בלוג

ערב טוב, רבותיי ומוריי ורבותיי.

פרשת וירא פותחת שהקדוש ברוך הוא מתגלה אל משה רבנו ואומר לו
"וארא" אומר לו כך: "אני השם", כן, "וידבר אלוהים אל משה ויאמר אליו אני השם", אני השם זה י-ה-ו-ה. "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שד-י, ושמי אדונ-י לא נודעתי להם".

עכשיו, רש"י מסביר שבעצם שם י-ה-ו-ה
רומז על כך שהקדוש ברוך הוא מבטיח וגם מקיים.
למה קשור העניין הזה של מבטיח ומקיים לשם י-ה-ו-ה? כי הפירוש הפשוט של המילה הזאת הלא מובנת י-ה-ו-ה
זו מילה חסרת משמעות בעברית.
אבל היא רומזת לעניין של היה הווה ויהיה.
היה זה ה-י-ה. הווה ה-ו-ה. יהיה י-ה-י-ה.
י-ה-ו-ה זה בעצם לוקח את כל השלושה דברים האלה, עבר הווה ועתיד, במילה אחת.
וזה אומר שהקדוש ברוך הוא, "אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלוהים". הוא היה, הוא הווה והוא יהיה.
לכן, כיוון שהוא גם בעבר וגם בעתיד והוא שולט בכל ציר ההיסטוריה, הוא יכול גם להבטיח וגם לקיים.
זה לא הבטחה של פוליטיקאי, שכתובה על הקרח.
שהיום הוא מבטיח, אבל הוא לא הבטיח לקיים. ידוע.
אתם יודעים שפעם בא איזה פוליטיקאי, אחרי 120, עלה לעולם העליון. אז אמרו לו, "תשמע, אתה צריך לבחור. גן עדן או גיהינום?" אמר, "אני אשמח לראות קודם מה יש בגן עדן, מה יש בגיהינום".
אז בגן עדן הוא רואה את כולם יושבים לומדים תורה, פחות מעניין אותו.
מגיע לגיהינום, הוא רואה שמה סאונות, מסעדות, מרחצאות, תפנוקים.
אומר, "נראה לי זה מתאים לי, אני אבחר פה".
טוב. חותם על המסמכים, שולחים אותו לגיהינום. איך שהוא נכנס לגיהינום, אש רותחת, לבה, מה לא, ייסורי שאול.
אומר, "מה זה? אבל זה לא מה שהראיתם לי".
"כן, זה היה לפני הבחירות, עכשיו זה אחרי הבחירות".
אז זה בשביל הבטחות של פוליטיקאים.
אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן.
הקדוש ברוך הוא היה הווה ויהיה. ולכן הוא מבטיח, הוא גם מקיים.
לכן, כאשר הקדוש ברוך הוא מדבר עם אברהם, יצחק ויעקב, הוא פחות מתגלה בפועל בביטוי הזה של שם י-ה-ו-ה, כי הוא הבטיח להם הבטחות, אבל לא תמיד הם ראו את זה בעיניים.
אברהם אבינו הבטיח לו, "זרעך יהיה ככוכבי השמיים וכחול אשר על שפת הים".
בגיל 100 נולד לו ילד אחד.
כשהוא נפטר, עדיין היה לו ילד אחד.
היה לו עוד, אבל ביצחק יקרא לך זרע.
מבחינת עם ישראל, ילד אחד.
לא אמרנו שעם ישראל יהיה יותר מאומות אחרות.
יש סינים, יש הודים שיהיה להם לבריאות. לא מפריע לנו.
הנקודה היא שעם ישראל הוא אינסופי.
זה הנקודה של עם ישראל.
עם ישראל זה לא, אני אסביר. עם ישראל זה לא, לא משנה אם יש היום אה 15 מיליון יהודים בעולם.
את עם ישראל אנחנו סופרים את היהודים שבכל הדורות.
וכיוון שעם ישראל הוא עם הנצח, אז הוא לא נכחד לעולם, לכן הוא אינסופי.
כמה יהודים יש בעולם במשך ההיסטוריה?
אינסוף, כי זה בלתי נגמר.
כל אומה אחרת נגמרת בשלב כלשהו.
זה נושא לשיעור אחר.
עכשיו יש לימיט, אתה לא עובר את המספר הזה אף פעם.
