בלוג

שיעור ראשון:
-------------
ערב טוב, ישנו מור ורבותיי.
אנחנו עוסקים בפרשת ויצא. יעקב יוצא מבאר שבע, הולך לחרן, ובדרך הוא חולם חלום, ובחלומם והנה סולם מוצב ארצה, וראשו מגיע השמימה, ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו.
מה בעצם משמעות החלום? המשך הנבואה מאוד ברורה. והנה השם ניצב עליו, והקדוש ברוך הוא אומר לו, אני אשמור אותך בכל אשר תלך, ואשיב אותי אותך אל האדמה הזאת. יש פה ברכה נפלאה.
אבל מה זה העניין הזה של סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו? אז רש"י מביא דברי חז"ל, שמבארים את התמונה הזאת, את המחזה הזה בתור תיאור ויזואלי של מה שנאמר מיד אחר כך. מה נאמר מיד אחר כך? הנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך.
אז מה זה המלאכים שעולים ויורדים? שומרים את יעקב אבינו. לכן רש"י אומר, שמלאכים עולים, אלו מלאכי ארץ ישראל, שהם ליוו אותו עד עכשיו, וכעת הם עולים לשמיים. ומלאכי אלוקים ש יורדים, אלו מלאכים שילוו אותו בחוץ לארץ. יש שמירה אלוקית אחרת בארץ ישראל ובחוץ לארץ. אז אומנם, הקדוש ברוך הוא שומר על יעקב אבינו גם בארץ ישראל וגם בחוץ לארץ, אבל זו שמירה אחרת. ולכן, בעצם רש"י שמביא את המדרש הזה, זה מדרש. אבל המדרש הזה הוא מבוסס על שני דברים בפשט. אנחנו תמיד שמים לב שרש"י הוא פשטן. אם הוא מביא מדרש, זה בגלל שהמדרש הזה מבוסס עמוק על הפשט. פה זה בשתי נקודות מבוסס על הפשט. קודם כל, הרבה פעמים יש לנו נבואה עם תמונה ועם מלל, עם דיבור, אז יש קשר ביניהם. אז פה, הקדוש ברוך הוא אומר לו, הנה אנוכי עמך, ושמרתיך בכל אשר תלך. אני אשמור אותך בכל מקום שאתה תהיה. בארץ ישראל, אתה עכשיו לחוץ לארץ, שמרתי אותך פה, אני אשמור אותך שם. אז לכן זה קשור. רמז שני בפשט, שכתוב מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו. כאשר אדם רוצה לעלות בסולם, אז האדם נמצא בדרך כלל על האדמה, ואז הוא עולה ויורד. אבל מלאך איפה נמצא בדרך כלל? בשמיים העליונים. אז אם כן, היה צריך להיות מני מלאכי אלוקים יורדים ועולים. למה עולים ויורדים? מה, מלאכים נמצאים בקרקע? כן. למה המלאכים נמצאים בקרקע? כי אותם מלאכים שליוו אותו ביותו בארץ ישראל, הם עולים. סיימו את תפקידם לבינתיים. ולאחר מכן, כאשר מגיע, כאשר הוא יוצא, כיוון שעכשיו הוא יוצא לחוץ לארץ, אז יש מלאכי אלוקים שיורדים ומלווים אותו בחוץ לארץ. אז זה מדרש אחד שמובא ברש"י. כן. בטח. ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו. אמן. הקדוש ברוך הוא בירך עכשיו את כולנו. אנחנו ויראה, יעקב ויראה, יעקב. הקדוש ברוך הוא בירך אותו. כן. ויראה. שכולם בוזזים ממון והוא בוזז לוקח ושומר. והוא פרד אדמה. אז מה אנחנו רוצים מהם? הקדוש ברוך הוא בירך אותו. איך אנחנו יכולים לגבור עליו? אין מציאות של שאנחנו יכולים לא הבנתי. אתה שואל איך נקבור על עשיו? אי אפשר. לבדאי שאפשר. איך אפשר? הקדוש ברוך הוא קבע. ככה הקדוש ברוך הוא קבע וככה הוא בירך אותו. וככה הוא עשה אותו. אז אנחנו איך? זה הקדוש ברוך הוא עשה. אבל מה כתוב? מה כתוב בברכה לעשיו? אשר תריד על חרבך תחיה ואת אחיך תעבוד. זה גם ברכה. מה זה תעבוד? תעבוד זה אומר אתה תהיה משועבד לו. עולים, עושים, עולים. עולים לנו. לא. עובד זה לא שהוא בא לעבוד אצלנו בתור בבניין. את אחיך תעבוד הכוונה היא אתה משועבד לו. הוא שולט ואתה כפוף אליו. האם ככה זה היה במשך 3,000 שנים מאז יעקב ועשיו? 3,500? לא, זה לא היה ככה. אבל זה הברכה. אבל זה לישמעאל. מה נאמר לישמעאל? לישמעאל לא היה לו ברכה יותר לא אמר לו. לא אמר לו את אחיך תעבוד, אבל אבל גם לא אמר לו, גם לא בירך אותו כמו שבירך את עשיו. נכון. בודאי שאפשר להתגבר על ה על הגויים. וודאי שהברכה, הברכה שנאמרה ליעקב לפני שנאמרה ברכה לעשיו, נאמר לו גם והיה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך. אז יש יש ברוך השם מספיק ברכות גם ליעקב. על כל פנים, אז זה מדרש אחד שמבאר את ה את החלום הזה של יעקב. יש אבל מדרש נוסף, שגם הוא מופיע במדרש בראשית רבה על פרשת השבוע. אומר המדרש כך: מי הם אותם מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו? מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא ליעקב, שרה של בבל עולה בסולם ויורד. מי? שר, המלאך שהוא השר של בבל. שרה של, כמו שיש שרו של עשיו שיעקב נאבק איתו אחר כך במעבר יבוק. אז יש לכל אומה יש מלאך שהוא שר שלה. הראה לו את מלאך, את המלאך שהוא השר של בבל עולה בסולם ויורד. שרה של מדי ופרס, עולה בסולם ויורד. שרה של אדום עולה והוא לא רואה אותו יורד. למה נמשל הדבר הזה? למה חז"ל אומרים כך? כי הרי היה מעצמת על. בבל הייתה מעצמה אדירה שמשלה בכל העולם. עלתה, גם היא התרסקה. אחר כך פרס הייתה מעצמה שמשלה בכל העולם. אחר כך יוון. גם כן הוא רואה שרה של יוון עולה ויורד. אדום זו בעצם, זה לא ממלכת אדום. ממלכת אדום אף פעם לא הייתה מעצמה אדירה. אבל הכוונה היא לרומי, שהיא בין השאר גם צאצאית חלקית של אדום, וגם ממשיכה את דרכו של אדום. ורומי זה בעצם תרבות המערב. כל השלטון של אירופה. שבעצם זה כבר כל 2,000 שנה. 2,000 שנות גלות. מה? אדום זה רומי, זה מה שאמרנו. עכשיו, זה קשור לכל כל 2,000 שנה מאז הגלות, מאז חורבן בית שני, שנחרב על ידי הרומאים, על ידי טיטוס עם אח שמו, מאז בעצם, לא רומי בתור מדינה, איטליה ורומא. אלא התרבות הזאת של תרבות המערב והשלטון הנוצרי. האימפריה הנוצרית הזאת, השתלטה על כל העולם, ובעצם במשך 2,000 שנה, אז הם בעצם היו המובילים העיקריים של השלטון בעולם. היה בזה עוד ירידות ועליות בין המוסלמים לבין הנוצרים במשך השנים הללו. אבל אה, אבל הם בעצמם לא נכבשו. אירופה לא נכבשה מעולם על ידי מוסלמים. עכשיו בערך, המוסלמים כובשים אותה בלי מלחמה. בעזרת השם, אמן. אבל לא יודע, זה לא כזה טוב לנו. לא טוב. ככה הם פחות נגדנו, כמו עדון צרפת, ה לא. כן, אבל לא יהיה להם כוח כבר. יהיו בעדנו ולא יעזרו לנו כלום. על כל פנים, אה, במשך כל ה-2,000 שנה האלה, מאז רומא, אירופה הנוצרית לא נכבשה. ולכן אומרים חז"ל, חז"ל אומרים את זה עוד ב ממש בתחילת הדרך, אומרים, הוא רואה את שרה של אדום עולה, הוא לא רואה אותו יורד. אמר באותה שעה נתיירה יעקב אבינו. אמר השם, חס ושלום, אין לו ירידה? הוא לא ירד? אמר לו הקדוש ברוך הוא, אל תירא עבדי יעקב. והוא מביא שם פסוק, גם אם יעלה וישב בין כוכבים, משם אורידך נאום השם. אין דבר כזה. בסופו של דבר, גם המלכות הזאת תתמוטט ותרד. אז זה כאמור, מדרש נוסף, שאומר לנו, רגע, מלאכים האלה, זה לא קשור, זה לא מלאכים שהם שומרים על יעקב אבינו. זה שרים של אומות. זה כיוון אחר לגמרי לפרש את המחזה הזה. למה הקדוש ברוך הוא מראה ליעקב אבינו בשלב הזה, שרים של אומות? מתנבא לו על העתיד. יהיה מלכות בבל, מלכות יוון, מלכות פרס. למה הוא צריך מה מה זה קשור עכשיו? ממשיך המדרש ואומר: באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו, אף אתה עולה. גם אתה צריך לעלות. אתה, כמו שיש מלאכים שהם השרים של האומות, אז לעם ישראל אין מלאך, מלאך שומר עליהם. עם ישראל זה ישירות הקדוש ברוך הוא, מנהיג אותנו. אבל הוא אומר לו, גם אתה עולה, גם אתם עם ישראל, אתם צריכים גם כן לעלות. מה זה אומר לעלות בסולם? בתורה. לגדול, לא, לא בתורה. כמו שהאומות האחרות הקימו אימפריות, גם אתם, עם, יעקב אבינו, קדימה. גם אתה צריך לעלות בסולם. באותה שעה נתיירה יעקב אבינו. אמר, אני רואה שכל מי שעולה בסולם, הוא גם יורד. אם אני אעלה, אז עם ישראל יעלה יעלה יעלה, בסוף גם גם גם יתרסק. אמר לו הקדוש ברוך הוא, אל תירא אל תירא עבדי יעקב, אל תחת ישראל. כי יניני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שביהם. ושב יעקב ושקט ושענן וכולי. אומר לו, אומר המדרש, לא האמין ולא עלה. יעקב לא האמין בדבר הזה, ולא עלה בסולם. אמר לו הקדוש ברוך הוא, אילו היית עולה בסולם, עכשיו בחלום, בחלום הנבואה, היית עולה בסולם הזה, היית עכשיו עולה לנצח ולא היה לך ירידה לעולם. אבל מכיוון שלא עלית, אז אתם תעלו ותרדו ותעלו ותרדו וכל פעם יהיה חורבן מחדש, וכל פעם גאולה מחדש, ועוד פעם חורבן, ועוד פעם גאולה. עכשיו, נשאלת השאלה, יעקב אבינו נמצא למעלה. נשאלת השאלה, מה, יעקב אבינו לא מאמין לקדוש ברוך הוא? איך זה יכול להיות? חס ושלום. השם למעלה. מה ככה הוא, הוא הרי הוא הרגל הרביעית. השלישית. נכון, מה זה? מה, יעקב אבינו, איך אפשר להגיד עליו דבר כזה? לכן, הסבר המדרש הוא כזה: יעקב אבינו, מה כוונתו לא האמין? זה לא שהוא לא מאמין לקדוש ברוך הוא. אפשר לא להאמין לקדוש ברוך הוא? הקדוש ברוך הוא מדבר אליך. כל אחד מאיתנו, הקדוש ברוך הוא אומר לנו משהו, היינו, זה אי אפשר להתווכח, אי אפשר לא להאמין. זה לא עניין שיעקב אבינו לא מאמין. אלא הנקודה היא, שזה היה נראה לו הזוי לחלוטין. יעקב אבינו, אני חוזר רגע ל לתחילת פרשה שעברה, למה ש הוזכר פה קודם, שיעקב הוא יושב אוהלים. עשיו, הוא במהותו שלו איש ציד, איש שדה. במהותו שלו הוא אכזר. במהותו שלו הוא כובש. במהותו שלו הוא רוצח. המהות שלו זה יש לו נטייה טבעית רק לרצות למשול על כמה שיותר מדינות, ולכבוש, ולהשתלט, ולהרוג, ולמשול. זה מה שמניע אותו. לעומת זאת, יעקב, בנפש שלו, הוא אומר, מה? אני צריך להקים אימפריה? אני צריך להקים מדינה? אני רוצה רק ללמוד תורה. תן לי ללמוד תורה. אני לא רוצה את כל הדברים האלה. אני לא רוצה להיות איש מלחמה, אני לא רוצה להתחיל להקים לכבוש מדינה. אני רק רוצה לשבת ללמוד תורה. וזה היה בטבע של יעקב אבינו. זה היה בטבע שלו כי ככה הקדוש ברוך הוא ברא אותו. ולכן זה לא שהוא לא מאמין. אין בו את זה. אין בו את ה את האנרגיה הזאת, ללכת, לכבוש, להצטער, להשתלט. זה לא מה שמניע אותו. ולכן, הוא לא מרגיש יכולת לעלות בסולם. בסופו של דבר, זה כן תפקידו של עם ישראל. תפקידו של עם ישראל להיות סולם מוצב ארצה, וראשו מגיע השמימה. כלומר, הראש בשמיים, הכוונה היא עם ישראל צריך תמיד, שהראש בשמיים, הכוונה היא הראש ברוחניות, הראש בלימוד תורה, הראש בעבודת השם. הראש בדברים הכי קדושים שיש. זה צריך להיות ראשו של עם ישראל. אבל עם ישראל צריך להיות גם סולם מוצב ארצה. כן צריך שיהיה לעם ישראל מדינה, ממלכה, מיוסדת על על אדני צדק ויושר ואמת, ומדינה שגם תשגשג ותצליח, גם ברמה הארצית. סולם מוצב ארצה, יציב, נכון, קיים, בעוצמה גדולה. וראשו מגיע השמימה. אם עם ישראל, כאשר לו אם, כאשר, בעזרת השם במהרה בימינו, עם ישראל יבנה את חייו כך, שהוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, כלומר שהוא מחבר שמיים וארץ. מחבר רוחני וגשמי. מחבר חומר ורוח. מחבר גוף ונשמה. ליצור גם עוצמה גדולה של מדינה עם צבא, עם משטרה, עם מערכת משפט מיוסדת על על האמת והיושר. עם כל העוצמות הכלכליות, אם כן גם עם הייטק ועם כל הדברים ה הכלכליים והחומריים. אבל לא להסתפק בזה, אלא לעשות את זה מוצב ארצה כאשר ראשו מגיע השמימה, כאשר זה מחובר, זה לא מנותק. לא שהולכים, יאללה, בוא נסמוך על כוחי ועוצם ידי של צה"ל. בוא נסמוך עלינו שאנחנו אומה סטארט-אפ ניישן. שאנחנו רק חיים על ההייטק. לא שרק נסמוך על ה חוכמת האדם ב לא בטכנולוגיה ולא ב בבתי משפט ולא בפוליטיקאים. אל תפתחו בנביאים, אלא ובקדוש ברוך הוא. אלא להבין שכן, לא שאנחנו עוזבים את הכל ורק הקדוש ברוך הוא. אלא צריך להיות סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. לחבר את שני ה שתי העולמות, שתי שני העולמות האלה, זה בעצם תפקידו של עם ישראל וכאשר בעזרת השם נגיע לזה, אז נגיע לאותה מדרגה שאמר הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו, אין לך ירידה עולמית. רבי חנינא בן עקשיה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך רבה להם תורה ומצוות שנאמר צדקו, יגדיל תורה ויאדיר.




