בלוג

אנחנו כבר כמה שבתות היו לנו פרשות כפולות. גם השבת בהר בחוקותי, היה לנו תזריע מצורע, היה אחרי מות קדושים. ספר ויקרא כולו זה עשר פרשות. אז היה לנו את ויקרא וצו, שמיני… תשע? יכול להיות, בוא נספור. ויקרא, צו, היו לפני פסח. אחרי זה היה שמיני, תזריע מצורע היה ביחד. אחרי מות קדושים ביחד, אמור, בהר בחוקותי ביחד. 10 פרשות. 10 פרשות אבל מתוכם שלושה זוגות של תזריע מצורע, אחרי מות קדושים, בהר בחוקותי. וככה יצא שתוך זמן קצר יחסית אנחנו מסיימים את כל ספר ויקרא כבר בשבת הקרובה, נקרא את פרשת בחוקותי, חזק חזק ונתחזק, ובכך נסיים את כל ספר ויקרא. שבאמת גם יש פה פחות פרשות מחומשים אחרים, יש חומשים עם 11 ו-12 פרשות, אבל פה 10 פרשות, ועוד שלוש מהם נאספות ביחד. ספרנו 10.

אם כן, בתחילת פרשת בחוקותי, מופיע עניין של… חלק גדול מפרשת בחוקותי זה ברכות וקללות. אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם – אז יהיה טוב, יהיה ברכה. ואם לא תשמעו לי וכולי, ואם בחוקותי תמאסו ואת משפטי תגעל נפשכם – אז חלילה יהיה רע. הפרשה של הברכה, של הברכות, "אם בחוקותי תלכו", מסתיימת במילים: "אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהיות להם עבדים, ואשבור מוטות עולכם ואולך אתכם קוממיות".

מה הפירוש "ואולך אתכם קוממיות"? צורה פשוטה, זה עצמאות. מלחמת העצמאות נקראת גם מלחמת הקוממיות. רש"י אומר, קוממיות – בקומה זקופה. כלומר, היינו עם של עבדים. עם של עבדים לא רק המשמעות היא שהולכים ועובדים עבודת פרך. אלא אדם שהוא רגיל להיות עבד, הוא כל היום הולך ככה, הוא כל היום כפוף, במנטליות שלו, בלב שלו הוא עבד. עכשיו תגיעו לארץ ישראל, וואו, אני אתן לכם ביטחון, אני אתן לכם, "ואולך אתכם קוממיות". אתם תרגישו בטוחים בעצמכם, קומה זקופה, גאים. תרגישו שהארץ הזאתי שלכם, שהקדוש ברוך הוא הולך עמכם, להלחם לכם עם אויביכם.

המדרש לא מסתפק באמירה הזאת שמדובר על קומה זקופה. אומר המדרש, מה זה קוממיות? אומר רבי יודן, 100 אמה, כאדם הראשון. אדם הראשון, אומר רבי יודן, קומתו הייתה 100 אמה. כמה זה 100 אמה? 50 מטר בערך. אדם הראשון היה ענק. הרבה יותר מגוליית! גוליית היה בסך הכל שש אמות וזרת. עוג מלך הבשן… עוג מלך הבשן, יש שאלה כמה בדיוק הוא היה. בתורה כתוב שהמיטה שלו, "הנה ערשו… תשע אמות". המיטה שלו הייתה תשע אמות. אז אתה אומר ארבע וחצי מטר, אבל כתוב תשע אמות באמת איש. אז חז"ל אומרים מה, באמת איש? באמה של עוג מלך הבשן מודדים. אתה לא יודע כמה האמה שלו הייתה. טוב, לא ניכנס כרגע לעוג מלך הבשן.

אבל רבותיי, למרות שהמדרש אומר את זה, אני צר לי לאכזב אתכם, אדם הראשון לא היה בגובה 100 אמה. זה לא הכוונה כפשוטו. הרמב"ם בהקדמתו למשנה תורה… אז הוא כותב, שמדרשי חז"ל, לא צריך לחשוב שהכל כפשוטו. לא צריך לחשוב שאם כתוב שאדם הראשון היה 100 אמה, הכוונה פיזית שהוא היה בגובה 100 אמה. 100 אמה? איך בדיוק הוא קטף את הפירות מעץ הגן? הוא צריך להתכופף לגובה של הקרסוליים שלו בשביל לקטוף פירות מהעצים. אז הכל היה בפרופורציה, גם העצים היו יותר גדולים… הכל אפשר להגיד. אבל יותר פשוט להגיד, מה שהרמב"ם אומר, שכל מדרשי חז"ל באים לבטא קודם כל רעיון. יכול להיות שחלק מהמדרשים הם היו גם כפשוטו, אבל אנחנו לא יודעים. העיקר, מה שחז"ל… חז"ל לא באו להגיד לנו היסטוריה. חז"ל לא עניין אותם באיזה גובה בדיוק היה אדם הראשון. הם לא עמדו לו שם עם סרגל למדוד. חז"ל עניין אותם הרעיון, המהות הרוחנית. וכאשר חז"ל אומרים שאדם הראשון היה 100 אמה, 100 זה מספר שמבטא משהו. הוא מבטא שלמות. הרי העולם הזה כולו נברא בעשרה מאמרות. העולם כולו נברא ב-10 ספירות שבהם הקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו.

