בלוג

שיעור 1 — מדרש רבה: ואולך אתכם קוממיות

ערב טוב. ברשות מוריי ורבותיי, אנחנו בפרשת בחוקותי שפותחת בברכות. אם בחוקותי תלכו, אז יבואו כל הברכות הטובות ונתתי גשמיכם בעיתם וכולי. והברכות מסתיימות במילים: ואולך אתכם קוממיות. מה זה בעצם קוממיות? איך אתם מבינים את המילה הזאת? בעצמאות. אנחנו קוראים למלחמת העצמאות, קוראים גם מלחמת הקוממיות או מלחמת השחרור. רש"י אומר: קוממיות, בקומה זקופה. זקופים. לא שפלים, לא כפופים כמו שעם ישראל לפעמים היה בגלות, אלא בעוצמה, בזקיפות קומה, בגאווה. כך אומר רש"י. זה מאוד בולט מהתחלת הפסוק. 'ואשבור מוטות עולכם, ואולך אתכם קוממיות'. מה הכוונה ואשבור מוטות עולכם? כמו פרה, זה משל, כמו פרה או שור שיש להם עול על הכתפיים והם כפופים והם נאנקים תחת העול, ככה עם ישראל היה בגלות. והנה הקדוש ברוך הוא מבטיח: אשבור מוטות עולכם, אני אוריד מכם את העול, ואולך אתכם קוממיות.

המדרש לא מסתפק בביאור הזה, ואומר דברים מופלאים. אומר המדרש, רבי יודן אומר: קוממיות – מאה אמה, כאדם הראשון. כלומר, הגובה שלכם, של עם ישראל, יהיה גובה של מאה אמה. כמה זה מאה אמה? 50 מטר בערך. אתה קוטף כוכבים. גובה 50 מטר, מאה אמה, כאדם הראשון. טוב, זה גם חידוש גדול שאדם הראשון היה מאה אמה. כך המדרש אומר. רבי שמעון אומר: מאתיים אמה. לא מספיק, 50 מטר זה נמוך מדי. מאתיים אמה. רבי אלעזר בנו של רבי שמעון אומר: שלוש מאות אמה. עכשיו, למה שלוש מאות אמה? הוא גם מסביר. פה רבי שמעון, ורבי אלעזר בנו של רבי שמעון, מסביר למה שלוש מאות אמה. כי כתוב קוממיות. המילה קוממיות מורכבת מ'קומה', 'מיות'. כלומר, קומה זה מאה אמה, ועוד מאות. מיעוט רבים שתיים, אז עוד מאות זה עוד מאתיים. יוצא ביחד שלוש מאות. רבי אבהו אמר: תשע מאות אמה. תשע מאות! 450 מטר.

המדרש הזה ממש נראה מדרש פליאה. במיוחד שכאשר הפסוק מדבר, הוא לא מדבר רק על מה שיהיה בעתיד. זה לא רק הבטחה אלוקית לעתיד. נשים לב שהפסוק הזה מדבר על מה שכבר קרה: 'אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהיות להם עבדים, ואשבור מוטות עולכם ואולך אתכם קוממיות'. אם היה כתוב ואשבור, ואולך, זה בעתיד. אבל ואשבור, ואולך – כבר בעבר. כשהוצאתי אתכם ממצרים, הולכתי אתכם קוממיות. אז מה המשמעות של המדרש? שכאשר עם ישראל יצא ממצרים, כל אחד ואחד מעם ישראל היה בגובה מאה אמה? תשע מאות אמה? דבר ראשון, זה לא הגיוני. המשכן גובהו היה 10 אמות. אז אתם רוצים להגיד לי שאף אחד מבני ישראל לא יכל להיכנס למשכן? כי המשכן זה 10 אמות, זה 5 מטר, ועם ישראל היו לפחות מאה אמה. זה לא יכול להיות, זה ברור שזה לא הכוונה.

