בלוג

ערב טוב, ברשות מוריי ורבותיי, נאמר דברי תורה. דברי התורה והברכות לעילוי נשמת אביבה רות בת מרים, שהיום יום פקודת שנתה, ובהזדמנות הזאת נברך גם את דניאל היקר והאהוב. שיזכה בעזרת השם שהקדוש ברוך הוא ישמח אותו בכל הברכות, יזכה לראות בשמחתם ובחופתם של בניך ובנותיך. תזכה בעזרת השם לברכה ופרנסה טובה, אושר וכבוד, ברכה והצלחה, בריאות ושמחה, והקדוש ברוך הוא ימלא כל משאלות ליבך לטובה. אמן.

בפרשת השבוע, בסיומם של הקללות, אומר הקדוש ברוך הוא, אחרי כל הצרות שבאות על עם ישראל, בסוף הקדוש ברוך הוא גואל אותם, שנאמר: "וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור". אחד הדברים התמוהים בפסוק הזה, שאיך אתה מזכיר בדרך כלל את האבות? אברהם, יצחק ויעקב. ומה פה כתוב? הפוך. "וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור".

אומר רש"י, למה נמנו אבות אחורנית? מה, אתה מתחיל מיעקב עד אברהם? זה למנות אותם מהסוף להתחלה. למה נמנו אבות אחורנית? לומר, כדאי הוא יעקב הקטן לכך, אפילו זכותו של יעקב לבדה מספיקה כדי שהקדוש ברוך הוא יגאל את עם ישראל, "וזכרתי את בריתי יעקוב". ואם אינו כדאי, הרי יצחק עמו. ואם אינו כדאי, הרי אברהם עמו, שהוא כדאי. כלומר, ברור לפי רש"י שיצחק גדול מיעקב ואברהם גדול מיצחק, ולכן מתחילים מהקטן אל הגדול, שאפילו אם חלילה תמה זכות אבות חס ושלום, אז כלומר אם בעצם זכותו של יעקב לבדה אינה מספיקה, אז זכותו של יצחק, וזכותו של אברהם, וזה ודאי כדאי ומספיק בשביל לגאול את עם ישראל.

על הפסוק הזה התייחס הרב יששכר שלמה טייכטל, שהיה רב בתקופת השואה. הוא נולד בהונגריה, היה רב בצ'כוסלובקיה, אבל ממש במהלך מלחמת העולם השנייה הנאצים ימח שמם קודם כל כבשו את צ'כוסלובקיה והרב טייכטל הספיק עוד לברוח להונגריה בשנת 1942. האם זה עזר לו שהוא ברח להונגריה? לא עזר לו. לצערנו ממש בסיום מלחמת העולם השנייה הנאצים הספיקו עוד לרצוח כמעט את כל יהודי הונגריה, ובתוכם נרצח גם הרב טייכטל. הוא הוגלה לאושוויץ. אושוויץ זה כידוע בדרום פולין, אבל מכל אירופה הגלו יהודים ברכבות לכיוון אושוויץ, גם למחנות אחרים אבל הרבה. אושוויץ זה היה איזה מרכז לא עלינו, ושם בסופו של דבר הוא גם כן נספה בשואה. הרב יששכר שלמה טייכטל.

עכשיו, הוא היה רב קהילה בצ'כוסלובקיה. לפני המלחמה הוא די התנגד לציונות. בשנת 1936, תרצ"ו, הוא פרסם מאמר בעיתונים של צ'כוסלובקיה, בעיתון יהודי, ש… מה זה הדבר הזה שחילונים בונים את ארץ ישראל? זה חילול הקודש, ארץ ישראל זה קודש. התנגד לציונות. אבל הדבר המיוחד ברב טייכטל, שכאשר התחילה השואה, הוא אמר לעצמו "אני צריך לחשוב במה אני צריך לעשות חשבון נפש. כל אחד מעם ישראל צריך לחשוב, זה לא אני רק… השואה באה בגללי. לא, אבל כל אחד מעם ישראל צריך לחשוב, חשבון נפש, מה אנחנו צריכים לתקן. לא לחשוב מה השני צריך לתקן". הכי קל זה לחשוב "אה, הוא חילוני, אה, הוא חושב ככה, אה, הוא לא בסדר בתחום שבין אדם לחברו…". הכי קל זה להאשים אחרים. אבל אומר הרב טייכטל, אם בא כזה אסון נורא על עם ישראל, צריך לעשות חשבון נפש. ולכן, חלק מחשבון הנפש שלו היה שהוא שינה את דעתו.