שיעור שני:
----------
בפתיחה של פרשת ויצא עומד סיפור של חלום יעקב שבחלמו הוא רואה והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו.
מי הם המלאכים שעולים ויורדים בסולם?

אז מפורסם הפירוש של רש"י. רש"י מביא את הדברים בשם המדרש.

אומר המדרש עולים ויורדים בו יורדים ועולים מבעי אליו.

איפה המקום של המלאכים בדרך כלל?
בשמי שמיים עליונים. אז היה צריך להיות אם יש סולם, אז המלאכים קודם צריכים לרדת בשביל לעלות. למה עולים ויורדים?
אומר המדרש, אלא אותם מלאכים שיצאו עמו מארץ ישראל, לא הלכו עמו לחוצה לארץ. אלא הם עלו וירדו אחרים לחוצה לארץ. יעקב אבינו לאורך כל הדרך מלווים אותו מלאכים. אנחנו רואים את זה ויאמר יעקב מחנה אלוהים זה.
ויקרא שם המקום הוא מחניים. וישלח יעקב מלאכים. הוא כל הזמן רואה מלאכי אלוהים, כל הזמן. יעקב כל הזמן מלווים אותו מלאכים.
המדרש מחדש שיש הבדל בין המלאכים שמלווים אותו בארץ ישראל, לבין המלאכים שמלווים את יעקב בחוצה לארץ.
אף על פי שזה אותו יעקב, אותו צדיק, אותה מדרגה, אבל המקום גורם. ארץ ישראל יש לה קדושה מיוחדת.

וההשגחה האלוקית בארץ ישראל היא שונה מהשגחה בחוץ לארץ.
ועדיין לא יטוש השם עמו ונחלתו ליעזוב. הקדוש ברוך הוא לא עוזב את יעקב אבינו גם בחוצה לארץ, שלח לו מלאכים ומלווים אותו גם בחוצה לארץ. אבל, אף על פי כן, אלה מלאכים אחרים. ההנהגה בחוצה לארץ היא הנהגה שונה.

