פרשת ואתחנן –  כוח התפילה לקרוע את הגזירות

"ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר" – כך פותחת פרשתנו את תפילתו הנרגשת של משה רבינו לקדוש ברוך הוא. משה מבקש, מתחנן ומתפלל להיכנס לארץ ישראל, למרות שכבר נגזרה עליו גזרה שלא יזכה לכך. דבר זה מעורר תמיהה גדולה – מדוע ממשיך משה להתפלל כאשר הדבר כבר נגזר? מה יכול להועיל בקשתו?

סיפור חזקיהו המלך – לקח על כוח התפילה

כדי להבין את עוצמת התפילה, נפנה לסיפור מזעזע מתנ"ך. חזקיהו המלך, מלך יהודה הצדיק, חלה מחלה קשה. בא אליו ישעיהו הנביא והודיע לו בשם ה': "צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה". גזירת מוות ברורה וחד משמעית.

איך הגיב חזקיהו? הוא שאל את הנביא מדוע הוא ראוי לעונש מוות. ישעיהו השיב: "כי לא עסקת בפרייה ורבייה" – לא נשאת אישה ולא הולדת בנים. הסביר חזקיהו: "זה משום שראיתי ברוח הקודש שיהיו לי בנים רשעים, ולכן לא רציתי להקים משפחה".

תשובתו של ישעיהו הנביא מלמדת אותנו עיקרון יסודי בעבודת ה': "מה דמחייב לך – מה שאתה מחויב, עליך לעשות". לא מן הנכון לחשוב על הקדוש ברוך הוא ועל תוצאות לא ידועות. יש מצווה להקים משפחה – עליך לקיימה. זה לא עניינך מה יקרה אחר כך.

"כבר נגזרה גזרה" – או שמא לא?

כאשר הציע חזקיהו לישעיהו להתחתן עם בתו, בתקווה שזכותם המשותפת תבטל את הגזרה, השיב לו הנביא: "כבר נגזרה גזרה. אין מה לעשות עכשיו".

ואז בא הרגע המכריע. חזקיהו המלך פונה לנביא ואומר לו: "בן אמוץ, כלה נבואתך וצא!" – תגיד מה שהקדוש ברוך הוא ציווה עליך לנבא ותלך מכאן. "אל תגיד לי דברים כאלה שאין יותר סיכוי. כך מקובלני מבית אבי אבא: אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים!"

הנס הגדול

"ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל" – והנס קרה! הקדוש ברוך הוא מתגלה שוב לישעיהו הנביא ואומר לו: "לך בחזרה אל חזקיהו, תגיד לו שמעתי את תפילתו, הוספתי על חייך חמש עשרה שנה".

דבר מדהים – גזירת מוות נהפכה לעוד 15 שנות חיים! זה מלמד אותנו על כוחה העצום של התפילה לשנות אפילו גזירות שנראות סופיות.

משה רבינו ו-515 התפילות

חוזרים אל משה רבינו. חז"ל מלמדים אותנו על משמעות המילה "ואתחנן" – בגימטריה היא שווה ל-515. זהו מספר התפילות שהתפלל משה רבינו על העניין הזה! 515 תפילות!

אז מדוע אומר לו הקדוש ברוך הוא "אל תוסף דבר אליי עוד בדבר הזה"? אם העסק סגור ממילא, מה אכפת לקב"ה שמשה ימשיך להתפלל?

הסיבה המדהימה

חז"ל מגלים לנו סיבה מדהימה: אמר הקדוש ברוך הוא למשה: אתה כבר עם 515 תפילות. עוד תפילה אחת אתה מוסיף – אני כבר משנה את הגזרה ומכניס אותך לארץ! אבל זה אסור שיקרה.

למה אסור? כי משה רבינו הוא איש של נצח. אם הוא יכנס לארץ, הוא יבנה בית מקדש שעומד לנצח. מה רע בזה? הבעיה היא שעם ישראל עדיין לא במדרגה של גאולה שלמה. הם עתידים לחטוא. ואם יבנה בית מקדש נצחי ואחר כך עם ישראל יחטא – מה יקרה?

