בלוג

ערב טוב.
ברשות מורי ורבותיי, אנחנו פותחים את פרשת וארא.

אחת השאלות בפרשת וארא.
תודה.

משה רבנו מגיע, משה ואהרון מגיעים לפני פרעה.
והקדוש ברוך הוא אומר להם כי ידבר עליכם כי ידבר עליכם פרעה לאמור תנו לכם מופת, אז יש מופת, יש נס שאני נותן לכם.
אהרון יקח את מטהו, משה לא משנה, משליך אותו על הקרקע והיהי לתנין.
ולכן זה מה שקורה.
אהרון משליך את מטהו והמטה הופך לתנין.

שני ניסים. נס אחד הוא הופך לנחש כאשר משה עושה את הנס לעם ישראל.
כאשר הם באים לפרעה, הוא הופך לתנין.
מה ההבדל בדיוק בין תנין לנחש? הפרשנים דנים, יש דעות שזה אותו דבר. זאת אומרת שגם כשאומרים נחש הכוונה היא לסוג של כן, איזשהו נחש מים או צב ים או קרוקודיל או משהו כזה.
על כל פנים, אז הם עושים נס, זה נפלא. אבל לכאורה פתאום הנס הגדול הזה נתקע.
במה זה נתקע? שבאים החרטומים של פרעה וגם הם ויעשו גם הם, החרטומי מצרים בלטן כן, וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינים.
אז יש כאן לכאורה איזה תקלה.
שלכאורה מה שהיה אמור לקרות, הקדוש ברוך הוא נותן למשה ואהרון נס כדי להרשים, כדי שהנס הזה יהיה וואו. בונא, איזה נס, ראיתם מה זה?
הוא יודע לעשות דברים, הוא זה שליח של אלוקים.
אבל פתאום מתברר שמה שמשה יודע לעשות או אהרון יודע לעשות, כל מכשף מתחיל במצרים גם יודע לעשות.
מצרים היתה מלאה מכשפים.
חז"ל אומרים שפרעה אומר למשה, "כשפים אתה מביא למצרים?
מה? עוד מעט תמכור גם קרח לאסקימוסים?"
זה אנחנו מלאים כשפים, מה אתה מרשים אותנו בכשפים? זה לא זה לא עושה לנו שום רושם.

אז זה לכאורה איזושהי תקלה. עכשיו, התקלה הזאת לא עוצרת בזה.
משה ואהרון מקימים את היאור והיאור הופך לדם.
וגם המצרים, גם הם הופכים מים לדם.
מסתבר שגם זה לא איזה נס מי יודע מה.
ואפילו בצפרדעים, ויעשו כן החרטומים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים.
אז שלושה ניסים ראשונים, גם להפוך את המטה לתנין, גם להפוך את המים לדם וגם לעלות צפרדעים, זה בכלל לא נס מרשים, זה גם החרטומים עושים אותו דבר.

רק בנס הרביעי, שזה המכה השלישית, מכת הכינים. ויאמרו החרטומים אל פרעה, אצבע אלוהים היא.
רש"י אומר, על פי חז"ל, שהכשפים אינם יכולים לשלוט בבריאה שהיא קטנה עד כדי כך קטנה מכשעורה, כינה. כשפים לא שולטים בזה.
ולכן, כיוון שהכשפים לא שולטים בזה, אז אין ברירה אלא להודות אצבע אלוהים היא.
אבל עדיין ויכבד לב פרעה ולא שילח את העם.
בסדר, אבל כשאנחנו נעזוב רגע את פרעה. פרעה, גם הקדוש ברוך הוא מכביד אחר כך את ליבו. פרעה עקשן גדול.
אבל מעבר לזה, מה הרעיון של הקדוש ברוך הוא? הרי יש לך ניסים, אתה יודע הרי, הקדוש ברוך הוא, שיש לך ניסים שהחרטומים לא יכולים לעשות.
החל ממכת כינים והמשך דרך כל המכות.
למה אתה מתחיל ב ניסים חלשים?
תן ישר איזה נס כזה שהחרטומים ישר ירימו ידיים, ישר יגידו זה לא אנושי, זה אלוקי.
אתה מבלבל פה את כולם. אתה נותן נס שכל שכל מכשף יודע לעשות.
אז מה הקטע?

תסביר.