זה הפירוש המפורסם, אבל יש עוד מדרש, במדרש רבה,
שמפרש את הדבר לא על מלאכים ששומרים על יעקב. כי באמת בסיפור של יעקב אנחנו מכירים מלאכים ששומרים עליו, כמו שהזכרנו,
שיעקב רואה מלאכי אלוהים ויאמר יעקב מחנה אלוהים זה.
אבל יש גם מלאכים שלא כל כך נעים לו להיפגש איתם.
איזה מלאכים יעקב פגש? מלאך שיעקב פוגש שלא נעים לו כל כך להיפגש איתו?

נכון, המלאך שרו של עשיו שנאבק איתו. וייאבק איש עמו עדלות השחר. אנחנו יודעים שזה לא היה איש, זה היה מלאך.
קודם כל כי המלאך הזה עצמו אומר
שהמלאך אומר לו והיה שמך ישראל, כי שרית עם אלוהים ועם אנשים ותוכל.
זאת אומרת, אומר לו המלאך, אתה התמודדת עם אלוהים. לא עם הקדוש ברוך הוא, עם מלאך.
אל זה כוח. המלאך הוא אחד מכוחותיו של הקדוש ברוך הוא. אז אתה יעקב שרית עם אלוהים ועם אנשים ותוכל.
וגם יעקב אומר, מיד אחרי שהוא יוצא משם, ויקרא שם המקום פניאל, כי ראיתי אלוהים פנים אל פנים ותינצל נפשי. התמודדתי עם אלוהים, התמודדתי עם מלאך ותינצל נפשי.
אז אנחנו יודעים, המדרש אומר שיש מלאכים שהם שרים של אומות העולם. יש דבר כזה.

אומר המדרש כך: על אותם מלאכי אלוהים שעולים ויורדים בסולם, אמר רבי שמואל בר נחמן,
וכי עלה על דעתך שמלאכי השרת היו? לא היו אלא שרי אומות העולם. לא רק לעשיו יש שרו של עשיו,
אלא לכל אומה ואומה יש מלאך שממונה עליה.

מתאר מתאר המדרש כך: רבי מאיר אומר, הראהו שרה של בבל עולה ויורד,
ושל מדאי עולה ויורד, של יון עולה ויורד ושל אדום עולה ויורד.
כל השרים עולים ויורדים.
אמר לו הקדוש ברוך הוא ליעקב, אף אתה עולה. קדימה, כולם עלו וירדו גם אתה תורכה לעלות בסולם.
באותה שעה נתיירא יעקב אבינו. אמר לפניו, ריבון העולמים, שמא חס ושלום, כשם שיש לאלו ירידה, כך יש לי ירידה? אני רואה שכל המלאכים עלו וירדו, עלו וירדו.
אתה אומר לי עכשיו תורכה לעלות, אני מתחיל לדאוג. אני אעלה אולי אני גם ארד?
אמר לו הקדוש ברוך הוא,

אמר לו הקדוש ברוך הוא, ואתה אל תירא עבדי יעקב נאום השם ואל תחת ישראל.
אם אתה עולה, אין לך ירידה עולמית.
אם אתה עולה, לא תרד לעולם.

וכאן מופיעות ארבע מילים במדרש, מילים נוראות ואיומות.
אומר המדרש, לא האמין ולא עלה.
מה הכוונה? מי לא האמין ולא עלה? יעקב אבינו.
הקדוש ברוך הוא אומר לו תעלה בסולם. אם אתה עולה בסולם, לא יהיה לך ירידה לעולם.
לא יהיה לך ירידה לעולם. אתה עולה ללא ירידה.
לא האמין ולא עלה.
אמר לו הקדוש ברוך הוא, אילו האמנת ועלית, שוב לא היית יורד.
עכשיו שלא האמנת ולא עלית, עתידים בניך שיהיו נאחזים באומות, בגלות.
מסתבכים במלכויות ממלכות למלכות, מסתעבדים בארבע מלכויות בעולם הזה, במס וארנוניות.

באותה שעה שב שוב נתיירא יעקב אבינו. אמר ריבון של עולם יכול לעולם? מה? אז לעולם ועד עם ישראל ישועבד באומות?
אמר לו אל תירא עבדי יעקב נעם השם ואל תחת ישראל, כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שביהם. אתם תחזרו לארץ ו הגלות היא לא לעולם.

המדרש הזה הוא מדרש פליאה, ממש מדרש מוזר ביותר שצריך להעמיק ולהבין אותו.
מה זאת אומרת לא האמין ולא עלה? יעקב אבינו. הקדוש ברוך הוא אומר לו תעלה בסולם, לעולם לא תרד.
איך ייתכן שיעקב אבינו לא מאמין בקדוש ברוך הוא? זה הרי לא נתפס. אי אפשר להבין משפט כזה, זה לא מתחבר. זה אי אפשר להצמיד פה מילה למילה.
מה זה לא האמין ולא עלה? זה אי אפשר להבין.

המדרש בעצם אומר לנו שאם יעקב אבינו היה עולה בסולם, זהו, לא היה גלות, לא היה חורבן, לא היה כלום. היינו עולים לגאולה שלמה מיד.
שגם זה פלא.

אז מה בעצם העניין פה? מה זה הסולם הזה שיעקב אבינו אמור לעלות בו?
למה הוא לא האמין? איך זה יכול להיות שהוא לא מאמין בקדוש ברוך הוא? זה לא ייתכן, לא, אי אפשר להגיד את המילים האלה בכלל.
כל פעם שאני חוזר על המילים האלה שהמדרש אומר לא האמין ולא עלה, יש לי צמרמורת. איך אפשר להגיד ליעקב אבינו לא האמין ולא עלה?
זה לא נתפס.

את הדברים צריך להסביר לפי דברי הזוהר הקדוש.
הזוהר הקדוש על הפרשה מביא פירוש מאוד דומה.
וגם אומר,

אומר הזוהר הקדוש, שיעקב אבינו לא סתם לא האמין.
שנייה אחת, נמצא את הדברים. הנה.
הזוהר הקדוש נתפס לפסוק אחר שמופיע בפרשה. וידר יעקב נדר לאמור.
יעקב נודר נדר ואומר: אם יהיה אלוהים עמדי ושמרני בדרך הזאת אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש וכולי וכולי וכולי.
אומר המדרש, מה פירוש אם יהיה אלוהים עמדי?
מה, זה לא ברור לך? אתה יעקב אבינו.
הקדוש ברוך הוא הבטיח לאברהם, ליצחק, את הכל הוא הבטיח להם. אז זה אתה, אתה ממשיך דרכם.
אז מה זה אם? אם יהיה אלוהים עמדי ושמרני? מה, מה אתה חושב שיקרה? מה, היה לך איזה הוה אמינא אחרת? היה לך בכלל איזה חשש? איך אתה יכול בכלל לפחד? איך אתה יכול בכלל לדאוג? מה זה התנאי הזה? אם יהיה אלוהים עמדי?

אומר הזוהר הקדוש, אם תאמר שלא האמין בקדוש ברוך הוא, לא.
אני קורא את התרגום, כמובן, הזוהר הקדוש במקור בארמית.
אבל אני מתרגם לכם: אם תאמר שלא האמין בקדוש ברוך הוא, לא. זה לא יכול להיות. גם הזוהר הקדוש אומר, לא יכול, אין דבר כזה שיעקב אבינו לא מאמין בקדוש ברוך הוא.
אלא שלא האמין בעצמו.
זה לא העניין שיעקב אבינו לא מאמין בקדוש ברוך הוא. לא האמין הכוונה היא לא האמין בעצמו.

אז פירוש אחד, מה זה לא האמין בעצמו? פירוש אחד, שמא יגרום החטא.
גם אדם כמו יעקב אבינו, אומר לעצמו, אל תאמין בעצמך עד יום מותך.
חלילה אדם נופל בחטא ואז הזכויות שלו נפגמות והוא עלול לעונש.
ולכן אומר יעקב אבינו, אני כל ה כל הכל אני אומר על דרך ה אם, אם יהיה אלוהים עמדי.
אבל עדיין זה לא מסביר, למה הוא לא האמין ולא עלה בסולם? הקדוש ברוך הוא אומר לו תעלה בסולם, אם אתה עולה בסולם, לא תרד לעולם, לא יהיה גלות, לא יהיה חורבן, לא יהיה צרות, לא יהיה מיסים, לא יהיה מלכויות. זהו.
גאולה שלמה. איך הוא לא עולה?

זה כנראה קשור גם למה שהזוהר הקדוש אומר שהוא לא מאמין בעצמו. מה הכוונה לא מאמין בעצמו?
הרי מה זה הסולם הזה?
זה סולם שמסופר ש שרה של בבל עולה ויורד, מדאי עולה ויורד, יון עולה ויורד, אדום עולה ויורד. מה, מה משותף לכל המלכויות האלה?
בבל, מדאי, יון, אדום,
שלטו על ישראל. לא רק על ישראל שלטו.
זה מעצמות מעצמות אדירות ששלטו על העולם כולו, וכמו שאבי אומר, איך שהם עלו ככה הם גם ירדו.
זאת אומרת, לעלות בסולם פירושו לשלוט בכיפה.
נבוכדנצר מלך בבל מרגיש מלך העולם. מרגיש סגן של אלוהים, אם לא מפקד של אלוהים.
הוא ככה מרגיש.
הוא מרגיש שהוא על גג העולם, הוא שולט בכיפה.