הוא התחיל לחקור את הנושא הזה. אמר "רגע, מי אמר? אני הייתי נגד העלייה לארץ ישראל כי חילונים בונים אותה. אולי טעיתי?". התחיל לחקור, למד, הביא מלא מקורות, ובסופו של דבר כתב ספר בשם "אם הבנים שמחה", שהוא הספיק לכתוב אותו במהלך ימי השואה. רק שהתחילה השואה הוא התחיל לחשוב "רגע, אולי טעיתי, אני צריך לחזור בתשובה, אני צריך לחשוב מחדש על הדברים", והוא כבר נרצח במהלך ימי השואה. זאת אומרת, את כל הספר הוא כתב במהלך השואה. בתוך הספר הוא גם כותב פה ושם: "המקור הזה והזה לא לפניי כרגע, כי אני בנדודים ובריחות במהלך השואה, אז אני מצטט מהזיכרון את דברי המדרש". קודם כל יש איזה עניין, זה דבר מדהים, שאחר כך אתה רואה את כתב היד שלו, ויש לך את המדרש לפניך ואת דברי חז"ל ושו"תים וכל מיני מקורות, ואתה רואה שהוא מצטט ברוב המקרים מילה במילה, לא משמיט אות אחת! ולמרות שהספר לא היה לפניו. זה באמת דבר יוצא דופן. והוא כמובן נרצח בסוף השואה.

איך שרד הספר, זה גם כן סיפור בפני עצמו, אבל הוא לא לקח את הספר איתו לאושוויץ, הוא כבר השלים את הספר לפני אושוויץ. הספר התגלגל והגיע לבנים שלו שהספיקו לברוח לארץ ישראל. הבנים שלו, דרך אגב, עד היום חרדים. הבנים כבר נפטרו, הנכדים והנינים עד היום חרדים ומתנגדים לציונות, אבל הם פרסמו את הספר. והם כתבו הקדמה, כי בגלל שהספר הוא כזה מאוד בעד הציונות והם לא כזה הצליחו להתחבר לזה, אז הם כתבו הקדמה שאומרת בעצם "אל תחשבו חס ושלום, מי שיקרא את הספר הזה עלול לחשוב כאילו אבא שלנו, השם ייקום דמו, תמך בציונות… חס וחלילה! הוא רק התכוון שהציבור החרדי צריך לבוא ולבנות את ארץ ישראל". אבל זה לא מדוייק. הוא כותב בספר במפורש, גם על זה, למה גלגל הקדוש ברוך הוא את העניין הזה שדווקא הרבה חילונים הובילו את בניין ארץ ישראל. גם על זה הוא מדבר.

על כל פנים, בתוך הספר הזה, הרב טייכטל בעצם, כאמור, שינה את דעתו, מביא המון המון מקורות בעניין הזה שחובה לעלות לארץ ישראל, לבנות אותה, להקים בה התיישבות יהודית, לתמוך בכל מי שעושה את זה וכן הלאה. מביא המון המון מקורות.

על כל פנים, בתוך הדברים אני רוצה ברשותכם לומר משהו שאומר הרב טייכטל על הפסוק שבו פתחנו: "וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור". אומר הרב טייכטל, הוא מצטט מכתב שכתב האדמו"ר הזקן, בעל התניא, לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב. זה שני אדמו"רים חסידים. האדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, חי לפני כ-250 שנה, והוא השתחרר ממאסר. הרי החסידים עד היום חוגגים את חג הגאולה בי"ט כסלו, וזה היה בשנת תקנ"ט, לפני 222 שנה בדיוק. האדמו"ר הזקן יצא ממאסר. הרוסים חשדו בו שהוא מורד במלכות, יהודים שהתנגדו לחסידות הלשינו עליו שהוא מורד במלכות.

איך מורד במלכות? אחת הטענות הייתה, בגלל שבאמת ובתמים האדמו"ר הזקן אסף כספים ברוסיה ושלח את הכספים ליהודים, חסידי חב"ד, שגרו בארץ ישראל. מי היה גר אז בארץ ישראל לפני 220 שנה? יהודים שישבו פה בארץ ולא היה להם שום דרך להתפרנס. אי אפשר היה פה לעשות חקלאות, לא עשו כלום, היו יושבים ומתפרנסים בעיקר מכספי החלוקה. שבעצם בכל העולם כולו בתפוצות אספו כספים, הביאו ליהודי ארץ ישראל כדי שימשיכו יהודים לגור בארץ ישראל. ובאמת, גם האדמו"ר הזקן אסף כספים ברוסיה ושלח לארץ ישראל. אמרו המלשינים "אה! זה מורד במלכות! הוא אוסף כסף במדינה ושולח למדינת אויב". כי באותו זמן מי ששלט בארץ ישראל היה טורקיה, וטורקיה הייתה אז אויבת של רוסיה. אז זה הייתה הטענה. בסופו של דבר הרוסים השתכנעו שהוא לא מורד במלכות, שחררו אותו, חסידים חוגגים את זה עד היום, חסידי חב"ד, י"ט כסלו.

