולם. אבל השם הוא אל מסתתר. לא רואים את האחדות שלו בעולם. שאתה מסתכל בעולם, אתה רואה מלחמות בין אומות, אתה רואה אירוד בין אנשים. אתה רואה כאילו המון המון, אינסוף של כוחות מתנגשים, מתרוצצים. אין פה, לא לא רואים שיש יד מכוונת. צריך הרבה עומק של מבט כדי לראות את היד המכוונת בעולם.
ולכן הארבע מבטא את הפיזור. זה בא לידי ביטוי גם בכך, שאתה לוקח אחד, אתה מחלק אותו לשתיים. אז שתיים זה כבר פירוד. אבל זה שתיים שנובעים מתוך דבר אחד. לעומת זאת, אם את השתיים אתה מחלק שוב, יוצא לך ארבע. כי הארבע הוא ביטוי לפירוד בתוך פירוד.
יש לזה המון המון המון המון דוגמאות למספר הזה ארבע, כיצד הוא בא לידי ביטוי. למשל, כבר בגן עדן, ונהר יוצא מעדן. נהר אחד. ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים.
אז יש נהר אחד שמתפרד להיות ארבעה נהרות. כי המספר ארבע הוא מספר של פירוד.
אבל גם למספר ארבע יש תיקון. מה התיקון של המספר ארבע? כאשר למשל, עם ישראל ישנו עם אחד מפוזר ומפורט בין העמים. כך אומר המן הרשע בעצמו. עם ישראל מפוזר ומפורט. אבל יש משהו פנימי שמאחד אותו. חיצונית אתה לא רואה את זה. בדורו של אחשוורוש, עם ישראל מפוזרים ב-127 מדינה. אלה בתימן, אלה ברוסיה, אלה במרוקו, אלה באשכנז, כל אחד במקום אחר. לא כל המדינות האלה במי אחשוורוש, אבל לצורך העניין. במשך הדורות, עם ישראל היה מפוזר בהמון המון מקומות. מבחינת פיזית, לא מדברים את אותה שפה. זה מדבר לדינו, זה מדבר יידיש, זה מדבר שפה אחרת. כל אחד יש לו את השפות שלו. מבחינת מראה, לא נראים אותו דבר. מבחינת ארץ, כל אחד נמצא בארץ אחרת. מנטליות שונה. אבל באמת באמת במהות הפנימית זה עם אחד.
זאת אומרת, גם שיש פיזור, גם שיש פירוד, יכול להיות שיש משהו פנימי שמחבר. אבל זה הנשמה. הנשמה היא זו שמחבר.
ולכן, מצד אחד, הענק הזה שגר בקריאת ארבע ושמו ארבע.
למה אמא שלו קרא לו ארבע?
בדיוק בגלל זה. כי האומות האמינו לא באל אחד, אלא בריבוי של אלים. לכל דבר יש את האל שלו. אל הים, אל היבשה. אל האהבה, אל המוות. ככה כל דבר יש לו את האל שלו. ומה שמבטא את הפירוד הזה של כל דבר, זה ארבע. ארבעה זה מבטא את הפיזור במרחב, שמבטא גם את המהות של הפיזור. ולכן הוא נקרא ארבע. ולא במקרה יש לו שלושה בנים, יחד איתו זה ארבעה ענקים שהיו שם.
והתיקון הוא ארבעה צדיקים שנמצאים שם. אבל שיש ארבעה צדיקים, זה לא רק ארבעה צדיקים. שיש ארבעה צדיקים, אז השכינה שורה ביניהם. אתם מכירים את הסיפור על שני דתיים שנוסעים על אופנוע. ומאחוריהם נוסע אופנוע של משטרה. רבע שעה הוא נוסע אחריהם. בסוף הוא עושה להם סירנה, תעצרו בצד.
אומר להם תביאו רישיונות, הכל בסדר. אה, תקשיבו, רבע שעה אני נוסע אחריכם, לא קרה לי בחיים שאני נוסע אחרי אופנוע רבע שעה ואני לא תופס אותו על על איזה שהוא איזה שהיא עבירה על חוקי התנועה. איך זה? אני נוסע אחריכם רבע שעה ולא תופס אתכם על שום דבר?
אמרו לו השם איתנו.
אה, השם איתכם? אתם שלושה על האופנוע? הנה, אני אתן לכם קנס. כי אתם שניים והשם איתכם.
אז זה בשביל הבדיחה, אבל במהות, ארבעה צדיקים זה השם איתם. וברגע שהשם איתם זה התיקון של המספר ארבע. כי המספר ארבע, ברגע שהקדוש ברוך הוא נמצא, הנשמה נמצאת, השכינה נמצאת, אז אדרבה, זה חיבור של כל הפירוד. זה לגלות את השכינה שנמצאת. ולכן גם בכיוון השלילי אז זה ארבעה מלכויות שמוזכרות, וארבעה מלכים שאברהם נלחם בהם, וארבעה ענקים. אבל גם בתיקון זה ארבעה שמות, וארבעה צדיקים, וארבעה אבות העולם, וארבעה אמהות שקבורות שם. כי בעצם כאשר את אותו פיזור, כאשר אתה מחבר אותו, אז זה בעצם התיקון וזה בעצם האחדות.
רבי חנניה בן גשא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך ירבה להם תורה ומצוות שנאמר, אדוני חפץ בזמן צדקו, יגדיל תורה ויאדיר.
ברוך השם.