הקדוש ברוך הוא מוריד אותו משם. אם תעלה שמיים, על במתיו משם אורידך נאום השם.
הקדוש ברוך הוא מוריד אותו. אבל בהתחלה הוא עולה, מרגיש, כן, הוא מלך העולם, אימפריה אדירה. הקדוש ברוך הוא מוריד אותו.
אחרי זה בבל. אחר כך מדאי.
מדאי זה פרס ומדאי, אחשוורוש, אבל עוד לפני אחשוורוש, בלשצר.
כאלה שבלשצר שמה מלך בבל שנופל ואז עולה מלכות פרס.
פרס ומדאי כובשים את בבל.
גם כן מעצמת על. אחשוורוש שולט על 127 מדינות.
ואחר כך יון, אלכסנדר מוקדון. כובש כמעט את כל העולם המוכר.
ואחר כך אדום, רומא.
מעצמות אדירות ששולטות כמעט בכל, אבל כל אחת מהם עולה, עולה, עולה, עולה, בום מתרסקת.
מה נשאר היום מבבל?
כלום, אולי כמה כתובות עתיקות.
מה נשאר ממדאי?
אז יש לנו את איראן, שזה אותו, אותה, אותו חבל ארץ, זה אותו מקום. ברור. יש חוק שימור החומר, האדמה לא ברחה לשום מקום, האדמה נמצאת. אבל המלכות הזאת של מדאי, נשאר ממנה משהו? כלום.
מה שיש היום באיראן זה אנשים אחרים לגמרי, תרבות אחרת לגמרי, עם אחר לגמרי, זה לא קשור.
יון.
יש מדינת יון. גם רומא, איטליה, גם יש מדינה כזאת.
וזה שתי מדינות טנטנות באירופה, שמי סופר אותם בכלל.
איפה האימפריות האדירות האלה? כמו שעלו, כך ירדו.
אומר הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו, אף אתה עולה.
גם אתה עם ישראל, אתם גם צריכים לעלות, מה משמעות של לעלות בסולם?
לשלוט בעולם כולו.
יעקב אבינו מתיירא.
לשלוט בעולם כולו הוא לא מתיירא בגלל שהוא לא מאמין בקדוש ברוך הוא,
בגלל שהוא לא מאמין בעצמו. אומר, אנחנו עם ישראל?
אנחנו עם רוחני.
תן לנו תורה, תן לנו מצוות.
תן לנו רוחניות. מה אתה נותן לנו לשלוט בעולם כולו? זה לא בשבילנו.
האמת היא שזה כן בשבילנו.
לא בשביל להיות אימפריה, לא בשביל כבוד והדר, לא בשביל עוצמה וכסף.
בשביל מה אנחנו צריכים לשלוט בעולם? לא גם לא לשלוט במובן שבכוח הזרוע ובכוח החרב.
אנחנו צריכים להאיר את העולם.
אנחנו צריכים להיות מנהיגי העולם במובן הרוחני והמוסרי.
אנחנו צריכים להאיר את העולם באור השם, להיות אור לגויים. זה מה שאנחנו צריכים.
שאנחנו עולים בסולם, אין הכוונה אנחנו לא אנחנו לא עולים רק ברמה צבאית, חומרנית וכדומה.
כן, אני חושב שזה דבר מדהים לראות היום אחרי 70 וקצת שנה שמדינת ישראל קיימת, מדינת ישראל
היא כבר אחת המעצמות המובילות בעולם.
אם זה בהייטק, ואם זה בלוויינים בחלל,
ואם זה בצמיחה של הכלכלה, ואם זה בהמון המון תחומים. גם גם בצבא, אין לנו את הצבא הכי גדול בעולם, גם לא הקרוב להיות הגדול בעולם,
אבל כן אחד הצבאות החזקים והמשוכללים בעולם.
אז יש לנו, אנחנו כן מעצמה, ודאי מעצמה אזורית.
זה גם כמה מדינות יש להם לוויינים בחלל? חמש. אנחנו אחת מחמש מדינות בעולם, שיש להם לוויינים בחלל.
וככה בהמון המון תחומים.
בטכנולוגיה, ובהייטק, ובכל בהתפלת מים, אנחנו מקום ראשון, ובתחומים אחרים אנחנו גם במקומות הראשונים.
יש לעם ישראל הובלה גם בתחומים מעשיים וחומריים, אבל זה לא מספיק.
מזה יעקב אבינו מפחד.
מה? אנחנו רק חומריים? זה מה שאנחנו? אם אנחנו עולים בסולם רק ברמה חומרית, אנחנו ניפול.
אומר לו הקדוש ברוך הוא, זה לא טוב שאתה מפחד. אתה צריך להאמין בעצמך. אם היית מאמין בעצמך, אם יעקב אבינו אומר קדימה, מצטערים על העולם החומרי והרוחני גם יחד,
היתה מגיעה הגאולה השלמה. כי גאולה שלמה זה גאולה גם חומרית וגם רוחנית.
אבל כיוון שיעקב אבינו לא מאמין בעצמו, הוא לא מרגיש עדיין שעם ישראל בשל לזה, אז זה ייקח זמן.
בזמן הזה יש עליות וירידות, עליות וירידות.
עם ישראל נמשל ללבנה, שהיא כל הזמן מתחדשת, זורחת ועולה, זורחת ועולה
ויורדת, עד שבסופו של דבר והיה אור הלבנה כאור החמה, וכאור שבעת ימי בראשית. כך נאמר שלעתיד לבוא
הלבנה תהיה גם כן כאור החמה. כי עם ישראל שנמשל ללבנה, שכל הזמן יש לו עליות וירידות, עליות וירידות,
יעלה ויאיר כוכבו, הולך ואור עד נכון היום.
וזו בעצם הגדולה של מה שהמדרש הזה אומר לנו.
יעקב אבינו התיירא, הוא לא לא שהוא לא מאמין בקדוש ברוך הוא, לא מאמין בעצמו.
מרגיש מה אני, צריך לעלות בסולם הזה, בסולם החומרי? אני צריך להיות, עם ישראל צריך להיות מעצמה כמו אומות העולם?
חשש מכך יעקב אבינו.
אומר לו הקדוש ברוך הוא, טוב, אם אתה חושש, אז באמת יהיה פה הרבה התמהמהות, יהיה פה עליות וירידות,
יהיה פה עיקובים, אבל בסופו של דבר עם ישראל כן יעלה בסולם,
יעלה מעלה מעלה ולא ירד. כי בסופו של דבר תפקידו של עם ישראל הוא להוביל את העולם כולו ולהיות אור לעולם כולו.
רבי חנניה בן עקשיה אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפי כך יבה להם תורה ומצוות שנאמר אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.





שיעור שלישי:
----------
ערב טוב ונשוא רבותיי, נפתח בתפילת השכבה לעילוי נשמת המנוחה אפרת אולגה שהיום יום פקודת שנתה. אשת חיל נמצא ורחוק מפנינים מכרה. המרחם על כל בראותיו, הוא יחוס ויחמול וירחם על נפש רוח ונשמה של האישה הכשרה שנפטרה בשם טוב מן העולם, אפרת אולגה, שרוח השם תניחנה בגן עדן. שהיום יום פקודת שנתה. היא וכל בנות ישראל אשר חובות עמה בכל החן והסליחות, וכן יהי רצון ונאמר אמן. וגם נפש גמילה בת נחמה. בנג'ט בת גואל. רוח השם תנחנן בגן עדן.

יעקב אבינו יוצא מארץ ישראל, יוצא מארץ כנען, ללכת אל חרן. המטרה שלו היא מטרה כפולה. הוא גם במטרה קודם כל לברוח מעשו אחיו, כי עשו אומר יקרבו ימי אבל אבי והרגה את יעקב אחי. אבל יש לו גם מטרה נוספת אביו ואמו שולחים אותו לשאת אישה מבנות לבן אחי אמך. אנחנו יודעים שבחרן נמצא לבן, אח של רבקה, ושולחים את יעקב לקחת אישה מבנות לבן.

יעקב יוצא לדרכו ובדרך ויפגע במקום ויהלן שם והנה השם ניצב עליו. הקדוש ברוך הוא מתגלה אליו, אבל תמיד שהקדוש ברוך הוא מתגלה לכל אדם, לנביא, אז יש את התוכן מה הקדוש ברוך הוא אומר, ויש את הצורה כיצד הקדוש ברוך הוא מתגלה. אל יעקב מתגלה הקדוש ברוך הוא במחזה מפורסם, והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו.