הקדוש ברוך הוא אומר בספר דברים, "לא מרובכם בחר השם בכם מכל העמים כי אתם המעט מכל העמים".
זה שאנחנו המעט, זה לא צריך להפריע.
אבל הנקודה היא שהאבות לא ראו את התגשמות ההבטחות של הקדוש ברוך הוא.
משה רבנו, אומר לו הקדוש ברוך הוא, "תדע לך, אתה תראה, בדור שלך תבוא גאולה". אומרים, "במהרה בימינו".
"כן, זה יהיה בימיך. אתה תראה בעיניך".
אז זו הבטחה מאוד גדולה.
הוא בא ואומר לו, "אני השם. אני י-ה-ו-ה".
"אל אברהם יצחק ויעקב נראיתי באל שד-י".
"אבל לא התגליתי אליהם בשם השם, בשם י-ה-ו-ה". כלומר, הבטחתי אבל עדיין לא קיימתי.
תראו, אנחנו נמצאים היום
אחרי 2000 שנות גלות,
עם ישראל האמין באורך כל שנות הגלות,
"אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח". זה שיר ששרו גם בדרך לכבשנים של אושוויץ. יהודים שרו "אני מאמין באמונה שלמה", שיבוא יום ויבוא המשיח.
אבל, כן, לא.
המנגינה הספציפית ששרו היא הייתה חדשה. היה, שרו את זה גם לפני כן.
כן, לא יותר ממאות שנים. אבל העיקרון זה כבר הרמב"ם ענה אותו לפני 800 שנה, 13 עיקרי האמונה.
המשיח מוזכר כבר בדברי הזוהר הקדוש אצל רבי שמעון בר יוחאי, לפני 1800 שנה. זה כן אמנם לא כתוב, כתוב גם בתנ"ך על המשיח.
אבל לא בצורה מפורשת.
ישעיהו פרק י"א, זה בצורה ממש מפורשת.
כתוב שמה ש ו יצא חוטר מגזע ישי, ונצר משרשיו יפרה. יבוא איזה שהוא צאצא מזרע ישי,
והוא מתואר שמה שיהיה וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדיר בץ, והוא היה צדק אזור מותניו ואמונה אזור חלציו. מתואר שמה באמת בצורה ניסית, עם כי הרמב"ם מסביר את זה גם בצורה טבעית, אבל מתואר שמה דברים מופלאים של גאולה.
הרבה דברים, פריחה. הנביא ישעיהו בהרבה מאוד נבואות מתאר, למשל פרק ל"ה, "יסוסום מדבר וצייה, ותגל ערבה ותפרח כחבצלת". איך השממה תפרח.
החית צ'ייר. כן, בהחלט.
נכון שישעיהו, בכלל התנ"ך נתפס גם ודאי על ידי הנוצרים. התנ"ך קדוש לנוצרים, הם רק מוסיפים את מה שלטענתם. הברית החדשה. כן, מוסר הנביאים בכלל.
אני חוזר רגע לעניינינו.
במשך 2000 שנה יהודים קיוו, האמינו, ציפו.
אנחנו בימינו רואים יותר ויותר את הנבואות מתגשמות.
רואים לנגד עינינו דברים מדהימים. אתה רואה קיבוץ גלויות.
ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה. אתם הרי ישראל.
"ענפיכם תשאו ופריכם תתנו לעמי ישראל כי קרבו לבוא".
כל מיני נבוא, גם הנבואה הזאת של יסוסים מדבר וצייה, זה אומר שהשממה תפרח.
כשעם ישראל הגיע לפה לפני 150 שנה, מה היה פה?
ביצות ושממה.
זה מה שהיה פה.
ובמשך כל 2000 שנות גלות,
עמים אחרים ניסו ליישב את הארץ ולא עלה בידם.
מה היה השם בסוף הגלות האחרונה, מה יגידו על זה?
הנה, אבא שלי בחור עשה בלה בבית חפץ. היה פה הכל חולות.
נכון, נכון.
עכשיו, תראו, הדבר הזה, זה קודם כל צריך לדעת, זו זכות גדולה לחיות בדור שההבטחות מתגשמות.
הקדוש ברוך הוא אומר את זה למשה רבנו בפרשת השבוע, הוא אומר לו במילה הזאת
"אני השם", אני י-ה-ו-ה.