כך אומר הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה. הוא אומר שזה אחד הדברים שרוב העולם טועה בהם. הוא רואה מדרשים כל כך מוזרים, כל כך תמוהים, אז חלק מהאנשים חושבים: אה, זה מה שחז"ל אומרים, איזה שטויות, אין מה בכלל להקשיב לחז"ל. חלק אחר: מה זאת אומרת? אנחנו מאמינים בדברי חז"ל. ולכן הם מקבלים את הדברים פשוטו כמשמעו. אבל אומר הרמב"ם, גם אלה טועים וגם אלה טועים. חז"ל באו להגיד לנו רעיון, לא היסטוריה. מה שחשוב זה המשמעות הרוחנית של הדבר.

[המשך תמלול שיעור 1 על מאה=שלמות, מאתיים=גוף ונשמה, שלוש מאות=גוף נפש נשמה לפי הברכות…]

ואם אנחנו נדייק רגע בפסוקים עצמם, אנחנו נשים לב, שהפסוקים עצמם של הברכות, "אם בחוקותיי תלכו… עד ואולך אתכם קוממיות" — יש שמה בדיוק עשרה פסוקים שמתארים את הברכות ונראה את זה בקיצור שזה מתחלק בדיוק לשלושת החלקים האלה. רבי אלעזר בר רבי שמעון לא סתם אומר שלוש מאות אמה, אלא הוא מדייק את זה מהפסוקים.

כי החלק הראשון של הפסוקים מדבר על הרובד החומרי: "ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה ייתן פריו, והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשובע" — כל זה על מה מדבר? על הגופני. על חומריות, שמה יהיה שפע של פרנסה טובה.

החלק השני: "וישבתם לבטח בארצכם, ונתתי שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד, והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם. ורדפתם את אויביכם ונפלו לפניכם לחרב, ורדפו מכם חמישה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו" — כל הפסוקים האלה על מה הם מדברים? נפש. שלום ושלווה. על ביטחון. הביטחון הוא הרבה יותר קשור לנפש מאשר לגוף.

הקומה השלישית: "והקימותי את בריתי אתכם. ונתתי משכני בתוככם… והתהלכתי בתוככם, והייתי לכם לאלוהים ואתם תהיו לי לעם" — שזה קדושה. שזה קדושה, זה נשמה. אז אם כן, אפשר לראות פה בצורה מאוד ברורה. רבי אלעזר בר רבי שמעון לא סתם אמר 3 קומות, "שלוש מאות אמה", אלא הוא דייק את זה מתוך הפסוקים.

אז אם כך, מה אומר רבי אבהו 900 אמה? בואו נדייק יותר בפסוקים, ונראה, שהחלק הראשון, שמדבר על פרנסה, מחלק לשלוש. כל חלק מתחלק ל-3. החלק הראשון שמדבר על פרנסה, אז אנחנו נראה, שיש פה את הגופניות של הפרנסה, את השלווה של הפרנסה ואת הנשמה בפרנסה.

קודם כל, "ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה ייתן פריו". יהיה יבול, יהיה שפע. זה הפרנסה בתכלס, יש חומריות. אחר כך כתוב: "והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע". הכוונה היא, שדבר רודף דבר, רודף דבר. ביטחון כלכלי, שקט כלכלי. לא דאגה. זה הנפש שבפרנסה. ואחר כך "ואכלתם לחמכם לשובע". הכוונה היא שאפילו אם אתה אוכל קצת, אתה נהיה כבר שבע. זה ברכה שניתנת באכילתו של האדם. זה הנשמה שבאוכל. זה הברכה האלוקית שבאוכל.

עכשיו גם בביטחון, שאמרנו שהביטחון זה בעיקר הנפש, גם בזה נשים לב שיש 3 חלקים. חלק אחד, "ונתתי שלום בארץ". יש שלום אין מלחמה. חלק שני: "וחרב לא תעבור בארצכם". לא רק שלא יהיה לכם מלחמות, חרב אפילו לא תעבור פה. מה אכפת לך שתעבור? בכל מקרה אין לך מלחמה. לא משנה, אבל אם עוברת פה אז זה מפחיד. זה הנפש שבביטחון. ו"ורדפו מכם חמישה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו". איך יכול להיות שחמישה אנשים רודפים 100? זה הברכה האלוקית. זה הנשמה שבביטחון.