אתה אומר, הוא רצה להתחיל דווקא ממכות בנילוס.
כי הנילוס הוא אחד האלוהים של המצרים.
זה מקור הפרנסה שלהם, מקור השפע, מקור המים. זה האלוהים שלהם. אז הוא רצה להכות את היאור.
אוקיי, אתה רוצה להכות את היאור.
גם זה אפשר היה לעשות ניסים שהחרטומים לא יכולים לעשות, גם ביאור עצמו.
אפשר להמציא כל מיני רעיונות, לא יודע מה, להפוך את כל המים שביאור לפודינג גבינה. אולי זה הם לא יכולים לעשות. אני לא יודע, אני לא חרטום מצרי.
אני לא יודע מה הם יכולים לעשות, אבל הקדוש ברוך הוא יודע, נכון?
אני מניח שכמו שהוא יודע שיש כל מיני דברים שהם לא יכולים לעשות, מן הסתם אז אז הוא יכול למצוא פתרון איך להכות את היאור גם בלי שהם גם יכולים לעשות את אותו דבר.

שמעתי פירוש יפה מהרב מנשה וינר, הוא רב בישיבת ההסדר במעלות, שבה למדתי לפני הרבה שנים.
והוא אומר, יש פה הסבר מאוד מאוד פשוט, אבל הפוך ממה שאנחנו רגילים לחשוב.
אנחנו רגילים לומר, הנה, אהרון הופך את המטה לתנין, שטויות, גם אנחנו.
משה מכה את היאור הופך אותו לדם, שטויות, גם אנחנו יכולים.
צפרדעים, גם אנחנו יכולים.
לא זה מה שקרה.
אומר הרב מנשה וינר, מה שקרה זה בדיוק הפוך.
נתחיל רגע מהמכה של הדם.
נעזוב רגע את התנינים. נתחיל מהמכה של הדם.

משה ואהרון הופכים את היאור לדם.
מה פרעה? פרעה קורא גם לחרטומים וגם למכשפים.
מה הוא מצפה שהם יעשו?
שהם גם יהפכו מים לדם? מה זה עוזר לו?
הפוך. מה שהוא ציפה שהם יעשו זה שהם יקחו את המטה ו ויכו במטה שלהם על היאור והוא יהפוך בחזרה למים.
זה מה שהם תיכננו לעשות.
זה לא שהם באמת התכוונו להפוך עוד מים לדם.
אלא הם ניסו להפוך, הם היו רגילים. רגילים כשהם יודעים להפוך מים לדם ודם למים.
הם חרטומים, הם מכשפים.
ואז הם באים. אומרים ת'לחש, לא יודע מה אמרו, אברקדברה, הוקוס פוקוס או לחשים אחרים. היה להם כל מיני לחשים, היה להם מטות, היה להם כל מיני שרביטי קסמים.
והם באים, ומנופפים בשרביט, מקימים על היאור. הם ציפו שהיאור יהפוך חזרה מדם למים.
ומה קרה בפועל?
בפועל הם לא מצליחים.
בפועל במקום שהיאור יהפוך חזרה למים, הוא רק עוד מים יהפכו לדם. מעט מים שנשארו, גם הם הופכים לדם.