שזה אומר היה הווה ויהיה, זה אומר מקיים את ההבטחות. ההבטחות שהבטחתי בעבר, כשאמרתי את זה בעבר, אני ניהלתי כבר גם את העתיד. אז עכשיו הנה הגיעה העתיד. העתיד כבר כאן.
ועכשיו אתם תראו את הדברים.
אבל תשמע, יש לו משפח, יש לו פסוק בתנ"ך, "עוד תטעו כרמים בשומרון". אוקיי, סבבה, אני רואה.
אז אני רוצה לראות אולי עוד הוכחה אם יש אפשרות.
אז קודם כל אני מסכים שיש, אני רוצה לציין, שיש הרבה פסוקים שעוד לא התגשמו.
"גר זאב עם כבש" עוד לא יתגשם. הצורה היחידה שאפשר היום שיגור זאב עם כבש זה שכל יום להביא כבש חדש.
כי הזאב יטרוף אותו. זו הצורה היחידה בינתיים.
גם בית המקדש השלישי עוד לא נבנה.
גם אפילו עם ישראל עוד לא חזר בתשובה שלמה.
תחיית המתים. הרבה דברים עוד לא קרו.
רוב עם ישראל. ואף על פי, כן, ואף על פי כן, אף על פי שיש עוד הרבה דרך אל הגאולה השלמה,
אבל בהחלט אפשר לראות עין בעין המון הבטחות.
אז הזכרת אחת, "עוד תטעי כרמים בהרי שומרון", זו הבטחה אחת. אבל יש המון.
הזכרתי לפני רגע שתיים, "יסוסום מדבר וצייה". יש שם פרק שלם, ישעיהו פרק ל"ה, שמתאר איך השממה תפרח.
בנגב. זה הולך וקורה. זה ארץ ישראל כולה, לא רק הנגב.
כל ארץ ישראל הייתה שממה, והיום כולה פורחת.
אז זו הבטחה שקרתה.
קיבוץ גלויות.
"מי אלה כעב תופנה וכחיונים אל ארובותיהם".
"שישי סביב עינייך וראי, כולם נקבצו באו לך".
זה הבטחות שהנה הם התגשמו לנו מול העיניים, קיבוץ גלויות.
נכון, עוד לא כל עם ישראל בארץ.
אבל תסתכלו מאיפה באו. תסתכלו אפילו היושבים פה.
הוא מעיראק, ההוא מסוריה, ההוא מתימן, ההוא מפולין, ההוא מסוריה, ההוא מרוסיה.
כל מכל קצוות תבל, באו יהודים לארץ,
וזה נס גדול שהתרחש לנו מול העיניים, אפילו לא הרגשנו את גול הגודל הנס, כי זה קרה כאילו בצורה טבעית.
הוא אמר, "אם אכלו לא הבית, יכלו לעשות את הבית".
זה נכון שאם היה תלוי ב, אם כן. יש דברים שתלויים בנו ולצערנו אנחנו מעכבים אותם.
אבל אני רוצה לתת דוגמה נוספת.
מגדלים של קצצות להילחם. אתה שומע, אמריקאים מגדלים קצצות.
דוגמה נוספת של נבואה שכבר התגשמה.
"עוד ישבו זקנים וזקנות בחוצות ירושלים".
"איש משענתו בידו מרוב ימים, וילדים וילדות משחקים ברחובותיה".
כאשר הנביא אמר את זה, זה היה נראה דבר הזוי.
זה היה נראה דבר לא ריאלי. ירושלים חרבה.
איך ישבו זקנים וזקנות? איך ילדים ישחקו פה?
מי יחזיר את עם ישראל לארצו? איך זה יקרה?
רבותיי, זה קורה מול העיניים.
עכשיו הזקנים שיושבים בירושלים, מתעצבנים על הילדים.
"תפסיקו לעשות כל כך עברה, אתם מפריעים לנו".
אבל באמת באמת, אתה מסתכל על הזקנים ועל הילדים ביחד,
ואתה אומר להם: "אהובים יקרים, אתם גאולה.
אתם הבטחה שהתגשמה". תסתכלו, תסתכלו מסביב.
תראו את הדבר הנפלא הזה.
וזה דוגמה להרבה הרבה הבטחות של הנביאים שכבר התגשמו לנו מול העיניים.