וכותב בעל התניא במכתב לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב, הוא כותב כך: "מאת השם היתה זאת לגלגל זכות על ידינו, בזכות הארץ הקדושה ויושביה, היא שעמדה לנו ותעזור לנו בכל עת להרחיב לנו מצר ולחלצנו ממיצר". כלומר, אומר בעל התניא: "הזכות שאני פעלתי למען יהודי ארץ ישראל, זה שאני פעלתי, אפילו לא עליתי לארץ ישראל, רק אספתי כספים בשביל ארץ ישראל, זה מה שהגן עלי!".

אומר על זה הרב טייכטל, הוא מביא את הדברים בספרו, והוא אומר: "למדתי את הדבר הזה מדבריו של האדמו"ר הזקן, שאדם שפועל למען ארץ ישראל יכול להינצל מצרה בזכות ארץ ישראל ויושביה. ושאלתי את עצמי מה המקור לדבר הזה". והוא אומר: עברתי וחיפשתי, ומצאתי מקור לדבר בפרשת בחוקותי, בפרשה שלנו, שנאמר: "וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור". אומר הרב טייכטל, עכשיו נחזור לדברי רש"י שאמרנו בהתחלה: יעקב זה הזכות הכי קטנה, יצחק יותר מזה, אברהם זה יותר מזה. מה אתה לומד מזה? "והארץ אזכור". גם אם חלילה תמה זכות אבות חס ושלום, זכות ארץ ישראל תחלצם ממיצר. אז זה לומד הרב טייכטל, והוא לומד את זה מדבריו של האדמו"ר הזקן, אבל הוא מצא לזה מקור גם בפסוק, שהזכות של ארץ ישראל מגינה לא רק על יושביה, אלא על כל מי שתומך ועוזר ליושביה.

מה אנחנו לומדים מהדברים האלה? קודם כל, על מי התכוון בעל התניא? כשבעל התניא אמר שזכות יושבי ארץ ישראל… למי התכוון? לאותם יהודים מעטים שגם בזמן הגלות גרו פה, ובעל התניא עזר להם. שלח להם מכתבים, עודד אותם, תמך בהם כלכלית, אסף כסף בשביל יושבי ארץ ישראל. זה עניין אחד. הרב טייכטל, למי הרב טייכטל התכוון כשהוא כתב בזמנו על הזכות הגדולה לעזור ליושבי ארץ ישראל? מי היו יושבי ארץ ישראל, למי הוא התכוון? לציונים! זה כבר לא עלייה ראשונה, זה כבר ימי השואה, זה כבר כל העליות שעלו לארץ ישראל. הציונים שיושבים פה, אומר הרב טייכטל, מצווה גדולה וזכות עצומה למי שמתיישב פה בארץ, ולכל מי שעוזר להם. והדבר הזה הוא לא רק בזמנם כמובן, אלא גם בימינו. גם בימינו כולנו ברוך השם זכינו לגור בארץ ישראל, אבל יש גם היום אנשים שיותר מתאמצים בשביל יישוב ארץ ישראל. משלמים על זה מחירים, גם כלכליים, גם נוחות, גם סכנה.

כי היום למשל, יש קודם כל חבלי ארץ אם זה יהודה ושומרון, אם זה בגבולות, מקומות שעכשיו פונו, כמו בכל עוטף עזה, כמו בגבול הצפון, יש מקומות היום שאנחנו נמצאים במצב שלצערנו האויבים שלנו בכל הדורות מנסים כל הזמן לדחוק אותנו. ומי שחושב שהם רוצים שלום הוא חי בלה לה לנד. מה שהם רוצים זה לזרוק אותנו לים, זה מבחינתם הפתרון. ולכן, מי שמתאמץ לגור דווקא במקומות שהם שנויים במחלוקת, דווקא במקומות שדורשים יותר מאמץ, יותר הקרבה, יש בדבר הזה זכות מיוחדת.

ולכן, גם בימינו, יש זכות רבה לכל מי שיושב בארץ ישראל, גם לנו היושבים פה, ולכל מי שיושב בארץ ישראל. ובפרט למי שנאבק על זכותנו על ארץ ישראל. למי שיושב דווקא במקומות שהם שנויים במחלוקת. למי שיושב במקומות שדורשים ממנו גם ויתורים על נוחות, על כסף, על סכנה וכדומה. וכמובן לכל מי שעוזר להם. כל מי שמסייע באחיזה בהתיישבות של היהודים בארץ ישראל, בין אם זה בכסף, בין אם זה בעזרה משפטית, בין אם זה בדעת קהל, בכל דרך ודרך, הדברים האלה הם זכויות גדולות שכאמור בעל התניא והרב טייכטל מדברים על העניין הזה וזה רמוז בפרשה שלנו "והארץ אזכור", זכותה של הארץ תעמוד לכולנו בעזרת השם לחלצנו ממיצר, עת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע.