בלוג

איזה מין אור נברא ביום הראשון?
אז חז"ל אומרים שזהו האור הגנוז.
כשהקדוש ברוך הוא ברא את האור הזה, זה אור שהיה הולך מסוף העולם ועד סופו, ראה הקדוש ברוך הוא שהעולם לא יכול לעמוד בו, עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא.

אבל עדיין זה צריך ביאור.
ברור שהאור הזה זה לא אור כפשוטו, אלא זה משל.
אז אם אנחנו נרצה להעמיק, מה בעצם המשמעות של האור הזה?

ננסה להבין מה עושה אור? מה עושה אור אמיתי בעולם שלנו?
ואז ננסה לראות מה הנמשל שעליו מדובר פה.

בעולם שלנו, כשיש חושך מוחלט, אתה לא רואה את הדרך.
אין לך מושג לאן אתה. כתוב במכת החושך שהמצרים היו בחושך שלושה ימים, "לא קמו איש מתחתיו שלושת ימים".
למה לא קמו מתחתיו שלושת ימים?
אי אפשר ללכת, אתה יודע, אתה תיתקל באנשים, תיתקל בדברים, תיפול לבורות, אין לך, שום דבר לא שומר עליך. האור נותן לך את היכולת לראות לאן אתה בכלל הולך.
אחרת אין לך מושג לאן אתה הולך.

אבל זה יותר מזה.
זה לא רק לדעת לאן אתה הולך.
זה גם לדעת לאיפה הגעת. מה זה המקום הזה?
תארו לכם, היינו מגיעים לכאן, איפה שאנחנו עכשיו נמצאים בחושך, חושך מוחלט.
אז אתה הולך מאוד מאוד לאט ובזהירות כדי שלא תיתקל במשהו, ואתה בעיקר נעזר בחוש המישוש.
אז אתה מנסה למשש פה.
אתה פתאום נתקל באיזה כיסא.
פתאום אתה נתקל באיזה במה כזאתי של ספר תורה שאין לך מושג מה היא עושה פה.
אתה נתקל במאווררים קשורים לעצים. אתה אתה אומר לעצמך, מה זה הדבר הזה?
כשאתה בחושך, אתה לא מבין את המשמעות של הדברים.
כשאתה בא באור יום,
אז קודם כל אתה רואה את התמונה השלמה, כשאתה רואה את התמונה השלמה, אז אתה רואה, טוב, בהנחה שאתה מבין שיש דבר כזה קורונה ויצאו מבתי הכנסת וכולי, אז אתה מבין שאנחנו נמצאים בסיטואציה כזאת, שיש פה בית כנסת מאולתר בגינה הציבורית. ואתה רואה פה מצד אחד ילדים משחקים ברחובותיה, במגלשה ובנדנדה, ומצד שני אנשים מתפללים. ואתה אתה יכול לראות, כשיש לך אור, האור נותן לך את המשמעות של הדברים.
שלא נדבר על זה שיש פה גם ספרים וסידורים.
ויש פה ארון קודש. כתוב עליו דברים על הפרוכת.
אז ברגע שיש אור, אתה יכול גם לקרוא, ברגע שאתה קורא, אתה מבין את המשמעות של הדברים.
אז האור, האור גם נותן לך את הדרך שבה אתה הולך, ויותר מזה, נותן לך את המשמעות של הדברים, את המשמעות של מה שאתה רואה, את המשמעות של איפה שאתה נמצא, את המשמעות של מה שאתה עושה.

ולכן למעשה, כשכתוב שביום הראשון ברא השם את האור, הכוונה היא שביום הראשון הקדוש ברוך הוא ברא את המטרה לכל העולם.
סוף מעשה במחשבה תחילה. מה הכוונה במשפט הזה, "סוף מעשה במחשבה תחילה"? משפט שאנחנו שרים אותו גם בלכה דודי לקבלת שבת. מה הכוונה סוף מעשה במחשבה תחילה? זו עצה טובה לאדם, שכל דבר שאתה עושה, תעשה אותו במחשבה תחילה.
כל דבר שאתה רוצה לטרוח בו, שאתה מתכנן, אז תחשוב מראש איך אתה רוצה שזה יהיה.
אדם בונה בית.
אם הוא לא מתכנן, אתה חייב להביא אדריכל, אתה חייב להביא מעצב פנים. אתה חייב להביא אנשים שיתכננו עבורך את הדברים. לפעמים צריך מהנדס קונסטרוקטור. לפעמים כל מיני, תלוי מה בדיוק אתה בונה. אבל אתה חייב תכנון. אם אין תכנון, אז זה יהיה מסוכן מאוד.