הקדוש ברוך הוא, בחכמתו הגדולה, יודע שיש גזרת חורבן צפויה. עדיף שבית המקדש ייחרב ועם ישראל יישאר קיים, מאשר שעם ישראל יושמד חלילה.

המזמור הפלאי של אסף

דוגמה נפלאה לכך אנו רואים במזמור תהילים של אסף: "אלוהים באו גויים בנחלתך, טימאו את היכל קודשך, שמו את ירושלים לעיים". זה מזמור על חורבן בית המקדש.

אבל מה מוזר – איך הוא פותח? "מזמור לאסף". מזמור? אמור היה להיות "קינה לאסף"!

הגמרא מסבירה: "ברוך המקום שקילה חמתו בעצים ובאבנים ולא קילה חמתו בבשר ודם". הקב"ה השמיד את הבניין, אבל לא השמיד את עם ישראל. לכן זה מזמור – שיר שמחה על העובדה שעם ישראל נשאר קיים.

הפיכת תורות לתפילות – תרומתו של רבי נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב נתן לנו הדרכה מופלאה: להפוך את התורות לתפילות. להפוך כל דבר תורה שאנו לומדים לתפילה אישית.

תלמידו הגדול, רבי נתן מנמירוב, חיבר את הספר "ליקוטי תפילות" (הנקרא גם "תקט"ו תפילות" – כי תקט"ו בגימטריה שווה ל-515). הוא חיבר 515 תפילות כנגד התפילות של משה רבינו בפרשת ואתחנן.

איך הופכים תורה לתפילה?

למשל, מה למדנו מהדבר תורה שלנו? למדנו:

  • שכדאי להתפלל גם כשנגזרה גזרה
  • שאסור לאבד תקווה
  • שתפילה יכולה לשנות גזירות

עכשיו, במקום רק להבין את הדברים הללו, בואו נהפוך אותם לתפילה:

"ריבונו של עולם, זכני להתפלל לפניך כראוי וכנכון. זכני לעולם לא לאבד תקווה. זכני שתפילותי יהיו כדאי ויעלו לרצון לפניך."

על כל דבר ודבר

כל דבר שאדם לומד בתורה אפשר להפוך לתפילה:

  • למדת הלכות שבת? התפלל שתזכה לשמור את השבת, להרגיש את קדושתה, ולא להיכשל בשוגג
  • למדת על מצוות? התפלל שתזכה לקיימן בשמחה ובאהבה
  • למדת על מידות טובות? התפלל שתזכה לרכוש אותן

ברגע שהופכים תורה לתפילה, היא הופכת להיות משהו חי בלב שלך, משהו שנכנס אל תוך חייך והופך להיות חלק מהקשר שלך עם הקדוש ברוך הוא.

סיכום ומסר

מפרשת ואתחנן אנו לומדים על כוחה העצום של התפילה. גם כאשר נראה שהכל סגור, גם כאשר נגזרה גזרה – אסור לאבד תקווה. תפילה פועלת, תפילה משפיעה, תפילה יכולה לשנות מציאות.

חזקיהו המלך הראה לנו שאפילו חרב חדה על הצוואר לא צריכה להביא לייאוש. משה רבינו הראה לנו שגם 515 תפילות לא נחשבות "הרבה מדי". ורבי נחמן לימד אותנו איך להפוך כל רגע של לימוד לרגע של תפילה וקשר עם הבורא.

שנזכה בעזרת השם להפוך תורות לתפילות, שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו להתפלל לפניו, לא לאבד תקווה ולעלות מעלה מעלה בקשר עם ריבונו של עולם.


"רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר 'ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר'"

תמלול השיעור

ערב טוב, ברשות מוריי ורבותיי.

אנחנו עומדים בפתיחת פרשת ואתחנן. משה רבינו מתחנן ומתפלל לקדוש ברוך הוא ומבקש להיכנס לארץ ישראל. כבר נגזרה עליו גזרה ובכל זאת הוא מבקש. הדבר הזה הוא מעניין. אתם יודעים ש יש למשל את הסיפור על חזקיהו המלך, מלך יהודה שחלה. בא אליו ישעיהו הנביא ואמר לו "צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה". אמר לו תן צוואה, אתה הולך למות מהמחלה הזאת.

חזקיהו מתקומם, ובתורה כתבה, כתוב בתנ"ך בספר מלכים, "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל". הגמרא מספרת שאמר אמר חזקיהו לישעיהו הנביא אמר לו למה? למה מגיע לי עונש מוות? חזקיהו המלך צדיק. אמר לו כי לא עסקת בפרייה ורבייה, לא הולדת בנים. לא נשאת אישה, לא הולדת בנים. אמר לו זה בגלל שראיתי ברוח הקודש שיש לי בנים, יהיו לי בנים רשעים. מה לי לפלו לוליד בנים ושלא יהיו לי בנים רשעים. אומר לו אומר לו ישעיהו הנביא, "בהד דקא ושדי רחמנא למה לך".

זה דברים נסתרים של הקדוש ברוך הוא. אין לנו עסק בנסתרות. זה לא דרך נכונה להגיד "אני ראו רואה ברוח הקודש שיהיה לי ככה, לכן". יש מצווה. המצווה היא להקים משפחה. אז אתה היית צריך לעשות מה שמוטל עליך, לא לחשוב על הקדוש ברוך הוא אם הוא יוליד לך בנים לא צדיקים. זה לא עניין שלך. אתה מה שאתה מחויב, "מה דמחייב תקבה לך מבד". מה שאתה מחויב, היית צריך לעשות.

אמר לו חזקיהו, אתה יודע מה? אם ככה, אז אולי תן לי את ביתך. אני רוצה להתחתן עם הבת שלך ישעיהו הצדיק הנביא. אני מלך צדיק. אתה הנביא צדיק. אולי הזכות שלי והזכות שלך תגרום לביטול הגזרה? אמר לו הנביא ישעיהו בן אמוץ, כבר נגזרה גזרה. אין מה לעשות עכשיו. זה לא יעזור שום דבר. זהו, נגזר עליך למות.

אמר לו חזקיהו המלך, "בן אמוץ". זה כינוי גנאי לישעיהו. כלומר, זה השם של אבא שלו. אבל הוא לא קורא לו בשמו. הוא קורא לו בן אבא שלו, בן אמוץ. "כלה נבואתך וצא". תגיד מה שהקדוש ברוך הוא אמר לך לנבא ותצא. אל תגיד לי דברים כאלה. זה לא הקדוש ברוך הוא אמר לך בנבואה, שאין יותר סיכוי. אין דבר כזה. כך מקובלני מבית אבי אבא, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים.

רחמים זה תפילה. תפילה לקדוש ברוך הוא שיחיל את מידת הרחמים. כלומר, אומר ישעיהו, אומר הנביא, אומר המלך חזקיהו, אומר אף על פי שאתה הנביא אומר לי נגזרה גזרה, אין דבר כזה שאי אפשר לתקן. אין דבר כזה שאי אפשר לחזור בתשובה. אין דבר כזה גזרה שלא יכולה להתבטל.

ובאמת הוא התפלל. "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל", והקדוש ברוך הוא מתגלה לישעיהו הנביא. חזקיהו לא נביא. אבל הקדוש ברוך הוא מתגלה לישעיהו הנביא ואומר לו, "לך בחזרה אל חזקיהו, תגיד לו שמעתי את תפילתך, הוספתי על חייך חמש עשרה שנה".

עכשיו זה דבר מדהים. חזקיהו מקבל הארכה, הוא יודע שהוא הולך עכשיו לחיות, הוא יודע גם כמה. "אבל ממי הוא ידע שיהיה לו בנים רשעים?" הוא בעצמו היה לו רוח הקודש. הוא לא היה נביא, אבל היה לו רוח הקודש. "ישעיהו לא סיכם לו את הבת שלו?" אז בסוף אחרי שהוא התרפא, ישעיהו נתן לו את הבת שלו.