וגם כשאנחנו מדברים על הקדוש ברוך הוא, רובד אחד זה "ונתתי משכני בתוככם", יהיה משכן, יהיה בית מקדש. זה בניין גופני, חומרי של בית מקדש, שיחזור להיות בתוכנו. שכינה ששורה בתוך בית חומרי. זה "ונתתי משכני בתוככם". אחר כך, "ולא תגעל נפשי אתכם", היחס, הקשר הנפשי בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, יהיה יחס של אהבה. ואחר כך: "והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוקים ואתם תהיו לי לעם", שזה כבר הברכה האלוקית, הנשמה שבנשמה, שהקדוש ברוך הוא שוכן בתוכנו.

אז זה מה שאומר רבי אבהו, "תשע מאות אמה", הוא בעצם מתכוון להגיד, אם אתה תדייק היטב בפסוקים, אתה תראה שיש פה שלוש שלמויות, שכל אחת מורכבת משלוש. זאת אומרת, תשע שלמויות. ולכן הוא אומר תשע מאות אמה.

שיעור 2 — ואולך אתכם קוממיות

ערב טוב ברשות מורי ורבותיי. יש מדרש בפרשת השבוע שפותח על הפסוק הזה, אם בחוקותיי תלכו, וכאן מופיע אחרי אם בחוקותיי תלכו, מופיעות כל הברכות והברכות מסתיימות במילים "ואולך אתכם קוממיות". אומר המדרש, מה זה קוממיות? בפשט, מה הכוונה קוממיות? הכוונה היא בקומה זקופה. אנשים עם מהמילה של הקמה נכון, זה מלשון אדם שעומד בקומה זקופה, קוממיות, לכן מלחמת העצמאות נקרא מלחמת הקוממיות. סוף סוף, מעם מושפל ונרדף בגויים, הפכנו לעם שהולך בקומה זקופה.

אבל המדרש אומר דבר אחר. אומר רבי יהודן — מאה אמה, כאדם הראשון. כלומר קוממיות הוא מחלק את המילה קוממיות לשני חלקים קומה מאה. שזה ודאי לא הפשט. אבל הוא אומר כשיגיעו הברכות, לעתיד לבוא אני אלך אתכם קוממיות, כלומר בקומה של מאה אמה כאדם הראשון. כמו שאדם הראשון היה בגובה מאה אמה, ככה אתם תהיו כל עם ישראל בגובה מאה אמה. כמה זה מאה אמה? בערך 50 מטר.

רבי שמעון אומר: "מאתיים אמה". רבי שמעון בר יוחאי אומר, לא מאה אמה. מאתיים אמה. כי הוא דורש מהפסוק "קוממיות". לא כתוב קומה מאה. קוממיות, זה קומה מאות. מאות זה שתי מאות לפחות, מיעוט רבים שתיים. אז מאתיים אמה. רבי אלעזר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי אומר: "שלוש מאות אמה" שכתוב קוממיות, קומה, זה כבר מאה אמה, ועוד מאות, זה עוד מאתיים, זה ביחד 300. רבי אבהו אמר: "900 אמה".

אז מה כל זה אומר? הרי זה די ברור שזה לא הפשט. לא יכול להיות שבאמת בברכה… איזו ברכה זאת להיות בכזה גובה?

יש במהר"ל, אחד מגדולי ישראל המהר"ל מפראג, כתב המון על כל העניין הזה של המספרים ביהדות. אנחנו עכשיו נמצאים בעיצומם של ימי ספירת העומר. האם במקרה זה שבעה שבועות? כל מספר ביהדות יש לו משמעות. אז גם כאן, המספר מאה, שהוא המספר הראשון שנאמר כאן, הוא המספר הבסיסי שמבטא שלמות. למה זה מבטא שלמות? בגלל המספר 10 שמבטא שלמות. העולם כולו נברא בעשרה מאמרות. עשרה יהודים ביחד זה מניין, זה שלמות של מניין. עשרת הדיברות, עשרת המכות. 10 זה תמיד צירוף של פרטים שיוצר שלמות. ומאה זה 10 פעמים 10. זה 10 בחינות שכל אחת מופיעה בשלמות.