וכל דבר, על מנת לעשות אותו בצורה מתוקנת, אתה צריך את המחשבה תחילה. המחשבה, קודם כל אתה חושב, מה המטרה? לשם מה אני עובד פה? כל מה שאני עושה בשביל מה זה נועד? בזה אתה מתחיל.
ברגע שאתה יודע מה המטרה, מה היעד שאליו אתה רוצה להגיע, אז ממילא אתה יכול גם לכוון את הכל אל היעד הזה.
ודאי, למשל, כשאתה בונה בית, אז אתה רוצה שה למשל, שחדר השינה של ההורים לא יהיה מידיי קרוב לסלון, אתה רוצה להרחיק. אתה רוצה שיש שירותים למשפחה ושירותים ביחידת ההורים ושירותים לאורחים. אתה חושב על המטרות, אתה חושב איך אנחנו נחיה בבית הזה. ואז לפי זה אתה חושב מה אני רוצה שיהיה בבית.
ו בדרך כלל, כל דבר הוא גם על חשבון השני. כי אם אני רוצה להגדיל את הסלון, זה מקטין לי את המטבח. אם אני רוצה עוד חדר, אז זה מקטין לי את השטח הכוללי של הסלון.
לכן, אני קודם כל צריך לחשוב מה המטרה? מה בדיוק, לאן אני רוצה להגיע? איך אני רוצה לחיות כאן? ואז לפי זה אני מסדר את כל הדברים.
באותו אופן, כמובן, כל דבר. עכשיו אנחנו בהתמודדות עם הקורונה. מה המטרה שלה אנחנו רוצים להגיע?
מינימום נפגעים.
גם בזה צריך סוף מעשה במחשבה תחילה. כי אפשר להסתכל על זה בצורה מצומצמת, רק כמה שפחות חולים. אבל כמה שפחות חולים, אז נעשה סגר, נסגור את כל המדינה לתמיד, נעצור את כל הכלכלה, אבל אז אנשים ייפגעו מהצד השני. מהצד של הפרנסה.
אז אנחנו לא רוצים, מצד אחד הכי חשוב לנו זה החיים, מצד שני, גם כשאדם אין לו פרנסה, הוא גם כן לא יכול לחיות.
אז שוב, סוף מעשה במחשבה תחילה. ברגע שיש לאדם מטרה, משמעות, לאן הוא הולך? זה מה שיתן לו את הכוח, זה מה שיתן לו את הדרך, זה האור. האור נותן לי את המשמעות ואת הדרך איך אני הולך לשם. אני לא יכול ללכת לשום מקום אם אין לי אור שאני יכול לראות מה אני, מה אני עושה, מה אני רואה, איך אני סולל את הדרך שלי בעניין הזה.