ומשני הצדיקים האלה, ישעיהו הנביא וחזקיהו, מי נולד? הבן שנולד? מנשה. מלך רשע שחטא והחטיא את ישראל. "משה חזר בו, חזר בו". נכון. ואף על פי כן, אף על פי שגם נשב לא עשה כזה דבר עכשיו. אף על פי כן, אף על פי שמנשה חטא, והיה מלך רשע, ולא הלך בדרך השם, ואף על פי כן, שני דברים חשוב לדעת. אחד, בסוף ימיו, מנשה עשה תשובה. דבר שני, אפילו אם הוא לא נולד רשע ומת רשע, ולא עשה תשובה, "מה דנפקדת תבא לך למי בד". מה שאתה מצווה, אתה צריך לעשות. זה לא משנה. הקדוש ברוך הוא ציווה את האדם להוליד בנים. האם הם יהיו צדיקים או רשעים אין לנו דרך לדעת. "עם ישראל בסוף" ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו. אמן. "עם ישראל בסוף זה בא אליו שר שלום ושקט". היה שלמה המלך, זה לא קשור. איך זה קשור? לא הבנתי איך זה קשור. אבל הוא לא נהיה יותר טוב. אבל איך זה קשור?

אנחנו מדברים עכשיו לא על עם ישראל. אנחנו מדברים עכשיו על האדם שגם כאשר נגזרה עליו גזרה, "זה גם כתוב החידוש שמנשה". אבל אני לא רוצה לסטות מהנושא. הנושא הוא הנושא הוא כוח התפילה. משה רבינו למרות שנגזרה עליו גזרה, התחנן. מה זה מתחנן? חז"ל, "ויתחנן", כמו שאמרת אברהם לא סתם התפלל, התחנן. "ויתחנן אל השם". חז"ל שמים לב למילה הזאת, "ויתחנן אל השם". אומרים חז"ל, משה רבינו מרבה תפילות. לא רק "ויתחנן אל השם", אלא גם כתוב שהקדוש ברוך הוא אומר לו "אל תוסף דבר אליי עוד בדבר הזה".

אומרים חז"ל "ויתחנן" בגימטריה 515. זה 515 תפילות שחיבר משה רבינו על הדבר הזה. אומר אומר המדרש, למה אומר לו הקדוש ברוך הוא "אל תוסף דבר אליי עוד בדבר הזה"? כי לא. נו אז מה אכפת? אם העסק סגור, אז מה אכפת לקדוש ברוך הוא? תתפלל, בעיה שלך. תחביר מילים, תשפוך מילים. מה זה אכפת לי? הפוך. אומרים חז"ל, אמר הקדוש ברוך הוא: וואו וואו וואו, אתה כבר עם 515 תפילות. עוד תפילה אחת אתה מוסיף, אני כבר משנה את הגזרה ומכניס אותך לארץ. אבל אסור שזה יקרה. כיוון שאסור שזה יקרה, אני עוסר עליך להתפלל. אל תוסף דבר עליי עוד בדבר הזה.

למה אסור שזה יקרה? למה אסור שמשה רבינו יכנס לארץ? כי אם הוא יכנס, הוא בן אדם של נצח. נכון. הוא יכנס. משה רבינו, כך אומרים חז"ל. משה רבינו הוא מידת הנצח ולכן אם הוא יכנס, יבנה בית מקדש שעומד לנצח. מה רע בזה? רע בזה, כי אחר כך. רע בזה. בדיוק. כי עם ישראל יחטאו. הרי עם ישראל לא במדרגה עדיין של גאולה שלמה. לא במדרגה עדיין של בית מקדש שעומד לנצח. הם כן יחטאו. כיוון שיודע הקדוש ברוך הוא, "ונח ואת אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי מנכר הארץ". אנחנו יודעים שעם ישראל חטא. אז אם יבנה בית מקדש של נצח, בסוף חס ושלום יפגע בעם ישראל.

וזה מה שנאמר על המזמור בתהילים. "מזמור לאסף". "אלוהים באו גויים בנחלתך, טימאו את היכל קודשך, שמו את ירושלים לעיים". אסף היה מבני קורח, היה משורר להשם בבית המקדש. והוא מנבא על היום הזה של החורבן. רק אתמול היה תשעה באב, היום היה עשירי באב. עדיין בעשירי באב נוהגים כמה מנהגי אבלות בגלל שהמקדש, האש הועצטה בו. כן, הסתיים. האש הועצטה במקדש בתשעה באב, אבל רובו של מקדש נשרף בעשירי באב.