מה המשמעות של המהלך הזה? הקדוש ברוך הוא ניצב עליו, הוא מבטיח לו אני אשמור עליך, אני אלווה אותך, אברך אותך. ברכות והבטחות. אבל עוד לפני כל הברכות והבטחות, קודם כל סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. אז הרבה עסקו בעניין הזה של המלאכים. מה זה המלאכים האלה? עולים ויורדים בו. רש"י אומר מלאכי ארץ ישראל שליוו אותו עד עכשיו, עולים בסולם אל שמי מרומים כי מלאכי ארץ ישראל אינם יוצאים לחוץ לארץ. יורדים מלאכים אחרים ללוות את יעקב אבינו מכאן והלאה.

אבל מעבר למלאכים הסולם הוא לפעמים יותר משמעותי מאשר מי שעולה ויורד בו. יש מלאכים שעולים ויורדים בסולם, אבל עוד לפני המלאכים יש גם סולם. מה המשמעות של הסולם הזה? יש למשל ספר מפורסם שנקרא מסילת ישרים. ספר מוסר שכתב הרמח"ל, רבי משה חיים לוצ'טו. והוא מתאר את הדרך שבה צריך ללכת אדם שרוצה לעבוד את השם. מסילת הישרים. אז יש את הישרים, הישרים הם האנשים ההולכים בדרך, אבל עוד לפני שיש אנשים שהולכים בדרך יש מסילה. יש מסלול. יש מסילת רכבת. שאלה מי נוסע על המסילה, הרכבת כזאת, רכבת חשמלית, רכבת עם שתי קומות. יש אפשר לעשות כל מיני דברים במי שנוסע על המסילה, אבל קודם כל יש את המסלול. וכאן קודם כל המסלול הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה.

וזה כבר מראה יסוד ימול, שמבטק כלפי יעקב את הדבר המרכזי בתפקידו, ואורחות חייו, ואישיותו. שהרי למדנו בפרשה הקודמת של יצחק ורבקה נולדים שני בנים, יעקב ועשו. עשו איש יודע ציד, איש שדה, ויעקב איש תם יושב אוהלים. ולמעשה יצחק אוהב את עשו. מדוע הוא אוהב את עשו? דיברנו על זה בשבוע שעבר. שיצחק מבין שיש לו שני בנים. אחד רוחני, יושב אוהלים, יעקב אבינו, איש קדוש. השני עשו יצחק לא רואה אותו מיד בהכרח בתור אדם רשע. התכונות של עשו, עשו לא נולד רשע. אין דבר כזה אדם שנולד רשע. יש בחירה חופשית לאדם. אבל עשו כן נולד עם תכונות מסוימות, עם כישרון להיות איש יודע ציד, איש שדה. מה זה איש שדה? עובד אדמה, חקלאי. להיות חקלאי זה דבר שלילי? לא שלילי בכלל. יצחק בעצמו היה עובד אדמה. ויזרע יצחק בשנה ההיא וימצא 100 שערים ויברכהו השם. הוא מכיר את המושג הזה שהקדוש ברוך הוא מברך את עבודת השדה. עבודת השדה היא עבודה מאוד מאוד פרקטית. עם המון עמל גופני. אבל בתוך העמל המעשי הזה יכולה לחול ברכת השם.

יצחק לא מדמיין לעצמו שרק אחד מהבנים שלו ימשיך את המסורת ואת השליחות מאברהם אבינו. אצל אברהם זה היה סיפור אחר. אצל אברהם היה לו רק בן אחד משרה. שאר הבנים, היה לו את ישמעאל מהגר, היה לו את בני קטורה, חז"ל אומרים הגר זו קטורה, אז היה לו עוד בנים מקטורה. אבל יצחק היה הבן היחיד של אברהם ושרה. אז הוא היחיד. הקדוש ברוך הוא אומר ביצחק יקרא לך זרע. אבל יצחק ורבקה יש שני בנים, שני תאומים. שניהם יצאו מאותו אב ואם קדושים וטהורים, יצחק ורבקה. שניהם היו ביחד ברחם. ויצחק משוכנע שאין שום סיבה שלא שניהם ימשיכו את עם ישראל. ובאמת יכול להיות שכך היה יכול לקרות. אם עשו היה בוחר להפנות את כוחותיו המעשיים לטובה ולעבודת השם, עשו היה יכול להיות חלק מעם ישראל.

ואז חשב יצחק לעצמו, אם יש לי שני בנים, אחד הוא איש קדוש, אחד הוא אדם שהוא איש מעשה, אז זה כמו יששכר וזבולון. יששכר לומד תורה, זבולון עוסק במסחר הוא מפרנס אותו. אז יש אחד יותר לומד תורה, אחד יותר מעשי, והם מפריעים אחד את השני. הם משלימים אחד את השני. והדבר הזה היה הרבה פעמים בעם ישראל. שיש את המלך שהוא בפועל מוביל בשדה הקרב, הוא בפועל עוסק בכלכלה, בביטחון, ביחסי חוץ, ויש את הנביא, את הכהן. בדרך כלל זה לא היה ביחד. בדרך כלל לא היה אדם אחד שעסק בשני, בשתי התפקידים האלה. כאשר זה היה אותו אדם אדרבה, היה על זה ביקורת. למשל בימי חשמונאים, בימי חנוכה, אז הכהנים הגדולים תפסו את המלוכה. אז היה להם ברירה בהתחלה, כי בהתחלה הם היו היחידים שהרימו את נס המרד ובאו להילחם כנגד היוונים, אז הם הובילו בעל כורחם, במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש. אבל יש ביקורת בחז"ל על כך שגם אחרי שהעניינים נרגעו אז אותם כהנים בני חשמונאי ממשיכים לתפוס את המלוכה ואת השררה.

אז יש כאן איזשהו מורכבות דווקא כשזה אותו אדם נושא בשני התפקידים. מאוד קשה להיות אדם שהוא גם בעוצמה רוחנית מאוד מאוד גבוהה וגם איש מעשה שיודע לתת מענה טוב ומצוין ונכון לבעיות מעשיות. ולכן האידיאל לכאורה היה הנה יעקב ועשו, שני אנשים משלימים, אחד יהיה מנהיג רוחני, אחד מנהיג מעשי, לכאורה זה פתרון מושלם.

הבעיה הייתה שעשו לא בחר להפנות את כוחותיו לכיוון החיובי. ולכן נאלץ יעקב לקבל על עצמו שני תפקידים. במהותו הוא איש תם יושב אוהלים. אבל הוא נאלץ להיות עמומי, ההפך מיתם. הוא נאלץ להתמודד עם עשו, לגנוב ממנו את הברכות, לקנות ממנו את הבכורה. הוא נאלץ ללכת ללבן להתמודד עם כל המורכבות של לבן הארמי, הרמאי. להתעמת מולו, לשרוד 20 שנה עם הרמאי הזה, יום אחר יום, צעד אחר צעד. וזו הייתה אפשר לומר הטירונות של יעקב בדרך שלו ללמוד איך מתמודדים עם העולם הזה. כי אין ברירה. יעקב חייב, הוא נאלץ לקבל על עצמו את שני התפקידים. הוא אדם רוחני, אבל הוא חייב ללמוד ולהתעסק גם בענייני העולם הזה. 20 שנה טירונות, 20 שנה טירונות זה לא פשוט, כן. מה יעקב אבינו מתאר בסוף הפרשה? אכלני חורב ביום וקרח בלילה, ותידד שנתי מעיניי. זה באמת טירונות, גם פיזית. הוא ישן עם הצאן. ביום חם, בלילה כפור, וכל התנאים שדורשים ממנו, גנובתי יום, גנובתי לילה, נפקחתה, מידי תבקשנה. כל הזמן לבן דורש ממנו דרישות בלתי אפשריות, לא אנושיות, והוא צריך להתמודד.

ובזה לא נגמרו הצרות של יעקב. הוא חוזר לארץ ישראל, מה יש לו את ההתמודדות מול שכם, התמודדות עם יוסף והאחים, כל החיים הכל מורכב, הכל התמודדות כי יעקב שהוא איש רוחני, איש תם, נאלץ להתמודד גם עם ענייני העולם הזה. ולכן הקדוש ברוך הוא מראה לו את הסולם הזה, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. זו השליחות של עם ישראל, זו השליחות של יעקב אבינו. להיות עם שתי רגליים על הקרקע. אנחנו לא צריכים להיות רק עם רוחני כמו שעם ישראל היה במדבר. המדבר זה טוב בשביל 40 שנה. במדבר עם ישראל מנותק מענייני העולם הזה, עוסק רק ברוחניות, לומד תורה, אוכל אוכל שיורד אליו בנס מהשמיים, שומע נבואות ממשה רבנו, עטוף בענני כבוד. זה טוב בשביל תקופת ביניים של 40 שנה. אבל לא זאת המשימה של עם ישראל. המשימה של עם ישראל היא להיכנס אל הארץ ולהקים כאן מדינה לתפארת. כמו שאומרים לתפארת מדינת ישראל. חייבים להקים פה מדינה שהיא תהיה דווקא עם כלכלה ותעשייה, מסחר וחקלאות, צבא, משטרה, מישטאר. כל הדברים הללו חייבים להיות בעם ישראל. אומר הרב קוק זצ"ל בספר למעלה על הידועות בישראל, שתפקיד של עם ישראל זה להיות אור לגויים, להיות מודל ודוגמה לגויים.