הדבר הזה שאנחנו אומרים שהאור שברא השם ביום הראשון, זה בעצם המשמעות. מה הכוונה? כשהקדוש ברוך הוא בורא את העולם, הוא קודם כל בורא אור, כלומר, הוא בורא משמעות, הוא בורא טעם לדבר. מה הטעם של העולם? בשביל מה הוא ברא את כל העולם כולו? בשביל מה ברא השם את העולם? זאת בהחלט שאלה מאוד יסודית, מאוד עמוקה. הרבה מהפרשנים עשקו בה, לשם מה ברא השם את העולם?
רש"י, גדול הפרשנים של עם ישראל, אמר את הדבר כבר בפסוק הראשון על התורה. אומר רש"י על המילה בראשית.
אומר רש"י, "בראשית אין המקרא הזה אומר אלא דורשני". הפסוק הזה, בראשית, מתחנן לפניך, תדרוש אותי.
הזכרנו את זה שבעצם מה זה בראשית? מה פירוש המילה בראשית?
בהתחלה, נכון? אבל בעצם בעברית תקנית זה לא לגמרי מסתדר. משתי סיבות. קודם כל, "בראשית" זה "ב"התחלה". אנחנו היינו אומרים "ב"התחלה", "ב"ראשית", "ב"התחלה", התחלה של כל הדברים. אבל שהוא רק אומר "בראשית", זה צריך להיות "בראשית" משהו.
למשל, יש פסוק שאומר "בראשית ממלכת יהויקים קרה כך וכך". בראשית זה כאילו בהתחלת משהו, בהתחלת מה?
אז אפשרה להגיד, "בראשית הבריאה ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ". אבל זה שתגיד "ב"ראשית", כלומר "ב"התחלה", התחלה כללית, או שתגיד "בראשית מה"?
אז זה קושיה אחת. קושיה שני, שיותר היה מתאים לכתוב, במקום "בראשית ברא אלוקים", "ויברא אלוקים בראשית את השמיים ואת הארץ". כך בדרך כלל התנ"ך כשהוא אומר, מדבר על משהו שהיה בעבר, אז הוא לא אומר "ברא", "אמר", "עשה", אלא "ויברא", "ויאמר", "ויעש". אז גם כאן מתאים היה יותר לומר "ויברא אלוקים". אז מה זה "בראשית ברא אלוקים"?
אומר רש"י דרשו רבותינו ז"ל. "בראשית" פירושו בשביל "ה"ראשית". הקדוש ברוך הוא ברא את כל העולם בשביל "ה"ראשית". מה היא ה"ראשית"? התורה שנקראת ראשית דרכו. השם קנני ראשית דרכו. זוהי התורה. ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו. "קודש ישראל להשם ראשית תבואתו".
זאת אומרת, אומר לנו רש"י, שבעצם כבר במילה הראשונה בתורה, לא רק ביום הראשון שנברא אור, במילה הראשונה בתורה, מה אנחנו לומדים ממנה? את המשמעות, את המטרה, את הטעם של כל הדברים כולם.