ואם כן, אומר אסף, אסף מדבר על מצב מזעזע. "אלוהים, באו גויים בנחלתך, טימאו את היכל קודשך". אסף, כן. הוא לא היה חי בזמן החורבן, אבל הוא מנבא על החורבן. מספר שגויים באו להיכל קודשך, שמו את ירושלים לעיים, לעיי חורבות. אבל איך הוא פותח את הפרק תהילים הזה? "מזמור לאסף". שואלת הגמרא, "מזמור לאסף? קינה לאסף מבא אליי". היה צריך להיות "קינה לאסף, אלוהים באו גויים". לא, זה מזמור. למה זה מזמור? ברוך המקום שקילה חמתו בעצים ובאבנים ולא קילה חמתו בבשר ודם. "מה זה לא בבשר ודם?" בוודאי. אבל לא "קילה" חמתו בבשר ודם. קילה במובן של קליה, במובן של לכלות ולהשלים ולסיים. ולכן הקדוש ברוך הוא ודאי גם לצערנו עם ישראל נהרגו. אבל לא הושמד עם ישראל. הייתה גזרה, החטאים היו כל כך חמורים שהייתה גזרה של השמדה. עכשיו, מה ישמיד? או שעם ישראל חלילה ישמיד, ואז אין תקומה. או שבית המקדש ישמיד. אם בית המקדש נחרב, אבל עם ישראל עדיין קיים. עם ישראל עדיין קיים. אז יבנה בית המקדש השני. נחרב השני? יבנה השלישי בעזרת השם.

וזה "שלישי, שלישי". "לא שמעתי?" "לפי השישי יש מזמור על חורבן". נכון. יש עוד דרך אגב על חורבן המקדש, על המצב, דויד המלך כותב רגע הירואי. נכון. אבל שם לא כתוב מזמור. שם כתוב "למנצח משכיל". יש דברים הרבה דברים שאפשר להשכיל ולהבין גם מצרות. "כולם אחים". הרב, "בעתיד לבוא משה רבינו עשו כנס לארץ". ודאי שהקדוש ברוך הוא יקים אותו לתחייה, לא יקים אותו לתחייה ויגיד לו תשאר בחוץ.

על כל פנים, זה מה שאנחנו רואים על כוח התפילה. משה רבינו, אף על פי שנגזרה עליו גזרה, הוא שב ומתחנן ומתפלל ואיננו מוותר. בסופו של דבר, יש כוח לתפילה הזאת. ועד כדי כך, קודם כל התפילות לא הולכות רק עם, גם אם משה רבינו לא נענה, התפילות פועלות את פעולתם. להוסיף טובה בעולם, להוסיף טוב בעולם.

יש לא נספיק היום לדבר על זה, אבל יש אפילו משה רבינו לא תפילתו לא התקבלה שהוא לא נכנס לארץ, אבל הוא קיבל משהו. מה הוא קיבל? אומר "בראנו וראית את הארץ הטובה". אז אומנם הוא לא עבר, אבל הוא קיבל לראות את הארץ. "זה לא קשור לכל הארץ" כן, אז זה יש, צריך להבין מה המשמעות של זה, לא נדבר על זה היום. אני היום רוצה להתמקד בנושא הזה של כוח התפילה. גם כשנגזרה גזרה, אפשר להמשיך להתפלל והתפילה פועלת, התפילה משפיעה. והנה הקדוש ברוך הוא אומר "אל תוסף דבר אליי עוד בדבר הזה". אם תדבר עליי עוד, כבר זה לא שהקדוש ברוך הוא אין לו ברירה, אבל אם תדבר עליי עוד, כבר הדרגה שלך תהיה כזאת שאתה תהיה ראוי להיכנס. אבל עם ישראל לא ראוי. אז אל תוסף דבר אליי עוד בדבר הזה.