עכשיו כל ספירה וספירה, יש לנו 10 ספירות. כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. 10 ספירות של ספירות הקבלה. בספירת העומר אנחנו רואים, שכל יום, כל ספירה היא בעצם נכללת מאחרות. למשל אנחנו עכשיו בשבוע החמישי… החמישי של ספירת העומר. זה שבוע של ספירת ההוד. אז היום הראשון שספרנו 29 ימים לעומר זה היה חסד שבהוד. היום השני, 30 יום שספרנו בליל שבת, זה היה גבורה שבהוד. אתמול ספרנו תפארת שבהוד, שזה היה 31, ואני לא אגלה לכם כמה נספור היום, אתם תדעו לבד, אל תגידו, אנחנו נספור את זה עוד מעט, עוד כמה דקות.

על כל פנים, יש בתוך ההוד, יש חסד שבהוד, גבורה שבהוד, תפארת שבהוד, נצח שבהוד, הוד שבהוד, יסוד שבהוד, מלכות שבהוד. עכשיו, זה כשאנחנו סופרים 7 בתוך 7, אז 7 כפול 7 זה נותן לנו את השלמות של העולם הזה שזה 49. אבל כאשר יש 10 ספירות, לא רק שבע שזה בעצם כולל את שלמות העולמות כולם, אז 10 פעמים 10 זה ביטוי של 100. 100 זה הביטוי של השלמות הרוחנית הגדולה ביותר.

ולכן אומרים חז"ל, אדם הראשון קומתו הייתה 100 אמה. לא פיזית, קומתו הרוחנית הייתה 100 אמה. הוא היה שלם בכל השלמויות. שיא התכללות השלמות. שאל בני, אני לא אמרתי שהכל בנוי מ-10. יש למשל ימי השבוע בנויים מ-7. ספירת העומר 7 פעמים 7. הרבה דברים בנויים מ-7. כל דבר… כל מספר יש לו משמעות. מספר 3 יש לו משמעות. יש שלושה אבות, גם ארבע, ארבע רוחות השמיים לא במקרה הקדוש ברוך הוא ברא. כל מספר יש לו משמעות, גם 13 יש לו משמעות, אבל כרגע אנחנו לא מדברים על 13, זה לשיעור אחר.

היום אנחנו מדברים על המספר 10. המספר 10 הוא שלמות של העולם הזה. שמורכב מהמון המון המון פרטים שמרכיבים יחד שלמות אחת. עכשיו, 100 זה 10 בחינות שכל אחת מהן מורכבת מ-10. כלומר, זה השלמות שבשלמות. זה המהות של 100. ולכן אומרים חז"ל, ככה בעצם הכוונה מה שאומר לנו רבי יודן, "ואולך אתכם קוממיות" – אני אביא אתכם למדרגה כזאת של שלמות שבשלמות של 100 אמות כמו שהיה אדם הראשון.

אבל זה לא נגמר בזה. זה מה שאומר רבי יודן. רבי שמעון אומר: 200 אמה. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: 300 אמה. רבי אבהו אמר: 900 אמה. כל אחד זורק מספרים. מה זה פה, שוק? מכירה פומבית. 200… 300… משני מקומות… 900… שבר את השוק, גמרנו. מה זה הדבר הזה? אני גם יכול לזרוק מספר. לא רבותיי. כל מספר פה זה לא זורקים סתם מספרים. כל מספר פה יש לו משמעות ויש לו עומק.

קודם כל אם הסברנו ש-100 אמה הכוונה היא לשון של שלמות שבשלמות, זה נכון ש-10 זה שלמות, אבל זה לא מספיק. זה כמו שאתה רוצה להגיד… כשאתה רוצה להגיע לקבלת תורה, כאן אתה צריך שבע פעמים שבע, ורק היום ה-50 הוא יהיה קבלת התורה. גם בשלמות זה 10. שלמות זה 10, עשרה אנשים זה מניין. יש לך עשרה, יש לך מניין. אתה יכול להתפלל בשלמות של תפילה. אבל, להגיע לגאולה, ל"ואולך אתכם קוממיות", זה צריך שלמות שבשלמות. שכל מדרגה מתוך ה-10 תהיה בעצמה שלמה מתוך ה-10 שלמויות שבה.