עכשיו, כאשר בן אדם הוא רק מנותק מהמציאות, הוא לא יכול להיות באמת דוגמה לאחרים. אדם, אפילו רב, שהוא כל החיים מנותק מכל ענייני העולם הזה, יושב רק בבית המדרש, לומד תורה, נניח ניקח את זה בצורה קיצונית, אין לו משפחה לפרנס, הוא אדם לבד. אין לו ישיבה לנהל, אין לו שום דבר שהוא רק יושב והוגה בתורה מבוקר עד לילה. מין כמו רבי שמעון בר יוחאי במערה, מנותק מכל ענייני העולם הזה, אדם כזה הוא קדוש עליון. אבל הוא כל כך עליון שהוא לא יכול לעבוד דוגמה לאנשים שצריכים לפרנס משפחה, צריכים להתמודד, צריכים לגמור את החודש, צריכים, צריכים בסוף לנהל ענייני העולם הזה. ולכן גם עם ישראל כעם לא יכול להיות מנותק לחלוטין. לא יכול להיות שעם ישראל כעם הוא יהיה רק עם עטוף בענני כבוד כל החיים, הקדוש ברוך הוא דואג לו בכל העניינים והוא רק לומד תורה. זה לא יכול להיות מודל לחיקוי להאמין. אנחנו צריכים להיות עם עם כל המורכבות, וכעם כזה שמתמודד עם כל הדברים, לתת דוגמה כיצד מנהלים עם על פי דבר השם. וזו הנקודה של סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה.

לכן יעקב שנאלץ לקבל על עצמו את שני התפקידים, יש לו שני שמות, יעקב וישראל. יש לו שתי נשים, רחל ולאה. רחל באישיותה היא הרבה יותר כמו יעקב איש תם, רחל במקור שלה היא יותר תמה. היא רועה צאן, היא רחל. מה פירוש המילה רחל? זה כבשה. פירוש המילה רחל זה כבשה, רחלים זה כבשים. נכון? אז היא כמו כבשה. כמו כבשה תמימה כזאת. עכשיו היא לא כזאתי תמימה, בסוף היא גם גונבת את התרפים היא גם לומדת קצת להתחכם. אבל במקור, במהות שלה, היא עפה, טוהר, היא כבשה תמימה, היא מתעסקת יותר גם אחר כך למשל כאשר ראובן מוצא את הדודאים. אולי נגיד קודם מה לאה. רחל היא יותר רוחנית. לאה היא יותר מעשית. מה הפירוש השם לאה? מה זה המילה הזאת לאה? לא בדיוק עצבות. כתוב שעיני לאה רכות. חז"ל אומרים שהייתה בוכה. אבל מה זה לאה? מה? עייפה. מלאה לדבר מעייף. לאות זו עייפות. אז אני שואל אתכם, ריבונו של עולם, מי קורא לבת שלו לאה? אני מבין, קורא לבת שלו אהובה, יפה. אבל לאה עייפה? מי יקרא לבת שלו ככה? עכשיו אני לא סתם שואל את זה. לי היה שתי סבתות שקראו להם לאה. ולכן גם לאחת הבנות שלי השם השני של סבתותיי היה לאה. ציביה לאה, ולוצי לאה. אז גם לבת שלי קראתי יפעת לאה. השם השני לאה. השם הסבתא. לא, היא לא עייפה. אבל לפני שקראתי לה ככה אמרתי לעצמי, איך אני קורא לה בשם כזה? טוב, זה בטוח שם טוב כי זה שם של אחת האמהות. אז אין על זה ויכוח. אתם יודעים, לפני שקוראים בשם אז יש כאלה הולכים לרב לשאול אותו זה שם טוב, לא טוב. ברגע שאתה קורא על שם אחד האבות והאמהות, אין בזה בכלל דיון, זה לא נושא לשאלה. זה זכות עצומה. אז אין פה שאלה, אבל בכל זאת מה המשמעות?

והאמת היא שלאות זה לא סתם עייפות. יש עייפות ויש עייפות. יש אדם שהוא עייף. אתם יודעים למה הוא עייף? כי הוא קם ב-11:00 בבוקר, אז הוא עייף. כי הוא לא עשה כלום כל היום, אז הוא עייף. כי הוא כל היום מבזבז את היום שלו, אז הוא עייף. למה הוא עייף? מין מסכנות כזאת. מין ריקנות כזאת. אין אנרגיות. לא זאת הלאות. לאות זו עייפות שבאה מתוך מאמץ. אדם אנרגטי, אדם שעובד, שטורח, שעמל. מתוקה שנת העובד, אם מעט ואם הרבה יאכל. זוהי לאות. לאות זה אחרי שאדם מתאמץ מאוד, התחושת הרפיון שיש אחרי המאמץ הגדול, ההרפיה הזאת זוהי הלאות. ולכן אם רחל היא כמו כבשה שהולכת לה בנחת, לאה היא אשת מעשה. היא כל הזמן אנרגטית, כל הזמן פעילה. היא עייפה מרוב עשייה. היא לא עייפות של אין כוח לעשות כלום, אלא העייפות של וואו, כמה עשיתי, כמה עשיתי, כמה עשיתי עכשיו כבר קצת מתפרקים. זו הלאות.

ולכן אומרים חז"ל, למה לאה בכתה? עיני לאה רכות. כי כולם היו אומרים שני בנים ליצחק, שתי בנות ללבן, הבכורה לבכור והצעירה לצעיר. לא סתם אמרו הבכורה לבכור והצעירה לצעיר, זה היה נראה מאוד מתאים. לאה הבכורה שהיא אשת מעשה מתאימה לעשו שהוא איש מעשה. ורחל שהיא תמימה כזאתי, רועה צאן, מתאימה ליעקב שהוא איש תם. ויעקב נאלץ, כמובן לטובה, אבל הוא נאלץ לקחת על עצמו שתי אנשים, את שני התפקידים, את שני השמות. כי הוא חייב להיות לא רק להיות למעלה בשמיים ואחיו עשו יהיה למטה בארץ. אלא הוא עצמו חייב להיות באישיותו סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה.

אנחנו עומדים כאן באזכרה על האישה הצדקת אפרת אולגה, למשפחת מזרחי. והאישה הזאת הייתה באישיותה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. אין יותר מוצב ארצה ממה שהיא הייתה. בחסד שלה, בדאגה שלה לכל אחד מהמשפחה, בהכפתיות שלה מכל האנשים מסביב, עקרת בית למופת. כמו שחז"ל אומרים מה זה עקרת בית? עיקרו של הבית. כל הבית עומד עליה. אין יותר מזה שתי רגליים על הקרקע. ומצד שני, ראשו מגיע השמימה. ראשו של הסולם הזה מגיע השמימה. בצדקות, באכפתיות, תורת חסד על לשונה, באהבה, באמירת תהילים, בתפילה, בעבודת השם. והדבר הזה הסולם הזה שמוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, זוהי הדרך שאנחנו מקבלים מן יעקב אבינו וזוהי הדרך השלמה שמחברת שמיים וארץ. שמחברת את העולם העליון, ששכינה שורה בתוך העולם הזה.

מברך קודם כל בני המשפחה שבעזרת השם הקדוש ברוך הוא ישמור אותכם וינצור אותכם. לאורך ימים שנים טובות, בבריאות, בשמחה ונחת, ימלא כל משאלות לבכם לטובה. שתזכו להמשיך את הדרך הזאת שהיא הייתה הולכת בה, של הסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. היא תהיה מליצת יושר עליכם לטובה ולברכה ובעזרת השם תהא נשמתה צרורה בצרור החיים. ואתם תבורכו בשפע ברכה ותישאו את דרכה איתכם לאורך ימים ושנים טובות.

רבי חנניה בן גשה אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך יבה להם תורה למצוות שנאמר: אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.






שיעור רביעי:
----------
בסון מוריי ורבותיי.