"הראשון היה צורך לנבואה. הוא באמת יכל לראות את כל ארץ ישראל?" ודאי. מי שמי שהדגיש מאוד את הדבר הזה היה רבי נחמן מברסלב. רבי נחמן מברסלב נתן איזו שהיא הדרכה שאומרת להפוך את התורות לתפילות. להפוך כל דבר תורה לתפילה.

ובאמת תלמידו של רבי נחמן מברסלב, שהיה תלמידו הגדול, רבי נתן מנמירוב, שכתב את רוב הספרים שאנחנו מכירים אותו בתור הספרים של ברסלב. מי שכתב אותם זה רבי נתן, תלמידו של רבי. רבי נחמן כמעט לא כתב כלום. הוא אמר המון דברים בעל פה. ותלמידו הגדול רבי נתן הוא זה שכתב את הדברים מפיו. דרך אגב, דומה לזה זה האר"י ז"ל. האר"י הקדוש לא כתב כמעט כלום. מי שכתב את כל הספרים שלו זה תלמידו הגדול, רב חיים ויטאל.

על כל פנים, רבי נתן כתב ספר שנקרא ברח לי המילה. נו. "ספר על התפילות". ספר על התפילות, נו. "ליקוטי תפילות". ליקוטי תפילות. נקרא גם "תקטו תפילות". מה זה תקטו? תקטו בגימטריה 515. זה כאילו שמה 515 תפילות. כך יש בספר. הוא חיבר, רבי נתן, חיבר 515 תפילות כנגד התפילות של ואתחנן. כנגד 515 תפילות שהתפלל משה רבינו. עכשיו זה לא שהוא מתפלל, לא שהוא חיבר את התפילות של משה רבינו. אין שם תפילה להיכנס לארץ, זה לא העניין. הוא לוקח את האמירה של רבי נחמן להפוך תורות לתפילות.

ובעצם מה הכוונה? שכל דבר תורה שאתה לומד, בוא נתפלל עליו. למשל, מה למדנו היום עכשיו בשיחה הקצרה הזאת במנחה ערבית? מה למדנו? "שכדאי להתפלל". שכדאי להתפלל. מה עוד? "לא לאבד תקווה". לא לאבד תקווה. אז תראו למשל, אם אני רוצה עכשיו להפוך את הדבר תורה הזה לתפילה, אני אתפלל לקדוש ברוך הוא למשל, ריבונו של עולם, תזכה אותי להתפלל לפניך כראוי וכנכון לפניך. למשל, תזכה אותי לעולם לא לאבד תקווה. זו תפילה. זה גם לימוד. לימוד, למדנו עכשיו דבר תורה. חזקיהו אומר לישעיהו, "כלה נבואתך וצא", "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים". תמיד יש תפילה, תמיד יש תקווה. אבל עכשיו להתפלל על זה. לא רק להבין, לא רק להפנים. להפוך את התובנה הזאת לתפילה. וכך כל דבר שאדם לומד. כל פרט ופרט שאדם לומד בתורה, אפשר להתפלל עליו. אפילו סתם, אדם לומד הלכות שבת. למדת שמותר לעשות משהו בשבת ואסור. מה מה תתפלל על זה? תתפלל, קודם כל שנזכה לשמור את השבת. שנזכה להרגיש את קדושת השבת. שנזכה לא להיכשל בשוגג וזה עבירה. על כל דבר ודבר שאדם לומד, אפשר להתפלל ואפשר להפוך את זה לתפילה. וברגע שהופך את זה לתפילה, אז התורה שהיא תורה אלוקית נצחית, הופכת להיות משהו בלב שלך, הופכת להיות משהו בחיים, משהו שנכנס אל תוך ליבך והופך להיות חלק מהקשר בינך לבין הקדוש ברוך הוא, וזוהי התפילה.

אז שנזכה בעזרת השם להפוך תורות לתפילות, שנזכה שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו להתפלל לפניו, לא לאבד תקווה ולעלות מעלה מעלה בקשר עם ריבונו של עולם. רבי חנניה בן עקשיה אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר "אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".