אבל, אומר לנו רבי שמעון בר יוחאי, 200 אמה. למה דווקא 200 אמה? כן, אנחנו בדיוק מחר, יהיה ל"ג בעומר, אז זה יום ההילולא של רבי שמעון. רבי שמעון הוא זה שאומר 200 אמה. מה זה אומר 200 אמה? זה אומר פעמיים שיא השלמות. איך אפשר פעמיים? יש יותר מאינסוף? כן רבותיי. למה? הדבר הזה קשור לדברי רבי שמעון שאומר בזוהר הקדוש: תרין משיחין אינון. שני משיחים הם. יש שני משיחים לעם ישראל. איזה שני משיחים? משיח בן יוסף, משיח בן דוד. למה צריך שני משיחים? למה לא מספיק לנו משיח בן דוד? ודוד עבדי נשיא להם לעולם. דוד מלך ישראל חי וקיים לכל עם ישראל. אז למה צריך משיח בן יוסף? מסביר הגר"א, הגאון מווילנא, מסביר הרב קוק, מסבירים בעוד כיוונים דומים…

משיח בן יוסף הוא, הכוונה היא לגאולה החומרית. להקים מדינה, כלכלה, משטרה, צבא, ביטחון, תעשייה, מסחר, מדיניות. זה… למה זה נקרא על שם יוסף? כי יוסף הוא היה משנה למלך מצרים, המשביר לכל עם הארץ. יוסף הוא בן אדם ששלט בפועל על המעצמה הגדולה בעולם. בלעדיו לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים. זאת אומרת, שיוסף יש לו את העוצמה הפיזית, גם גבורה, גבורה גם ליהודה הייתה. אבל עוצמה של לנהל מעצמה. לכן בזמן הגאולה יהיה שלב של משיח בן יוסף. שמדינת ישראל מעצמה מקומית, בתחום של סייבר, והייטק, וצבא, ומשטרה, ויציבות, וכלכלה, וחקלאות… זה מדרגה אחת.

התקופה של משיח בן יוסף, לא יודע אם הגענו ל-100 אמה של משיח בן יוסף. כלומר, לא יודע אם הגענו לשלמות שבשלמות של הרובד החומרי. אבל הגענו בהחלט למדרגות מאוד מרשימות. אבל יש עוד שלמות. משיח בן דוד זה הצד הרוחני. דוד מלך ישראל חי וקיים, דוד מלך ישראל זה הברית האלוקית עם דוד המלך. דוד מלך ישראל הוא זה שמשתוקק לבנות את בית המקדש, הוא זה שכותב את ספר תהילים. דוד מלך ישראל – זה המדרגה הרוחנית. לכן, אומר לנו רבי שמעון בר יוחאי, בסדר, שלמות, אבל בואו נפריד. יש שלמות בעולם הגשמי, ויש את השלמות שבשלמות בעולם הרוחני. את שניהם צריך! אני רוצה לראות גם שלמות בעולם הזה וגם שלמות בעולם הזה. בעולם הגשמי ובעולם הרוחני. לכן, 200 אמה.

בא רבי אלעזר ברבי שמעון, בנו של רבי שמעון בר יוחאי… שהוא תמיד היה איתו במערה. והוא מה הוא אומר לנו? 300 אמה. למה 300 אמה? אני חושב שהדבר הזה רומז לכך ש-300 אמה זה בעצם, באדם עצמו יש לא רק גוף ונשמה, אלא יש גם נפש. הנפש היא משהו שהוא ממוצע בין הגוף לבין הנשמה.

כדי להסביר את זה יותר נחזור לברכות שבפרשה שלנו שמסתיימות במילים "ואולך אתכם קוממיות", ואני רוצה להראות לכם בצורה מאוד ברורה ולהוכיח את זה חד משמעית כיצד כתוב לנו בפרשה שלוש קומות. שלושה סוגים שונים של שלמויות. בואו נראה.

החלק הראשון מדבר על פרנסה. ונתתי גשמיכם בעתם, ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה ייתן פריו. כלכלה. זה הצד הגופני, נכון? פרנסה, שיהיה שפע.