אז במובן הזה, ימינו דומים ליציאת מצרים. "כי מצאתך מארץ מצרים, אראנו נפלאות".
הדבר הזה נאמר בנביא,
"ביום ההוא לא יאמר עוד חי השם אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי השם אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם".
כלומר, אומר הנביא, לעתיד לבוא,
הגאולה תהיה כל כך גדולה, שיציאת מצרים כבר זה יהיה תפל, זה, בסדר, יצאנו גם ממצרים.
אבל תראה מה קורה לנו היום.
היום אנחנו כבר בתהליך של גאולה, כל כך משמעותי, כל כך עוצמתי.
טוב, עדיין זה לא נראה יותר גדול מיציאת מצרים.
שרה על זה המהר"ץ חיות, אחד מגדולי ישראל שחי לפני 200 שנה.
שאל, מה כבר יכול להיות יותר גדול מיציאת מצרים? היה שם קריעת ים סוף, היה שם 10 המכות, היה שם מתן תורה, היה שם עמוד אש ועמוד ענן, היה 40 שנה מן במדבר.
איזה ניסים הקדוש ברוך הוא יעשה שיהיו יותר גדולים מזה? ומה עכשיו נס יותר גדול?
אז הוא ענה דבר אחר. הוא חי לפני 200 שנה, הוא לא ידע על השואה.
אבל הוא אמר, יש דבר אחד שהוא יהיה בוודאי יקרה,
והוא יהיה נס יותר גדול מיציאת מצרים.
והוא קיבוץ גלויות.
הרי במצרים, כל עם ישראל גרו במקום אחד, בתוך מצרים בארץ גושן.
עכשיו, הקדוש ברוך הוא לוקח אותם מאיפה שהם נמצאים, מביא אותם לארץ ישראל, מלא ניסים.
אבל בסוף הם עם אחד, מגובש, נמצא במקום אחד, לוקחים אותם, מעבירים אותם.
לומת זאת, אומר המהר"ץ חיות, הוא חי לפני 200 שנה והוא אומר, כשאני מסתכל מסביבי,
אני רואה איך עם ישראל מפוזר בכל התבל.
ועל זה נאמר, "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל".
כלומר, הוא אומר, הנס הזה, גם זה לא יהיה בדרך נס, בסוף לא קרה בדרך נס.
היה מוסד לעליה ב', הבלתי חוקית, וכל מיני ספינות מעפילים וכל מיני דרכים, כביכול טבעיות.
אבל הדרכים הללו בסופו של דבר,
הם הדרך של הקדוש ברוך הוא להביא את הנס.
והוא אומר, הדבר הזה זה דבר יותר גדול מיציאת מצרים.
כי לקחת יהודים מכל הקהילות, כל אחד עם מנטליות אחרת, עם שפה אחרת, עם הרגלים אחרים, עם רקע אחר, עם מנהגים אחרים, להביא אותם לכולם פה ביחד ולעשות מהם עם אחד,
וואו. זה יותר גדול מיציאת מצרים.
עזרא ונחמיה הביאו אותם. אבל עזרא ונחמיה הביאו מבבל אל ארץ ישראל. שוב, זה ממקום אחד למקום אחר.
מי? נכון. אבל כאן זה להביא מכל התפוצות.
התחתנו ביחד, וכל
כן, שיתחתנו ביחד, שיתפללו ביחד.
כן. זו הגלות היחידה שהייתה קיימת אז כגלות.
נכון, נכון. הגלות הזאת שאנחנו נמצאים בה, היינו בה עד לפני 100 שנה.
זאת הגלות שבעצם התקבצה ובאה לה מארבע קנפות הארץ אל ארץ ישראל.
אז שנזכה בעזרת השם, כמו שהקדוש ברוך הוא הביא אותנו עד לכאן וקיים לנו כל כך הרבה הבטחות, נזכה בעזרת השם שיתקיימו בנו גם שאר ההבטחות. שלום עולמים, ניצחון ישראל על אויביו, חזרה בתשובה, תחיית המתים, בניין המקדש, משיח בן דוד. כל אלה הבטחות נוספות שאנחנו עדיין מחכים להם ומאמינים שיבואו במהרה בימינו.
רבי חנניה בן עקשיה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך ירבה להם תורה ומצוות שנאמר, "אדונ-י חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".