כאשר אומר לנו רבי יהודה, שעם ישראל יוצא ממצרים וקומתו מאה אמה, הכוונה היא שעם ישראל יוצא ממצרים בשלמות. האם הם היו מושלמים? לא. הם גם חטאו, הם נכשלו, הם התלוננו, חטאו בחטא העגל, חטאו בחטא המרגלים. כן, אבל יצאו ממצרים, הגיעו למעמד הר סיני. כשעומדים תחת הר סיני, הם בשלמות. הם בקוממיות, בקומה זקופה כביכול מאה אמה.

אומר רבי שמעון בר יוחאי, לא מאה, מאתיים. מה זה בעצם מאתיים? מסביר השפת אמת שכל גוף האדם, הוא רק לבוש לנשמה, לאור נשמת חיים אשר בקרבו. אז יש באדם גוף ונשמה. ולכן, כשאנחנו מדברים על 200 אמה, הכוונה היא שיש פה לא שלמות אחת, אלא שתי שלמויות. שלמות גופנית ושלמות של הנשמה. כי יכול אדם להיות בשלמות גופנית, הכל מבחינת העולם הזה, הכל מושלם, אבל בנשמה — על הפנים. אז בשביל זה הוא אומר 200 אמה, זה שתי קומות, שכל קומה בשלמותה.

ומה זה שלוש קומות, שרבי אלעזר בר רבי שמעון אומר, 300 אמה. אנחנו כבר מבינים שהכוונה היא שלוש שלמויות. מה יש עוד חוץ מגוף ונשמה? יש משהו שהוא ביניים. וזה הנפש. הנפש היא בין הגוף לבין הנשמה.

ואם אנחנו נדייק רגע בפסוקים עצמם, אנחנו נשים לב, שהפסוקים עצמם של הברכות מחולקים בדיוק לשלושת החלקים האלה. החלק הראשון: "ונתתי גשמיכם בעיתם… ואכלתם לחמכם לשובע" — כל זה על הגופני, שפע פרנסה. החלק השני: "וישבתם לבטח בארצכם… ורדפו מכם חמישה מאה" — נפש, שלום, ביטחון, שלוות הנפש. והחלק השלישי: "והקימותי את בריתי אתכם… והייתי לכם לאלוקים ואתם תהיו לי לעם" — נשמה, קדושה, השראת שכינה.

אז מה אומר רבי אבהו 900 אמה? בואו נדייק יותר בפסוקים ונראה שהחלק הראשון שמדבר על פרנסה מחלק לשלוש. "ונתנה הארץ יבולה" — גוף שבגוף. "והשיג לכם דיש את בציר" — ביטחון כלכלי, נפש שבגוף. "ואכלתם לחמכם לשובע" — ברכה אלוקית, נשמה שבגוף. גם ביטחון מתחלק: "ונתתי שלום בארץ" — גוף שבנפש. "וחרב לא תעבור בארצכם" — נפש שבנפש. "ורדפו מכם חמישה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו" — נשמה שבנפש. וגם נשמה מתחלקת: "ונתתי משכני בתוככם" — גוף שבנשמה. "ולא תגעל נפשי אתכם" — נפש שבנשמה. "והייתי לכם לאלוקים ואתם תהיו לי לעם" — נשמה שבנשמה.

אז זה מה שאומר רבי אבהו "תשע מאות אמה" — הוא בעצם מתכוון להגיד שיש פה שלוש שלמויות שכל אחת מורכבת משלוש, כלומר תשע שלמויות, ולכן תשע מאות אמה. שנזכה בעזרת השם שכל הדברים הללו יתקיימו בנו ובכל עם ישראל, במהרה בימינו.