החלק השני מדבר על ביטחון. וישבתם לבטח בארצכם. ונתתי שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד. אבל אני רוצה רגע לדייק. לא כתוב פה רק תנצחו את כל האויבים. כתוב פה: תהיה לכם שלווה. בנפש. לא תפחדו! ושכבתם ואין מחריד. וישבתם לבטח בארצכם. יהיה לכם תחושת ביטחון, זה בנפש! זה לא רק תרדפו ותנצחו ותהרגו את האויבים. לא יהיה מלחמות, יהיה לכם שקט. פרנסה זה לגוף. שקט נפשי זה לנפש.

אבל גם זה לא מספיק. הרובד השלישי הוא – והקימותי בריתי אתכם. ונתתי משכני בתוככם. והייתי לכם לאלוהים ואתם תהיו לי לעם. זה כבר רובד של קשר לקדוש ברוך הוא.

אז ממש בצורה ברורה רואים בפרשה שלנו שלוש קומות. קומה של פרנסה לגוף, קומה של שקט נפשי וביטחון לנפש, ועוד קומה של קשר רוחני עם ריבונו של עולם. אז זה ממש, זה מאוד בולט. מה שאומר לנו רבי אלעזר ברבי שמעון – 300 אמה! כי הוא מסתכל בפרשה והוא אומר: יש פה באמת שלוש שלמויות.

אבל יש עוד שיטה אחת, שמופיעה פה במדרש, שאומר רבי אבהו. רבי אבהו אמר: 900 אמה. רגע, הגעת ל-900, מה 900? אז אני חושב שבעצם אומר לנו רבי אבהו, ששלוש קומות של רבי אלעזר ברבי שמעון – כל אחת מהן מתחלקת לשלוש. תחזיקו ראש מי שיכול להתרכז יראה פה שיש פה בעצם בתוך כל קומה, אמרנו פרנסה, ביטחון, קשר עם הקדוש ברוך הוא. זה בעצם גוף, נפש ונשמה. אבל גם בתוך הגוף יש את החלק של הגוף שבגוף, הנפש שבגוף, והנשמה שבגוף. גם בתוך הנפש, יש את הגוף שבנפש, את הנפש שבנפש ואת הנשמה שבנפש. איך זה בא לידי ביטוי? בואו נראה את הדברים.

בחלק הראשון שמדבר על פרנסה, אז בהתחלה נאמר: ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה ייתן פריו. במילים פשוטות: יהיה אוכל. הארץ תיתן יבול. זה הגוף שבגוף. הפרנסה באופן כללי זה גוף, ויהיה אוכל. יהיה מה לאכול. זה החלק הכי נמוך, הגופני שבגופני.

אחר כך כתוב: והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע. כלומר, יהיה פה גם שקט נפשי ברובד של הפרנסה. פרנסה זה עדיין חלק גופני, אבל גם בחלק הגופני יהיה גם שקט נפשי. כי לא רק שיהיה מה לאכול, אלא כל הזמן… אתם מכירים את זה, יצא לי לאחרונה, דיברתי שבוע שעבר עם חברים שהם עצמאיים. אני באופן אישי שכיר. משכורת לא גבוהה במיוחד, אני מורה בישראל, מורים לא מקבלים איזה משכורת מי יודע מה… אבל משכורת קבועה. יש לי חברים, זוג חברים, שהם עצמאים. אז יש חודשים שהם מרוויחים הרבה הרבה הרבה יותר ממני, אבל יש חודשים שהם בצלילה חופשית. אז זה רכבת הרים. הממוצע הוא אחלה, אבל צריך עצבים של ברזל. והאמת היא שכמעט כל עצמאי, יש פה גם עצמאים בקהל, וכמעט כל עצמאי מכיר את הדבר הזה. שיש חודש פתאום עם חגים, מאוד שמח שיש חגים, אבל חודש של חגים יש לפעמים פחות ימים לעבוד, תמיד, יש פחות ימים לעבוד. אז פתאום אתה, יש הרבה הוצאות ומעט הכנסות. פתאום יש חודש שעכשיו אנשים בחופש יצאו באוגוסט לנופש, עכשיו אין לקוחות. עכשיו זה תלוי גם כל עסק והקצב שלו והעונות שלו. יש עסק שהעונה החמה שלו זה בחגים, ויש עסק שבחגים זה עונה מתה שלו, אף אחד לא פונה. אז יש עליות וירידות.

אז אומר לנו הפסוק, גם ברובד של הפרנסה שזה הרובד של הגוף, יהיה לך נחת, יהיה לך רוגע. והשיג לכם דיש את בציר, בציר ישיג את זרע. כל הזמן יהיה רצף של לקוחות, ושפע, וברכה, ופרנסה. כל הזמן יהיה. וזה גם נותן איזה רוגע נפשי. זה הנפש שבגוף.