יעקב יוצא מבאר שבע, הולך לחרן. בדרך הוא חולם חלום.
והנה סולם מוצב ארצה, וראשו מגיע השמיימה. והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו.
רק יצחק לא עשה את הדרך הזאת. יצחק הוא דבר מיוחד. יצחק נאמר לו "גור בארץ הזאת, אל תרד מצרים". גם לרבקה הוא לא הלך להביא אותה. יצחק, חז"ל אומרים שהוא עולה תמימה. כלומר, יש משהו תמים במיוחד ביצחק, שהוא נשאר דווקא בארץ ישראל. לא יצא מן הארץ, רק דבק בקדושה.
יעקב יצא מן הארץ וזה התמודדות, זה ארץ, חוץ לארץ נקראת טומאת ארץ העמים.
כמו שהוא ידע שהוא הולך שם לעבודה.
הוא ידע כנראה שהחיים הולכים לא לא להיות פשוטים.
יעקב כבר שהוא נולד קוראים לו יעקב. יעקב זה גם מלשון שהוא אוחז בעקב עשיו, אבל גם הרי כאשר עשיו מגלה שיעקב גנב לו את הברכה, אז מה הוא אומר? "הכי קרא שמו יעקב, ויעקבני זה פעמיים".
מה זה ויעקבני?
לא רק עקף, אלא סוג של רימה. עקבה זה כמו עורמה.
אז הנה יעקב כאילו תחמן אותי פעמיים. פעם אחת קנה את בכורתי, והנה עכשיו הוא לוקח גם את ברכתי. כמובן, ברכתי ובכורתי זה אותם אותיות. בכורתי כתוב בלי ו'. אז ב' כ' ר' ת' י'. ופה זה ב' ר' כ' ת' י'. זה אותם אותיות. וזה בעצם הברכה והבכורה יעקב לוקח מעשיו. כמובן שזה קשור, מכיוון שהוא קנה ממנו את הבכורה, גם מגיעה לו בדין הברכה.

אבל עכשיו יעקב הולך לחוץ לארץ, הוא לא יודע מה הולך לקראתו, הוא יודע שהחיים יהיו לא פשוטים. תודה רבה, השם יברך אותך.
אבל את הדרך כנראה כן ידע. את הדרך הוא ידע.
מה זאת אומרת? סיפרו לו איך הוא הפיל וויז? הוא הפיל וויז.
ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו. אמן.
הוא פחד. בטח.
היה פה שני דברים. רבקה שלחה אותו. עשיו אמר: "יקרבו ימי אבל אבי, והרגתי את יעקב אחי". עשיו חיכה להזדמנות להרוג את יעקב.
ובנוסף, רבקה גם שמעה את זה, והיא גם אמרה ליעקב עוד דבר, אמרה ליצחק כבר. אמרה ליצחק עוד דבר מאוד משמעותי והוא
זה סיבה אחת, אותה סיבה, שהיא לא רוצה שהוא ימות, אבל יש סיבה נוספת.
אומרת רבקה ליצחק: "אם לוקח יעקב אישה מבנות חת כאלה, למה לי חיים?" אני לא מוכנה שיעקב יתחתן עם בנות כנען. "שאלך אל חרן פדן ארם ואיקח אישה מבנות לבן".
וכך עושה יעקב. בדרך הוא אומנם יודע שעומדות לפניו התמודדויות לא פשוטות, אבל הנה הקדוש ברוך הוא נמצא ועליו, הנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה, מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו, והקדוש ברוך הוא אומר לו:
אני שומר עליך. אני מגן עליך לאורך כל הדרך.
לא סתם מקום. אז מעבר לאמירה הזאת, שהקדוש ברוך הוא אומר לו אני מגן עליך,
הוא רואה גם
מראה. יכל יעקב אבינו פשוט שהקדוש ברוך הוא יתגלה אליו ויגיד לו, כן, הקדוש ברוך הוא אומר לו: "והיה זרעך כעפר הארץ, ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה. והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך, והשיבותיך אל האדמה הזאת".
"כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך". יש פה ברכה מאוד גדולה, מספיק היה זה, לא היה צריך לראות את הסולם עם המלאכים. בשביל מה?
החזון שהוא רואה של הסולם והמלאכים.
יש פה שני חלקים. חלק אחד, זה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה. זה לבדו כבר בשורה גדולה. מה הבשורה בזה?
קשר לשמיים. יש קשר בין הארץ לשמיים.

יש אנשים שהם רק בארץ. הם רק חומרניים. תן להם לדבר על הבורסה, על הפוליטיקה, על הפרנסה, רק על כדורגל, רק דברים חומריים. אתה מתחיל לדבר איתם על משהו קצת רוחני, איבדת אותם. הם כבר לא מקשיבים לך, זה כבר לא מעניין אותם. הם חיים רק בארץ.
יש אנשים שהם רק בשמיים.
אנשים, היה פעם, לא אגיד שמות, אבל היה פעם ישיבה אחת שהיה שם ראש ישיבה צדיק גדול, תלמיד חכם עצום.
אבל הוא היה רק בשמיים.
הוא רק עניין אותו רק ללמוד תורה. רק עניין אותו נטו קדושה ויראת שמיים, זה דבר נפלא.
אבל,
היה בזה גם חיסרון. מה החיסרון?
הוא לא ידע לנהל. הוא לא ידע לנהל את הישיבה. מה שקרה זה שבא מנהל, אמר לו מישהו, אמר לו, הציג את עצמו בתור בן תורה, ובא להיות מנהל הישיבה ובפועל מעל בכספים. ניהל ניהול כושל.
בסוף הישיבה קרסה כלכלית, כי
לא היה שמה סולם מוצב ארצה. עכשיו, לא חייב להיות שראש הישיבה יהיה חייב להיות גם מנהל, לא. אבל צריך להיות איזשהו חיבור.
יכול להיות שני אנשים. אחד אחראי על המצב בארץ, אחד אחראי על ראשו מגיע השמיימה. אבל חייב להיות איזה חיבור.
ואם הרב הוא רק אי שם בשמיים והוא לא יודע בכלל מה נעשה, זאת בעיה.
לפעמים, הרב הוא צדיק וקדוש, אבל מה התלמידים שלו עושים? הוא אפילו לא רואה מה התלמידים עושים. מתנהגים בצורה לא ראויה, לא לומדים תורה ברצינות, לא יראת שמיים במקום הזה. בעיה.
אבל הרב הוא כל כך צדיק וקדוש שהוא לא רואה את זה בכלל, זאת בעיה.
חזון איש אמר: "אני לא רוצה להיות ראש ישיבה. אני תן לי להיות בשמיים."
עכשיו זה דבר, קודם כל זה חשוב לדעת, אדם יודע את מקומו. אומר: "אני לא מתאים לזה, אני לא רוצה לעסוק בזה".
אבל,
בסוף חייב להיות חיבור. גם אם זה שני אנשים. יכול להיות שאחד יהיה רק אחראי על הצד הרוחני, אחד אחראי על הצד המעשי. אבל חייב להיות חיבור ביניהם. לא חייב להיות אותו אדם שלישי, יכול להיות שהם קשובים אחד לשני.
זה מה שאומר שמואל הנביא לשאול המלך.
אחרי ששאול ממר את פיו, ממר את פי השם, ולא מוכה את עמלק.
אומר לו שאול, "הנה שמוע מזה בחטו". יותר חשוב לשמוע מאשר להקריב זבח. מה זה זבח?
קורבן. הקורבן זה לא העיקר. הבאת משהו חומרי. הבאת כבשים מעמלק להקריב קורבן להשם. זה לא מעניין. זה חומריות. אתה צריך לשמוע. אתה המלך, אתה אחראי על הצד המעשי. אתה צריך לשמוע על הנביא שהוא אחראי על הצד הרוחני.
"הנה שמוע מזה בחטו, להקשיב מחלב אילים". יותר חשוב להקשיב יותר מאשר חלב אילים. חלב זה השומן שמקריבים מהאילים.