וכך גם לגבי הצפרדעים.
לגבי הצפרדעים, פרעה ציפה, הוא קורא לחרטומים ולמכשפים על מנת שהם יעיפו מפה את הצפרדעים.
ויסר הצפרדעים ממני ומעמי.
והחרטומים באים, אין בעיה, מה אנחנו קסם של העלמה, זה משהו פשוט. אנחנו יודעים להעלים חפצים.
שוב, מנופפים בשרביט, מקיים על הצפרדעים.
ובמקום שהצפרדעים יעלמו, מה קורה?
הם רק מתרבים.
ויעשו גם חרטומי מצרים בלטן כן, ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים.
כלומר, זה לא מה שהם ניסו לעשות, הם ניסו הפוך.
אבל זה לא הצליח להם.
ולאורך זה ניתן להבין גם את ה את הנס הראשון.
בנס הראשון, הקדוש ברוך הוא יודע שהחרטומים יודעים ליצור להפוך את המטה לתנין.
נכון שזה נס, אני לא יודע לעשות. אני מניח שגם פה בקהל אין מישהו שיודע לעשות.
אבל זה נס שבשביל חרטומי מצרים, נס פשוט.
אבל החוכמה זה לא להפוך את המטה לתנין.
החוכמה זה דו קרב תנינים.
עכשיו בוא נראה מי ינצח. המטה של אהרון או המטה של החרטומים. ויבלע מטה אהרון את מטותם. זאת ההוכחה.
נכון, זה שהוא הפך מטה לתנין, זה לא מרשים את פרעה.
אבל זה שהמטה של אהרון בולע את כל המטות האחרים, זאת ההוכחה.
חז"ל מדייקים בפסוק ואומרים, לא כתוב ויבלע התנין של אהרון את התנינים האחרים. אלא ויבלע מטה אהרון את מטותם.
כלומר, המטות כולם חזרו והפכו למטה ואז בתור מטה, המטה של אהרון בולע את המטות האחרים.
אז אם כן, לפי הפירוש הזה, נדמה לי שהוא אומר את זה בשם הרש"א רש, אני לא בטוח אבל נדמה לי שזה בשמו.
והוא מוכיח את זה מ דווקא מהנס שבו הם לא מצליחים לעשות.
בכינים, שהם כאלה קטנים, כשפים לא שולטים בהם, אז מה נאמר?
ויעשו כן החרטומים בלטיהם להוציא את הכינים ולא יכלו.
מה זה להוציא את הכינים?
אנחנו בדרך כלל נוטים לחשוב, הם הפכו מים לדם גם כן, הם הביאו צפרדעים.
הם התכוונו גם להביא כינים, אבל לא כתוב להביא את הכינים. מה כתוב?
להוציא את הכינים.
ויעשו כן החרטומים בלטיהם להוציא את הכינים.
החרטומים מנסים לנקות את ארץ מצרים מכינים ולא יכלו.
וכאן כבר בנס הרביעי שהם נכשלים. זה לא פעם ראשונה שהם נכשלים.
זה כבר פעם רביעית. כי בפעם הראשונה, אומנם הם הפכו את המטה לתנין, אבל זה לא חוכמה. בוא נראה אתכם בדו קרב של התנינים, מי מנצח?
המטה של אהרון מנצח.
בפעם השניה הם מנסים להפוך את היאור בחזרה למים. ומה קורה? מעט המים שעוד היו הפכו גם הם לדם.
בפעם השלישית הם מנסים להעיף את הצפרדעים, לרוקן את ארץ מצרים מצפרדעים. ומה קורה במקום זה? הצפרדעים הם רק מצליחים להרבות אותם עוד ועוד ועוד.
זה מזכיר לנו גם את מה שחז"ל אומרים שבתחילה הייתה צפרדע אחת, וכל פעם שהיו מכים בה, הייתה רק הופכת לנחילים נחילים.
וזה מתאים, לא רק שהם מכים בה כדי להרוג אותה, אלא גם החרטומים היו מנסים להכות בה מטה כדי להעלים אותה. ומה קורה?
היא רק מתרבה עוד ועוד.
וגם בפעם הרביעית כאשר החרטומים נפגשים עם הכינים, ויעשו כן החרטומים בלטיהם להוציא את הכינים. הם מנסים לנטרל, להעיף את הכינים מארץ מצרים ולא יכלו.
הפעם האחרונה שאנחנו פוגשים את החרטומים זה במכת השחין.
ולא יכלו החרטומים לעמוד לפני משה ולפני פרעה מפני השחין. כי היה שחין בחרטומים ובכל מצרים.
אז יש כאן איזה נוקאאוט מוחלט.
ארבע פעמים הם מנסים מנסים מנסים ולא מצליחים אפילו פעם אחת. זה לא איזה ניצחון בנקודות.
זה לא שהם הצליחו שלוש פעמים ורק בפעם הרביעית הם הרימו ידיים.
אפילו פעם אחת הם לא הצליחו. כל הניסים הם רק מה שהם ניסו לעשות יצא להם הפוך, יצא להם כישלון.
ואחרי ארבע פעמים הם נכשלים, הם מפסיקים לנסות.
ובסוף, הנוקאאוט הסופי, הביזיון החרפה שלהם, שהם אפילו לא יכולים לעמוד בפורום כי היה שחין בחרטומים ובכל מצרים.
אז זו איזושהי הבנה ש כמו שגם אילאי הזכיר פה, שמלכתחילה רוצים לפגוע ביאור מפני שהוא אלוהים של המצרים.
ובאלוהיהם עשה השם שפטים.
והחרטומים הם גם כן נציגים של האלוהים. הם כאילו הם מכשפים, כוהני דעת, אלה שהם כביכול מורמים מעם, אלה שהם כביכול נציגים של איזה כוח על אנושי.
הנה, גם הם מוצגים ככלי ריק וכחסרים וכאלה שאינם יכולים להתמודד עם העוצמה האלוקית.
רבי חנניה בן עקשיה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר אדוני חפץ מען צדקו הגדיל תורה ויאדיר.