ומה זה הנשמה שבגוף? זה כתוב: ואכלתם לחמכם לשובע. מה זה ואכלתם לחמכם לשובע? יכול אדם לאכול את אותה כמות אבל הוא לא שבע. יש לו משהו אוכל אותו מבפנים. אבל יש לפעמים אדם אוכל מעט – ושבע. מתואר בחז"ל, בגמרא מתואר על לחם הפנים, שכל אחד היה מקבל מעט. אדם מקבל קצת והיה שבע מזה. הייתה ברכה בלחם הפנים. נכון, על הברכה של שנת השמיטה אז גם… או שזה ברכה שיהיה פתאום פי שלוש יבול, או שזה ברכה בעיסה שמתברך במעיו. או כמו שנאמר על רות: ותאכל ותשבע ותותר. מה הוא נתן לה? ויצבוט לה קלי. נתן לה כמה שעורים קלויות. ברכה. אז יש במדרש ברכה ששרתה באצבעותיו של אותו צדיק, או ברכה ששרתה במעיה של אותה צדקת. אבל הייתה כאן ברכה, ניסית. אז זה הרובד של הנשמה שבאוכל. ברכה אלוקית באוכל. נכון. הנה בזמן הקללה, עשר נשים אופו עשר נשים לחמכם בתנור אחד, ואכלתם ולא תשבעו. אתם אוכלים ולא שבעים. פה: ואכלתם לשובע. אז זה הנשמה, זה הרובד הניסי שבתוך האוכל.

אותו דבר יש גם בביטחון. אמרנו שהביטחון הצבאי קשור לנפש, כי אם אין אויבים, אתה רגוע. אתה שקט. אבל גם בזה יש שלושה רבדים. החלק הראשון הוא: וישבתם לבטח בארצכם. כלומר, אתם יושבים בטוחים, שאף אחד לא בא לתקוף אתכם. אף אחד לא בא לפגוע בגופכם, אתם בנחת.

הרובד השני הוא: וחרב לא תעבור בארצכם. ושכבתם ואין מחריד, וחרב לא תעבור בארצכם. כלומר, אתם גם לא חרדים בכלל, אין לכם שום חשש. ולא רק שאף אחד לא רוצה לפגוע בכם, החרב אפילו לא עוברת בארצכם. אפילו חרב, למשל, חז"ל מדברים על פרעה נכה שרק רצה לעבור דרך ארץ יהודה, אז יאשיהו רצה שהוא לא יעבור. כלומר, לא רק שלא יבואו לתקוף אתכם, אפילו לא יעברו דרך הארץ שלכם.

ואיפה הנשמה שבביטחון? ורדפו מכם חמישה מאה, ומאה מכם רבבה ירדופו. וברוך השם, זכינו וראינו את הדברים האלה גם במלחמות ישראל. במלחמת השחרור, במלחמת ששת הימים. ראינו כמה וכמה ניסים גלויים כיצד טנק אחד עוצר מאות טנקים. דבר בלתי יאומן. במלחמת יום כיפורים גם. מלחמות, היו גם מלחמות קשות, אבל ראינו איך בדרך ניסית, נשמה, שפע אלוקי, קשר אלוקי שנמצא בתוך הנושא של הביטחון.

ונסיים בעניין הזה של הקשר עם הקדוש ברוך הוא. גם הקשר עם הקדוש ברוך הוא מתחיל מ: ונתתי משכני בתוככם. משכני הכוונה היא לבית המקדש. בית המקדש זה משהו חומרי, זה אבנים, וזהב, וכסף, ונחושת. אבל החומר הזה, זה חומר קדוש. זה גוף שבנשמה. ואחר כך כתוב: ולא תגעל נפשי אתכם. נפשו של הקדוש ברוך הוא מקרבת אותנו. זה החלק הנפשי, הקשר, האהבה, והנפש בין עם ישראל לבין ריבונו של עולם. ולבסוף: והייתי לכם לאלוהים ואתם תהיו לי לעם. שזה הקשר הנשמתי בין ריבונו של עולם לבין עם ישראל.

אז בעצם יוצא שזה תשע קומות של 100 אמה. כי יש לנו בעצם גוף, נפש ונשמה, וכל אחד מהם מתחלק לגוף, נפש ונשמה. בתחום הכלכלה, שזה יותר תחום גופני. גוף, נפש ונשמה בתחום הביטחון, שזה יותר תחום נפשי. וגוף, נפש ונשמה בתחומים של הקשר עם הקדוש ברוך הוא, שהוא הקשר הנשמתי.

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר, ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.