אז אם כן, בעצם יוצא לנו שדברים מתחברים.
כל ה כל היום הראשון, תכף נראה שלא רק היום הראשון. כל היום הראשון מה שהוא בא להגיד לנו, רבותיי, יש מטרה לעולם. העולם הוא פה לא בשביל משהו, הוא בא בשביל מטרה שהקדוש ברוך הוא יצר אותו. כמו שנאמר, "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו ואף עשיתיו". "כל פעל השם למענהו". כל דבר שהשם יצר וברא ופעל זה איזושהי מטרה.
ולכן
ולכן אומר רש"י, מה בעצם המטרה שלשמה נברא העולם? בשביל התורה, בשביל עם ישראל.
כשעם ישראל מקיימים את התורה, ולא רק מקיימים, לא רק מקיימים, אלא הופכים את התורה לדרך חיים, הופכים להיות אור לגויים, מפיצים את דבר השם בעולם. זוהי המטרה הגדולה שלשמה נברא העולם. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם על מנת שיבואו ויהיו פה עם ישראל ויביאו את העולם לתיקונו, לתקן עולם מלכות שדי על ידי התורה.
אז עם ישראל והתורה הם שני המרכיבים המרכזיים של תיקון העולם. ובשביל זה נברא העולם. בראשית, בשביל ראשית, בשביל התורה, בשביל ישראל. וזה קשור לאותו דבר שדיברנו עליו שהאור וירא אלוקים את האור כי טוב. האור זה לא רק האור של הפרוז'קטורים הוא של השמש. האור זה המשמעות, האור זה הטעם. ברגע שיש לבן אדם את המשמעות, האדם מחפש משמעות. יש את ה ספר הידוע של ויקטור פרנקל, ניצול שואה, פסיכולוג ידוע, שהוא חידש דרך שלמה בפסיכולוגיה שנקראת לוגותרפיה. שהוא אומר אני מרפא אנשים, עושה תרפיה לאנשים על ידי למצוא להם משמעות בחיים. אדם שאיבד את המשמעות לחיים, אז הוא מרגיש שאין לו שום טעם לחיות.
הרבה פעמים אנשים שהיו מאוד פוריים ועסוקים ומלאים יוזמות ועושים מלא דברים, יוצאים לפנסיה, זו התמודדות לא פשוטה. אדם יוצא לפנסיה, פתאום הוא צריך למלא לעצמו את היום. פתאום הוא צריך למצוא לעצמו פשר לחיים, למצוא לעצמו משמעות לחיים. עד עכשיו הוא עבד, הוא היה עם אנשים, הוא עשה דברים, יצר, יזם. עכשיו פתאום זה קשה. חשוב מאוד שאדם יוצא לפנסיה, לא סתם להגיד איזה כיף, עכשיו אני אשכב רגל על רגל כל היום. כמה זמן לדעתכם בן אדם יכול לשכב רגל על רגל כל היום? יום אחד? חודש? הגזמנו. זהו. הוא עוד שנייה יוצא מדעתו.
מה אכפת לך? זה לא פשוט באמת בכלל. אדם שהוא אדם של תורה, אז קודם כל, ברגע שהוא יוצא לפנסיה, יכול להשקיע יותר זמן בלימוד תורה, יכול להשקיע זמן בקהילה, בתפילות וכדומה, בבית כנסת. זה עולם אחר לגמרי, זה לפחות נותן איזושהי מסגרת.
אבל גם מעבר לזה, למלא את היום. כי האדם חייב שיהיה לו משמעות.
והקדוש ברוך הוא בורא את העולם, בורא אותו בשביל ראשית, בשביל התורה, בשביל ישראל. בורא אותו באופן עז, ש יש כאמור את האור. אבל זה לא רק האור והבראשית. אלא למשל, מסיימים את כל ששת ימי הבריאה, ואז נאמר, "ויהי ערב ויהי בוקר יום ה"שישי".
כל יום כתוב, יום אחד, יום שני, יום שלישי, יום רביעי, חמישי. פתאום יום "ה"שישי. וגם על זה אומר רש"י, למה בעצם נאמר יום "ה"שישי? מביא רש"י בשם חז"ל שני פירושים. "הוסיף ה' בשישי בגמר מעשה בראשית". לומר שהתנה עמהם, עשה תנאי עם כל העולם על מנת שיקבלו עליהם ישראל חמישה חומשי תורה. כלומר, כל העולם כולו תלוי בחמישה חומשי תורה. זה רמוז באות ה'. ה'שישי. יש פה אות ה' מיותרת, ה' בגימטריה חמש, רומז לחמישה חומשי תורה. התורה היא זו שמקיימת את העולם, היא המשמעות של העולם.
דבר אחר, יום ה'שישי יום השישי בסיוון. כל מעשה שמיים וארץ כולם תלויים ועומדים עד יום השישי בסיוון המכונן למתן תורה. שני הפירושים הולכים באותו כיוון.
שבעצם כל העולם הזה יש לו מטרה. ואם אתה מפספס את המטרה, אז אין שום טעם. אז בשביל מה זה טוב?
לכן המסר שאנחנו רואים פה גם מתחילת הבריאה, הדבר הראשון ביום הראשון, וגם מסוף הבריאה, מיום ה'שישי, שבעצם כל העולם כולו יש לו מטרה, יש לו דרך. האור זה אור שגנוז, כי רק לעתיד לבוא יראו את המשמעות של כל העולם כולו. כל דבר ודבר בעולם, בשביל מה ברא הקדוש ברוך הוא את הנאצים? בשביל מה ברא הקדוש ברוך הוא את ה המון דברים, את הים, את היבשה? כל דבר ודבר. בשביל מה היתושים? בשביל כל דבר. אנחנו שואלים את עצמנו, צריכים לשאול את עצמנו, מה המשמעות של כל מה שאנחנו רואים סביבנו?
וזה בעצם גם החידוש של פרק שירה. פרק שירה כתוב, יש מדרש של פרק שירה שכתוב שכל מי שאומר אותו כל יום, הרי הוא בן העולם הבא. הכוונה היא פרק שירה כתוב כל הבריאה איך היא משבחת את הקדוש ברוך הוא. והרעיון הוא לומר שבאמת כל דבר ודבר בעולם יש זה חלק מהתהליך. הקדוש ברוך הוא לא ברא שום דבר סתם. הכל בעל משמעות, הכל בעל ערך, הכל בעל תוכן.
וזה בעצם הגדלות של הבריאה כולה, וזה מה שרש"י רומז לנו מתחילת הבריאה ועד סופה, שהכל נעות במטרה. בראשית, בשביל ראשית, בשביל התורה, בשביל ישראל, נברא קודם כל האור, שהוא המשמעות והדרך שאליה אנחנו הולכים. ועד סוף הבריאה, יום ה'שישי, שהכל תלוי במתן תורה, שהוא נותן משמעות ופשר לעולם כולו.
רבי חנניה בן קשיה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות ישראל, לפיכך ריבה להם תורה ומצוות שנאמר, אדוני חפץ מען צדקו, יגדיל תורה ויאדר.