אז זה קודם כל לימוד אחד גדול, שהקדוש ברוך הוא מראה ליעקב
בעצם המראה של סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה.
יש הבדל בין המקום הזה לבין בית אל.
איפה זה בדיוק היה, זה נושא, זה חתיכת נושא. מה זה בית אל? איפה זה בדיוק היה? אני לא רוצה להיכנס לזה כרגע.
אני רוצה עוד להספיק לדבר על המלאכים שעולים ויורדים בו. זה לא היה סתם סולם. יכל להראות לו סולם מוצב ארצה, ראשו מגיע השמיימה. בשביל מה להראות לו מלאכים?
כמו שאמרנו, עצם ה זה שיש סולם שהוא מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה, זה לימוד גדול. כמו שאמרנו פעם שעברה, "הכל קול יעקב והידיים ידי עשיו".
דיברנו על זה בשבת, שהכל קול יעקב, זה רוחניות. קולו של יעקב זה קול של תורה, קול של תפילה, קול זה של דיבור בדרך ארץ. מדבר אל אביו: "קום נא, שבה ואוכלה".
מדבר בלשון בקשה. זה הכל קול יעקב. והידיים ידי עשיו. זה משהו מעשי, זה משהו חומרי. זה הסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה.
אבל יש פה גם מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו. וחז"ל מביאים כמה פירושים.
פירוש אחד, אומרים חז"ל, מלאכים שעולים, גם רש"י מביא את הדברים.
וחז"ל בעצם שואלים למה כתוב עולים ויורדים בו? היה צריך להיות כתוב יורדים ועולים. למה? כי איפה מלאכים נמצאים? בשמיים.
אז היה צריך להיות מלאכי אלוהים יורדים ועולים. אבל מה כן כתוב? והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים. איך זה יכול להיות?
אומר המדרש:
מי זה מלאכים שעולים? אלו אותם מלאכים שיצאו עמו מארץ ישראל ולא הלכו עמו לחוץ לארץ. כלומר, המלאכים מלווים את יעקב לאורך כל הדרך. אבל
יש מלאכים שמלווים אותו בארץ ישראל. עכשיו הוא עומד לצאת לחוץ לארץ. המלאכים של ארץ ישראל עולים לשמיים, והם לא יורדים איתו לחוץ לארץ.
ומלאכים שיורדים יורדים משמיים לארץ, מלאכים אחרים, ללוות אותו עכשיו אל חוץ לארץ.
עדיין לא הגיע, אבל הוא עומד לצאת לחוץ לארץ.
וזה אמצע הדרך לחוץ לארץ.
ולא קשור, לא קשור.
אנחנו מדברים פה על מלאכים ששומרים על יעקב. המלאכים ששומרים על יעקב אבינו.
אז יש מלאכים שהקדוש ברוך הוא שומר עליו, שולח לשמור, שולח אותם לשמור עליו בארץ ישראל, ומלאכים אחרים שבאים לשמור עליו בחוץ לארץ. כן, דוד.
שני המלאכים שהלכו לסדום, אמרו: "הלוט משחיתים אנחנו", בגלל שאמרו: "אנחנו"
אחר כך כשהם כנו, אמרו ש שהשם שולח אותנו. אבל בגלל שאמרו בהתחלה "משחיתים אנחנו", נענשו, לא ירשו להמשיך לעלות.
אז כשיעקב יצא מבאר שבע, ליוו אותו מבאר שבע עד נכון, על הליווי הזה אז
ירשו להם לעלות. יפה. זאת אומרת זה אותם שני מלאכים שבאו להפוך את סדום.
מדרש נוסף, כאן המדרש אומר שזה מלאכים שבעצם באים לשמור על יעקב. אנחנו יודעים שיעקב פוגש הרבה מלאכים.
למשל, בסוף הפרשה כשהוא כבר חוזר לארץ, אז כתוב שהוא פוגש מחנה שלם של מלאכים.
"ויקרא שם המקום ההוא מחניים. מחנה אלוהים זה. ויפגעו בו מלאכי אלוהים".
בסוף, במחניים, הוא פוגש מלאכי אלוהים, אז אז הוא פוגש הרבה מלאכים. רוב המלאכים שהוא פוגש, באים לשמור עליו.
אבל יש גם מלאך אחד שלא בא לשמור עליו,
אלא לריב איתו, בא להיאבק איתו. שרו של עשיו. "ויאבק איש עמו עד עלות השחר". איך אנחנו יודעים שזה מלאך? יעקב אולי בהתחלה לא ידע. יכול להיות, זה לא כתוב לנו אם הוא ידע או לא ידע. כתוב "ויאבק איש עמו".
אבל בסוף המאבק שיעקב מנצח אותו, ואומר לו המלאך: "שלחני כי עלה השחר, אני חייב ללכת".
אומר לו יעקב: "לא אשלחך כי אם ברכתני". הוא קורא לו ישראל, כי שרית, לשון שררה, התמודדת, "עם אלוהים ועם אנשים ותוכל".
כלומר, התמודדת גם עם אנשים אבל גם עם אלוהים. לא עם הקדוש ברוך הוא, אלוהים עם כוח אלוהי, עם מלאך, עם שרו של עשיו. ואנחנו יודעים שלכל אומה ואומה יש מלאך שממונה עליה. גם לעשיו יש מלאך כזה.
ועל פי זה אומר המדרש, שאותם מלאכים שרואה יעקב אבינו עולים ויורדים בסולם, אלה השרים של האומות. כך אומר המדרש ויקרא רבה.
למה הוא צריך להיאבק עמו?
על המאבק נדבר בעזרת השם ביום שלישי. בסדר? אבל עכשיו אני רוצה לדבר על עולים ויורדים.
האמת היא שעל המאבק נדבר בכלל בשבוע הבא. זה פרשת שבוע הבא.
אבל היום אנחנו נדבר על עולים ויורדים. אז מי זה המלאכים שעולים ויורדים? אומר המדרש כך:
הראה לו הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו, הראה לו את המלאך שהוא שרה של בבל, עולה ויורד.
הראה לו את המלאך של מדיי עולה ויורד. המלאך של יון עולה ויורד. המלאך של אדום עולה ויורד. כל ארבעת המלכויות, כל השרים של האומות עולים ויורדים. מה המשמעות של עולים ויורדים?
המשמעות היא שבעצם כשהמלאך של האומה הזאת עולה בסולם, האומה פורחת. כל אחת מהאומות האלה הייתה אימפריה.
אדום, לא אדום, סליחה. כן, גם אדום, אדום זה רומי. אבל קודם כל בבל, מדיי, יון, אדום. כל אחת מהאומות האלה הייתה אימפריה ששלטה על כל העולם כולו.
אז המלאך עולה, אבל גם יורד. כל אחת מהאומות האלה גם ירדה.
איפה מדיי היום?
יש היום אומה כזאת שקוראת לעצמה מדיי? לא.
כן, זה נמצא איפה שפרס, אבל האם זה המלוכה המדית הקדמונית? לא.
בבל, איפה זה? זה עיראק, אבל זה לא בבל. זו ממלכה אחרת. האימפריה ההיא קרסה. גם יון, אומנם יש היום ממלכה שנקראת יון.
זו לא מלוכה, זו מדינה קטנה. היום זו מדינה נכשלת, זו לא איזה אימפריה.
גם רומי, רומא, איטליה, בסדר, עוד מדינה קטנה. זה לא איזה אימפריה.
המדינה הזאת עלתה לראש הפירמידה בעולם וירדה.
אמר הקדוש ברוך הוא ליעקב:
"אף אתה עולה", גם אתה צריך לעלות בסולם.
עם ישראל גם צריך להיות עוצמה גדולה.
אמר לי, באותה שעה נתיירא יעקב אבינו.
אמר חס ושלום, שמה כשם שאלה יורדים, גם אני יורד.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: "אתה אל תירא יעקב ואל תחת ישראל".
"אם אתה עולה, אין לך ירידה עולמית. תעלה ותהיה כל הזמן למעלה".
אומר המדרש, דבר מפחיד. אומר המדרש:
"לא האמין ולא עלה".
יעקב אבינו נרתע. מתיירא, לא עלה.
עכשיו זה זה אמירה, כמובן שזה לא היה כפשוטו, זה לא שיעקב אבינו חלילה לא מאמין בדברי הקדוש ברוך הוא.
אבל במדרש כתוב, במדרש אחר כתוב, שהוא לא האמין בעצמו.
כלומר, לא שהוא לא מאמין לקדוש ברוך הוא. אני, אני מסוגל, אני עם ישראל? אנחנו מסוגלים להיות אימפריה גדולה ולא לרדת?
לא במקרה כל אומה שעולה למעלה יורדת. יש מושג כזה שהיום פסיכולוגים של אומות מתייחסים לעניין הזה ואומרים שברגע שאומה מגיעה להיות חברת שפע,
אז יורדת. כי אין איזה דחף, אין איזה מוטיבציה גדולה לצעוד קדימה.
בדיוק, זה פעמון כזה, מגיעים לציור דים.
ויעקב אבינו חושש. אומר לו הקדוש ברוך הוא, לא היית צריך לחשוש. עכשיו שחששת,
התייראת, לא עלית?
אז אין, אתה לא יכול עכשיו לעלות. אז מה שעם ישראל יהיה, הוא יעלה וירד, יעלה וירד. אם היית עולה עכשיו, היית עולה למעלה וזהו. עכשיו אתם תעלו, תרדו, תעלו, בסוף בסוף בסוף יבוא יום ותם תעלו למעלה.
אבל עם ישראל אמור לעלות ולא לרדת. מדוע? כי עם ישראל שואף לאינסוף.
עם ישראל לא מסתפק בלהגיע לחברת שפע. כבר היום אנחנו אפשר להגיד סוג של חברת שפע. יש שפע מכל דבר.
ואף על פי כן, יש לנו שאיפות רוחניות. יש לנו שאיפות לבית מקדש, יש לנו שאיפות לחזרה בתשובה, יש לנו שאיפות לתחיית המתים, יש לנו שאיפות לגאולה שלמה, לא רק של עם ישראל, של כל העולם כולו.
ולכן כיוון שיש לנו שאיפה לקרבת אלוהים,
אז,
לכן השאיפות שלנו הם אינסופיות, ולכן אנחנו יכולים, יש לנו פוטנציאל הזה לעלות ולא לרדת.
אבל כאמור הדבר הזה יהיה רק לעתיד לבוא. היום יש לנו עליות וירידות, זה הכוח של ההתחדשות של עם ישראל, שמשל הלבנה שגם אחרי שהיא מתמעטת היא חוזרת ועולה.
רבי חנניה בן עקשיה אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך קבע להם תורה ומצוות שנאמר: "השם חפץ מצוות צדקו יגדיל תורה ויאדיר". קדש קדש שמע